קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המשק לאן? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא שלנו: הצעתו לסדר-היום של חבר הכנסת מאיר פרוש: המשק לאן? – הצעה לסדר-היום שמספרה 5622. אני מבין שגם כאן לא נזכה לשמוע את תשובת הממשלה. בבקשה, אדוני. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): המשק לאן? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת יחימוביץ, מכיוון שאין תשובת ממשלה גם לא תדעי לאחר הדיון הזה "המשק, לאן?" כי חבר הכנסת מאיר פרוש מחויב, כפי שאושר לו הנושא, לסיים עם סימן שאלה. אז לא תדעי. בבקשה, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אכן נכון – המשק לאן? האמת לאמיתה – לא היה מי שירצה לענות מטעם הממשלה. אני יכול להבין ששר האוצר נמצא היום מחוץ לעיר, ולטענת אנשי משרדו הוא לא יכול להיות כאן במליאה, אבל אכן, לא היה שר שירצה לענות על השאלה לאן המשק מידרדר. אני רוצה לומר לך ולחברים, שהממשלה ניצלה בינתיים בזכות עסקה שרקחו באישון לילה. אבל בעצם מדובר בממשלה שאינה מתפקדת; ממשלה מקרטעת שחיה על זמן שאול. זאת לא אומרים רק אנשי האופוזיציה, אלא זאת הדעה בשיחות פרטיות, שלא לציטוט, גם של אנשי הקואליציה, גם של אנשי מפלגת השלטון, קדימה. בתלמוד יש ביטוי מיוחד שבא לידי ביטוי מספר רב של פעמים: כולי עלמא לא פליגי. כלומר, כל העולם אינו חולק על כך; כולם מסכימים שהממשלה כבר הגיעה לסוף דרכה. את ההצעה שלי הגדרתי "המשק לאן?" לנוכח המצב האומלל שבו הממשלה איננה שולטת עוד על הקואליציה; למעשה אין קואליציה בכנסת. בוועדת הכספים לא ניתן להעביר שום תוכנית רצינית לקידום המשק. בבנק ישראל ובמשרד האוצר קיים חשש שמדדי המחירים לצרכן יהיו גבוהים במיוחד בחודשים הבאים ורמת האינפלציה תוסיף לזנק. האינפלציה, מסבירים לנו, קשורה ישירות בהתייקרויות במחירי חומרי הגלם בכל רחבי העולם, במחירי הדלק הגואים ובמחירי מוצרי המזון. מנסים גם להסביר לנו שצפוי מחסור בחלק ממוצרי המזון עקב ביקושים גוברים והולכים בחלקים של העולם, והכול יודעים שהמדדים בחודשים יוני, יולי ואוגוסט יהיו גבוהים בהרבה מהתחזיות המוקדמות. הכול גם יודעים שצפוי שהנגיד יעלה עוד ועוד את הריבית. אדוני היושב-ראש, האזרח הקטן מתעניין פחות בהסברים כלכליים. הוא מביט בדאגה רבה בגל ההתייקרויות. כמעט מדי יום האזרח הקטן נהיה יותר ויותר מודאג כשהוא קורא או שומע שצפוי שוב ייקור של הלחם ב-10%, לאחר שרק באפריל מחירו כבר עלה ב-4%, ולאחר שבדצמבר האחרון המחיר עלה ב-11%. האזרח הקטן מודאג לנוכח העובדה שהאוצר כבר אישר לייקר את החלב הגולמי ב-2%, וכי צפוי שמחיר המים לצרכן הביתי יעלה ב-4%, והרשימה היא ארוכה. יום-יום נוחתת גזירה חדשה, והעלאת המחירים תימשך. אם כן, מה הפלא שסקר רשמי של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציג ממצאים כה קשים על מצב השכבות החלשות? עמיתי חברי הכנסת, לממצאי סקר של הלמ"ס צריך להתייחס יותר ברצינות. הסקר החברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל קובע ש-46% מאזרחי המדינה אינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות: 20% ויתרו על אוכל, 15% ויתרו על רכישת תרופות ו-40% ויתרו על טיפולי שיניים; 13% ניתקו את קו הטלפון מפני שלא יכלו לעמוד בהוצאה ו-34% ויתרו על חימום הבית בחורף. אלה נתונים מזעזעים, אלה נתונים מבהילים, אלה נתונים מחרידים. ומה עושה הממשלה? כרגיל, ממחזרת הכרזות והצהרות, שהתקציב הבא – תמיד, שימו לב, תמיד נשמע מהממשלה שהתקציב הבא יהיה יותר חברתי. תקציב שיצמצם את הפערים החברתיים בישראל. אדוני היושב-ראש, ועדה מיוחדת לבחינת הבטחת הביטחון התזונתי לאזרחי ישראל, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, קבעה מפורשות שהולך וגדל מספר האזרחים הנזקקים לסיוע עמותות וחלוקת מזון, בהעדר אפשרות לקנות, כי במחירי מוצרי המזון יש כאמור עלייה מתמדת, אך הפיצוי הממשלתי לשכבות החלשות הוא אפסי וודאי שאינו תואם את ההתייקרות. הוועדה גם קבעה שהאי-ביטחון התזונתי של אזרחי המדינה הגיע לממדים מדאיגים. שוב, אלה נתונים מזעזעים, אלה נתונים מבהילים, אלה נתונים מחרידים. ומה עושה הממשלה הזאת? שוב, כרגיל, ממחזרת הצהרות מרגיעות, שהתקציב הבא – תמיד מבטיחים לנו שהתקציב הבא – יהיה יותר חברתי. אז בואו נראה מה צופן לנו, כנראה, התקציב הבא. הגזירות הצפויות בתקציב 2009 - כפוף לשינויים כמובן - הן קודם כול קיצוץ תקציבי של 9.5 מיליארדי שקל. ובמי יפגע הקיצוץ הזה? נכון, קודם כול בחלשים. תמיד מקצצים על חשבון החלשים. עמיתי חברי הכנסת, אותה ועדה ממשלתית לבחינת הבטחת הביטחון התזונתי לאזרחי ישראל המליצה, בין היתר, להגדיל את התמיכה בעמותות העוסקות באי-ביטחון תזונתי, כדי להגדיל תקציבית את משק העמותות, שנפגעו כידוע קשות מירידת הדולר. המלצה נוספת – אני יודע שיש חברי כנסת שעייפים מלשמוע זאת, אבל אנחנו לא נתעייף מלהשמיע – היא להגדיל את הקצבאות. אנחנו לא נתעייף מלהשמיע את האמת שלנו על הצורך בהגדלת הקצבאות, בעיקר הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. אבקש לצטט כאן את דבריה של הגברת לאה אחדות, סמנכ"לית מחקר ותכנון של המוסד לביטוח לאומי, שאמרה: קצבאות הילדים הן מכשיר טוב לצמצום העוני, ויש לו יתרונות חשובים גם בהשוואה למכשירים אחרים כמו מס הכנסה שלילי. קצבאות הילדים הן אומנם אוניברסליות, אך ממוקדות במשפחות ברוכות ילדים, וכך מסייעות לצמצם את העוני. יתר על כן, סכומי ההגדלה המוצעים לא יגרמו לאנשים לעבוד פחות. אלה דברי סמנכ"לית מחקר לשעבר של המוסד לביטוח לאומי, שזכתה להערכה מקצועית על הידע ועל הניסיון הרב שצברה בתחום, וודאי שחוות הדעת שלה אובייקטיבית. כאן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים אולי לבעיה העיקרית. האוצר בנה לנו לפני שנים מיטת סדום בעבור תקציב המדינה, שיכול לגדול רק ב-1.7% בשנה, אף-על-פי שכל המשק צמח הרבה יותר - הוא צמח בקצב של 4% ואפילו 5%. פרופסור נכבד לכלכלה ששמו אביה ספיבק הגדיר זאת בהומור: הילד צומח ב-10 סנטימטר לשנה, אבל המיטה שלו גדלה רק ב-4 סנטימטרים. אז מדוע מתעקש האוצר להגדיל את ההוצאה הממשלתית בכל שנה רק ב-1.7%? פשוט מאוד, כי זהו קצב גידול האוכלוסייה בישראל בשנה. ואנחנו שואלים בכל שנה מחדש: האם לא רצוי לנצל את הצמיחה כדי להגדיל את היקף השירותים לאזרח? האם לא כדאי לנסות לצמצם את העוני, להתאמץ לצמצם את הפערים החברתיים? אבל האוצר בשלו, 1.7% בלבד. השבוע היתה לנו נחת רוח, כי קיבלנו תמיכה מצוות המקרו של כנס קיסריה, שהודיע כי השיעור של 1.7% אינו מתאים לתנאי המשבר הכלכלי העולמי, וגם אם המשך המדיניות של 1.7% תביא לירידה מהירה יותר של החוב הלאומי ביחס לתוצר, זה יביא מצד שני לתוצאות שליליות וגם להורדת הצמיחה, גם לאבטלה יותר גבוהה, ובעיקר - להרחבה נוספת של הפערים החברתיים. לעומת זאת, אומרים הכלכלנים בכנס קיסריה, הגדלת הוצאות הממשלה ב-2.7% תהיה טובה יותר להתמודדות עם המשבר העולמי, ולא תפגע כלל ביציבות המשק. אדוני היושב-ראש, האם יש בכלל סיכוי שתקציב 2009 יביא בשורה כזאת? אני בדרך כלל איש אופטימי, כי יהודי מאמין אמור להיות אופטימי, אבל מה לעשות, יש לנו כאמור ממשלה חלשה, ממשלה מקרטעת, ממשלה שעוסקת בשרידותה, ממשלה שתו ההיכר שלה הוא חוסר מעש, ממשלה של חוסר אחריות כלכלית, ובעיקר - חוסר אחריות חברתית. עמיתי חברי הכנסת, אם אין תקווה בממשלה זו, אולי תבוא התקווה מהכנסת, כלומר, חברי הכנסת יצביעו על-פי מצפונם ולא על-פי הצו של משמעת קואליציונית. ואם כך יהיה, נחליט כולנו מהי החברה שבה אנו רוצים לחיות ונגזור ממנה מדיניות כלכלית מיטבית. כי צמצום העוני, צמצום הפערים החברתיים, סיוע למשפחות ברוכות ילדים, מחייבים את הגדלת ההוצאה הממשלתית ב-2.7%. תורת ישראל לימדה אותנו: ישראל ערבין זה בזה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, כאמור אין בממשלה מישהו שיודע מה התשובה על השאלה, המשק לאן, ולכן אין תשובת הממשלה. מאיר פרוש (יהדות התורה): אין בממשלה, לא בכנסת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לכן נקיים את ההצבעה. בעד – דיון במליאה; נגד – להסיר מסדר-היום של הכנסת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הדיון בנושא: המשק לאן? - יתקיים במליאת הכנסת. הנושא הבא שלנו הוא הצעה לסדר-היום בנושא: בתי-המשפט אינם עומדים בעומס והעבריינים משתחררים, של חברי הכנסת נאדיה חילו, ניסן סלומינסקי ויצחק אהרונוביץ. אף אחד מהם לא נמצא כאן, לכן בנושא הזה נוכל רק להודות לשר המשפטים דניאל פרידמן שכן נמצא כאן, אבל אין לו למי להשיב.