חומר רקע
24 ביולי 2020
לכבוד
התאחדות בעלי אולמות האירועים
שלום רב,
הנדון: השפעת משבר הקורונה –איסוף נתונים על מבנה הוצאות
בהמשך לפנייתכם אלי בנדון, אבקש להזכיר ולהבהיר את הכללים הרלוונטיים.
ההתאחדות ביקשה וקיבלה פטור מרשות ההגבלים העסקיים (כפי שנקראה אז), לניהול משותף של משא ומתן מול ארגוני יוצרים ומבצעים. במסגרת הפטור שניתן, נקבעו תנאים האוסרים על ההתאחדות לקיים פעילות משותפת בתחומים מסחריים אחרים, וכן נקבע תנאי מפורש לגבי מידע: ההתאחדות אינה רשאית לקבל מהחברים בה, במישרין או בעקיפין, מידע בדבר "עלויות, נתוני מכירות, רווחיות או תימחור" (סעיף 1(א) לנספח התנאים בהחלטת הפטור מיום 26.12.2004).
ביום 22 אפריל 2020 פנתה ההתאחדות (באמצעות הח"מ) לרשות התחרות, וביקשה לקבל רשות לאסוף מידע כלכלי לצורך דיון עם משרד המשפטים ("צוות קורונה") בנושא ההסכמים עם הלקוחות, וזאת לאור פניה דחופה שהתקבלה בנושא זה ממשרד המשפטים. הסברנו לרשת התחרות כי אלה הן נסיבות מיוחדות, וכי לצורך דיון ציבורי ראוי בנושא ההסכמים יש צורך באיסוף מידע מפורט לגבי תוכן ההסכמים והתנאים הקבועים בהם, וכן מידע מפורט בהיבטים של עלויות האולמות.
ביום 27.4 התקבלה תשובה של רשות התחרות, באלו המילים:
"איסוף מידע על ידי התאחדות בעלי האולמות לצורך מתן מענה לשאלות משרד המשפטים, צריך להיעשות בהתאם להוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. על מנת לעמוד בגדרי החוק ניתן להיעזר בגילוי הדעת 3/14 בעניין איגודים עסקיים ופעילותם. כמו כן, ניתן לעיין בגילוי דעת 1/00 בעניין שיתופי פעולה בין מתחרים בפעולה מול רשויות שלטון".
גילוי הדעת שבו מדובר בעניין איגודים עסקיים, קובע כללים נוקשים לגבי איסוף מידע. מידע בדבר עלויות הוא בהחלט מידע רגיש מבחינה תחרותית, ואיסוף מידע בנושא זה, לפי גילוי הדעת, חייב להיעשות בתנאים נוקשים ביותר, ובין היתר: איסוף מכל החברים באיגוד העסקי, ובאמצעות גורם שאינו בעצמו אחד המתחרים בענף.
תנאים אלה בלתי אפשריים ליישום. הנהלת ההתאחדות מורכבת מבעלי אולמות. אין אפשרות "להמציא" במיוחד לצורך העניין, גוף יציג חיצוני שאינו מורכב מבעלי אולמות, אין לכך היתכנות כלכלית בימי שגרה בוודאי שלא בתקופת הקורונה שבה הענף קורס ואינו יכול לשאת בעלויות הכרוכות באיסוף מידע בדרך המתוארת. על כן ההתאחדות נמנעה, ולא אספה מידע רגיש מבחינה תחרותית.
בחודשים מאי ויוני התקיימו שיחות "זום" עם משרד המשפטים, בהן שבנו והדגשנו (נציגי הנהלת ההתאחדות והח"מ) כי נשמח לאסוף נתונים כלכליים, אם תתקבל הבהרה כי אין מניעה לכך מבחינת רשות התחרות. עוד הזכרנו את ההתכתבות לעיל. קיימנו שיחה משותפת עם עו"ד ארז קמיניץ (משנה ליועץ המשפטי לממשלה) ועו"ד מוטי כץ (רשות התחרות), שבה סוכם כי השניים ידברו ביניהם ויחזרו אלינו. התשובה שקיבלנו מעו"ד קמיניץ, לאחר תקופה ארוכה ותזכורות רבות, היתה כי ההתאחדות רשאית להסתייע בחברת סקרים חיצונית שתאסוף מידע מסחרי מבלי שזה ייחשף בפני הנהלת ההתאחדות. מובן שזו הצעה שההתאחדות אינה יכולה לקיים מבחינה מעשית, ואין בה טעם שכן לא מדובר בנושא לסקר אלא לניתוח כלכלי שאינו בהכרח פשוט. אין כל אפשרות לבצע איסוף מידע כזה בצורה מקצועית ורצינית ללא מעורבות הנהלת ההתאחדות. וממילא העלות של איסוף מידע בדרך הזו היא מאות אלפי שקלים, ההתאחדות אינה יכולה לשאת בעלות כזו, ודאי שלא בתקופת משבר שבה האולמות חברי ההתאחדות נסגרו ונמצאים בקריסה כלכלית.
לסיכום, מצב הדברים הוא כזה:
לפי הוראות הרשות לתחרות, בנסיבות הנוכחיות להנהלת ההתאחדות אסור לאסוף מידע על עלויות של אולמות. חרף פניות של ההתאחדות לגורמים המוסמכים, משבר הקורונה לא נמצא מצדיק חריגה מהכללים, ולהנהלה אסור לאסוף את המידע, גם לא לצורך דיונים בוועדות של הכנסת או מול משרדי ממשלה. עד שלא יינתן פטור שיאפשר זאת, מנקודת ראותה של רשות התחרות איסוף מידע רגיש כזה הוא אסור, ואף עלול לעלות כדי עבירה פלילית ו/או עבירה הצפויה לעיצומים מינהליים כספיים. הגם שלדעתי הנחיות אלה אינן מוצדקות, ומונעות מההתאחדות להציג עמדה סדורה למרות שהפגיעה האפשרית בתחרות היא שולית, יש לפעול על פי ההנחיות ככתבן וכלשונן.
אמליץ כי תמשיכו להקפיד על ההנחיות והנהלים של רשות התחרות, כמפורט לעיל.