קטע מדברי הכנסת

DOC 12,564 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום הצורך בהגדלת הסיוע של הממשלה לזכאים לשכר דירה והצורך הגובר בבניית דיור להשכרה היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא האחרון על סדר-היום, הצעה מס' 5539: הצורך בהגדלת הסיוע של הממשלה לזכאים לשכר דירה והצורך הגובר בבניית דיור להשכרה - של חבר הכנסת יעקב כהן. אדוני, בבקשה. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, הנושא שאני מעלה הוא הצורך בהעלאה ובהגדלה של הסיוע בשכר דירה ובפישוט ההליכים והסרת אבני הנגף כדי לקבל את הסיוע. זה לא סוד שמצוקת הדיור בישראל הולכת ומחריפה, וזה נושא שכואב לחלק נכבד ביותר מאזרחי ישראל. הדבר מועלה מדי פעם בפעם, ואני עצמי העליתי את הנושא הזה הן במליאת הכנסת הן בוועדות; בפורומים שונים. היתה לי גם פגישה עם השר הקודם, והיתה לי פגישה עם הצמרת הבכירה במשרד. לצערנו, עקב ההתייקרות הגדולה של דירות, שנוצרה עקב ההתייקרויות והפסקת הסיוע במענקי הדיור שהיו מקובלים בעבר - זה נושא שמצריך דיון בפני עצמו. אולם כרגע אני רוצה להתייחס – על כל פנים, נוצר מצב שחלק נכבד מהאוכלוסייה, שגדל מפעם לפעם, אין באפשרותו לרכוש דירה, והוא נאלץ לשכור דירה. לצערנו, גם כאן יש קושי חדש וכבד. בשנים האחרונות חל קיצוץ חד בסיוע לשכר דירה. אם בתחילת שנות ה-2000 היה סיוע של 1,050 ש"ח, אז בשנת 2006 הוא 530 ש"ח. אני חייב לומר שאחרי פעילות מרובה - ואני רוצה בהזדמנות זאת להודות לשר על התמיכה - עלה הסיוע בעוד 130 שקל בערך, וכמדומני שהוא כיום 650 ש"ח. אני מדבר על הסיוע הסטנדרטי, מדרגה ראשונה. אבל, כבוד השר, גם 650 - - - שר הבינוי והשיכון זאב בוים: היתה גם תוספת בשנה האחרונה. יעקב כהן (יהדות התורה): כן, זה ידוע לי. מדברים על עוד 130 בשנת 2009, ואני אתייחס לזה. אבל אני אומר עוד דבר: אם הגענו למצב ששכר הדירה עלה היום מ-2,000 ל-3,000 שקל בחודש, גם אחרי הגדלת הסיוע אנחנו מגיעים ל-20% עד 25%. בעבר הוא היה 1,050, ואז גם שכר הדירה היה הרבה פחות, והגענו לכך שרוב שכר הדירה היה מענק וסיוע. היום המשמעות של הסיוע פחותה בהרבה, ולכן יש צורך להגדיל אותו. אכן, בוועדה אפשר להגיע למשפחה ברוכת ילדים, קצת לפעמים בסיוע - יש מקרים מיוחדים שאפשר להגדיל את הסיוע למשפחות במרכז הארץ. אבל אני מדבר על ההליך הסטנדרטי. אני חייב להגיד שהיתה לי לאחרונה פגישה עם מנכ"ל המשרד, עם הצמרת הבכירה. אני העליתי את הנושאים. אני מאוד קרוב לנושא. יש לי לשכה שמטפלת באזרחים רבים שפשוט אין להם קורת-גג. אני רואה את העיוותים. חוץ מהצורך להגדיל את הסיוע, יש צורך פשוט לתקן את העיוותים. מה שכבר כן מקבלים - שיהיה יותר בקלות, אפשר לפשט הליכים. אלה כבר דברים יותר קלים. אני אתחיל להגיד דברים, ולא הכול בידי המשרד. דבר ראשון, יש בתבחינים - כדי לקבל צריך להגיע לכושר השתכרות. כושר השתכרות זה אומר – היום זה בערך 3,700 שקל. לאחרונה, אחרי שהיו לי הרבה פגישות, המשרד הוריד את זה, מסתפקים ב-165 שעות עבודה. זה בערך 90% מכושר ההשתכרות. אני שואל - אני מבין מדיניות - אני אומר שיש צורך בכושר השתכרות. זה זירוז, עידוד ללכת לעבודה. אבל אני שואל, אם אחד עובד ויש לו 60% כושר השתכרות - בדרך כלל מי שעובד, חוץ מאיזה זקן, רוצה לעבוד משרה מלאה. הוא לא רוצה להרוויח 2,500 שקל. המציאות היא שרוב אלה שאין להם כושר השתכרות וכן עובדים - הפירוש הוא שהם רוצים ולא מקבלים עבודה במשרה מלאה. לכן, אני שואל, למה שנעניש אותם כפליים? לא רק שהוא הוכה ולא מקבל את מלוא המשרה שהוא רוצה ודורש, נוסף על זה אני אומר שאם הוא לא קיבל – הוא עובד אבל אין לו משרה מלאה, אז הוא לא יקבל. האבסורד גדול יותר. מה יהיה אם הבעל והאשה – אדוני השר, הבעל והאשה, כל אחד יעבוד בערך כדי 70% מכושר ההשתכרות, אז הם לא יקבלו. למה? כי הם עברו את הסף, ואף אחד בפני עצמו אין לו מלוא כושר ההשתכרות, הוא לא מקבל. זה אבסורד. לכן, אני אומר שלדעתי חייבים כאן לגייס את האוצר, זאת מדיניות של האוצר. מספיק 50% כושר השתכרות אם אחד מהם עובד, ולא לדרוש 90%. אני חייב להגיד שיש עוד עיוותים. כדי לקבל סיוע בשכר דירה יש מקסימום הכנסה שאפשר להרוויח כדי לקבל את הסיוע. אם עוברים את ההכנסה הזאת אי-אפשר לקבל. אבל מה? יש הפרש, אם זה זוג בלי ילדים, שצריך להרוויח פחות. זוג בלי ילדים זה עד 3,700, שזאת דרגה ראשונה. זוג עם ילד אחד - מותר לו להרוויח יותר. זוג עם שני ילדים - מותר לו להרוויח עוד קצת. מכאן, משני ילדים עד עשרה ילדים, זה כבר שום דבר, שירוויח אותו דבר. איזה היגיון זה? כמו שאני מבין את ההפרש ואת ההבדל בין משפחה בלי ילדים, משפחה עם ילד אחד ומשפחה עם שני ילדים - גם אם יש לו ארבעה או חמישה ילדים, אז אם הוא מרוויח 5,000 שקל זה לא אומר דבר והוא זקוק לסיוע. כמובן, אני אומר שצריך להגדיל את הסיוע למשפחה ברוכת ילדים. בדרך כלל, אם זאת משפחה ברוכת ילדים, היא זקוקה לדירה גדולה יותר, ואם היא זקוקה לדירה גדולה יותר אז ההוצאה היא על שכר דירה גדולה יותר ואנחנו צריכים להגדיל את הסיוע להם. אני רוצה להגיע לעוד דברים. יש עיוותים שהם לא של המשרד, זו פשוט מדיניות ממשלתית ומדיניות של האוצר. לא הכול נוגע לכם. אתם צריכים לפעול. אמרנו בוועדת הכלכלה שצריך לקרוא לאוצר לשבת אתנו יחד, אבל לצערי, יש גם דברים, לאחרונה שמו קשיים חדשים והגבירו חומרות שלא היו בעבר על-ידי סגל המשרד. אני נפגשתי אתם והעליתי את הנושאים ואני מקווה שאולי הם יבדקו את זה ויהיו לנו תשובות חיוביות. אני אסביר. בעבר כדי לקבל סיוע בשכר דירה היה צריך להביא תלושי משכורת של שלושה חודשים. היום אני אומר - של שישה חודשים. אם אחד התחיל לעבוד עכשיו, נגיד הוא התחתן, הוא לא עבד קודם או שבכלל לא עבד והוא עובד שלושה חודשים, למה צריך שהוא יעבוד שישה חודשים, שעוד שלושה חודשים הוא לא יקבל סיוע בשכר דירה? עוד דבר. בעבר היה מספיק להביא תלושי משכורת. היום אני אומר שצריך דפי בנק. בשביל מה צריך דפי בנק? מה אנחנו נהיינו כאן – הכמה גרושים שנותנים? זה הליך שהתקבל במשרד. יש עוד כמה דברים. בעבר, כבוד השר, היו מקבלים את הסיוע על-ידי הבנקים. זה עבר לחברות, וכשזה עבר לחברות, לצערנו, נהיו כאן כמה דברים שנהיה יותר קשה לקבל. קודם כול - דבר טכני. הבנק נמצא בכל עיר, והרבה פעמים בכל שכונה. היית עובר את הכביש ומקבל את הסיוע. כיום יש ערים - ואני אמנה אותן. למשל, ביתר ומודיעין. מי שגר במודיעין צריך לנסוע עד ירושלים. לא פשוט הדבר. לפעמים אתה צריך להביא עוד מסמך, אז תבוא פעם, פעמיים ושלוש. בבני-ברק, ברמת-גן, בגבעת-שמואל צריך לנסוע לתל-אביב או לפתח-תקווה ועוד. בסך הכול החברות רוצות - יש חברות שרוצות לפתוח. בואו נפשט את זה. חברה שרוצה לפתוח סניף - שתוכל לפתוח איפה שהיא רוצה. כמו שהבנקים יכלו לקבל, שכל אחד יוכל לקבל. אני רוצה להעלות עוד נושא. כיום מקובל - האזרח מגיש לבנק את הבקשה לסיוע. הבנק מעביר את זה למשרד השיכון כדי לבדוק את מבחני ההכנסה. אני שואל, אילו פרופסורים צריכים לבדוק את זה? הוא צריך להביא תלוש משכורת. בתלוש המשכורת רואים כמה הוא מרוויח. הוא צריך לציין אם יש לו ילדים או אין לו ילדים. כל פקידון, בפעולה שאורכת כמה דקות, רואה ובודק את זה. מה קורה? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: כל פקיד. יעקב כהן (יהדות התורה): כל פקיד, סליחה, נכון. הפקיד היה עושה את זה והיתה תשובה במהרה. אפשר לבדוק את הפקידים, לעשות פיקוח, אני מסכים עם זה. אבל מה קורה? מעבירים את זה למשרד השיכון. זה הליך שאורך עוד שלושה חודשים. עוד דבר מעניין. הרבה דברים נפסלים במשרד השיכון - 45% מהבקשות מועברים לוועדת חריגים. למה צריך ועדת חריגים? בעבר, כשזה היה בבנקים, היתה איזו ועדה עליונה שבדקה את זה. ועדת חריגים זה סיפור. היא מתכנסת מפעם לפעם. הכול סוחב ומכביד ומקשה. בואו נפשט, ניתן לחברות יותר סמכויות. נבדוק אותן כמובן, כפי שמתאים. ניתן להן סמכויות. לא כל דבר צריך להעביר. אין מה להעביר את זה למשרד השיכון. אני לא חושב שהם מחפשים עבודה שם, הפקידים במשרד השיכון. אלה דברים פשוטים וברורים. נוסף על כך, הייתי רוצה לשאול: אנחנו התבשרנו לפני שנה או שנתיים על-ידי משרד השיכון שעומדים לצאת מכרזים, יוצאים מכרזים - מדיניות של בניית דירות להשכרה, והיוזם של זה היה השר לשעבר - - - היו"ר דוד רותם: נא לסיים. יעקב כהן (יהדות התורה): עוד לא אמרתי כלום. היו"ר דוד רותם: עוד לא אמרת כלום וכבר דיברת 11 דקות. יעקב כהן (יהדות התורה): בכל אופן, בעבר היתה מדיניות, ושמענו שהיתה יוזמה של השר הקודם להוציא מכרזים לדירות להשכרה ליזמים על-ידי הקלות במס. התבשרנו שעשו מכרזים. אני שואל אם זה מתקדם, איפה זה עומד, אולי זה נגנז. אני לא אומר שהרעיון להשכרה של השר הקודם נותן פתרון מבטיח למצוקת הדיור, אבל יש בו מעלה אחת: ברגע שיהיו בשוק אלפי דירות והוא יוצף בדירות, ירד רף המחירים, שהיום עולה ומתייקר, וזה דבר גדול. היו"ר דוד רותם: תודה. יעקב כהן (יהדות התורה): אני רוצה לסיים: אני קורא למשרד להגדיל את הסיוע - המצוקה גדולה - לפשט את ההליכים, להוריד את אבני הנגף, במה שאפשר להקל, כי עד שהוא ירכוש דירה - שיוכל בקלות לסייע לו בקבלת סיוע בשכר דירה. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת כהן. אדוני שר הבינוי והשיכון, בבקשה. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב כהן, ככלל, כל הזכאים מקבלים השתתפות בשכר דירה על בסיס של מבחן ההכנסה, ואתה בקיא בעניינים האלה. הדברים שאמרת מדויקים ונכונים. מתן הזכאות מחייב, כפי שאתה אמרת, מיצוי כושר ההשתכרות ורמת הכנסה נמוכה. מדובר באוכלוסייה חלשה, נתמכי הביטוח הלאומי או כאלה שמשתכרים שכר מינימום או קרוב לכך. שמתי לב שדיברת על עניין בעיית כושר ההשתכרות. אני מציע שעל כל הסוגיה הזאת, הרעיונות האלה - למשל, העניין של 50% אם אחד מבני-הזוג עובד ודברים מהסוג הזה או העניין של התלושים - הרעיונות שאתה מעלה אחרי מגע עם השטח, עם אנשים, אני מציע שתעלה אותם על הכתב ותביא אותם אלי, ואני אבחן אותם. אלה לא בהכרח סוגיות גדולות של כלכלה, ואיפה שאפשר, בדברים קטנים - בחלקם דוגמאות שנתת - אני ברצון אבחן אותם. לא תמיד הם באים אלינו, כשאנחנו יושבים במשרדינו, ספונים בבועה שלנו, לא כל כך בקשר עם העם. ייתכן מאוד שדברים כאלה נעלמו מעינינו, ואפשר, בלי צורך בשינויי מדיניות גדולים, לתקן ולהקל על אנשים, ואני מוכן לבחון כל רעיון בעניין הזה. כיוון שבאמת, זה כמה שנים, מאז גזירות 2003–2004, הכבדנו כממשלות - כולם מכירים את הנפשות הפועלות אבל היו גם נסיבות כאלה - לפחות איפה שאפשר, בדברים פשוטים, שלא משנים סדרי עולם - - - יעקב כהן (יהדות התורה): - - - שר הבינוי והשיכון זאב בוים: כן, נכון. מפאת קוצר הזמן אני לא רוצה לסקור את כל סדרת הקיצוצים של ממשלות ישראל. מאז 2002 קיצצו בסיוע בשכר הדירה. אתה מכיר אותם, ואני חושב שגם חלק לא מבוטל מהצופים בנו בוודאי מכיר אותם, והדברים ידועים על כל הקיצוצים בשכר הדירה ב-2002, וב-2004 נוספו עוד כאלה. הנתונים האלה הונחו על השולחן כשבאתי אל המשרד לפני שנה. במשא-ומתן שניהלנו עם האוצר לשנת 2008 - ואדוני יודע וגם הזכיר זאת - השתדלנו בתחום הזה כמיטב יכולתנו. זה מאבק לא פשוט עם האוצר, להתחיל לשנות את הדברים או לתקן את הדברים. ההגדלה הקטנה ביחס לקיצוץ הגדול - בשני מהלכים, בשני טקטים, ב-2008 וב-2009 - מסייעת במשהו לעניין. צריך לזכור עוד דבר שעשינו - אנחנו ביטלנו את השחיקה של ה-5% בסיוע לאחר השנה השלישית בפריסה על פני שלוש שנים. הנסיגה הזאת או ההכבדה הזאת תתבטל. אבל אף-על-פי שיש בזה הקלות קטנות, אני לא חושב שאנחנו יכולים להסתפק בזה, ובהחלט התיקונים המתבקשים בטווח המיידי – במשא-ומתן העכשווי לשנת 2009 אנחנו מבקשים להשלים את ביטול הכרסום הזה של ה-5% מייד, ולהשוות את הסיוע של המצטרפים לאלה שממשיכים - אתה מכיר את זה ולא נפרט עכשיו מה ההבדל בין אלה לאלה; להגדיל את הסיוע למשפחות ברוכות הילדים. אמרת בצדק שמשפחה, ככל שהיא יותר גדולה, כל מה שקשור לדיור בהחלט משפיע. צריך דירה יותר גדולה, ודירה יותר גדולה זה הוצאה יותר כבדה בתחום השכירות במקרה הזה וכו', ואנחנו גם בעד הבחנה בין סיוע במרכז הארץ ובין סיוע בפריפריה. זה נכון לגבי כל מרכיבי הסיוע, וזה לא בהכרח קשור לסוגיה הפרטנית. כל אחד - עם הבעיה שלו בכל מקום שהוא נמצא, אבל גם כמדיניות אסטרטגית של המדינה לפיזור האוכלוסייה, לחיזוק הפריפריות - גם בתחום הזה יש מקום לעשות. זה בטווח המיידי. בטווח הקצת יותר ארוך צריך להפעיל תוכנית סיוע שבה יחושב גובה הסיוע מתוך התחשבות בגורמים של גודל המשפחה, גודל המגדיר את גודל הדירה הנדרשת וההכנסה הראויה, אזור המגורים, הכנסה המגדירה את הסבסוד הנדרש כך שתישמר מצד אחד הנעה, מוטיבציה, לצאת לעבודה - ודובר על זה - אבל גם לראות מה ההכנסה הפנויה, אם היא תגדל לאחר תשלום שכר הדירה, וגם את זה חשוב להביא בחשבון. אלה הדברים העיקריים. אוסיף עוד דבר אחד, וזה ישלים את ההערה האחרונה שלך, שבה שאלת על גורלה של מדיניות הבנייה להשכרה. אם כן, היא יוצאת לדרך, באמת יזם אותה קודמי, השר מאיר שטרית - את החוק שמעודד בנייה להשכרה. הוא יוצא לדרך במכרזים במודיעין, באשדוד, בביתר - בתב"ע הקיימת עדיין חלק מהדיור שאנחנו מתכוונים לבנות יהיה דיור להשכרה, וגם בתל-אביב, בליבה שבה מחירי השוק - וזה יהיה במחירי שוק, אנחנו לא נתערב בגובה שכר הדירה - חשבנו שיהיה נכון גם בתל-אביב לעשות זאת. יש שם איזו בעיה שהמחוקק לא נתן עליה את הדעת. הוא לא נתן את הדעת על הבנייה להשכרה כאשר בבניין יש שילוב של דירות לשכירות ומסחר. היום, הרבה פעמים, כאשר בונים - בונים קומות מסחר למטה ועל זה את הדירות לשכירות. יש פה בעיה אוצרית, שמה שנכון מבחינת השכירות לא נכון לגבי מדיניות המיסוי על החלק המסחרי, וזה מצריך תיקון בחוק הזה שהזכרנו. נעשית עכשיו עבודה כדי לתקן את זה. זה קצת מעכב אותנו, בעיקר בתל-אביב, והיתה לנו תוכנית לצאת כבר לבנייה. אנחנו נצא לבנייה של דברים אחרים, אבל בתל-אביב עניין השכירות יתעכב. העניין הזה בטיפול. הסנוניות הראשונות של החוק הזה כבר יוצאות לדרך במקומות שאני אמרתי, בהיקפים של מאות יחידות דיור. יצטרכו יותר כדי להגיע לתוצאה שגם אתה מבקש אותה, שגם אם זה לא יעזור באותם - בהיקפים גדולים תהיה לזה השפעה של צינון רמת המחירים בשכירות. עד כאן. אני מקווה שעמדתי בדברים. היו"ר דוד רותם: אדוני עמד בזמן. מה אדוני מציע? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני מציע להסתפק בתשובה הזאת. המבחן יהיה מבחן המציאות שלנו. חבר הכנסת יעקב כהן, אני מבקש שתעביר לי את הרעיונות שהעלית מהשטח. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. חבר הכנסת יעקב כהן מסכים להצעת השר? יעקב כהן (יהדות התורה): מסכים. היו"ר דוד רותם: אם כך, אנחנו רושמים בפנינו שתשובת השר מספקת את המציע. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ז בסיוון התשס"ח, 30 ביוני 2008, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 20:02.