קטע מדברי הכנסת
הקיצוצים בתקציב - פגיעה חוזרת בעניים ובחלשים במדינה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. חבר הכנסת שמואל הלפרט יציג את ההצעה של סיעת יהדות התורה: הקיצוצים בתקציב – פגיעה חוזרת בעניים ובחלשים במדינה; הצעה לסדר-היום שמספרה 5828. יש לך עשר דקות, אדוני.
בינתיים חברי הכנסת ישבו. איפה חבר הכנסת מקלב יושב? סדרן סידר לו הכול. הכול בסדר? חבר הכנסת גפני, אתה שומר עליו, אני רואה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אם גפני פה זה מסודר.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אם היושבת-ראש פה זה מסודר.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, עשר דקות יש לך, אדוני.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת החדש, הרב אורי מקלב, שהוא אולי לא כל כך מוכר בכנסת, אבל הוא אישיות מוכרת בציבור, ובעיקר בציבור הירושלמים, כסגן ראש עיריית ירושלים, כאיש רב פעלים ומעש, הפועל רבות לטובת הכלל והפרט, ובעיקר בתחום החינוך. אני רוצה לאחל לו הצלחה רבה בתפקידו החדש, הרם והאחראי; שיזכה למלא את השאיפות ואת היעדים שהוא מציב לעצמו. בהצלחה רבה, חבר הכנסת מקלב.
וכעת לנושא שעומד על סדר-היום. כבוד היושבת-ראש, ממשלת ישראל החליטה לקצץ 750 מיליון שקלים מתקציב 2008. אומנם 375 מיליון יוחזרו מהרזרבה, אבל 375 יקוצצו בעיקר מתקציבי הרווחה, לאחר שהוחלט שלא לקצץ בביטחון ובחינוך. כמו כן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור, הציע רעיון שיביא לביטול מוחלט של קצבאות הילדים - בשלב ראשון יבוטלו הקצבאות לעשירים ולבעלי ההכנסות הגבוהות - ואילו שר האוצר הודיע שבתקציב 2009 יקצצו שוב בסכום הזעום שנשאר מקצבאות הילדים; כך שכל הדיבורים על תקציב עם חמלה ורחמים נשאר במסגרת הכול דיבורים.
מן הראוי להזכיר לרבים ששכחו זאת, כי מאות אלפי משפחות ברוכות ילדים בישראל וכמיליון ילדים חיים כיום מתחת לקו העוני, בעיקר מאז קיצוץ קצבאות הילדים. משפחות אלו אינן מצליחות לגמור את החודש ולא מתאוששות ממכת קיצוץ הקצבאות בעבר, וכבר מתוכננות עוד גזירות שרק ירחיבו את מעגל העוני.
חברי הכנסת, קצבאות הילדים הפכו בשנים האחרונות לשק חבטות ולטרף קל לכל מי שמתיימר להציל את המשק, על גבם של מיליון ילדים רעבים. המצב הגיע לידי כך שכיום ערך קצבאות הילדים בישראל מפגר - בפער עצום לעומת כל ארצות מערב-אירופה. סקר שנערך לקראת "פורום קיסריה" הוכיח שישראל עומדת כיום במקום הראשון במדינות המערב בשיעור הילדים והקשישים הרעבים.
חמור מכול הוא שראש הממשלה, שר האוצר הנוכחי והקודם ושרים אחרים בממשלה מצהירים שלא מדובר בבעיה כספית אלא בעיקרון אידיאולוגי, במטרה כביכול להוציא את ההורים לעבודה; דבר שהוכח כחסר שחר. לצורך המטרה הנעלה הזאת משתמשים בנתונים מגמתיים, כאילו מאז קיצוץ הקצבאות עלה מספר העובדים בישראל, אבל לא מציינים שהסיבה העיקרית לכך היא גירוש 80,000 עובדים זרים מהארץ באותה תקופה, וכן שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור העובדים בארץ מאז 1985 עולה ועולה ממילא מדי שנה, בלי כל קשר לקיצוץ הקצבאות.
כבוד היושבת-ראש, דווקא אחד מראשי וממעצבי המדיניות הכלכלית בארץ אמר: "הקיצוץ בקצבאות הילדים פגע דווקא במשפחות עניות עובדות. זאת, בניגוד גמור למדיניות האוצר שכוונתו לעודד משפחות לצאת לעבוד. יש צורך", הוא אמר, "לעצור את המשך הקיצוץ המתוכנן בקצבאות הילדים, ולהעניק מערכת קצבאות חדשה שבה תוגדל הקצבה החודשית המוצעת לילד, ותוסיף ותגדל ככל שמספר הילדים במשפחה גדל". את הדברים האלה, שסותרים ומקעקעים מיסודם את דברי שר האוצר הקודם והנוכחי, אמר פרופסור זוסמן, שהיה המשנה לנגיד בנק ישראל.
ולעצם העניין, הרי יש כאן בעיה משפטית. איך יכול האוצר לקצץ בקצבאות הילדים, שהם כספים של הציבור, שמופקדים בביטוח הלאומי? הרי זו מעין תוכנית ביטוח שמשלם כל אדם בישראל ממיטב כספו כל חייו, מגיל 18 ועד גיל 65. באיזו זכות האוצר גוזל את כספי הביטוח הלאומי, שהם כספי הציבור? איך האוצר מרשה לעצמו להעביר למטרות אחרות שהוא צריך לממן מיליארדי שקלים שהצטברו בענף ילדים בביטוח הלאומי מאז הקיצוצים?
חברי הכנסת, האמת היא שגם באוצר יודעים שההצעה לקצץ בקצבאות ילדים לא תאושר. ש"ס תוכל להישאר בממשלה שתקצץ עוד בקצבאות ילדים? הגמלאים יוכלו להישאר בממשלה? אבל כרגיל, האוצר מכניס עזים לתקציב, כדי שכאשר יבוטלו - ירגישו המתנגדים שהשיגו משהו, ובינתיים תוסר ההתנגדות לסעיפים אחרים שהאוצר מעוניין בהם. אלא שהפעם התרגיל הזה לא ילך.
עוד הציע האוצר לקצץ 200 מיליון שקלים מתקציב הישיבות, שכבר קוצץ בעבר במחצית. האם באוצר חושבים שזה יאושר או ששוב מנסים את תרגיל העז? ובכלל, האם קיים עוד סעיף תקציבי שקוצץ בסדר-גודל כזה? האם הממשלה רוצה להפוך את ישראל למדינה השנייה בעולם אחרי רוסיה הקומוניסטית שתגיע למצב של סגירת ישיבות קדושות?
כבוד היושבת-ראש, שר האוצר מצא פטנט מתוחכם להעביר כל קיצוץ, כאילו לא הוא יהיה אחראי לכך. הוא מניח שתי חלופות: ביטחון או רווחה - שהשרים יחליטו. הצעה גאונית. אני רוצה לגלות לשר האוצר את מה שהוא יודע היטב, שיש עוד הרבה חלופות למנוע קיצוץ, גם בביטחון וגם ברווחה, למשל הגדלת הגירעון ל-2.5%, כפי שסוברים רוב הכלכלנים, או מניעת בזבוז של מיליארדים כמו שזה שנעשה בהורדת המע"מ ב-1% ובבת-אחת נעלמו 3.5 מיליארדי שקלים, שלא הביאו להוזלת מצרכי יסוד, תחבורה ציבורית וכדומה, אלא רק להוזלת מכוניות ומחשבים אלקטרוניים יקרים, ורק העשירונים העליונים נהנו מזה.
הממשלה והאוצר מנהלים מלחמת חורמה אידיאולוגית נגד השכבות החלשות, נגד מיליון ילדים רעבים ומאות אלפי משפחות וקשישים החיים מתחת לקו העוני. מה עוד צריך לקרות עד שהמדיניות האכזרית הזאת תיפסק? האם רק כאשר חס ושלום יגווע ילד ברעב יפסיקו לקצץ ברווחה? מאוד יפה שהממשלה עוזרת ומגישה סיוע לכל מדינה בעולם שקורה בה אסון. מדוע לא להגיש עזרה למיליון ילדים רעבים ולמאות אלפי משפחות וקשישים החיים מתחת לקו העוני כאן, במדינת ישראל? כאן, במדינת ישראל, כבוד היושבת-ראש, יש אסון של מיליון ילדים רעבים. מדוע מדינת ישראל לא מגישה להם עזרה כמו שהיא מגישה לילדים או לציבורים בזימבבווה או בכל פינה נידחת בעולם?
אין מנוס מלהגיע למסקנה שראשי קדימה, הנלחמים בעקשנות בלתי מובנת נגד הגדלת הקצבאות, חוששים מה"פן ירבה", מהגידול הטבעי של היהדות החרדית. הם סבורים שעל-ידי הפסקת קצבאות הם ישנו את המפה הדמוגרפית, והם טועים טעות גדולה.
לסיום, אני מציע לאוצר ולכולנו ללמוד קצת ממדינות לא פחות חכמות ומבינות בכלכלה מישראל, כמו ארצות-הברית ובריטניה, שכאשר מוצרי היסוד התייקרו הוסיפו מייד, השנה, מענקים מיוחדים בכסף - לא בשירותים - לכל ילד ממשפחה ברוכת ילדים. הם הבינו שרק סיוע כספי לעניים יוציא אותם ממעגל העוני, ולא להיפך. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חבר הכנסת הלפרט. לא תהיה תשובת שר.
חברי חברי הכנסת, ברשותכם, התכנסנו היום ובדיוק שמענו ששחר צוברי זכה במדליית ארד במשחקי האולימפיאדה. אני בטוחה שנבטא את דעת כולכם אם נאמר לו, לשחר, שהוא הביא לנו הרבה גאווה. זו גם ההזדמנות להודות לכל ספורטאי ישראל שמשתתפים באולימפיאדה. אומנם ההצלחה לא כל כך האירה להם פנים, אבל לא רק מדליות הן העניין. הם שיפרו את השיאים הלאומיים, הם השקיעו מאמץ אדיר, ואנחנו כולנו גאים בהם.
חברי חברי הכנסת, התלבטתי במשך התקופה הזאת אם לכנס את הכנסת בנושא גיאורגיה. מטעמים מובנים לא כינסתי את הכנסת, אבל אני מרגישה צורך לומר שאנחנו חיים בעולם מטורף. שני אירועים מרתקים אותנו בימים האחרונים: האחד - עוצמת האדם כפי שהיא השתקפה באולימפיאדת בייג'ין. אנחנו צופים בהשתאות גדולה ביכולת אנושית מופלאה. הססמה היפה הזאת "מהר יותר, גבוה יותר, רחוק יותר" התגשמה. ראינו איך שיאי עולם נשברים זה אחר זה, והוקסמנו מהעוצמה הענקית שגלומה באדם, שמובילה אותו לפסגות חדשות. מצד שני, ראינו את אותו אדם שותף למלחמה חדשה ברשימה מתארכת של מלחמות מיותרות. שוב חזרו אלינו תמונות מזעזעות של הרג, של פצועים, של שיירות פליטים.
אני מרגישה שאני מבטאת את דעת כולכם אם אני אומרת, כבת לעם היהודי: כשאני רואה את השיירות הללו של חסרי כול, את עשרות אלפי האנשים שעולמם חרב עליהם, ולפתע מצאו את עצמם חסרי בית וחסרי ישע, ואני רואה את המראות, כמוכם, את החורבן, את ההרס שזרעה המלחמה, אני חושבת שיהיה טוב אם מכאן שוב נקרא לממשלת ישראל – אגב גם כנסת ישראל, בראשותו של חבר הכנסת – ביקשת ממני, ואני מבינה שאתה עובד על זה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כן.
היו"ר דליה איציק:
אתה גם יושב-ראש אגודת הידידות.
אנחנו נוציא משלחת שעושה דרכה, ועדיין אנחנו מצפים מממשלת גיאורגיה שתאמר לנו במה אנחנו יכולים לעזור. יש לנו קבלות מוכחות על היכולת שלנו לסייע שם. אנחנו נעזור ונסייע במלאכת השיקום. אנחנו נעשה את זה בלי להישאב למוקדי הסכסוך שם ונעשה את זה כי אנחנו גם ידידים של העם בגיאורגיה. אני מצפה ממך שתביא לי הצעה, ונשלח משלחת של חברי הכנסת. אנחנו לא רוצים להפריע, אנחנו רוצים רק לסייע. בדוק את העניין. מכאן זאת תהיה קריאתה של הכנסת גם לממשלה, לעזור ולסייע ככל יכולתנו.
נמשיך בסדר-היום. אין תשובת שר.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, מכיוון שאין תשובת ממשלה, אני מבקש הצעה אחרת.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני.
חיים אורון (מרצ):
גם אני מבקש הצעה אחרת.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גם אני.
היו"ר דליה איציק:
לפנים משורת הדין אתן לך. מותר רק לשניים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני לא מאמין למראה עיני ואני לא מאמין למשמע אוזני. אחרי שהביאו את הצעת התקציב, עם חוק ההסדרים שנלווה אליו ועם כל מה שנעשה שם, אני שומע שר אחרי שר אחרי שר אחרי שר בתקשורת, שמדברים נגד זה. כאילו אנחנו נמצאים במדינת עולם שלישי, שמי שמנהל אותה זה פקידים עלומי-שם. אבל כשהם צריכים להגיע לכנסת כדי להשיב על הצעה לסדר-היום בעניין הזה, אף אחד מהם לא מגיע. בתקשורת הם נמצאים, בטלוויזיה הם נמצאים, ברדיו הם נמצאים, בעיתונים הם כותבים, אבל לכאן הם לא מגיעים.
השר אפללו, אל תיקח על עצמך אחריות. יש שרים בכירים ממך ממפלגת העבודה למשל.
יואל חסון (קדימה):
אין שרים בכירים יותר ממנו.
משה גפני (יהדות התורה):
בקדימה אין יותר ממנו. העבודה זה משהו אחר.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
טוב שיש את מי להאשים, את מפלגת העבודה. טוב שיש מפלגת העבודה, כך אפשר להאשים אותה. איפה רוני בר-און? איפה שר האוצר?
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת גפני, מה ההצעה, לפטר את הממשלה? חבר הכנסת מרציאנו, אתה לא רוצה לדבר אחר כך?
משה גפני (יהדות התורה):
אלה ראש הממשלה ושר האוצר והשרים במפלגת העבודה ובש"ס והגמלאים, כולם. כל מי שמביא ספר כזה, שכדי לעבור עליו לקח לי כל כך הרבה זמן. אבל מעבר לכל הבעיות, שכמובן לא ניתן להן לעבור, שוב אנחנו מוצאים בתקציב את תקציב הישיבות מקוצץ ב-40%. על מה? אחרי כל הקיצוצים, שוב נצטרך לעמוד פה ולהתחנן שיחזירו את זה? שום סעיף לא קוצץ בצורה כזאת. פשוט שערורייה. אני לא מבין איך יושבים בממשלה הזאת שרים מסורתיים ודתיים וחרדים ומאפשרים את זה שנה אחרי שנה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. דקה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש דקה כמו חבר הכנסת גפני, ואני לא מתכוון לדבר על התקציב, כי על זה ידבר מייד חברי חבר הכנסת רן כהן. צר לי מאוד שיושבת-ראש הכנסת עזבה את המליאה. הסבירו לי פעם שאי-אפשר לכנס את הכנסת, כי כינוס כזה עולה 100,000 שקלים. אני מציע שכל אחד מאתנו יבחר בתקציב המדינה המקוצץ נושא, ונתרום לו את 100,000 השקלים. אם הממשלה לא מסוגלת לבוא לכאן – עם כל הכבוד לממשלה, היא חלק מהכנסת. אני לא מבין את יושבת-ראש הכנסת, שהיתה מוכנה לקבל את התשובה שאין תשובה של שר. אז אני יכול לצאת החוצה, לנאום בכיכר. סגנית מזכיר הכנסת, אני יודע שמבחינת התקנון זה בסדר, אבל מבחינת כבודו של הבית – גם ככה הוא יורד ויורד ויורד. אתם פשוט הופכים אותו למקום לא חשוב לחלוטין.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אני מסכים עם חבר הכנסת אורון, אבל הברירה היתה או להוריד את הנושא מסדר-היום, כי השר לא יכול היה להגיע, או להשאיר את זה ללא תשובת שר.
חיים אורון (מרצ):
סליחה, שר בממשלה חייב להגיע. שמעתי שיושבת-ראש הכנסת הודיעה, שגם אם תהיה פצצת אטום והקבינט יתכנס ב-11:00 בבוקר, הכנסת תיפתח. אז שיבוא לפה שר מוסמך, יש במשרד האוצר שניים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חבר כנסת צעיר, זה שנתיים וחודשיים, ואני חושב שהכנסת רשמה היום עוד שיא בשפל שלה בדיוני הכנסת של דיון מיוחד בפגרה, לאור בקשה של כמה חברי כנסת לדון בקיצוצים בתקציב. כמו שאמרו חברי חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת אורון, הגעתי לכאן על מנת לשמוע את תשובתו של שר האוצר, וחשבתי שיהיה ראוי ששר האוצר, שמתכוון לבוא אלינו לבקש מאתנו לאשר את התקציב הזה, ייתן לנו גם תשובות לבקשתם של חברי הכנסת. אבל אולי מישהו חושב שתקציב המדינה הוא איזה הימור שצריך להמר, ולצערי הרב, אני רואה את הגזירות החברתיות הקשות ואת זריית החול בעיני הציבור, ומתחילים לספר לנו שוב שנושא הביטחון – הביטחון, הביטחון – הוא הדבר הכי חשוב. ביטחון הוא חשוב, אבל אנשים גם מתים בגלל פערים חברתיים, ומיליון עניים במדינת ישראל, שמספרם רק הולך וגדל, הם לא עניין של פריימריס בתוך קדימה. ציפיתי להגיע לכאן ולשמוע תשובות משר האוצר. מה שעושה פה שר האוצר – ואני מבקש מסגן יושב-ראש הכנסת להעביר את הדברים גם לנשיאות הכנסת כדי לדון בזה – זאת פגיעה בחברי הכנסת ובכנסת ישראל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אכן הביקורת של חברי הכנסת מוצדקת. גם אני חושב שזה לא ראוי ששר האוצר מביא תקציב כה קשה ולא בא להסביר לכנסת את עמדתו, מה הנימוקים, וגם לשמוע את הביקורת של חברי הכנסת.
חבר הכנסת הלפרט, כבודו מציע שנסיר את הנושא מסדר-היום, דיון במליאה, דיון בוועדה?
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
לקיים דיון במליאה, בהקדם.
יואל חסון (קדימה):
אנחנו מציעים ועדה.
היו"ר אמנון כהן:
המציע ביקש מליאה, ויש בקשה לדיון בוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה על הנושא - הקיצוצים בתקציב – פגיעה חוזרת בעניים ובחלשים במדינה, של יהדות התורה, הליכוד והאיחוד הלאומי - מפד"ל. אפשר להצביע. בעד זה מליאה, נגד זה ועדה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שבנושא הקיצוצים בתקציב – פגיעה חוזרת בעניים ובחלשים במדינה, של יהדות התורה, הליכוד והאיחוד הלאומי - מפד"ל, יהיה דיון נוסף במליאה, בזמן שיעלו אותו על סדר-היום.