קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המחירים המופרזים שחברת "עמידר" גובה בגין עבודות תיקונים בדיור הציבורי היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא: המחירים המופרזים שחברת "עמידר" גובה בגין עבודות תיקונים בדיור הציבורי, הצעה שמספרה 5631. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מעלה היום נושא חשוב מאוד לאלפי תושבים שגרים בעכו, בחיפה, ביפו, שסובלים מהמחירים המופרזים של חברת "עמידר" בזמן השיפוצים שהיא מבצעת שם. אני מעלה את הנושא של חברת "עמידר", שהיא חברה ממשלתית, והיא עשירה מאוד, וגובה את הכסף שלה מהאזרחים החלשים. חברת "עמידר" חילקה לכל חבר הכנסת את החוברת הזאת, כבוד השר, והיא אומרת שהעבירה לממשלה 444 מיליון שקל בשנת 2007. כבוד היושב-ראש, אתה שומע אותי? היו"ר אחמד טיבי: כל מלה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 444 מיליון שקל העבירה חברת "עמידר" לממשלה בשנת 2007. אני, כתושב העיר עכו ובמיוחד כמי שגדל בין החומות של העיר העתיקה, ראיתי בעצמי עד כמה חברת "עמידר" – שהיא חברה המנהלת את נכסי המינהל בעכו ומחזיקה ברוב הדירות בעכו העתיקה – מקשה על הדיירים בעת ביצוע התיקונים להסרת סכנה בנכס מסוים. ראשית, אני רוצה לציין כי רוב הדיירים בעכו העתיקה הם דיירים מוגנים, שקנו את דירותיהם בדמי מפתח מהמינהל, שהוא הבעלים של 90% מהדירות בעכו העתיקה, והמינהל מנהל את הנכסים הנ"ל באמצעות חברת "עמידר" והחברה לפיתוח עכו העתיקה. על-פי חוק הגנת הדייר, כאשר יש מצב סכנה על בעל-הבית לדאוג להסרת הסכנה, והמימון יהיה על חשבון בעל-הבית והדייר, כאשר כל אחד משלם 50% מהעלות. יש לציין כי על בעל-הבית להודיע לדייר על עלות הביצוע ולתת לו אפשרות לעשות את העבודה בביצוע עצמי, אם הוא משיג הצעה יותר נמוכה. אבל לצערי הרב, חברת "עמידר" אינה מודיעה לדיירים על זכותם לבצע את הסרת הסכנה וגם אינה מעדכנת אותם בעלות העומדת לפני ההתחלה, במיוחד כאשר העבודה משותפת לכמה דיירים. יש מקרים, ואני אחד מהם, שמקבלים חשבון סופי לתשלום ובעצם לא יודעים בכלל על העבודה עצמה. הנושא המרכזי הוא המחירים הגבוהים המצוינים במחירון שקבעה החברה, שהם גבוהים בהרבה מהמחירון בשוק הפרטי, ואני רוצה להביא דוגמה למחירון של חברת "עמידר", כבוד השר. המחירון הזה אומר, ואני מצטט: בניית קיר מאבן כורכר חדשה בעובי של 25 ס"מ על 30 ס"מ - הבנייה של 1 מ"ר מבלוק עולה 400-300 שקל; בנייה משיש עולה 500 ,600 700 שקל. המחיר של "עמידר" זה 1,500 שקל לפני מע"מ ולפני העמלה של 12%, אז זה מגיע ל-2,000 שקל ל-1 מ"ר. יש לי דוגמה של מפרט עבודה שביצעה "עמידר": 28 מ"ר אבן כורכר, בניית קיר. העלות: 41,000 שקל לפני מע"מ ולפני העמלה – כ-60,000 שקל. אתה בונה קיר של 30 מ"ר מכורכר בעלות של 60,000 שקל. מי יכול לעמוד בזה? הם לא בונים לנו זהב, לא בונים משהו מיוחד. אבן כורכר בעלות של 60,000 שקל. הקבלנים עצמם, שעובדים מטעם "עמידר", כאשר עושים את אותה עבודה באופן ישיר מול הדייר, זה נמוך פחות או יותר ב-50% מהמחירון של "עמידר". לעניות דעתי זה ניצול אכזרי של הדיירים, שנמצאים ממילא במצב כלכלי קשה ואין ביכולתם לבצע את הסרת הסכנה בעצמם. לכן הם מוותרים על זכותם לבצע את העבודה ומקבלים את החשבון של חברת "עמידר", ואין ביכולתם לשלם את חלקם, שמגיע פעמים רבות גם לעשרות ולמאות אלפים של שקלים; וסכום זה גבוה ממחיר הדירה עצמה. יש לי דוגמה של משפחת כדורא בעכו, שביקשו מהם עבור השיפוץ 180,000 שקל. אמרו להם: קחו את הבית, שלא שווה יותר מ-100,000 שקל, בתוך הסמטאות של עכו העתיקה. מחיר השיפוצים הוא 180,000 שקל. הם לא יכולים למכור את הבית ב-100,000 שקל. סכום זה גבוה ממחיר הדירה עצמה, ולכן הם נאלצים לשלם את חלקם בתשלום חודשי, ובכך הם נכנסים לחובות גדולים הכוללים ריביות והפרשי הצמדה, ובסוף מגיעים למצב של צווי פינוי עקב אי-תשלום. לבסוף, אני מזכיר כי יזמתי בעצמי ישיבה עם בכירים בחברת "עמידר" בצפון, וישבתי ב-29 באפריל 2008 בסניף החברה בחיפה עם מר יזהר הבר, מהנדס אחראי לענייני התיקונים מטעם החברה, והעליתי את כל הנושאים של העיר בפניו, והוא עצמו נדהם מהדברים שהעליתי ואמר לי שיש החלטה ב"עמידר" להפחית את מחירי התיקונים ב-50% מתחילת 2008. לפני שבוע הוא אמר לי שההחלטה התבטלה, לא מורידים את המחירים. כשביקשתי ממנו בשבוע שעבר מסמך על החלטה זו, נדהמתי לשמוע ממנו שהמינהל מסרב להוריד את המחירים, והדיירים צריכים להתמודד עם העוול הזה. לכן, אדוני השר, יש צורך לבדוק את התנהלות חברת "עמידר" בנושא הזה, ולבדוק מדוע מבצעים את עבודות השיפוצים בעלויות כל כך מופרזות. נושא אחרון – כשמשפצים בית מסוים, מורידים את הגג המסוכן ומחזירים אותו, אסור להחזיר גג מבטון. לפי דרישות רשות העתיקות - הם רוצים לשמור על העתיקות, אבל על חשבון הדייר, לא על חשבון הרשות. מה האבסורד? בזה שמשפצים את הבית שלי, רק את הבית שלי, ומחייבים את הדייר השכן בעלות גבוהה יותר ממני. אמרו שזה כיוון שאני והוא שותפים באותה חלקה, אותו מספר, אז הוא חייב לשלם, ומכיוון שהבית שלו יותר גדול מהבית שלי, הוא משלם יותר ממני. ויש לי כאן דוגמה, שהם מחייבים את אחד הדיירים, שהעבודה בוצעה בבית שלו, ב-16,000 שקל, ואת השכן שלו, ששמו אורעבי אחמד, הם מחייבים לשלם 23,000 שקל. לא נגעו בבית שלו. לא עשו כלום אצלו. כל האשמה שלו היא שיש להם אותה הכתובת, אותה חלקה ואותו הגוש. לא נגעו במסמר אחד אצלו, והוא חייב לשלם יותר מבעל-הבית שביצעו את העבודה בבית שלו. אני מקווה שהשר דואג לנושא וכי חשובים לו הדיירים החלשים, בעיקר בערים כמו עכו, יפו וחיפה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, חבר הכנסת זכור. אדוני השר. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת עבאס זכור, קודם כול נבהיר לאלה שמקשיבים ולא מצויים בנושא – נדגיש שמדובר בנכסי רשות הפיתוח שבאחריות מינהל מקרקעי ישראל. חברת "עמידר" מבחינה זו היא מנהלת עבודה, סוג של קבלן. פה לא מדובר בנכסי הדיור הציבורי. רוב התיקונים המבוצעים בנכסי רשות הפיתוח הם, כפי שחבר הכנסת זכור אמר, להסרת סכנה, כלומר יש שם בעיה של מבנים שמהווים סכנה ויש צורך באמת לטפל בהם כדי להסיר סכנה. על-פי החוק, עלות השיפוצים והעבודות בהסרת סכנה ממומנת על-ידי הדיירים והבעלים, ובמקרה הזה מינהל מקרקעי ישראל באמצעות "עמידר", בחלוקה שווה ביניהם; חצי משלם הדייר וחצי משלמת "עמידר". בעיר עכו, רוב נכסי רשות הפיתוח הם נכסים בשימור, וחברת "עמידר" נדרשת לשפצם לפי הנחיות רשות העתיקות. כלומר, זה לא שיפוץ רגיל. זה שיפוץ שמצריך שימור, כי העיר העתיקה של עכו היא כידוע היא עיר שרוב המבנים בה לשימור, והיא גם מקבלת את החסות של אונסק"ו בעניין הזה. העובדה הזאת - - - עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): - - - שווה 2,000 שקל. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: את זה הבנתי, תיכף אני אתייחס לסוגיה של המחירים. אני רק רוצה להסביר שבאופן עקרוני, כשמדובר בשיפוץ במבנה שנועד לשימור, בדרך כלל המחירים יותר גבוהים. הדרישות - שהן לא דרישות של "עמידר", הן דרישות מקצועיות שבאות מאגף העתיקות - יוצרות מצב שהעלויות וההשתתפות של כל צד, גם של "עמידר" וגם של הדייר, יותר גבוהות לפעמים ב-50%, ובדרך כלל 30%–50% יותר מעלות עבודה רגילה. זה, בגלל סוגיית השימור. הטענה, הזעקה של הדיירים היא במידה רבה נכונה וגם מובנת, כי קשה מאוד לעמוד בסכום כזה של תשלומים. אומרים לי ב"עמידר" - ביקשתי והם הכינו לי את החומר הזה - ש"עמידר" ומינהל מקרקעי ישראל מקיימים עכשיו בחינה שנועדה לבדוק את מימון עלות השיפוץ והשימור על-ידי הבעלים, בהתאם להנחיית רשות העתיקות. זאת אומרת שהבעלים, קרי "עמידר" ומינהל מקרקעי ישראל, ייקחו על עצמם להוסיף את אותה דלתא שקשורה לשימור, מרכיב השימור. במלים אחרות, בהסרת הסכנה ובשיפוץ הרגיל תהיה החלוקה חצי-חצי, אבל כל מה שמעבר לזה - אותה דלתא, העלות הנוספת שצריך לשלם בגין הדרישות לצורך השימור - הבעלים הם שישלמו, כלומר, "עמידר" ומינהל מקרקעי ישראל, כדי לשחרר את הדייר מהעניין הזה. זה נבדק עכשיו. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): עוד כמה זמן זה יהיה? מתי זה יעבור? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: רגע, חבר הכנסת זכור. עוד לא גמרתי את התשובה. לאט לאט. האפשרויות שניצבות בפנינו עכשיו כדי לתת מענה על הבעיה האמיתית שהועלתה פה – אפשרות אחת היא שיפוץ המבנה על-פי מחירון של "עמידר", ו"עמידר" אומרת שהוא עדיין נמוך במושגים של מחירי השוק. יש לציין שהמחירים הנמוכים יחסית הם מחירי קבלנים רשומים הפועלים בהתאם לחוק. המדינה אינה מתחרה במחירים של כל מיני קבלנים אחרים, שיפוצניקים – מאעכרים, איך שנקרא להם – שהם לא רשומים. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): - - - שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אז אני אומר לך, תיקח קיר, לא משנה מה, תמיד אתה תמצא פער של מחירים כשתיקח הצעות מחיר, ובדרך כלל כאלה שהם רשומים וכו' - המחיר שלהם יותר יקר, כי בשוק הזה יש כאלה שיודעים להוריד את המחירים, אני לא רוצה להגיד מאיפה ומה, אבל התופעה הזאת ידועה. האפשרות השנייה, שגם היא תיבדק, היא שזה שמכר את הדירה לדייר המוגן לפי מחיר שנקבע על-ידי שמאי - אנחנו נאפשר למי שיוכל וירצה לקנות לפני שיפוץ, ולאחר המכר הדייר יוכל לבחור ולבצע את השיפוץ עם מי שיחפוץ. זאת אומרת, אז הוא כבר יוכל, כפי שאתה אומר, למצוא את המחיר הנמוך ביותר. לסיכום, עוד מלה אחת – אז קודם כול אמרתי שאני הולך לבדוק את כל הסוגיה הזאת. "עמידר" עצמה כבר מקיימת עם מינהל מקרקעי ישראל את בדיקת האפשרות שאת כל התוספת בגין השימור ניקח רק על עצמנו ולא נעמיס על הדייר. הדבר האחרון - בימים האלה, ליתר דיוק אתמול, אושר יושב-ראש חדש לחברת "עמידר", יושב-ראש מועצת מנהלים חדש. הוא היה פה לא מעט שנים בכנסת - חבר הכנסת לשעבר דוד מגן, ועם כניסתו אני אציג לו את העניין הזה כאחד הנושאים הראשונים לטיפול. אני מקווה שנמצא פתרון לבעיה, שביסודה היא בעיה קיימת - טוב שהעלית אותה - וגם לא כל כך פשוטה לפתרון. עד כאן, אדוני היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני על התשובה. מה אתה מציע, אדוני השר? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני מציע להסתפק בזה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): עדיף להעביר לוועדה שתדון בזה לעומק. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני לא מתנגד לזה. היו"ר אחמד טיבי: השר לא מתנגד להעביר לוועדה. הצעה אחרת, של חבר הכנסת נסים זאב כמובן. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, 15 שנה הייתי חבר בעיריית ירושלים, ואני אומר לך שכאשר הרשות היתה עושה שיפוצים בבתי-ספר, העלויות היו פי-שלושה לפחות. כשהיינו צריכים לעשות את התיקונים בעצמנו, היינו מביאים קבלן מורשה, מוכר על-ידי עיריית ירושלים, וזה היה עולה שליש מהמחיר. למה? אי-אפשר להבין למה. במופלא ממך אל תדרוש. אני מציע לעשות אותו דבר. "פרזות" יכולה לקחת רשימה של קבלנים - לא מאכערים, מורשים, שיש להם אפשרות, מכירים אותם ונותנים בהם את כל האמון, ואותו דייר שרוצה לשפץ, ו"פרזות" אומרת שכן, צריך לשפץ, ייקח וינהל את המשא-ומתן ויביא הצעות מחיר. "פרזות" תאשר את המחיר הנמוך ביותר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – בעד להעביר לוועדה; מי שנגד – בעד להסיר. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: שישה בעד, אין מתנגדים או נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת הכלכלה. אני מודה לשר.