קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום רוב מגורשי גוש-קטיף טרם זכו למעון קבע היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לנושא הבא: רוב מגורשי גוש-קטיף טרם זכו למעון קבע – הצעה לסדר-היום שמספרה 5279. נושא כאוב ומוכר שמעלה אותו חבר הכנסת נסים זאב. המשיבה היא השרה רוחמה אברהם-בלילא. הצעה רגילה יש לאדוני, נכון? נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, הנביא אומר "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו". אותם העקורים, אותם מתיישבים, שנשלחו על-ידי ממשלת ישראל בשליחות נאמנה, סיכנו את חייהם במשך עשרות שנים. על-פי החלטות הממשלה או הממשלות, בנו את ביתם, נטעו עצים, בנו בתים, הקימו יישובים לתפארת עם ישראל, בנו בתי-כנסיות. גוש-קטיף – אי-אפשר לשכוח אותו ואת היישוב הפורח שהיה שם, שהיום זה תל חורבות, שיממון. יש שם רק "קסאמים" ומחבלים ומתאבדים, במקומות האלה שנעקרו משם הפאר והתפארת של עם ישראל. אבל לא על אלה אני בוכייה, לא על אלה, כרגע, עיני מורידה מים, כי זה כבר נעשה וגם לאבל יש זמן של 12 חודש. אבל יש מצב, לא עלינו להבדיל, בין נפטר שהלך לעולמו, שמתאבלים עליו 12 חודש. אבל כשאדם לא יודע מה קורה עם בנו, יעקב אבינו אמר: כי ארד אל בני אבל שאולה ויבך אותו אביו וימאן להינחם. מדוע? כי כל עוד יש לו תקווה, כל עוד יש לו אמונה שהוא עוד יראה את בנו – לדוגמה, רון ארד. תראו, אין שום ייאוש למרות השנים הרבות שחלפו מאז ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו. לא משפחתו, לא הממשלה, לא חוסכים שום מאמץ. זו דוגמה קלאסית להמחיש לכם, חברי חברי הכנסת, את המשמעות כאשר אנשים לבם שותת דם על העוול הנורא שנעשה להם ולא מוצאים שום פתרון, שום מענה. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, אני זוכר כאשר שרת החוץ ציפי לבני עמדה פה מעל הדוכן ואמרה: "אם היו באים רק לפני חודש, היו רק חותמים הסכם, הכול כבר היה מסודר. כבר כולם היו בבתים. כל המתיישבים, לכולם יש פתרונות". הבעיה היא החודש הזה - החודש הזה לכם ראש חודשים. הלכה למעשה, אנחנו רואים, חלפו למעלה מ-1,000 ימים. דוד המלך אומר: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. זה כלפי קודשא בריך הוא. אבל אני אומר לכם, כלפי אותם העקורים, כלפי אותם המתיישבים שנאלצו לעזוב את ביתם, מבחינתם זה יום לשנה, יום לשנה. כל יום שהם לא נמצאים בביתם, כל יום שהם לא מוצאים את מנוחתם, את יישוב הקבע שלהם, מבחינתם כל יום זה שנה. זה בדיוק כמו שאדם נכנס לכלא, ומבחינתו כל יום זה שנה. כי ייסורי הנפש שהוא עובר וההתמודדות שהוא צריך להתמודד – ואותם המתיישבים, רבותי, מי שרואה אותם, הם לא באים להפגין רק כדי למחות, אלא כדי להשמיע את זעקתם שאולי משהו בלב הממשלה הזאת יניע אותה לאיזה שינוי, לאיזו תפיסת עולם שונה. כולם מדברים כאילו הבעיה היא המגורים. אנשים איבדו את פרנסתם. אנשים שהיו במצב כלכלי טוב, היו אנשים מכובדים, עשירים, הייתי אומר, אמידים, עם בסיס כלכלי כל כך חזק ואיתן, פתאום נהפכו להיות אנשים רעבים ללחם, ואני לא מגזים. אני דיברתי עם אנשים, אני שמעתי אותם. אני חושב שהממשלה הזאת צריכה לתת את הדעת ולעמוד בהתחייבויות שלה. אנחנו לא מדברים על מעבר להתחייבויות של הממשלה הזאת. שיממשו, שיתחילו לבנות. כל הביורוקרטיה של אותם הבטחות ותכנונים שלוקחים כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה חודשים. אגב, גם אותם כספים שניתנו לאותם המתיישבים כדי להתמודד וכדי להתחיל את חייהם, הם נאלצו לבזבז אותם על כל מיני דברים שהיו בשוליים, שהממשלה היתה צריכה לדאוג להם. להתחיל מההובלות, שאנשים שילמו על ההובלה שלהם, על אחסון הריהוט שלהם במשך השנים האלה, והכספים בוזבזו, לצערי הרב, ואותן משפחות אין להן כרגע הכסף ולא היכולת להתמודד. לכן, אני פונה לממשלה ומעביר מעל הבמה הזאת בקשה – ואני בטוח שכולם פה שותפים לבקשה הזאת – לתת להם את הכבוד הראוי ואת היחס שצריכים לתת לאותם אנשים שבאמת מסרו והלכו בשליחות של מדינת ישראל, של עם ישראל. צריכים לעזור ולסייע להם. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. תשובת הממשלה מפי השרה רוחמה אברהם-בלילא, בבקשה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, אני, באופן אישי, מאוד מעריכה את העובדה שאתה מעלה את הסוגיה הזאת. כמי שתמכה בהתנתקות, ואני לא מצטערת, יש מקרים שאני לעתים חשה בושה גדולה בכישלון הביורוקרטי של הטיפול במתיישבים. אבל אי-אפשר לומר שהכנסת – כל חברי הבית הזה, כשמגיע תיקון לחוק ההתנתקות או כל הצעת חוק שיכולה לעזור ולשפר את המצב שלהם, כולנו כאן, בבית הזה, מתייצבים כמעט כגוף אחד, מעבר לעובדה שגם הממשלה הנוכחית עשתה ועושה המון. נכון, לא הגענו למצב שבו הצלחנו לפתור את הבעיות של כולם, אבל אני, בטרם נדרשתי להשיב, כשראיתי את הנושא החשוב הזה, פניתי מייד למינהלת סל"ע ודרשתי לקבל נתונים מדויקים, מה קרה שם בדיוק. אקריא את התשובה שקיבלתי כלשונה: כלקח מפינוי סיני ובהתבסס על מחקרים שניתחו את קורותיהם של מפוני סיני, ובעיקר מתוך רצון להיענות לבקשת המתיישבים בחבל-עזה, בחרה המינהלת במודל פיצוי משולב, ישיר וקהילתי. על-פי מודל זה, המדינה מעניקה בנדיבות מענקים כספיים אישיים ופיצויים כספיים בגין בתי-המגורים וכן סכום המאפשר רכישת קרקע לבנייה באזורי הייחוס. הטיפול על-פי מסלול זה הסתיים לפני מספר רב של חודשים. בנוסף, הממשלה מאפשרת למתיישבים המעוניינים בכך, ועל-פי בקשתם, לבצע העתקה קהילתית – וזה רק לאחרונה – להקמת יישוב חדש או להצטרפות ליישוב קיים. עד כה שילמה המדינה פיצויים אישיים למפונים בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליארדי שקלים, ואנחנו צופים כי הסכום הסופי יעמוד על סך של 4.3 מיליארדי שקל. נוסף על הפיצויים האישיים הוציאה ותוציא המינהלת סכום של למעלה מ-2 מיליארדי שקל עבור פעולות לשמירת המסגרת הקהילתית, פעולות סיוע בתחום החברתי והקמת יישובי הקבע למפונים. הקמת יישובי הקבע מתבצעת גם אם עלות הקרקע ביישוב החדש גבוהה בהרבה מהסכום שניתן לצורך כך במסגרת הפיצוי האישי. אדגיש כי מודל פיצוי ושיקום נבחר על אף, למרות, עלותו הכספית הגבוהה, כאשר לנגד עיני הממשלה עמד הרצון למזער את הנזק הנפשי והחברתי שעשוי להיגרם כתוצאה מהפינוי ולא רק שיקול כלכלי קר. וכפי שאמרתי, יישר כוח לאותם חברי הכנסת שתמיד נמצאים בשטח ובודקים את מצבם של המפונים, וביניהם גם היושב-ראש המכהן עכשיו, יולי אדלשטיין, שתמיד מעלה את הנושא הזה, וגם אתה, חבר הכנסת נסים זאב. אזכיר את עתניאל שנלר, את עמירה דותן, את אורי אריאל ועוד חברי כנסת רבים וטובים שחושבים שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי להביא לסיום התהליך הקשה הזה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מבחינת הפרוצדורה, גברתי השרה? השרה רוחמה אברהם-בלילא: כל אימת שחבר הכנסת רוצה להעלות את הסוגיה הזאת, אין כמעט מניעה, ועובדה שחבר הכנסת נסים זאב העלה את זה כהצעה רגילה על חשבון הזמן שלו, ויישר כוח על כך. אבל אני יודעת שכאשר מתעוררות בעיות – מייד, אפילו שזה נפתר בהצעות חוק. כל שכן, להביא את זה לדיון במליאה כאשר אין נושא קונקרטי, זה סתם לומר לציבור הרחב: בסדר, נשמור את זה במליאה, אבל אין סיכוי שזה יעלה. נסים זאב (ש"ס): גברתי השרה, אני חושב שצריכים לשמוע את - - - השרה רוחמה אברהם-בלילא: אין שום מניעה מצדי שזה יובא לדיון בפני אחת מוועדות הכנסת. אם הכנסת תהיה עם ידה על הדופק כל אימת שנידרש, תבורכו. תודה. נסים זאב (ש"ס): אני מציע ועדת הכספים או ועדת החוקה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נראה קודם כול אם המליאה תומכת בדיון בוועדה, כהצעת השרה. אם כן, נחליט באיזו ועדה, ואם לא – נעביר לוועדת הכנסת. בבקשה, הצבעה בנושא: רוב מגורשי גוש-קטיף טרם זכו למעון קבע. ההצבעה החלה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: ועדת החוקה, כי שם יש ועדת משנה של - - - הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד - 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. בהסכמת המציע, חבר הכנסת נסים זאב, והשרה המשיבה, הנושא יידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.