קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום עמידותם של מתקנים ומבנים רגישים בפני רעידות אדמה היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא והאחרון שעל סדר-היום לעת עתה, הצעה לסדר-היום שמספרה 5744: עמידותם של מתקנים ומבנים רגישים בפני רעידות אדמה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, או כבוד חבר הכנסת וכבוד השר, לפני כמה שעות אירעה רעידת אדמה ביפן, 6.9 בסולם ריכטר. אני מקווה שלא נגרם נזק רציני ביפן, ואני מקווה שלא נפגעו תחנות הכוח הגרעיניות שקיימות ביפן. לפני כמה חודשים אירעה רעידת אדמה קלה יותר, 6.2 בסולם ריכטר. צריך להבין שההבדל בין 6.2 ל-6.9 זה עשרות מונים. כל יחידה כמעט זה פי-30. בין 6 ל-7 זה פי-30 מבחינת החוזק, כי הסולם לוגריתמי, ולא חשבונאי. בכל מקרה, ברעידת האדמה האחרונה ביפן, שהיתה 6.25 בסולם ריכטר, נפגעה תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם, שיש בה שישה כורים. היתה דליפה של מים רדיואקטיביים, מכלים שהכילו חומרים רדיואקטיביים נפלו ונפתחו, היתה דלקה בשנאים באותה תחנה, ואיך אומרים? מזל שהנזק לא היה גדול יותר. עדיין אין אינפורמציה לגבי מוקד הרעש הנוכחי ומה קרה שם. ראיתי את הידיעה לפני שעה וחצי באינטרנט ועדיין אין אינפורמציה מה קרה שם. לפני כחודש וחצי היו רעידות אדמה חזקות מאוד בסין, וכל העולם עמד על הרגליים, כל העולם המדעי שמתעסק בענייני גרעין. הסוכנות למעקב אחרי כורים גרעיניים, הסוכנות הצרפתית, הוציאה ידיעה שהיו פגיעות והיו נזילות קלות בחלק מהכורים הגרעיניים בסין. מוקד הרעש היה רחוק, כ-140 קילומטר משם, אבל הבעיה קיימת. קראתי במקומות מסוימים שהיתה דליפה של חומרים רדיואקטיביים, שממשלת סין לא נתנה לעיתונות לדווח על מה שקרה שם. אבל ממשלת סין – אפילו ממשלת סין – פתחה את שערי כל מתקניה הגרעיניים, גם אלה שמיוצר בהם נשק גרעיני, לפיקוח בין-לאומי על עמידותם בפני רעשי אדמה ונזקים לסביבה. הכור הגרעיני בדימונה הוא מקום מסוכן מאוד. כדי להבין עד כמה הוא מסוכן מספיק לדעת שהוא קרוב מאוד למוקד רעש האדמה הצפוי – והצפוי קרוב מאוד, לא רחוק – ואני מייד אסביר; אני חושב שיש דברים ידועים – עד כמה אפשרי קיום רעש אדמה שמוקדו בשבר הסורי-אפריקני ליד ים המלח. צריך להבין שהיתה רעידת אדמה בשנת 1759. רעידת האדמה שאחריה היתה בשנת 1837, היו בה 5,000 הרוגים וצפת נהרסה כליל. רעידת אדמה זו היתה בחוזק 7 בסולם ריכטר. בשנת 1927 היתה רעידת אדמה קצת פחות חזקה, 6.2 בסולם ריכטר – 300 בני-אדם נהרגו בה ונהרסו מבנים בירושלים, בנצרת ובמקומות אחרים, כך שיש מחזוריות של 80 עד – מקסימום – 100 שנה של קיום רעשי אדמה. המומחים הישראלים אומרים שנכנסנו – אחרי 80 שנה, מ-1927 עד היום עברו 81 שנים. במעקב של 1,500 שנים עד היום, כל 84 שנים בממוצע יש רעש אדמה. זה הממוצע. תמיד זה פחות מ-100 ויותר מ-70 – נכנסנו למה שנקרא "תחום השגיאה הסטטיסטית", כלומר הסבירות לרעש אדמה, אחרי 80 שנה משנת 1927, גדלה כל שנה. אני הייתי בוועדה. היתה לי תרומה צנועה בהקמת הוועדה. העליתי למודעות את הנושא של רעש אדמה, שזה נושא כללי, ועכשיו אני מטפל בנושא הספציפי של מקומות רגישים ומסוכנים מאוד בהקשר של רעידות אדמה. האפשרות של התרחשות רעש אדמה בתקופה הקרובה – בעוד שעה או אולי בעוד חמש שנים – היא בסבירות גבוהה. הסבירות גבוהה, והיא עולה כל הזמן. במשך 1,500 שנים פעם אחת היתה חריגה – פעם אחת עברו 120 שנה ולא היה רעש אדמה, אבל תמיד הממוצע היה 80, 75, 85, 90 שנה. כלומר רעש אדמה חוזר על עצמו במחזוריות אכזרית. הכור בדימונה קרוב מאוד למוקד הרעש. בניגוד למשל למה שקרה בסין, שבה המרחק מהכורים הגדולים היה 140 קילומטר, ולכן הנזק לא היה גדול יחסית – אבל היה נזק, הכור בדימונה הוא במרחק עשרות קילומטרים – 30-20 קילומטרים מקסימום – ממוקד הרעש האפשרי. הכור בדימונה הוא זקן, אין כמעט כורים כאלה בעולם. הוא בן 40 שנה, יותר מ-40 שנה. היה סימן לכך שאפילו ממשלת ישראל חששה מתסריט כזה, ואומנם עשתה צעד קטן וחילקה גלולות "לוגול" ברדיוס של 30 קילומטר סביב הכור הגרעיני. עצם חלוקת גלולות ה"לוגול", שמגינות על הגוף מפני יוד רדיואקטיבי, לא מפני חומרים אחרים ולא מפני קרינה רדיואקטיבית, מעלה את ההנחה שיש סכנה כזאת. אני חושב שצריך לפתוח את הכור הגרעיני בדימונה וכורים בכל המתקנים הגרעיניים בארץ לפיקוח בין-לאומי. יש בעולם מומחים, יש הסוכנות הצרפתית, וכל מדינות העולם שמכבדות את עצמן פתחו את הכורים הגרעיניים בתחומיהן ואמרו: בואו לבדוק. זה לא עניין ישראלי בלבד, זה עלול לפגוע כמובן בכל האזרחים בארץ, וזה עלול לפגוע גם בתושבי הגדה ובתושבי ירדן, ואני מקווה שלא יותר מכך, אם חס וחלילה יהיה אסון. אני אומר את הדברים האלה כאזהרה, ואפילו כאזהרה חמורה: אם לא תיעשה בדיקה רצינית בנושא הזה, ממשלת ישראל משחקת בחייהם של אזרחי ישראל, וגם בחיי אזרחים פלסטינים וירדנים שחיים קרוב לכור בדימונה. זה נושא שהכרחי לטפל בו. נושא אחר – מובן שיש בארץ כמה מתקנים מסוכנים, והם בסבירות גבוהה להיות באזורי רעידת אדמה מבחינת ההיסטוריה של רעשי האדמה בארץ, גברתי היושבת-ראש. מפרץ חיפה, למשל, הוא מקום מועד לפורענות בשני מוקדים: המוקד של ים המלח והמוקד של רעש האדמה בקפריסין. שניהם מגיעים לאותו מקום, והוא עלול להיפגע משני המקורות האלה. ידוע שבמפרץ חיפה יש תעשייה פטרוכימית, יש מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים, ואנחנו חייבים – כלומר הממשלה צריכה לדווח לאזרחים אם היא בדקה את עמידותם של מתקנים מסוכנים אלה, שפגיעה בהם עלולה לגרום אסון המוני ולהכפיל אולי עשרות מונים את הנזקים של רעש אדמה אפשרי. מקום אחר רגיש מאוד לרעש אדמה הוא מסגד אל-אקצא. אומנם אני לא רוצה עכשיו להלהיט את הצופים בבית, ואת חברי הכנסת, אבל הבנייה הישנה עמידה יותר בפני רעשי אדמה – יותר מהבנייה החדשה, כי יש פרבולה כזאת, כלומר זה עיגולי: כשיש עמוד ישר, אנכי, הוא סופג את הרעש יותר חזק, ואז האפשרות שהבניין ייפול גדולה יותר. אני אומר שהשינוי שהיה, מעשה ידיה של ממשלת ישראל, כלומר החפירות שנעשו מתחת למסגד אל-אקצא, בסביבת מסגד אל-אקצא, הפכו את המקום למסוכן בפני רעש אדמה. אני חושב שצריך גם את המקום הזה לפתוח – למהנדסים טורקים, ירדנים או אחרים, ובכל אופן צריך שיהיה פיקוח ותהיה בדיקה של עמידות המקום הקדוש הזה בפני רעש אדמה, כי אם הוא ייפגע, אני חושב שעלולות להיות גם לכך תוצאות הרות אסון. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני השר ישיב. השר רפי איתן: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בודדים, שלושה – אה, ארבעה, תראה, אני חשבתי שאתה בא לדבר באופן כולל, אבל אני מבין שהתייחסת יותר בפרטים - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מקומות רגישים. השר רפי איתן: - - לכמה וכמה נושאים, אז לפני שאני אקרא את תשובתו של שר התשתיות אני אגיד כמה דברים. במתקנים שהזכרת – גם בהם אני בקיא – אני מוכרח לומר לך, תאמין לי, אין לך מה לחשוש. אני יכול להגיד לך שבששת החודשים האחרונים אירעו בערך 100 רעידות אדמה שהמוקד שלהן היה פחות או יותר 15 קילומטרים צפונית למטולה. כלומר, זה שאנחנו מועדים לרעידות אדמה גם לאורך השבר האפרו-אסיאתי וגם בכמה מוקדים שנמצאים הן במקום שאנחנו נמצאים כרגע, הן בגליל והן מוקדים שנמצאים בים התיכון ובדרך כלל משפיעים על איי יוון יותר מאשר עלינו, אבל יכולים להשפיע מאוד גם עלינו. אני אקרא לך את מה שכותב שר התשתיות, מאחר שהנושא היה בשורה של דיונים בממשלת ישראל, גם בממשלה הזאת וגם בממשלה הקודמת, ולמעשה הקציבו לנושא סכומי כסף גדולים. הנה דבריו של שר התשתיות: כפי שהדברים עולים מדבריו של חבר הכנסת זחאלקה – אתה רואה, הוא ידע שאתה מציע את זה – אכן, ישראל חשופה לסיכוני רעידות אדמה. פעולות ההיערכות שייעשו בעתיד הקרוב יצמצמו באופן משמעותי את רמת הפגיעה במבנים קיימים – מבני מגורים, מבני ציבור וכן מתקנים ומבנים רגישים - כל זה בחיזוק המבנים נגד תנודות קרקעיות המאיימות על עמידותם. אני רוצה להוסיף לך שההבדל בין מבנים ישנים – אף-על-פי שהראית בזה בקיאות רבה מאוד, כנראה למדת את הנושא – שנבנו עד לפני 30 שנה והמבנים של היום הוא שהמבנים של היום נותנים למבנה גמישות לתנועה. אם אתה נותן לו גמישות בתנועה, הן על-ידי עמודי בטון וברזל מיוחדים והן על-ידי מבנה ארכיטקטוני מתאים, למעשה אתה מונע את קריסת הבניין בזמן רעידת אדמה. זה ידוע כבר הרבה שנים, והמתקנים שהזכרת, כמו מתקן האמוניה במפרץ חיפה - שאני אחד המקימים שלו - בנויים מראש בצורה כזאת שהם עמידים ברעידות אדמה. משרד התשתיות הלאומיות יניח בימים הקרובים על שולחן הממשלה הצעת החלטה למימון חיזוק מבני ציבור עם עדיפות לבתי-חולים ומוסדות חינוך. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה, בסיוע מקצועי של ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, הכין הנחיות לחיזוק מתקנים במפעלים שבהם מעורבים חומרים מסוכנים ופועל ליישום הנחיות אלה במסגרת חוק הרעלים. ממשלת ישראל מעודדת חיזוק מבנים בבעלות פרטית, ובעניין זה יזמה תוכנית מיתאר ארצית – תמ"א 38 - שמפשטת הליכי רישוי, מעניקה זכויות באחוזי בנייה ומקילה במסים או פוטרת ממסים מסוימים, אלה שנכנסים לנושא הזה. פעולות הבינוי לסוגיהן, ובכלל זה חפירות המתבצעות בהתאם להוראות החוק, לא צפויות לפגוע ברמת עמידותם של בניינים ברעידות אדמה. ראוי לציין שמבנים במתחם הר-הבית, ובכלל זה מסגד אל-אקצא, נפגעו בעבר כמה פעמים מרעידות אדמה. משרד התשתיות הלאומיות פועל בשיתוף עם הווקף בנושא כדי לחזק את המבנים האלה. על כן, אבקש להוריד את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. האם אתה מסכים להסיר את ההצעה מסדר-היום? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מבקש דיון במליאה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, אנחנו נעבור להצבעה. בעד – זה הסרה; נגד – זה מליאה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה צריך להיות הפוך. היו"ר קולט אביטל: בעד – זה עמדת השר. הצבעה מס' 60 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים - אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, שלושה בעד, מתנגד אחד. אני קובעת שההצעה הוסרה.