חומר רקע
1
5.7.2020
לכבוד
חה"כ
יעקב מרגי
יו"ר ועדת הכלכלה
:הנדון
תיקון חקיקת התקשורת במסגרת תיקוני חוק ההסדרים
ו אסדרת ההשקעה ביצירה ישראלית
מקורית
1.
ראשית אנו מבקשים לברך ,אותך על הצטרפותך לוועדת הכלכלה
זוהי ועדה
חשובה לתחומים רבים
.לאזרח הישראלי ועל אחת כמה וכמה לתחום התקשורת
אמנם אין להאשים בכך
את וועדת הכלכלה בעבר,
נדגיש כי שוק התקשורת הישראלי הוזנח שנים
.רבות ובזמן שהטכנולוגיה רצה קדימה אסדרתו נשארת מאחור
מהיכרותנו עם עבודתך במסגרת ועדת החינוך והתרבות יכ בה
הנת כיושב הראש
מ , ו פגישתנו עימך
לאחרונה, אנו מצפים לעבודה המשותפת
עימך ו
עם ועדת הכלכלה שבראשותך,
ובטוחים שתהיה לנו
אוזן קשבת
.להצעדתו של שוק התקשורת הישראלי אל העתיד
אנו מאחלים לך ולוועדה בהצלחה בעבודתך הנ.אמנה, הצלחתך היא הצלחתנו
2.
,ולעניין עצמו לאחרונה נשמעות ממשרד התקשורת הודעות בקשר לרפורמה במדיניות פרישת
תשתיות תקשורת אולטרה רחבות פס נייחות במדינת ישראל (להלן "הרפורמה"). כאזרחי ישרא ל
אין לנו אלא לברך על כל מה שמקדם את המדינה ואת החברה הישראלית קדימה אל העתיד
,הטכנולוגי שמצפה לנו אלא שהצלחתו של פרויקט פרישת הסיבים שומטת את הקרקע מתחת
לרגלי תעשיית הטלוויזיה המקומית והפקות המקור–
.הכל כפי שיוסבר להלן
3.
יצירה אודיו ויזואלית
טלוויזיונית היא חלק מתרבותה של
כל,מדינה
היום יותר מתמיד הטלוויזיה
הפכה לעורק הראשי של צריכת התרבות בישראל ובעולם. במדינה קטנה כמו ישראל ששפתה
ותרבותה הינה נחלת מעטים ביחס לעולם–
לחשיבות ההשקעה בתוכן המקורי
קיים
משנה תוקף
מהותי. ואכן מיום שהחלו שידורי הטל וויזיה בישראל מצא המחוקק הישראלי כי זהו אינטרס
ציבורי לעודד את היצירה הישראלית המקורית ,
וקשר את היצירה המקומית עם הכנסות התעשייה
.שמתפרנסת ממנה
בהתאם לכך, חקיקת התקשורת המאסדרת את שידורי הטלוויזיה בישראל אשר נחקקה לפני כ-
40
שנים, הביאה להצלחה ולצמיחה של תעשיית התוכן האודיו ויזואלי הישראלי. זאת באמצעות
קשירה בין אמצעי השידור לבין תעשיית יצירת התוכן
ב הטלת חובות להשקעה בהפקות מקור
כנגזרת של הכנסות הגוף המשדר. חקיקה זו( לביצוע שידור שאיננו חופשי באווירfree to air
) נאכפה
על ידי שתי הטכנולוגיות היחידות שהיו בע ת ניסוחה: מועצת הכבלים והלווין והרשות השנייה
.לטלוויזיה ורדיו
4.
נזכיר כי בשנים האחרונות קיים תהליך של העברת השידורים מהטכנולוגיות הישנות (הכבלים
והלווין) לשידורים על גבי האינטרנט (סלקום, פרטנר ואחרות שקיימות או יהיו בעתיד). שידורים
אלו מצויים מחוץ למסגרות ה אסדרה הנוכחיות ואינם מחויבים בהשקעה בתוכן ישראלי מקורי. כמו
כן, כבר כיום במסגרת התשתיות הנוכחיות, חברות הכבלים והלווין מתחילות בשידורים באמצעות
האינטרנט באמצעותYES+
,
STING TV
,
NEXT TV
.ואחרות
2
5.
הצלחת פרישת הסיבים תהווה עליית מדרגה טכנולוגית של העברת התוכן לציבור בישראל ותסיט
את שירותי התוכן מהכבלים והלוויין אל האינטרנט באופן סופי–
וטוב שכך, אך המהלך הטכנולוגי
המבורך לכשעצמו, יוביל לסופם של טכנולוגיות הכבלים והלווין בישראל אשר מאוסדרות בחקיקה
:ומהווה רק נדבך אחד בהצעדת שוק התקשורת אל העתיד
לצד המהלך ה
טכנולוגי נדרש באופן מיידי מהלך אסדרתי בכדי להשלים את הרפורמה כראוי.
6.
חשוב לציין ולהדגיש כי מחקרים ומודלים שנעשים בישראל ובעולם מעלים כי מרבית, שלא לומר
.חלק מכריע, מהתכנים המועברים בסיבים ובטכנולוגיות דומות בעולם הינם תכנים טלוויזיוניים
7.
המהלך האסדרתי חייב
שיכלול בדומה לתפישה הנוהגת בעולם ובהתאם לתפישות שהובעו בוועדת
שכטר של משרד התקשורת ובמקומות אחרים ל
ניטרליות טכנולוגית : אסדרה שתכלול כל אמצעי
להעברת שידורים לאזרחי ישראל. זהו מהלך שיהווה מודל בסיס להשקעה ביצירה ישראלית אודיו
ויזואלית אשר מבוסס על הכנסותיהן
של חברות התקשורת משידורים–
.על כל סוגיהם
לכאורה בעת הניסוח הראשוני
ל חקיקה משרד התקשורת יכול היה להחליף שתי מילים על מנת
להתאימה למציאות הטכנולוגית החדשה, ובכל מקום בחקיקה בו נכתב "כבלים ולווין" לציין "כל
אמצעי טכנולוגי להעברת שידורים". ממילא אנו סבורים שזו הייתה כוונת המחוקק בעת חקיקת
.החוקים ושהייתה זו טעות להחריג מלכתחילה את שידורי האינטרנט מחוק התקשורת
8.
ללא מהלך כאמור, החקיקה הנוכחית מהווה הצהרה ללא כחל ושרק–
החלטה אסטרטגית של
.מדינת ישראל להפסיק את אסדרת החובה להשקעה בהפקות מקור ישראליות החלטה
שמשמעותה אחת: אין אינטרס ציבורי ישראלי ליצירה מקורית ישראלית. אם לא נפעל בהקדם לא
רחוק היום בו היצירה תופקר לחלוטין לכוחות השוק, בו כלל גופי השידור המשדרים לטלוויזיה
ביש )ראל לא יהיו מחוייבים כלל בהשקעה בתוכן ישראלי מקורי. התוכן בו ישקיעו (אם בכלל ישקיעו
יתאים אך ורק ל
קהל
.הבינלאומי
9.
תפקיד
ה של וועדת הכלכלה בעת הזו הינ
ה לוודא כי משרד התקשורת בוחן
הן את תמונת התקשורת
,הישראלית הרחבה והן
את האינטרס הציבורי הישראל י מהבחינה
הכל
ת כלי
, הטכנולוגי
ת
והתרבותי.ת הרפורמה בנוסחה כפי שפורסם לעת עתה,
עוסקת רק באחת הרגליים הנדרשות
לתיקון.
אלמלא
תתוקן
הרגל השנייה שהיא אסדרת ההשקעה בתוכן ישראלי וההשתתפות בתעשייה
הישראלית– יימצא המהלך ככושל ו אף יפגע פגיעה חמורה
ב יצירה המקורית הישראלית ובתרבות
.הישראלית כפי שהיא ניבטת ממסכי הטלוויזיה שלנו
ובנוסף
ל
כל אלו, יוביל המהלך להתפוררות
שוק התוכן הישראלי ו
ל גדיעת מטה פרנסתם של אלפי יוצרים ביניהם
תסריטא ,ים, במאים, מפיקים
,אנימטורים, צלמים, מלהקים
שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים, עורכי ם– כו ל בני
.משפחותיהם
10
.
הארגונים החתומים מטה פועלים בשנים האחרונות על מנת לקדם את אסדרת השידורים על גבי
האינטרנט
.למען עתיד היצירה של כולנו בידינו נתונים ו מודלים כלכליים המוכיחים ומראים את
ראשית הדברים ש
הצגנו
.במכתב זה
אנו נשמח לקחת חלק בהליכי הרפורמה
ו
לוודא שהתועלת שלה
,תעלה על הנזק האפשרי
ו מעל הכל כדי שהיצירה הישראלית בטלוויזיה הישראלית תשרוד את
המהפכות הטכנולוגיות ותישאר לרשותנו כדי לספר את הסיפורים ש
טרם
סיפרנו–
ואנו נישאר
לרשותה.
3
11
.
על מנת שהדברים שנכתבו כאן יבואו לידי ביטוי כבר בנוסחה הראשון של הרפורמה והתיקונים
,שיידרשו מטעמה
ביקשנו בפנייה למשרד האוצר לו
משרד התקשורת
לוודא כי אסדרת החובה
להשקעה בהפקות מקור ישראליות ת הווה אחד
מעמודי היסוד של רפורמת הסיבים.
,הבנתם של חברי ועדת הכלכלה את הסוגייה ואת חשיבותה תסייע לדברי החקיקה לשמור על
.האינטרסים של הציבור בישראל ותסייע למשרד התקשורת להגשים את ייעודו
12
. זוהי הזדמנות פז לבצע תיקון שכבר חמש שנים מתעכב,
ולהצעיד את מדינת ישראל אל העתיד
הטכנולוגי – בשתי רגליים בטוחות.
:העתק
.ועדת הכלכלה
,בברכה
נגה בריינס
איגוד העורכים ע"ר
איתמר אביטן
אקט– עובדים בקולנוע ובטלוויזיה ע"ר
אורי רשטיק
שח"ם– ארגון השחקנים בישראל ע"ר
ליאור אלפנט
פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל
)ליאור תמאם (עו"ד
איגוד התסריטאים ע"ר
ענת מוזס
הפורום הדוקומנטרי בישראל ע"ר
רועי אלבה
איגוד הבמאיות והבמאים ע"ר
)צביקה גוטליב (עו"ד
איגוד המפיקים ע"ר