חומר רקע
עמד
ת
""יד לאישה" בעניין הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות), התשפ
ה–
5
202
לקראת דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט–
02/12/2025
בהמשך לעמדתנו שהוגשה לקראת הדיון שהתקיים ביום11/12/2024
, אשר במסגרתה הובעה
הסתייגות מקידום הצעת החוק ,
ולעמדה המשלימה שהוגשה לקראת הדיון שהתקיים בועדה ביום
05/03/2025
,
מובאת
להלן עמד תנו עם דגשים לקראת הדיון העתיד להתקיים ביום2/12/25
בהכנה
ל :קריאה שניה ושלישית של הצעת החוק, וכמפורט להלן
ארגון "יד לאישה" וא ה ארגון שטח ,המונה צוות של טוענות רבניות ועורכות דין ה
מייצג
ו ת מידי
יום
נשים מסורבות גט ועגונות בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ .מעבר להתנגדו תנו העקרונית
להצעת החוק כפי שפרטנו בארוכה בעמדות שהגשנו בעבר, ומתוך הכרות מעמיקה עם
מערכת בתי
הדין,
אנו מבקשות ל הצביע על
חשש ממשי לפגיעה בכלל המתדיינים , ככל שהצעת החוק שבנדון
תעבור ללא
הגדרתה כהצע ת חוק תקציבית .
הסמכות הנתונה לביה"ד בענייני נישואין וגירושין הי א
סמכות י
י חודית, ולציבור המתדיינים
בנושאים אלו אין אפשרות לפנות לערכאת שיפוט אחרת. ציבור זה סובל כבר היום מעומס כבד
ומעינוי דין, וזאת עוד מבלי להרחיב את סמכויותיו של בית הדין לנושאים נוספים .
1
העברת החוק
ללא הוספת תקנים ומבנים בהתאם להגדלת היקף הפעילות הנובעת מהרחבת הסמכויות שבהצע
ה ,
תוביל בוודאות לפגיעה נוספת בציבור המתדיינים, ובפרט
ת וסיף עינוי דין וסבל רב לנשים עגונות
ומסורבות גט .
נושא
התקציב
עלה מס' פעמים ומפי גורמים שונים בדיונים שהתקיימו בועדה
בהכנה ל קריאה
ראשונה .של הצעת החוק
כך, בדיון שהתקיים בו
ו עדה ביום10/06/2025
אמרה נציגת משרד
" המשפטים עו"ד יעל בלונדהיים כי לעמדתנו זאת הצעה תקציבית. נצטרך לחזור לוועדת שרים".
גם יו"ר הועדה,, חה"כ שמחה רוטמן
התייחס לנושא בדיון שהתקיים ביום1/7/25
" :באומרו זה
.דבר שדיברנו גם לנושא העלות התקציבית..
אמרנו כבר בדיון הקודם שלקראת השנייה והשלישית
נצטרך לקבל החלטה ואם זה יהפוך את זה לתקציבית נצטרך לקבל את ההחלטה בהתאם לכללים
של תקציביות שזה לא יהיה סמכות רשות אלא סמכות חובה בשיעור מסוים...
הדבר הזה יצטרך
לקבל את המענה שלו בין הראשונה לשנייה ושלישית ."..
גם
בגלגולה הקודם של הצעת החוק ב מהלך שנת2017
,היה בר ור
למקדמי החוק
כי
ההצעה
דורשת
התייחסות תקציבית ו בהתאם לכך
היתה נוכחות של
נציג אגף התקציבים
בדיונים שהתקיימו
.בוועדה
1
ראו לדוגמה כתבה שהתפרסמה בYNET
, ביום26/11/2025
שכותרתה: "יאוש וסחבת: כך קורסים בתי הדין
."הרבניים
ynet.co.il/judaism/article/yokra14592176?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm
_campaign=whatsapp&utm_term=yokra14592176&utm_content=Header
זאת ועוד, בדיון שהתקיים בוועדה ביום12/12/2017
אמר באופן ברור ,חה"כ דאז ושר האוצר היום
בצלאל סמוטריץ ,
כי אין לאפשר
ל הצעת החוק
לפגוע
:בפעילות השוטפת של בתי הדין, וכלשונו
"
אני כן אומר לבתי הדין הרבניים- וצריך לשקול לעגן את זה, אדוני היושב-
ראש, גם בחוק הזה–
שצריך שיהיה ברור שקודם כול התפקיד הקלאסי הוא החובה שלכם, ואחר כך, אם נשאר זמן וככל
שנשאר זמן-
לבוררויות. אם לא נשאר זמן-
לא מקבלים תיקים, שלא יהיה מצב שלוקחים
בוררויות
וזה גורם לסחבת או לעיכוב בתיקים שהם המחויבות הראשונה שלכם. זה ודאי דבר
שחייבים לוודא שלא קורה ."
כאז כן עתה -
יפים דבריו של שר
האוצר, ויש לוודא שהצעת החוק לא תגרום לפגיעה ב מחויבות
הראשונה של בתי הדין .
,על אף שהדברים ברורים למדי
בתי הדין מעדיפים לפוגג חששות כבדים אלו ול יצור מצג לפיו לא
תהיה להצעת החוק השפעה משמעותית על פעילותם, וב
כך לגרום לקידום ההצעה
מבלי להידרש
לשאלת התקציב.
.אין לתת לכך יד
כך למשל , בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב : "הצעת החוק מעגנת בחקיקה את המצב הנוהג
ממילא בבתי הדין הרבניים ולפיכך לא תידרש תוספת תקציבית לצורך יישום החוק בבתי הדין
."...הרבניים
זוהי אמירה החוטאת לאמת. זהו אינו
המצב הנוהג כיום בבתי הדין. מאז פסיקת בג"צ בענין סימה
,אמיר2
בתי הדין הרבניים אינם דנים בנושאים אזרחיים ואף לא קיימת אפשרות טכנית לפתיחת
תיק בין מתדיינים שאינם בני זוג, או ב
נושאים
.שאינם ענייני נישואין וגירושין
כך גם
בדיון בועדת חוקה שהתקיים מיום11/07/17
,
בגלגולה הקודם של הצעת החוק , אמר מנכ"ל
בתי הדין הרבניים דאז" :, עו"ד שמעון יעקובי, כי אנחנו לא זקוקים
לתקציב נוסף לצורך הפעלת
החוק הזה כפי שהוא, אני מדבר
כרגע.
...
כ-
700
תיקי בוררות נידונו בבתי הדין הרבניים מידי שנה
עד פסק הדין
של סימה אמיר .זה
פחות מ-
1%
מסך התיקים הנידונים בבתי הדין.
."...
ואולם הצגת הנתונים באשר להיקף התוספת הצפויה מטעה ואינה משקפת את תוספת העומס
.האמיתית גם
אם מספר התיקים שיתווספו הוא–
700
בשנה בלבד,
הרי שתיקים אזרחיים אלו
אינם דומים לרבים מן התיקים הנספרים במערכת כיום, הכוללים תיקים רבים שאין בהם פעילות
שיפוטית מהותית (כדוגמת אישור הסכ
מי ,י ם ,שוב סכסוך.)'הצהרות דת וכד
תיקים אזרחיים הינם
תיקים מורכבים עתירי מחלוקת, וגוזלים זמן שיפוטי רב.
,בהקשר זה
ראויים לציון דבריו הנכוחים של ד"ר רפי רכס, יועמ"ש בתי הדין יום כ , כפי שנאמרו
בדיון שהתקיים בהצעת חוק בתי המשפט (פרסום פסיקה בענייני משפחה) ביום16/7/25
:
"
במילים פשוטות, ואני אגיד את הדברים בצורה בוטה אולי, אם מדינת ישראל מעוניינת שפסקי
דין יתפרסמו...
,צריך פה כוח אנושי. מדינת ישראל צריכה להשקיע. אנחנו, בתי הדין הרבניים
מפרסמים בין200
ל-
300
.פסקי דין, בתת תקינה, אין לנו כמעט מי שיעשה את זה. זה בלתי אפשרי
2
בג"צ8638/03
אמיר נ' בית הדין הגדול(, פ"ד סא1
)
259
.
.אי אפשר להוציא חוק שהוא לא מתכתב עם היכולת אנחנו לא רוצים להפר חוק, אנחנו רוצים
.לקיים אותו
לכן חייבים שהחוק יהיה מתואם לתקינה ולתקציבים שמועברים, אחרת אי אפשר
.יהיה לעשות את זה "
מה שנכון לגבי תיקון החקיקה בענין פרסום פסיקה, אשר אין חולק
על
נחיצות ,ו
נכון שבעתיים
לגבי הצעת החוק דנן, ש יש חולקים רבים מאד באשר לנחיצותה. אם לא ניתן לקדם תיקון
נחוץ
ללא
תקינה ותקצוב, כיצד ניתן לקדם הצעה המרחיבה את סמכויות בתי הדין באופן מהותי
ללא תקינה
?ותקצוב
נוכח כל האמור ברי
כי יש להתייחס להצעת החוק כהצעת חוק תקציבית, וכי אין לקדם תיקון
חקיקתי ללא התאמה לתקינה ותקצוב .
לאחר זאת
:עולה שאלה ערכית מהותית
האם בעת הזאת, לאחר שנתיים של מלחמה קשה , כאשר הציבור קורע תחת הנטל הכלכלי, ובפרט
ציבור משרתי המילואים–
האם זו העת להוציא מקופת המדינה תקציב ציבורי למטרה שאינה
חיונית ושאינה משרת ת אלא פל
ח
?צר מאד של החברה הישראלית
.אנו סבורות שלא
:ומכאן קריאתנו לחברי הועדה
יש לראות את הצעת החוק כהוויתה–
כהצעת חוק תקציבית
ה דורשת משאבים של תקינה ומבנים
על מנת שהרחבת הפעילות מכח הרחבת הסמכויות שבהצעת החוק לא תפגע ב כלל ציבור
המתדיינים. הקצאת תקציבים בעת הזאת לצורך שאינו הכרחי
ו שאינו משרת אלא אחוז קטן ב מן
הצבור ה אינ ראוי
ה ., ולפיכך אין לקדם את הצעת החוק