קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום חייל חולה שחפת שלא טופל הדביק חיילים אחרים היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת אברהם רביץ - הצעה לסדר-היום מס' 5410: חייל חולה שחפת שלא טופל הדביק חיילים אחרים. בבקשה. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד סגן השר, אני, ברשותכם, רוצה לקרוא את דברי אמו של החייל המדובר, שחלה בשחפת, וכתוצאה מכך נדבקו עוד כמה עשרות חיילים. אינני בטוח שזה סוף פסוק. אומרת האמא: אני מזועזעת ולא נרדמת בלילות כשאני מבינה איזה יחס קיבלו בני וחבריו הלוחמים כשהתלוננו שיש חייל שסובל ומשתעל באופן חריף, סיפרה אמו של אחד הלוחמים. ברור שבהתחלה לא האמינו לו. גם כשהחובשים הסבירו שצריך לטפל בו, דחו את הבדיקות הרפואיות שלו חודשים ארוכים. אחרי שנבדק ונמצא חולה, המשיך לתפקד כלוחם, ונראה שכך המשיך להדביק את שאר חבריו בגדוד. האם טוענת כי בין המפקדים לפקודים נוצרה אווירה של חוסר אמון. אין לי ספק שאם היה טיפול מוקדם ומהימן, היה ניתן למנוע את התפשטות החיידק. מי יודע מי עוד נדבק, אמרה האם. והיא מסיימת: קצין רפואה ראשי מינה ועדת בדיקה. אני מתרעם על הסיום הזה. מה זה ועדת בדיקה? מה תעשה ועדת הבדיקה? נניח שהיא תמצא את הממצאים הנכונים בדיוק, שהחייל הזה היה חודשים חולה קשה ולא קיבל את הטיפול המינימלי שכל אדם בישראל במצב כזה מקבל, אז מה תעשה ועדת הבדיקה? הרי ועדת הבדיקה במקרה כזה תקבור את העניין. אני רוצה לומר לך, אדוני סגן השר, מה העניין. אני עוד זוכר, כשאני שירתי בצבא, וחשבתי שהיום אנחנו כבר נמצאים בדור אחר. חוסר האמון שיש בחיילים, במיוחד בחיילים שיש עליהם מעמסה כבדה, חיילים קרביים, הוא משווע. אסור להם לחלות, אסור להם לנסוע לחתונה של אחות. צריכים להביא הוכחות ועוד הוכחות. חוסר האמון נובע מכך שנדמה לאנשים שבצבא אין לקיים את כבוד האדם כפי שמגיע לכל אזרח, בכל מצב, בכל מקרה בחיים. חוסר האמון הזה בין חיילים למפקדים וחוסר הכבוד ששורה על כל שכבות הצבא ובכל המקומות, בין מפקד לפקודיו – הוא ראשית חשוד, הוא על תקן של חשוד, ואת זה צריך לקעקע. את זה לא תעשה ועדת חקירה. אני אומר לך, מכובדי סגן השר, אם לא ייעשה כאן מעשה דרסטי – ואני אומר איזה מעשה דרסטי צריך היה לעשות. אנחנו מדברים על קבלת אחריות. במקום שקצין רפואה ראשי ימנה ועדת חקירה, צריכים להביא לפיטוריו של קצין רפואה ראשי. לא שהוא אשם, לא שהוא היה שם, אבל כל חוסר האמון מחלחל מלמעלה למטה, ובמיוחד בחיל הרפואה – במיוחד בחיל הרפואה, ששם זה המקום הרגיש ביותר. אז מקימים לי ועדות חקירה. ועדת חקירה זה בסדר, אבל איפה הלקחים? ובעיקר, איפה הדאגה שזה יחלחל לכל הדרגים, כדי לשמור על צלם אלוקים שיש לאדם בכל מקום שהוא נמצא? תודה, אדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כבוד סגן השר מתן וילנאי, בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שתי ההצעות לסדר-היום עוסקות בפרשיות רפואיות קשות, שהמערכת הרפואית הצבאית כשלה בהן בצורה מוחלטת; גם במקרה שהזכירה חברת הכנסת קולט אביטל וגם במקרה שהציג חבר הכנסת הרב רביץ. שתי התקלות האלה מטופלות על-ידי המערכת הצה"לית. הקרפ"ר, שחבר הכנסת רביץ קרא לפיטוריו, עוסק בעניין הזה באופן אישי. ועדות חקירה בצה"ל זה לא כפי שאנחנו רגילים בפוליטיקה – הן לא מורחות שום דבר. במקרה שהציגה חברת הכנסת קולט אביטל, שני הרופאים שכשלו הוצאו מהשירות, ואני מניח שגם במקרה שהעלה חבר הכנסת רביץ – הוא פשוט טרי, המקרה שהעלתה חברת הכנסת אביטל הוא מנובמבר 2007 – זה יטופל כראוי. אין לי ספק בזה בכלל. יש פה מקרים רפואיים של כישלון, שאני מנחש – ואני לא רק מנחש – שזה לא קורה רק במערכת הצה"לית. זה קורה גם בבתי-החולים במדינת ישראל. אנחנו עוסקים בשני מקרים. רק כדי לקבל את הפרופורציה הראויה, בשנת 2007 היו 2.5 מיליוני מפגשי רופא-חולה במסגרת חיל הרפואה. עכשיו תחשבו על שני מקרים, הטעות, או 200 מתוך 2.5 מיליונים, ותבינו באילו פרומילים אנחנו עוסקים, בצבא שעובד בתנאים קשים מאין כמותם. חלק מהחיילים – חבר הכנסת רביץ, כן, גם לי יצא להיות חייל קרבי, לא הרבה זמן, מחייל עד הקצה, תמיד בנעליים גבוהות, כבר אמרתי את זה היום פעם אחת – יש כאלה שמנסים לרמות. כן, הפלא ופלא, יש כאלה שמנסים לסבן. אני לא בא להגן על הרופאים, הרופא נמצא במצוקה לא פשוטה, להבין אם מולו יש בעיה רפואית אמיתית או בעיה של כאילו, של מה שנקרא במקומותינו "מתחזה". הרי גם זה קורה. והמקרים קשים, אני לא מקל בהם ראש בשום פנים ואופן. העובדה שהמקרה שהטיפול בו הסתיים – הוא הסתיים לדעתי כראוי – בזה שהרופאים שהיו מעורבים בו וכשלו לא המשיכו בשירות הצבאי. זה מתוך המספרים שדיברתי עליהם. לכן, אין כאן מה לעשות מלבד להתמודד עם זה באופן קבוע, באופן שיטתי, בתוך הצבא. מלה אחרונה, חבר הכנסת רביץ. דיברת על כבוד האדם וחירותו. צה"ל של היום לא דומה בכלום לצבא שאתה שירתת בו – מלחמת השחרור, אני מניח - ולצבא שאני שירתי בו כחייל לפני 46 שנה, כשהתגייסתי. אין מה להשוות בכלל, משום בחינה שהיא, את ההכפשה של האנשים, את הטרטורים שאנחנו עברנו, להנהגות בצבא היום. ההתנהגות בצבא היום היא יוצאת דופן לחיוב, ושני המקרים שאני עונה עליהם כרגע, שהועלו על-ידי חברת הכנסת אביטל ועל-ידי הרב רביץ, הם אירועים קשים, קשים ביותר, בתוך מערכת עצומה, שעובדת בהיקפים של מיליוני מפגשים כל הזמן, ויש בה גם כישלונות, והם מטופלים. כישלונות אחרים לא מגיעים פה לשאילתות ממש. אני ממליץ – מכיוון שחברת הכנסת אביטל אמרה שהיא הולכת לעקוב אחרי חיל הרפואה – לקחת בית-חולים כלשהו, אני לא מכיר אף אחד, ולעקוב אחריו, לראות מה קורה שם. מהמעט שאני יודע, גם שם לא הכול מתנהל על מי מנוחות – וזה לא בתנאי שדה – מכיוון שבני-אדם מועדים גם לטעות. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני סגן השר, כמה מתוך 2.5 מיליוני מקרים במשך השנה הם מתחזים? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אין אחד שיודע להגיד את המספר. המספר הוא 2.5 מיליוני מפגשים. קולט אביטל (העבודה-מימד): כמה מהם מתחזים? היו"ר יצחק זיו: אף אחד לא יכול לתת תשובה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני אומר בפירוש: אין תשובה. איך אפשר לתת על זה תשובה? אבל מה זה משנה בכלל? המקרה הוא תקלה, הרופאים בבית. דרך אגב, אני מניח שהם ממשיכים לעבוד בתור רופאים. הם בבית. את רוצה לבדוק את חיל הרפואה? נא לבדוק כל מרפאה במדינת ישראל במקביל לחיל הרפואה, מה קורה שם ומה קורה אצלנו, בצה"ל. אין דבר יותר נוח – הכי קל זה להתלבש על הצבא. אני מכיר את זה היטב. ארגון מסודר, עם כללי פעולה ברורים, תמיד נוח להביא אותם לכנסת, לפטר את הקרפ"ר – אין דבר קל מזה. לא יודע כמה פיטרו רופאים אחרים שתחת פיקודם קרה כדבר הזה. אבל הכי קל להגיד את זה, אני יודע את זה היטב. הייתי שם 33 שנה, אני עשר שנים פה, אני מזהה את זה היטב. לכן, אני מציע לכולנו: לאט-לאט. קודם כול, כל מקום שיש תקלה – עד הסוף, אבל לא להתבלבל. כל מקום שיש תקלה – לא לוותר בשום דבר ולא לאבד את העשתונות. זה כל מה שאני מבקש. היו"ר יצחק זיו: מה אתה מציע? להסתפק בתשובתך? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: להסתפק בתשובתי, ומקסימום להביא את זה לאיזו ועדה, כדי לבדוק בכובד ראש. קולט אביטל (העבודה-מימד): ועדת החוץ והביטחון. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: בשמחה. היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור להצבעה. בעד זה ועדת חוץ וביטחון, נגד זה הסרה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושאים לוועדה – 7 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושאים לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, נגד – 2. ההצעות עוברות לוועדת החוץ והביטחון. תודה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: - - - השר עמיחי אילון: אני מודה, חשבתי שהשר ממליץ להעביר לוועדה.