קטע מדברי הכנסת

<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחסור במרכזי חוסן נפשי באשקלון << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור ברשותכם להצעות הבאות לסדר-היום: מחסור במרכזי חוסן נפשי באשקלון, מס' 11358, 11379, 11393, 11396 ו-11409. ראשון הדוברים – איציק שמולי. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי שאפשר עכשיו, כי יש לך זכות דיבור פה. סגן המזכירה אומר שאני לא חייב, אבל אני עושה את זה. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אדוני היושב-ראש, אנחנו בחרנו להעלות לסדר- היום של הכנסת, של מליאת הכנסת, את הנושא של היעדר מרכזי חוסן בחלק מיישובי הדרום. מרכזי החוסן עושים עבודה נפלאה. במציאות שבה אחת לכמה זמן תושבי הדרום, ולפעמים גם בצפון, נקלעים לאיזושהי הפרה משמעותית של שגרת החיים שלהם – כפי שהיה לפני כשבועיים – אז המרכזים הללו נותנים מענה גם בזמן חירום וגם לאחר מכן; איזושהי הפגה, איזושהי יכולת לשקם ולצאת מהטראומה, שלפעמים גם אוכלוסייה בכללותה, אבל גם ילדים רכים, מתקשים מאוד להתמודד איתה. כמובן שאפשר לדבר פה הרבה זמן על מה שקרוי "חרפת נובמבר". לא נדבר היום לא על העברת מזוודות הכסף לחמאס, ולא על זה שממשלת ישראל והקבינט לא עשו שום דבר בתגובה ל-500 רקטות ופצמ"רים שנפלו בדרום. השאלה היא מה עושים עכשיו, וחלק מתהליך הפקת הלקחים זה גם להשקיע במקומות הללו שדורשים תיקון. אין שום ספק שבעת הזאת – ההיבטים האזרחיים של העימותים הללו מקבלים משנה תוקף של חשיבות. זה בא לידי ביטוי גם בהיעדר מרכז חוסן, במקרה הזה באשקלון, בנתיבות. אני חושב שהעיר אשקלון חטפה הכי חזק בעימות האחרון. ולא יעלה על הדעת שהדבר הפעוט הזה, המענה האלמנטרי הזה, יישלל מהתושבים שלה ויישלל גם מהילדים שלה. מאוד התרשמתי לראות איך ראש הממשלה זימן אליו את ראשי יישובי הדרום; רק אדם אחד היה חסר לי שם – ראש עיריית אשקלון, שאני לא יודע אם לא הוזמן או לא הגיע, אבל זה לא מקרי. כי זה פעם אחת פוגש אותנו במרכזי החוסן, ואפשר לדבר גם על המיגון. אתה, אדוני השר, היית בתקופה מסוימת גם אחראי לעורף, ויש לך הבנה עמוקה - - - << קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העורף. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> להגנת העורף. ויש לך הבנה עמוקה של הצרכים של העורף. אני מניח שגם חלקכם קראתם את דוח מבקר המדינה שמדבר על פערי המיגון. אבל חבריי היקרים, לא יכול להיות שהמדינה החזקה במזרח התיכון – כל מה שהיא אומרת לתושבים בשכונות הוותיקות בנתיבות ובאשקלון: צאו לחדר המדרגות; תעמדו ככה ותסתכלו לשמיים; תתפללו. ואני לא אומר את זה חלילה בלעג, יש כאלה שמאמינים, אבל מדינת ישראל יכולה לעשות הרבה יותר בהקשר של לספק הגנה ומענה לתושבים שלה. זה נכון לא רק לעיר אשקלון – זה נכון גם ליישובי הספר שהם מעבר לקו שבעת הקילומטרים. אנחנו יודעים למה לא מתקבלת ההחלטה להרחיב את המיגון של השבעה קילומטרים. לא מתקבלת ההחלטה כדי חלילה לא להכניס את אשקלון פנימה, כי אז זה יעלה הרבה מאוד כסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוסיף לך דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, אבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. השיקול שלי, זה לא קשור. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה מגיע ב-delay של איזה שעתיים, אבל – אני מעריך את הנדיבות, אבל - - << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אני עוד אחשוב שאתה לא רוצה לשמוע אותי - - - << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> - - תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. חברת הכנסת פנינה תמנו, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר ארדן, סגן השר, חברי כנסת נכבדים שנמצאים כאן, שני חבריי, שמולי ועאידה. האמת, צדק שמולי שהוא אמר שזה היה מאוד תמוה לראות איך ראש הממשלה מכנס את ראשי המועצות של עוטף עזה, ובסופו של דבר לא נמצא שם ראש העיר, שעמד בראש העיר, של התושבים שחטפו הכי הרבה בסבב האחרון של הטילים. אנחנו מדברים על 500 טילים, ואנחנו זוכרים את ההרוג באשקלון. ואני באמת מנסה להבין – 15 שנה של התקפות טרור, של טילים, של אזעקות, של ילדים שגדלים לתוך מציאות כזאת, ובסופו ממהרים – אחרי שהעבירו מזוודות, אחרי שאפשרו העברת מזוודות כפרוטקשן לחמאס כדי לקנות את השקט. שקט זמני, שאנחנו מבינים שהוא שברירי. לצערי, גם ראש הממשלה אומר שאין לו פתרון לעזה. עדיין, אנחנו, אחרי כל הדבר הזה ואחרי כל ההבטחות להעניק חצי מיליארד שקלים כדי לחזק את החוסן, נדמה שבכל זאת בחרו להפקיר תושבים רבים. אשקלון, נתיבות. אני לא חושבת שיש מישהו בבית הזה שיכול לומר לבוא ולומר שלא מדובר באנשים, שסופגים פעם אחר פעם, את ההתמודדות. ואם אנחנו מדברים על החוסן, צריך להבין שמרכזי החוסן, יש להם תפקיד משמעותי לא רק בתקופת מתיחות ביטחונית, אלא דווקא בעת שגרה, כדי להכין את התושבים להתמודד עם המצב בצורה מיטבית. לא רק את האוכלוסייה הרגילה, אלא גם לתת מיקוד על קשישים – על זקנים, אומר – על ילדים, על עולים חדשים. מרכזי החוסן האלה הם מאוד משמעותיים, ובתקציבים מאוד מועטים ניתן להעניק את הסיוע הכול-כך חשוב הזה לאזרחים. לתת להם, כמובן, להתמודד עם דברים שאחרת אחר כך הם יפרצו כפוסט-טראומה תמידית, שיהיה קשה מאוד לטפל בה. לכן, דווקא כשיש פתרונות אמיתיים, שאפשר לעזור באופן נקודתי – במרכז חוסן שמצליח ללכד גם את הרווחה וגם את החינוך וכל המשרדים האחרים בתקציבים מועטים, למרות שהיה קיצוץ – אני חושבת שהיה ראוי לבוא ולומר: אנחנו לא נעשה איפה ואיפה בין היישובים בדרום. נכון שהשר הנגבי אמר שדין שדרות לא כדין תל אביב, אבל אני חושבת שלפחות דין אשקלון ודין נתיבות יהיו כדין כל מי שסופג את אותה מתיחות. אני מאמינה שאם ממשלת ישראל שיודעת להבטיח – והבטיחה – תקציבים לתת לחוסן, אז אין שום סיבה שלא לבוא כבר מחר – כבר היום – ולומר להם שייתנו את התקציב המועט הזה כדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם הדברים המאוד מאוד קשים והמתיחות הביטחונית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו. ועכשיו ישיב סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, גם על ההצעה הזאת. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משרד הבריאות מספק מענים שונים בתחום טיפול בנפגעי חרדה: הפעלת אתרי דחק בבתי חולים כלליים ותגבורם, במידת הצורך, על ידי צוותי בריאות הנפש. כך, למשל, בבית חולים ברזילי באשקלון, במהלך ההסלמה האחרונה טופלו כ-150 נפגעי חרדה, כולל ילדים. משרד הבריאות מכשיר מגיבים ראשונים בפריסה ארצית – כבאות ומד"א – כדי שיוכלו לתפקד טוב יותר בשעת חירום ויוכלו לספק עזרה ראשונה נפשית לנפגעים. משרד הבריאות מפעיל חמישה מרכזי חוסן בעוטף עזה זה 11 שנים. במרכזים אלה נותנים טיפולים לאלפי תושבים, כולל ילדים ונוער. בנוסף, על פי חוזר מנכ"ל החדש של משרד הבריאות, הצטרפו קופות החולים למתן טיפול לנפגעי חרדה, וכיום ניתן לפנות למרפאות בריאות הנפש של קופות החולים כדי לקבל את הסיוע הנפשי הנדרש. 5. צעד נוסף שנוקט משרד הבריאות בנושא הגדלת החוסן הנפשי של האוכלוסייה הוא הקרנה של סרטון הסברה בנושא עזרה ראשונה נפשית בעת חירום. כמו כן, המשרד הכשיר דוברים לאומיים אשר בעת חירום יתנו לאוכלוסייה עזרה ראשונה נפשית בשפות שונות: עברית, רוסית, ערבית ואמהרית, באמצעות רדיו, טלוויזיה והרשתות החברתיות. משרד הבריאות פועל נמרצות להרחבת מענים שונים בתחום פגיעה נפשית בעת חירום. נכון להיום, החלטת הממשלה על הקמת מרכזי חוסן מתבססת על מרחק של עד שבעה ק"מ מהגבול. אין ספק כי הלחימה באזור הדרום עברה את הגבולות האלה. המשרד יפעל יחד עם כל המשרדים האחרים כדי לנסות ולאגם משאבים לנושא. אני מציע גם את זה להעביר לעבודה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לאיזה ועדה – העבודה, הרווחה והבריאות? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> נראה לי שכן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. מסכימים המציעים – עבודה, רווחה ובריאות? בבקשה. אם כך, תודה לסגן השר הרב יעקב ליצמן. אנחנו נצביע על העברת הנושא של מחסור במרכזי חוסן נפשי באשקלון לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יעבור, פה אחד, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.