חומר רקע

1 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט י ' בכסלו התשפ"ו 30 בנובמבר2025 מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום1.12.2025 בהצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו- 2025 ( של ח"כ פוגל/פ6253/25 ) – הכנה לקריאה הראשונה הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע הסדר לפיו כלל הדיונים בעניינם של עצורים ואסירים ביטחוניים יתקיימו( בהיוועדות חזותיתvideo-conferencing , אוVC ). השימוש בהיוועדות חזותית לצורך דיונים של עצורים ואסירים מעורר מורכבת רבה ועומד במתח את מול עקרונות יסוד של ההליך הפלילי. עד היום השימוש בו נעשה לצורכי חירום, או בשגרה רק לבקשת העצור או האסיר וגם אז באופן מוגבל. ההחלה הגורפת של הסדר זה על כלל העצורים והאסירים הביטחוניים בכלל הדיונים, ללא הבחנה פרטנית, מעוררת קשיים משמעותיים במישור ההליך ההוגן ., כמפורט להלן רקע– נוכחות חשודים ונאשמים בדיונים בעניינם חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן– ,)חוק סדר הדין הפלילי קובע כעיקרון- " על כי"לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו (סעיף126 ) . כך גם אחד העקרונות ה בסיסיים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), התשנ"ו - 1996 , הוא שלא יורה בית המשפט על מעצרו של אדם שלא בפניו. גם אם נקבעו חריגים לכלל זה, המאפשרים במקרים מסוימים לקיים דיון שלא בנוכחות העצור או האסיר, ברור כי יש חשיבות רבה במפגש ס הפי י של הנאשם או העצור עם השופט ועם מערכת המשפט באולם בית המשפט , מטעמים שיפורטו בהרחבה להלן. ,ואולם בשנים האחרונות , נקבעו הסדרים זמניים של היוועדות חזותית , בין היתר נוכח מצבי החירום אליהם נקלעה מדינת ישראל: ,הסדרים בתקופת הקורונה בתקופת מלחמת חרבות ברזל), ובהוראת שעה (פיילוט: א. :בתקופת הקורונה בעת התפרצות נגיף הקורונה ה ופעל הסדר רחב שא י פשר דיונים בעניינם של עצורים ואסירים ב - VC, ראשית מכוח תקנות שעת חירום (תקש"ח) שהותקנו על- ידי הממשלה וחקיקה שהאריכה את תוקפן של תקנות שעת החירום ולאחר מכן מכוח חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 , שנחקק באוגוסט2020 , תוקן והורחב באוגוסט2021 , ופקע בסוף שנת2022 .במסגרת תקנות שעת החירום שפורסמו במרץ2020 עם תחילת הסגר הראשון בתקופה בה הוג ב ,לה גם התנועה במדינה נקבע כי ,בשל הסכנה הטמונה לבריאות העצורים והאסירים בהבאתם לבית המשפט בכל יום יובאו מספר העצורים והאסירים המירבי האפשרי באותה עת לפי סד .ר קדימויות שנקבע לעניין הדיונים בראש התעדוף עמדו דיוני הוכחות, ולאחריהן דיונים ראשו נים במעצר ימים ודיונים ראשונים 2 .במעצר עד תום ההליכים לאחר שיבוץ הדיונים בכמות המירבית, יתר הדיונים התקיימו בהיוועדות חזותית . ,עם פקיעת תקנות שעת החירום, בהליכי חקיקת הסדר זמני בכנסת לתקופת הקורונה נקבע כי הגבלת הבאת העצורים תיעשה רק אם יש הכרזה על הגבלה מלאה או חלקית של הדיונים, שניתנה על ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי , ואם הוארכה, אז גם באישור ועדת החוקה, וזאת לאחר .ששקלו את ההגבלות הקיימות והסיכון הבריאותי למול הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים ,ואולם ועדת החוקה עמדה לכל אורך הדרך )(בהארכת התקש"ח ובחקיקת החוק על כך ש לכל הפחות לכל הדיונים הראשונים במעצר ימים יובאו כל העצורים וכך גם לדיוני ההוכחות. בנוסף נקבע כי כאשר יש הגבלה כאמור והעצור לא הובא לדיון, בית המשפט ישקול את חיוניות המעצר גם בשים לב בפגיעה ב עצור בשל כך .שלא נכח בדיון יצוין כי ההסדר כלל גם את הדיונים בוועדת השחרורים כך שגם דיונים בפני הוועדה התקיימו בהיוועדות חזותית בתקופה של הכרזה . עוד יצוין כי ה הסדר חל גם על בתי הדין הצבאיים ואיפשר .הכרזה של שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, על הגבלות כאמור ההסדר פקע כאמור בסוף שנת2022 . ב. :בתקופת מלחמת חרבות ברזל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פורסמו תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים) , התשפ"ד– 2023 , שקבעו כי שר המשפטים ושר הבל"מ רשאים להכריז ל -7 ימים כל פעם ש לא ניתן להביא עצורים מבתי הכלא לבתי המשפט וכי דיוני המעצר י תקיימו בהיוועדות חזותית בשל מצב החירום . תקנות שעת החירום פורסמו לחודש ועם פקיעתן החל הליך חקיקה בכנסת שבסופו התקבל חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות אסירים, עצורים וכלואים (הוראת שעה– חרבות ברזל), התשפ"ד - 2023 . גם בחוק זה נקבע מנגון הכרזה שלפיו שר המשפטים עם השר לביטחון לאומי רשאים להכריז על הגבלות, ואולם, בשונה מההסדר שהיה קיים בתקופת מגפת הקורונה, ונוכח מצב המלחמה וה מצוקה , נקבעו בחוק שני סוגים של הכרזה– הכרזה על הגבל ה מלאה והכרזה על הגבלה ביטחונית : הכרזה על הגבלה מלאה – הכרזה הנעשית על - ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לב י טחון לאומי, והיא חלה על כלל העצורים והא סירים, במדינה כולה או בחלק ממנה; היא נועדה למצבים של סיכון חמור מיוחד הנשקף לחיי העצורים והסוהרים, דוגמת המצב ששרר בשבועות הראשונים של המלחמה, או למקרה של ;מתקפת טילים לתקופה ארוכה באזור מסוים ההכרזה יכולה להיות בתוקף בשלב ראשון לכל היותר ל-7 ימים אם מדובר בהכרזה על כל המדינה או14 ימים אם היא נעשית רק ב ,חלק מהמדינה ואולם, יש אפשרות ל הארכ הת באישור ועדת החוקה . בתקופת הכרזה .זו, ככלל, לא יתקיימו דיונים אלא בהיוועדות חזותית ועצורים ואסירים לא יובאו לבית המשפט ,ואולם ל נשיא בית משפט, ובהיעדרו– ,סגנו ניתנה הסמכ ות להורות במקרים חריגים על קיום דיון בנוכחות העציר או האסיר, בהתאם לתנאים שנקבעו לעני י .ן זה בחוק לצד זאת, נקבעה בחוק אפשרות להכרזה על הגבלה בטחונית – הכרזה זו הנעשית על- ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, ביחד, והיא לתקופה של28 ימים עם אפשרות הארכה באישור ועדת החוקה . הכרזה ביטחונית תחול אם נשקפת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקף 3 בהבאתם לדיונים של עצורים ואסירים ,בשל מצב המלחמה במדינה והיא חלה רק ביחס לאסירים ועצורים "ביטחוניים," בעבירות המפורטות בחוק , וכן על מי שעצור במעצר מינהלי . ביסוד הסדר זה עמדו הסיכונים הביטחוניים אשר הוצג ו בפירוט לוועדה על-ידי גורמי שב"ס בדיון חסוי שהתקיים בפני הוועדה. בהתאם לכך, בתקופת ההגבלה הביטחונית הדיונים הנוגעים לאסירים הביטחוניים התקיימו בהיוועדות חזותית ולא בנוכחותם, בעוד שהדיונים בעניינם של אסירים שאינם ביטחוניים התקיימו .בנוכחותם הפיזית באולם בית המשפט יצוין כי ברקע ההגבלה הביטחונית עמדה בין היתר המצוקה אליה נקלעו בשירות בתי הסוהר בשל המלחמה ו נוכח גידול ניכר ומהיר בכמות העצורים הביטחוניים בתקופה זו . בשל הפגיעה בזכויותיהם של האסירים הביטחוניים הנובעת מקיום הדיון בעניינם בהיוועדות ,חזותית החוק כלל מספר הסדרים שנועדו לתת איזון מסוים . כך נקבע כי דיון המעצר הראשון בעניינו של אסיר או עצור החשוד בעבירת טרור שאינה חמורה , יתקיים בנוכחותו באולם בית המשפט ויתר דיוני המעצרים בהיוועדות חזותית. ביחס לחשוד בעבירה טרור חמורה, אשר קיים ,סיכון רב יותר בהוצאתו ממקום כליאתו לבית המשפט לא הייתה חובה להוציאו לדיון בבית המשפט, אך נקבע כי ,כל עוד לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו בנוכחות לא ניתן להאריך את המעצר בדרך של היוועדות חזותית לתקופה העולה על14 ימים כל פעם . עוד נקבע כי גם לעניין קטינים החשודים ,בעבירת ביטחון חובה להביא אותם לבית המשפט לדיון מעצר ראשון, למעט .במצבים חריגים בנוסף, החוק קבע סעיף מפורט בעניין אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית , ובין היתר נקבע שהדי ו ן יתקיים בדרך שכל המשתתפים בדיון ישמעו ויראו אחד את השני ברציפות במהלך הדיון, וכי תתאפשר ל עצור או האסיר לתקשר עם עורך דינו בפרטיות. כמו כן, נקבע כי הדיון יתקיים בנ וכחות סניגורו של העצור או האסיר ; ככל שהוא אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור . עוד קבע החוק כי בתקופת תוקפה של הכרזה גם הדיונים בפני ועדת השחרורים וגם דיונים בעתירות ,אסירים יתקיימו בהיוועדות חזותית, ואולם, אם החליטה הוועדה שלא לשחרר אסיר על תנאי .תשוב ותדון בכך הוועדה לאחר שתפקע ההכרזה, אם האסיר ביקש זאת .החוק כלל גם אפשרות להכריז על הגבלת הבאת עצורים בבתי הדין הצבאיים יוער כי לאורך כל התקופה שבה החוק היה בתוקף, השרים הכריזו (באישור ועדת החוקה) על הכרזה .ביטחונית בהתאם לחוק מעבר לכך, החוק קבע,, גם ללא צורך בהכרזה כי דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לח שוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד - 2023 – ,קרי עצורים הקשורים לאירועי ה - 7 באוקטובר – יתקיימ ו בדרך של היוועדות חזותית בלבד . חוק זה פקע עם פקיעתו של המצב המיוחד בעורף ב סוף אוקטובר2025 . ג. הוראת שעה– "פיילוט השגרה" : ב סוף שנת2021, נקבע באופן ניסיוני, בהוראת שעה ש במסגרתה הוספו סעיפים133א- 133 ו לח וק סדר הדין הפלילי הסדר, לפיו, לבקשת עצור או אסיר , שהובאה באמצעות סניגורו, ניתן יהיה לקיים 4 דיון כשהעצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים .הקבועים בחוק אפשרות זו הוגבלה לדיונים מסוימים בלבד והוחרגו ממנ ה דיוניים משמעותיים כפי שיפורט . "פיילוט" זה נכנס לתוקפו בתחילת ינואר2022 . החו ק נחקק בזמנו במטרה ,לחסוך את הצורך בניוד של מספר רב של עצורים ואסירים לבתי המשפט באופן שמכביד מאד על העצורים והאסירים ושכרוכה בו עלות תקציבית ניכרת . יודגש כי בהסדר ,הפיילוט שער הכניסה לאפשרות לקיים דיון ב היוועדות חזותית הוא בקשת העצור או האסיר , כלומר, לא ניתן לקיים דיון בהיוועדות חזותית ללא בקשה יזומה ,של העצור או האסיר כאמור ובתנאי שהוא בגיר ,מיוצג ,על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ו זאת רק בדיונים מסוימים . לבית המשפט ניתן שיקול דעת להחליט האם להיעתר לבקשה, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או .לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט בנוסף, בהסדר השגרה נקבעו סוגי דיונים שבהם ראה המחוקק חשיבות לכך שבית המשפט יתרשם באופן בלתי אמצעי מהעצור או מהאסיר, או שקיימת חשיבות מיוחדת להגעת העצור או האסיר ,לאולם בית המשפט ואשר לא יוכלו להתקיים דיון בדרך של היוועדות חזותית (אף לא לבקשת .)העצור או האסיר ;ביניהם: דיון שבו מודה בעובדות כתב האישום; דיון שבו מוצג הסדר טיעון דיון שבו מעיד הנאשם; דיון שבו נשמעת עדות של אדם אחר, אלא בהתקיים תנאים מסוימים; דיון שבו נשמעת הכרעת הדין, דיון שבו נשמעים טיעונים לעונש; ודיון שבו נשמע גזר דין. בנוסף, חברי הכנסת ראו ח שיבות מיוחדת בנוכחות העצור בדיוני מעצרים . לכן נקבע כי דיון מעצר ראשון יתקיים, ללא חריגים, בנוכחות העצור בבית המשפט ; עוד נקבע כי בית המשפט לא יורה על מעצרו של אדם עד תום ההליכים נגדו אלא אם כן התקיים לכל הפחות דיון אחד מהותי בעניין מעצרו עד תום ההליכים בנוכחותו . אם נמנע מהעצור להיפגש עם סנגורו, לא יתקיים דיון המעצר בדרך של .היוועדות חזותית עוד נקבעו הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון , כדי שכל המשתתפים בדיון ישמעו ויראו אחד את השני בצורה המיטבית. ניתן דגש מיוחד לזכות של העצור או האסיר לתקשר עם עורך דינו בפרטיות . הוועדה עמדה על כך שדיוני ם בהיוועדות חזותית יתקיימו רק באולמות בית משפט ומתקני כליאה שקיבלו אישור של הגורמים המוסמכים בהנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר כי הם עומדים בתנאים הטכניים , כפי שנקבעו.בתקנות הוראת השעה הייתה אמורה לעמוד בתוקפה עד לסוף שנת2023 , ונקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים, באישור ועדת החוקה, להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות .שלא יעלו במצטבר על שנתיים נוספות ואולם, לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, נחקק ה חוק שתואר לעיל בעניין הסדרי היוועדות חזותית בתקופת המלחמה , שמכוחו הוארך הפיילוט. עם פקיעת הוראת השעה– ,חרבות ברזל האריכה הכנסת, באמצע נובמבר2025 , את תקופת תוקפ ו של""פיילוט השגרה עד לסוף דצמבר2025 , באופן .שאינו תלוי עוד בתקופת תוקפה של הוראת השעה חרבות ברזל ובהכרזה על מצב מיוחד בעורף עוד נקבע כי השרים רשאים להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופות של שישה חודשים, לתקופה ,שלא תעלה על שנתיים במצטבר. במהלך התקופה הנוספת נמשכת בחינת אופן היישום של ההסדר .שעוגן בהוראת השעה 5 הצעת החוק שבנדון בהצעת החוק מוצע כי כל דיון של עצור או אסיר ביטחוני,, בכל הליך משפטי יתקיים ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית. ,לפי דברי ההסבר בבסיס ההצעה עומד הסיכון הביטחוני הנשקף .מכלל האסירים הביטחונים נשיא בית המשפט המחוזי יהיה רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בכל זאת בנוכחות האסיר הביטחוני, לאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של האסיר, ומטעמים מיוחדים שיירשמו . ההגדרה של ,אסיר ביטחוני, כך מוצע ת כלול כל מי ש חשוד, נאש ם או מורשע ב כל עבירה לפי חוק המאבק בטרור , התשע"ו- 2016 (או העבירות המקבילות לאותו חוק מלפני חקיקתו), וכן עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר )הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון (ככל שמתקיים לגביהם דיון בבית משפט שאינו .)באזור נושאים :לדיון 1. מהי ההצדקה לקביעת הסדר של היוועדות חזותית על כלל האסירים ועצורים ?הביטחוניים הנחת המוצא של מערכת הפלילית היא כי העברת עצורים ואסירים לבית המשפט כרוכה ,תמיד בסיכון הן לעניין עצורים ביטחוניים והן לעניין עצורים פליליים בעבירות חמורות ,אחרות והמערכת נדרשת להקצות משאבים מתאימים בכל מקרה של חשש מוגבר או מסוכנות מיוחדת כדי למזער את הסיכון . החזקת אדם במעצר ומאסר כרוכה בלית ברירה במשאבים ש המדינה נדרשת להקצות, ובכלל זה המשאבים הנדרשים להבטיח הליך הוגן. נוכחות עצור בדיוני מעצר ובדיונים הפליליים בעניינו אינם בגדר פריוולגיה או הטבה, אלא הם חלק בלתי נפרד מתפיסת ההליך ההוגן. כמו הסדרים רבים אחרים שעניינם ניהול .ההליך הפלילי, הם נועדו לוודא כי הצדק ייעשה וגם ייראה בדיון שנעשה ללא נוכחות פיסית של העצור בבית המשפט יש כדי לעורר חשש לפגיעה בהליך ממספר טעמים : ▪ בהי וועדות החזותית יש כדי לפגוע ביכול ת של השופט להתרשם מהעצור או האסיר באופן ישיר ובלתי אמצעי .צ פייה בעצור או אסיר ,דרך מסך ללא אפשרות להתרשם משפת הגוף ומקשר עין , עלולה לגרום לתפיסה מעוותת של תגובות העצור , וכן להגביל את היכולת של השופט להעריך את ה אמינות של נאשמים ועדים. ולא למותר להזכיר כי בשלב זה טרם הוכחה אשמתו של החשוד– הקפדה על הליך הוגן נועדה גם לוודא שמבצע העבירה הוא זה שנתפס, נעצר והורשע, ולא שנעצר אדם חף מפשע כאשר מבצע .העבירה ממשיך להסתובב חופשי במצב דברים זה ישנו חשש ש בשלב המעצר השופט עשוי שלא לראות את מצבו של העצור ; בהליך הפלילי ישנו חשש שהדבר פוגע ביכולת השופט להתרשם מהעצור ומהעדים , מה שעלול להקשות מחד על ההגנה ו מאידך על .התביעה בהוכחת האשמה ▪ ההיוועדות החזותית מעלה חשש לפגיעה בייצוג ובחיסיון הקשר בין העצור לבא כוחו . על חשש זה ניתן להוסיף את החשש לפגיעה בעיקרון הייצוג הנאות, משום שהחשוד וסניגורו נמצאים פיזית במקומות שונים. לעתים התקשורת ביניהם היא קטועה, ואף 6 יכולה להיפגע האפשרות לנהל שיחה חסויה , במיוחד במהלך הדיון . למרות שבהסדרים הזמניים של ההיוועדות החזותית שנקבעו בחוק (ראו להלן) נקבע כתנאי שתתאפשר שיחה טלפונית חסויה בין העצור לסניגורו, בפועל נשמעה שוב ושוב בדיוני הוועדה .הטענה כי הלכה למעשה לא מתאפשרת שיחה באמת חסויה ביניהם ▪ חשיבות היציאה ממקום המעצר– היציאה ממקום המעצר מגבירה את תחושת הצדק ;אצל החשוד היציאה מהמרחב הפיזי של שירות בתי הסוהר מדגישה לחשוד ולציבור כי ב יהמ"ש משמש מנגנון בקרה חיצוני ונפרד ,מרשויות החקירה והכליאה המגן ושומר על זכויות .חשודים בעת הצורך ▪ הנוכחות באולם בית המשפט יוצר אצל החשוד ו הנאשם יראת כבוד כלפי בית .המשפט, וכלפי מערכת המשפט בכלל נוכחות בדרך של היוועדות חזותית עלולה .לפגום ביסוד חשוב זה ההצדקה המרכזית להצעת החוק מבוססת על מסוכנותם של אסירים בעבירות ביטחון ,בהעברתם לדיונים בבית המשפט ואולם יודגש כי תכלית זו מעוררת קושי. שהרי מאז קום המדינה ועד מלחמת חרבות ברזל הובאו גם העצורים הביטחוניים לדיוניהם ולא נשמעה טענה כי לא ניתן להתמודד עם הסכנה, גם בתקופות ביטחוניות קשות. מדינת ישראל .באמצעות שב"ס מצאה את הדרך להתמודד עם הסכנה ולמזער אותה ,בהתחשב בכך מוצע כי הוועדה תדון בהצדקה ל קיום דיונים בהיוועדות חזותית ב הליך הפלילי של עצורים ואסירים בעבירות ביטחון, ובהשלכות שיש לכך על זכותו של אדם כי .חירותו תישלל בהליך הוגן 2. הבחנה בין עצורים ואסירים שלא על בסיס מסוכנות אישית – ,כאמור מוצע בהצעת החוק לקבוע כלל גורף ביחס למי שנאשם או הורשע בעבירות הביטחוניות שמפורטות בהצעה , תוך הנחת יסוד שאינה ניתנת לסתירה ולפיה העברתו של אדם זה כרוכה בסיכון ביטחוני גבוה . במסגרת דיוני הוועדה ,במהלך תקופת המלחמה נטען בצורה דומה כי הסכנה בהבאת החשוד אינה טמונה בסכנה אישית שאפשר להוכיח .בצורה פרטנית, אלא בסכנה ב"פתיחת הדלת" של האגף הביטחוני ,ואולם כפי שעלה ,בדיונים הקודמים ההחלטה בדבר שיוך החשוד או האסיר לאגף הביטחוני מתקבלת על - ידי שב"ס, ואינה מבוססת בהכרח על הערכת מסוכנותו האישית . לכן מוצע לדון בהנחות .יסוד אלה האם יש בסיס להבחנה, אפריורית, בין כל ה עצורים שחשודים ברשימת עבירות הביטחון לבין כל אלה שחשודים בעבירות שאינן מסווגות כביטחוניות ? לדוגמא, גם מי שחשוד בהסתה לטרור – לא יובא לדיון בנוכחות , גם כאשר לא נטען שקיימת מסוכנות אישית לגביו. ומהצד השני– מי שחשוד בעבירה חמורה שאינה ב י טחונית, כגון רצח, ואף אם יש .לגביו חשש שינסה לפגוע באחרים, יובא בפני שופט 7 3. חלופות להסדר המוצע – ,בשל חשיבות ההקפדה על הליך הוגן במשפט הפלילי ככל ש קיים סיכון מוגבר בהעברת עצור ים או אסיר ים , ,למרות הפסקת הלחימה יש להעדיף צעדים ואמצעים חלופייים לצמצום הסיכון .בין האפשרויות שנבחנו בעבר – הוצעו הקמת אולמות בתי משפט בקרבת מתקני כליאה, במטרה להפחית את הסיכון במעברים. בנוסף, יש לשקול להוסיף התקנים .שניתנים לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לצורך שמירה על ביטחונם לכן , נציע לוועדה כי תדון בחלופות לוגיסטיות להתמודדות עם הסיכון הכרוך בהבאת אסירים ביטחוניים לדיונים בבתי משפט . כמו כן, נציע לוועדה לדון בחלופות מהותיות להסדר המוצע, שיוכלו לתת מענה מסויים לסיכון .שהוצג לדוגמא, מוצע לשקול להרחיב את ההסדר הקיים ב"פיילוט השגרה" שפורט לעיל, ו לאפשר באופן רחב יותר לקיים דיון בהיוועדות חזותית בהסכמת העצור או האסיר . עוד אפשר לשקול מתן סמכות לקבלת החלטה פרטנית להתקיימות דיון בהיוועדות חזותית גם ללא הסכמת העצור ,כאשר נשק פת סכנה אישית מאותו.אדם חלופות אלו , שגם ,הן חריגות ביחס לעצורים פליליים אחרים יכולות לתת מענה לעניין עצורים ביטחוניים מהם נשקפת סכנה מיוחדת ויכולות להוביל ל הרחבת השימוש בדיונים באמצעות היוועדות חזותית בצורה מדודה ו מדויקת , ובכך ניתן יהיה להקצות את המשאבים הקיימים באופן מיטבי . ,לצורך בדיקה זו מוצע כי הוועדה תבקש נתונים לעניין מספר הדיונים שההסדר המוצע חל עליהם– .מספר הדיונים שעצורים ואסירים ביטחוניים מגיעים לבתי משפט בישראל 4. אפיון הדיונים שיתנהלו בנוכחות העצור– אם הוועדה תחליט כי קיימת הצדקה להחיל הסדר שונה כלשהו לעניין חשודים בעבירות מסוימות – מוצע עוד לדון בסוג הדיונים שבהם יש חשש מיוחד לפגיעה בהליך ההוגן בקיומם בדרך של היוועדות חזותית ואשר ועדת החוקה בתקופת הקורונה היא זו שעמדה על קיומם רק בנוכחות העצור: א. דיון ראשון במעצר : נזכיר כי הוועדה היתה סבורה לאורך כל הדיונים בתקופת הקורונה כי לא ראוי שדיון ראשון במעצר ימים יהיה בהיוועדות חזותית ואין טעמים .שאמורים לאפשר זאת ב. דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים : הוועדה סברה בדיונים בהקשר של היוועדות חזותית בקורונה ושל הסדר השגרה כי דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים הכרחי .שיתקיים בנוכחות ג. דיו ני הוכחות: יודגש לעניין זה כי אף התביעה בדיונים קודמים בנושא עמדה על כך שהעצור יהיה נוכח בדיוני ההוכחו ת .גם לצורכי התביעה והוכחת האשמה ד. דיון שבו נשמעת הכרעת הדין :לדיון זה, שבו נקבע ת אשמ תו של הנאשם, יש ערך סימבולי לנאשם ולמערכת הצדק , על כן מוצע כי גם בו לא ניתן יהיה לקיים את הדיון ב היוועדות חזותית . 8 5. הוספת הוראות בעניין אופן ניהול ההליך בהיוועדות חזותית – ,כפי שפורט בהרחבה לעיל ,בכל הסדר חקיקתי הנוגע לקיום דיונים בהיוועדות חזותית נקבעו הוראות מפורטות לעניין אופן ניהול ההליך והתנאים הנדרשים לקיומו התקין של דיון מסוג זה . בין היתר, הדגישה הוועדה את החשיבות שבייצוג משפטי על ידי סניגור כאשר הדיון מתקיים שלא בנוכחות העצור או האסיר , וכן את הצורך בתנאים פיזיים מינימליים המאפשרים לעצור או לאסיר להבין את מהלך ההליך ולהשתתף בו באופן הולם .)(ובכלל זה לשוחח בפרטיות עם עורך דינו כמו כן, נקבעו הוראות מיוחדות להבטיח שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לאדם עם מוגבלויות , וכן נקבעו הסדרים מיוחדים בעניין קטינים . אם תחליט הוועדה לקדם הסדר לעניין היוו עדות חזותית ,מוצע ל דון בהוספת אותם סעיפים ולהחריג קטינים ואנשים עם מוגבלות . 6. גיבוש הצעת חוק ממשלתית– כפי שנמסר בדיונים בנושא זה במשך השנתיים האחרונות, נעשתה עבודה במשרדי הממשלה במטרה לגבש הצעת חוק ממשלתית בעניין. מוצע כי הוועדה תשמע מגורמי .הממשלה על ההסדרים שהוצעו במסגרת עבודה זו 7. עצורים הקשורים לאירועי ה- 7 באוקטובר – נוכח המאפיינים היחודיים והמורכבות החריגה של האירועים ושל החקירה בעניינם , ע מוצ שהוועדה תשקול קביעת הסדר ייחודי בעניינם , כפי שנעשה גם בדברי חקיקה נוספים.