קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא שלנו הוא העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה, הצעה לסדר-היום מס' 5707. המציע הוא חבר הכנסת מאיר פרוש. המשיב, השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אברהם דיכטר. הצעה רגילה. לזכות המציע עד עשר דקות. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מכובדי השרים, מדי פעם מתפרסמים נתונים סטטיסטיים על היקף אלימות הנוער, כאשר מדובר בנתונים תקופתיים שמתפרסמים על-ידי גורמי אכיפת החוק במדינה, וכולנו זוכרים שבשנים עברו היינו דנים ארוכות בכנסת בנושא הזה. בשנים שעברו הקדשנו מחשבה ועיון לבעיה, אך משום מה הנושא הפך ל"בלתי מעניין", אולי אף לבלתי ראוי להתייחסות. עובדה היא שהנתונים האחרונים שפורסמו, המראים לנו כי הנוער, לצערנו, מאבד לחלוטין שליטה, לא נדונו בבית הזה כלל. אני מבקש, ברשותכם, להעלות את הממצאים המזעזעים לסדר-היום של הכנסת, כדי שלא נטמון את ראשנו בחול וכדי שנבין מה גודל הטרגדיה. ובכן, קודם כול למספרים עצמם. המשטרה מדווחת כי ברבעון הראשון של שנת 2008, כלומר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חלה עלייה של 100% בשימוש בסמים בקרב הנוער. מספר התיקים שנפתחו בתקופה זו לבני-נוער שעישנו סמים בבתי-הספר משקפים עלייה של 168%. במקביל, בתוך בתי-הספר עצמם, נרשמה עלייה של 2.7% גם בעבירות אלימות, עלייה של 14.2% בעבירות נלוות לאלימות ושל 18.3% בעבירות רכוש – עבירות קשות מאוד. ובכן, בני-נוער רבים מאוד בישראל, מתברר, אינם רק מסוממים; מנתוני המשטרה עולה כי הם גם גונבים ופורצים, והם גם נושאים על גופם סכין, כי בתקופה המדוברת חלה עלייה של 36.5% בנשיאת סכין. אדוני היושב-ראש, מי היה מאמין שחלה גם עלייה של 15.8% בעבירות שונות נוספות, כמו סחטנות, דמי חסות, עבירות רכוש, ואפילו הוונדליזם עלה ב-19.5%. הפשע והרשע הפכו לסימני ההיכר של בני-נוער רבים, רבים מדי, לדאבוננו. יש עוד נושא שבו היתה עלייה, ועלייה מדאיגה - תקיפות בקרב בני-הנוער, שמשום "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" אני לא מפרט את סוג העבירה, אבל המבין בוודאי מבין. אדוני היושב-ראש, אלה נתונים מזעזעים, מבהילים, מפחידים וגם מעיקים. בספר דברים מופיע הביטוי הידוע "מהפכת סדום ועמורה" – משל למהפכה חמורה ביותר, להרס ולאסון טבע קשה, אבל אנחנו הבאנו במו-ידינו את ההרס הזה על עצמנו, את ההתרסקות הזאת, את המפולת, את מהפכת סדום ועמורה. והנוער הוא רק בבואה של החברה. יותר מזה - הנוער עצמו לא אשם; האלימות היא תוצר של החברה הישראלית, שהפכה עם השנים למתירנית, למושחתת וגם לחסרת ערכים. נכון שיושב פה השר לביטחון פנים והוא אמור לענות, אבל אין ספק שנושא האלימות מתקשר איכשהו לנושא החינוך, ואני רוצה לומר שבראש ובראשונה האשמה מופנית למערכת החינוך הקלוקלת, למערכת החינוך הממלכתית, שהפכה במודע לבית-מלאכה להקניית ידע ומחקה בזדון את החינוך לערכים. אני חושב שמזמן היה צריך לשנות את השם למשרד הידע במקום משרד החינוך. הטרגדיה היא שגם בתחום הידע מערכת החינוך שלנו היא מן הכושלות והמפגרות בעולם. גם בתחום זה הציון שלנו הוא בלתי מספיק או מספיק בקושי, אבל מה שברור מעל לכל ספק, שאין בה חינוך לערכים; כאן מצויה המוגלה, ההפרשה החולה לנפש הנוער. עמיתי חברי הכנסת, הדו-שיח האחרון שהתפתח בוועדת החינוך בכנסת בין שרת החינוך לבין מנכ"לית משרד החינוך לשעבר מאפיין את דמותה של מערכת החינוך. במקום לשון נקייה אנחנו שומעים שפת ביבים. איזה סגנון דיבור, איזה שימוש במלים. הדיאלוג הזה הוא אכן סימבול, הוא סמל לדיוקנה של מערכת החינוך, וזאת התרבות השלטת בקרב בני-הנוער. שמעתי מישהו שמספר בהומור: משפחה ישבה לה בבית והרדיו היה פתוח. לפתע רץ במהירות אב המשפחה לכבות את הרדיו ואמר: רגע, רגע, שרת החינוך מדברת, כששרת החינוך מדברת מוטב שהילדים לא ישמעו. ואני אומר, בכל הכבוד, במקום להתנכל למערכת החינוך שאנחנו מחנכים בה את הילדים, במקום לחבל, במקום לפגוע, במקום לקעקע את יסודות החינוך הטהור והמצליח, אני חושב שצריכים לעשות בדק-בית בחינוך הכללי שניתן פה, ובראש ובראשונה אני סבור שצריך להעמיק את החינוך לערכים. אני יודע שתוכנית הרפורמה החדשה במערכת הממלכתית, טבעו לה את השם, את הססמה, "אופק חדש". אני אומר שצריך להנהיג גם רפורמה של תכנים ויעדים חינוכיים תחת הססמה "שורש עמוק". הרפורמה של "שורש עמוק" תחייב את המערכת לחזור למקורות, כי הוכח שחינוך בלי מקורות מייבש את השורשים של חיי האומה, הוא שולל מהנוער את הכוחות הנפשיים והמוסריים שהודות להם התקיימנו אלפי שנים. "שורש עמוק" יחייב את המערכת לאמץ את דברי הנצח: "זכר ימות עולם, בינו שנות דור ודור". עם כל ההתחשבות בדרישות החיים בכלכלה ובטכנולוגיה, על מערכת החינוך לכוון את עצמה כלפי מעלה, למגע עם הנצחיות, כפי שציווה הנביא יחזקאל: "והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות", ואל תקימו שעטנז, זרם סינתטי ומלאכותי – זה אני אומר על מה שהחלטנו אתמול – זרם חילוני-דתי, כי זה לא רציני וזה נידון מראש לכישלון. אני אומר, אכן "שורש עמוק" הוא התשובה הנכונה של חינוך יהודי שהוא יציב ובר-קיימא; זה המענה הנכון למצוקות הנוער בימינו. כי כל התיאוריות החינוכיות מעצם טבען נתונות לשינויים ולזעזועים, כי כך טבעם של אנשים - שדעותיהם משתנות תדיר, אבל החינוך שמושתת על רצונו של המחוקק העליון הוא שורשי, תמידי, קיים ושלם. "שורש עמוק" משמעו להקנות לנוער את אורחות החיים היהודיים הבסיסיים שבהם נהגו כל הדורות בעבר. הערכים והיסודות שעליהם יבנו את חייהם זהים לחלוטין לערכים וליסודות שעליהם בנו את חייהם אבות אבותינו שעמדו ליד הר-סיני, עת ניתנה תורת החיים לעם ישראל. נכון, לכאורה השתנו הזמנים והתנאים, אבל השינויים מתייחסים לצדדים החיצוניים בלבד של החיים ולא אל הערכים הבסיסיים. הערכיות של מעשה חסד כיום זהה לזו שלפני אלפי שנים, אף-על-פי שאופן הביצוע משתנה מדור לדור; חובת ההתנזרות ממעשים שליליים תקפה בימינו, כפי שהיתה בזמן אבות אבותינו. אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו מדברים על רפורמה ערכית במערכת החינוך אנו רואים לנגד עינינו כקולקטיב את אלפי בני-הנוער, אבל עלינו לראות כל ילד בפני עצמו. במסכת סנהדרין אומרת הגמרא: "לפיכך נברא אדם יחידי - ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא". כלומר, כל נער שנציל מחיי האלימות והפשע, מחיי התוקפנות, מחיי הבריונות - כל נער כזה הוא עולם מלא. עמיתי חברי הכנסת, אני שוב חוזר, "שורש עמוק" זה לא ססמה, והחזרת חינוך הנוער למקורות היהדות אינה אפילו תיאורה הטעונה הוכחה. אדרבה, בואו לראות את הצלחת החינוך שנותנים במוסדות החינוך של הציבור החרדי, בואו תראו במו-עיניכם שכמעט אין במוסדות שלנו - והייתי אומר, בכלל לא, הלוואי שהיינו במצב כזה - אבל אין שמץ או קמצוץ של אלימות. תראו כיצד תלמידים מתנהגים כלפי המורים. תראו את יחס הילדים כלפי ההורים. תראו מהי תורה עם דרך ארץ. חז"ל לימדו אותנו: "דרך ארץ קדמה לעץ החיים ואין עץ החיים אלא תורה". במוסדות שלנו אנחנו מיישמים את החינוך השורשי העמוק הלכה למעשה. בעלי ראייה שטחית סבורים שאנו מחשיבים רק את העבר. מובן שאין הדבר כך. העבר חשוב לנו בהיותו חלק מן ההווה. אנחנו חיים את ההווה שבו נוטל העבר חלק פעיל. זו המשמעות של הדברים המקודשים: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום. ודרכה של היהדות יכולה בהחלט להחזיר את הנוער כולו לחיים ישרים, נכונים ומשמעותיים. אבל, כל מה שאמרתי בנושא החינוך נובע מזה שהנתונים שהשמעתי בחלק הראשון של הנאום הם בהחלט מדאיגים - נתונים של עלייה בפשע, אלימות וכל המתלווה לכך, או פשע ואלימות, שעומדים בראש סדר העדיפויות. בכל הנושאים האלה, שלא היינו רוצים לראות אותם בקרב בני-הנוער, לצערנו המספרים הולכים וגדלים. לכן, אין לי ספק שהשר לביטחון פנים יכול קצת להאיר את עינינו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת פרוש. כאמור, המשיב הוא השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אברהם דיכטר. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת פרוש, בהצעה לסדר-היום נטען כי חלה עלייה בעבריינות הנוער בעבירות סחיטה, סמים, רכוש, התפרצויות לדירה, גנבת כלי רכב, התפרצויות לכלי רכב, נשיאת סכין - כל אלה ברבעון הראשון של 2008 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אני רוצה לעשות רגע סדר, כי את הדברים שאמר חבר הכנסת פרוש צריך להבין גם ככישלון וגם כהצלחה, ולא רק ככישלון, ואני רוצה להמחיש את זה בהבחנה בין מה שנקרא עבירות חשיפה לבין עבירות מדווחות. עבירות מדווחות הן עבירות שמצד אחד יש עבריין שמנסה להסתיר את ביצוע העבירה או בוודאי את הקשר שלו לעבירה, ומצד שני יש קורבן שמתלונן במשטרה כדי שהעבריין ייתפס. עבירות חשיפה הן עבירות שבהן כל הגורמים שמעורבים בביצוע העבירה - סמים, נשיאת סכין, סחיטה - כל הגורמים מעוניינים להסתיר את דבר העבירה, וכאן המשטרה נדרשת לנקוט פעולות יזומות כדי לחשוף את מבצע העבירה. בהבחנה הזאת אפשר להסתכל בצורה מעט שונה, גם שלילית אבל גם חיובית. מובן שבתחום העבריינות המדווחת הנתונים צריכים להצביע על ירידה, הווי אומר, כשהמספרים נמוכים יותר סימן שהפשיעה ירדה. בעבירות חשיפה - ככל שהנתונים גבוהים יותר בהשוואה לתקופה הקודמת, סימן שהמשטרה ממלאת את תפקידה טוב יותר. אני לא נכנס כרגע לנישה האחרת, של חינוך, תרבות ודברים אחרים, שהם כמובן הגורמים המשפיעים. אבל משטרת ישראל, בעבירות חשיפה, מחויבת לעשות ממש יש מאין כדי להגיע לאותם עבריינים, בהעדר תלונות. אכן צודק חבר הכנסת פרוש. בכל מה שקשור לעבירות מדווחות בתחום הנוער יש עלייה, למעט אלימות גופנית, שיש בה ירידה. הנתונים הם מהמחצית הראשונה של 2008 בהשוואה למחצית הראשונה של 2007. בעבירות רכוש של נוער יש עלייה של 7%; בעבירות הרכוש הקלאסיות בקרב הנוער – שהן ארבע עבירות שנקראות עבירות הפע"ר: התפרצות לבתים, התפרצות לבתי-עסק, התפרצות לכלי-רכב וגנבת כלי-רכב - יש עלייה של 16%. אבל מאחר שבתחום הכללי של העבירות האלה, ארבע עבירות הרכוש הקלאסיות במדינת ישראל - שהן למעלה מ-60% משוק העבירות - יש ירידה של 17%, משקל הנוער בעבירות האלה הוא גדול מאוד. בזה ההערה שלך מאוד נכונה, חבר הכנסת פרוש. בתחום עבירות האלימות הגופנית יש ירידה של כ-8%. בעבירות החשיפה - אלה העבירות שהמשטרה נדרשת לנבור כדי להגיע לתפיסה - כאן יש עשייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברים מסיעת ש"ס, חברי הכנסת מיכאלי וכהן, תודה רבה לכם. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: חבר הכנסת פרוש, חברי הכנסת, בסחיטה יש עלייה של קרוב ל-50%. זאת אומרת, משטרת ישראל - באותה עבירה שלא מדווחת, לא על-ידי הסוחט ולא על-ידי הנסחט - בנבירה שלה יש מאין הצליחה לעלות ב-50% בגילוי אותן עבירות. בעבירות סמים יש עלייה של כ-42% בפעילות של משטרת ישראל. זאת אומרת, מספר המקרים שנתפסו בהם סמים גדול ביותר מ-40%, פועל יוצא של עבודת משטרה, כי בסמים אין שום אינטרס - לא לצרכן הסמים ולא לסוחר הסמים - לדווח על העבירה הזאת. נשיאת סכין, שגם היא עבירת חשיפה - יש עלייה במספר התפיסות של נושאי הסכין מ-680 ל-830 מקרים במחצית הראשונה של השנה. רק כשמנתחים את שני הסוגים אפשר גם לומר מה היקף העבריינות בתחום הזה, אבל גם לחלק את זה ולומר איפה המשטרה נדרשת לעשות יותר ואיפה היא עושה יותר ממה שעשתה בעבר, ובעיקר איפה היא מצליחה יותר בעשייה; לא שהיא הגיעה לקו העליון, אבל לפחות בתחום הזה אנחנו יודעים שהעשייה עושה את שלה. בכל מקרה, אין ספק שעבריינות הנוער, כפי שהיא מצטיירת מהתמונה – ולא משנה כרגע איך מפלחים את העבריינות - היא סוגיה בעייתית. המשקל של הנוער בעבריינות המדווחת הוא בעלייה, וזה מחייב אותנו לטיפול במשנה מרץ. מאחר שהנושא הזה נדון לפני כחודש בוועדה של הכנסת – נדמה לי שזו היתה הוועדה לזכויות הילד - אני ממליץ שזה יעלה בוועדה לזכויות הילד ולא בוועדת הפנים. הוועדה לזכויות הילד פשוט עושה את הטיפול ממוקד יותר לשכבת הגיל הזאת. בוועדת הפנים זה קצת נבלע בסך העבריינות. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני לא אומר שהמשטרה לא עושה את עבודתה; המשטרה עושה את עבודתה. אבל כפועל יוצא מזה שהמשטרה עושה את עבודתה אנחנו רואים עלייה כזאת גדולה בעבריינות. השאלה מה המשטרה חושבת שצריך לעשות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לכן השר מציע שהדיון יתקיים בוועדה לזכויות הילד. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: זו הסיבה להצעתי שלא לדון בזה בוועדת הפנים וכן להמשיך לדון בזה בוועדת הכנסת לזכויות הילד, שיש לה כבר רצף. ממילא הדיון הזה ייקח כמה חודשים בגין הפגרה, אז אני חושב שזה יהיה פרק זמן ראוי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר לביטחון הפנים. השר מציע לקיים דיון בוועדה. איזו - נחליט לאחר ההצבעה, כשנראה שהמליאה אישרה את ההצעה. חבר הכנסת פרוש, אתה מסכים להצעת השר? מאיר פרוש (יהדות התורה): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מי שבעד - הוא בעד דיון בוועדה, ומי שנגד - מציע להסיר מסדר-היום של הכנסת. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 8 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הנושא: העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה, יידון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת.