חומר רקע

עמדת ארגוני העובדים והיוצרים בקולנוע ובטלוויזיה – השקעה בהפקות מקומיות בשוק השידורים הישראלי העשורים האחרונים מאופיינים בתמורות גלובליות מהפכניות בתחומי התרבות, הדעת, הטכנולוגיה והמדיה, אשר מאתגרות את קובעי המדיניות. האופי הדינמי של שוק התקשורת והשידורים, מחייב שינויים והתאמות מתמידים ועל כן, כופה תכנון מדיניות וכלכלה לטווחים קצרים יותר מהנהוג בעבר. למרבה הצער, מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד במשימה זו, והרגולציה של שוק השידורים הישראלית נשארת מיושנת ולא אחידה, והנפגעים העיקריים מכך הם תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית על כל עובדיה. חשיבות ההשקעה בטלוויזיה ישראלית תעשיית הטלוויזיה הישראלית הולכת ומתפתחת והופכת לאיכותית יותר ויותר מדי שנה, היא מסייעת לעיצוב דעת קהל חיובית בעולם ולפעמים אף מייצרת תוספת הכנסות משמעותית למדינה כתוצאה ממכירה של סדרות לחו"ל. בנוסף, התעשייה מספקת פרנסה לאלפי עובדים ביניהם תסריטאים, במאים, מפיקים, אנימטורים, צלמים, מלהקים, שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים, עורכים – וכל בני משפחותיהם. למרות כל זאת, תקציבי ההפקות ואיתם שכר העובדים וכמות העובדים המועסקים בתעשייה יורדים באופן עקבי מדי שנה, ועל כך נוסף משבר הקורונה שפגע בכלל העובדים בתעשייה באופן קשה. נסיונות קודמים להסדרת הרגולציה בשני העשורים החולפים ישבו על המדוכה בישראל ועדות ציבוריות רבות שבחנו את מערך האסדרה הרצוי של תחום התקשורת. דו"חות רבים גובשו, בעקבות חלקם אף החלו הליכים לתיקון חקיקה, אך אלו לא הגיעו לידי גמר. הועדה האחרונה שהגישה דו"ח מקיף ויסודי, ועדת שכטר (בראשות פרופ' עמית שכטר) עמדה על הצורך האקוטי בגיבוש אסדרה הוליסטית כוללת לתחום התקשורת, לרבות שידורים. מגמות השינוי בשוק התקשורת המגמות בישראל בתחום זה עולות בקנה אחד עם התמורות בעולם המערבי, אם כי קצב השינויים ועומקם מתבדל, בהתחשב במאפיינים כלכליים ותרבותיים ייחודיים: יותר תחרות, יותר תוכן זר, פחות תוכן ישראלי מקורי. לתמורות הללו יש השלכות מיידיות רבות פנים. בפן התרבותי, צריכת התוכן המקורי הישראלי הולכת ונשחקת לטובת תוכן זר. בפן הכלכלי, גופי השידור המסחריים שמחויבים בהשקעה בהפקות מקור (ברודקאסט, הוט ויס), הולכים ומאבדים הכנסות ובהתאמה, משקיעים פחות בהפקות מקור. בבואנו לדון בהתוויית מדיניות מדיה לטווח הקצר והארוך, יש לתת את הדעת למגמות העולמיות המשתנות בשוק השידורים ואופן צריכת המדיה, והשלכותיהן הברורות הכלכליות והתרבותיות הברורות על שוק השידורים הישראלי: הצטרפותם של גופים חדשים לשוק שאין עליהם רגולציה וחובת השקעה ומעבר של לקוחות מהגופים שיש עליהם חובת השקעה לגופים שאין עליהם חובות רגולטוריות - מצב עניינים א-סימטרי זה נולד בראשיתו ממדיניות שנועדה לעודד את התחרות בשוק הטלוויזיה באמצעות מתן הגנת ינוקא לשחקנים החדשים ואולם, פני השוק השתנו לחלוטין מאז, והוא מאופיין היום בתחרותיות גבוהה למדי, בשעה שהרגולציה לא התאימה עצמה לאופיו הדינמי והמשתנה. מצב עניינים זה פוגע הן בחברות הוותיקות הנושאות בנטל הרגולציה וההשקעה כאשר מתחרותיהן פטורות ממנו – דבר המהווה תחרות שאינה הוגנת, והן פגיעה בתעשיית התוכן הישראלית הממומנת באופן בלעדי מתקציב השקעות המקור של שדרניות הטלוויזיה. גם בחברות שחלה עליהן חובת השקעה בהפקות מקור, יש מגמה של הקטנת סכומי ההשקעה כתוצאה של העברת חלקים מהשידורים שלהן לפלטפורמות על גבי האינטרנט שלא מחויבות בהשקעה. נזכיר כי הרגולציה בכל העולם מתקדמת לקראת עקרון של נייטרליות טכנולוגית, דהיינו לא תתבצע העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים כך, המדינות החברות באיחוד האירופי, מחייבות כולן בשילוב חוקי נייטרליות טכנולוגית והשקעה בהפקות מקור, ללא אבחנה בין שירות לשירות. השלכות השינוי על שוק היצירה המקומי למרות שהיעדרו של מסד נתונים מעודכן ומדויק מקשה מאוד להעריך כמה כסף נגרע בפועל מהפקות המקור בשל המגמות הללו, ניתן לבצע הערכה עקיפה על בסיס הכנסותיהם משידורים. התוצאה נאמדת בעשרות מיליוני שקלים רבים שנגרעים משוק הפקות המקור מדי שנה. התמונה שמצטיירת אינה מותירה ספק: ללא אסדרה של השחקנים החדשים בשוק, הפגיעה בהפקות המקור תתרחב ותעמיק. רפורמת הסיבים האופטיים שיזם שר התקשורת, ברוכה ונחוצה ככל שתהיה לקידומה הטכנולוגי של ישראל, מזרזת את השחקניות הוותיקות שחוסות תחת כנפי הרגולציה להעביר את כל שידוריהן לפלטפורמת אינטרנט שכאמור, אינה מחוייבת ברגולציה או בהשקעה בהפקות מקור ועל כן, הרפורמה עלולה לגזור על תעשיית הטלוויזיה הישראלית מכת מוות סופית. גם הכרזת השר בשבוע שעבר על הקמת ועדה נוספת לבחינת הרגולציה בטלוויזיה, האחרונה בשורה של ועדות רציניות שמסקנותיהן מעולם לא הובאו לידי יישום, לא תספק במועד פתרון לבעיה מאחר שהניסיון מלמד, שההיתכנות המעשית לקיומה של רפורמה כוללת ויסודית היא נמוכה ביותר. תעשיית היצירה הישראלית לא יכולה להמתין להקמת רשות תקשורת או לכל רפורמה כוללת אחרת; חייב להיות 'שלב ביניים' שמטרתו היא הצלת היצירה הטלוויזיונית הישראלית ליישום בטווח המידי, אשר יעגן את עיקרון הנייטרליות הטכנולוגית ויבטיח אחידות ברגולציה על הגופים השונים לעניין חובת ההשקעה בהפקות המקור. אם תעבור רפורמת הסיבים האופטיים בחוק ההסדרים, ללא שמוצמד לה תיקון חוק התקשורת כך שחובת ההשקעה תחול גם על שידורים באינטרנט, תעשייה הטלוויזיה הישראלית על אלפי המשפחות אותן היא מפרנסת, תיפגע אנושות.