מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים ושלוש מושב ראשון ‏ ט"ו בתמוז התש"ף 7 ביולי 2020 בנושא: אי-הנגשת שירותי הבריאות בישראל לאוכלוסיית החירשים של חברי הכנסת: מתן כהנא, סמי אבו שחאדה ואורלי פרומן ביום ל' בסיון התש"ף, 22 ביוני 2020, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת מתן כהנא, סמי אבו שחאדה ואורלי פרומן בנושא: אי-הנגשת שירותי הבריאות בישראל לאוכלוסיית החרשים. ביום ט"ו בתמוז התש"ף, 7 ביולי 2020, התקיים דיון בנושא. לישיבה הוזמנו נציגי משרד הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קופות החולים וארגוני חירשים, אילמים ולקויי שמיעה. הוועדה קיימה דיון בנושא אי-הנגשת שירותי הבריאות לחירשים וכבדי שמיעה. בעקבות התפרצות משבר הקורונה הדרישה להנגיש עבורם את שירותי הבריאות עולה ביתר שאת. גב' שירלי פינטו, לקוית שמיעה ופעילה בתחום, ציינה כי זכותו של כל חולה לקבל הסבר ברור ומובן, אך זכותם זו של חירשים וכבדי שמיעה מעולם לא קוימה. מטופלים הנמנים עם אוכלוסייה זו מרגישים חסרי אונים, אינם מקבלים הסבר על הטיפול שהם מקבלים, והדבר אף עלול לסכן את חייהם. עוד ציינה כי להבנתה הפתרון פשוט: כפי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות שיתאפשר תרגום סימולטני לחמש שפות במפגש בין מטפל למטופל שזקוק לכך, יש להוסיף את שפת הסימנים כשפה השישית בחוזר, כפי שנעשה במדינות מערביות רבות. הגב' ענת אריאל-זכאי מעמותת "נגישות ישראל" ציינה כי אף שהתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התקבל לפני 15 שנה, עדיין לא התקבלו תקנות להנגשת השירות במערכת הבריאות. יש חשיבות רבה להנגשת מערכת הבריאות לבעלי כל המוגבלויות לסוגיהן. עוד היא הוסיפה כי בשל משבר הקורונה יש לנסח בתקנות פרק על הנגשת המערכת במצבי חירום, וכן יש להנגיש את מסיבות העיתונאים בנושא באמצעות תרגום סימולטני. הגב' לירית שפיר שמש מארגון "בקול" ציינה כי יש 700,000 איש עם מוגבלות שמיעה בישראל שצריכים דרכי הנגשה, ו-10,000 מהם צריכים תרגום לשפת הסימנים. עוד הוסיפה כי המסכות שעל האנשים לעטות בזמן משבר הקורונה מסתירות שפתיים והבעות פנים ומטשטשות את הדיבור, והדבר גורם לאי-הבנות בין נותני שירותי הרפואה למטופלים וגורם למטופלים כבדי שמיעה לחשוש מהגעה לבדיקות ואף לדחותן, על אף הוראת משרד הבריאות שבעת טיפול רפואי באדם עם מוגבלות אפשר להסיר את המסכה ובלבד שהמטפל והמטופל מקפידים על שמירת מרחק. הוראה זו אינה מיושמת כהלכה, שכן הצוות הרפואי חושש להסיר את המסכות. הגב' דנה לוי מהמכון לקידום החירש ציינה כי בתקופת המשבר יש בעיה בזימון תורים, בדחיית תורים ובביטול תורים גם בקופות החולים וגם בטיפות החלב, מאחר שהמענה הניתן הוא מענה טלפוני, והוא אינו שמיש בעבור האדם החירש ואף פוגע בעצמאותו. הגב' אתי שוורצברג, יושבת-ראש אגודת החירשים בישראל, ציינה כי שעות מתן המענה במוקדים המונגשים מוגבלות, ומענה חירום אמור להינתן 24 שעות. היא הוסיפה כי הוקם בהתנדבות מוקד חירום הנותן מענה בכל שעות היממה. מר רון אייזן, רכז נגישות ארצי של קופת חולים מאוחדת, ציין כי הקופה פתחה "מרפאות מתפרצות" (מרפאות לבדיקות קורונה), וניתנה הוראה מיידית לאפשר התקשרות באמצעות התכתבות בין המטפל למטופל. הוא ציין כי קשה לזהות מראש אם האדם הפונה הוא אדם עם מוגבלות, מאחר שאין לקופות החולים מאגר מידע על חולים עם מוגבלות. עוד הוסיף כי בקופת חולים מאוחדת יצרו טופס ממוחשב של התאמות המבוסס על הדיווח של המטופל לקופה במטרה לאתר את האוכלוסייה ולייעל את השירות. הוא ציין כי כל הקופות עושות התאמות רבות לשם הנגשת השירות, אך יש לעגן את ההנגשה בתקנות. עו"ד עירית שביב שני מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ציינה כי הנציבות מספקת כתובת באמצעות הטלפון (במספר 6763*), בפייסבוק ובמייל על פניות של אנשים עם מוגבלות להגשת תביעות ולהוצאת צווי נגישות. עוד ציינה כי אומנם עדיין לא התקבלו תקנות, אבל יש חובת הנגשה בתקופת הביניים עד לאישור התקנות. הגב' אורלי בוני, הממונה על תחום שוויון ונגישות במשרד הבריאות, ציינה כי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוטלה חובת ההנגשה על משרד הבריאות וכל יחידות הסמך. במדינת ישראל מדובר במערך מורכב מאוד, שנכללים בו קופות החולים, בתי החולים וכל נותני שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עוד ציינה כי במערכת הבריאות יש 110 רכזי נגישות, בקופות החולים יש רכזי נגישות אזוריים, וכולם עובדים יחד כדי להתקין את התקנות. היא הוסיפה כי הטמעת שינוי במערכת הבריאות אינה מסתכמת בכתיבת תקנה, אלא נדרשת בדיקת ישימות ועבודה רבה מאוד. עוד היא ציינה כי תהליך יישום של הנחיה בשטח הוא מורכב, כגון הנחיית משרד הבריאות המאפשרת שלא לעטות מסכה בעת טיפול באדם עם מוגבלות, אשר יישומה בקרב הצוותים הרפואיים אינו פשוט. היא ציינה כי בעניין שפת הסימנים עתיד לצאת מכרז מקיף יותר, אך מעט מאוד גופים בישראל יכולים לספק את השירות ברמה ארצית ומערכתית, בעיקר כאשר נדרשת הגעה למיון עם מטופל עם מוגבלות בתקופת החירום, ובפרט בשעות הלילה. בתום הדיון סיכמה ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה חברת הכנסת טלי פלוסקוב: הוועדה קוראת למשרד הבריאות להגיש לוועדה את תקנות נגישות השירות בשירותי הבריאות. הוועדה מבינה את מורכבות התקנות, אך יש להביאן להכרעת הכנסת. בנוגע לדרישה להוסיף את שפת הסימנים כשפה שישית בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, יש לבדוק סוגיה זו, ואולי אף נדרש תיקון חקיקה. המסקנות יועברו למשרד הבריאות לקבלת עמדתו בסוגיה. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ג בתמוז התש"ף 15 ביולי 2020