הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2236702
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ינון אזולאי
______________________________________________
פ/6332/25
הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ו–2025
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה להסדיר ולקבוע בחקיקה את מערך הטיפול בנפגעי הלם קרב הלוקים בהפרעה בתר-חבלתית (פוסט–טראומה) עקב פעילות מבצעית או פגיעת איבה. כיום, ניתנים לנפגעים כאמור שירותים מגופים שונים באופן שאינו אחיד וכתוצאה מכך הם נתקלים בעיכובים בקבלת השירותים ובקשיים בירוקרטיים.
לפיכך, מוצע להקים רשות ייעודית לטיפול בנפגעי הלם קרב אשר תאפשר טיפול רציף, כולל ומותאם, הכולל, בין השאר, טיפול פסיכולוגי, לרבות טיפול משפחתי, טיפול תרופתי, שיקום תעסוקתי וסיוע כלכלי לנפגעים. החוק המוצע שואף ליצור גוף ממלכתי אחד שירכז את כלל השירותים ויבטיח יחס שוויוני ומכבד לכלל הנפגעים, ללא תלות במסגרת בה נפגעו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת שרן מרים השכל ואכרם חסון (פ/5661/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/408/21; פ/95/22; פ/389/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/534/24) ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/2829/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/763/25; הוסרה מסדר היום ביום י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024)), על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/1240/25), על ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/4921/25), על ידי חבר הכנסת רון כץ (פ/6260/25) ועל ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר (פ/6265/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התשפ"ו (01.12.2025)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"הפרעה בתר-חבלתית" (Post-Traumatic Stress Disorder) – הפרעה נפשית מתמשכת המתפתחת עקב חשיפה לאירוע טראומטי; "הפרעה בתר-חבלתית" (Post-Traumatic Stress Disorder) – הפרעה נפשית מתמשכת המתפתחת עקב חשיפה לאירוע טראומטי; "הפרעה בתר-חבלתית" (Post-Traumatic Stress Disorder) – הפרעה נפשית מתמשכת המתפתחת עקב חשיפה לאירוע טראומטי;
"נפגע" – אדם שסובל מהפרעה בתר-חבלתית עקב אירוע טראומטי שחווה במהלך פעילות מבצעית או כתוצאה מפגיעת איבה. "נפגע" – אדם שסובל מהפרעה בתר-חבלתית עקב אירוע טראומטי שחווה במהלך פעילות מבצעית או כתוצאה מפגיעת איבה. "נפגע" – אדם שסובל מהפרעה בתר-חבלתית עקב אירוע טראומטי שחווה במהלך פעילות מבצעית או כתוצאה מפגיעת איבה.
הקמת הרשות ותפקידיה 2. (א) מוקמת בזה במשרד הבריאות הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב (בחוק זה – הרשות). (א) מוקמת בזה במשרד הבריאות הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב (בחוק זה – הרשות). (א) מוקמת בזה במשרד הבריאות הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב (בחוק זה – הרשות).
(ב) אלה תפקידי הרשות: (ב) אלה תפקידי הרשות: (ב) אלה תפקידי הרשות:
(1) הקמה והפעלה של מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעים או הכרה במרכזים קיימים כמרכזים ייעודיים כאמור, שמטרותיהם כמפורט להלן: (1) הקמה והפעלה של מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעים או הכרה במרכזים קיימים כמרכזים ייעודיים כאמור, שמטרותיהם כמפורט להלן:
(א) מתן טיפול פסיכולוגי ורפואי מותאם לנפגעים, במסגרת ייעודית ונפרדת;
(ב) הפעלת מערך תגובה מיידי שיפעל בסמוך למועד הפגיעה;
(2) הגברת המודעות במערכת הביטחון ובקרב גורמי שיקום לצורך בזיהוי מוקדם של נפגעים ולצורך בהמשך הטיפול במי שנפגע כתוצאה מאירוע טראומתי שחווה במהלך פעילות מבצעית, גם לאחר שחרורו משירות; (2) הגברת המודעות במערכת הביטחון ובקרב גורמי שיקום לצורך בזיהוי מוקדם של נפגעים ולצורך בהמשך הטיפול במי שנפגע כתוצאה מאירוע טראומתי שחווה במהלך פעילות מבצעית, גם לאחר שחרורו משירות;
(3) מתן סיוע והכוונה תעסוקתית לנפגעים; (3) מתן סיוע והכוונה תעסוקתית לנפגעים;
(4) הענקת הטבות ייחודיות לנפגעים בהתאם לנסיבות פגיעתם. (4) הענקת הטבות ייחודיות לנפגעים בהתאם לנסיבות פגיעתם.
מטופלי הרשות 3. הרשות תספק טיפול לנפגעים אשר יופנו אליה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון או על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן לנפגעים שיפנו אליה מיוזמתם. הרשות תספק טיפול לנפגעים אשר יופנו אליה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון או על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן לנפגעים שיפנו אליה מיוזמתם. הרשות תספק טיפול לנפגעים אשר יופנו אליה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון או על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן לנפגעים שיפנו אליה מיוזמתם.
תהליך הערכה ראשונית 4. (א) נפגע שיפנה או יופנה לרשות או למרכז ייעודי יעבור תהליך הערכה ראשונית בידי ועדה שתורכב ממנהל המרכז, פסיכולוג המטפל בפונה ונציג המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, לפי נסיבות הפגיעה (להלן – הוועדה). (א) נפגע שיפנה או יופנה לרשות או למרכז ייעודי יעבור תהליך הערכה ראשונית בידי ועדה שתורכב ממנהל המרכז, פסיכולוג המטפל בפונה ונציג המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, לפי נסיבות הפגיעה (להלן – הוועדה). (א) נפגע שיפנה או יופנה לרשות או למרכז ייעודי יעבור תהליך הערכה ראשונית בידי ועדה שתורכב ממנהל המרכז, פסיכולוג המטפל בפונה ונציג המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, לפי נסיבות הפגיעה (להלן – הוועדה).
(ב) בסיום תהליך ההערכה הראשונית לפי סעיף קטן (א), הוועדה תקבע האם הפונה יוכר כנפגע לפי חוק זה בהתחשב בנסיבות הפגיעה, ובהתאם לכך את הסיוע שנדרש לו. (ב) בסיום תהליך ההערכה הראשונית לפי סעיף קטן (א), הוועדה תקבע האם הפונה יוכר כנפגע לפי חוק זה בהתחשב בנסיבות הפגיעה, ובהתאם לכך את הסיוע שנדרש לו. (ב) בסיום תהליך ההערכה הראשונית לפי סעיף קטן (א), הוועדה תקבע האם הפונה יוכר כנפגע לפי חוק זה בהתחשב בנסיבות הפגיעה, ובהתאם לכך את הסיוע שנדרש לו.
מענה טיפולי ראשוני 5. (א) במהלך הטיפול הראשוני שיקבל במרכז הייעודי, הנפגע יהיה זכאי, בין השאר, לאלה: (א) במהלך הטיפול הראשוני שיקבל במרכז הייעודי, הנפגע יהיה זכאי, בין השאר, לאלה: (א) במהלך הטיפול הראשוני שיקבל במרכז הייעודי, הנפגע יהיה זכאי, בין השאר, לאלה:
(1) מפגשים טיפוליים שבועיים עם פסיכולוג וחוגים או סדנאות טיפוליות משלימות שיקיים המרכז הייעודי; (1) מפגשים טיפוליים שבועיים עם פסיכולוג וחוגים או סדנאות טיפוליות משלימות שיקיים המרכז הייעודי;
(2) מענה טלפוני זמין בכל עת. (2) מענה טלפוני זמין בכל עת.
(ב) טיפול ראשוני כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. (ב) טיפול ראשוני כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. (ב) טיפול ראשוני כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
הערכה לצורך קביעת דרגת פגיעה 6. (א) בתום תקופת הטיפול הראשוני תתבצע הערכה מחודשת של מצבו של הנפגע על ידי גורמים מקצועיים שתקבע הרשות ולפי אמות מידה שייקבעו על ידה, ובסופה תיקבע לנפגע אחת מדרגות הפגיעה שלהלן: (א) בתום תקופת הטיפול הראשוני תתבצע הערכה מחודשת של מצבו של הנפגע על ידי גורמים מקצועיים שתקבע הרשות ולפי אמות מידה שייקבעו על ידה, ובסופה תיקבע לנפגע אחת מדרגות הפגיעה שלהלן: (א) בתום תקופת הטיפול הראשוני תתבצע הערכה מחודשת של מצבו של הנפגע על ידי גורמים מקצועיים שתקבע הרשות ולפי אמות מידה שייקבעו על ידה, ובסופה תיקבע לנפגע אחת מדרגות הפגיעה שלהלן:
(1) דרגה נמוכה – נפגע שמסוגל לתפקד באופן שוטף; (1) דרגה נמוכה – נפגע שמסוגל לתפקד באופן שוטף;
(2) דרגה בינונית – נפגע שמתפקד לסירוגין וחווה מעת לעת התקפים כתוצאה מההפרעה הבתר-חבלתית; (2) דרגה בינונית – נפגע שמתפקד לסירוגין וחווה מעת לעת התקפים כתוצאה מההפרעה הבתר-חבלתית;
(3) דרגה חמורה – נפגע שאינו מסוגל לתפקד. (3) דרגה חמורה – נפגע שאינו מסוגל לתפקד.
(ב) עד לקביעת הדרגה לפי סעיף קטן (א), יהיה הנפגע זכאי להמשך טיפול במרכז הייעודי אף אם הסתיימה תקופת הטיפול הראשוני. (ב) עד לקביעת הדרגה לפי סעיף קטן (א), יהיה הנפגע זכאי להמשך טיפול במרכז הייעודי אף אם הסתיימה תקופת הטיפול הראשוני. (ב) עד לקביעת הדרגה לפי סעיף קטן (א), יהיה הנפגע זכאי להמשך טיפול במרכז הייעודי אף אם הסתיימה תקופת הטיפול הראשוני.
המענה הטיפולי 7. נפגע שדרגת פגיעתו נקבעה לפי סעיף 6 לחוק זה, יהיה זכאי לטיפול כלהלן בהתאם לדרגה שנקבעה לו: נפגע שדרגת פגיעתו נקבעה לפי סעיף 6 לחוק זה, יהיה זכאי לטיפול כלהלן בהתאם לדרגה שנקבעה לו: נפגע שדרגת פגיעתו נקבעה לפי סעיף 6 לחוק זה, יהיה זכאי לטיפול כלהלן בהתאם לדרגה שנקבעה לו:
(1) דרגה נמוכה – (1) דרגה נמוכה – (1) דרגה נמוכה –
(א) טיפול פסיכולוגי בהיקף שתורה הרשות ומענה טלפוני בכל עת; (א) טיפול פסיכולוגי בהיקף שתורה הרשות ומענה טלפוני בכל עת;
(ב) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו; (ב) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו;
(ג) סדנאות ופעילויות טיפוליות אלטרנטיביות או פארא-רפואיות; (ג) סדנאות ופעילויות טיפוליות אלטרנטיביות או פארא-רפואיות;
(ד) טיפול רפואי לתסמינים הנלווים להפרעה הבתר-חבלתית; (ד) טיפול רפואי לתסמינים הנלווים להפרעה הבתר-חבלתית;
(2) דרגה בינונית – (2) דרגה בינונית – (2) דרגה בינונית –
(א) טיפול פסיכולוגי בהיקף שתורה הרשות, טיפול תרופתי בהנחיית רופא מוסמך ומענה טלפוני בכל עת; (א) טיפול פסיכולוגי בהיקף שתורה הרשות, טיפול תרופתי בהנחיית רופא מוסמך ומענה טלפוני בכל עת;
(ב) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו; (ב) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו;
(ג) סיוע תעסוקתי; (ג) סיוע תעסוקתי;
(ד) אשפוז במרכז הייעודי או בבית חולים או מרכז שיקום אחר שאישרה הרשות בעת התקף פוסט–טראומטי, עד להשבתו של הנפגע למצב יציב, שבמהלכו יקבל הנפגע קצבה חודשית בסכום של 5,000 שקלים חדשים; (ד) אשפוז במרכז הייעודי או בבית חולים או מרכז שיקום אחר שאישרה הרשות בעת התקף פוסט–טראומטי, עד להשבתו של הנפגע למצב יציב, שבמהלכו יקבל הנפגע קצבה חודשית בסכום של 5,000 שקלים חדשים;
(3) דרגה חמורה – (3) דרגה חמורה – (3) דרגה חמורה –
(א) שיקום מקצועי; (א) שיקום מקצועי;
(ב) טיפול פסיכולוגי רציף; (ב) טיפול פסיכולוגי רציף;
(ג) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו; (ג) טיפול משפחתי לבן הזוג של הנפגע, לילדי הנפגע או להוריו;
(ד) אשפוז במרכז ייעודי או בבית חולים או במוסד שיקום אחר באישור הרשות, שבמהלכו יקבל הנפגע קצבה חודשית בסך 8,000 שקלים חדשים. (ד) אשפוז במרכז ייעודי או בבית חולים או במוסד שיקום אחר באישור הרשות, שבמהלכו יקבל הנפגע קצבה חודשית בסך 8,000 שקלים חדשים.
סיוע למטופלים לאחר שיקום 8. נפגע שנקבעה לו דרגה בינונית או חמורה יהיה זכאי, בכפוף למבחן הכנסה, לסיוע כלהלן: נפגע שנקבעה לו דרגה בינונית או חמורה יהיה זכאי, בכפוף למבחן הכנסה, לסיוע כלהלן: נפגע שנקבעה לו דרגה בינונית או חמורה יהיה זכאי, בכפוף למבחן הכנסה, לסיוע כלהלן:
(1) נפגע שנקבעו לו עד 50% אובדן כושר עבודה – קצבה חודשית של 4,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו מקבל קצבה חודשית נוספת מהמדינה; קצבה חודשית כאמור תינתן בנוסף להמשך קבלת טיפולים שיקומיים ותרופתיים מהרשות; (1) נפגע שנקבעו לו עד 50% אובדן כושר עבודה – קצבה חודשית של 4,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו מקבל קצבה חודשית נוספת מהמדינה; קצבה חודשית כאמור תינתן בנוסף להמשך קבלת טיפולים שיקומיים ותרופתיים מהרשות; (1) נפגע שנקבעו לו עד 50% אובדן כושר עבודה – קצבה חודשית של 4,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו מקבל קצבה חודשית נוספת מהמדינה; קצבה חודשית כאמור תינתן בנוסף להמשך קבלת טיפולים שיקומיים ותרופתיים מהרשות;
(2) נפגע שנקבעו לו יותר מ-50% אובדן כושר עבודה – קצבה כאמור בפסקה (1), סיוע במימון דיור או דיור במוסד מטעם הרשות וכן טיפול תרופתי שאינו כלול בסל הבריאות. (2) נפגע שנקבעו לו יותר מ-50% אובדן כושר עבודה – קצבה כאמור בפסקה (1), סיוע במימון דיור או דיור במוסד מטעם הרשות וכן טיפול תרופתי שאינו כלול בסל הבריאות. (2) נפגע שנקבעו לו יותר מ-50% אובדן כושר עבודה – קצבה כאמור בפסקה (1), סיוע במימון דיור או דיור במוסד מטעם הרשות וכן טיפול תרופתי שאינו כלול בסל הבריאות.
מבחן הכנסה 9. מבחן ההכנסה לעניין זכאות נפגע לסיוע לפי סעיף 8 הוא כלהלן: מבחן ההכנסה לעניין זכאות נפגע לסיוע לפי סעיף 8 הוא כלהלן: מבחן ההכנסה לעניין זכאות נפגע לסיוע לפי סעיף 8 הוא כלהלן:
(1) נפגע שבבעלותו דירה או לפחות מחצית מהזכויות בה, או שמשתכר יותר מ-10,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לסיוע בדיור; (1) נפגע שבבעלותו דירה או לפחות מחצית מהזכויות בה, או שמשתכר יותר מ-10,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לסיוע בדיור; (1) נפגע שבבעלותו דירה או לפחות מחצית מהזכויות בה, או שמשתכר יותר מ-10,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לסיוע בדיור;
(2) נפגע שמשתכר יותר מ-7,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לקצבה חודשית. (2) נפגע שמשתכר יותר מ-7,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לקצבה חודשית. (2) נפגע שמשתכר יותר מ-7,000 שקלים חדשים ברוטו, לא יהיה זכאי לקצבה חודשית.
מימון פעולות הרשות 10. (א) משרד הבריאות יישא במימון פעילות הרשות והמרכזים הייעודיים במסגרת תקציבו ולשם כך יקבל תוספת תקציבית ייעודית ממשרד האוצר. (א) משרד הבריאות יישא במימון פעילות הרשות והמרכזים הייעודיים במסגרת תקציבו ולשם כך יקבל תוספת תקציבית ייעודית ממשרד האוצר. (א) משרד הבריאות יישא במימון פעילות הרשות והמרכזים הייעודיים במסגרת תקציבו ולשם כך יקבל תוספת תקציבית ייעודית ממשרד האוצר.
(ב) משרד הביטחון יממן את הטיפול בנפגעים הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומטי שחוו במהלך פעילות מבצעית. (ב) משרד הביטחון יממן את הטיפול בנפגעים הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומטי שחוו במהלך פעילות מבצעית. (ב) משרד הביטחון יממן את הטיפול בנפגעים הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומטי שחוו במהלך פעילות מבצעית.
(ג) המוסד לביטוח לאומי יממן את הטיפול בנפגעי הלם קרב הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומתי שחוו כתוצאה מפגיעת איבה. (ג) המוסד לביטוח לאומי יממן את הטיפול בנפגעי הלם קרב הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומתי שחוו כתוצאה מפגיעת איבה. (ג) המוסד לביטוח לאומי יממן את הטיפול בנפגעי הלם קרב הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע טראומתי שחוו כתוצאה מפגיעת איבה.
ביצוע 11. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה.