חומר רקע

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-ושלוש כ"ח בתמוז התש"ף מושב ראשון 20 ביולי 2020 בנושא: 300 אלף חייבים חדשים בהוצאה לפועל, החייבים לא מקבלים תמיכה ושיקום ונדרשים לקחת הלוואות שעשויות למוטט אותם של חברי הכנסת: אלכס קושניר והיבה יזבק ביום כ' בתמוז התש"ף, 12 ביולי 2020, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת אלכס קושניר והיבה יזבק בנושא: 300 אלף חייבים חדשים בהוצאה לפועל, החייבים לא מקבלים תמיכה ושיקום ונדרשים לקחת הלוואות שעשויות למוטט אותם. ביום כ"ח בתמוז התש"ף, 20 ביולי 2020, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת טלי פלוסקוב, מ"מ יו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ. בדיון השתתפו: חברי הכנסת היוזמים, נציגים של משרד המשפטים (הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי), משרד העבודה, הרווחה השירותים חברתיים, המוסד לביטוח לאומי, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל, המרכז לשלטון מקומי, לשכת עורכי הדין, רבנים לזכויות אדם ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בנושא תמיכה והליכי שיקום כלכלי לחייבים. על פי נתונים שהציג חבר הכנסת אלכס קושניר, מיוזמי הדיון, משנת 2008 עד שנת 2017 הייתה עלייה במספר הבקשות לפשיטות רגל שהוגשו לכונס הנכסים הרשמי, מ-3,874 בקשות בשנת 2008 ל-21,232 בשנת 2017. עוד הציג כי כ-50% מפושטי הרגל שקיבלו הפטר מחובותיהם במסגרת הליך פשיטת רגל חזרו לאחר כעשור למעגל החובות ונפתח כנגדם לפחות תיק אחד בהוצאה לפועל. הוועדה למדה על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, שטיפלה בו ועדת החוקה חוק ומשפט ונכנס לתוקף בספטמבר 2019. החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. לפי החוק החדש, ניהול ההליכים נקבע לפי סכום החובות וקיימת הבחנה בין חובות בסכומים של יותר מ-150,000 ש"ח (בטיפול הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים) וחובות בסכומים של 50,000–150,000 ש"ח (בטיפול רשות האכיפה והגבייה, לשעבר ההוצאה לפועל). בדיון עמד חבר הכנסת קושניר על בעיות שונות בהליכי חדלות הפירעון לאחר כניסת החוק לתוקף. בין היתר אמר כי קביעת רף מינימלי של חוב על סך 50,000 ש"ח כדי להיכנס לתהליך וכן אגרה של 1,600 ש"ח מונעים מחייבים להיכנס לתהליך של חדלות פירעון ולשיקום כלכלי. נוסף על כך, חוק חדלות פירעון הסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות שנוגעות להליך השיקום של חייבים. עד רגע זה טרם אושרו התקנות, לכן מעטפת זו עדיין לא קיימת ורבים חוזרים למעגל החובות. חבר הכנסת קושניר הוסיף כי בעקבות המשבר הנוכחי מספר האנשים שיגיעו לחדלות פירעון רק ילך ויגדל. הממשלה צריכה להחזיר את האפשרות לאנשים מעוטי יכולת לגשת לתהליך הזה בלי חסמים. עוד הוסיף כי גדילה במוצרי האשראי וחוסר פיקוח ורגולציה הביאו למצב שאוכלוסיות, בעיקר מוחלשות, נטלו הלוואות בצורה בלתי מושכלת והלוואות בריבית גבוהה. צריכת אשראי בלתי מושכלת היא גורם עיקרי המביא למצב של חדלות פירעון. מדובר גם בביטוי להכנסה נמוכה שאינה מאפשרת למשקי הבית לשאת בתשלום הוצאותיהם השוטפות לצד החזרת חובותיהם. איילה מאיר, מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דיווחה לוועדה כי המשרד מפעיל זה שש שנים תוכנית דגל בתחום של שיקום חייבים, ויש בה 123 מרכזי עוצמה ב-113 רשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים 1–5. המרכזים מטפלים ביותר מ-12,000 אנשים בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, ההוצאה לפועל, הבנקים ועוד. התוכנית השיגה תוצאות מצוינות ובעזרתה יצאו אנשים ממעגל החובות. לאחרונה, משבר הקורונה דרדר בחזרה חייבים שעברו תהליך שיקום אינטנסיבי של שנים והם נקלעו שוב למצוקה של חובות חדשים. המשרד כמענה מיידי נקט מספר צעדים: בעקבות תרומה מקרן שוסטרמן הורחב המענה במוקד 118 (המוקד הארצי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים) ביועצים כלכליים שמעניקים סיוע ייחודי לפונים שנקלעו לחובות. במסגרת תוכנית "נושמים לרווחה" לצד ליווי של עובדים סוציאליים יש מענה של יועצים כלכליים וסיוע של עורכי דין המעניקים ייעוץ משפטי ראשוני לאנשים שנקלעו לחובות. בסיום דבריה דיווחה מאיר לוועדה שהוגשה הצעה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להרחיב את תוכנית מרכזי עוצמה. הרחבת התוכנית כוללת מענה לאנשים שנקלעו לחובות ומגיעים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר, סיוע בניהול כלכלי וסדנאות למיצוי זכויות. עלות ההצעה – כ-150 מיליון ש"ח. עו"ד סיגל יעקבי, ממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, דיווחה לוועדה כי במסגרת הליך חדלות פירעון המשרד עוסק בשיקום כלכלי של החייב באמצעות היכולת לקבל בסוף התהליך הפטר מהחובות ולפתוח דף חדש לצד הכשרה להתנהלות כלכלית שונה. עו"ד יעקבי דיווחה לוועדה כי טרם התקנת התקנות משרדה נערך להפעיל את התוכנית להכשרה להתנהלות כלכלית כבר בחודש ספטמבר הקרוב, בשיתוף עם הג'וינט. עם זאת היא ביקשה להדגיש כי התוכנית תעזור למי שיצר את החובות מפני שלא ידע להתנהל כלכלית נכון ולא למי שעשה זאת מתוך עוני, משום שהכנסותיו נמוכות מצורכי המחיה הבסיסיים שלו – ובמקרה זה הכתובת היא משרד הרווחה. עוד הוסיפה כי תשמח אם תצא קריאה להרחיב את ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה לא רק למי שכבר יצר חובות אלא למערכת החינוך כולה, כדי לפתח תודעה כלכלית כבר מגיל צעיר. בהמשך התייחסה יעקבי לרף הכניסה להליך חדלות פירעון ואמרה כי תציע להוריד את רף הכניסה להליכי פשיטת רגל. לטענתה צריך להידרש לנושא הזה, אפילו כהוראת שעה לתקופת הקורונה. עו"ד בקי קשת מעמותת רבנים למען זכויות האדם סיפרה לוועדה כי יש אוכלוסייה שאין לה מענה והיא נופלת בין הכיסאות – מי שלפי הקריטריונים של גובה החובות לא יכולים להיכנס להליך של חדלות פירעון. קשת טענה כי מעטים יכולים למלא את הטפסים הנדרשים ללא ליווי של עורך דין והוסיפה כי גם הזכאות לסיוע משפטי נקבעת לפי קריטריונים והזכאות לסיוע משפטי היא התנאי היחיד לפטור מאגרה של 1,600 ש"ח. כמו כן, עקב החוק החדש בוטלה האפשרות של הכרזה על החייב כמוגבל באמצעים וקבלת צו תשלומים נמוך בהתאם ליכולתו הכלכלית. לטענתה, יש צורך לתת מענה לבעיות האלו בחוק ואף לשנותו. תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, הסביר לוועדה כי בחוק נקבע הליך של שיקום כלכלי שמתנהל יחד עם הממונה לחדלות פירעון, ועם זאת נדרשת אחריות אישית של אנשים וחינוך כלכלי מגיל צעיר, למעט כאמור מקרים שבהם צורכי הקיום המינימליים גדולים מההכנסות. מוסקוביץ הסביר לוועדה כי הקורונה הכניסה משתנה נוסף – המדינה סגרה פעילות כלכלית על מנת למנוע הדבקה וכעת לא מדובר באחריות אישית, לכן מוטלת על המדינה אחריות נוספת. לפיכך פועלים לקידום שינויי חקיקה בחוק והם יגיעו בקרוב לטיפול ועדת החוקה, חוק ומשפט, לדוגמה: קיום תקופה ארוכה יותר של משא ומתן ללא הליכי אכיפה והעלאת ריבית לחייב שנכנס להליך, או דחיית כניסתו של נאמן לתהליך על מנת לתת לבעל העסק להתנהל תוך כדי תהליך ועוד. במענה לבעיות שהציפו יוזמי הדיון הסביר מוסקוביץ כי כאשר יש חוב של פחות מ-50,000, ומדובר באדם צעיר, רצוי שפריסת החוב תיעשה בהוצאה לפועל, אך כאשר לאדם יש נסיבות מיוחדות – מבוגר או חולה – יש באפשרותו להיכנס להליך של חדלות פירעון גם אם החוב קטן מ-50,000 ש"ח. לעניין תשלום האגרה לצורך כניסה לתהליך נאמר כי 52% מהחייבים מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי ולכן לא מחויבים באגרה של 1,600 ש"ח. סיכום הישיבה והמלצות הוועדה: הוועדה למדה כי הנושא נמצא באחריות ועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדה זו טיפלה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, ושם גם יטופלו תיקונים בו והתקנות הנקבעות מתוקפו, לכן חשוב שיידון בה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, ממלאת מקום היו"ר, תמליץ ליו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ לבדוק אפשרות לקיים ישיבת מעקב משותפת בנושא. הוועדה מבקשת לחזק את המסר שעלה בדיון כי חייב הוא לא פושע. הוועדה שמחה ללמוד כי יש מענה רחב לנושא בכמה משרדי ממשלה: משרד הרווחה והשירותים החברתיים – מרכזי עוצמה; משרד המשפטים – הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותוכנית ההכשרה להתנהלות כלכלית; רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) ועוד. משבר הקורונה – בעת הזו, עקב ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה הוועדה סבורה כי יש צורך במענה רחב יותר ומתחשב. הוועדה מברכת על הודעתה של עו"ד יעקבי, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כי נבדקת האפשרות לקביעת הוראת שעה להורדת רף הכניסה להליכי פשיטת רגל ושיקום כלכלי לסכום חוב של פחות מ-50,000 ש"ח ועל הודעתו של הממונה על רשות האכיפה והגבייה על שינוי חקיקה בחוק עקב המשבר. חינוך – הוועדה מצטרפת לקביעה כי יש חשיבות רבה ללמוד להסתדר ולהתנהל נכון מבחינה כלכלית כבר מגיל צעיר ובמסגרות החינוך. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: א' באב תש"ף 22 ביולי 2020