קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אחזקת אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ובעיקר הטיפול הלקוי באירועי ל"ג בעומר במקום היו"ר קולט אביטל: הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת משה גפני: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אחזקת אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ובעיקר הטיפול הלקוי באירועי ל"ג בעומר במקום – הצעה שמספרה 5414. בבקשה. השר יצחק כהן אמור להשיב בשם שר התיירות, והוא בדרכו. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבקש להקריא מכתב שקיבלתי לפני כמה ימים: "שלום לחבר הכנסת גפני. אדון נכבד, עלי להבהיר מראש כי איני נמנה עם קהל בוחריך. אני יהודי חילוני לחלוטין, החש כבוד גדול למסורת ישראל וליהדות. אני שולח אליך דואר זה מאחר שראיתי אותך - - -" אברהם רביץ (יהדות התורה): רוב הבוחרים שלנו הם כאלה - טובים וישרים. משה גפני (יהדות התורה): אבל הוא אומר שהוא לא מצביע עבורנו. "מאחר שראיתי אותך ביום השישי האחרון בקבר רשב"י במירון בטקס 'חלאקה', והחלטתי לכתוב לך, אולי זה ישנה דבר מה. פעם ראשונה בחיי שהייתי באתר, וכך גם אשתי. היינו ממש מזועזעים ממראה המקום ובעיקר מהכניסה אליו, וזאת החל מהכניסה למושב ועד לאתר עצמו. הזנחה, לכלוך וזוהמה בכל מקום. האם כאדם דתי וכנציג ציבור, אין הדבר מפריע לך?" – ככה הוא כותב לי – "האם כך צריך להיראות אתר מורשת של עם ישראל? כך מכבדים אותו באי המקום? טיילתי בכל העולם, והייתי באתרים מקודשים לדתות שונות ומשונות, ועלי לציין בצער ובבושה, כיהודי וישראלי, שמעולם לא נתקלתי בתופעה כה מבישה. מאוד עצוב לי, ולא אצטט את דברי אשתי על מה שהיא ראתה, שכן היא ממש חזרה בטראומה מהנושא. אנו נשואים כבר 28 שנים, ומעט מאוד פעמים ראיתי אותה כה נסערת. אשמח מאוד אם מכתבי זה יזכה לאוזן קשבת ויגרום לשינוי בהתייחסות לאתר, וזאת למען כבוד האתר וכבוד עם ישראל כולו. בברכה ובתקווה, ג'ורג' גולדמן, רואה-חשבון" – ביקשתי ממנו רשות להגיד גם את שמו. התקשרתי אליו לפני שעליתי לכאן, והוא אמר: כן, אם אני יכול לתרום לעניין – יהודי חילוני, הוא מעיד על עצמו באופן חד-משמעי. רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לתאר לכם את המחזות. מי שלא היה שם, לא יאמין למראה עיניו. אנחנו מדברים על אתר קדוש, קודם כול. אבל אנחנו מדברים על אתר שהוא השני במספר המבקרים בו מהארץ ומהעולם. למעלה ממיליון איש מבקרים במקום הזה בכל שנה, כאשר קרוב לחצי מיליון איש מגיעים רק בל"ג בעומר. אני לא יודע, מי מאתנו שהיה שם – פשוט לא ייאמן שאנחנו נמצאים במדינה מערבית מתוקנת, שלא לדבר על מדינה יהודית, והמדינה עומדת מהצד. אז אפשר היה לחשוב: אולי מדינת ישראל לא נוגעת באתרים קדושים. הנה, הכותל המערבי. הכותל המערבי, המדינה נכנסה בכל העוצמה, העמידה את כל הכלים המשפטיים לצורך העניין, העמידה את כל התקציבים שנדרשים לכך – מקום מכובד, מקום שכולם נמצאים בו, מכל העולם. למה זה לא יכול לקרות במירון? למה אנחנו, שנה אחרי שנה אחרי שנה – וזה הולך ונעשה רע יותר. בל"ג בעומר השנה המערכת קרסה לחלוטין. קרסה לחלוטין. אין שום מציאות בעולם שתהיינה אפשרויות לטפל בזה, אם לא יהיה טיפול יסודי. שלא לדבר על מערך ההיסעים של "אגד", שוועדת הכלכלה קיימה עליו דיון בשבוע שעבר. מערך ההסעות של "אגד" קרס באופן טוטלי. קודם, היציאה של האוטובוסים מריכוזים שונים, מנקודות שונות בארץ. שלא לדבר על המקום. אין המערך של התחבורה שם יכול לענות על הצרכים, ו"אגד" גם כן לא בעניין. אני חושב לעצמי – אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, ואני מתפלל לקדוש-ברוך-הוא שחס וחלילה זה לא יקרה - - קולט אביטל (העבודה-מימד): - - - משה גפני (יהדות התורה): - - אבל אני חושב שיש חובה להגיד את זה. מה יקרה אם חס וחלילה יקרה שם אסון? חס וחלילה. מישהו יכול לתאר לעצמו על מה מדובר? עכשיו, שנים רבות בכנסת דנים על העניין הזה. פעם דנה ועדת הכלכלה על ההיסעים, פעם דנה ועדת הפנים על המקום עצמו, פעם דנה הוועדה לביקורת המדינה, כפי שהיא גם דנה לאחרונה – לא יהיה פתרון בטיפול נקודתי. יש פה כשל מערכתי. ואני, אין פני לוועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק את מחדלי העבר. זה לא ענייני. פני לעתיד. עכשיו, יש במקום הזה – משרד התיירות נוגע בעניין, הרשות הארצית למקומות הקדושים, שהיא בעצם כאילו חברה-בת או רשות-בת של משרד התיירות, למשרד הפנים יש נגישות לעניין הזה, יש שם מועצה אזורית שגם היא קשורה לעניין, יש המשרד לביטחון פנים – מטבע הדברים שיש לו נגישות, הוא ומשטרת ישראל. יש הגופים הפרטיים שנמצאים שם. יש ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי. ואם מישהו מחפש תירוץ למה לא לטפל במקום הזה – יש לו מספיק. אני יכול לספק לו מכאן ועד להודעה חדשה תירוצים למכביר למה לא לטפל בזה. אני חשבתי לעצמי אחרי ל"ג בעומר האחרון - לא הייתי בל"ג בעומר שם, אבל מהעדויות שקיבלתי, והבאתי חוברת לוועדת הכלכלה, פשוט זה מחזה מחפיר. לא רואים דבר כזה. לא רואים את זה במדינה, אבל לא רואים את זה בשום מדינה מסודרת. חשבתי לעצמי: מה אפשר לעשות על מנת שיהיה פתרון מערכתי? דיון בוועדת הכלכלה – בסדר. זה דיון חשוב, אבל זה היבט אחד. דיון בוועדת הפנים זה גם היבט חשוב, אבל היבט אחד. לדון במשרד הפנים – גם כן היבט חלקי. בנושא של ההקדשות – היבט חלקי. אם לא יהיה טיפול מערכתי בכל העניין, טיפול שורש, משנה לשנה – ויותר ויותר אנשים מגיעים למקום – אנחנו מגיעים לכשלים שלא יתוארו. לכן חשבתי, ראיתי, שעל-פי חוק-יסוד: הכנסת, אפשר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שמורכבת מנציגי כל הסיעות. בעצם, מה שאני עכשיו מציע זו הצעה לסדר-היום. אם היא תאושר – ואני מבקש שהיא תאושר – היא תרד לוועדת הכנסת ושם ידונו בהקמת ועדת חקירה. אני אומר, אם יהיו פתרונות אחרים, אני לא בעד פתרון לשם כותרות בעניין הזה. לעניין הזה צריך פתרון. עכשיו, לי יש היבט נוסף - - - יואל חסון (קדימה): שכנעת אותנו. קולט אביטל (העבודה-מימד): שכנעת אותנו. משה גפני (יהדות התורה): אם שכנעתי אתכם, אז אני מסיים. זה גם מקום מפגש המוני – אחד ממקומות המפגש – בין ציבור מסורתי לציבור דתי, בין ציבור שאיננו שומר מצוות לציבור שהוא שומר מצוות. אני מרגיש מבויש. יש אנשים – וזה המכתב שהבאתי לכם, וזה גם כתוב במכתב. כאילו הוא אומר: אתה היית שם, ראיתי אותך. אני ואשתי ראינו אותך שם, בתוך הזוהמה. אז מה, אז ככה אתם חיים? אתם מסכימים לזה? אין לכם הכבוד לרבי שמעון בר יוחאי? אין לכם הכבוד של הציבור שמגיע למקום הזה? אני מרגיש מבויש, אבל אני מרגיש יותר מכך, שהמדינה כאילו עומדת מהצד. אין לי ביקורת על ממשלה כזאת או ממשלה אחרת, אמרתי. אני פשוט מבקש שהכנסת תיתן דעתה, וזה המקום היחיד שאפשר לעשות בו פתרון מערכתי. לכן, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. יואל חסון (קדימה): אנחנו בעד. היו"ר יצחק זיו: כבוד השר יצחק כהן, בבקשה. השר לשירותי דת יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, הרב משה גפני, אני חושב שמה שקרה השנה בל"ג בעומר בציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי היה קטסטרופה, ולצערי, רב מוישה, הקטסטרופה הזאת היתה ידועה מראש. כשפירקו את משרד הדתות, לקחו את היחידות ופיזרו אותן, ואת היחידה למקומות קדושים העבירו למשרד התיירות. שלושה שרי תיירות הביעו בפני את דעתם שצריכים להחזיר את זה למשרד הדתות. צריך גוף אחד מתכנן, שמתאם את כל הפעולות שנעשות שם כל השנה – כי במשך כל השנה יש שם ביקורים של מאות אלפי יהודים, וביום ההילולה, בל"ג בעומר, יש שם ביקורים של מאות אלפי איש, בלי עין הרע, בזמן נתון של 24 שעות. שאף אחד לא יאמר לי – וקדמו דיונים לפני האירוע עם כל הגופים – שזה לא היה צפוי. אתה יודע, רב מוישה, אסור לסמוך על הנס, ואסור גם להביא אותו בחשבון. פה הביאו בחשבון את הנס, ומה שקרה בסופו של יום זה שברוך השם אסון לא קרה – ברוך השם, כן? פה צריך להודות ולהלל – אבל אנשים סבלו סבל נורא. אנשים לא שבתו בביתם בירושלים ונשארו לשבות באזור הצפון, מכיוון שלא הספיקו להגיע. ילדים, זקנים, נשים וטף נתקעו שם שעות. אני חושב שההצעה שלך ראויה, והממשלה תתמוך בה, וגם חברי חברי הכנסת יתמכו בה. צריכים להקים את הוועדה ופעם אחת ולתמיד לסיים את העניין הזה, ובהזדמנות זאת להחזיר את כל הנושא של המקומות הקדושים למשרד הדתות. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: מה מציע כבוד השר? השר לשירותי דת יצחק כהן: לאשר את הבקשה. היו"ר יצחק זיו: לאיזו ועדה? משה גפני (יהדות התורה): ועדת הכנסת. היא הכתובת. היו"ר יצחק זיו: ועדת הכנסת. אוקיי. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: חברת הכנסת קולט אביטל, הצבעתי במקומך. הנושא עובר לוועדת הכנסת. בעד – 13, נגד - אפס, נמנעים - אפס. קולט אביטל (העבודה-מימד): תוסיף גם את קולי.