מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים ושלוש כ"ד בסיון התש"ף
מושב ראשון 16 ביוני 2020
בנושא: שינוי מנגנון חישוב הקצבאות למקבלי הבטחת הכנסה, כך שיתמרץ אותם להשתלב בשוק העבודה לנוכח המשבר הכללי
של חברי הכנסת: אורנה ברביבאי וסעיד אלחרומי
ביום ט"ז בסיון התש"ף, 8 ביוני 2020, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת אורנה ברביבאי וסעיד אלחרומי בנושא: שינוי מנגנון חישוב הקצבאות למקבלי הבטחת הכנסה, כך שיתמרץ אותם להשתלב בשוק העבודה לנוכח המשבר הכללי.
ביום כ"ד בסיון התש"ף, 16 ביוני 2020, התקיים דיון בנושא בוועדה.
לישיבה הוזמנו נציגי משרד האוצר, נציגי המוסד לביטוח לאומי ומוזמנים נוספים.
הוועדה קיימה דיון בבקשה להעלות, בעקבות משבר הקורונה, את רף השכר של הזכאים להבטחת הכנסה, ולקבוע את רף השכר שאדם הזכאי להבטחת הכנסה רשאי להשתכר מבלי שתיפגע קצבתו ("דיסריגרד").
חברת הכנסת אורנה ברביבאי הציגה בפני הוועדה מקרה לדוגמה: אם חד הורית ליותר משני ילדים, בת 38, המשתכרת 4,800 ש"ח ברוטו בחודש, וזכאית לקצבת הבטחת הכנסה של 3,270 ש"ח – תאבד מהקצבה סכום של 1,566 ש"ח – והדבר יותיר אותה עם הכנסה של 6,504 ש"ח בחודש.
הוועדה שמעה מפי נציגי המוסד לביטוח לאומי על הרפורמה במנגנון חישוב ה"דיסריגרד" להורים עצמאיים:
בינואר 2017 החלה הוראת שעה למשך שנתיים ולפיה נקבעה הקלה במבחן ההכנסות מעבודה להורים עצמאים המקבלים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. הוראת השעה חלה על הורים עצמאים – מרביתם נשים שיש להן הכנסה מעבודה, המקבלות קצבת הבטחת הכנסה, מזונות או קצבת שאירים עם תוספת השלמת הכנסה. טרם הוראת השעה הובאו בחשבון 60% מההכנסה מהעבודה (שמעל ל"דיסריגרד") אשר קוזזו מהגמלה, ולאחר הרפורמה (עד לסכום של 33.81% מהשכר הממוצע) מקוזזים מהגמלה 25% מהשכר (שמעל ל"דיסריגרד"), ומעבר לסכום זה נותר שיעור הקיזוז כשהיה – 60%. הוראת השעה הוארכה עד סוף שנת 2020.
מר נתנאל אשרי, רפרנט ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר, מסר לוועדה כי הייעוד הראשוני של קצבת הבטחת הכנסה הוא להוות רשת ביטחון סוציאלי לאדם שאינו משתכר כלל או משתכר שכר נמוך מאוד. והמטרה המשנית היא עידוד תעסוקה ומניעת עוני. עוד ציין כי על פי המחקר שערך המוסד לביטוח לאומי בעניין השפעת הרפורמה במנגנון החישוב לחד הוריות נמצא כי הורדת ה"דיסריגרד" לא השפיעה בצורה חיובית הן על שיעורי התעסוקה והן על גובה המשכורת. בנתוני הביטוח הלאומי נראה כי לא הייתה עלייה מובהקת בשיעור המועסקות, וכי העלייה בהשתכרות הייתה נמוכה מהעלייה בשכר המינימום שחלה באותה התקופה.
עו"ד שרית דמרי, המוסד לביטוח לאומי, דיווחה לוועדה כי נצפתה עלייה קטנה של מספר ההורים העצמאים שהתחילו לעבוד בתקופה הרפורמה, לעומת נתוני 2017, טרום הרפורמה. כמו כן, מסרה כי המוסד לביטוח לאומי מבקש לקבוע את ההוראה כהוראת קבע או לכל הפחות להאריך את הוראת השעה.
מר רן מלמד, נציג פורום ארגונים חברתיים, הציע לאפשר בחינה של השפעת ביטול ה"דיסריגרד" על אוכלוסיית מקבלי הקצבה כיום, על ידי אי הכנסת אנשים חדשים למערכת. כמו כן, הציע להעלות את קצבאות הקיום ל-20%, בשל השלכות המשבר, בעלות של 50 מיליון ש"ח לחודש עד לסוף שנת 2020.
להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
יושב-ראש הוועדה יקיים ישיבה עם נציגי משרד האוצר לבחינה כוללת של ה"דיסריגרד". על האוצר להציג נתונים הכוללים: עלויות, כניסה לעבודה, היקף ההשפעה הכלכלית על הורים עצמאים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה, מזונות או שאירים.
לסיכום אמר יו"ר הוועדה כי הדרך להעלות את ה"דיסריגרד" היא באמצעות שינוי חקיקה.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ב' בתמוז התש"ף
24 ביוני 2020