קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום התפרעויות אלימות והתבטאויות חריפות בחסות חברי כנסת ערבים במסגרת האירועים לציון 60 שנה לנכבה היו"ר אחמד טיבי: הנושא הבא: התפרעויות אלימות והתבטאויות חריפות בחסות חברי כנסת ערבים במסגרת האירועים לציון 60 שנה לנכבה – הצעה לסדר-היום, שמספרה 5307. חבר הכנסת חסון, בבקשה. עשר דקות. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, לפני שנה, ביום העצמאות ה-59 למדינת ישראל, חגגו כמה משפחות בצומת מגידו בנחל הקיני, וחבורה גדולה מאוד של תושבים מוודי-עארה, רכובים על אופנועים וסוסים עם דגלי פלסטין, פרצו לקהל שחגג שם, משפחות. כל האירוע הזה מצולם, כל האירוע הזה מוסרט. נפצעו שם שישה איש. מתוכם – אם אני זוכר, או שניים או שלושה ילדים. הקהל התפזר, המתפרעים התפזרו, המשטרה שקיבלה הודעה מאוחרת, איחרה להגיע, ולא נודע כי בא אל קרבו. והתמונות היו תמונות קשות מאוד. שנה לאחר מכן, כנראה הרעיון מצא חן בעיני מישהו, ולצערי, היוזמים היו חברים בבית הזה. החליטו לקיים את אירוע הנכבה השנתי מול המושב ציפורי, שעל-פי המורשת שמנסים להחדיר אותה בקרב אזרחי מדינת ישראל הערבים, הלוא היא ספורי, עם הפליטים של ספורי. והחליטו ששם עורכים את העצרת עם דגלי פלסטין. אני ממש מצטער שחבר הכנסת ואסל טאהא, שהיה שם, ואדון ברכה שהיה שם לא נמצאים כאן היום כדי לומר משהו על העניין. ואני רוצה קצת להתחיל במה זה ציפורי. אז אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל עוד בתקופת הג'אהליה, מה שנקרא, לפני שהקוראן הקדוש ירד מהשמים לנביא מוחמד, בציפורי ישבה הסנהדרין, ואם אתם לא יודעים מה זה הסנהדרין אז אפשר להסביר, אבל לא נעשה את זה כאן. לפני מלחמת השחרור, כשאדון עז א-דין אל-קאסם הגיע מסוריה למדינת ישראל, הפיגוע הראשון שעז א-דין אל-קאסם יזם היה – אני מציע לך שתקשיב, זה פרק בהיסטוריה לגמרי לא רע, ידיד, עוזר השר – זה פרק בהיסטוריה שחשוב שתשמעו אותו - - היו"ר אחמד טיבי: יכול להיות שהפרק מדלג על ספורי ותושביה? ישראל חסון (ישראל ביתנו): לא, לא. הנה, הוא לא מדלג על ספורי. אני רק מזכיר לך מה זה ציפורי. ציפורי אפשר להתחיל לספור מאיפה שאנחנו רוצים – מהסנהדרין. היית עסוק קצת אז לא שמעת. היו"ר אחמד טיבי: - - - ישראל חסון (ישראל ביתנו): אוקיי, סליחה. עז א-דין אל-קאסם, הפיגוע הראשון שהוא יזם היה זריקת שני רימונים לבית במושב נהלל. בפיגוע הזה נהרג ילד, ואביו, שתפס את הרימון בחושך, ולא הבין מה הוא – נגדעה ידו והוא נפצע אנושות ונפטר למחרת. אב ובנו. מבצעי הפיגוע היו חמישה אנשים מציפורי, מספורי, ועוד שלושה אנשים מחיפה. המפקדה של קאוקג'י, כשבאה לצור על משמר-העמק, ישבה בספורי. ועם ההיסטוריה הפנטסטית הזו של ספורי, של הפיגועים ושל המפקדה – נכון, ה"הגנה" כבשה את ציפורי באש, נכון מאוד. ובדין. זה אולי מתקשר לאותו דיון שהיינו בו קודם – של מה קודם למה או מה מחולל את מה. ואני הייתי שם באירוע הזה, של הנכבה. כן. כששמעתי שהמשטרה עמדה בפני דילמה והתבקשה לאשר הפגנה על גדרות המושב ציפורי ועל הגבעה שצמודה לציפורי, ביום העצמאות, על-ידי אזרחי מדינת ישראל ונבחרי ציבור שיושבים בבית הזה, עם דגלי פלסטין – אני מבין היטב מה המשמעות של האמירה הזו. המשמעות של האמירה הזו, מבחינתי, היא לא תזכורת. המשמעות של האמירה הזו היא – אתם או אנחנו. ואם זה עומד כך, זה מאוד פשוט. זה מאוד פשוט. בהיסטוריה של העם שלי, במאה השנים האחרונות, התשובה על השאלה הזו היא מאוד פשוטה. אם זה דגל פלסטין ויום נכבה ביום העצמאות על הבית שלי, התשובה על זה היא מאוד פשוטה - לא יהיה על הבית שלי. לפיכך, יזמנו דבר מאוד פשוט: אל השדה שליד הכניסה לציפורי – זה שדה פרטי של אדם פרטי ממושב ציפורי – הזמנו את עם ישראל למנגל, לשירה ולריקודים. וכך, כשרק כביש חוצץ בינינו, אנחנו היינו עם דגלים, עם סככות, עם ילדים, עם שירה, ואכלנו בשר על האש, וחגגנו את יום העצמאות שלנו. לזה קרא חבר הכנסת ברכה ה"פרובוקציה". והמשטרה הגיעה לשם, והמשטרה עמדה שם, והתהלוכה הלכה לה והיא חזרה. ואנחנו היינו עם הילדים – אני הייתי עם הילד שלי. הייתי עם ילד בן תשע שם. היה לי שם אחיין עם תינוק בן שלושה חודשים. וכלום לא נעשה. רק דבר אחד: הגיעה התהלוכה בחזרה מהעצרת, והאבנים התחילו לעוף עלינו ועל השוטרים שנפגעו. ואני אומר לכם מעל לבימה הזו: מפקד המחוז הצפוני ומפקד המרחב, שחטפו נזיפה באירועי פקיעין, תפקדו למופת. השוטרים תפקדו למופת. את ההבלגה שראיתי שם, האמן לי – הייתי בתפקידים כאלה – אני לא בטוח שהייתי מוצא את הכוחות להבליג. ואנחנו היינו הפרובוקטורים. למה אנחנו חוגגים. מפקד המחוז הוא הפרובוקטור, כי הוא עמד שם עם השוטרים וחטף אבנים ונפגע בעצמו. הוא, הנהג, ומפקד המרחב, הם הפרובוקטורים. יעקב ליצמן (יהדות התורה): הוא איש יקר, אני מכיר אותו. ישראל חסון (ישראל ביתנו): ואני מוסיף ואומר, לא מספיק זה, לא מספיק שזה ביום העצמאות, לא מספיק שזה דגל פלסטין, הארגון שנקרא "עדאלה", שהוא ממעצבי מסמך החזון של אזרחי מדינת ישראל הערבים עם ועדת המעקב, שקורא בריש גלי לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיות מדינת העם היהודי – הארגון הזה תובע היום או מאיים לתבוע, אני לא יודע מה הסטטוס המדויק, תביעה אזרחית את השוטרים שהיו במקום. היו"ר אחמד טיבי: את אלה שפגעו במפגינים. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני משוכנע שלא היית במקום. היו"ר אחמד טיבי: לא הייתי, אבל אני יודע מה התביעה של "עדאלה" נגד השוטרים. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אז אני אומר את הדבר הבא: אדוני היושב-ראש, אמרתי את זה מעל גלי האתר ואמרתי את זה לחבר הכנסת ברכה שקרא לי "פשיסט" – אתם משתמשים יותר מדי בביטוי "פשיסט", מהר מדי ובקלות רבה מדי. ציונים אני כנראה לא צריך לקבל מאף אחד. יש אחד ששופט אותי, והוא כנראה לא מתחלק אתכם בחוויות, וזה בורא עולם. אני אומר לך דבר אחד: אמרתי לאדון ברכה שמי שיזרע רוח יקצור סופה. המנהיגות הפלסטינית שמובילה בדרך רצופה, זה 70 שנה, לעימות, להקצנה, הובילה את העם הפלסטיני לאן שהוא הגיע, וכך הדבר הזה נמשך גם באירועים הללו. כל מי שיעשה אירוע נכבה, אני מבטיח שיפגוש או אותי או את הרוח שדוחפת אותי למקום עם הרבה אלפים ממדינת ישראל. תודה. היו"ר אחמד טיבי: זה לא ממש איום אבל זו התרעה. תודה רבה. השר דיכטר, בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת חסון, ב-30 באפריל 2008 הגישה העמותה להגנה על זכויות העקורים בישראל בקשה למשטרת ישראל לעריכת תהלוכה בנושא זכות השיבה. התהלוכה אמורה היתה להתקיים מצומת הזכוכית ועד לכניסה למושב ציפורי. תחילה לא אושרה הבקשה על-ידי המחוז הצפוני של משטרת ישראל, מחשש לחיכוך עם אוכלוסייה יהודית שחולפת במקום ועם המתגוררים בסמיכות למקום, אולם ב-4 במאי, לאחר סיור שטח שהתקיים בהשתתפות פיקוד המרחב במשטרה ומארגני התהלוכה, הגישו המארגנים בקשה חדשה על-פי השינויים שהוסכמו בינם לבין הפיקוד ובקשה זאת אושרה. ב-8 במאי, ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, התקיימה התהלוכה, ובה השתתפו כ-4,000 אנשים, לרבות חברי כנסת ואח"מים, שנשאו דגלי אש"ף, דגלים שחורים ושלטים. במקביל, התקיים הפנינג של תנועות נוער וצעירים ממושב ציפורי בנוכחות רבים, לרבות חבר הכנסת ישראל חסון. בסיום התהלוכה התאספו צעירים רבים ממשתתפי התהלוכה בצד הכביש, תוך שהם חוסמים נתיב נסיעה, אל מול קבוצת הצעירים היהודים, שנשאה דגלי ישראל וחגגה במקום. מפקד מרחב העמקים פנה למנהיגים במקום, לחברי הכנסת, וביקשם להשפיע על הצעירים לרדת מהכביש ולאפשר הזרמת התנועה. אף שחלק מהנכבדים ניסו להרגיע את הרוחות ולגרום לכך שמשתתפי התהלוכה יפנו את הכביש, הם לא הצליחו לעשות כן, ובשלב זה של האירוע המצב הסלים וחלק ממשתתפי התהלוכה החלו ליידות אבנים. חבר הכנסת ואסל טאהא, שעמד על גג רכב וניסה להרחיק את הצעירים מהכביש, נפגע מיידוי האבנים. אגב, חבר הכנסת חסון, בהקשר הזה האמירה שלך כאילו חברי הכנסת הערבים לא עשו דבר כדי למנוע את הסלמת האירוע – לפחות על-פי המשטרה, בכל מה שקשור בחבר הכנסת טאהא, אפשר לומר שהוא ניסה למנוע וכפי שאמרתי, אבנים עפו לעברו. נוסף על כך, במהלך יידוי האבנים נפגעו גם כמה אזרחים ושוטרים, ובהם מפקד המחוז הצפוני, מפקד המרחב ונוספים שניסו להביא למצב רגיעה. משהסלים האירוע וניסיונות ההידברות כשלו ונשקפה סכנה לעוברים ושבים, לקבוצת החוגגים ולשוטרים עצמם, מפקד המחוז הורה לכוח המשטרה המוגבר שהיה במקום לפזר את המתפרעים תוך שימוש באמצעים לפיזור המון. פיזור המתפרעים התבצע בפרק זמן קצר של חמש דקות, ומייד אחריו הורה מפקד המחוז לכלל הכוח להפסיק את השימוש באמצעי הפיזור, מאחר שלא היה בהם עוד צורך, והסיג את הכוח לאחור. במהלך פיזור המפגינים נעצרו שישה מתפרעים, אחד מהם קטין, ובהמשך נעצרו שני צעירים נוספים. למחרת, ב-9 במאי, הובאו שמונת העצורים להארכת מעצר. ארבעה שוחררו לאלתר וארבעה אחרים, מעצרם הוארך מפעם לפעם עד 16 במאי, ולאחר מכן הם שוחררו לבקשת הפרקליטות, על-פי שיקול דעתה של הפרקליטות. במהלך החקירה עלו שמותיהם של חשודים נוספים שלקחו חלק באירוע, ונעצרו שלושה צעירים נוספים – סך הכול 11 צעירים נעצרו בגין הפרות סדר. החקירה לוותה מתחילתה על-ידי פרקליטה מפרקליטות מחוז הצפון, ובשלב זה החקירה הסתיימה והתיק הועבר לעיון הפרקליטות לבחינת חומר הראיות ושקילת הגשת כתב אישום כלפי מי מהמעורבים או כולם. נוכח תלונות שהגישו משתתפי התהלוכה שלפיהן השוטרים שהשתתפו בפיזור ההמון השתמשו כנגדם בכוח בלתי סביר, הועבר עותק מחומר החקירה למחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, פרקליטות המדינה. ב-12 במאי, לאחר האירוע ובעקבות האירוע, נערך תחקיר בראשותו של מפקד מרחב העמקים ובהשתתפות כלל הגורמים שנטלו חלק באירוע. בעקבות מסקנות התחקיר, כחלק מהן, עלתה המלצה של הפיקוד לשקול בעתיד בכובד ראש קיומה של תהלוכה מסוג זה ביום העצמאות בסמיכות ליישוב יהודי, ובנוסף הומלץ ליצור ערוץ הידברות רציף עם מארגני התהלוכה במהלכה – ולא רק כשהיא מסלימה – במטרה למנוע הישנותם של מקרים מסוג זה בעתיד. עד כאן, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע אם חבר הכנסת חסון מבקש לדון מעבר לזה בוועדה. אני ממליץ להסתפק בדברי. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת חסון מסתפק בדברי השר. אנחנו עוברים לנושא הבא, שעליו לא תהיה תשובת שר - הצגת מצג שווא מטעם הממשלה על ירידה באבטלה – הצעה לסדר-היום שמספרה 5362. בבקשה, חבר הכנסת ליצמן. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אני דורש ששר יגיע למליאה. היו"ר אחמד טיבי: אין שר, אלא אם כן אתה רוצה לדחות לשבוע הבא. הכול תואם עם לשכת השר ואמרו שהוא יבוא. עכשיו היתה הודעה מהירה ודחופה שהוא לא יכול להגיע. יעקב ליצמן (יהדות התורה): מי זה, שר האוצר? היו"ר אחמד טיבי: לא שר האוצר, השר אלי ישי. בבקשה אדוני. הטענות שלך מוצדקות בהחלט. אם אתה רוצה, יש לך אופציה לחכות לשבוע הבא, להציג ולשמוע תשובה מיידית. יעקב ליצמן (יהדות התורה): מי אומר שהוא יבוא? היו"ר אחמד טיבי: המזכירות תדאג שהוא יבוא, בגלל הפנצ'ר שהיה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מוותר על הצגת הדברים. אני עומד על כך שהשר יבוא להשיב לי תשובה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני חושב שזאת החלטה טובה. תודה רבה. אתה גם צודק. האם אתה רוצה לעשות את אותו הדבר, חבר הכנסת בהיינה? כי גם השר שלך לא פה. מזור בהיינה (ש"ס): הוא לא השר שלי. היו"ר אחמד טיבי: מי שמשיב לך הוא שר התשתיות הלאומיות, והוא לא פה. מזור בהיינה (ש"ס): אמרת שהוא השר שלי, אבל הוא לא השר שלי. היו"ר אחמד טיבי: אז מה, אדוני, אתה רוצה לדבר בלי תשובת השר, או להמתין לשבוע הבא, לנסות לגרום לכך שהמזכירות תאלץ את השר להגיע – בדרכי נועם, כמובן? מזור בהיינה (ש"ס): אם אתה מבטיח, אני מוותר. היו"ר אחמד טיבי: אני לא מבטיח, אני אומר שהמזכירות תעשה את מיטב יכולתה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אני מבקש להביא את זה מחר ליושבת-ראש הכנסת. היו"ר אחמד טיבי: במזכירות שומעים את זה. הדברים יובאו לידיעת יושבת-ראש הכנסת. אני מודה לכם, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, ז' בסיוון התשס"ח, 10 ביוני 2008, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:21.