קטע מדברי הכנסת

הצעת הממשלה על קיצוצים דרקוניים בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות והסכנה בהתחדשות האינפלציה היו"ר אמנון כהן: הנושא הבא: הצעת הממשלה על קיצוצים דרקוניים בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות והסכנה בהתחדשות האינפלציה, של סיעות מרצ, ש"ס, גיל, רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד – הצעה לסדר-היום שמספרה 5830. ינמק את ההצעה חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. אני כבר אומר כאן שאין תשובת שר גם בנושא הזה, ואנחנו, חברי הכנסת, צריכים לקבל החלטות מה אנחנו צריכים לעשות. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברות וחברי הכנסת, לא אדלג על ציון החוצפה של שר האוצר באי-התייצבותו כאן בכינוס מיוחד של הכנסת על תקציב שהוא מכין. זאת שערורייה, זה ביזוי של הכנסת. אסור להשלים עם העניין הזה. אני לא רוצה לעבור על כך לסדר-היום, אדוני היושב-ראש. אני מבקש שתפנה את הדברים ליושבת-ראש הכנסת, להגיד לה שאם הממשלה תבקש כינוס מיוחד של הכנסת, היא לא תתכנס. אסור לעבור לסדר-היום. לא יכול להיות מצב שבו הממשלה מזלזלת בכנסת, מזלזלת בחברי הכנסת, מזלזלת בעצמה. הדבר הזה – אסור שיקרה. אדוני היושב-ראש, זה מחבר אותי למה שהכנתי ממילא לומר לשר האוצר, על הזלזול ועל הבוז שהממשלה מבטאת כלפי הכנסת. אדוני היושב-ראש, סוף-סוף מצאו מי אשם. אשמים בעצם חברי הכנסת. כלומר, כל המצב של המפולת הכלכלית והחברתית - האשם הוא במי? בחברי הכנסת. למה? כי חברי הכנסת ברוב חוצפתם העזו להעביר חוקים שיש להם משמעות חברתית. מה חוסר האחריות הזה של חברי הכנסת? מה הם העבירו? הארכת חופשת הלידה - שומו שמים, אסון קרה לישראל. חברי הכנסת הם חוצפנים; הוספת תקציב להשכלה הגבוהה, שנמצאת ממילא בסכנת קריסה. נוסף על כך, עדכון סל התרופות - זה ממש אסון. זו ממש חוצפה שאין דוגמתה שמחוקק מעז לחוקק. אתם מבינים את השכל הישר של שר האוצר ושל הממשלה? כמו כן, הכרה במס על הריבית על המשכנתה; דיור ציבורי לחסרי הדיור - אילו אסונות. מה הם חושבים להם, חברי הכנסת? הם יעזו לחוקק חוקים כאלה בלי שהם ייחשבו למופקרים? רבותי, אם זו ההתייחסות של הממשלה לכנסת, אני מבין למה שר האוצר החליט שלא לבוא לכאן כדי לענות על שאלות בכנס מיוחד בנושא הזה. אני אומר לכם, שעם ממשלה כזאת ועם יחס כזה אל הכנסת, אל החקיקה, אין לממשלה הזאת זכות קיום. השר אפללו, מה אני יכול לעשות? אתה היחיד שמייצג אותה פה, אבל זה באמת עובר כל גבול. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שגם זה לא מפתיע אותי. אם האוצר יכול לבוא לממשלה ולומר לה: אני מכניס אותך לסד שהגירעון יהיה 1.7%, ועכשיו תבחרי: או שתהיי אנטי-ביטחון, או שתהיי אנטי-חברתית. חיים אורון (מרצ): זה לא הגירעון. זה יעד ההוצאה. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): יעד ההוצאה. רונית תירוש (קדימה): יעד ההוצאה. רן כהן (מרצ): בסדר גמור. יעד ההוצאה. זה הסד. מי אמר שזה הסד? אני רוצה להבין באמת: שר האוצר רוני בר-און הוא כלכלן יותר טוב מפרופסור אבישי ברוורמן? - - רונית תירוש (קדימה): לא. רן כהן (מרצ): - - יותר מחבר הכנסת ג'ומס, חיים אורון? הוא כלכלן יותר טוב משניהם? להגיד: אי-אפשר שהיעד יהיה יותר גדול מ-1.7%? למה הוא לא יכול להיות 2.5% או 3%? דרך אגב, זה מה שקרה בשנה האחרונה - 3.4% בפועל; נכון? אז מה קרה? אסון לכלכלת ישראל? איזה מין חוצפה? איזה מין יהירות זו? אדוני היושב-ראש, אתן דוגמה שאני מכיר היטב. זה לא חייב להיות רק רווחה מול ביטחון. מה הממשלה משקיעה היום בעידוד הצמיחה? נושא שאני מכיר היטב מאז שהייתי שר התעשייה המסחר, רק לפני שמונה שנים - תקציב המדען הראשי היה 1.8 מיליארד שקל, ובשנה האחרונה הוא 1.3 מיליארד שקל, וגם על זה מחילים את הקיצוץ הרוחבי. אז איזו צמיחה תהיה כאן? בהיות חבר הכנסת ברוורמן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון דיברנו איך ישראל צריכה להיכנס לתחום הביו-טכנולוגיה כמה שיותר מהר כדי להקדים את העולם ולא לאחר. מה ישראל עושה בעניין הזה? כלום. אם עכשיו היעד יהיה 1.7%, לא תהיה השקעה בביו-טכנולוגיה, וישראל תהיה מפגרת בעולם ולא מתקדמת בו. לכן, כל עניין העמדת הביטחון מול הרווחה הוא שקר, ואסור להיכנע לו. אדוני היושב-ראש, מה עוד מציעים לנו בתקציב ומה מציעים לנו בחוק ההסדרים? - ובזה אסיים את הרצאת הדברים שלי בעשר הדקות שעומדות לרשותי. ישראל שוברת שיאים עולמיים - במה? שיאים עולמיים לרעה. אנחנו היום בשיא עולמי במספר הילדים מתחת לקו העוני, אנחנו בשיא עולמי בפערים בחינוך, בשיא עולמי ברמה הנמוכה של קצבאות הזיקנה, ועוד כהנה וכהנה רעות שאנחנו היום מייצגים בעולם המערבי. מה מציעים לנו כדי לשפר את המצב? לקצץ עוד בקצבאות הזיקנה, לקצץ עוד בקצבאות הילדים, לקצץ בקרנות לילדים בסיכון, לקצץ בתקציבי החינוך, בתקציבי ההשכלה הגבוהה, בתקציבי הבריאות, בתקציבי הבטיחות בדרכים ובתקציבי הפיתוח של הגליל והנגב. מה זה ייצור? רק כלכלה יותר רעה, חברה יותר במצוקה ופערים יותר גדולים. זו הבשורה שהממשלה הזאת מציגה. הדבר השני הוא חוק ההסדרים הידוע לקללה. אדוני היושב-ראש, מה מציעים לנו בחוק ההסדרים? מה שאנחנו כבר יודעים, ואנחנו עדיין לא יודעים את כל הרעות החולות, קודם כול, למיטב זיכרוני, הכנסת הזאת כבר אמרה לממשלה מה יחסה לחוק ההסדרים, ואף-על-פי-כן באוצר מגבשים חוק הסדרים הולך ותופח, הולך וגדל, שכבר יש בו כך: קיצוץ בחופשת הלידה, פגיעה בדמי מחלה ובגמלה לנשים בהיריון, ביטול המענק לחיילים משוחררים וייקור התחבורה הציבורית, שזה בדיוק ההיפך ממה שצריך לעשות. כמו כן - העלאה דרסטית של שכר הלימודים בחוג מסוים, למשל, העלאה פי-ארבעה של שכר לימוד במשפטים, בחשבונאות ובחוגים אחרים. מה יקרה כאן? רק בני עשירים ילמדו איך להתעשר. אתם מבינים את השכל הישר של הממשלה הזאת? רק בני עשירים יוכלו ללמוד מקצועות שמהם מתעשרים, כדי שהעושר יהיה עוד יותר עושר והעוני יהיה עוד יותר עוני. זה השכל הישר. חברי קדימה, באמת אתם יכולים לחיות עם זה? מה עוד מציעים בחוק ההסדרים? סגירת הטלוויזיה החינוכית ופיטורי 220 עובדיה, הרחבת תוכנית ויסקונסין, כלומר קיצוץ מספרם של מקבלי קצבאות, כי זו בעצם התוצאה הישירה של הרחבת תוכנית ויסקונסין. כמו כן - ביטול מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים בתחנות דלק. שוב, זה בדיוק ההיפך, וזה למי שהולך לעבוד. זה בדיוק ההיפך ממה שצריך. כמו כן - גביית חלק ממס הבריאות על-ידי קופות-החולים, שמשמעותה בעצם הטלת מס גולגולת על מקבלי שירותי הרפואה. רבותי, זה מה שמציעים לנו - פגיעה בכל השירותים החברתיים: בהשכלה הגבוהה, בחינוך, בבריאות, בדיור ובכל הענפים שבהם האזרח זכאי לקבל את ההטבות. אדוני היושב-ראש, לבסוף, העיתון "ידיעות אחרונות", למשל, כיתת רגליו ובדק את ההשפעה של המספר הכלכלי העלום הזה של הקיצוצים על משפחות ישראליות. הוא לקח שלוש משפחות, ואקרא זאת בשיא התמצית: ארבעת ילדי משפחת סוויסה מעכו עומדים בתור למחשב. כל אחד כאן באולם יודע מה יהיה גורלו של ילד בלי מחשב, ואף-על-פי-כן רוצים להרע את מצבה של המשפחה הזאת. אבי המשפחה מבכה את הימים שבהם היה זורק אוכל לפח, כי פעם בתור אדם עובד הוא השתכר שכר ראוי. משפחת כהן משלומי אוכלת סלט בלי עגבניות כי אין לה כסף גם לעגבניות בתוך הסלט. משפחת סולטן מאשקלון אוכלת בשר פעם בשבוע, וקופסת שימורים אחת של זיתים היא פינוק שהמשפחה מרשה לעצמה רק פעם אחת בחודש. רבותי, זה המצב של המשפחות הללו, שהן משפחות של אנשים עובדים, שעם התקציב הזה שאתם רוצים להביא לנו בחוק ההסדרים מצבן יהיה הרבה יותר גרוע. מצבן של שלוש המשפחות האלה יהיה בשנה הבאה יותר גרוע אם התקציב הזה יתקבל. לכן, אדוני היושב-ראש, כאן היתה מתבקשת תשובתו של שר האוצר, שמבזה את הכנסת באי-בואו להשיב. לדעתי, על כך מגיע לו בהחלט לא מחמאה אלא גידוף, שהכנסת, באופן פרלמנטרי, יכולה להעביר אליו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. כפי שאמרנו, אין תשובת שר. יש לנו הצעה אחרת, של חברת הכנסת רונית תירוש - דקה מהצד. מה גברתי מציעה? רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף על דברי חבר הכנסת רן כהן ולומר שלא רק שהצעת התקציב היא צינית, אלא חוק ההסדרים הוא גם קנטרני וגם נקמני. אתן דוגמה פשוטה מאוד של הצעת חוק שעדיין לא יבש הדיו בה, על כתיבתה והדפסתה, בדבר הענקת 4.5 מיליוני שקלים לשירותים הווטרינריים, כדי שהללו יוכלו לעשות מהלכים שונים כדי למנוע שוטטות של בעלי-חיים, כלבים וחתולים שאין להם בעלים, ופגיעה בהם. כל העלות של הנושא הזה היא 4.5 מיליוני שקלים. אם זה מה שיציל את המדינה, המדינה באמת במצב מאוד מאוד קשה. ההסבר היחיד שאני נותנת להצעה הזאת בחוק ההסדרים לבטל את החוק היא פשוט קנטרנות ונקמנות, משום שמלכתחילה האוצר היה נגד זה והכנסת הצביעה בעד. זו דרכו של משרד האוצר כלפי הכנסת ועבודתה. זה דבר אחד. הדבר השני שאני רוצה לעשות הוא דווקא לחזק את ראש הממשלה. קראתי שיש כוונה מצדו ללכת לקראת הצעות של מתנגדי התקציב, ובהם מפלגת העבודה, השר שאול מופז והגמלאים, ולהגדיל את יעד ההוצאה מ-1.7% לכדי משהו כמו 2.5%, ואני חושבת שזה מהלך נכון. הוא מגובה על-ידי מי שמבין מאוד בכלכלה, חבר הכנסת פרופסור ברוורמן, יושב-ראש ועדת הכספים. אני חושבת שזה המהלך הנכון לעשות גם אם האוצר מתנגד. מכאן אני מחזקת את ידי ראש הממשלה, שבאמת יש לו רגישות חברתית, וזה המהלך הנכון. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יש לך גם הצעה אחרת; בבקשה, יושב-ראש ועדת הכספים. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אני רוצה להסביר במשפט אחד בדקה הזאת: ישראל נכנסת להאטה. הגדלת התקציב, ההוצאות הציבוריות מ-1.7% ל-2.5%, 2 מיליארדי ש"ח, זה תנאי הכרחי. למאבק בהאטה יש שני כלים; האחד הוא שער הריבית. מכיוון שהנגיד נאבק באינפלציה, הוא לא משתמש בשער הריבית, הוא לא מוריד אותו, הוא אפילו מעלה אותו. הדבר היחיד שנשאר, תוספת תקציבית, מפני שב-2008 התקציב, היו בו "קופסאות". התקציב שבוצע עם התוספת של 1.7% של 2009 הוא כמעט כמו 2008, לכן ישראל נוקטת היום מדיניות של האטה. מה נאמר למובטלים? מה נאמר ונסביר בעוד כמה חודשים לפריפריה? לכן תקציב של 2.5% שנותן 2 מיליארדי שקלים נוספים הוא המינימום שבמינימום לגמלאים, לחינוך וההשכלה, לפריפריה ומעט לביטחון. לא נפתור את כל הבעיות, אבל אם נאותת שאנו בעד האטה ונגד הפריפריה ונגד החינוך וההשכלה, נשלם על זה, ונשלם בגדול. היו"ר אמנון כהן: תודה. אדוני יושב-ראש ועדת כספים, תוביל את המהלך, נשתף פעולה בהחלט גם בהמשך. כבוד המציע, חבר הכנסת רן כהן, יש פה הצעה לדיון בוועדה ואתה רוצה במליאה. אנו עושים פשרה? רן כהן (מרצ): אני מסכים להעביר את זה לוועדה. היו"ר אמנון כהן: אז מצביעים. בעד – בעד להעביר לוועדה, ונגד – להסיר מסדר-היום. אנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 13, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום - הצעת הממשלה על קיצוץ דרקוני בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות והסכנה בהתחדשות האינפלציה - אושרה והיא תעבור לדיון בוועדת הכספים של כנסת ישראל.