מסקנות ועדה

הכנסת מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות הצעה לדיון מהיר הכנסת העשרים ושלוש סימוכין:2020-211033 מושב ראשון ירושלים,כ"ג בתמוז תש"ף 15 ביולי 2020 בנושא: מנגנון הערר של משרד הבריאות על איכוני שב"כ הצעתם של חברי הכנסת אורנה ברביבאי, ישראל אייכלר, היבה יזבק, חמד עמאר ביום ג' כ״ב תמוז תש״ף 14 ביולי 2020, קיימה ועדת החוץ והביטחון דיון מהיר בנושא שבנדון. להלן מסקנות הוועדה כפי שהתקבלו בסיכום הדיון: ח"כ אורנה ברביבאי: מלכתחילה שימוש בכלי ביטחוני של שב"כ הוא בעייתי. אך מרגע שהכלי כבר הופעל, היה נכון לתת מענה וכתובת ברורה להגשת ערר לכל אותם אלפי אזרחים שנכנסו לבידוד. עד לשלב זה מנגנון הערר של משרד הבריאות מתנהל בצורה רעה. אנשים רבים נכנסים לבידוד בגלל תקלות טכניות בהפעלת הכלי. אין למי לפנות, המענה מתבצע לאחר המתנה ממושכת מאוד, התשובות לא ברורות ואין מענה במגוון השפות. ההתנהלות הזו פוגעת באזרחים בלי כל סיבה. משרד הבריאות: מרגע הפעלת הכלי היו לנו רק ארבע ימים להתארגן. נכון לעכשיו זמן ההמתנה עומד על 15 דקות. אנחנו במגמת שיפור קבועה. קיבלנו תגבור בכוח אדם מפיקוד העורף. שליש מהאזרחים שנדרשו להיכנס לבידוד הגישו ערר. כ 60 אחוז מהערעורים שהוגשו נמצאו כמוצדקים. היעד שלנו הוא להגיע לזמן המתנה של 2 דקות עבור 80 אחוז מהפונים. יו"ר ועחו"ב צבי האוזר: כללי למדינת ישראל נדרשות 3 שכבות הגנה: כלי השב"כ, חקירות אפידמיולוגיות ואפליקציית מגן 2 של משרד הבריאות. נכון להיום כ 50 אחוז מהחולים כלל אינם מאותרים. מנגנון הערר יש לבחון את האפשרות והמשמעות לקצר את משך זמן הבידוד במספר ימים כאשר היקף המגפה הוא נרחב. הדבר יחסוך עלויות רבות למשק. לצרף לדוח השבועי של משרד הבריאות את משך זמן ההמתנה הממוצע למוקד הערר. מבקש לקבל התייחסות בדיון הבא על מנגנון שליחת התזכורת למי שנדרש להיכנס לבידוד. מבקש ממשרד הבריאות לקבוע קריטריונים ברורים למתן מענה טלפוני במרכזי השירות. חקירות אפידמיולוגיות מה מספר החוקרים האפידמיולוגים שדרושים למשרד הבריאות כדי לייעל את המנגנון ? כמה זמן דרוש על מנת להכשיר אדם לבצע חקירות אפידמיולוגיות ? כמה דוברי ערבית עובדים בצוות החוקרים האפידמיולוגים ? המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏ ירושלים,כ"ג בתמוז תש"ף ‏15 ביולי 2020