קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: יחסו המחפיר של הממסד הדתי כלפי יהודי אתיופיה היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. ראשון המציעים – הצעה לסדר-היום מס' 5632 – חבר הכנסת שלמה מולה: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: יחסו המחפיר של הממסד הדתי כלפי יהודי אתיופיה. האם שר הדתות נמצא? מעניין, גם שר הדתות אינו נוכח, אבל גם חברי הכנסת הדתיים אינם נמצאים. אברהם מיכאלי (ש"ס): סליחה. היו"ר קולט אביטל: הנה, יש חבר כנסת אחד. בבקשה. שלמה מולה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. האמת היא שמאז אני חבר הכנסת היתה לי התלבטות אם בכלל להעלות את הנושא, אם כדאי לחקור את הנושא בצורה פרלמנטרית. חשבתי לנכון – אולי המערכות עצמן יעשו את העבודה. אבל דווקא את, גברתי היושבת-ראש, שמלווה את העלייה מאתיופיה, גם כסגנית יושבת-ראש הכנסת, עוסקת ימים רבים, יחד עם הרבה מחברי הכנסת – הנה, השר הגיע. אולי אחד הדברים המשמעותיים ביותר קשור לרצון של יהודי אתיופיה להיכנס לכלל ישראל, לעם ישראל, להשתלב בכל תחומי החיים, ודאי וודאי בנושא כה חשוב – מסורת ישראל, דת ישראל. זה לא סוד – אני יכול להגיד כאן מעל בימת הכנסת – עד 1972, בקדנציה הראשונה של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, כראש הממשלה, עד התקופה הזאת ממשלות ישראל לא עסקו – לא עשו כל מאמץ להביא את יהודי אתיופיה לישראל על-פי חוק השבות. בעקבות הוועדה שהקים אז ראש הממשלה יצחק רבין, התחילו לדון באפשרות של מתן אפשרות עלייה ליהודי אתיופיה; וברור לכולם שיהודי אתיופיה היו מנותקים מהעם היהודי, והרב עובדיה יוסף, שהיה אז הרב הראשי, קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר. כחלוף כמה חודשים קבע מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, פרופסור אהרן ברק, נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, שיהודי אתיופיה זכאים לעלות לארץ על-פי חוק השבות. אבל להרבה מאוד גורמים האמירה הזאת לא הספיקה. יהדותם של יהודי אתיופיה הוטלה בספק ימים ארוכים, אפילו שנים רבות. לזה יש השלכות רבות, מאוד משמעותיות, בחיי היום-יום של אנשים, עד עצם היום הזה, אחת מהן היא הדרישה של גיור לחומרה, ועוד כל מיני דרישות, ואי-הכרה במנהיגות הרוחנית של הקייסים של יהודי אתיופיה, וכן הלאה וכן הלאה. אני, בעוונותי, חשבתי דווקא שאחרי 30 שנה יהודי אתיופיה יכולים להיכנס לכלל ישראל, להיות באמת שווים בין שווים, להיכנס לחיים הדתיים כאנשים שווי זכויות. לצערי הרב, זה לא קרה; זה לא קורה. גם אם ברמה ההצהרתית קורים תהליכים חיוביים, בחיי היום-יום – ואני יודע לומר לכם כאן, בכנסת ישראל – יש הרב הראשי ליהודי אתיופיה, שעוסק בענייני יהודי אתיופיה, ובשבילי זה דבר עצוב, כי אני הייתי רוצה שיהודי אתיופיה יקבלו שירותי דת בכל מקום במועצות הדתיות וכמו כל אדם אחר, כל יהודי אחר. הדבר הנוסף – גם כשהרב הראשי לישראל, הרב עמאר, מוציא תקנה או מאפשר רישום נישואין במועצות הדתיות, יש אפליה מכוונת, לא מאפשרים לאנשים להירשם – לא רושמים, לא מוכנים לרשום אותם מפני שהם ממוצא אתיופי. אני חושב שהסיבות הן רבות ומגוונות. אנחנו יודעים שכתוצאה מזה יש נישואים פיקטיביים, אנשים שמנצלים את תמימותם של אנשים, אולי את הספק-יהודי שלהם, גוזלים מהם אפילו כספים. הבעיות הולכות ומתעצמות; הממסד הדתי, והיחס שלו ליהודי אתיופיה מחמיר והולך. אני לא קובע כאן, לא מבקש לקבוע בהליך הזה ולא מבקש שהוועדה הפרלמנטרית תעסוק בסוגיה ההלכתית של יהודי אתיופיה, היא איננה בתחום סמכותה של כנסת ישראל. אבל אני חושב שכנסת ישראל כן יכולה, וחובתה אולי, לבוא לשאול שאלות את מוסדותיה שמקבלים תקציבים, לברר את העובדות – למה זה קורה שדווקא יהודים מאתיופיה, נסגרות בפניהם דלתות, כי הם מבקשים להיות יהודים כמו כל אדם אחר. ולא רק זה, גם אלה שעברו גיור לחומרה, גם ילדיהם שעברו גיור לחומרה. יש אפילו מוסדות חינוך שלא מוכנים לקבל את יוצאי אתיופיה. לא מוכנים, לא מוכנים לקבל אותם. לא מוכנים לרשום אותם לבתי-הספר. היו"ר קולט אביטל: ומחייבים אותם להמשיך ללמוד בבתי-ספר דתיים. שלמה מולה (קדימה): נכון. גם בבתי-הספר הדתיים – יש סוג של בתי-ספר שלא מוכנים לקבל אותם, לא מוכנים להכיר בגיור שהם עברו, ואני מדבר במיוחד על העלייה האחרונה. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שלא יהיו חילוקי דעות בבית הזה על הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. הייצוג יהיה ייצוג הולם, נכון, כמו בכל מקרה אחר, על-פי הסיעות בבית הזה. אני חושב שזה יהיה לכבודה של כנסת ישראל באמת לאפשר את הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית, שבה אנחנו רוצים לעסוק בצורה עניינית במהות השאלה של אותם בנים צעירים, המשרתים בצה"ל, ששירתו בצה"ל, שרוצים להיכנס לכלל ישראל. אני חושב שזה יהיה לכבוד לנו. על כן, אני מבקש שהכנסת תאשר את ההצעה לסדר-היום בנושא הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית ותעביר אותה לוועדת הכנסת. תודה רבה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): שלמה, אני וזהבה בעדך. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אני מודה לך, ואני קוראת לשר לשירותי דת, השר יצחק כהן, להשיב לך. נא לשבת. חבר הכנסת פלסנר, אפשר לבקש שתשב? חבר הכנסת פלסנר. חבר הכנסת פלסנר, אני קוראת לך בפעם השלישית, נא לשבת. תודה. בבקשה. השר לשירותי דת יצחק כהן: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת שלמה מולה, הייתי מצפה דווקא ממך לקבל הגדרת נושא אחרת לגמרי, לא "יחסו המחפיר של הממסד הדתי". איפה מצאת את זה? איפה זה קיים? הלוא אתה יודע. אלמלא פסיקתו המפורסמת של הרב עובדיה יוסף, אתה לא היית עומד פה בכלל, עם כל הכבוד, אז איך אתה כותב, אף אחד לא הבין את הכותרת שלך. הייתי מצפה דווקא ממך, שאתה מעריך - - - שלמה מולה (קדימה): אמרתי את זה - - - השר לשירותי דת יצחק כהן: לא, לא אמרת את זה. הכותרת של הנושא שלך היא כותרת מקוממת. יואל חסון (קדימה): היא לא נגד הרב עובדיה. השר לשירותי דת יצחק כהן: סליחה, אז אולי תעלה ותתקן. אין יחס מחפיר מצד הממסד הדתי. בדיוק הפוך. אם יש מי שנותן יחס של כבוד, זה הממסד הדתי. אז במערכות אחרות יש לך טענות – זה משהו אחר. היו"ר קולט אביטל: אדוני השר, כל הממסד הדתי? השר לשירותי דת יצחק כהן: כן. אם אתה לא תשנה את הכותרת אני איאלץ להתנגד, אבל אם תשנה את הכותרת ותגיד שאתה רוצה לבדוק את מצבם של יהודי אתיופיה בכלל במדינה - - יואל חסון (קדימה): רגע, אדוני השר. השר לשירותי דת יצחק כהן: - - הקליטה שלהם, איך הם נקלטו – זה אני מוכן לשמוע. אבל הממסד הדתי – תהיה חייב לשנות. חבר הכנסת שלמה מולה, אם אתה משנה את הכותרת של ההצעה שלך, אני מוכן לתמוך. אם אתה לא משנה, אני איאלץ להתנגד. יעקב מרגי (ש"ס): שיהיה יחס טוב, לא מחפיר. השר לשירותי דת יצחק כהן: חבר הכנסת יעקב מרגי, מי אם לא הרב עובדיה יוסף נתן את ההכשר? שלמה מולה (קדימה): אני מוריד את "המחפיר". השר לשירותי דת יצחק כהן: לא של הממסד הדתי, אני מצטער. של הממסד; תוריד את "הדתי", אני אתך. שלמה מולה (קדימה): אני אוריד "המחפיר". השר לשירותי דת יצחק כהן: לא, לא הדתי. הדתי הוא הדבר היחיד שנותן לכם כבוד; הממסד הדתי. אם זה ממסד, אני מסכים, אם זה דתי – אני לא מסכים. היו"ר קולט אביטל: רגע, מחפיר אנחנו משאירים? השר לשירותי דת יצחק כהן: סליחה, גברתי. היחידים שנותנים לכם כבוד הם הממסד הדתי ואתה יודע את זה, אז עליהם אתה מפיל את האשמה? אם תגיד לי "הממסד", אצביע אתך. משה כחלון (הליכוד): לא הדתי, חבר הכנסת מולה, תוריד את הדתי. יואל חסון (קדימה): - - - השר לשירותי דת יצחק כהן: חבר הכנסת חסון, עם כל הכבוד, אם אתה מכיר את הפסיקה של הרב עובדיה יוסף, לא היית יושב כאן כרגע. הוא אומר הממסד הדתי, אני מצטער מאוד. לא. אם היית מכיר יותר את היחס החם של הרב הראשי הרב עמאר, לא היית מדבר כך. תוריד את המלה "הדתי". הממסד – זה משהו אחר. הממסד – אני אתך. סילבן שלום (הליכוד): הוא מסכים. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מולה, אתה מסכים? נא לפתוח לו את המיקרופון. שלמה מולה (קדימה): אני אגיד רק משפט אחד. יש לי הערכה מלאה וכבוד לרב עובדיה יוסף. אני מסכים אתך במאת האחוזים, לולא הפסיקה שלו לא היינו כאן. אמרתי את זה קודם בדברים שלי. עם זאת, הנושא של קליטת עולי אתיופיה, היחס של הממסד, אני מוכן להוריד את המלה "המחפיר" - - - השר לשירותי דת יצחק כהן: לא, "הדתי" תוריד; אתה יכול להשאיר "המחפיר", אבל תוריד "הדתי". שלמה מולה (קדימה): יש גם ממסד דתי, גם חינוך, הבעיה שלנו היא בנושא הדת. השר לשירותי דת יצחק כהן: לא הבנתי, אתה משאיר את "הדתי"? שלמה מולה (קדימה): כן, את "הדתי" אני לא מוריד. השר לשירותי דת יצחק כהן: גברתי, אני מבקש להוריד את זה מסדר-היום. היו"ר קולט אביטל: אנחנו הולכים להצביע. יואל חסון (קדימה): מי שבעד הוא בעד מה? היו"ר קולט אביטל: מי שבעד, הוא בעד הסרה. בעד – זה הסרה, זה מה שהציע השר. נגד – הולך לוועדת הכנסת. נא להצביע. בעד זה הסרה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, בעד ההסרה הצביעו שמונה, נגד הצביעו 12. אני קובעת שההצעה לסדר-היום התקבלה והיא עוברת לוועדת הכנסת.