חומר רקע
מרכזי קשר הורים-
ילדים
מוגש לוועדה לזכויות הילד
:כתיבה'מריה רבינוביץ
"ח י באדר
"תשע
ח
:אישור
אורי טל-
,ספירו
ר' תחום שירותי מידע5 במרס
2018
ג
רסה לפני עריכה לשונית
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן
מבוא ותמצית 2
1. מרכזי קשר הורים–ילדים בישראל: רקע 4
2. נתונים
5
2.1
מרכזי קשר הפועלים בישראל 5
2.2
.
המשפחות המטופלות במרכזי הקשר 7
2.2.1
מאפייני הילדים המשתתפים במפגשים במרכזי קשר
10
2.3
.
מחקר ההערכה הארצי על מרכזי הקשר
10
3
.סוג
יות שונות בתחום הטיפול במרכזי הקשר
11
3.1
.
תהליך ההפניה לטיפול במרכז הקשר והתוכנית הטיפולית
11
3.2
.
הפיקוח במרכזי הקשר
12
3.3
.
ההחלטה בדבר המשך או סיום הטיפול במרכז קשר
13
3.4
.
משך הטיפול במרכזי קשר
14
3.4.1
המשפחות המטופלות בטיפול ממושך במרכזי הקשר
15
3.5
.
זמינות ונגישות
16
3.6
.
משאבים ותקציב
17
3.7
.
הביקורת על פעילות המרכזים ועל קבלת ההחלטה על מפגשים מפוקחים בהם
18
4
.
מבט משווה– מרכזי קשר בכמה מדינות אחרות
19
עמוד 2 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מבוא ותמצית
מסמך זה נכתב לבקשת יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון
לקראת דיון
הוועדה בנושא פעילות מרכזי קשר הורים–
.ילדים
מרכז קשר הורים-ילדים הוא מסגרת אזורית ,מוגנת ,תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים
לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פרידה ,גירושין או אלימות וסיכון .
ייחודו של
מרכז הקשר הוא בטיפול בקשר הורה-ילד, כא
שר הילדים אינם מתגוררים עם הוריהם או עם אחד מהם.
1
מרכז קשר נועד לבנייה והבניה מחדש של קשר בין הורים לילדיהם כשקשר זה אינו מתקיים בצורה
.עצמאית2 המ
טר ,ה היא לבנות
במידת האפשר ,
תוכנית טיפול שתאפשר בצורה הדרגתית, לפי הצרכים
והיכולות של הילדים ושל ההורים, לעבור מ
זמני שהות3
במסגרת מוגנת לזמני שהות עצמאיים וקבועים
.בקהילה, לבד מן המקרים שיחייבו פיקוח צמוד במשך זמן ארוך יותר4
מרכזי
הקשר בישראל הם שירות ארצי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה, הרווחה
והשירותים החברתיים (להלן גם: משרד הרווחה). המרכזים
מופעלי
ם על ידי המחלקות לשירותים
חברתיים ברשויות המקומיות
, על פי הוראות תקנון העבודה הסוציאלית ,לפי ההנחיות ותחת
הפיקוח של
.משרד הרווחה
בסוף2017
פעלו בישראל
66
מרכזי קשר הורים–ילדים ה
פרוסים בכל רחבי הארץ .מדי שנה מטופלים
במרכזים כ-
2,400
משפחות ,בהן קרוב ל-
4,000
ילדים .
המשפחות המטופלות במרכזי קשר מתמודדות עם משברים קשים כמו ניכור הורי, אי-
קיום חלוקת זמני
שהות
, אלימות במשפחה, אי-
מסוגלות הורית, סרבנות קשר מצד הילד, ילדים שגרים מחוץ לבית במסגרות
ההשמה חוץ-
.ביתיות
מרבית המשפחות מופנות אל מרכזי הקשר מתוקף החלטה של בי ת משפט או בית
.דין
משרד הרווחה לא מסר נתונים על שיעורן של המשפחות הללו מכלל המשפחות המטופלות במרכזי
.הקשר
יותר מ-
%
70
מן המשפחות המטופלות במרכזי הקשר לפי צו שיפוטי,
מופנות לטיפול
על
ידי
עובדים סוציאליים לסדרי-דין5
על רקע
התמודדות עם משבר הדי פר או גירושין ם וע קשיים
בחלוקת
זמני שהות. שאר המשפחות הן משפחות שילדיהן נמצאים בהשמה חוץ-ביתית
,(אומנה, אימוץ
)פנימיות ,ש
מגיעות למרכזי הקשר בעקבות הפניה של העובדים הסוציאליים לחוק הנוע
ר6
או משפחות
שמופנות למרכזים על ידי
ה עובדים
ה
סוציאליים לענייני משפחה.
1
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
2 ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
;
תקנות עבודה סוציאלית3.36: מרכז קשר
הורים–
,ילדים5
במרץ2009
., משרד העובדה הרווחה והשירותים החברתיים
3 בהתאם להחלטה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים המונח "זמני שהות" או "חלוקת זמני שהות" מחל
י ף
"את המונח "הסדרי ראייה
.בהקשר לתחום דיני משפחה
4
תקנון עבודה סוציאלית3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים5
במרץ2009
., משרד העובדה הרווחה והשירותים החברתיים
5 עובד סוציאלי לעניין סדרי דין ,, מתערב, באופן זמני, במשפחה לצורך אבחון ומתן חוות דעת והמלצות לערכאות משפטיות
בסוגיות הקשורות בטובתם של קטינים במשפח ,ות במשבר גירושין, בדילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה
,בסוגיית אפוטרופסות לחסויים וקטינים. בנוסף, מתוקף תפקידו, הוא אמון על סוגיות של אבהות, שינוי שם, שינוי דת
היתרי נישואין, חטיפת ילדים בין ההורים והתערבות רפואית בקטינים. התערבות של עו"ס לעניי ,ן סדרי דין הינה, בדרך כלל
.מכוח צו של ערכאה משפטית או פנייה יזומה של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה
:מקור הוראות התקנון העבודה הסוציאלית3.20: תפקידו ודרכי עבודתו של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין ,
30
בדצמבר2014
;
.משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
6 עובד סוציאלי לחוק הנוער (טיפול והשגחה) הנו עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוח דת לשמש בתפקידו וממונה על ידי שר
העבודה והרווחה
. ת פקידו של עו"ס לפי חוק הנוער טיפול והשגחה הוא לסייע לילדים ובני נוער בסיכון ולנקוט בכל הפעולות
עמוד 3 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מרבת הילדים שטופל
ו במרכזי הקשר גרו בבית האם (
66%-69%
), כלומר , רוב ההורים שפגשו את
הילדים במרכזי הקשר היו אבות.
7
השירות במרכזי הקשר מיועד להיות מוגבל בזמן ומרבית ההתערבויות במרכזי הקשר אורכות לא יותר
מכמה חודשים.
8
כמחצית מן המשפחות המטופלות במרכזי הקשר מטופלות תקופה שאינה עולה על חצי
שנה; בכ-
%
13
.מן המקרים הטיפול במרכזים נמשך יותר משנתיים9
מפגש במרכז הקשר אורך כחמישים
.דקות עד שעה10 השירותים למשפחות הנמצאות
בטיפול במרכזים
ניתנים בחינם.
בין סוגי ההתערבו
יו ת במרכזי הקשר ניתן למנות: פיקוח על המפגשים (פיקוח בלבד); התערבות פרטנית
(עבודה עם ילדים); התערבות דיאדית-
הורה וילד; הדרכת הורים; טיפול קבוצתי. משפחה אחת יכולה
להיות מעורבת בכמה סוגי טיפול במרכז. כמו כן, קיימות במרכזים הדרכות קרובים שאינם הורים ותיווך
.הורים11
פרט לפיקוח על המפגשים, לא בכל המרכזים מתקיימים התערבויות מ
ה
סוגים שצ .וינו לעיל
במרכזי הקשר קיים מחסור במשאבים אשר אינו מאפשר כיום להרחיב את סל השירותים למשפחות
.הנזקקות לכך
,על פי משרד הרווחה, המחסור נובע, בין היתר מהעובדה כי
עבודת העובדים ה סוציאליים
במרכזי הקשר מורכבת ודורשת מומחיות, ותק וניסיון רב בעבודה עם משפחות בקונפל יקט גבוה. משום
כך קיים לע
י תים קושי לגייס עובדים במשאבים התקציביים הקיימים, לאור מורכבות העבודה
והאינטנסיביות שלה.
12
.מחסור במשאבים עלול לגרום לעומסים במרכזים ולהמתנה של המשפחות משרד הרווחה לא מסר מידע
ונתונים ע .ל ההמתנה של המשפחות למרכזי הקשר מהמשרד
נמסר כ
י ב
שלוש השנים
האחרונות גדל
תקציב מרכזי הקשר
, במטרה למנוע המתנה לשירות וכי
ברוב מרכזי הקשר נפתרה בעיית ההמתנה וגורמי
המשרד פועלים לפתור קש
י ים נקודתיים, אם
אלו עולים.
13
חשוב לציין כי עד לכניסת המשפחה לטיפול
במרכז הקשר והסדרת מפגשים מוגנים,
לא מתקיימת
חלוקת זמ ני שהות
בין
,ההורה הלא משמורן לילד
.ועל כן יש לזמן ההמתנה השלכות על רווחת ההורים וילדיהם14
,בחלק הראשון של המסמך מובאים נתונים על מרכזי הקשר הפועלים בארץ על
המשפחות המטופל
ות
במרכזים אלו, ומידע בנוגע לסוגיות שונות בהפעלת המרכזים כגון אופן ההפניה לטיפול במרכ
ז , משך
הטיפול, תדירות הפגישות ו סוגי פיקוח. בחלק השני של המסמך נציג בקצרה כמה נקודות עיקריות על
פעילות מרכזי הקשר ב
מדינות אחרות .
יצוין כי המסמך אינו מרחיב בסוגיית תקצוב מרכזי הקשר וכוח
על מנת להגן על שלומם וביטחונם הפיזי והנפשי. עו"ס לפי חוק הנוער טיפול והשגחה
נדרש להתערב ולפעול להגנתו של קטין
הנ
קלע למצב של סכנה ,. המקור: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
ילדים ונוער בסיכון .
7 ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
מש
רד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
8 טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט
והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
9 ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
10
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר018
2.
11
טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמב ר2016
.
12
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
13
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
14
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
עמוד 4 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
האדם במרכזי הקשר, תנאי העסקתם
של העובדים הסוציאליים במרכזים ו
הכשרתם המקצ ועית, נושא
.הראוי להתייחסות נפרדת
פעילות מרכזי הקשר הורים-
.ילדים מלווה במחקר הערכה בשנים2014
ו-
2016
בוצעו שני מחקרי הערכה
על-ידי מכון ברוקדייל בשיתוף האגף לתכנון מחקר והכשרה והשירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
הרווחה. ב-
2014
נערך מחקר הערכה ארצי למרכזי הקש
ר וב-
2016
נערך מחקר המשך, שבדק היבטים
שונים בקרב
המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזים . תוצאות .המחקרים הללו יוצגו לאורך המסמך
במסמך מופיעים .מונחים כגון הורה פוגש והורה משמורן
הורה
פוגש הוא ההורה אשר נפגש עם ילדו
;במרכז הקשר
הורה משמורן הוא ההורה שניתנה לו
.המשמורת על הילד
ההורה המשמורן הוא זה
שבדרך כלל מביא את הילד למפגשים עם ההורה השני במרכז הקשר.
15
1.
מרכזי קשר הורים–ילדים בישראל: רקע
מרכז הקשר הראשון בישראל הוקם בחיפה בשנת1994
,על רקע עלייה בשיעור הגירושין וב
מקרי
האלימות
במשפחה. המרכזים בארץ הוקמו לאחר ל מידת הדגמים הקיימים בארצות הברית ובהתאמה למציאות
.בישראל
מטרת המרכזים הייתה
לאפשר מפגשים בפיקוח ובסביבה מוגנת, במצבים
ש בהם הקשר אינו
.מתאפשר בשל קונפליקט בין ההורים, או במצבים בהם הורה עלול לסכן את הילד16
ה מטרות של מרכז
הקשר הורים–ילדים הן אלו :
שימור והבני ה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע במהלך משבר
פרידה
או גירושין
או במקרה של אלימות במשפחה ;), נתק ממושך או עזיבת הילדים את הבית (למקלט או לאומנה
;הגנה על ילדים בסיכון במפגש עם אחד מהוריהם או עם שניהם
א
בחון היחסים שבין הילד להורה בחלוקת זמני השהות ש
ל הקטין עם מי מהוריו;
.אכיפת פסקי דין בנושא חלוקת זמני שהות של הקטין עם מי מהוריו המחייבים פיקוח המקצועי17
.בראשית דרכם יועדו המרכזים למשפחות בתהליכי פרידה וגירושין, ובהמשך הורחבה פעילותם18
כיום
מרכזי
ה קשר
מיועדים ל קבוצות
אלו:
י
לדים והורים שעל פי צו של הערכא ות המשפטיות חל לגביהם פסק דין פיקוח על חלוקת זמני
השהות של הקטין עם מי מהוריו;
משפחות בטיפול המחלקות לשירותים חברתיים הנתקלות בקשיים בקיום חלוקת זמני שהות בין
ילדים להוריהם ו/או מסכנות את ילדיהם;
הורים הנזקקים לסיוע בהעברת הילדים בין ההורים בעת המפגשים, למ ניעת עימותים בעת
ההעברה;
15
,טלי טופילסקי, שלי בלוך
רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
16
ענת שגב,
עו"ס, מרכזת
הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
17
:אתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים)משפחות בסכסוך משפטי (גירושין.
18
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
עמוד 5 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הורים וילדים המסרבים להיות בקשר;
ילדים השוהים עם אימם במקלט לנשים מוכות או בכל מסגרת מוגנת אחרת (דירת קלט, דירת
מעבר) ויש מקום, על פי החלטת הערכאות המשפטיות או לפי דעתם של המטפלים,
לאפשר
מפגשים בין האב לילדים במסגרת מוגנת ובפיקוח.
19
אפשר לחלק את אוכלוסיית היעד לשתי קבוצות עיקריות
של משפחות:
1.
משפחות המתמודדות עם משבר
פרידה
או גירושין ועם קשיים
בחלוקת זמני שהות
(מופנות
;)למרכז הקשר על ידי עו"ס לחוק סדרי דין
2.
משפחות אשר ילדיהן נמצאים בהשמה חוץ-
ביתית (מופנות למרכז הקשר על ידי עו"ס לחוק
הנו.)ער20
פעילות של מרכזי קשר הורים–ילדים מעוגנת בתקנו
ן
)העבודה הסוציאלית (להלן גם: התע"ס
בנושא
"מרכז קשר הורים–
"ילדים.
21
הוראות התע"ס קובעות את
ה מדיניות להפעלת מרכזי הקשר, אופן
הקמת
ם
, דרכי פעילות
ם , הרכב הצוות
של המרכז
ים , הרכב ועדות
ה
היגוי שמלו
ות את פעילות המר ,כזים
אופן
ה
שמירה על ביטחון הילד והמ .שפחות במסגרת פעילות המרכז ועוד
2.
נתונים
להלן יוצגו נתונים על מרכזי הקשר שפועלים בישראל בשנים2005
,
2010
,
2013
–
2016
, ועל המשפחות
שטופלו
.בהם,יצוין כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש ממשרד הרווחה נתונים בכמה נקודות זמן
אשר כללו גם את השנה הראשונה להקמת המרכזים, וז
את
על מנת להבין יותר לעומק את השינויים שעברו
.במשך השנים בדפוסי הפעילות של המרכזים ובמאפיינים של המשפחות המטופלות בהם
לצערנו, לא
.התקבלו נתונים על אודות השנה הראשונה בפעילות המרכזים
2.1
.
מרכזי קשר הפועלים בישראל
ב סוף2017
פעלו
בארץ66
,מרכזי קשר
שהם חלק ממערך השירותים המוצעים במחלקות
לשירותים
חברתיים ברשויות המקומיות, ש אחראיות להפעלתם על פי הוראות
תקנון העב
ו
דה הסוציאלית
ובהובלת
,משרד הרווחה. השירות לרווחת הפרט והמשפחה במינהל לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה
הר
ווחה והשירותים החברתיים הוא האחראי לפיקוח על פעילות מרכזי הקשר,
,על הבניית תורת העבודה
.עדכון התע"ס ולקביעת נהלים בתחום
.מרכז קשר הוא שירות אזורי הנותן מענה לכלל האוכלוסייה באזור שבו הוא פועל
הקמת מרכז קשר
נעשית על פי
פנייה של הרשות
המקומית
למפקח השירות לר ווחת הפרט והמשפחה במחוז לפי מספר
תנאים, ב
ה :ם
19
תקנות עבודה סוציאלית3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים5
במרץ2009
., משרד העובדה, הרווחה והשירותים החברתיים
20
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
21
הוראת תקנון עבודה ס)וציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
עמוד 6 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
-
ברשות המקומית יש
12
משפחות,
;לפחות, הזקוקות לשירותי מרכז קשר
-
הרשות מקצה מבנה מתאים, הכולל חדר פעילות, חדר מזכירות, ח דר לעובד הסוציאלי ולצוות
המלווה.
22
על פי התע"ס, צוות המרכז אמור לכלול את בעלי
ה תפקידים
האלו :
עובד סוציאלי בעל ניסיון בעבודה עם
משפחות וילדים
)(חצי משרה ;מאבטח שיהיה צמוד למרכז הקשר ויופעל בשעות הפעילות של המרכז (
15
)שעות אבטחה שבועיות ;עובד אדמיניסטרטיבי
)(חצי משרה . כמו כן, בתע"ס יש המלצה להפעיל
מתנדבים וסטודנטים מתחומים שונים בהכשרה מעשית בתחום
ע
בודה סוציאלית ,, טיפול באומנויות
.טיפול באמצעות בעלי חיים וכדומה ,על פי התע"ס
היקף שעות העבודה של המרכז יעמוד על
20
שעות
בשבוע
ובמסגרת זו יטופלו
23
.משפחות23
הפעלת מרכז הקשר מלווה על ידי ועדת היגוי , שאמורה להתכנס לפחות פעמיים בשנה. החברים בוועדה
הם: מנהל המ חלקה לשירותים חברתיים או
נציג מטעמו ; העובד הסוציאלי של מרכז הקשר; נציג של
הארגון המפעיל את המרכז; מפקח השירות לרווחת הפרט והמשפחה; העובדים הסוציאליים לסדרי הדין
.ו/או לחוק הנוער מצטרפים לדיוני הוועדה בהתאם לצורך
להלן מספר מרכזי
ה
קשר הורים–ילדים שפעלו ביש ראל בשנים2005
–
2017
.
טבלה1: מספר מרכזי הקשר הורים–
ילדים שפעלו בישראל בשנים2005
–
2017
24
2005
2010
2013
2014
2015
2016
2017
66
63
63
63
64
65
66
מהנתונים עולה כי במהלך השנים
חלו שינויים קלים במספר המרכזים. כאמור, בסוף2017
פעלו66
מרכזים, מספר זהה ל מספר המרכזים שפעלו בשנת2005
.
מרכזי הקשר האחרונים שהוקמו הם לאוכלוסייה דוברת ערבית בדיר אל-אסד, במסעדה, בטירה, ובאל-
קסום (לאוכלוסייה הבדואית בדרום), ובבאר טוביה. להלן נתונים על מרכזי קשר הורים-
ילדים שפעלו
בסוף2017
,בישראל
בפילוח לפי מחוז
ולפי האוכלוסייה
המטופלת בהם.
22
)הוראת תקנון עבודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
מומלץ שבכל מרכז יהיה מטבח וחדר המתנה וכן אפשרות להשתמש בחצר או בגינה ובה מתקנים מתאימים .
23
הוראת תקנון ע)בודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
24
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
עמוד 7 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה2
:מרכזי קשר הורים-
ילדים שפעלו בסוף2017
בישראל25
(סה"כ66
)מרכזים
מחוז
מספר מרכזי
הקשר אוכלוסייה דוברת ערבית אוכלוסיי
ה חרדית
צפון
24
אום אל-פחם, דיר אל-
,אסד
דלית אל-
,)כרמל (דרוזי
,מסעדה (דרוזי), נצרת
עראבה, שפרעם
(שמונה
)מרכזים
מרכז
21
טירה אלעד
ירושלים
13
מזרח ירושלים ביתר עילית
ומודיעין עילית
דרום
8
אל-קסום
)(למגזר הבדואי
מהטבלה עולה כי שליש ממרכזי הקשר בצפון נועדו לדוברי ערבית (שמונה
מרכזים מתוך24
)
.
בשאר
האזורים (מרכז, ירושלים ודרום) מרכזי קשר לדוברי ערבית
ה
יו כ-
6%
מהמרכ( זים3
מרכזים מתוך52
.)
מרכזי קשר לאוכלוסייה החרדית מהווים כ-
5%
מכלל המרכזים (שלושה מרכזים מתוך66
.)
2.2
.
המשפחות המטופלות במרכזי
ה קשר
,כאמור
במרכזי קשר הורים-ילדים ניתן
שירות כאשר קיים קושי בקשר בין הילדים לבין הוריהם או
ל
משפח
ו
ת על רקע מצבי משבר, סיכון, קונפ .ליקט או יכולות הוריות לקויות
בדרך כלל
מדובר בילדים
שהוריהם
בקונפליקט
, ילדים באומנה או
.ילדים בתהליך אימוץ
,כאמור אפשר לחלק את אוכלוסיית
המשפחות:המופנות למרכזים לשתי קבוצות עיקריות
1.
משפחות המתמודדות עם משבר
פרידה
או גירושין ועם קשיים
בחלוקת זמני שהות (מופנ
ות
למרכז
;)הקשר על ידי עו"ס לחוק סדרי דין
2.
משפחות אשר ילדיהן נמצאים בהשמה חוץ-
ביתית (מופנות למרכז הקשר על ידי עו"ס לחוק
.)הנוער26
ממשרד הרווחה נמסר כי
על-פי רוב,
.המשפחות המטופלות במרכזי הקשר מגיעות בעקבות צו שיפוטי
יצוין כי משרד הרווחה לא מסר נתון על שיעור
המשפחות שמגיעות לטיפול במרכזי קשר מתוקף צו
שיפוטי מכלל המשפחות שמג
י.עות לטיפול במרכזי הקשר27
נתונים לגבי משפחות שקיבלו הפניה
למרכזי קשר שלא על פי צו שיפוטי.לא נאספים על ידי משרד הרווחה28
על פי המשרד שיעור המשפחות
שמגיעות למרכזי קשר ללא צו שיפוטי נמוך מאוד , מפני שמעטים המקרים בהם יש הסכמה בין ההורים
25
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
, מכת ,ב12
בדצמבר2017
.
26
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבו ,דה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
27
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
28
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
עמוד 8 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על קיום המפגשים במרכז הקשר בין ההורה הלא משמורן והילד, ובכפוף להתרשמות הגורם הטיפולי כי
.זהו אכן המענה המתאים29
,כאמור נתונים לגבי משפחות שקיבלו הפניה למרכזי קשר שלא
על פי
צו שיפוטי לא נאספים על ידי משרד
הרווחה.
,לפיכך
להלן
יוצגו נתונים לגבי המשפחות שטופלו במרכזי הקשר בעקבות צווים שיפוטיים
בלבד .
זהו נתון
ש אינו מציג תמונה מלאה
של ה הפניות למרכזי
ה .קשר עם זאת, מדובר
ברוב המשפחות
המטופלות במרכזי הקשר , ולכן הנתונים שיוצגו להלן עשויים לתת.אינדיקציה למצב בשטח
,כאמור
כאשר מדובר
ב
משפחות שהופנו למרכזי הקשר על ידי עובדים סוציאליים לסדרי-דין,
הכוונה היא
שאלו משפחות הנמצאות במשבר
פרידה
או גירושין. כאשר משפחות מופנות למרכזי הקשר על ידי עובדים
סוציאליים לחוק הנוער או על ידי עובדים סוציאליים לענייני משפחה–
מדובר במקרים של משפ חות
.אומנה, משפחות מאמצות, מקרי אלימות במשפחה ואלימות כלפי ילדים, הורות לקויה ועוד
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד הרווחה
ב
בקשה לפ
ורי ט הסיבות להפניית המשפחה
למרכזי הקשר
מעבר לסיבה העיקרית כגון פרידה, גירושין, השמה חוץ-
ביתית, וזה על מנת להבין באילו
מק
רים מדובר באלימות פיזית או מינית בין ההורים או כלפי הילדים , הפרת
חלוקת זמני שהות,
סרבנות
קשר ועוד . מהמשרד ביקשו שלא להעביר נתונים אלו על פי הפילוח
המבוקש.
גורמי המשרד הסבירו כי
הנתונים, ה נאספים לצורך תהליכי הכשרה והדרכה
של העובדים ולצורך למידה פנים משרדית, נסמכים
על דיווח עצמי של העובדים
, לכן אין דרך לבחון את הנתונים ולתקפם. לפיכך, במשרד
סבורים שאין זה
.יהיה נכון לפרסמם כנתונים רשמיים של המשרד30 יצוין כי
( במחקר הערכה למרכזי הקשר2016
) שנערך
בקרב המשפחות שמטופלות במרכזים
תקופות ממושכות (מעל שנתיים; מדובר בכ-
%
3
1
מכלל המשפחות
המטופלות במרכזים), הוצגו סיבות מפורטות יותר להפניה למרכזי הקשר והם יפורטו בהמשך המסמך
(פרק3.4.1
,). באשר לסיבות ההפניה למרכזי הקשר בקרב כלל המשפחות המטופלות במרכזים משיחה עם
עובדת סוציאלית לסדרי-דין
באחת
העיריות מב
רכז הארץ עלו דוגמאות נוספו ת של הסיבות
ש
בגינן הורים
מופנים לטיפול במרכזי קשר, בהן: מחלה נפשית של ההורה הפוגש שאינה מאפשרת לו לפגוש את הילד
ללא סיוע של הגורם המקצועי; הורה שחוזר ממאסר ממושך במהלכו לא ראה את הילד ואין לו כלים
בתחום
ה
הורות; הורים שמסיבות שונות (למשל מגורים רחוקים ממקום
)המגורים של הילד
פוגשים את
ילדיהם לראשונה בגיל הגן
.וזקוקים לסיוע ביצירת קשר ראשוני ואמון מצד ההורה המשמורן31
להלן נתונים ,על המשפחות, שהופנו למרכזים על פי צו שיפוטי שטופלו במרכזי הקשר בשנים2005
,
2010
,
2016-2013
,
.בפילוח לפי הגורם המפנה למרכז
29
מירי ס ,פיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
30
,מירי ספיר, מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר ,איילה מאיר מנהלת השרות
לרווחת הפרט והמשפחה,
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,דוא"ל28
בפברואר2018
.
31
טל גופנה, עובדת סוציאלית לסדרי–
,דין, שיחת טלפון28
בפברואר2018
.
במקרה
זה לא ביקשנו נתונים סטטיסטיים על סיבות
ההפניה למרכזי הקשר מפני שמדובר
במרכז אחד מתוך66
מרכזים שבינם
שונות גדולה הן במספר המשפחות המטופלות והן גם לעתים מבחי נת המאפיינים של המשפחות
המטופלות.
עמוד 9 מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבל
ה 3: משפחות שטופלו במרכזי הקשר על פי צו שיפוטי32
(
2005
,
2010
,
2016-2013
)
2005
2010
2013
2014
2015
2016
סה"כ משפחות
מטופלות במרכזי
קשר על פי צו שיפוטי
1,818
(
100%
)
2,428
(
100%
)
2,100
(
100%
)
2,423
(
100%
)
2,383
(
100%
)
2,378
(
100%
)
משפחות שהופנו על
ידי עו"ס סדרי-דין
בגין פרידה/גירושין
1,090
(
60%
)
1,749
(
72%
)
1,533
(
73%
)
1,769
(
73%
)
1,716
(
72%
)
1,688
(
71%
)
שיעורן מכלל
המשפחות שטופלו על
ידי עו"ס לסדרי-דין33
10%
15%
15%
17%
15%
15%
משפחות שהופנו על
ידי עו"ס לחוק הנוער
או עו"ס משפחה
שלא
על ידי עו"ס סדרי-דין
728
(
40%
)
679
(
28%
)
567
(
27%
)
654
(
27%
)
667
(
28%
)
690
(
29%
)
ילדים במרכזי קשר
2,518
מעל34
4,120
3,360
מעל
4,000
מעל
3,390
4,040
:מן הטבלה עולה כי
-
חל גידול של כ-
31%
ב
מספר ה
משפחות שטופלו ב
מרכזי הקשר ב-
2005
(
1,818
) לעומת המשפחות
שטופלו במרכזים בשנת2016
(
2,378
,)ף ש א
ב-
2005
וב-
2016
פעלו בארץ66
מרכזים .יי
תכן שחלק
מהעלייה במספר המשפחות המטופלות ניתן להסביר במספר ההולך וגדל של
הגירושין באופן
כללי.
35
נתונים של משרד הרווחה מראים כי בשנים שנבדקו מספר המשפחות שטופלו על ידי
עובדים סוציאליים לסדרי-דין ברשויות לא עלה בשיעור ד
ומ.ה36
כך, בשנת2005
טופלו על ידי
עו"סים לסדרי-
דין10,437
משפחות; בשנת2016
מספר
המשפחות המטופלות
עמד על10,996
:
י עלי
ה של כ-
5%
.בלבד
-
בשנת2005
המשפחות שהופנו לטיפול במרכזי הקשר היו כ-
%
10
מכלל המשפחות שטופלו על ידי
עובדים סוציאליים לסדרי-דין . משנת2010
ועד
2016
שיעור המשפחות המופנות למרכזי הקשר
מכלל המשפחות המטופלות
על ידי עו"סים לסדרי-דין עלה בכ-
%
50, והוא עומד על כ-
%
15
ברוב
השנים שנבדקו .י
יתכן
שגם כאן ניתן להסביר
חלק
מהעלייה בשיעור המשפחות על ידי
ה
מספר
ההולך
גו דל
של הגירושין באופן כללי .
בהקשר זה נמסר
ממשרד
הרווחה כי את העלייה בשיעור
32
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
33
הנתונים חושבו בהתאם לנתונים ממשרד הרווחה על סה"כ המשפחות שמטופלות מדי שנה על ידי עובדים סוציאליים לסדרי-
דין: שנת
2005
–
10,437
;
2010
–
11,501
;
2013
–
10,398
;
2014
–
10,500
;
2015
–
11,300
;
2016
–
10,996
.
34
.כך על פי נתוני משרד הרווחה
35
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת2014
התגרשו בישראל14,430
זוגות. מספר זוגות המתגרשים עולה
בהדרגה מדי שנה. כך למשל בשנת2005
מספר זוגות המתגרשים עמד על11,030
, בשנת2010
–
על13,042
.
שיעורי הגירושין
הגולמיים בישראל
ב-
2014
היה1.8
;לאלף בקרב כלל האוכלוסייה1.9
;לאלף בקרב יהודים1.5
;לאלף בקרב מוסלמים0.7
לאלף בקרב נוצרים ו-
1.1
לאלף בקרב דר.וזים שיעורים אלה גבוהים בלמעלה מפי
שניים מהשיעורים המקבילים בתחילת
שנות ה-
70
הן בקרב יהודים והן בקרב מוסלמים.
עם זאת, שיעורי גירושין באוכלוסייה הכללית נשארים ללא שינוי משמעותי
משנת2000
ונעים בין1.6
ל-
1.8
.לאלף
,מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,תנועה טבעית: נישואין וגירושין2013
-
2014
, דצמבר2017
.
36
כאמור ,הנתונים חושבו בהתאם לנתונים ממשרד הרווחה
על סה"כ המשפחות שמטופלות מדי שנה על ידי עובדים סוציאליים
לסדרי-
דין: שנת2005
–
10,437
;
2010
–
11,501
;
2013
–
10,398
;
2014
–
10,500
;
2015
–
11,300
;
2016
–
10,996
.
עמוד
10
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המשפחות המופנות למרכזי הקשר ניתן להסביר בעל
י יה מתמשכת בטיפול במשפחות בתהליכי
פרידה וגירושין בסכסוך בעצימות גבוהה.
37
-
לא ניכרים
הבדלים משמעותיים במספר המשפחות המטופלות במרכזי הקשר
בשנים2010
,
2014-
2016
, ומספרן נע בין2,428
משפחות
ב-
2010
ל-
2,378
ב-
2016
. בשנת2013
הייתה ירידה במספר
המשפחות המטופלות במרכזים, ובה טופלו2,100
.משפחות
2.2.1
. מאפייני הילדים המשתתפים ב מפגשים במרכזי קשר
,כאמור
בשנים האחרונות
משתתפים במפגשים במרכזי קשר
קרוב ל-
4,000
ילדים מדי שנה .
בטבלה הבאה
ניתן לראות את
מקום
מגו ריהם של הילדים בזמן המפגשים במרכזי הקשר. לפי נתונים אלו ניתן להבין
מי הו ההורה
ש
נפגש עם ילדו
או ילדיו
במרכזי הקשר – ההורה הפוגש (הלא משמורן) .
טבלה 4
:
מקום
מגורי הילדים בזמן הטיפול במרכזי הקשר38
2014
2015
2016
בבית האם
69%
67%
66%
בבית האב
12%
12%
14%
בהשמה חוץ ביתית
19%
21%
19%
מהטבלה עולה כי בשנים שנבדקו ,
רוב הילדים שטופלו במרכזי הקשר
גרו בבית האם (
66%-69%
,) ולפיכך
רוב ההורים שפגשו את הילדים במרכזי הקשר היו אבות
. ב אשר לגיל הילדים, מנתוני משרד הרווחה עולה
כי במרכזי הקשר מבקרים ילדים מגיל לידה עד גיל13
או
מעט יותר .
הגילים השכיחים ביותר של הילדים
הם מגיל שנתיים עד שש (
%
36) ו מגיל שש עד12
(
%
38
.)
39 יצוין כי בתע"ס בנושא מרכזי קשר הורים-
ילדים
.אין קביעה לגבי גיל הילדים המבקרים במרכזים
2.3
. מחקר ההערכה הארצי על מרכזי הקשר
בשנת2014
פורסמו תוצאות מחקר הערכה ארצי של מרכזי
ה
קשר הורים–
ילדים. במסגרת המחקר נבחנו
,דרכי העבודה של מרכזי הקשר
מאפיינים של האוכלוסייה המטופלת בהם ,שביעות הרצון של ההורים מן
הטיפול במרכזים ותוצאות הטיפול–
.במועד סיומו ולאחר כשבעה חודשים
עורכות המחקר מציינות כי
הסקר הטלפוני שנערך כשבעה חודשים ל אחר סיום הטיפול בקרב106
ההורים
הלא-
,משמורנים כלל
כ-
%
30
בלבד מהמשפ
ח
ות שסיימו את הטיפול בתקופה המוגדרת ,
ובשל כך יש לנקוט זהירות בפירוש
.ממצאי הסקר40
37
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
38
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
39
איילה מאיר, ר :ינטה גורבטוב
משפחות במצוקה , סקירת השירותים החברתיים2015
, פרק4.2
: מרכזי קשר הורים–
.ילדים
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים2016
.
40
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים–
:ילדים
מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
המחקר התבסס על מידע שנאסף על406
משפחות שסיימו את הטיפול במרכזי הקשר ב-
2011. המידע נאסף באמצעות טו פסי
ההפניה שמילאו אנשי המקצוע שהפנו את המשפחה, טופסי סיום הטיפול שמילאו אנשי הצוות במרכזים במועד סיום
הטיפול
וכן סקר.
עמוד
11
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על
פי תיאור המשפחות שהשתתפו במחקר,
85%
מהן הופנו למרכזים על רקע סכסוך גירושין, ו-
15%
הנוספים–
על רקע של השמ
ה חוץ-
.ביתית של הילד, לרוב במשפחות אומנה
יצוין כי נתונים שהצגנו
,קודם
יותר מ-
70%
מהמשפחות
ש
הופנו למרכזים
לפי צו שיפוטי הופנו על רקע סכסוך
גירושין ו
ה שאר–
על רקע השמה חוץ-ביתית ועל רקע מקרים אחרים המטופלים על ידי עו"סים לחוק הנוער
ועו"סים
משפחה.
במחקר מוסב :רת הסיבה לפער בין נתוניו לנתוני משרד הרווחה, כגון השוני
בסוג המידע על המשפחות ,
ובהגדרות. יי תכן עוד
ש
ההבדל נובע מכך שבמחקר השתתפו
גם משפחות שהופנו למרכזים על פי צו שיפוטי
וגם
משפחות שהופנו למרכזים
שלא על פי צו .ניתן להניח גם שבקרב ה
משפחות שהופנו למרכזים לל א צו
שיפוטי, רוב המשפחות הופנו למרכזי הקשר בגין התמודדות עם סכסוך פרידה
או.גירושין בתוך כך
עולה
גם
חה שיבות לתיעוד נתונים מלא על מנת
ללמוד על
פעילות המרכזים
ו על כלל המשפחות שמטופלות
.במרכזים בפועל
יצוין כי נושא שיפור התיעוד עלה גם בתוצאות מחקר ה
ה ערכה
ה
ארצי . עורכות המחקר
ציינו כי "חשוב לפעול להטמעת השימוש בט
ו פסי ההפניה והסיכום, המאפשרים סטנדרטיזציה במעקב
אחר עבודת המרכזים, כפי שנקבע בתע"ס, וכן לאסוף מידע על כלל הנושאים הנדרשים לתכנון הטיפול
."ולמעקב אחר תוצאותיו41
המחקר בדק, בין היתר, את סוגיית תוצאות הטיפול .במרכזי הקשר
מן
המחקר עולה כי בעת סיום
,הטיפול71%
מן המשפחות יצאו
לזמני שהות עצמאיים., כלומר סיימו בהצלחה את הטיפול
במקרה של
משפחות בסכסוך גירושין,
הכוונה היא לקשר שוטף של הילדים עם ההורה הלא משמורן. במקרה של
משפחות עם ילדים בהשמה חוץ-ביתית,
הכוונה היא
לה משך קיומם של זמני
ה
שהות
בבית המשפחה
.האומנת או בבית ההורים הביולוגיים או לחזרה של הילד הביתה
באשר לשביעות רצון של המשפחות מן הטיפול ,מן המחקר עלה כי
66%
מן ההורים הביעו חוסר שביעות
רצון ממשך הטיפול בטענה כי הטיפול לא היה מתאים–
.לרוב בשל היותו ארוך מדי
בר איונות העומק
שנערכו עם כמה מן ההורים עלה כי ההורים חשו קושי מעצם החובה להגיע לטיפול ומפני שהמפגשים
.מפוקחים ואינם מתנהלים בחופשיות
חלק
,"מהאבות הלא משמורנים ציינו כי "חוסר הניטרליות
.לטענתם, של פעילות עובדים סוציאליים, מפריע להם
עם זאת , המחקר מצא כי
רבים ןמ ההורים הלא
משמורנים הביעו שביעות רצון מן הטיפול :
91%
מן ההורים הביעו שביעו
ת רצון גבוהה מצוות המרכז .
68%
מן ההורים שהתראיינו העריכו כי הטיפול ב
מרכז תרם במידה רבה ליצירת קשר עם ילדיהם .
ההורים אף העריכו כי הטיפול תרם לשיפור המצב הרגשי של הילד וכן לביטחונם ה .עצמי של ההורים29%
מן ההורים ציינו כי ביקורים במרכז סייעו לצמצום ע
ו
צמת הקונפליקט עם בת
/בן הזוג.
42
3.
סוגיות שונות בתחום הטיפול במרכזי הקשר
3.1
.
תהליך
ה
הפניה לטיפול במרכז הקשר הו תוכנית
ה טיפולית
,כאמור
הה
פניה למרכזי קשר נעשית באמצעות עובד סוציאלי לעניין סדרי-די ן, עובד סוציאלי לחוק הנוער
.או עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים המטפל במשפחה במיעוט המקרים יש הסכמה בין
ההורים על קיום המפגשים במרכז הקשר בין ההורה הלא משמורן והילד. במקרים אלה המשפחה ת
ו פנה
41
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצ
י , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
42
.שם
עמוד
12
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.למרכז הקשר ללא צו שיפוטי במקרים של
אי-
הסכמה של ההורים
בעניין ה הפניה למרכז הקשר–
ישנו
צורך שהעובדים הסוציאליים יפנו לערכאות
משפטיות,
וההחלטה הסופית על
ההפניה למרכז הקשר
.תהיה של בית המשפט קטינים
אינם מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בדבר הטיפול במרכז הקשר.
43
באשר ל
ילדים בהשמה חוץ ביתית הזקוקים למרכז קשר, ההפניה תהווה חלק
מתוכנית כוללת שנקבעה
,)בוועדת תכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה
שמטרתה
.בנייה ו/או חידוש קשר בין הורים לילדים אחת
הסיבות לשימוש במרכזי הקשר בקרב משפחות השמה חוץ-
ביתית היא במקרים של שהות הילדים באומנה
חסויה.
44
אצל ילדים אלו ישנה חובה לקיים את המפגשים בין הילדי ם להוריהם הביולוגיים במרכזי
.הקשר45
,לא כל המשפחות
ש לגביהן נשקלת.ההפניה למרכזי הקשר, יכולות לקבל סיוע במסגרתו לפני קבלת
ההחלטה על הטיפול במרכז קשר נבדקת התאמת המשפחה למרכז ,בטרם קביעת תוכנית
חלוקת זמני
שהות ופיקוח .במידה שקיימת סבירות גבוהה להתנהגות אלימ
ה
או קשיים תפקודיים חריגים אשר
אינם מאפשרים קיום מפגשים, עלולה להתקבל החלטה על אי-
.קיום המפגשים במרכז הקשר
על הגורם שמפנה את המשפחה למרכז הקשר להכין את המשפחה
למפגשים ולהסביר על המרכז , בדגש
על ,הניטרליות של המרכז
על ה תפקיד
של ה עובד
הסוציאלי במרכז, על ה
פיק ,וח על
מקומ ו של ההורה
המשמורן בעת המפגשים ,
על
חשיבות העמידה בזמנים שנקבעו בתוכנית הטיפולית
ועל אחראיות ההורים
לקיום המפגשים .
התוכנית הטיפולית
לקיום
המפגשים במרכז הקשר נקבעת על ידי העובד הסוציאלי של מרכז הקשר
בשיתוף עם הגורם המפנה.
בתוכנית
נקבעות דרכי העבר ת המידע וחלוקת התפקידים בעבודה עם
.המשפחה.במקרים של סרבנות קשר הגורם המפנה יהיה שותף פעיל בטיפול
בנוסף לבני
ה משפחה הגרעינית, למפגשים במרכזי קשר
אפשר
לצרף בני משפחה מורחבת, בהתאם
.לצורך46
בין סוגי ההתערבות במרכזי
ה
קשר ניתן למנות: פיקוח על המפגשים (פיקוח ב
לבד); התערבות פרטנית
)(עבודה עם ילדים ; התערבות דיאדית-
הורה וילד; הדרכת הורים; טיפול קבוצתי. משפחה אחת יכולה
להיות מעורבת בכמה סוגי טיפול במרכז. כמו כן, קיימות במרכזים הדרכות קרובים שאינם הורים ותיווך
הורים.
47
יצוין כי לא בכל המרכזים מתקיימ
ות
הה כל
תערבויות ה
אלו, וז
את
בשל היעדר המשאבים כגון
זמן, תנאים פיזיי
ם ו כח אדם (ראו פרק3.6
.)
3.2
. ה פיקוח במרכזי
ה קשר
במרכזי קשר קיימים סוגים שונים של פיקוח ,בהתאם ל
מאפיינים של המקרה , סוג השירות שהמשפחה
מקבלת במרכז ולפי
רמת הפיקוח הנדרשת. לפיכך נקבעת גם נוכחותו של העובד הסוציאל
י (א ו מי שמונה
על ידו) במפגשים. הפיקוח יכול להיות מלא או חלקי , עם נוכחות פיזית של העובד הסוציאלי או באמצעות
43
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
44
הכוונה הי א לאומנה שפרטי מקום המגורים או עניינים אחרים הקשורים למשפחת האומנה חסויים מפני הורי הילד או מפני
.גורמים אחרים
45
סקירת השירותים החברתיים2016
, פרק3
,: משפחות במצוקה חלק ד': המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר
הורים– ילדים, מחקר הערכה
, משרד העבודה, הרוו חה והשירותים החברתיים, נובמבר2017
', עמ260
.
46
)הוראת תקנות עבודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
47
טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחק ר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
עמוד
13
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מראה דו-צדדית ,
.וידאו או נוכחות בעת העברות בלבד48
( רמות הפיקוח נעות בין רמה נמוכה מאוד ,למשל
כאשר
מרכז הקשר משמש מקום מעבר בין הבתים בלבד
) לרמה גבוהה
( מאוד למשל, כשקיים צורך
.)במעורבות מוגברת של איש ביטחון בעת המפגש49
רמת הפיקוח תלויה ב
מאפיינים רבים של המשפחה ושל היחסים בה . לדוגמה, על פי נתונים משנת2015
,
כחמישית מהילדים שבטיפול מרכזי הקשר (
21%
) נמצא
ו בהשמה חוץ-ביתית ופ
גשו את הוריהם במרכזי
קשר . משפחות אלו דורשות תשומות טיפוליות והשגחה ייחודית עקב קשיי התפקוד של ההורים, מורכבות
הבעיות ואפיוני האוכלוסייה
. לרוב נדרש פיקוח מלא וצמוד וכן טיפול לטווח ארוך במרכזי הקשר.
50
בדרך כלל רמת ההתערבות והפיקוח של העובד הסוציאלי
במפגשים פוחתת עם הזמן, ב התאם לאבחון
ולהערכת
.הקשר עם הילד
ההחלטה על שינויים ברמת הפיקוח ב
תוכנית
הטיפול ועל יציאה למפגשים
עצמאיים מתקבלת עם הגורם המפנה(
עו"ס לעניין)סדרי דין או לעניין חוק הנוער
המעורב בטיפול
במשפחה ובדרך כלל באישור של בית המשפט.
51
בנוסף למפגשים משפחתיים מפוקחים, חלק מהמשפחות משתתפות
,גם במפגשים קבוצתיים וזאת
.בהתאם להחלטה של הגורמים המטפלים52
3.3
. ההחלטה בדבר המשך או סיום הטיפול במרכז קשר
הטיפול במרכז הקשר מגיע לסיומו לאחר ש התקבלה החלטה בידי
הגורם המפנה כי הושגו
המטרות
.הטיפוליות כפי שאלו נוסחו בתחילת המפגשים ובהחלטת בית המשפט כמו כן, לפעמ ים המפגשים
.מסתיימים ביוזמת ההורים שמפסיקים להגיע למרכז53
הגורם המקצועי מטעם המרכז שבתחום סמכותו לקבל החלטות על סיום המפגשים או על המשכם הנו
ועדת סיכום והערכה. ועדה זו אמורה להתקיים בעבור כל משפחה שנמצאת בטיפול במרכז הקשר, כל חצי
.שנה
בתום כל מפגש נרשם סי כום בטופס סיכום מפגש במרכז
ה קשר. בתום שישה חודשים לקיום המפגשים
במרכז הקשר, עובדי המרכז ממלאים טופס סיכום והערכה תקופתית שמ
ו עבר גם לגורם המפנה ו/או
לעובד
ה .סוציאלי המטפל ,מתקיים דיון משותף של כל הגורמים המטפלים, לרבות, הגורמים המפנים
צוות מרכז הקשר, ומפקח
מחוזי של הש
י.רות לרווחת הפרט והמשפחה
במסגרת הדיון נעשית הערכה
תקופתית
ונבנית תוכנית
.המשך
ההערכה המחודשת ו
תוכנית
ההמשך יובאו לידיעת ההורים, ולפי הצורך גם לידיעת בית המשפט או בית
הדין
. מפקח הש
י רות מאשר על גבי טופס הארכת
זמני שהות במרכז הקשר את תוכנית ההמשך .בתום
המפגשים במסגרת מרכז הקשר, העובד הסוציאלי של המרכז מעביר דו
ח סיכום והערכה תקופתית
לעובד הסוציאלי המטפל ,עם המלצה בעניין המשך הקשר.
54
48
)הוראת תקנות עבודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
49
טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-ל :אל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
50
:איילה מאיר, רינטה גורבטוב
משפחות במצ
וקה , סקירת השירותים החברתיים2015
, פרק4.2
: מרכזי קשר הורים–
.ילדים
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים2016
.
51
.שם
52
)הוראת תקנות עבודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
53
מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ,ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
54
)הוראת תקנות עבודה סוציאלית (התע"ס
3.36
: מרכז קשר הורים–
,ילדים תע"ס1
במרס2009
.
עמוד
14
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על פי נתוני מחקר
ה הערכה
שתוצאותיו יוצג
ו להלן (
2016
,)בגל י רוב המשפחות הנמצאות
י בט
פול ממושך
(ראו הסבר בפרק3.4.1
)במרכ( זי הקשר66%), מתקיימות ועדות הערכה בתדירות שנקבע
ה בתקנו
ן
עבודה
סוציאלית, כאמור, פעם בחצי שנה. עם זאת, ממצא זה אינו מתקיים
לגבי שליש מהמשפחות (כ-
%
33
,)
55
ו .לגביהן אין יישום מלא של הוראות התע"ס
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הרווחה בשאלה אם חבר
י המש )פחה (הורים וילדים
שותפים בתהליך קבלת
הה חלטה בדבר תחילת המפגשים במרכזי הקשר, בדבר
המשך המפגשים
או בדבר
סיומם
. ממשרד הרווחה לא נמסר מידע על שיתוף הורים ב
ת ,הליכים אלו. באשר לילדים ,כאמור המשרד
.מסר כי ילדים אינם מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות56
3.4
. משך ה
טיפול במרכזי קשר
.משך המפגשים ותדירותם נקבעים על ידי הגורמים המעורבים בטיפול במשפחה או על ידי בית המשפט
השירות במרכזי הקשר מיועד להיות מוגבל בזמן
ו
מרבית ההתערבויות במרכזי הקשר או
ר כות לא יותר
מ
כמה
.חודשים57
על פי מחקר הערכה
( ארצי2014
)
63%
מן המרכזים היו פתוחים לקבלת מ
שפחות עד יומיים בשבוע , ורק
%
14
.מהם היו פתוחים חמישה ימים בשבוע
על פי משרד הרווחה,
מפגש במרכז קשר אורך כחמישים
דקות-
.שעה58
.להלן נציג נתונים על משך הטיפול במרכזי הקשר, כפי שהתקבלו ממשרד הרווחה
טבלה 5: משך הטיפול במרכזי הקשר הורים-ילדים59
משך הטיפול
2005
2010
2013
2014
2015
2016
עד שישה חודשים
נתון חסר
57%
51%
47%
46%
48%
משישה חודשים
ועד שנתיים
30%
38%
40%
41%
39%
מעל שנתיים
13%
11%
13%
13%
13%
מן הטבלה עולה כי:
-
בשנים2010
ו-
2013
מעט
יותר ממחצית מהמשפחות שטופלו במרכזי הקשר-
טופלו במשך תקופה
שאינ .ה עולה על חצי שנה בשנים2014
–
2016
שיעורן של המשפחות הללו ירד מתחת ל-
50%
.ועלה שיעור המשפחות שטופלו במרכזי הקשר בתקופה שבין שישה חודשים עד שנתיים
55
טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף
למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
56
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
57
טלי טופילסקי, שלי ב
לוך, רחל סבו-
:לאל המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
58
מירי ספיר, עובד ,ת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
59
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
עמוד
15
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
-
כמעט בכל השנים שנבדקו, שיעור המשפחות שטופלו במרכזי קשר במשך יותר משנתיים מכלל
המשפחות המטופלות, עמד על כ-
13%
, פרט לשנת2013
בה שיעורן של המשפחות הללו עמד על
11%
.
-
לא התקבלו נתונים על משך הטיפולים במרכזי הקשר בשנת2005
.
על פי ממצאי מחקר הערכה שבדק את
המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים–
ילדים
(
2016
, ראו הסבר
בפרק
3.4.1
), זמן ממוצע של מפגש בקרב משפחות בט יפול ממושך דומה לזה של כלל
,המשפחות המטופלות במרכזי הקשר.אך תדירות המפגשים נמוכה יותר
זאת ועוד, בהשוואה בין קבוצות
ההתערבות בקרב המשפחות
בטיפול ממושך
נמצא כי משך המפגשים ארוך יותר
ותדירותם גבוה
ה
יותר
בקרב המשפחות שהופנו למרכזי הקשר עקב סכסוך פרידה וגירושי ן, לעומת משפחות
שהופנו
על רקע
השמה חוץ–
.ביתית
3.4.1
.
המשפחות המטופלות
בטיפול ממושך במרכזי הקשר
כאמור, שיעור המשפחות שטופלו במרכזי קשר במשך יות
ר משנתיים מכלל המשפחות המטופלות
עמד על
כ-
%
13
.ב-
2016
נערך מחקר הערכה שבדק
את ה משפחות המקבלות את
ה טיפול
ה
ממושך במרכ זי הקשר
בישראל.
60
ב
חלק
זה נציג
את ה ממצאים העיקריים של המחקר. נציין כי ממצאי המחקר מתבססים על
ה
דיווח ים שנאספו
מ
העובד
ים הסוציאלי
ים
על המשפחות שטופלו במרכזי קשר תקופה ממושכת, ולא על
דיווח עצמי של
בני המשפחות הללו .
המחקר מצא כי
כמחצית מהמשפחות שנמצאו
בטיפול
ממושך
הופנו למרכזי הקשר על רקע של השמה
חוץ-ביתית של הילדים (כ-
51%
), ו-
49%
על רקע של סכסוך גירושין (
נזכיר כי על פי נתונים של משרד
הרווחה שהוצגו לעיל, בשנים האחרונות, כ-
%
70
מכלל המשפחות שטופלו במרכזי הקשר על פי צו שיפוטי
הגיעו למרכזים בגין
סכסוך גירושין) .
נ תוני
ה מחקר לימדו על שיעור גבוה של משפחות(
44%
.) עם רקע של הזנחה ו/או אלימות כלפי הילדים
בקרב%
17
מהמשפחות הילדים סבלו מפגיעה פיזית; ב-
%
5 מהמשפחות הילדים נפגעו מינית;
61 ב-
%
23
מן
המשפחות הילדים נחשפו לאלימות מילולית ורגשית; וב-
%
30
מהמשפחות הם סבלו בעבר מהזנחה.
62
ב מחקר
נמצאו
הבדלים בין הקבוצות בשיעור המשפחות שהייתה בהן הזנחה ו/או אלימות כלשהי כלפי
:הילדים33%
מן המשפחות בקבוצת סכסוך וגירושין לעומת54%
בקבוצת ההשמה החוץ-
.ביתית ההבדל
נובע בעיקר מ שיעורי ההזנחה
ש
היו גבוהים יותר בקרב משפחות ההשמה החוץ–ביתית משיעור הה זנחה
60
טלי טופילסקי, שלי בלוך, רחל סבו-
:לאל
המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קש ר הורים– ילדים ,, מכון ברוקדייל
ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ספטמבר2016
.
אוכלוסיית המחקר כללה247
משפחות שהיו בזמן המחקר בטיפול ממושך במרכז קשר או
שסיימו בשנה האחרונה טיפול
.ממושך במרכז קשר
במחקר נכללו כל המשפחות באוכלוסיית המחקר שמרכזי הקשר מילאו בעבורן את כלי המחקר ;
סה"כ184
משפחות (
74%
מאוכלוסיית המחקר). כמו כן, במהלך המחקר בוצעו שבעה ראיונות רקע, חמישה עם מנהלי
מרכזי קשר ושניים עם בכירות ממטה הש .ירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה
61
.מקרים של פגיעה מינית אינם מתייחסים בהכרח לפגיעה מינית על ידי בן משפחה
62
.העובדים הסוציאליים השיבו בנושא רק במקרים ודאיים, ועל כן ייתכן כי בפועל שיעורי האלימות גבוהים יותר
עמוד
16
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בקרב( משפחות סכסוך הגירושין53%
לעומת7%
.), בהתאמה
שיעור הפגיעה הפיזית והמינית היו דומים
:"בשתי הקבוצות ("סכסוך הגירושין%
17
ו-
%
5 לעומת "השמה חוץ-
:"ביתית%
16
ו-
%
6
.), בהתאמה63
מרבית המשפחות
בטיפול ממושך
במרכזי הקשר
נמצאו
בטיפול3
-
5 שנים, וממוצע משך הטי פול בהן
ע מד על4
.שנים לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי קבוצות ההתערבות במשך הטיפול, אך חוקרות
המחקר ראו שרק בקבוצת "סכסוך גירושין" נמצאו משפחות שמטופלות במרכזי הקשר מעל10
.שנים
בין הסיבות העיקריות
להתמשכות המפגשים
כפי שנמצא
במחקר :קושי במשפחה שאינו צפוי להש תנות
בהמשך (ב-
81%
מכלל המשפחות שבטיפול ממ
ו ;)שך
תפקוד הורי לקוי (
60%
מכלל המשפחות שבטיפול
ממושך ; סיבה זו מאפיינת72%
ממשפחות "ההשמה החוץ–
;)"ביתית קונפליקט בעצימות גבוהה בין
ההורים שאינו נפתר (
28%
מכלל המשפחות; כ-
50%
מהמשפחות
ב
סכסוך גירושין). מהמחקר עלה גם
כי
בקרב45%
מן המשפחות שטרם סיימו טיפול,
נכון לתקופת ,המחקר נבחנו חלופות לקיום
זמני שהות
שלא
במסגרת מרכזי הקשר . אלו לא התממשו לרוב בשל סירוב המרכז או המשפחות לקחת אחריות על
.המפגשים, או סירוב של העובד הסוציאלי לחוק הנוער להסדר שהוצע
באשר לרמת הפיקוח במפ
גשים בקרב המשפחות המטופלות במרכזי הקשר תקופות ארוכות ,נמצא כי
ברוב המשפחות בטיפול ממושך (
67%
)רמת הפיקוח במפגשים לא הייתה גבוהה
: ב-
41%
מן המשפחות
רמת הפיקוח הייתה
נמוכה ומרכז הקשר ש
י
מש בעיקר מקום מפגש או מקום מעבר בין הבתים, וב-
26%
מן המשפחות רמת הפיקוח
ה ייתה .בינונית ונדרש פיקוח חלקי בלבד על המפגשים ,על פי עורכות המחקר
הממצא
ש ,לפיו משפחות רבות נפגשו במרכזי הקשר מעל לשנתיים ברמת פיקוח נמוכה
ה עלה שאלה
בנוגע למטרות המפגש במרכז הקשר ובנוגע לצורך בהמשך קיומם של המפגשים במרכזי הקשר לגבי
.משפחות אלה
עם זאת, בשלי( ש מן המשפחות33%) עדיין נדרש
ה רמת פיקוח גבוה
ה
עד גבוהה מאוד
.לאורך כל המפגש
באשר
להשלכות של הטיפול
הממושך ,
לגבי66%
מן המשפחות, העובדות הסוציאליות דיווחו שחל
שיפור בקשר בין הילדים ל
הורים ה
פוגשים ;
ברוב המקרים התמשכות הטיפולים נתפסה כמיטיבה: בקרב
71%
מן המ שפחות התמשכות המפגשים
ה
יטיבה עם הילדים וב-
74%
ה
יטיבה עם ה
הורים ה
פוגשים .
בקרב
%
17
מן המשפחות, התמשכות הטיפול נתפס
ה כמזיקה לילדים וב-
%
14
כמזיקה ל הורים
ה
פוגשים.
,כמו כן מן המחקר עלה כי לטיפול הממושך יכולות להיות השלכות שליליות ברמת
הארגון. למשל,
העומס
על המרכ ,ז יוצר רשימות המתנה, ומקשה קיום פיקוח תקין על שאר המשפחות שזקוקות לכך. נוסף על כך
האופי המורכב של מצב משפחות אלו, ללא פתרון חלופי באופק, גורם למעמסה רגשית על העובדים
.במרכזים
3.5
.
זמינות ונגישות
,על פי התע"ס המסדיר את פעילותם של מרכזי הקשר
המרכזים אמורים לפ עול בכל ימות השנה, למעט
.ימי המנוחה והחגים
כמו כן על המרכזים לפעול לפחות יום בשבוע במהלך חופשות מרוכזות וחול המועד
פסח וסוכות .
.אין בידנו נתונים על היקפי הפעילות של מרכזי הקשר כיום יצוין כי ממצאי מחקר הערכה
( ארצי שנערך במרכזי הקשר וצוין לעיל2014
,)
העלו
כי רק
32%
ממרכזי הקשר, שנבדקו במהלך המחקר,
63
סקירת השירותים החברתיים2016
, פרק3: מ ,שפחות במצוקה חלק ד': המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר
הורים– ילדים, מחקר הערכה , משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נובמבר2017
', עמ267
.
עמוד
17
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
היו
פתוחים בח
ו
ל המועד סוכות ופסח. על מנת להתגבר על הבעיה, לפ
ח ות חלקית, נעשו ניסיונות להגביר
.את תדירות המפגשים בתקופה שלפני חול המועד ואחריו
מבחינת הנגישות של המרכזים לאוכלוסייה המטופל
ת, כאמור, מרכזי הקשר פרוסים ב
רח בי הארץ, כולל
ב
אזורים פריפריאליי
ם ,. עם זאת
מחקר הה ערכה
ה ארצי מצא תדירות נמוכה יותר של מפגשים בקרב
משפחות
ש
מופנות לטיפול במרכזים על רקע השמה חוץ-ביתית .
זו עשויה לנבוע, בין היתר, מן המרחק
הגאוגרפי בין מקום מגורי ההורים למקום מגורי הילד או מפיזור של כמה ילדים
במשפחות אומנה
.שונות64
בעיה זו עלולה להתקיים גם במקרים של משפחות בסכסוך פרידה/גירושין, כאשר אחד ההורים
או שני ההורים חיים במרחק מסוים מן המרכז
ש .בו נקבעו המפגשים
,באשר לרשימת ההמתנה למרכזים, בעת ביצוע המחקר
ב-
39%
מן המרכזים שנבדקו במהלך המחקר
המתינו
73
מש
פחות ברחבי הארץ להתחיל את הטיפול במרכז הקשר . זמן ההמתנה נע בין תקופה של עד
חודש לתחילת הטיפול)(רוב המקרים לשלושה חודשים . נמצאו גם כמה מקרים בהם המשפחות המתינו
.תקופה ארוכה אף יותר
עורכות המחקר ציינו כי עד לכניסת המשפחה לטיפול במרכז הקשר והסדרת מפגשים מוג
נים לא מתקיי
ם
הסדר זמני שהות בין ההורה הלא משמורן לילד, ועל כן יש לזמן ההמתנה השלכות על רווחת ההורים
.וילדיהם65
מרכז
המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הרווחה
ב
שאלה בנושא משך ההמתנה
של משפחות
לטיפול במרכזים ועל
האופן בו ש י מס
יעים
.למשפחות הממתינות
מהמשרד לא
נמסר
ו
מידע ונתונים על
.ההמתנה של המשפחות למרכזי הקשר מהמשרד נמסר כי בשנתיים האחרונות גדל תקציב מרכזי הקשר
באופן משמעותי, במטרה למנוע המתנה לשירות. ברוב מרכזי הקשר נפתרה בעיית ההמתנה וגורמי
המשרד פועלים לפתור קשים נקודתיים,
אם
אלו עולים.
66
3.6
.
משאבים ותקציב
על ,פי משרד הרווחה במרכזי הקשר קיים מחסור במשאבים אשר אינו מאפשר כיום להרחיב את סל
.השירותים למשפחות הנזקקות לכך
,המחסור נובע, בין היתר מהעובדה כי עבודת
ה עובדים
ה סוציאליים
במרכזי הקשר מורכבת ו
דורשת מומחיות, ותק וניסיון רב בעבודה עם משפחות בקונפליקט גבוה. משום
כך קיים לעתים קושי לגייס עובדים במשאבים התקציביים הקיימים, לאור מורכבות העבודה
והאינטנסיביות שלה.
67
מידע שהתקבל מאחד המרכזים במרכז הארץ מאשש את המידע של משרד הרווחה ,. על פיו תקצוב כח
האדם כפי שהוא
היה עד היום אינו מותאם לעובדים ותיקים ובעלי ניסיון (שהם אנ שי המקצוע
המתאימים לאייש תפקיד כזה) אלא לשכר של
עובדים מתחילים .
אין מספיק כח אדם להפעיל את מרכז
הקשר יותר שעות או עם צוות יותר מתוגבר (במידת הצורך) ו אין מספיק כח אדם על מנת להכין את
64
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה
מרכזי קש ר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
.
65
.שם
66
ענת שגב, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת–
,ממשלה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברת
יים ,, מכתב12
בדצמבר2017
.
67
,מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
עמוד
18
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המפגש ולשוחח עם בני המשפחה לפני ו/או אחרי המפגש ועל מנת להפעיל קבוצות להור
ים.
,כמו כן עד
כה התקציב לא הותיר כספים מספקים להצטיידות, חד פעמית או שוטפת,
,כגון: ריהוט, משחקים
'חומרי יצירה, מימון הפעלות שונות, כיבוד וכד.
68
בשנת
2016
הופעלה במשרד הרווחה קבוצת למידה שהגדירה מחדש את תפיסות העבודה במרכזי
הקשר
שתאפשר הרחבת סל השירותים הני
תנים במרכז. הרחבה זו מחייבות שינוי בתקציב ,בתעריף ,בהכשרה
ובדרכי העבודה במרכזי הקשר.
.היום שוקדים במשרד הרווחה על הרחבת התקציב לצורך הטמעת השינוי
במשרד הרווחה מציינים כי באפריל2018
ייפתח קורס לעוב
די מרכזי הקשר, שמטרתו הטמעת תפיס
ת
העבודה בקרב העובדים על פ
י התפיס.ה שגובשה בקבוצת הלמידה69
מקורות מימון התקציב של המרכזים נעשה על פי שיטת( מימון תואם
מצ'ינג)
, כאשר75%
מן התקציב
מגיע ממשרד הרווחה ו-
25%
נוספים– מהרשות המקומית
.המפעילה את המרכז ,על פי משרד הרווחה
בשנת2015
עמד התקציב למרכזי הקשר
על חמישה וחצי מיליו ן ש"ח. בשלוש השנים האחרונות הוגדל
התקציב ש ל מרכזי הקשר והוא עומד כיום על10.24
.מיליון ש"ח70
,כלומר תוך כשלוש שנים כמעט הוכפל
התקציב של המרכזים.
בשל העדר נתונים זמינים בקובצי התקציב של משרד האוצר, על תקציבי מרכזי
הקשר בשנים2018-2017, לא עלה בידנו להצליב את
.נתוני משרד הרווחה האלו
3.7
.
הביקורת על פעילות המרכזים ועל קבלת ההחלטה על מפגשים מפוקחים בהם
בשנים האחרונות סוגיית קיום המפגשים המפוקחים במרכזי הקשר עלתה על סדר היום הציבורי כנושא
בפני עצמו ובהקשרים של
דיונים בנושאים כגון תפקודם של העובדים הסוציאליים לחוק הנוער ולסדרי
,דין, הוצאת ילדים מהבית
חלוקת זמני שהות ., חזקת גיל הרך ועוד
הביקורת על המפגשים המפוקחים נשמעת בין היתר כחלק מהביקורת בסוגיה רחבה יותר–
תסקירים של
העובדים הסוציאליים לסדרי דין, קביעת משמו רת
וחלוקת זמני שהות
.בהליך הגירושין הביקורת על
המפגשים המפוקחים במרכזי הקשר מגיעה בעיקר מההורים הלא משמורנים , אשר מגיעים למרכזים
ומתמודדים עם הקשיים הנובעים מהעובדה שהמפגש מתנהל באופן מפוקח, לא חופשי, מוגבל בזמן
ובמקום, ועל-פי רוב, באופן שנכפה עליהם בצו שי פוטי, ובתנאים שאינם תמיד "טבעיים" למפגש עם
הילד . הורים אלו מעבירים ביקורת גם על קבלת ההחלטה על ההפניה למרכז קשר בטענה כי ההחלטה
.לקיים ביקורים מפוקחים עם ילדיהם התקבלה באופן לא שיווני, ומלינים על מעורבות המדינה בעניינם
הביקורת והתלונות על הפעלת המרכזים מג יעות לא רק מצד ההורים הפוגשים את ילדיהם במסגרת
המרכז אלא גם מצדם של ההורים המשמורנים, המתלוננים על רמת הפיקוח במפגשים שלא מספיק
.גבוהה לדעתם או על הנגישות ועל זמינות המרכזים71
68
טל גופנה, עובדת סוציאלית לסדרי–
,דין, שיחת טלפון28
בפברואר2018
.
69
מירי ספיר, עובדת סוציאלית ארצית לסדרי דין ומפקחת ארצית על מרכזי
,הקשר, מכתב28
בפברואר2018
.
70
,יפית הלוי)מרכזת בכירה (תקצוב ותמחור אגפי , אגף שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה הרווחה והשירותים
,החברתיים, דוא"ל5
במרס2018
.
71
נתונים אלו נאספו ממקורות מידע שונים במהלך העבודה על המסמך ובשיחות עם אנשי מקצוע. בין החומ רים: דוח של צוות
בדיקה בנושא: עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין, בראשות פרופ' ורד סלונים-
נבו, נובמבר2008
,; מרים נבות, הסתר פאס
:הילה צדקה מרכזי קשר הורים–
ילדים: מחקר הערכה ארצי
, מכון ברוקדיי ל בשיתוף וביוזמת האגף למחקר, תכנון
והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר2014
; פסק דין של
,בית המשפט העליון לעתירה למתן צו על תנאי2111/11
, בפני: כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט ע' פוגלמן, כבוד השופט
,י' עמית
העתירים נגד המשיב: משרד הרווחה. העתירה המכוונת נגד מדיניות משרד הרווחה בכל הקשור להפעלת מרכזי
עמוד
19
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בינואר2006
התמנה
ע
ל ידי סגן שר הרווחה
,דאז הרב אברהם רביץ
,ז"ל צוות בדיקה בנו שא תפקודם של
)העובדים הסוציאליים לסדרי דין ("פקידי סעד לסדרי דין", בשמם הקודם
בראשותה של פרופ' ורד
סלונים-נבו (להלן גם: צוות הבדיקה סלונים-
.)נבו72
הרקע למינוי
הצוות היו טענות של גורמים שונים בכל
הנוגע לעבודתן של פקיד
י הסעד. כך, למשל, נטען כי התרבות הארגוני
ת והפרקטיקה הנוהגת במערך פקיד
י
הסעד מוטות ומובילות לקיפוח גברים. תלונות אחרות הופנו נגד פקיד
י
סעד שאישרו מפגשים בין ילדים
לבין אבות, שנטען כנגדם שהם אלימים. בכתב המינוי התבקש הצוות לבדוק,, בין היתר
את תהליך הגיבוש
של תסקירי פקיד
י
הסעד בעניין משמורת ילדים
ו
חלוקת זמני שהות
.בהמלצות לערכאות המשפטיות
המסמך הנוכחי אינו עוסק בתהליך גיבוש של התסקירים ועל קביעת
חלוקת זמני שהות
ולכן לא נרחיב
כאן על עיקרי הוועדה והמלצותיה. עם זאת נציין כי אחת ההמלצות של צוות הבדיקה הייתה על מינוי
אומבודסמן עצמאי למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוג ע לעובדים סוציאליים לסדרי
.דין73 ה גוף האמור לא הוקם במשרד הרווחה. מהמשרד נמסר כי הסיבה לכך היא כי תסקיר הנו חוות דעת
שנעשית על פי צו של בית המשפט ועל כן המקום הראוי לביקורת על חוות הדעת או להתנגדות לה הוא
.במסגרת ההליך המשפטי עוד נמ סר מהמשרד כי התלונות בנוגע לענייני סדרי דין מגיעות למחלקת פניות
הציבור של המשרד וכל אחת נבדקת על ידי המחוז הרלבנטי ובפיקוח של העו"ס הראשית לעניין סד
ר י
דין.
74
4.
מבט משווה–
מרכזי קשר בכמה מדינות
אחרות
בפר
ק שלהלן נציג כמה נקודות מרכזיות על ה
פעילו
ת של מרכזי קש ר במדינות ארה"ב, קנדה, אוסטרליה
ובריטניה וכן נציג את
עיקרי הסקירה שנערכה במסגרת מחקר הערכה ארצי למרכזי קשר הורים–י,לדים75
שהוצג
במסמך זה
.לעיל
בשל לוח הזמנים הקצר להכנת סקירה משווה, הסקירה תתייחס להיבטים של הגדרה, מטרות, מודל
והפעלה של מרכזי הקשר במדינות ש נבדקו, ולא ייסקרו בה מחקרי הערכה ומחקרים אקדמיים שנכתבו
.בנושא מרכזי קשר
הקמת המרכזים ומטרתם
מרכזי הקשר הראשונים הוקמו בארצות הברית בעקבות
ה עלייה בשיעור הגירושין ובשיעור האלימות
במשפחה, מתוך הכרה בחשיבות הרבה המיוחסת לקשר של שני ההורים עם הילד ו בשל
העובד ה כי העדרו
" קשר ולעבודתם של פקידי סעד; פרוטוקול מישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא מעורבות הרשויות, למען הילד, בעת
משברי גירושין
"והתמודדות עם תופעת "ניכור הורי ,
24
באוקטובר2017
, טרם פורסם; טל גופנה, עובדת סוציאלית לסדרי
–
,דין, מכתב4
במרס2018
,; עו"ד קרן הורוביץ, מנהלת היחידה למדיניות וחקיקה במרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן
,שיחת טלפון4
במרס2018
.
72
:דו"ח של צוות בדיקה בנושא
עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין
, בראשות פרופ' ורד סלונים-
נבו, נובמבר2008
.
73
להמלצה זו הייתה התנגדות מצד מיעוט מחברי הוועדה ובהם
נציגת הלשכה
המשפטית .של משרד הרווחה עמדת הלשכה
המשפטית
של משרד הרווחה הסתכמה בכך שאין זה ראוי או נחוץ ליצור מ ערכת מקבילה לבחינת תסקירי משמורת וחלוקת
זמני שהות
, נוסף לזו הקיימת במסגרת ההליכים המשפטיים.
:מקור: דו"ח של צוות בדיקה בנושא עבודתן של פקידות הסעד
לסדרי דין
, בראשות פרופ' ורד סלונים-נבו, נובמ בר2008
.
74
,איילה מאיר)מנהל השרות (רווחת הפרט והמשפחה ,שירות לרווחת הפרט והמשפחה , משרד העובדה הרווחה והשירותים
,החברתיים, דוא"ל4
במרס2018
.
75
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה
מרכזי קשר הורים – ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
; פרק1.1
.רקע: מרכזי קשר בעולם
עמוד
20
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.של מי מהם עלול להשפיע על התפתחותו הרגשית, האינטלקטואלית והחברתית76
כדי להגן על
ילד ה,
לאפשר לו ליהנות מיתרונות הקשר עם שני
הוריו
ומתוך אחריות המדינה לשלומו הפיזי
והנפשי ו
לקיים
מפגשים בפיקוח ובסביבה מוגנת. בעקבות ארצות הברית, וכמענה לדרישה הולכת ו גדלה שעלתה מן
השטח, החלו לפעול ברחבי העולם מרכזי קשר וכיום קיימים מרכזים כאלה במדינות רבות בהן
אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, צרפת, סקוטלנד ו
בריטניה.
77
הגופים האחראים על הפעילות של מרכזי קשר וקיום מפגשים מפוקחים
בשונה מהמצב בישראל –
כאמור מרכזי הקשר בארץ פ ועלים באחראיות ובפיקוח של משרד העבודה
הרווחה והשירותים החברתיים – מרכזי הקשר במדינות שנבדקו פועלים תחת ארגוני גג
. מדובר ב עמותות
שלא למטרות רווח, אשר מפתח
ות סטנדרטים לפעילות של המרכזים, מאפשר
ות
שיתוף ידע מקצועי
.והתייעצות בין אנשי מקצוע
הצטרפות של מרכזי קש ר לארגוני גג אלו היא וולונטרית ומותנית בהתחייבות לשמור על הסטנדרטים
האלו ולפעול על פיהם .פעילות המרכזים
,אינה מעוגנת בחקיקה78
עם זאת הארגונים פועלים בהתאם
לחוקים הקיימים בתחום סדרי דין וזכויות הילד ובהתאם להסדרי החקיקה לפעילות הארגונים ללא
.מטרות רווח
באוסט
רליה
פעילות מרכזי הקשר מרוכזת על ידי האיגוד של מרכזי הקשר לילדים
( באוסטרליהThe Australian Children's Contact Services Association, ACCSA
) –
ארגון ללא
.מטרת רווח79
בבריטניה( , האיגוד הלאומי של מרכזי הקשר לילדיםsociation of Child
National As
s
er
Contact Cent
–
NACCC
) הוא עמותה שמפעילה ומפקחת על
פעילותם של400
מרכזי קשר ברחבי
המדינה.
80
ארגון גג של מרכזי קשר
בארה"ב ובקנדה
הוא( רשת לביקורים מפוקחיםSupervised
Visitation Network
–
SVN). גם ארגון זה פועל ללא מטרות רווח ומאפשר הפעלת
רצף של שירותים
המאפשרים לילדים לה
יו
ת בקשר עם שני הורים.
81
,כאמור, תחת ארגוני גג אלו פועלים ארגונים שונים המפעילים את המרכזים ברמה מקומית. למשל ב-
2014
הופעלו
104
מרכזי קשר מקומיים
במדינת אונטריו שבקנדה על ידי37
.ארגונים קהילתיים נפרדים82
76
ב-
1992
קבוצת מומחים העוסקים בתחום סדרי דין בארה"ב ובקנד
ה הקימו לראשונה
רשת לביקורים מפוקחים
(
Supervised Visitation Network – SVN
:), אשר במסגרתה פיתחו סטנדרטים וקווים מנחים להפעלת מרכזי קשר. מקור
Judy Newman, Program Manager, Supervised Access Program, Ministry of the Attorney General, Province of
Ontario, Canada; Keynote Presentation Child Protection Conference Barnevernsdagene, Stavanger, Norway,
April 2014.
77
:מרים נבות, הסתר פאס, הילה צדקה מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי
, מכון ברוק דייל בשיתוף וביוזמת
,האגף למחקר, תכנון והכשרה והאגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
פברואר2014
; פרק1.1
.רקע: מרכזי קשר בעולם
78
:מרים נבות ואחרות
מרכזי קשר ה ורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל, פברואר2014
.
79 The Australian Children's Contact Services Association (ACCSA)
80 National Association of Child Contact Centers (NACCC), UK.
81 Supervised Visitation Network, last visit: 3 March 2018
82 Judy Newman, Program Manager, Supervised Access Program, Ministry of the Attorney General, Province
of Ontario, Canada; Keynote Presentation Child Protection Conference Barnevernsdagene, Stavanger,
Norway, April 2014.
עמוד
21
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מטרות המרכזים
הגדרות השירות ואוכלוסיות היעד המטופלות
במרכזי
הקשר וכן המטרות של המרכזים במדינות
הללו
דומים לאלו שבישראל.
,לדוגמה
באוסטרליה באתר של בית המשפט לענייני משפחה מוגדרים
מרכזי קשר
הורים-
( ילדיםChildren’s contact centers and services
)כמסגרת המהווה
מקום ניטרלי, בטוח
,וממוקד בילדים
לביקורים מפוקחים עם
.הורים או עם אנשים אחרים בעלי משמעות בחייו של הילד
המרכזים
מסייעים להורים הנמצאים במצבי
סכסו
ך
לנהל
זמני שהות
.עם ילדיהם83
אתר ממשלתי לקידום
נושא
ה משפחה
באוסטרליה
מתאר את
מרכזי הקשר כ גוף שמעניק שירותים המסייעים להורים ולילדים
ל
שמור על קשר, כאשר קיימים קשיים
בשל סכסוך
ב עוצמה גבוהה בין ההורים או
בשל
חשש לבטיחות
חברי המשפחה. מרכזי הקשר מספקים מקום ניטרלי למעבר של הילד מהורה להורה במסגרת הביקורים
.ומסגרת לביקורים מפוקחים, במידת הצורך84
בבריטניה
, על פי ההסבר של האיגוד הלאומי של מרכזי הקשר לילדים, מרכזי הקשר מהווים
מקום בטוח
לילדים לפגוש את הוריהם שאינם חיים איתם. הדגש הושם על ילדים להורים שנפרדו
ושבעקבות כך חווים
בעיות התנהגותיות, כולל התנהגות אנטי-
.חברתית, מצוקה ובעיות פיזיות ורגשיות85
במרכזי הקשר ניתן
.לפגוש גם בני משפחה אחרים86
סטנדרטים לפעילות מרכזי קשר
ארגוני גג במדינות
שנבדקו
קובעים
סטנדרטים87
לפעילות
ם
של
מרכזי הקשר , מפקחים על פעילותם לפי
הסטנדרטים הללו, מפתחים תוכניות התערבות וטיפול בעבור המשפחות המטופלות במרכזים
ומכשירים
.את הצוותים העובדים במרכזים
תהליך ההסמכה של המרכזים הוא תהליך וולונטרי, והוא
מבטיח כי כל
השירותים הניתנים למשפחות
במרכזי קשר במדינה ניתנים בהתאם ל
תקנים מוסכ
מים,
.איכותיים ובטוחים הסט נדרטים מתעדכנים על
ידי
ארגוני גג
ב .התאם לעדכוני חקיקה, מחקר ושינויים בתחום שמתרחשים עם הזמן
במסמכי סטנדרטים ב
אוסטרליה וב בריטניה
קיימת התייחסות נפרדת למפגשים מפוק חים ולמפגשים
שמתקיימים ללא פיקוח
ש .ניתנת בהם האפשרות לקבל ייעוץ וסיוע של אנשי הצוות שבמרכז בסטנדרטים
יש
התייחסות ספציפית
למפגשים מסוגים שונים
המתקיימים
במרכזי קשר וקביעה ברורה באילו מקרים
יתקיימו מפגשים שונים .
במסמכי
ה סטנדרטים של מרכזי
ה
קשר במדינות שנבדקו ישנה התייחסות מיוחדת לעניין של ניטרליות
בפעילות המרכזים
ב
הקשר של ביקור
ים מפוקחים.
גם בישראל סוגיית השמירה על עמדה ניטרלית של
.העובדים כלפי הסכסוך הזוגי היא אחד העקרונות החשובים והייחודיים בעבודת מרכזי הקשר88
פירוש
ה
83 Family Court of Australia: Children's contact centers and services
84An Australian Government Initiative: Family Relationship online, Berry Street Victoria Children's Contact
Service. Last visit: 3 March 2018.
85 UK National Association of Child Contact Centers, last visit: 5 Mach 2018.
86 UK, NACCC National Standarts, Guidance Manual for Supervised Child Contact Services, 2017;
87 USA, Canada: Supervised Visitation Network, Standards for Supervised Visitation Practice, 2006; UK
NACCC National Standarts, Guidance Manual for Supervised Child Contact Services, 2017; The Australian
Children's Contact Services Association: Standards for Children's Contact Services, 2008.
88
:מרים נבות ואחרות מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל, פברואר2014
.
עמוד
22
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
של ניטרליות
היא
שמירה על
גישה
אובייקטיבית ומאוזנת על ידי מספקי שירותים במרכזי קשר הורים–
ילדים, אשר אינם נוקטים עמדה כלפי הורה זה או אחר . מתן שירות באופן ניטרלי נועד להבטיח כבוד לכל
המטופלים ולמסוגלות ההורית שלהם ו להגן
על הילדים המשתתפים במפגשים מפוקחים .
יצוין כי בשמירה
על ניטרליות אין כוונה
לה
תעל
מות מהתנהגויות כגון התעללות או אלימות מ.כל סוג89
מרכזי קשר
ייעודיים וסוגים של פיקוח והתערבויות טיפוליות בהם
( על פי עורכות מחקר ההערכה הארצי למרכזי הקשר בישראל שצוין לעיל2014
), בספרות המחקרית נידונה
האפשרות של פיתוח מרכזי קשר ייעודיים עבור משפחות המופנות למ
רכז הקשר על רקע השמה חוץ-
ביתית
של ילדיהן, בנפרד ממרכזי קשר עבור משפחות המופנות על רקע סכסוך גירושין. ההנחה העומדת בבסיס
.הצעה זו היא כי מאפיינים שונים של המשפחות מצריכים טיפול שונה90
כיום ישנה פרקטיקה להפעיל מרכזים נפרדים למפגשים מפוקחים ולמפגשים לא מפוקחי ם, בהם קיימים
.שירותי תמיכה במשפחות
בבריטניה קיימים מרכזי קשר נפרדים ש בהם מתקיימים
מפגשים
תחת פיקוח
(
Supervised Centres
), ומרכזים נפרדים
ש
בהם ניתנת תמיכה למשפחות ש
ה מפגש עם
ה ילד לא חייב
להיות בפיקוח אלא מתקיים במרכז במטרה לקבל כלים לקיום קשר או לאפשר קשר עם ילד –
מרכזים
תומכי קשר (
Supported Centres
). ישנם גם מרכזים
ש.בהם מתקיימים שני סוגים של המפגשים91
שימוש בפיקוח
נעשה
כאשר נקבע כי ילד
נפגע מהורה
באופן כלשהו
או נמצא ב סיכון
כלשהו
במהלך מפגש
עם ההורה/בן משפחה .
,לדוגמה
במקרה שהרקע
למפגשים
הוא אלימות מינית
, אין
אפשרות לקיים
מפגשים ללא פיקוח. במקרים
שבהם
הורים נמצאים בקונפליקט, אך
אין רקע של אלימות
ישנה אפשרות
לקיים
את המפגשים
במרכזים ללא פיקוח– במרכזי תומכי קשר .
על פי סטנדרטים של מרכזי הקשר
בבריטניה
, מרכזים תומכי קשר (
Supported Centres
)
מהווים מסגרות
ניטרלי
תו המאפשר
ו ת לפתח ולשמור על
קשר בין ילד לבין ההורה הלא משמורן א
ו
עם בן משפחה אחר
שלא גר עם הילד. מרכז תומך קשר
מתאים למשפחות
כאשר עבורן לא נמצא סיכון משמעותי לילד או
לסביבתו של הילד . מפגשים במרכזים מסוג זה יכולים להתקיים בשטח לא מוגדר של המרכז, באופן חופשי
ול ,לא פיקוח. בזמן המפגש, הילד נמצא באחריות ההורים. במרכזים אלו לא נכתבים דוחות על המפגשים
.אך מוצעים בהם שירותי ייעוץ למשפחות
92
הפניות לביקורים מפוקחים מתקבלות בדרך כלל על ידי
בית משפט, קצין מבחן
, רשות
מקומית או מרכז
קשר אחר לילדים
. מפגשים בפיקוח מבטיח
ים ב
טיחות
ורווחה נפשית של
ילד .הפעלת מפגשים מפוקחים
דורש ת
מפקחים מוסמכים, מיומנים ובטוחים מספיק כדי להתערב מיד בעת הצורך, אשר גם יכול
ים
לעבוד
באופן מקצועי עם ילדים שעברו פגיעה
ו עם
מבוגרים במצוקה.
ה סטנדרטים של מרכזי הקשר
בארה"ב מבחינים בין
( פיקוח טיפוליutic supervision
therape
) ל בין פיקוח
( רגיל במפגשיםsupervision
.)
את המפגשים שבהם מתקיים פיקוח טיפולי, מקיים מומחה לבריאות הנפש
שהוא גם
בעל ניסיון בקיום מפגשים מפוקחים, אשר מעניק ליווי טיפולי למשתתפי המפגש. המפקח
89 USA: Supervised Visitation Network, Standards for Supervised Visitation Practice, 2006.
90
:מרים נבות ואחרות מרכזי קשר הורים– ילדים: מחקר הערכה ארצי , מכון ברוקדייל, פברואר2014
.
91 NACCC National Standarts, Guidance Manual for Supervised Child Contact Services, 2017.
92.שם
עמוד
23
מתוך 23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בפיקוח טיפולי יכול להיות גם סטודנט לתואר שני או מתמח
ה
בתחום
בריאות הנפש.
93
לגבי מפגשים
.שבפיקוח רגיל אין חובה שיתקיימו בנוכחות איש מקצוע מתחום בריאות הנפש
באוסטרליה ,מפגשים מפוקחים יכולים להתקיים גם מחוץ למרכזי הקשר .עובדי המרכזים יכולים לסייע
בקיום המפגשים במקום מוסכם אחר ,למשל בבית או בטיול .כמו כן ,הפיקו
ח יכול להתקיים לא רק
בביקור פיזי אלא גם בשיחת טלפון או באינטרנט.
94
מימון
מקורות
ה
מימון
של מרכזי הקשר: בבריטניה ובארה"ב מצאנו כי אחד ממקורות המימון של המרכזים
.הוא התמיכה הממשלתית
בבריטניה,
התמיכה הממשלתית למרכזי קשר מגיעה באמצעות
מתן מענקים
שנתיים על ידי
משרד החינוך הבריטי. התמיכה ניתנת במסגרת מתן תמיכה ממשלתית לארגוני מתנדבים
( בקהילהs
voluntary and community sector (VCS) organization
.)
95
בארה
"ב ישנה תמיכה ממשלתית בפעילות של ארגונים המאפשרים ביקורים
עבור הורים שאינם
( משמורניםVisitation Program). חוק הביטח( ון הסוציאליSocial Security Act
)
96
מסדיר מתן מענק
ממשלתי שנתי בסך10
מיליון דולר לארגונים המפעילים את המרכזים. המענקים מחולקים על ידי מינהלת
( ילדים ומשפחותAdministration for Children and Families
) של משרד הבריאות והשירותים
( הסוציאלייםDepartment of Health and Human Services
). לא מדובר במקור מימון מלא של
המרכזים אלא במענק שניתן בתנאים מסוימים. ב-
2016
-
2014
חולקו54
.מענקים מדי שנה97
ו מק ר מימון נוסף למרכזי קשר הוא תשלום שנגבה מההורים
עבור חלק מהשירותים הניתנים במרכזים .
להלן דוגמה למחירון במרכז הקשר באחת הערי ם
בבריטניה .
תשלום עבור שעת עבודה על הכנת מסמכים
לבית המשפט/ליווי בבית המשפט–
50
פאונד (כ-
300
₪
)); מפגש מפוקח (שעה–
20
פאונד (כ-
120
₪
;)
מפגש ללא פיקוח–
15
פאונד (כ-
90
₪
)); התייעצות מומחה (שעה–
20
פאונד (כ-
120
₪
); הכנת תוכנית
)מפגשים עם ההורים (חצי שעה–
15
פאונד (כ-
90
₪
.)
98
93 USA, Canada: Supervised Visitation Network, Standards for Supervised Visitation Practice;
94 The Australian Children's Contact Services Association: Standards for Children's Contact Services, 2008.
95 GOV.UK. Press release.
96 USA Social Security Administration: Social Security Act, Title IV, Part D, Section 469B, Public Law 104-
193.
97 Federal Grants Wire: Grants to states for Access and Visitation Programs. Last visit: 26 February 2018; by
Social Security Act, Title IV, Part D, Section 469B, Public Law 104-193.
98 Jigsaw: Family Support Services, UK, Ryde, Isle of Wight: price list. Last visit: 27 February 2018.