חומר רקע

רפורמת השידורים חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה תמוז התשפ"ה יולי2025 2 תוכן עניינים הקדמה ................................ ................................ ................................ ............... 5 1 שוק השידורים– מבוא ................................ ................................ .................... 6 1.1 רקע ................................ ................................ ................................ .................. 6 1.2 התפתחות שוק השידורים בישראל ................................ ................................ ....... 8 1.3 השפעת טכנולוגיית OTT על שוק השידורים ................................ ........................ 13 1.4 מדוע נדרש לשנות את האסדרה ?הקיימת ................................ ............................ 17 1.5 שינוי האסדרה הרצוי ................................ ................................ ........................ 19 1.5.1 שוק חופשיVs. רגולציה ................................ ................................ ........... 19 1.5.2 אסדרה עלOTT ? ................................ ................................ ..................... 22 1.5.3 עקרונות ומטרות הרגולציה ................................ ................................ ....... 23 1.5.4 על מי תחול הרגולציה ................................ ................................ ............... 24 1.5.5 שיטת האסדרה– ?מהו משטר הרישוי הרצוי ................................ ............... 26 1.5.6 "הרגולציה המוצעת ב"קליפת אגוז ................................ ............................ 27 2 אסדרת תכני חדשות ואקטואליה ................................ ................................ ..... 29 2.1 ניתוח ,התחום בעיות והצורך בהתערבות ................................ ............................. 29 2.1.1 הבעיה הראשונה– חסמי כניסה והתרחבות ................................ ................. 30 2.1.2 הבעיה השנייה– מהימנות המידע החדשותי ................................ ................ 34 2.1.3 הבעיה השלישית– פער רגולטורי ................................ ............................... 35 2.1.4 תחום החדשות בטלוויזיה כחלק מ"שוק הדעות" הרחב יותר ........................ 36 2.1.5 התמודדות עם הבעיות– הקדמה ................................ ............................... 40 2.2 מטרות האסדרה ................................ ................................ .............................. 41 2.3 סקירה בינלאומית משווה ................................ ................................ .................. 41 2.3.1 בעלויות צולבות ................................ ................................ ....................... 41 2.3.2 הפצת ערוצים באופן נרחב ................................ ................................ ......... 45 2.3.3 מהימנות שידורי החדשות ................................ ................................ ......... 49 2.3.4 סקירת רגולציות מהעולם עליהם מבוססת האסדרה הקיימת בישראל ........... 52 2.3.5 הרגולציה הנבחרת מהעולם שתשמש תשתית לגיבוש הרגולציה המקומית ...... 52 2.4 גיבוש וניתוח החלופות לאסדרה ................................ ................................ ......... 52 2.4.1 בעלויות צולבות ................................ ................................ ....................... 53 2.4.2 הפצת ערוצים באופן נרחב ................................ ................................ ......... 56 2.4.3 מהימנות שידורי החדשות ................................ ................................ ......... 59 2.4.4 סיכום החלופות שנבחרו ................................ ................................ ............ 62 2.5 עיצוב החלופה הנבחרת ................................ ................................ ..................... 62 2.6 קביעת יעדים וקריטריונים לאסדרה ................................ ................................ ... 64 3 הפקות מקור ................................ ................................ ............................... 65 3.1 ניתוח כלכלי של התחום והצורך בהתערבות ................................ ......................... 65 3.2 סקירה בינלאומית משווה ................................ ................................ .................. 69 3 3.3 גיבוש וניתוח חלופות ................................ ................................ ......................... 71 3.4 עיצוב החלופה הנבחרת ................................ ................................ ..................... 77 3.5 קביעת יעדים וקריטריונים להצלחת האסדרה ................................ ...................... 79 4 אסדרת הקשרים המסחריים בין ספקי התכנים ................................ ................... 80 4.1 הבעיה והצורך בהתערבות ................................ ................................ ................. 80 4.1.1 ערוצי ברודקאסט ................................ ................................ ..................... 81 4.1.2 תוכני ספורט– היבט מסחרי ................................ ................................ ..... 86 4.1.3 תוכני ספורט– היבט ציבורי ................................ ................................ ...... 91 4.2 מטרות האסדרה ................................ ................................ .............................. 92 4.3 למידה מדיני התחרות בארץ ובעולם ................................ ................................ .... 93 4.4 גיבוש וניתוח חלופות לאסדרה ................................ ................................ ........... 95 4.5 עיצוב החלופה הנבחרת ................................ ................................ ..................... 99 4.6 קביעת יעדים וקריטריונים להצלחת האסדרה ................................ .................... 102 4.7 שיתוף ציבור וגורמים רלוונטיים ................................ ................................ ...... 102 4.8 תכני ספורט – היבט ציבורי – המשך דיון ................................ ........................... 103 4.8.1 מטרות האסדרה ................................ ................................ .................... 104 4.8.2 סקירה בינלאומית משווה ................................ ................................ ....... 104 4.8.3 גיבוש וניתוח חלופות ................................ ................................ .............. 108 4.8.4 עיצוב החלופות הנבחרות ................................ ................................ ........ 111 4.8.5 הגדרת יעדים וקריטריונים ................................ ................................ ...... 112 4.8.6 שיתוף ציבור וגורמים רלוונטיים ................................ .............................. 113 נספח א': הפצת תכנים פתוחה לציבור– ""עידן פלוס ................................ ................. 114 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ............ 114 2. הגדרת תכלית והצורך בהתערבות ................................ ................................ ..... 116 3. הגדרת מטרות ................................ ................................ ............................... 116 4. למידה מהעולם ................................ ................................ .............................. 117 5. גיבוש וניתוח חלופות ................................ ................................ ...................... 118 6. עיצוב החלופה הנבחרת ................................ ................................ ................... 121 7. הגדרת יעדים וקריטריונים ................................ ................................ ............. 122 נספח ב': השוואת הסדרים מרכזיים ................................ ................................ ....... 123 נספח ג': השוואת חובות כספיות ישירות במשטר הזיכיונות, רישיונות ורישום במרשם ....... 128 4 תרשימים תרשים 1 : שרשרת הערך המסורתית בשוק השידורים ................................ ................................ ..................... 8 תרשים 2 : שרשרת הערך בשוק שידורי OTT ................................ ................................ ............................... 14 תרשים 3 : התפלגות מנויי הפלטפורמות הישראליות ................................ ................................ ...................... 16 תרשים 4 : התפלגות צריכת החדשות לפי ,פלטפורמה בריטניה 2024 ................................ ................................ 36 תרשים 5 : צריכת חדשות ,בבריטניה לפי ,פלטפורמה בשנים 2024-2018 ................................ .......................... 37 תרשים 6 : המקור העיקרי והשני בחשיבות לצריכת מ ידע ,חדשותי אחוזים מכלל היהודים ................................ . 38 תרשים 7 : שיעור האמון ,בחדשות לפי פלטפורמה ................................ ................................ .......................... 39 תרשים 8 : חובת השקעה בהפקות ,מקור ובהפקות מסוגה ,עילית על הגופים המסחריים ................................ .... 67 תרשים 9 : חובת השקעה בהפקות מקור מסוגה עילית לגופים ,מסחריים 2026-2015 ................................ .......... 78 תרשים 10 : שרשרת הערך באספקת תכני ספורט ................................ ................................ ........................... 87 תרשים 11 : הוצאות הפלטפורמות על ערוצי הספורט בין השנים 2022-2015 ................................ ...................... 88 5 הקדמה התאמת האסדרה בתחום אספקת התכנים האודיו- ויזואליים לציבור עומדת על סדר היום הממשלתי בכלל ועל סדר יומו של משרד התקשורת בפרט מזה מספר שנים. מספר ועדות ציבוריות .הגישו את המלצותיהן בזו אחר זו אך ההמלצות השונות מעולם לא עובדו לכדי שינוי אסדרה מקיף בשנת2021 פורס מו המלצות הוועדה לאסדרת־העל בתחום השידורים – הוועדה הציבורית .האחרונה שעסקה בנושא בהמשך ל כך , פרסם משרד התקשורת באוגוסט2022 שימוע ציבורי לו .צורפה טיוטת תזכיר חוק1 לאחר ניתוח הערות הציבור שנתקבלו בוצעו התאמות לנוסח, ביולי2023 פרסם משרד התקשורת את תזכיר חו ק התקשורת (שידורים), התשפ"ג- 2023 "(התזכיר ") להערות .הציבור2 שני הליכי שיתוף הציבור היו מקיפים וכללו קבלת הערות רבות מהציבור הכללי ומבעלי העניין בשוק. לאחר עיבוד וניתוח הערות הציבור התקיים שיח מקצועי משותף במסגרת ימים מרוכזים בהם השתתפו נציגי משרד המשפטים ( )ייעוץ וחקיקה , משרד האוצר )(אגף התקציבים ורשות התחרות, אשר הובילו לביצוע התאמות בנוסח התזכיר. התקיים שיח משותף בין גורמי הממשלה עד לגיבוש הנוסח העדכני של טיוטת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה- 2025 . בלמידה מהעולם הסתייענו בחברה הבינלאומיתCullen-international המתמחה ברגולציה בתחום התקשורת, ובצוות בראשות מר ארז וידוצ'ינסקי מחברתMNS consulting אשר גם ייעץ בתהליך .וסייע בכתיבת נושאים שונים במסמך מסמך זה מנתח את שינויי החקיקה אשר נכללים תחת הגדרת "אסדרה" כמשמעותה בחוק עקרונות האסדרה, תשפ"ב- 2021 . פרק1 סוקר את התפתחות שוק השידורים בישראל, משנות ה- 60 ;' ועד היום מ מחיש את השפעת ;הטכנולוגיה על השוק מ ;סביר כיצד הטכנולוגיה משנה את המודלים העסקיים מ תאר מדוע הגיעה העת לבצע שינויי אסדרה באופן יזום; ו מ ציג ב תמצית.את הרגולציה החדשה פרק2 בוחן את האסדרה הקיימת בתחום החדש ,ות ומפרט אודות הרגולציה המומלצת בתחום ,)אשר תתייחס להיבטי מבנה שוק (ריכוזיות ובעלויות צולבות הנגשת תכני החדשות לציבור והיבטי אמינות תכני החדשות ו.חופש הביטוי פרק3 מנתח את תחום ההפקות המקומיות, ומתאר כיצד תחום זה הושפע מהשינויים הטכנולוגיים ומן השינויים ב מבנה התחרות בשוק השידורים. בפרק נבחנת האסדרה המומלצת בתחום אשר נועדה להבטיח את ההשקעה ביצירה הישראלית .בהפקות מסוגה עילית פרק4 מציג את יחסי הגומלין בין הערוצים לבין הפלטפורמות ואת ההתערבות המוצעת לאסדרת .יחסים אלה, לשם הבטחת שוק שידורים תחרותי פרק5 בוחן את תחום שידורי הספור ט, ומתאר את שרשרת הערך הייחודית אשר מובילה לקיומם של כשלי שוק בתחום. בפרק נבחנת האסדרה המומלצת על תכנים בעלי חשיבות מסחרית ועל תכנים .בעלי חשיבות ציבורית 'נספח א מתאר את ההיבטים השונים של פלטפורמת הפצה ציבורית, לרבות שינוי הפלטפורמה .הקיימת והתאמתה לעידן הטכנולוגי הנוכחי נספח ב' עורך השוואת עיקרי הרגולציה בין החוק .הקיים, התזכיר והצעת החוק המעודכנת נספח ג' משווה את החובות הכספיות הישירות בין שטר .הזיכיונות, משטר הרישיונות ומשטר הרישום במרשם 1 שימ וע– טיוטת הצעת חוק עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו-ויזואליים לציבור, התשפ"ב- 2022 . 2 פרסום התזכיר מיום24 ביולי2023 באתר החקיקה הממשלתי. 6 1 שוק השידורים– מבוא 1.1 רקע "( בשידורי טלוויזיה שידורים") מועבר מידע קולי וחזותי מהמשדר אל הצופה בשלושה שלבים :שונים א. הפקת התוכן– צירוף הקול והתמונה המצולמת ותרגומם לאותות חשמליים, אשר מתבצע "( באולפני הפקה שונים מקטע היצירה" " או מקטע ההפקה.)" ב. "( הפצת המידע אל היעד באמצעות תווך קווי או אלחוטי מקטע ההפצה") . ג. קבלת המידע ופענוח האותות החשמליים לכדי שידור קולי- חזותי באמצעות ציוד קצה "( ייחודי ביעד הלקוח מקטע הלקוח .)" טכנולוגיית שידור הטלוויזיה נהייתה אופרטיבית במהלך שנות ה- 30 של המאה שעברה. אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה, בשלו פיתוחי הטלוויזיה והפצת השידורים ו החלו השידורים בפרישה רחבה במדינות רבות באירופה. במרבית המדינות, הממשלה עצמה הייתה מעורבת בהקמת שידורי ,טלוויזיה ובמיסודם, כולל בעלות ציבורית על השידורים3 :וזאת בשל מספר טעמים א. תדרים אלקטרומגנטיים : בתקופה זו הפצת השידורים התבססה על תדרים, שהם משאב ציבורי מוג בל, ובשל כך המדינה מנהלת את השימוש במשאב זה, במטרה למקסם את .הרווחה החברתית ב. היבטים ציבוריים של השידורים : באמצעות שידורי הטלוויזיה, יכול היה כל בית במדינה להתחבר למתרחש באותה עת בסלון ביתם של אזרחים אחרים, משום שהכל צפו באותם תכנים טלוויזיוניים שסופקו מאותו מקור. נוכח מיעוט הערוצים, ערוץ הטלוויזיה הוביל לליכוד הצופים יחדיו סביב אותם השידורים, לכדי "מדורת השבט". בשל כך, לשידורים באותה עת הייתה השפעה ציבורית עצומה– ,הטלוויזיה היוותה צינור מידע מרכזי לציבור השפיעה על השיח הציבורי ועל סדר היום במדינה ושימשה כסו .כן חברתי, חינוכי ותרבותי על מנת לשלוט במידע המופץ וכדי להבטיח שהתכנים יתאימו לערכים הלאומיים ויחזקו את התרבות המקומית, ממשלות שאפו לספק שידורים בעצמ ן על מנת לספק תוכן שישרת .את טובת הציבור, נטול אינטרסים מסחריים ג. תשתיות : שידורים אלחוטיים דרשו הקמת מגדלי שי ,דור ואולפנים באופן הכרוך ב עלות .הקמה גבוהה תוך כדאיות כלכלית לא ידועה המחסור בתדרים זמינים להקצאה קבע את עוצמת התחרות בשוק במשך עשורים רבים. עד לשנות ה- 50 ' הוקמו באירופה גופי שידור ציבוריים, ובכך למעשה בכל מדינה שרר מונופול ממשלתי בשוק השידורים, אשר התקי ים בדרך כלל למשך כ- 30 שנה בכל מדינה עד לפתיחת השוק לתחרות עם הקמתם של ערוצים מסחריים. הערוצים המסחריים, כמו הערוצים הציבוריים, שידרו לציבור על גבי תדר, אך בשונה מהערוצים הציבוריים הבעלות עליהם הייתה פרטית, בחירת התכנים הייתה חופשית יותר ומימון השידורים התב צע באופן פרטי– לרוב באמצעות שידור פרסומות. נוכח 3 גם בארצות הבר ית, בה השידור הציבורי הוקם בשלב מאוחר והוא אינו מהווה שחקן מרכזי בשוק, התאפיין השידור .באסדרה ממשלתית ניכרת יותר מזו שהייתה כלפי אמצעי תקשורת אחרים 7 ,החשיבות הציבורית בשידור, והעובדה שהשוק הוגבל לגופי שידור מעטים מאוד בשל אילוץ התדר פתיחת השוק לשידורים מסחריים נעשתה בדרך כלל באמצעות מכרז ועל גופי השידור שזכו במכרז נקבעה רגולציה ענפה שנועדה להבטיח את קיומ .ן של תכליות ציבוריות שונות עם התפתחות תחום השידורים מבחינה טכנולוגית וכלכלית בעולם, מקטע ההפצה נעשה מגוון יותר. חלף הפצה עצמאית של ערוץ באופן אלחוטי באמצעות מספר תחנות בסיס, במדינות רבות בעולם התפתחו אלטרנטיבות של הפצת שידורים לוויינית והפצת שידורים באמצ עות פרישת רשת כבלים ייעודית לבית הלקוח בתשלום דמי מנוי חודשיים. חברות כבלים ולוויין סיפקו חבילת ערוצים למנוי והיוו למעשה פלטפורמות שידורים רב- "( ערוציים פלטפורמות "). לחברות אלה היו מאפיינים רבים של מונופול טבעי, עם השלכות חיוביות ושליליות. כך, מצד אחד פרישת תשתית ייעודית לשידורים צמצמה את התלות במשאב התדר, הפחיתה עלויות עסקה, אפשרה את הפצתם של ערוצים רבים יותר והפחיתה חסמי כניסה לערוצים; ומצד שני, נוצר לחברות אלה יתרונות .משמעותיים לגודל אשר מנעו כניסת פלטפורמות נוספות לשוק לצד פלטפורמות כבלים ולוויין, התפתח ו פלטפורמות המבוססות על הפצת שידורים באמצעות משדרים קרקעיים (בתחילה בשיטה אנלוגית ובהמשך בשיטה הדיגיטלית), אשר סיפקו לצופה חבילת ערוצים בחינם או בתשלום. ככל שהפלטפורמות השונות חדרו לשוק ונהיו יעילות יותר, כך .הערוצים צמצמו את ההפצה העצמאית שלהם כך התפתחה שרשרת הערך בשוק השידורים, אשר מורכבת מ-3 חוליות; יצירת תוכן, ערוץ ופלטפורמת שידורים רב-ערוציים, כפי שמתואר ב תרשים1 .להלן במקטע יצירת התוכן מופקת תכנית, סדרה או סרט בסוג תוכן מסוים, למשל– ,דרמה, תעודה חדשות, אקטואליה, ספורט ובידור. סוגי התוכן השונים נבדלים בעלויות הפקת התוכן, במאפייני השידור (שידור חי או תכנית מוקלטת), במאפייני הצפייה והביקוש ובכדאיות הכלכלית. מימון יצירת התוכן מגיע ממכירת ז .כויות שידור לגופי שידור שונים ומקרנות שונות ערוץ מאגד מספר תכניות, מסדר אותם ברצף כרונולוגי מסוים, ומשדר לציבור בכל רגע נתון תוכן ( אחד. הדגש בערוץ הוא על הזרמהflow ) של השידור באופן לינארי על מנת שהצופה ימשיך לצפות באמצעות חיבור התכנים ברצף אחד על ידי הכ רזה על התכנית הבאה, פרומואים וכדומה. הערוצים .כאמור נחלקים לערוצים במימון ציבורי וערוצים במימון פרטי ערוצים במימון פרטי משודרים במספר מודלים: ערוץ עם פרסומות ללא תשלום למנוי; ערוץ .בתשלום ללא פרסומות; וערוץ בתשלום עם פרסומות פלטפורמה מספקת מספר ערוצים, והלקוח יכול לבחור באיזה ערוץ הוא צופה בכל רגע נתון מחבילת הערוצים. המודל הכלכלי של הפלטפורמה הוא בדרך כלל דמי מנוי, לכן במקטע זה קיים קשר ישיר עם הלקוח. מאפייני התחרות במקטע זה הם: מגוון הערוצים לבחירת המנוי, איכות השידור, מחיר, ציוד קצ.ה בבית הלקוח (שלט, ממיר), שירות לקוחות המקטעים נבדלים ביניהם ברמת עריכת התוכן: יוצרי תכנית מוקלטת מראש מחליטים על ( התסריט, ובתכנית אשר משודרת בשידור חי על אופן וסדר הצגת הדברים בתכניתLine-up ;) ( בערוץ קובעים את סדר התכניות השונות בלוח השידוריםProgramming ); ובפלטפורמה מחליטים אילו ערוצים ישודרו על ידה ומהו הסדר שלהם במסך הטלוויזיה. כל חוליה במורד הזרם 8 ( Downstream ) תלויה בחוליות שלפניה, אך גם עשויה .במקרים מסוימים לכלול את אלו שלפניה כך, פלטפורמות רבות מחזיקות בתי הפקה בבעלותן, בתי ההפקה יוצרים תכניות אשר נ אגדות לערוץ של הפלטפורמה, וערוץ זה משודר רק בפלטפורמה זו. משמעות נוספת היא ש למקטע היצירה ולמקטע הערוצים קיימת תלות בהפצת השידורים על ידי הפלטפורמות . 1.2 התפתחות שוק השידורים בישראל שוק השידורים במדינת ישראל התפתח באופן דומה לאירופה, אך באיחור ניכר. בשנת1966 הוקמה בישראל הטלוויזיה הלימודית באמצעות נדבת קרן רוטשילד. שידורים אלה יועדו לבתי ספר ועליהם הופקד משרד החינוך. בשנת1968 .נחנכו שידורי רשות השידור במצעד צה"ל בירושלים השידור הציב ורי התבסס על אגרות הנגבות מציבור בעלי מקלטי הטלוויזיה. בשנת1978 , לאחר דרישות לגוון את שידורי הטלוויזיה ואת שידורי החדשות, הוקמה"ועדת קוברסקי" לבחינת הנושא, אשר המליצה על הקמת ערוץ טלוויזיה שני שימומן מפרסומות ויופעל תחת אסדרה של רשות ציבורית נפרדת. ואולם ., במשך שנים רבות ההמלצה לא יושמה מחד ערוצי לרב-ערוצי בשנת1986 תוקן חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 "(חוק התקשורת "), ונקבעה לראשונה אסדרה לשידורי טלוויזיה למנויים בישראל באמצעות כבלים. גם הטלוויזיה בכבלים נתפסה ככזו הנדרשת לעודד תפקידים לאומיים וחינוכיים, ולפיכך הוטל פיקוח על תכניה ועל אופי השירותים המוצעים בה. תיקון החקיקה הוצדק בשעתו ברצון לבער את נגע שידורי טלוויזיה פיראטיים בכבלים שפעלו באופן מקומי ושכונתי, ללא כל פיקוח על תכני השידור שלהן. על מנת להסדיר את שידורי הטלוויזיה בכבלים ולהבטיח סטנ דרטים של שידורים בעלי אופי חינוכי, אזורי ובידורי, הוקמה המועצה לשידורי כבלים, אשר נקראה בהמשך– המועצה לשידורי כבלים ולוויין "(מועצת הכבלים והלוויין "). במהלך השנים1991-1987 פרסמה מועצת הכבלים והלוויין מכרזים להקמת תשתית כבלים ברחבי המדינה, תוך חלוקת המדינה ל- 31 .אזורים גיאוגרפיים שונים במכרזים זכו7 חברות כבלים בזיכיונות עד לשנת2002, עם אופציה בהארכה ל-4 .שנים נוספות חלק מבעלות הזיכיון התמזגו ושוק הכבלים חולק בין3 זכייניות. בשנת2001 הגישו חברות הכבלים בקשה למיזוג וזו אושרה בשנת2002. באותה שנה תוקנו תקנו ת התקשורת והזיכיונות הומרו ברישיונות למשך15 שנה. עם ההתחברות לכבלים, הצופים הישראליים עברו בבת אחת ממציאות של ערוץ אחד להיצע של יותר מ- 40 ערוצים. התהליך היה חד ומהיר, בשונה מההתפתחות המדורגת באירופה. תוך שנה התחברו לכבלים כ- 40% ,ממשקי הבית בהם נפרשה תשתית בשנת1994 – 67% , בשנת1998 יותר ממיליון בתי אב. בסוף2005 הליך המיזוג הושלם וחברות הכבלים החלו לפעול "( במשותף תחת חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ הוט "), עם כ- 900 .אלף מנויים תרשים1 : שרשרת הערך המסורתית בשוק השידורים 9 בשנת1998 תוקן חוק התקשורת והתאפשר להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה רב- ערוצית בלוויין ( DBS – Direct Broadcast Satellite ). בשנת1999 ניתן רישיון שידור לחברת "די.בי.אס שירותי ( לוויין1998 "( ) בע"מ יס "), ובשנת2000 החלה החברה לשדר. בתוך זמן קצר צברה החברה מאות אלפי מנויים, וכך התחוללה תחרות בטלוויזיה הרב- ערוצית אשר הביאה לגידול במגוון הערוצים ו .התכניות המשודרות, ולהוזלת דמי המנוי ערוצים מסחריים בשנת1990 ,בחלוף למעלה מ- 20 שנה מהמלצת ועדת קוברסקי, אושר חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן- 1990 "(חוק הרשות השנייה "), והוקמה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו "(הרשות השנייה "). על פי חוק, הרשות השנייה נועדה לייצג את האינטרס הציבורי בערוצי השידור המסחריים בישראל ולהסדיר את פעילותם באמצעות מתן זיכיונות לשידורי טלוויזיה (וכן לשידורי רדיו– )שאינם מעניינה של סקירה זו . תפיסת האסדרה של הערוצים המסחריים היא ששידורים של ערוצים אלה מיועדים לכלל הציבור .בישראל4 :מתוך תפיסה זו נגזרים מספר עקרונות א. הערוצים המסחריים יופצו בחינם בכלל רחבי הארץ: ,על מנת ליישם עיקרון זה, בחוק נקבע בין היתר, כי הערוצים המסחריים ימומנו באמצעות פרסומות ( זאת בניגוד לחברות הכבלים והלוויין, עליהן נאסר לשדר דבר פרסומת) 5 ויופצו לציבור ללא הצפנה6 בדרך אלחוטית .ההפצה מתבצעת בפועל באמצעות תחנות שידור אשר תקים הרשות השנייה .במימון מתקבולי התמלוגים שישלמו הערוצים המסחריים ב. הערוצים המסחריים יונגשו לציבור באופן מקסימלי: באמצעות קביעת חובת העברת ,ערוצים אלה בחברות הכבלים והלוויין7 ו בהמשך, על בסיס חובת הפצת הערוצים .המסחריים על גבי מערך השידור הקרקעי8 ג. הערוצים המסחריים מהווים מקור מידע מרכזי לציבור– בשל כך, קיימת אסדרה משמעותית בשידורי חדשות אשר נועדה להבטיח את איכות המוצר החדשותי ואת מהימנות התוכן המשודר. זאת, באמצעות החובה על הקמ ת חברת חדשות אשר תהיה נפרדת תאגידית מהחברה שתפעיל את הערוץ; מינוי דירקטורים מטעם הרשות השנייה בדירקטוריון של חברת החדשות; החובה למנות מנהל לחברת החדשות אשר ישמש כעורך ראשי ויבטיח את מהימנות השידורים; קביעת סכום השקעה שנתי מינימלי בתוכן .החדשות ד. הערוצים המסח .ריים ישדרו לציבור הרחב הפקות מקומיות בשל המחסור בתדרים התאפשרה בתחילה פעילותו של ערוץ מסחרי אחד בלבד. בפברואר1993 פרסמה הרשות השנייה מכרז לשלושה זכיינים שכל אחד מהם יפעיל את הערוץ המסחרי החדש "( ערוץ2") בזמן שיוקצה לו. חלוקת זמן השידור בין הזכיינים נועד ה למנוע שליטה של גוף יחיד על השידור המסחרי וליצור תחרות פנימית בקרב הזכיינים. מאידך גיסא , הזכיינים שייבחרו חויבו 4 'ראה עמ73 ו- 90 ב דו"ח ועדת מרדכי. 5 סעיפים6כד ו-6 .נז לחוק התקשורת 6 .כלומר, קליטת השידור היא חופשית וחינמית, ללא יכולת לגבות תשלום מהצופה 7 סעיף6 .כא לחוק התקשורת 8 .יפורט בהרחבה בהמשך 10 להקים חברת חדשות משותפת אשר תשדר תכני חדשות בכל ימות השבוע. הטלוויזיה החינוכית קיבלה מכוח חוק הקצאה של שביעית מזמן השידור בערוץ, בניכוי זמן החד שות. למכרז ניגשו7 קבוצות וזכו בו החברות: רשת- "( נגה בע"מ רשת"( "), שידורי קשת בע"מ קשת ") וטלעד אולפני ירושלים בע"מ. תום תקופת הזיכיון המקורי נקבע לשנת2002 , אך הוארך ללא מכרז עד שנת2004 . בספטמבר2004 התפרסם מכרז חדש לזיכיון להפעלת ערוץ2 למשך10 שנים, אליו ניגשו4 ,חברות בו זכו קשת ורשת תמורת171 מלש"ח ו- 124 מלש"ח בהתאמה. הקריטריונים המסחריים שוקללו עם מחויבויות ליצירה מקומית, ייצוג קבוצות תרבותיות שונות, פנייה לקבוצות פריפריה וקריטריונים ציבוריים נוספים. תוצאות המכרז נכנסו לתוקף בנובמבר2005 . בשנת2000 תו קן חוק הרשות השנייה והתאפשרה הפעלת ערוץ טלוויזיה מסחרי שני במדינת ישראל "( ערוץ10 "). להפעלת הערוץ נבחרו שתי זכייניות– "ישראל10 " ו"שידורי עדן" אשר התאחדו בסופו של דבר, לחברה שהחלה להפעיל את ערוץ10 בינואר2002 . עם תחילת שידוריו נקלע ערוץ10 לקשיים כלכליים – בתנאי השוק הרב- ערוצי הוא התקשה למשוך אליו צופים. הערוץ עמד בפני סגירה, ותוקן חוק הרשות השנייה כדי לאפשר את המשך הפעלת הערוץ תוך מחיקת חובותיו מן העבר. בשנת2009 שוב עמד ערוץ10 בפני סגירה, אך גובש הסדר להשלמת חובות הערוץ וזיכיונו הוארך עד לשנת2012 . הפצ ת השידורים– משידור אנלוגי לשידור דיגיטלי כאמור, הערוצים השונים פעלו בשני מודלים שונים של אספקה ללקוח הקצה– א. צפייה בתשלום דמי מנוי לפלטפורמה רב- ערוצית– "( הוט ויס. ב. צפייה בחינם ערוצים פתוחים.)" 9 הערוצים הפתוחים כוללים את הערוצים המסחריים אשר ממומנים באמצעות פרסומות, וערוצים ציבוריים אשר מימונם הגיע מאוצר המדינה, באופן של גביית אגרת טלוויזיה ייעודית מבעלי מקלטי טלוויזיה או מהעברה תקציבית ייעודית. באותה עת פעלו הערוצים הציבוריים הבאים: רשות השידור הפעילה את ערוץ1 ואת ערוץ33 , וערוץ הכנסת. מקטע ההפצה של הערוצים הפתוחים כלל שישה מערכי הפצה נפרדים, אשר מומנו על ידי כסף ציבורי: ערוץ1 וערוץ33 הופצו באמצעות מערך משדרים קרקעי אנלוגי ומערך לווייני דיגיטלי של רשות השידור, ערוץ2 וערוץ10 הופצו באופן נפרד על ידי הרשות השנייה באמצעות מערך משדרים קרקעי אנלוגי (ערוץ2 ) ומערך לווייני דיגיטלי (ערוץ 10 ), וערוץ הכנסת הופץ על ידי בעל הרישיון באותה עת באמצעות מערך לווייני דיגיטלי. בפברואר שנת2008 'נחקק תיקון מס29 לחוק הרשות השנייה אשר הורה על הקמת מערך משדרים קרקע י דיגיטלי בטכנולוגייתDTT – Digital Terrestrial Television "(עידן פלוס )" – בידי הרשות השנייה עד לדצמבר2008 , בו יופצו כל הערוצים הפתוחים באיכות זהה. לצד זה נקבע בתיקון החוק .כי המערך האנלוגי ייסגר בתוך שנה וחצי מהמועד בו החל לפעול עידן פלוס ערוצים מסחריים – מעבר מזיכיונות לרישיונות כאמור, אילוץ התדר הכתיב את כמות הערוצים המסחריים. באותה עת, ערוץ2 וערוץ10 הופצו באמצעות מערך משדרים קרקעי אנלוגי ובאמצעות שידור דיגיטלי בלוויין עמוס. עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום השידורים, והמעבר משיטת שידור אנלוגית לשיטת שידו ר דיגיטלית, נערכה בחינה מחודשת של מתכונת האסדרה של הערוצים המסחריים ושל אופן הפצתם לציבור. בשנת 9 נקרא גםair - to - Free . 11 2009 פורסם דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבחינת משמעות והיתכנות של שינוי שיטת ההסדרה "( בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים ועדת מרדכי "). ועדת מרדכי בחנה שתי חלופות אסדרה ע יקריות– ,משטר של זיכיונות ומשטר של רישיונות. זיכיונות מוענקים בדרך של מכרז תחרותי לתקופה קצובה ובתנאים מסוימים של בלעדיות; ואילו רישיונות מוענקים לתקופה ארוכה, ללא בלעדיות ומאפשרים לכל מי שעומד בתנאי סף שנקבעו לקבל רישיון ולבצע פעילות. השיטה שהייתה נהוגה באותה עת היא שיטת הזיכיונות וזאת כיוון שבשעתו משאב התדר היה מוגבל. לכן במכרז נבחרו הגורמים המתאימים ביותר לשימוש במשאב, נקבעה חלוקה זמן בין זכייניות ערוץ2 על מנת למקסם את מספר השחקנים, והזיכיון היה קצוב בזמן על מנת להבטיח שהמשאב לא יינתן לגורם אחד לנצח. ו עדת מרדכי קבעה כי מגבלת התדר לא תוסיף להוות מגבלה אפקטיבית לשידורי טלוויזיה מסחריים פתוחים בישראל. זאת, כיוון שמצאי התדרים אשר הוקצה לטובת השידורים האנלוגיים באותה עת, בתחום תדריUHF-IV ( 862-470 מה"ץ) ובתחום תדריVHF-III ( 240-174 מה"ץ) הספיק להפעלתם של ערו צי רשות השידור (ערוץ1 , ערוץ33 ), ערוץ הכנסת, וערוצים2 ו- 10 ; ואילו הפסקת השידורים האנלוגיים10 ,והסבתם לשידורים דיגיטליים באמצעות מערך עידן פלוס תאפשר הפצה של כ- 30 .ערוצים11 ,שינוי טכנולוגי זה, אשר הלכה למעשה משחרר את מגבלת התדר הביא למסקנה שיש לשנות את שיטת האסדרה על הערוצים המסחריים ולעבור מזיכיונות .לרישיונות כלומר, כל גוף שידור יוכל לשדר בערוץ באופן מלא ועצמאי, ללא חלוקת ימי השידור .בערוץ באופן זה, תנאי השוק לא יוכתבו על ידי מכרז ועל ידי הרגולטור אלא השוק יקבע כמה .שחקנים הוא יוכל להחזיק מבחינה כלכלית ל יישום המלצה זו נחקק בשנת2011 'תיקון מס33 לחוק הרשות השנייה אשר קבע הוראות בעניין שינוי שיטת האסדרה והמעבר מזיכיונות לרישיונות. נקבעו חובות שידור זהות לבעל רישיון, ומשך תקופת הרישיון נקבעה ל- 15 שנה (חלף8 ו- 10 שנים שנקצבו לזיכיונות ערוץ2 וערוץ10 .) המעבר :לרישיונות דרש שני דברים א. :הרחבת מערך עידן פלוס באותה עת, הקיבולת המקסימלית של המערך הייתה שידורם של שני ערוצים מסחריים בלבד, בנוסף לערוצים הציבוריים האחרים שפעלו באותה עת– ערוץ1 , ערוץ33 ,וערוץ הכנסת. על מנת לאפשר מתן רישיונות לערוצים פתוחים נוספים נדרש להרחיב את המערך. בנוסף, על פי החלטת ממשלה מספר2832 מיום6 בפברואר2011 בנושא "הרחבת מערך השידור הדיגיטלי", הרחבת התוכן המוצע לצופים בעידן פלוס תעודד את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב- ערוצית ותתרום לירידת מחירים. ליישום החלטת הממשלה נחקק חוק הפצת שידורים באמצ עות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב- 2012 "(חוק הפצת שידורים ") אשר קובע את הקמתם של שני מרבבים נוספים על המרבב .שהיה קיים באותה עת, ומסדיר את תפעול המערך, ואת מימון ההקמה והתפעול השוטף רק בשנת2017 המערך המשודרג בעל3 .מרבבים הגיע לבשלות יישומית ב. אסדרת השימוש בא:פיקי השידור ועדת מרדכי קבעה כי קיימת משמעות רבה לאפיק השידור מבחינת הרגלי הצפייה של הצופים, וכי( האפיקים22 ו- 10 ) וסימני המסחר "( 10 " ," 2") הם בבעלות המדינה (הרשות השנייה), ולכן יהיה צורך לבצע עליהם מכרז 10 אשר כאמור, נקבעה בחוק שנה וחצי לאחר הפעלת מערך ה- DTT לראשונה, בשנת2009 . 11 'ראה עמ32 ו- 76 ב דו"ח ועדת מרדכי. 12 .בעת המעבר לרישיונות12 באפריל2017 ערכה הרשות השנייה מכרז על אפיקי השידור- 14 12 . קשת זכתה במכרז באפיק12 , עליו שילמה25 מיליון ;₪ רשת זכתה באפיק13 עליו שילמה7.7 מיליון ;₪ וערוץ10 זכה באפיק14 .עבור תשלום של שקל וחצי סיום הליך המעבר מזיכיונות לרישיונות נקבע לסוף אוקטובר2015 . ואולם חודשים ספורים טרם ,המועד הוארך המועד הסופי לסוף אוקטובר2017 , נוכח העיכובים השונים בהרחבת מערך עידן .פלוס ובביצוע המכרז על אפיקי השידור החל מיום1 בנובמבר2017 החלו לפעול קשת, רשת וערוץ10 באפיקים12 , 13 ו- 14 .בהתאמה שוק הערוצים המסחריים גדל זמנית בעקבות המעבר מזיכיונות לרישיונו ,ת, ואולם כפי שמפורט 'בהרחבה בנספח ג– המחויבויות הכספיות של כל שחקן בגין הרגולציה לא פחתו וזאת על אף שרמת התחרות בשוק עלתה. לצד זה , בעוד קשת ורשת חלקו ביניהן את הוצאות חברת החדשות, ערוץ10 .נשא בהוצאות חברת החדשות שלו בעצמו בהמשך לכך, נקלע ערוץ10 , פעם,נוספת למצב פיננסי בעייתי, אשר העלה חשש ממשי ליציאתו מהשוק ולהותרת השוק לקשת ורשת, ולחברת חדשות אחת למעשה. נוכח אלה, באמצע שנת2018 ערוץ10 ,ורשת הגישו לרשות התחרות בקשה למיזוג אשר אושרה בתנאי שרשת תמכור את חלקה בחברת החדשות ( שנה וחצי לפני המועד בו חויבו ק שת ורשת לה.)פריד את אחזקותיהם בחברת החדשות13 באופן זה יישארו2 ערוצים מסחריים עם2 .חברות חדשות שונות, ותנותק לחלוטין הזיקה הקיימת בין קשת לרשת14 הערוץ המאוחד החל לפעול בינואר2019 תחת אפיק13 . בזאת ערוץ10 פינה את אפיק14 , אשר הועמד ל מכרז כשנתיים ,לאחר מכן .כפי שיפורט בהמשך ערוצים ייעודים בשנת1997 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה להרחבה ולארגון מחדש של מערך השידורים "( לציבור ועדת פלד "). אחת ההמלצות הייתה להעניק רישיונות לערוצים ייעודיים ארציים שיספקו ,שידורים בנושאים בעלי חשיבות ציבורית ו שישודרו באמצעות רשתות ,)הכבלים (ובהמשך בלוויין וימומנו באמצעות פרסומות: ערוץ בשפה הערבית, ערוץ בשפה הרוסית והאמהרית, ערוץ למורשת ישראל, ערוץ מוזיקה ישראלי וערוץ חדשות ומידע. בהמשך לכך ולמכרזים שערכה מועצת הכבלים והלוויין, הוענק רישיון למשדר ערוץ ייעודי לערוצים הבאים: ערוץ9 בע "מ שמשדר בשפה הרוסית "( ערוץ9 "), מוסיקה24 "( בע"מ שמשדר מוסיקה ישראלית ערוץ24 "), הלא טי.וי בע"מ שמשדר "( בשפה הערבית הלא טיוי ") וערוץ יהודי ישראלי בע"מ לתכני מורשת ישראל אשר פעל בראשיתו באפיק20 "( ערוץ20 .)" בשנת2018 , במסגרת תיקון44 לחוק הרשות השנייה, ח ,לו מספר שינויים רגולטוריים. ראשית לערוצים הייעודיים התאפשר להפוך לערוצים מסחריים ללא הגבלה לתחום ייעודי מסוים, וזאת תוך המרת רישיונם הקיים לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי. כך, ערוצים בעלי היקף פעילות מצומצם או ערוצים המתמקדים בקהל יעד מוגדר יוכלו להרח יב את מגוון התכנים אשר משדרים .בערוץ. שנית, בעלי רישיון זעיר או זעיר ייעודי הוכפפו לרגולציה ולפיקוח של הרשות השנייה שלישית, בעלי רישיון זעיר או זעיר ייעודי קיבלו הקלות רגולטוריות משמעותיות: פטור מחובת 12 'ראה עמ78 ב דו"ח ועדת מרדכי. 13 סעיף71 .ד (יג) לחוק הרשות השנייה 14 ראה החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים מיום8 באוגוסט2018 . 13 השקעה בהפקות מקור מסוגה עילית, פטור מחובת שידור של הפקו ת מקומיות, פטור מחובת שידור ,חדשות, ככל שהערוץ יבחר לשדר חדשות הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות פטור מדמי רישיון ומדמי העברה על גבי הכבלים והלוויין. רביעית, הפחתת חובת ההשקעה בהפקות מקור של הערוצים המסחריים מ- 17% ל- 15% . כתוצאה מכך, ערוץ24 וע רוץ20 קיבלו רישיון זעיר, ערוץ9 וערוץ הלא טיוי קיבלו רישיון זעיר ייעודי (וביחד– "הערוצים הזעירים.)" בינואר2021 ערכה הרשות השנייה מכרז על אפיק השידור14 , אשר התפנה בעקבות מיזוג ערוץ10 ורשת. במכרז זה זכה ערוץ20 עם הצעה של חמישה מיליון ,₪ כאשר ערוץ24 הצ יע1.12 מיליון ₪ והלא טיוי הציע100 אלף .₪ ערוץ20 שינה את שמו ל"עכשיו14 " ועבר בנובמבר2021 לשדר באפיק 14 "( ערוץ14 .)" 1.3 השפעת טכנולוגייתOTT על שוק השידורים כאמור, שוק השידורים הוא שוק מוטה טכנולוגיה, ושינויים טכנולוגיים גרמו לתמורות רבות בשוק – בכמות ואיכ ות התוכן המשודר, כמות השחקנים הפועלים בשוק, איכות השידור, חוויית המשתמש, מודלים כלכליים וסוגיות תחרותיות. דומה כי השינוי הטכנולוגי אשר שינה מן היסוד את שוק השידורים הוא חדירתן של טכנולוגיות הפצה מבוססות אינטרנט– ובראשן טכנולוגיית Over The Top "( OTT .)" 15 טכ נולוגייתOTT מאפשרת אספקת תכנים קוליים וחזותיים ישירות אל הצופה, באמצעות רשת האינטרנט הציבורית, ללא הצורך בשימוש בתשתית ייעודית לשידורים כגון תשתיות כבלים, לוויין או שידור קרקעי. מבחינה טכנולוגית, שידוריOTT נשענים על ארכיטקטורת הפצה מבוזרת: התוכן מוקלט, מ( קודד ונשמר בשרתי מקורOrigin Servers ,) ומוזרם למשתמש הקצה באמצעותContent Delivery Networks ( CDN ) – שרתים אשר פרושים באופן גיאוגרפי נרחב ומקרבים יכולות מחשוב ללקוח הקצה, כך מצטמצם השיהוי ואיכות הצפייה משתפרת. במקטע הלקוח, ציוד הקצה מאפשר חווית משתמש משופרת, והוא פועל על גבי מגוון התקנים– ממירים חכמים, סטרימרים, וטלוויזיות חכמות. ציוד זה כולל יכולת ה תחברות עצמאית .לרשת, ממשק משתמש ייעודי, וחיבור למגוון רחב של אפליקציות ( במהלך השנים, שירותים כמו התחלה מחדש של תכנית בזמן אמתStart-Over ), צפייה חוזרת "( בתכנים ששודרו לאחרונהCatch-Up " " או קצ'אפ ") וצפייה לפי דרישה מתוך ספריית וידיאו– Video On Demand "( VOD " " או צפייה לפי דרישה ."), הפכו למרכיב מרכזי בחוויית הצרכן שירותים אלה הופעלו טרם עידן ה- OTT ,, במסגרת הפלטפורמות המסורתיות הוט ויס. ואולם שירותים אלו היו כרוכים בתלות בממיר ייעודי שסיפקה הפלטפורמה. המשמעות הייתה שהגישה לתכנים הוגבלה לצפייה בטלוויזיה, בבית הלקוח, דרך ציוד קצה פיזי המחובר לרשת הפצה סגורה ומבוקרת. המעבר לשידור מבוססOTT חולל שינוי מבני עמוק: הוא ביטל את התלות בממיר, פתח את הצפייה בתכנים אודיו- ויזואליים עבור כל מכשיר עם חיבור לאינטרנט– ,סמארטפון, טאבלט טלוויזיה חכמה או דפדפן מחשב. בכך הצפייה נ הפכה להיות רבת מכשירים ומסכים, זמינה 15 גם טכנולוגייתInternet Protocol Television "( IPTV") מפיצה שידורים ע ל גבי האינטרנט. ההבדל בין טכנולוגיית OTT לבין טכנולוגייתIPTV מיטשטש ובכל מקרה אין הבדל מהותי לצרכן, אך ניתן לומר ככלל כי בטכנולוגייתIPTV ספק השידורים שולט הרבה יותר בצד ניהול הרשת. נוכח ההבדל המינורי אשר אינו גוזר אבחנה רגולטורית בין הטכנולוגיות, ההתייחס ות ל- OTT במסמך כוללת בתוכה גם את טכנולוגייתIPTV . 14 ונגישה בכל זמן ובכל מקום. שינוי זה האיץ את חדירתם של שידורים לא לינאריים לשוק, והוביל לאימוץ נרחב של מודלים של צפייה מותאמת אישית, על חשבון לוחות שידור קבועים ומרוכזים . שינוי זה מאתגר את המודל הכלכלי המסורתי של הערוצים הממומנים מפרסומות, בשל מספר טעמים. ראשית, הנגישות והאפשרויות הרבות בספריית ה- VOD גורמות להסטת צופים מצפייה לינארית , באופן שמביא להורדת הרייטינג. שנית, בשונה מצפייה לינארית, בקצ'אפ ניתן לדלג על פרסומות, באופן אשר יכול להשליך על מוכנות המפרסמים לשלם או על הצ ורך בעריכת צעדים .נוספים מצד ארגוני מדידת הרייטינג על מנת לדייק את מדידותיהם טכנולוגייתOTT חוללה השפעה מבנית עמוקה בשוק השידורים, ושינתה מן היסוד את שרשרת .הערך .כפי שהוסבר לעיל, ליוצרי תוכן הייתה במודל המסורתי תלות מוחלטת במקטע ההפצה במודל זה, השליטה על הגישה לקהל נותרה בידי קומץ שחקנים רבי עוצמה, והאפשרות לפרוץ לשוק ,הייתה כרוכה במשאבים תשתיתיים, רגולטוריים וכלכליים ניכרים. לעומת זאת טכנולוגייתOTT מאפשרת לכל ג ורם– בית הפקה, גוף חדשות חדש, ערוץ קיים או חדש– להפיץ את תכניו ישירות .לצופה באמצעות אפליקציה או אתר אינטרנט, תוך ביטול התלות של יצרני תוכן בפלטפורמות תרשים2 ,מדגים זאת. תוצאה ישירה של מגמה זו היא הפחתה דרמטית של חסמי הכניסה לשוק המאפשרת לגורמים חדשים להתחרות בשוק התוכן– בין אם מדובר בשירותי נישה, בחדשות אלטרנטיביות, או בהפקות עצמאיות. תחרות זו מגדילה את היצע התוכן ומגב ירה את התחרות במקטע הפלטפורמות. השינויים בעקבות חדירת טכנולוגייתOTT לא התמצו רק בהיבטים הטכנולוגיים והמבניים, אלא באו לידי ביטוי גם בזהות השחקנים הפעילים בשוק ובמודלים הכלכליים המיושמים. עם התפתחות טכנולוגייתOTT, חדרו לשוק הגלובלי שחקנים חדשים ועצמאיים, וביניהם נטפליקס, אמזון פריים ו+וידאו, דיסני- HBO Max , אשר הפכו לגורמי שידור עצמיים המשדרים ישירות לצרכן. בחלק מהמקרים מדובר בגופי מדיה ותיקים, אשר בעבר פעלו כגופי הפקה או כבעלי ערוצים המפיצים את תכניהם דרך פלטפורמות צד שלישי– וכיום פועלים כשירותיDirect-to-Consumer. כך, לדוגמה , דיסני והמותגHBO שידרו את תכניהם במסגרת ערוץ אשר נמכר והופץ לצופים באמצעות פלטפורמות, אך במענה לשינויים בשוק, ייסדו שירותים ישירים למשתמש הקצה, תוך ביסוס .שליטה מחודשת על ההפצה, על חוויית הצפייה ועל מערך ההכנסות תרשים2 :שרשרת הערך בשוק שידורי OTT 15 מנגד, פלטפורמות כמו נטפליקס ואמזון פריים ו ידאו נוצרו כספ ק יות דיגיטליות או כשירותיVOD אינטרנטיים, והתפתחו לגופי תוכן עצמאיים בעלי פעילות הפקה נרחבת. בשונה ממודלים מסורתיים, גופים אלו צמחו בתוך סביבת האינטרנט והתאפיינו בגישה מבוזרת לקהלים וביכולת ליישם אסטרטגיות מבוססות דאטה. התוצאה היא ביזור הולך וגובר של שוק השידורים, והתמזגות .בין שלבי שרשרת הערך המודלים העסקיים של שחקניOTT :הם מגוונים, וכוללים 1. מודל מבוסס דמי( מנויSVOD – Subscription Video On Demand ): המשתמש משלם .תשלום חודשי או שנתי בעבור גישה חופשית לתוכן. דוגמה לכך היא נטפליקס 2. מודל מבוסס( פרסומותAVOD – Advertising Video On Demand ): השירות ניתן בחינם, וההכנסות מתקבלות ממפרסמים. דוגמה לכך היאTubi . 3. ( תשלום ייעודיTVOD – Transactional Video On Demand ): הצופה רוכש או שוכר כל תכנית בנפרד. מקובל בשירותים כמו אמזון או אפלTV . 4. ( מודל משולבHybrid :) שירות הכולל גרסה חינמית לצד גרסה בתשלום– לדוגמה יוטיוב .פרימיום 5. ( מודל משולב בשירותים נוספיםBundled ): גישה לתוכן ניתנת כחלק מחבילת שירותים .רחבה, כמו אמזון פריים או חבילות טלקום חדירת טכנולוגייתOTT לא פסחה גם על שוק השידורים בישראל, והביאה עמה שינוי עמו ק בתמהיל השחקנים, מבנה השוק, והמודלים התחרותיים. החל מהעשור השני של המאה ה- 21 , )ניכרת בישראל מגמה של מעבר מצריכת תוכן באמצעות פלטפורמות מסורתיות (כבלים ולוויין באופן לינארי, לצריכה המבוססת על שירותי אינטרנט ללא תשתית ייעודית. מגמה זו האיצה את כניסתם של שחק.נים חדשים, הן מצד חברות תקשורת מקומיות והן מצד תאגידים בינלאומיים "( הראשונה שפרצה לשוק במודל זה הייתה חברת סלקום ישראל בע"מ סלקום "), עם השקת שירות "סלקוםTV " בשנת2014 – שירות טלוויזיה רב- ערוצי על גבי רשת האינטרנט, אשר הציע שילוב בין ערוצים חיים, ספריותVOD , ושירותי צפייה מתקדמים. בשנת2017 הצטרפה לשוק חברת "( פרטנר תקשורת בע"מ פרטנר ") עם שירות פרטנרTV , אשר שילב ממשק אחוד לצפייה בערוצים חיים, תכנים מוקלטים, ושירותים משלימים כגון נטפליקס ו- YouTube . שני השחקנים– סלקום ופרטנר– ,פעלו במודל מבוסס מנוי חודשי ונהנו מהיעדר הצורך בפריסת תשתית ייעודית. מהלך זה הוביל לירידת מחירים, לגידול בתחרות ולצמצום משמעותי בכמות .המנויים של הוט ויס הצלחתם של שירותים אלו והמעבר הגובר של צרכנים לצריכת תוכן מבוססת אינטרנט, הובילה את הפלטפורמות הוותיקות– הוט ויס– לפתח שירותיOTT משלהן. בשנת2017 השיקה יס את STINGTV – שירותOTT המבוסס על התאמה אישית של התוכן למשתמש, במודל של לואו- קוסט, אשר כולל שידורים לינאריים וספרייתVOD . בשנת2020 , השיקה החברה אתyes שהוא+ שירות סטרימינג אשר כולל את כל התוכן של החברה. חברת הוט מצידה השיקה בשנת2017 את NEXT TV – שירותOTT נפרד במודל לואו- קוסט, אשר מתבסס על ספריית התוכן של הוט .ומאפשר גישה לשידורים לינאריים ולתכנים מוקלטים 16 .במקביל לכניסת שחקנים ישראליים, חדרו לשוק המקומי גם פלטפורמות בינלאומיות משמעותיות נטפליקס החלה לפעול בישראל בשנת2016, תחילה ללא תרגום מלא לעברית אך תוך זמן קצר השיקה ממשק מתורגם, שירות מלא בשפה העברית ותכנים מותאמים לקהל המקומי. נטפליקס .משווקת את שירותיה ישירות לצרכן, אך גם כחלק מחבילות שירות של פרטנר וסלקום דיסני פלוס ( Disney ) הושקה רשמית בישראל ביוני+ 2022, לאחר תקופת המתנה .ארוכה יחסית השירות משווק ישירות לצרכן, אך מקיים גם שיתופי פעולה מסחריים עם ספקיות תקשורת מקומיות. אמזון פריים וידאו זמינה גם היא בישראל, אך נכון לעכשיו מדובר בשירות שאינו מותאם לשוק המקומי, אינו מתורגם לעברית, נעדר ממשק בעברית, ואינו מוצע במסגרת חבילות ש ל חברות .ישראליות כניסת שחקנים אלו תרמה להגברת התחרות בשוק הפלטפורמות בישראל, לשחיקת מחירים .ולצמיחה בגיוון ההיצע הרגולציה בשוק השידורים– בחוק הרשות השנייה על הערוצים המסחריים, ובחוק התקשורת על הפלטפורמות– נקבעה לפי טכנולוגיה, והיא חלה אך ורק על שידורים בכבלים ובלוויין. בשידורים בטכנולוגייתOTT של ערוצים שמשדרים באופן עצמאי, של ערוצים שמשדרים על גבי פלטפורמות בטכנולוגייתOTT , ושידוריOTT של פלטפורמות– .לא חלה רגולציה כלל תרשים3 .מציג את התפלגות המנויים בין הפלטפורמות הישראליות מן התרשים עולה, כי בשנת 2024 74% מקרב מנויי פלטפורמות ישראליות מקבלים את שידוריהם בטכנולוגייתOTT שאינה .כפופה כלל לרגולציה עד תום שנת2025 צפוי כי לפחות80% מהשוק יימצא ללא רגולציה. כבר בטווח הקצר ערוצים בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה ישקלו האם לוותר על רישיונם ולחמוק מהרגולציה במחיר איבוד נקודות רייטינג מועטות בשל היעדרות ממסכי הטלוויזיה של מנויי פלטפורמות כבלים ולוויין שטרם עברו לשידוריOTT . משם– הדרך לשוק ללא רגולציה היא קצרה .מאוד תרשים3 :התפלגות מנויי הפלטפורמות הישראליות מקור: נתוני החברות ועיבודי משרד התקשורת 4% 7% 13% 18% 26% 34% 44% 53% 64% 74% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 מנויים מסורתי מנוייםOTT 17 1.4 מדוע נדרש לשנות את ה?אסדרה הקיימת אנו בנקודת זמן קריטית בבחינת השאלה– מדוע להתערב ולשנות את הרגולציה הקיימת במקום לתת לשינוי?הטכנולוגיה לעשות את שלו עד להגעה לשוק ללא רגולציה מאז חדירת שידוריOTT לשוק הישראלי, מתקיים מגרש משחקים לא מאוזן, בו חלה רגולציה כבדה על חלק מהשוק– שידורים בכבלים ובלוויין של פלטפורמות ושל ערוצים בעלי רישיון– אך לא קיימת כלל רגולציה על שידורים ב- OTT הן על פלטפורמות והן על ערוצים, וזאת בשעה שאין שוני במהות השירות לציבור. קשה להצדיק את הפער הרגולטורי הקיים בין פלטפורמות המשדרות בכבלים ובלוויין לבין פלטפורמותOTT, שכן אלה האחרונות קיימות בשוק למעלה מ-8 שנים, ואף שהן חוללו תחרות בשוק בתחילת דרכן, קשה להג .דירן כיום כ"ינוקא" שזכאי להקלות רגולטוריות באותו אופן, קשה להצדיק את הפער הרגולטורי הקיים בין ערוצים פתוחים המשדרים בכבלים ולוויין אשר נדרשים לקבל רישיון לשידורים, לבין ערוצים פתוחים אשר משדרים רק ב- OTT .ומקיימים פעילות עסקית זהה הרגולציה הקיימת, הן על פל טפורמות והן על ערוצים היא כבדה ביותר ולכן הפער הרגולטורי הוא חריף . בשוק הפלטפורמות חלה רגולציה על הוט ויס בנושאים שונים וביניהם: חובה לשווק חבילת בסיס, חובה לקבל אישור פרטני מראש להוספת/הסר ת ,ערוץ איסור פרסומות, איסור בעלות על גוף שמשדר חדשות, הסדרי אי בלע ,דיות ואפליה בשידורי ספורט חובת העברה, חובת השקעה בהפקות מקומיות בשיעור השקעה של8% מההכנסות, הוראות בנושאי צרכנות, הגנה על קטינים, סימון וסיווג תכנים. בשוק הערוצים הפתוחים חלה רגולציה על בעלי הרישיונות בנושאים שונים וביניהם: חובות אתיקה, שידורים אסורים, ה וראות בעניין תוכן שיווקי ופרסום סמוי, קביעת פרסומות הטעונות אישור מראש, כללים לשיבוץ פרסומות, סיוון וסיווג תכנים, הנגשה לאוכלוסיות מוגבלות, הגנה על קטינים. בנוסף, קיים פער רגולטורי בין ערוצים12 ו- 13 לבין שאר בעלי הרישיונות הזעירים, כאשר על הראשונים חלות ג ם ההוראות הבאות: חובת השקעה בהפקות מקומיות בשיעור השקעה של15% מההכנסות, הפרדה תאגידית בחדשות, קביעת תקציב מינימום לחדשות, תשלום דמי רישיון לרגולטור. באופן כללי ניתן לומר כי החלטה של אי- התערבות מאריכה את המצב המתמשך של פער רגולטורי חריף בין שחקנים דומים בש וק; ומאריכה את חוסר הוודאות הרגולטורי הקיים, שכן תמיד קיימת האפשרות שהמחוקק יחליט על שינוי חקיקה שיכניס את שידורי ה- OTT תחת מטריית הרגולציה. מצב זה מקשה על כלל הגורמים הכלכליים בשוק בכלכול שיקוליהם העסקיים . כך למשל, עצם קיומו של פער רגולטורי משמעותי עשוי ל השפיע על חברות הוט ויס בשיקוליהן באיזה קצב להגר לטכנולוגיית OTT – צעד בעל השלכות רבות– וזאת מבלי שמאסדר כלשהו התכוון לכך, בחן זאת ושקל את מלוא המשמעויות. באופן אחר, היעדר הרגולציה ב- OTT מאפשר להקים ערוצים שפועלים ב- OTT ללא הצורך בקבלת רישיון לפעילותם, כך שלכאורה מצב זה מפחית חסמי כניסה ומעודד תחרות בשוק הערוצים. עם זאת, ערוץ שיתבסס על פרסומות, ירצה להיות משודר בכל פלטפורמה אפשרית על מנת למקסם את נגישותו לצופים פוטנציאליים. ערוץ שכזה שיבחר להיכנס לשוק, יעמוד בפני חסם התר חבות ממשי עד כדי חוסר כדאיות כלכלי. זאת ועוד, גורמים עסקיים שרוצים להקים ערוצי חדשות ולהיכנס לשוק, עומדים בפני מספר החלטות עסקיות בצילה של אי הוודאות: האם לשדר גם בכבלים ובלוויין ואז קיימת החובה לקבל רישיון מאת הרשות השנייה ולעמוד בפני חובות רגולטוריות; מה ו מועד של העלייה לאוויר ותחילת השידור ב- OTT – האם להזדרז ולנצל את היעדר הרגולציה ב- OTT , או אולי להשתהות ולהבין מה צופן העתיד הרגולטורי נוכח הוועדות 18 ;הציבוריות אשר עמדו על כך שנכון להחיל רגולציה בטכנולוגיה זו אך היעדר היישום החקיקתי לכך כיצד לבצע את הפצת הע רוץ– באופן עצמאי או להיעזר גם בפלטפורמות קיימות– נוכח חוסר הוודאות באשר לשאלה האם קבלת רישיון או רגולציה חדשה שתחול עלOTT תקבע הוראות .במישור היחסים בין ערוץ לבין פלטפורמה נושא מהותי נוסף שמושפע מהיעדר עדכון האסדרה הוא היווצרות בעלויות צולבות. נוכח מגב לת ,בעלויות צולבות הקבועה בחקיקה16 נמנעת אחזקה צולבת בין פל ט פורמה לבין ערוץ שהוא בעל ( רישיון, וזאת מתוך תפישה שאינטגרציה אנכיתVertical Integration ) בשוק עשויה לפגוע בתחרות במקטע הערוצים או במקטע הפלטפורמות. החקיקה נוסחה בתנאי שוק אחרים שמניחים קיומו של מבנ ,ה שוק אוליגופולי, על מנת לחסום כל מצב של אחזקה צולבת בין ערוץ לפלטפורמה ולא צפתה את שינויי הטכנולוגיה והמעבר ל- OTT . לכן הלכה למעשה, החוק לא מונע אינטגרציה אנכית באופן גורף, ככל שאחד המקטעים (ערוץ או פלטפורמה) משדר רק ב- OTT . ככל שהאינטגרציה האנכית היא תוצא ה של הסדר כובל או מיזוג שעומדים ברפים הקבועים לעניין זה בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988 – םה כפופ ים לאישור רשות התחרות; וככל שהיא תוצאה של צמיחה אורגנית– היא אינה דורשת אישור כלל. במאי2023 החלה לפעול בישראלFreeTV "(פריטיוי )" – פלטפורמה רב ערוצית בטכנול וגייתOTT בבעלות משותפת של קשת וחברת "( אר.ג'י.אי גרופ בע"מRGE )" , .אשר מציעה תכנים מגוונים לציבור, לרבות תכני ספורט מיזם .פריטיוי קיבל את אישורם של רשות התחרות ושל הרשות השנייה תחת שורה של תנאים17 עוד נקבע כי אישורים אלה תקפים עד ספטמבר2025 – תקופה קצרה מה מבוקש– "בסופה תבוצע "בחינה מחדשת של הבקשה, מצב השוק והאינטרסים של הציבור הישראלי או עד לחקיקה בנושא וזאת בין היתר "על רקע ההתפתחות הדינמית בענף התקשורת והטלוויזיה הרב ערוצית". עוד נאמר בהחלטת מועצת הרשות השני י :ה "המועצה ערה לאנומליה הקשה הקיימת בחקיקת שו .ק השידורים המיושנת והחסרה ,המועצה קוראת לכנסת ישראל לפעול בהקדם על מנת להסדיר את האנומליה שבחקיקה לרבות לגבי שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט, ולהסדיר את כללי האסדרה לכל הגורמים הפועלים בשוק הטלוויזיה על בסיס "מגרש משחקים מאוזן" בין כלל ספקי שירותי הטל ."וויזיה השונים בישראל, תוך שמירה וחיזוק היצירה והתרבות הישראלית קיומה של האנומליה ברגולציה יוצר אי ודאות– .הן למאסדרים השונים והן לגורמים המפוקחים .כאמור, אינטגרציה אנכית שהיא תוצאה של צמיחה אורגנית אינה דורשת אישורים רגולטוריים ואכן, ביוני2024 החל לשד ר ערוץi24News "( בעבריתi24"), וזאת לאחר למעלה מ- 10 שנות פעילות הערוץ בשפות אחרות. הסיבה לכך שהערוץ לא שידר בעברית מלכתחילה היא איסור הבעלות הצולבת18 – הבעלים של הערוץ הוא גם הבעלים של חברת הוט. לאחר שהשוק הגיע לבשלות בטכנולוגייתOTT החל הערוץ לשדר בעברית, אך על בסיס האסדרה ההיסטורית שחלה על שידורי כבלים ושידורי לוויין בלבד – הערוץ אינו יכול להיות משודר למנויי החברה האחות (הוט) בכבלים אלא רק למנוייה שב- OTT . 16 סעיף41(ב2 ) בחוק הרשות השנייה; סעיף6ח4 .לחוק התקשורת 17 ראה החלטת מ"מ הממונה על התחרות מיום2 בספטמבר2021 ו החלטת מועצת הרשות השנייה. 18 סעיפים6ח4 ו-6כ2 .לחוק התקשורת 19 נוכח חוסר הוודאות בשוק, וחוסר היגיון מסדר לרגולציה הקיימת– מוטב לקבוע באופן י זום מה תהיה הרגולציה בשוק, על פנ י המשך "סטטוס- .קוו" רגולטורי 1.5 שינוי האסדרה הרצוי 1.5.1 שוק חופשיVs. רגולציה לאחר שהוסבר מדוע נדרש להחליט באופן יזום על האסדרה בשוק, נשאלת השאלה מהו כיוון :ההתערבות הרצוי. בניסוח אחר כיצד נכון ליישר את מגרש המשחקים– האם נכון לב טל באופן יזום את כל הרגולציה הקיימת ולהותיר את השוק ללא רגולציה בכלל או שמא נכון להחיל רגולציה ?ממוקדת במידה שווה על השחקנים הפועלים בשוק לפי מטרות ברורות שוק שידורים חופשי לחלוטין ללא כל רגולציה עלול להיכשל בהקצאת מקורות באופן יעיל או בהתאם לאינטרס הציבור.י, זאת בשל מאפיינים מסוימים שקיימים בשוק, כפי שיפורט .בשוק השידורים המוצר הוא התוכן, והערך של הצרכנים מופק מהמשמעות שהתוכן יוצק לחייהם לעובדה זו מספר השלכות. ראשית, התוכן והמשמעות אינם דברים מוחשיים. מוצר שאינו מוחשי – אינו נהרס או מתכלה מצריכתו, וניתן למ כרו ולשכפלו כמעט ללא עלות. בכך הוא מקיים תכונה ( "אחת של "מוצרים ציבורייםpublic goods ) – צריכה על ידי אחד אינה מפחיתה את היצע המוצר ( לאחרnon-rivalrous ). ערוצים פתוחים (מסחריים או ציבוריים) מקיימים גם את התכונה השנייה של מוצר ציבורי– לא ניתן למנוע מאנשים( לצרוך אותםnon-excludable ) – ובכך הם נחשבים כמוצר ציבורי טהור, בו קיימים היבטים של חוסר יעילות ואובדן רווחה. שנית, גופי שידור מסוימים עשויים לשקול שיקולי השפעה ציבורית במקום רווח כלכלי גרידא– מה שמקשה על ניתוח השוק .מזווית כלכלית בלבד בנוסף לייחודיות בה גדרת המוצר, פונקציית הייצור שונה משווקים אחרים, באופן שמשפיע על תמחור המוצר בשוק. העלות הראשונית של הפקת התוכן היא גבוהה מאוד, אך ייצור יחידה נוספת (העלות השולית) היא אפסית, כיוון שהמוצר ניתן לשכפול בקלות. בתעשיות אחרות, היצרנים יכולים להעלות או להוריד את המחיר בתגובה לביקוש למוצריהם בשוק. בשוק השידורים לעומת .זאת, עלות הייצור אינה תלויה בכמות הצופים ( "שידורים שממומנים, באופן חלקי או מלא, באמצעות פרסומות מוגדרים כ"שוק דו צדדיTwo Sided Market ) – :שוק בו החברות פועלות למעשה בשני שווקים בו זמנית גוף השידור מ וכר ,לצרכנים תוכן ומוכר למפרסמים גישה לאותם צרכנים. כלומר הצופה הוא גם מוצר וגם לקוח בו זמנית( . הרווח אינו מגיע מהצרכן ישירות אלא מהערכת שווי קהלAudience Valuation ). במאמר מוסגר, יש לציין כי בניגוד לשווקים דו צדדים אחרים (כמו כרטיסי אשראי), בשוק השידורים קיים :אפקט רשת עקיף שונה בכל אחד מהכיוונים התועלת של הצופה קטנה ככל שהיקף הפרסומות גדול יותר ואילו התועלת של המפרסמים גדלה ככל שכמות הצופים גדולה יותר . לניתוק בין הצופה לבין התשלום מספר השלכות מרכזיות– א. הקשר הישיר בין מחיר לבין העדפות הצרכן נשבר, לכן המחיר משקף את הערך המשוער למפרסם אך לא את ערך התוכן לצרכן. ב. לחברת השידורים קיים תמריץ מובנה להגדיל את היקף הקהל גם במחיר ירידה באיכות התוכן. ג. התוכן המשודר נועד למקסם רייטינג ולכן הוא מוביל למגוון שידורים מצומצם, כיוון שהגוף המשדר מתאים את תוכן השידורים להעדפותיהם של מירב הצופים. בכיוון אחר, שוק הפרסום נוטה לרכז את ההשקעה 20 ביעדים רווחיים– אוכלוסיות צעירות, חזקות, מרוכזות גיאוגרפית; לכן התוכן המשודר עשו י )לפספס או לא להיות רלוונטי עבור אוכלוסיות אחרות (פריפריאליות, קבוצות מיעוטים, מבוגרים .שהן פחות אטרקטיביות למפרסמים .העניין האחרון מתקשר למודל הוטלינג19 המודל מתאר תחרות על מיקום במרחב של העדפות ציבוריות, בה תמריץ השחקנים הוא להתכנס למרכז השוק כדי למקסם ,נתח לקוחות. בהקבלה ,ערוצי טלוויזיה המתבססים על פרסום שואפים למקסם רייטינג ולמשוך את הקהל הרחב ביותר ולכן יש להם נטייה להציע תכנים הפונים לפלח המרכזי של הציבור. במצב כזה, נפגעת הרווחה שכן צופים בעלי "טעמי קצה" לא פוגשים אף היצע שידורים בערוצים אלה, כלומר ק .יים ביקוש חבוי עם זאת, צריך לומר כי התחרות בין ערוצים המבוססים על פרסומות יכולה להתפתח באופן בו קיים היצע תכנים רחב המכוון לפלח המרכזי של הציבור, ולכן שחקן שירצה להתבסס בשוק זה יבחר במודע שלא לכוון לפלח זה על מנת שייווצר בידול תוכני חזק ובכך ימשוך קהל נאמ ן ורווחי. גם לכך קיימת מגבלה של שוק הפרסום, ולא בטוח כי מצב זה יישמר כשיווי משקל בטווח הארוך. לעומת ערוצים המבוססים על פרסומות אשר ככלל יכוונו לפלח המרכזי באוכלוסייה, תשלום מצד הצופה .יוצר תמריץ להציע תכנים מותאמים אישית ונישתיים20 באופן זה נטען כי טלוויזיה בתשלום מעודדת את המגוון, אך זאת רק במידה שהצרכנים מוכנים לשלם על תכנים כאלה (ההיצע פוגש ( את הביקוש). במודל זה המגוון ייקבע לפי רמת המוכנות לתשלוםWillingness to pay ) וייתכן כי מוצר השידורים יוגדר כמוצר יוקרה אותו יוכלו לצרוך רק אוכלוסיות מבוססות. כיוון שי ש יתרונות וחסרונות בכל מודל כלכלי, וייתכנו מודלים מעורבים, על הרגולציה להימנע ככל האפשר מלהגביל או להכתיב מראש את המודל הכלכלי ולהתמקד בכשלים החזויים ובתוצאות אותן שואפים להשיג – .תוכן מגוון אשר זמין לכל דורש כמו במוצרים מסוימים, מוצר השידורים מושפע מהשפעו( ת חיצוניותExternalities ) – העלות (או ,התועלת) של ייצור המוצר אינן משקללות את סך העלות (או התועלת) החברתית. במילים אחרות התופעה מתקיימת כאשר צריכה של אדם אחד את המוצר משפיעה על רווחתו של האחר, מבלי .שהשפעה זו מגולמת במחיר השוק בשוק חופשי נעדר רגולציה, יית כנו השפעות חיצוניות חיוביות שלא יבואו לידי ביטוי: תכני תעודה, תכנים חינוכיים, תרבותיים, חדשות מהימנות– מביאים לחברה עם רמת מידע גבוהה, ותורמים לזהות התרבותית, ללכידות החברתית ולאיכות השיח הציבורי והדמוקרטי גם למי שלא צרך את התכנים . שחקנים מסחריים אשר פועל ים למקסם רווח עשויים להעדיף להפיק תוכן פופולרי ורווחי ולא תכנים עם ערך חברתי- תרבותי גבוה אשר פעמים רבות הם נעדרי כדאיות כלכלית ו בעלי רייטינג נמוך. בשל כך מתקיים כשל שוק של תת אספקה ( Under-provision ) של תכנים חברתיים או של תועלת חברתית כוללת– אספקת התכנים .הציבוריים אינה בהיקף הרצוי בשוק חופשי נטול התערבות ,בנוסף בשוק חופשי לחלוטין, ייתכנו השפעות חיצוניות שליליות. למשל, שידור תוכן שמעודד אלימות, שחושף את הציבור לאלימות, שמעודד הסתה, צרכנות מופרזת או בעל מידע כוזב– יוצר ,נזק חברתי, גם מעבר לצופה היחיד. זאת בשעה שלצופה היחיד אין תמריץ להביא בחשבון את ההשפעה של צריכת התכנים על הכלל. לכן, הצופה יצרוך את התוכן אך הציבור יספוג את הנזק 19 57 – 41 , Vol. 39, No. 153, pp. Economic Journal tability in Competition", Hotelling, Harold (1929). "S . 20 0124 - 2017 - https://intapi.sciendo.com/pdf/10.1515/nor . 21 וזאת ללא שהצרכן או היצרן שיפו את הציבור על כך. רגולציה אשר תאסור על שידור תכנים אשר עשויים להזיק לציבור יכולה לשפר את הרווחה החברת.ית מאפיין מובהק נוסף במוצר השידורים הוא א- ( סימטריה של המידעinformation asymmetry .) תכונה זו מוגדרת כמצב בו לצד אחד בעסקה קיים מידע בכמות או באיכות רבה יותר מזה שיש לצד .השני בעסקה. בעוד תכונה זו מופיעה בשווקים רבים, היא מופיעה לרוב בטרם ביצוע העסקה לעומת זאת, בשוק השידורים, הא- סימטריה של המידע מתקיימת גם בעת צריכת המוצר ולעיתים אף במשך זמן רב לאחר מכן– צרכנים מתקשים להבחין בין תוכן עיתונאי לבין פרסום סמוי, או בין מידע מהימן למידע שאינו מהימן.. על מנת לתקן במידת מה כשל שוק זה נדרשת רגולציה שוק השידורים נו טה להיות ריכוזי ביחס לשווקים אחרים, ולרוב מבנה השוק שלו הוא מונופוליסטי :או אוליגופוליסטי. שלושה מאפיינים שונים גורמים לכך 1. Experience Good : לא ניתן להעריך את איכות מוצר השידורים לפני הצריכה (הצפייה ,בתוכן). כתוצאה מכך הצרכנים מסתמכים על מוניטין, מותגים שחקנים מוכרים ותוכן קודם— .מה שעשוי להוביל לריכוזיות 2. ( יתרון לגודלEconomics of Scale ): כאשר העלות השולית נמוכה מן העלות הממוצעת קיים יתרון לגודל. או במילים אחרות– כאשר הגדלת התפוקה מורידה את העלות הממוצעת ליחידה. לפעמים היתרון נובע מכוח קנייה משופר של פי רמה גדולה בהשוואה לפירמה קטנה, לעיתים היתרון קשור למכשור טכנולוגי. כאמור, העלות השולית באספקת מוצר שידורים היא לרוב אפס או קרובה לכך. לכן בשוק השידורים מתקיים בדרך כלל .יתרון לגודל, וזה מעודד את הגוף המשדר לייצר כמות רבה מאותו מוצר 3. ( יתרון להיקףEconomics of Scope ): כאשר הפקת מוצרים מגוונים יחד עולה פחות מהפקתם בנפרד בשל שימוש באותם משאבים, תהליכים או פלטפורמות. בשוק השידורים מתקיים יתרון זה מ-3 סיבות עיקריות: א. ברגע שהופק תוכן ניתן להפיץ אותו באינספור פורמטים ופלטפורמות כמעט ללא עלות נוספת– טלוויזיה, אתר , אפליקציה ועוד– לכן משתלם לגוף שידורים להחזיק מספר ערוצים או 'במות' ולבצע סינדיקציות או להשתמש באותו תוכן בין כולם. ב. אותם אולפנים, עיתונאים, עורכים וטכנולוגיות משמשים ליצירת כת נים שונים– חדשות, בידור, פודקאסטים. ג. אפשר למכור את אותו מוצר פרסומי במספר מדיות ובכך למצות ערך כלכלי גבוה יותר מהתוכן. רק גופים גדולים מספיק .מסוגלים להפיק את היתרונות להיקף ,הנובע ממאפיינים אלה: שוק השידורים נוטה להיות מורכב מגופי שידור גדולים וקיים בו תמריץ לבצע מיזוגים ורכישות עד להגעה לרמת ריכוזיות גבוהה יחסית. כאשר חברות ג דלות וצוברות כוח .שוק, יש חשש שינצלו את כוחן לרעה באופן שיביא לתוצאות שליליות לצרכנים ולחברות מתחרות תוצאה אפשרית היא הקמתם של חסמי כניסה לשוק , או דחיקה מהשוק של שחקנים קטנים .שמתקשים להתחרות מול קבוצות מדיה המחזיקות בכל שרשרת ההפקה וההפצה כאשר מספר מצומצם של חברות שולטות הן בתוכן והן בהפצה, נוצרים חסמים בפני שחקנים קטנים אשר מתקשים להרחיב את פעילותם הקיימת בשוק , נוכח הצורך בהקמת מערך הפצה חדש– דבר שאינו יעיל. כל אלה מקימים חסם כניסה– מתחרה פוטנציאלי חדש שמנתח את השיקולים הללו ייטה 22 שלא להיכנס לשוק. כתוצאה מכך עשוי להיפגע מגוון גופי השידור והיוצרים, ועשויה להיות השפעה לא מידתית של גוף אחד על השיח הציבורי . 1.5.2 אסדרה עלOTT ? מכל האמור לעיל עולה כי נדרשת אסדרה בתחום השידורים, ולא ניתן להותיר את התחום לכוחות השוק בלבד. על אף השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בשוק השיד ,ורים בשני העשורים האחרונים חלק גדול מהמאפיינים של 'כלכלת מדיה' נשארים זהים כיוון שסוג העסק והמוצר הנמכר לא השתנו: עסק מדיה מרוכז בהעברת סיפורים ומסרים לצרכנים כך שיתקיים חיבור בין התוכן לבין קהל היעד תוך קבלת החזר כלכלי מקיום פעילות זו. בהתאם לכך, ניכרת ב אירופה מגמה ברורה של ( מעבר לגישה רגולטורית אדישה טכנולוגיתtechnology-neutral approach ) בכל הנוגע להסדרה של שוק השידורים. גישה זו מבקשת שלא להסדיר את אופן ההפצה של תכני המדיה לפי הטכנולוגיה בה הם משודרים (כגון שידור קרקעי, כבלים, לוויין אוOTT), אלא לפי מה .ות השירות לצרכן תפיסה זו עומדת בבסיס העדכון של הדירקטיבה האירופית לשירותי תקשורת אודיו- ויזואליים ( Audio-Visual Media Service Directive – " AVMSD "), שתוקנה לאחרונה בשנת2018 . הדירקטיבה עודכנה כך שתחול על כל הגורמים המארגנים תכנים ומציעים אותם לציבור– ללא ת לות באפיק ההפצה. בתיקון זה הורחבה תחולת הדירקטיבה כך שתחול לא רק על שידורים ליניאריים מסורתיים, אלא גם על שידוריVOD . ההרחבה נבעה מההתמקדות בתוכן המשודר, ולא בדרך העברתו או באופן צריכתו. לשידורים בטכנולוגייתOTT ולשידוריVOD יש השפעה מהותית על דפוסי הצפייה , על התחרות בשוק ועל השיח הציבורי. לאחר תיקון הדירקטיבה, החלו מדינות רבות באיחוד האירופי (ובאירופה בכלל) ליישם אותה לתוך דיני המדינה, והחילו רגולציה ישירה על שידוריOTT. כיום, כ- 30 מדינות באירופה מחילות רגולציה עלOTT . עניין זה רווח גם במדינות מחוץ לאירופה. כך למשל, בקנדה אושר בשנת2023 חוק חדש– Online Streaming Act – שהרחיב את סמכות רגולטור השידוריםCRTC גם על שחקניOTT בינלאומיים. החוק אף מחייב .פלטפורמות דיגיטליות בהשקעה בתוכן קנדי ובחשיפת נתונים תפעוליים ,בישראל מספר ועדות ציבוריות קבעו כי יש להחיל רגולציה על שידוריOTT . הוועדה לבחינת "( האסדרה על שידורים מסחריים ועדת שכטר ") המליצה בשנת2015 לקבוע את האסדרה על שידורים על עיקרון של נייטרליות טכנולוגית, לפיו יש להתייחס לאופי השירות הניתן ותכונותיו בלבד, ללא קשר לטכנו לוגיה, כפי שנקבע באיחוד האירופי עוד בשנת2003 . במסגרת זו יש להבחין ( בין תוכן שנוצר על ידי משתמשיםUser Generated Content ) 21 לבין תוכן שהופק באופן מקצועי ( Professionally Generated Content .), ולהחיל את הרגולציה רק על האחרון22 הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולצ"( יה על שוק השידורים ועדת פילבר .") נועדה ליישם את המלצות ועדת שכטר בין היתר ועדת פילבר קבעה בשנת2016 כי הרגולציה שתיקבע תהיה אדישה לטכנולוגיה, הן ביחס לאופן העברת השידור והן ביחס ל .התקן שבו התוכן נצפה ,בנוסף על מנת להימנע מהטלת רגולציה על מספר אינסופי של.ספקים זעירים יש להביא בחשבון מבחנים של גודל23 גם הוועדה לאסדרת- 21 בהמשך נקרא גםVideo Sharing Platforms . 22 'עמ14 - 15 בדו"ח ועדת שכטר. 23 'עמ18 בדו"ח ועדת פילבר . 23 "( העל בתחום השידורים ועדת פולקמן ") אימצה בשנת2021 את גישת האדישות הטכנולוגית וקבעה :כי ."הרגולציה תוחל על פי מהות השירות שהגוף הנידון מציע ולא על פי אופן העברתו וצריכתו נוכח הקצב המהיר בו מתפת חות טכנולוגיות חדשות, ובשל הקושי של הרגולטור להתאים את הרגולציה באותו קצב בו הן מתפתחות, הוועדה רואה לנכון להגדיר ספק תכנים אודיו־ ויזואליים שעליו תחול הרגולציה בצורה אדישה לסוג הטכנולוגיה והתשתית המשמשת ."להעברת התכנים עוד המליצה ועדת פולקמן כי אין להחיל את הרגולציה על גופים שמטרתם לשמש במה לשיתוף ( תכנים פרטייםVSP – Video Sharing Platforms ), בשל ההבדל ברמת האחריות העריכתית בין גופיVSP אשר התערבותם בתוכן המשודר הוא מינימלי, לבין פלטפורמות שידורים אשר בוחרות .בקפידה את תכניהם24 חרף ההמלצות העקביות של הוועדו ת הציבוריות השונות, טרם הוחלה בישראל רגולציה על שידוריOTT . בהמשך לפרסום דו"ח המלצות ועדת פולקמן, פרסם משרד התקשורת באוגוסט2022 שימוע ציבורי .לו צורפה טיוטת תזכיר חוק25 לאחר ניתוח הערות הציבור שנתקבלו בוצעו התאמות לנוסח, וביולי 2023 פרסם משרד התקשורת את תז כיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג- 2023 "(התזכיר )" .להערות הציבור26 לתזכיר התקבלו הערות רבות מן הציבור ומבעלי העניין. במהלך הזמן שחלף עובדו הערות הציבור, ובוצעו שינויים שונים בנוסח אשר הוטמעו בתוך טיוטת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה- 2025 "(הצעת החוק .)" 1.5.3 עקרונות ומטרות הרגולציה בהמשך לניתוח התחרותי- כלכלי שהובא ולהליך שיתוף הציבור המשמעותי שבוצע בשלוש השנים ,האחרונות משרד התקשורת הגיע לכלל דעה כי יש לשנות את האסדרה על שוק השידורים מן היסוד, ליישר את מגרש המשחקים ולהחיל רגולציה גם על שידוריOTT .שינוי האסדרה צריך :לקחת בחשבון את החסרונות בהטלת נטל רגולטורי עודף, ובכלל זה התערבות ממשלתית גורמת לעיתים לעיוותים גדולים יותר מהכשל שהיא מנסה לפתור; פעמים רבות מופעלת רגולציה במקרים בהם השוק עשוי ל תקן את עצמו באופן עצמאי; פלורליזם עשוי להיווצר דווקא משוק חופשי ולא מה תערבות ממשלתית ; גופי פיקוח מדינתיים אינם שחקן נייטרלי, ועשויים להיות גם להם אינטרסים פוליטיים או מוסדיים ,. נוכח כשלי השוק המאפיינים את שוק השידורים מחד גיסא והחששות מהפעלת רגולציה בשוק השידורים מאידך גיסא ועל בסיס הניסיון המצטבר באסדרת שוק השידורים בארץ וב עולם ,עקרונות האסדרה החדשה הם: א. רגולטור עצמאי – כדי למנוע שימוש ברגולציה ככלי פוליטי, יש להבטיח שגוף הרגולציה .יהיה עצמאי, שקוף, אשר שוקל שיקולים מקצועיים בלבד 24 'עמ24 - 35 בדו"ח המלצות ועדת פולקמן. 25 שימוע– טיוטת הצעת חוק עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו- "ויזואליים לציבור, התשפ ב- 2022 באתר .משרד התקשורת 26 פרסום התזכיר מיום24 ביולי2023 באתר ה חקיקה הממשלתי. 24 ב. כללי משחק שוויוניים – האסדרה תתמקד במהות השי רות, ללא התייחסות לאופן השידור או לתווך בו השידור עו בר (אדישות טכנולוגית). האסדרה תחול באופן שווה על השחקנים .ולא תבכר מודל עסקי אחד על משנהו ג. מינימום התערבות בשוק – האסדרה מבכר ת שוק חופשי ו התערבות .רק במידת הצורך .הרגולציה תתמקד בעידוד התחרות ובהסרת חסמים מפני תחרות חופשית ד. ללא פיקוח על התוכן המשודר – הרגולטור לא יפקח על התוכן המשודר. ייקבע אילו תכנים יהיו אסורים לשידור באופן גורף (הסתה, גזענות וכדו'), במטרה למנוע השפעות ציבוריות .שליליות ה. אסדרה בהלימה ל מודלים המקובלים באסדרת שוק השידורים. ו. היצמדות להמלצות ועדת פולקמן ככל הניתן , בשים לב לחלוף הזמן. מאז פ ורסמו ההמלצות ביולי2021 , התבצעו שני סבבים מקיפים של שיתוף הציבור, וכן התחוללו שינויים משמעותיים בשוק אשר מביאים לתובנות חדשות אודות השוק, כגון: הגירה משמעותית ל- OTT , הקמת מיזם פריטיוי, כניסתו לשוק של ערוץi24 ,בעברית ובחודשים האחרונים ממש– עסקאות שיתוף פ עולה יס-פרטנר והוט- .סלקום מטרות האסדרה : עידוד התחרות בכל שרשרת הערך– ביצירת התוכן, במקטע הערוצים ובמקטע הפלטפורמות. זאת על מנת לשפר את הרווחה החברתית, קרי: שימור היצירה הישראלית, שידור .של ריבוי דעות, הבטחת נגישות לתוכן איכותי ומגוון והוזלת מחירים לצרכן 'לעניין עיקרון א– רגולטור עצמאי – ועל אף שאין מדובר בהוראות אסדרה שמסמך זה מתמקד בהן, נציין בקצרה כי גובשו, בשיתוף משרד המשפטים, הסדרים משמעותיים הנוגעים למבנה מועצת רשות השידורים החדשה ולאופן מינוי חבריה, אשר נועדו להבטיח את עצמאותה ואת מקצועיותה. כך, וכ פי שציין גם ,)המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי בחוות דעת מיום18.5.2025 שהובאה בפני ועדת השרים ,לענייני חקיקה המועצה תוקם במבנה מבוזר, כאשר .כל אחד מחברי המועצה יגיע מרקע מוסדי ומקצועי שונה זאת, במטרה למזער את החשיפה האפשרית של כל אחד מחברי המועצה בעצמו, ושל המועצה בכללותה להשפעות זרות מצד מוקדי כוח חיצוניים למועצה, ולשפר את עמידותה לאתגרים מסוג זה ,. בנוסף נמ על ת למנוע ככל הניתן ,מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור תוקם ,ועדת איתור, שרוב חבריה עובדי מדינה בכירים שרובם אינם מכהנים במשרות אמון, ומגיעים מגופים בעלי עצמאות מוסדית גבוהה. הסדרים נוספים שנועדו להבטיח את עצמאות הרשות ושמוזכרים בחוות הדעת האמורה הם הקמתה כתאגיד סטטוטורי נפרד מן הממשלה; קביעת תקופת כהונה מוגבלת לחברי המועצה; קביעת עילות מוגבלות ביותר בגינן ניתן לפזר את המועצה או להביא לסיום כהונ;ת החברים בה קביעת מפורשת של חובת חברי הרשות כמו גם של הרשות להפעיל את שיקול דעתם באופן עצמאי; וכן הקביעה כי ,תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי ,בסעיף תקציב נפרד, וכי הממונה על סעיף תקציב זה לעני ין החוק האמור, יהיה מנהל .הרשות 1.5.4 על מי תחול הרגולציה אבן הר אשה של האסדרה היא השאלה– איזה גורם יהיה כפוף לרגולציה ויחויב להירשם במרשם . בשנת2021 ועדת פולקמן סברה כי יש מקום להחיל אסדרה על גורמים שהם משדרים דמויי- ( טלוויזיהTV-Like ( ) תוך הבחנה בין צפיה פאסיביתLean Back ( ) או אקטיביתLean Forward ) 25 וכן לאבחן בין ערוצי ם לבין פלטפורמות . ההבחנה שהוצעה היא לקבוע כי פלטפורמה היא גוף אשר משדר תכנים למנויים ביוזמתו "באמצעות ממשק בשליטתו" בעוד ערוצים מסחריים מקיימים פעילות שונה בהיותם משדרים בחינם. במציאות של ימינו, בה גם ערוצים משדרים באמצעות אפליקציה בשליטתם ובאמצעות אתר אינ טרנט ייעודי אשר משדר את התוכן הלינארי של הערוץ ומגוון תכנים נוסף בחינם או בתשלום, הרי שהאבחנה בין ערוץ לבין פלטפורמה היטשטשה לחלוטין , מתכונת הצפיה השתנתה וכתוצאה מכך– גם האסדרה האירופית הבסיסית עליה נשענו התובנות של ה ו ועדות הציבוריות השתנתה . יתרה מזאת, לפי נוסח התזכיר, עלה חשש משמעותי מפני תופעה של "התחמקות" מהרגולציה– כיוון שהוצע להחיל ,הוראות שונות על ערוצים ועל פלטפורמות .בשעה שכל גורם יכול בנקל לבצע שינוי קטן ולטעון שהוא גורם מסוג אחר עם רגולציה אחרת משכך, ועל מנת ליישם את עקרון האדישות הטכנולוגית, ובהתבסס על הרגולציה המקובלת :באירופה, ייקבע מכנה משותף רחב לאסדרה הגופים אשר יהיו כפופים לרגולציה הם כל גוף אשר משדר תוכן אודיו- ויזואלי, ללא קשר למודל הכלכלי של אספקת התוכן או לאופן העברתו"( ספק תכנים "). על מנת להימנע מפיקוח על ספקי תכנ י ם רבי ,ם הרגולציה תחול רק על ספקי תכנים עם הכנסה שנתית של40 מיליון ש"ח מעיסוק בשידור תוכן אודיו-ויזואלי . רף הכנסה זה מצביע על .פעילות משמעותית בשוק השידורים27 יוער כי באירופה מקובל להגדיר את השירות שיהיה תחת אסדרה באופן רחב למדי תוך החרגת שחקנים קטנים מחובות מסו ימות, כמו חובת השקעה בהפקות מקומיות. רף ההחרגה המומלץ על ידי הנציבות האירופית הוא )גוף עם נתח שוק (במונחי הכנסות שמתחת ל- 1% , 28 אך מדינות מסוימות מחריגות רק שחקנים קטנים מאוד עם היקפי הכנסות שנתיות של מאות אלפי יורו בלבד . רף ההחרגה המוצע של40 מיליון ש"ח הוא גבוה ביחס למקובל באירופה, זאת במטרה למקד את האסדרה בספקי התכנים בעלי השפעה בשוק ולהימנע מעיסוק .בעשרות ספקי תכנים קטנים נעדרי השפעה בשוק נוכח העובדה שהרגולציה תחול החל מסך הכנסה מסוים, נדרש לקבוע כיצד תחושב ההכנסה של ספק תכנים, באופן שישקף את הכנסתו מאספק ת תכנים אודיו- .ויזואליים :לעניין זה ייקבע  מנגנון קיזוז: העברת כספים בין שני ספקי תכנים רשומים תחושב כך– 'ספק א .שהעביר תשלום לספק ב': לספק א' יקוזז מההוצאה, ולספק ב' יחשב כהכנסה כל זאת ( על מנת להימנע מ"ספירה כפולה" של הכנסותDouble Counting .)  מבנים תאגיד יים: על מנת לתפוס את החלק הארי של הכנסות השוק, ועל מנת למנוע ,"תכנון מס", מוצע להתייחס באדישות כלפי המבנה התאגידי של ספק התכנים. לכן ספק תכנים אשר שולט29 " בתאגיד אחר (ואז ספק התכנים נקרא חברת אם "), או ספק " תכנים אשר נשלט על ידי תאגיד אחר (ספק התכנים נקרא חברת בת "), או שני " תאגידים אשר נשלטים על ידי אדם אחד (שתי החברות נקראות חברות אחיות )" – 27 שקול להכנסה מדמי מנוי חודשיים של50 * ₪ 67,000 מנויים. לחילופין, במונחי שוק הפרסום– רף ההכנסות המוצע שקול למחצית מהיקף ההכנסות הקבוע כיום לערוצים זעירים, כאשר רק בעל רישיון זעיר אחד חוצה אותו כיום ואילו השאר רחוקים ממנו מאוד. חשוב לציין כ י פרסום ב"מסך הגדול" בשידור לינארי מתומחר בתעריף גבוה לאין ערוך ביחס לפרסום ב- VOD .)'או ב"מסך הקטן" (אתר אינטרנט, אפליקציה וכדו 28 סעיף3 :בחלק השלישי בתוך הנחיות הנציבות האירופית ביחס ליישום סעיף13 (7) ב- AVMSD . יובהר כי מדובר על הרגולציה אשר חלה על גופיVOD ., ולא על שידורים לינאריים 29 שליטה מוגדרת בחוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968 כיכולת לכוון את פעילות התאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתא גיד אם הוא מחזיק לפחות50% של אמצעי שליטה (אמצעי שליטה– אחד מבין: א. זכות הצבעה באספה הכללית .)של חברה. ב. הזכות למנות דירקטורים בתאגיד או מנכ"ל 26 ייספרו כלל ההכנסות של החברות. יובהר כי ההכנסות הן ההכנסות הרלוונטיות לענייננו, דהיינו– הכנסות מאספקת תכנים אודיו- .ויזואליים בלבד בתאגיד עם יותר מבעל שליטה אחד, ייוחסו.סך הכנסותיו בין בעלי השליטה בו ביחס לאחזקותיהם  הרגולטור יקבע כללים לחישוב הכנסה חייבת, ובכל ל זה– כיצד לייחס הכנסות משיווק "( חבילה אחודה של תקשורת ושידורים באנדל.)" לצד הפעילות המסחרית, הרגולציה בתחום החדשות תחול על גורם שמשדר תוכן חדשות אודיו- ויזואלי בה יקף פעילות שאינו חובבני. זאת מתוך החשיבות הציבורית באסדרת נושא זה ולהגשמת התכליות הציבוריות אשר מפורטות בפרק2 . בהסתכל על הגדרת "עסק חדשות" בקנדה מצאנו לנכון לקבוע כי ספק חדשות יוגדר כגורם אשר מעסיק5 עובדים בעלי תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית, מש דר חדשות בהיקף של40 'דקות בכל אחד מימי א- ה', והוצאותיו השנתיות בשל עיסוקו בחדשות עולות על2 מיליון.₪ 30 1.5.5 שיטת האסדרה– מהו?משטר הרישוי הרצוי בקביעת רגולציה בכל ענף שהוא, נדרש להחליט מהי המסגרת הרגולטורית, וכנגזרת מכך– מהו משטר הרישוי הרצוי. קיימים סוגים שונים של משטרי רישוי, וביניהם: זיכיונות, רישיונות ורישום .במרשם שוק השידורים בתחילת דרכו פעל בשיטת הזיכיונות. בשיטה זו, בעל זיכיון נבחר כתוצאה מהליך תחרותי על בסיס קריטריונים שונים. בבסיס שיטה זו עומדת תפיסת המחסור, ובמקרה דנן– מספר הערוצים הוא מוגבל– ולכן קיים צורך לבחור בהליך תחרותי את הגורם שיעשה שימוש במשאב שבמחס ור. לאחר הזכייה במכרז, בעל הזיכיון מקבל היתר לפעול בתקופה קצובה עם תנאים של בלעדיות. עם התפתחות הטכנולוגיה, התאפשר להקים ערוצים רבים ושיטת האסדרה הפכה לשיטת הרישיונות, לפיה– עמידה ברף מסוים מקנה זכאות לקבל רישיון, לתקופה ארוכה, וללא תנאים של .בלעדיות בכל שיטה קיימים חסרונות רבים. בשיטת הזיכיונות מספר השחקנים מוגבל, משך זמן הפעילות מוגבל ומקשה על אמידת החזר ההשקעה אשר תלויה בין היתר בצבירת מוניטין בשוק, אופן בחירת הזוכים יכול למקסם הכנסות מדינה ואז עלול לפגוע בתמריץ להשקעות בשוק או לבחור זוכים על בסיס קריטר יונים שאינם מתאימים או אינם אובייקטיביים. בשיטת הרישיונות החיסרון המשמעותי הוא העול הרגולטורי– הן לרגולטור והן למפוקח, וכן היכולת של הרגולטור לקבוע .אסדרה שונה בין בעל רישיון אחד למשנהו31 על פי עקרונות ומטרות הרגולציה, האסדרה החדשה תחול באופן שוויוני ועל פ י עקרון של אדישות טכנולוגית ועסקית. בעולם ה- OTT ,מתקיימת פעילות שידורים חופשית בידי גורמים רבים. לכן הדרך הרצויה להחיל אסדרה במקרה זה היא באמצעות קביעת כללי רגולציה ברורים בחוק. על מנת ליישם את הרגולציה באופן מיטבי אשר שומר על ודאות רגולטורית לרגולטור ולמפ וקח– נדרש רישום במרשם לכל ספק שהוגדר בפרק הקודם עליו תחול האסדרה. חובת הרישום במרשם היא 30 לשם השוואה, בקנדה על גוף החדשות להעסיק לפחות שני עיתונאים קנדים, לפעול בתוך קנדה, לא להתמקד בסיקור נושא אחד (כגון ספורט, חדשות התעשייה, פנאי, אמנות, סגנון חיים או בידוק) ולהיות חבר בארגון עיתונאי מוכר . ראה פירוט על כך בפרק 2.3.3 . 31 ראה דיון מקיף על היתרונות והחסרונות של 'שיטות הזיכיונות והרישיונות בעמ72 - 79 ראה ב דו"ח ועדת מרדכי. 27 כלי אשר מסייע לרגולטור להתמקד בשחקנים עליהם חלה האסדרה והיא מאפשרת לכל השחקנים .בשוק להבין האם חלה עליהם אסדרה, ומהו תוכן האסדרה שחל עליהם כיוון שחובת הרישום ותנאי הסף לרישום הם ברורים ופשוטים, נעדרי שיקול דעת מצד הרגולטור ואינם מצריכים המצאת אישורים מורכבים– .עלות חובה זו היא אפסית 1.5.6 "הרגולציה המוצעת ב"קליפת אגוז כאמור, הרגולציה החדשה נבנתה מנקודת מוצא של "אפס רגולציה", נוכח העובדה שכיום רובו של השוק אינו מצוי תחת רגולצ יה. לכן, הרגולציה תתמקד במקומות אשר נמצא כי דרושה בהם .התערבות מניתוח כשלי השוק שפורטו לעיל, ניתן לומר כי כשם ששוק השידורים הוא בעל היבטים ציבוריים ומסחריים והכשלים שבו הם בעלי מהות ציבורית ומסחרית, כך גם מטרות האסדרה נחלקות למטרות ציבוריות ולמטרות מסחריות . לעיתים התערבות שנועדה להשיג מטרה ציבורית עשויה להשליך מבחינה מסחרית-תחרותית, ולהיפך, ונתנו דעתנו לכך בקביעת האסדרה. האסדרה תתמקד ב תכני חדשות, הפקות מקור ותכני ספורט מסוימים– נוכח ערכם הציבורי והתרבותי. ביחסים בין ערוצים פתוחים לבין הפלטפורמות וביחס ל תכני ספורט מסוימים תיקבע אסדרה נוכח טעמים מסחריים- .תחרותיים תכני חדשות: תכליות האסדרה וההצדקות העיקריות להתערבות הן ציבוריות– טיפול בא- סימטריה של המידע, הבחנה בין תוכן עיתונאי לפרסום סמוי ולמידע שאינו מהימן, קידום מגוון גופי חדשות אשר עשוי להביא לביזור הש וק. לשם כך, נטפל ב-3 נושאים עיקריים: 1) מבנה שוק החדשות הצר ושוק הדעות הרחב: נידרש לסוגיות של ריכוזיות ובעלויות צולבות, על מנת להפחית את החשש מקיומה של השפעה לא מידתית של גופים מעטים על .השיח הציבורי בשנתיים הראשונות תיאסר כניסתם לשוק השידורים של שחקנים גדולי ם אשר מספקים תכני חדשות בבמות אחרות (עיתון, אתר אינטרנט, רדיו), וזאת במטרה לאפשר לתחרות בשוק השידורים להתפתח. לגבי ריכוזיות ענפית– נבחין בין צמיחה אורגנית אשר עליה לא יחולו מגבלות, לבין רכישות ומיזוגים אשר ידרשו אישור של .הרגולטור, החל מרף הכנסות מסוים 2) ה :נגשת תכני החדשות לציבור קידום התחרות בתחום החדשות באמצעות הפחתת חסמי ,כניסה או התרחבות. בין השאר, תחול חובה על הפלטפורמות לשאת ספקי חדשות רשומים לשבץ אותם ברצף אפיקים עוקבים ובבולטות שווה בממשק הצפייה, והעברת התכנים של ספק החדשות ב יישומון ציבורי שינגיש את השידורים בחינם ל קהל .הרחב 3) טיפול בא- :סימטריה של המידע תחול חובת שקיפות ביחס ל בעלי המניות של ספק חדשות ושל המפרסמים הגדולים בו, לשם השקפ ה לציבור של בעלי האינטרס המסחרי ים השונים של ספק החדשות. בנוסף, ספק החדשות יקבע תקנון אתיקה ברגולציה עצמית וישקף גם אותו ל ציבור.. הרגולטור יקבע כללים בעניין פרסום, לרבות פרסום סמוי :הפקות מקור תכלית האסדרה היא ציבורית– אספקה ברמה נאותה של הפקות מקור מסוגה עילית, שהם בעלי השפעות חיצוניות חיוביות, אשר תורמים לזהות התרבותית וללכידות החברתית לש כלל החברה הישראלית. ההתערבות נחוצה נוכח העובדה שהכדאיות הכלכלית של תכנים אלה נמוכה ביחס לתכנים אחרים, בעוד התועלת הציבורית אינה משתקללת בהחלטותיו של ספק תכנים 28 מסחרי. לצורך הבטחת ההשקעה בהפקות מקור, תיקבע חובת השקעה של6.5% ,על כל ספק תכנים לרבות ספק בין-לאומי. על מנת שלא לכפות שינוי מודלים "עסקיים, תתאפשר חלופה של "מימון .ההפקה, לצד הפקה באופן עצמי :תכני ספורט מבנה שוק שידורי הספורט גורם לכשלי שוק אשר דורשים התערבות. בתחום זה נבחין בין תכנים בהם צופים רק חובבי ספורט, לבין תכנים בהם רמת העניין חוצה את הביקוש הרגיל לתכני ספורט או שהם בעלי ערך :ציבורי, תרבותי או חינוכי 1) בתכני הספורט הכלליים לא נתערב, פרט למפעלים מעטים בעלי חשיבות מסחרית אשר אחזקת זכויות השידור בהם עשויה להעניק כוח שוק לגוף המחזיק וניצולו לרעה עשוי לפגוע בתחרות. ייקבע שבתכני ספורט בעלי חשיבות מסחרית תיאסר אספקה בבלעדיות בידי כל פ לטפורמה, יחול איסור אפליה במקטע הסיטונאי, ותיקבע חובת פריקות (או איסור קשירה תמחורית– Unbundling ) שמשמעותה– הצעת חבילות של שידורים כלליים ללקוח בנפרד מתכני ספורט בעלי חשיבות מסחרית. יתאפשר להציע חבילות של תכני ספורט בעלי חשיבות מסחרית עם תכני ספורט כלליי ם, אך זאת כל זמן שחבילות אלה .יוצעו בנפרד מחבילה של תכנים ללא ספורט .בנוסף, תכני הספורט ישודרו בכל טכנולוגיה אשר נרכשה עבורה זכות יוצרים או משדרים 2) תכני ספורט בעלי חשיבות ציבורית– .ישודרו ביישומון הציבורי החינמי :יחסים מסחריים בין ערוצים לפלטפורמות על אף התפתחות הטכנולוגיה וביטול התלות המוחלטת של הערוצים במקטע ההפצה, עדיין קיימת רמה מסוימת של תלות הדדית בין הערוצים ל בין ה פלטפורמות נוכח הרגלי הצפייה. ככלל, .לא נתערב במישור יחסים זה מסיבות כלכליות32 תיקבע אסדרה רק במקרים בהם הגוף המשדר הוא בעל כוח שוק אשר ניצולו לרעה עשוי לפגוע בתחרות בין ספקי התכנים. תכניו של הגוף המשדר יוגדרו כבעלי חשיבות מסחרית ויחולו עליהם איסורי אפליה ובלעדיות במקטע הסיטונאי. בנוסף, תחול חובת פריקות וגוף זה יחויב להציע ללקוח חבילות שידורים בנפרד מתכניו , מבלי לקשור אותן לתכניו. מערך :הפצה ציבורי על מנת להנגיש את שידורי החדשות ואת שידורי הספורט בעלי החשיבות הציבורית לקהל הרחב, המלצתנו היא .לסגור את המערך הקיים ולעבור ליישומון ציבורי מסמך זה יפרט אודות מערך הפצת השידורים הציבורי , כיוון שמדובר בסוגיה מרכזית אשר עשויה להשפיע הן על שוק הע .רוצים והן על שוק הפלטפורמות 32 יוער כי מסיבות ציבוריות תחול חובת נשיאה של ספק חדשות רשום שאינו מקבל תמורה מהפלטפורמה עבור ש ,ידוריו קרי– .ערוץ מסחרי קטן 29 2 אסדרת תכני חדשות ואקטואליה 2.1 ניתוח התחום, בעיות והצורך בהתערבות כאמור בפרק המבוא, הערוצים המסחריים מומנו באמצעות פרסומות ופעלו באמצעות משאב התדר והתפיסה שעמדה בבסיס אסדרתם הייתה שערוצים אלה מקיימים תכליות ציבוריות, בין היתר כיו .ון שהם מהווים מקור מידע מרכזי לציבור נוכח העובדה שהשימוש במשאב הציבורי של תדר אלקטרומגנטי אינו מהווה עוד אמצעי הפצה מרכזי של הערוצים המסחריים, אנו סבורים כי לא .קיים עוד אינטרס ציבורי באסדרת הערוצים המסחריים עם זאת, כיוון ששידורי חדשות מקיימים תכליות ציבו ריות משמעותיות, ובפרט– הנגישות למידע אמין וזמין, השכלת הציבור, השתתפות בשיח הדמוקרטי ופיקוח ציבורי על השלטון– .נדרשת התייחסות ממוקדת בתחום החדשות הערוצים המסחריים אמנם משדרים תכנים מגוונים לציבור, אך "ערך המותג" והבידול בין הערוצים נשען במידה רבה על תכני החדשות והאקטואליה של כל אחד מן הערוצים. זאת, כיוון שתכני חדשות ואקטואליה הם תכנים מבוקשים אשר נצפים בזמן אמת (אל מול המגמה הכללית של מעבר לצפייה נדחית). עניין זה נתמך הן בנתוני ועדת פולקמן33 .והן בנתוני ועדת המדרוג34 כמו כן, קיים מתאם גבוה מאוד בין כוח השוק של הערוץ בכללותו לבין חוזקו היחסי של תוכן החדשות .של הערוץ35 נוכח זאת, וכיוון שלא ניתן להפריד מבחינה כלכלית בין התכנים השונים בערוץ , הניתוח בפרק– ובעיקר בשלבי הבעיה והלמידה מהעולם– יתבצע על הערוצים המסחריים אך זאת .כביטוי לתוכן החדשות שבהם עם השנים התגבשו שני מסלולי אסדרה נפרדים לערוצים המסחריים– ערוץ בעל רישיון לשידורי טלוויזיה וערוץ בעל רישיון זעיר או זעיר ייעודי. ערוצים12 ו- 13 הם בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בעוד ערוצים14 , 9 (ערוץ לדוברי רוסית) והלא טיוי (ערוץ לדוברי ערבית) הם בעלי ריש יונות .זעירים36 הרגולציה הקיימת :בתחום החדשות כוללת את ההוראות העיקריות הבאות א. רגולציה שנועדה למנוע השפעות זרות על תוכן החדשות ולהבטיח את איכות התוכן :החדשותי.הערוץ בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר חדשות באמצעות חברת חדשות37 40% ממניות (הצבעה) חברת החדשות יה יו בידי הרשות השנייה, אשר תמנה שניים מתוך .חמשת הדירקטורים38 על בעל תפקיד בחברת החדשות נאסר לכהן ביותר מחברת חדשות .אחת39 .)קביעת הליך המינוי של מנהל חברת החדשות (המשמש כעורך הראשי40 חיוב מימון חברת החדשות בידי בעל הרישיון, בסכום שלא יפחת מ- 55 מיליון.₪ 41 חברת 33 'עמ21 בדו"ח המלצות ועדת פולקמן – מגמת הצפייה היא מעבר לצפייה נדחית, פרט לשידורי חדשות ושידורי ספורט .אותם מקובל לצרוך בזמן אמת 34 על פי נתוני ועדת המדרוג לחודש מאי2025 ', בכל יום מימי א- ה' רוב התוכניות המדורגות בעשרת המקומות .הראשונים הן תכניות חדשות ואקטואליה 35 שם, בפרט ניתן לראות כי תכני החדשות בנתונים כי תכני החדשות של ערוץ12 הם באופן עקבי בעלי נתוני צפייה .גבוהים משמעותית מתכני החדשות של יתר הערוצים 36 ערוץ24 .אינו חלק מהניתוח בפרק זה, כיוון שאינו משדר חדשות ואקטואליה 37 סעיף63 .א(ג) לחוק הרשות השנייה 38 סעיפים66(א) ו- 67 .לחוק הרשות השנייה 39 סעיף63 .ב לחוק הרשות השנייה 40 סעיפים68 ו- 69 .בחוק הרשות השנייה 41 סעיף70 לחוק הרשות השנייה, וסעיף3 .בתוספת השנייה לחוק זה. לסכום זה יש לבצע הצמדה למדד 30 החדשות תקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדות .ודעות פרטיות של מנהלי או עובדי החברה42 .נאסר על חברת החדשות לשדר פרסומות43 ב. :איסור על החזקה צולבת44 1 . בין רישיון לשידורי כבלים או לוויין לרישיון לשידורי .טלוויזיה2. בין רישיון לשידור .י טלוויזיה לזיכיון לשידורי רדיו מסחריים3 . בין רישיון .לשידורי טלוויזיה לבין עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה ג. ( חובת נשיאהMust-Carry ( ) וחובת מכירהMust-Sell :) חובות אלו חלות על השידור .הלינארי של ערוצים מסחריים אל מול פלטפורמות הכבלים והלוויין45 ,כמו כן קיימת חובת מכירה לכל פלטפורמתOTT .של הערוצים המופצים על גבי עידן פלוס46 2.1.1 הבעיה הראשונה– חסמי כניסה והתרחבות תכני חדשות ואקטואליה מאופיינים בשידור בזמן אמת (שידור לינארי). ככל שמתרחקים ממועד התרחשות המקרים כך קטן הביקוש והערך הכלכלי של תכנים אלה. לכן הם סוג של תכנים חד- פעמיים. מצד אחד, נדרש להחזיק דסק חדשות מסביב לשעון, אולפן ועובדי במה ובשל כך העלות הקבועה היא גבוהה. מצד שני, ההכנסות גבוהות– קיים ביקוש גבוה מאוד לצפייה בזמן אמיתי או בסמוך לכך, ורייטינג גבוה נוכח טעמי הצרכן הישראלי. מעבר לכך, תוכן החדשות הוא תוכן עוגן .כיום בערוצים המסחריים אשר מעגן את צופי החדשות להישאר בערוץ ולצפות בתכניות הנוספות תחום החדשות והאקטואליה נוטה לריכוזיות רבה ולכוח שוק משמעותי שמוחזק בידי מספר מצומצם של שחקנים. זאת, נוכח קיומה של תלות משמעותית בפלטפורמות (מקטע שוק שגם בו רי ,כוזיות גבוההHHI = 3600 ) לשם הפצת התוכן הלינארי; נוכח מבנה העלויות האמור בתחום אשר מוביל ליתרון לגודל; נוכח היתרון להיקף אשר בא לידי ביטוי בעיקר בתחום זה; ונוכח ההסתמכות על "ערך מותג" בעיקר בתחום זה, אשר גורם לצופים להסתמך על מוניטין ושחקנים מוכרים בצריכת תכנים מסוג זה. כאשר מעט בעלי הון או בעלי עניין שולטים במרבית צריכת .החדשות, עולה גם חשש לפגיעה במגוון הדעות המשודרות בערוצי החדשות בטלוויזיה הרגולציה הקיימת בישראל על תכני החדשות התפתחה כחלק מאסדרת מארג היחסים המסחריים בין הזכיינים אשר חילקו ביניהם את זמ ן השידור בערוץ, ולשם הבטחת איכות שידור נאותה לציבור. לצורך כך נקבעו כללי רגולציה מחמירים, גם בהשוואה עולמית, כגון: דרישה להקמת חברת חדשות נפרדת, חובת השקעה מינימלית בסך55 מיליון ₪ בשנה בחברת החדשות, כללים מחייבים בתחום האתיקה, איסורים נרחבים על בעלויות צ ולבות לרבות האיסור על אחזקה צולבת בין חברת חדשות לבין בעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין. לרגולציה זו יש מחיר מבני– היא מקימה חסמי .כניסה משמעותיים שמגבילים את מספר השחקנים בשוק, ובפועל תורמת ליצירת ריכוזיות גבוהה האסדרה הנ"ל מקשה כמובן מאוד על כניסה של שחקנים חדשים לשוק. דרישת רישיון, בכפוף לתנאים משמעותיים, מביאה מטבעה להפחתת מספר השחקנים בשוק. לא בכדי, השחקנים המשמעותיים ביותר שקיימים עד היום בשוק אלו למעשה שניים מבעלי הזיכיונות הראשונים, קשת 42 סעיף64 .לחוק הרשות השנייה 43 סעיף65 .לחוק הרשות השנייה 44 סעיף41(ב2 ) וסעיף56 .לחוק הרשות השנייה 45 סעיף6 .כא לחוק התקשורת 46 סעיף13ג לחוק .הפצת שידורים 31 ורשת, שקיבלו את הזיכ יון מכוח מכרז שהתקיים עוד בשנת1993 (כמתואר בסעיף1.2 , התפתחות שוק השידורים בישראל. השחקן השלישי שהצליח להיכנס לתחום השידורים למגזר הכללי, ערוץ 14 , עשה זאת במקור באמצעות רישיון לערוץ ייעודי לתכני מורשת ישראל עם רגולציה נמוכה מאוד בהשוואה לקשת ולרשת), ורק ל פני כשנה, עם התרחבות השידורים באמצעותOTT , נכנס השחקן הרביעי- i24 , והוא כיום בעל ההכנסות הנמוכות ביותר בשוק. בשוק מסוג זה, בו גם כך ישנם חסמי כניסה טבעיים גבוהים, וקושי להתרחב בזמן מהיר, חסמי הכניסה הרגולטוריים מקשים עוד יותר על הכניסה לשוק והם חלק מההסבר.לריכוזיות הגבוהה בו תמונת המצב הזו, לפיה השחקנים הוותיקים ביותר הם אלו המובילים את השוק עד היום, מאפיינת שווקים רבים בהם יש יתרון לראשוניות, פעמים רבות בשל יתרונות לגודל ולמוניטין כפי שקיים כאמור בשוק שלפנינו. לכן, גם אם נסיר חסמים רגולטוריים, יהיה לשחקני ם חדשים וקטנים עדיין .קשה להיכנס לשוק ולהתרחב בו ( נוסף לכך, נטל הגילויdiscovery ) של אותו ספק חדשות נופל על הצרכן. צופה הטלוויזיה הממוצע מורגל לעבור בין ערוצים בלחיצת שלט, ולא בהכרח יטרח להתקין אפליקציה נפרדת או לנווט לאתר בשביל לצפות בערוץ חדשות חדש שאינ .ו משולב בממשק הטלוויזיה הרגיל שלו ,לכן ה תופעה ה בלתי רצויה הראשונה היא קיומם של חסמי ם רגולטוריים המגבילים את יכולת הכניסה של שחקנים הפועלים בשווקים הקרובים לשוק אספקת החדשות בטלוויזיה וכן קיומם של חסמי שוק המגבילים את כניסתם ו התרחבות ם של שחקנים קטנים בשוק החדשות המשודרות בטלוויזיה. :גורמי השורש היוצרים את התופעה הבלתי רצויה הם א. גורמים מבניים המובילים לריכוזיות בשוק החדשות בטלוויזיה: תלות משמעותית בפלטפורמות לשם הפצת תוכן ליניארי, המאפיין את שידורי החדשות, מבנה עלויות בתחום שיש בו יתרון לגודל, חשיבות של מוני.טין שגם היא מהווה חסם כניסה בכך .מתקיימים חסמי שוק בפני שחקנים קטנים בהקבלה לענף קמעונאות המזון, משקה מוגז אשר ירצה להתחרות במשקה אחר (למשל, קוקה- קולה) יקשה עליו להיכנס לסופר- .מרקט ולהיות על גבי מדפים מרכזיים בסופר. כך בכל שוק עם ערך מוניטין ב. אסדרה מחמירה על שוק החדשות המשודרות בטלוויזיה, המגדילה עוד יותר את חסמי הכניסה ואף מונעת :כניסה מחלק מהשחקנים הרלוונטיים. בין הדרישות המחמירות דרישה להקמת חברת חדשות נפרדת, חובת השקעה של55 ימ ליון ₪ ,בשנה לפחות .איסורים נרחבים על בעלויות צולבות גורם זה מקי ם חסמים בפני שחקנים הפועלים בשווקים הקרובים לשוק אספקת החדשות בטלוויזיה, וכן בפני שחקנים חדשים אשר .שוקלים להיכנס לתחום אספקת החדשות הצורך בהתערבות הוא ברור: להבטיח את הפצתם של מגוון ספקי חדשות לציבור הרחב, בתנאים שווים בין ספקי החדשות. מענה רגולטורי הולם יאפשר לכוחות השוק (איכות התוכן, העדפות הצופים) לקבוע את הצלחת ספקי החדשות במקום שהנגישות הטכנית תקבע זאת. הסיכון בהיעדר התערבות הוא בראש ובראשונה פגיעה בזכות הציבור לדעת ובשוויון מידע – אם ,חלק מהחדשות זמינות רק למנויי פלטפורמה יקרה או כחלק מחבילת פרימיום אזי ציבור מסוים 32 .לא יחשף לקולות אלה ,לצד זה ההתערבות נדרשת גם על מנת לקדם את ה תחרות ו ה מגוון – ערוצים חדשים יתקשו לצבור רייטינג ולא יוכלו לערער על ההגמוניה של הערוצים הגדולים אם הצופים לא ימצאו אותם בקלות. יתרון הנגישות של השחקנים המבוססים ישמר את מצבם המונ ופוליסטי דה- .פקטו הפצה קלה ושוויונית של ספקי החדשות תאפשר להגשים את יעד ה של "ריבוי דעות" בשוק, מתוך הכרה בכך שזמינות פיזית היא תנאי מקדים לתחרות על תשומת לב .הציבור הנזק כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה הנ"ל היא פגיעה בתחרות ובמגוון ערוצי החדשות, וכתוצאה מכך פגי עה בריבוי הדעות בשוק החדשות בטלוויזיה. יצו ין כי כיום, שוק ה ערוצי ם המסחריים כולל את הערוצים12 , 13 , 14 ו- i24 הפונים ל ציבור הרחב , וכן את ערוץ9 הפונה לדוברי רוסית וערוץ הלא טיוי .הפונה לדוברי ערבית יצוין כי אין קשרי בעלות .בין הערוצים הנ"ל, כך שניתן לראות כל אחד מהם כשחקן נפרד לצורך ניתוח תחרותי פרט לערוצים .אלו פועל בשוק גם תאגיד השידור הציבורי ,כאמור לעיל קיים מתאם גבוה מאוד בין כוח השוק של הערוץ בכללותו לבין חוזקו היחסי של.תוכן החדשות של הערוץ ניתן להתרשם מרמת הריכוזיות הגבוהה בשוק על ידי בחינה של מדד ה- HHI . 47 המדד חושב נכון לשנת2024 ,(עבור חלק מהערוצים שנתוני ההכנסות העדכניים שלהם לא פורסמו החישוב התבצע על פי אומדנים שמרניים,) 48 והוא עומד על כ- 5100 . זוהי תוצאה חריגה המעידה על ריכוזיות גבוהה מא .וד בשוק ,לצורך השוואה סעיף2.1 ל הנחיות המיזוגים האמריקאיות משנת2023 קובעות כי מדדHI H הגבוה מ- 1800 מאפיינות .שוק עם ריכוזיות גבוהה49 סעיפים19 - 20 ל הנחיות האירופאיות קובעות מדד ייחוס דומה של2000 , 50 וכך גם.סעיף ג3 ל.הנחיות המיזוגים בישראל51 המדד הגבוה מושפע בעיקר מנתוני קשת12 , שהיא השחקנית הדומיננטית ביותר בשוק, בפער ניכר מהערוצים האחרים (נתח שוק גבוה בהרבה מ- 50% ). יצוין כי נתוני ה כנסות הם מדד מקובל לבחינת .ריכוזיות כלכלית, מאחר שההכנסות משקפות באופן ישיר את כוחם הפיננסי של הערוצים ,בנוסף בערוצים המסחר יים אשר הכנסותיהם מבוססות כיום בעיקר על פרסומות, קיים מתאם גבוה בין גובה ההכנסה לבין נתוני הצפייה בערוץ, ומשכך– ריכוזיות כלכלית גבוהה משמעה "ריכוזיות .דעות" גבוהה עוד יצו ין כי המדד חושב יחד עם הערוצים המגזריים (הלאTV , ערוץ9 ), ובלעדיהם הייתה מתקבלת תוצאה .מעט גבוהה יותר בנוסף , יצוין כי ניתן לטעון שעל אף שתאגיד השידור הוא תאגיד ציבורי , שלא קיים לגביו נתון מקביל לנתוני ההכנסות של הערוצים המסחריים, הוא עדיין מהווה תחליף תחרותי עבור הציבור ועל כן יש לשקלל גם אותו במדד. לעניין זה יצוין, כי גם לו היינו מייחסים לתאגיד נתוני הכנסות התואמים את ,נתוני הרייטינג שלו כלומר, אם היינו מייחסים לו 47 Hirschman Index - Herfindahl . מדד מקובל הבוחן ריכוזיות בענפים במשק, ומהווה אינדיקטור מקובל לרמת .התחרות בהם 48 .אומדנים שמרניים במובן זה שסביר להניח כי תוצאת המדד גבוהה אף יותר 49 - merger - https://www.justice.gov/atr/2023 , 2023 Merger Guidelines (Dec. 18, 2023), FTC U.S. DOJ & guidelines . 50 European Commission, Guidelines on the assessment of horizontal mergers, 2004 O.J. (C 31) 5, content/EN/ALL/?uri=CELEX:52004XC0205 - lex.europa.eu/legal - https://eur ( 02 ) 51 גילוי דעת1/11 של הממונה על התחרות הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים ( .2011 1. 23 ,) https://www.gov.il/he/pages/opinion111 33 הכנסות דומות להכנסות של ע רוץ מסחרי עם נתוני רייטינג דומים52 , המדד שהיה מתקבל היה נותר גבוה מאוד ובכל מקרה גבוה מ- 4000 . עוד יצוין כי בעיית הריכוזיות בתחום ערוצי החדשות בטלוויזיה היא סיסטמטית. אמנם נכנס ערוץ ( חדש לתחוםi24 ) לפני כשנה, ולפני מספר שנים ערוצים אחרים, ובפרט ערוץ14 , 53 ששיעור הרייטינג והיקף ההכנסות שלו עלו בשנים האחרונות , אולם רמת הריכוזיות כפי שמשתקף במדד ה- HHI לא ירדה אלא אף עלתה במעט, בעיקר כתוצאה בגידול בפער בין שני הערוצים המובילים במונחי ( הכנסות12 ו- 13 .) עוד יצוין בהיבט זה כי התלות בפלטפורמות לשם הפצת תוכן ליניארי גבוהה עדיין, ורוב מכריע של הציבור צופה בערוצים הליניאריים באמצעות פלטפורמות. שידורי ה- OTT ושידורי חדשות באינטרנט אמנם אפשריים כיום טכנית, והם אמצעי הפצה ,שלא היה קיים בעבר .אולם הם עדיין לא תחליף קרוב מספיק עבור הצופים השמעת דעות וחדשות במגוון אמצעי תקשורת אחרים, כגון אתרי אינטרנט או רשתות חברתיות, הגם שהם תורמים למגוון הדעות הכללי בשוק, אינה תחליף קרוב עבור כמות צרכנים משמעותית כיום, ועדיין יש ייחודיות לצ פייה בשידורים ליניאריים באמצעות הטלוויזיה. ייחודיות זו מתחדדת ככל שמדובר בצפייה הקרובה לזמן אמת (כמו למשל נאום, מסיבת עיתונאים, או התרחשות חדשותית אחרת בזמן אמיתי או .)קרוב לזמן אמיתי54 לעניין ניתוח זה , נציין כי בדיקות עדכניות של רשות התחרות מה חודשים האחרונים העלו כי5 הפלטפורמות (הוט, יס, סלקום, פרטנר ופרי טיוי ) הם שוק מובחן, וכי אספקת תכני טלוויזיה בצפייה לפי דרישה אינה תחליף קרוב לשירות הכולל שידור ערוצים ליניאריים, כגון .ערוצי חדשות הגדרת שוק מובחנת כאמור מתבססת בראש ובראשונה על רמת תחליפיות נמוכה י חסית, מנקודת מבטו של הצרכן, בין צפייה בטלוויזיה באמצעות פלטפורמה לבין אמצעים אחרים .לצריכת חדשות בסופו של יום, תמונת המצב כיום, כפי שיוסבר בהרחבה בסעיף2.1.2, המציג את תחום החדשות בטלוויזיה כחלק מ"שוק הדעות" הרחב יותר:, היא תמונה מורכבת יחסית ,מחד מגוון הא מצעים ,הקיימים כיום לצריכת תכני חדשות גדול יותר מבעבר כך ,שקיימות במות רבות ומגוונות כ שבכל אחת מה ן יש מספר אלטרנטיבות לצרכן. נוכח היצע הבמות הנרחב, קיימת לצרכן יכולת משופרת לגבש תמונה עובדתית על המתרחש בעולם מתוך מקורות רחבים . מאידך, שוק הטלוויזיה הוא עדיי ן שוק מובחן מבחינת הצרכן, הנותן לו מענה ייחודי במקרים מסוימים, כך שיש חשיבות לרמת התחרות והריכוזיות בו באופן ספציפי. סביר להניח, שבעתיד הנראה לעין צפייה בא י רועים חדשותיים באמצעות ערוץ ליניארי, על גבי הטלוויזיה, תהיה עדיין ייחודית לעומת צריכת חדשות ממקורות .תקשורת אחרים זאת כפי שמתואר ומנותח בתרשים6 .להלן כמו כן וכפי שניתן לראות מהתיאור באותו סעיף, ישנן קבוצות אוכלוסי י ה ממוקדות שהטלוויזיה עבורן הוא אמצעי משמעותי יותר מאשר עבור קבוצות אחרות ו בפרט, אוכלוסייה מבוגרת לעומת אוכלוס י יה צעירה. 55 52 נתוני הרייטינג של ערוץ11 ., בהשוואה לערוצים המסחריים הכלליים, הם בדרך כלל נמוכים יותר 53 ערוץ14 עלה לאוויר בשנת2014 תחת רישיון שידור כערוץ מורשת, ובשנת2021 עבר לשידור באפיק14 .בו זכה במכרז 54 ראו לעניין זה ב סקר צריכת תוכן אודיו-ויזואלי שערכה הרשות השנייה באוקטובר2024 ', עמ3 . 55 ראו לעניין זה גם בדו"ח המלצות ועדת פולקמן ', עמ95 : תרשים4- .מספר הצופים בשבוע בארה"ב, לפי גילים 34 2.1.2 הבעיה השנייה– מהימנ ות המידע החדשותי שידורי חדשות ואקטואליה נושאים בחובם כאמור ממד של מידע ציבורי קריטי , ועל כן יש חשיבות גבוהה לאיכות ולאמינות התוכן המשודר. אולם, כפי שהוסבר בהקדמה, שוק החדשות מתמודד עם כשלים מובנים באיכות המידע הנובעים מא- סימטריה בין המשדר לצופה ומהתמריצים הכלכליים בענף. הבעיה המרכזית היא שעל אף שהציבור נשען על גופי החדשות לקבלת תמונת מציאות .מהימנה, למפיצי המידע עלול להיות תמריץ מסחרי או אידאולוגי לסטות מכך כשל הא-סימטריה מתבטא בכך שהציבור מתקשה להבחין בזמן אמת (ובמידת מה– גם לאחר מכן) האם התוכן שהוצג בפניו הוא מדויק או שמא לוקה בחסר, בהטיה או אף בדיסאינפורמציה. הואיל והצופה הרגיל אינו ."יכול לאמת כל עובדה, השוק לבדו לא יכול להבטיח את "טיב המוצר ,הרגולציה הנהוגה בישראל עד כה ניסתה לטפל בבעיה ברמת התערבות גבוהה אשר פורטה בהקדמה. דא עקא, התערבות זו חלה רק על הערוצים המסחריים שאינם זעירים , בעוד על ספקי חדשות אחרים חלה רגולציה קלה ביותר או שלא חלה רגולציה כלל. זאת ועוד, כל הרגולציה בנושא חלה על ערוצים מתוקף שידוריהם על כבלים ולוויין. עם המעבר ל- OTT, גם רגולציה זו תת בטל .בתוך מספר שנים לכן, ה תופעה ה בלתי רצויה הי ני שה היא מידע לא מהימן או לא מלא שנחשפים אליו צופי ערוצי .החדשות לתכני חדשות ואקטואליה קיימות השפעות חיצוניות חיוביות משמעותיות– השידורים תורמים להשכלת הציבור, להשתתפות מושכלת בשיח הדמוקרטי ולפיקוח ציבורי על השלטון. כל .זאת, בתנאי שהתכנים המשודרים הם מהימנים, נטולי פניות ומשוא פנים ג ורמי השורש:היוצרים את התופעה הבלתי רצויה הזו הם א. כשל שוק מסוג א- סימטריה של המידע בין מפיקי התוכן החדשותי לצרכניו. לקהל הרחב חסרים הזמן והכלים הדרושים לבחינה מעמיקה של אמינות ואיכות המידע המשודר. הצופים נאלצים להסתמך על הגופים המשדרים, ואינם יכולים בהכרח לזהות הטיות פוליטיות או מסחריות, מידע שגוי או אינטרסים נסתרים המשפיעים על התוכן. כשל א- סימטריה זה עלול להוביל להפצת מידע לא מהימן או מוטה מבלי שהציבור מודע לכך, ובכך לפגוע ביכולתו לג .בש דעה מושכלת ב. חדירה של השפעות זרות או אינטרסים שונים הנוגעים לבעלי המניות או המפרסמים בערוץ, באופן שעלול להשפיע על התכנים המשודרים או שאינם משודרים בערוץ. כך למשל , בעלי גופי תקשורת עשויים להיות מונעים משיקולים שאינם ממוקדים דווקא בהצלחה הכלכלית של כלי התקשורת עצמו, כגון רצון בהשפעה פוליטית או קידום עסקיהם האחרים, באופן המקשה על ניתוח השוק במונחים מסחריים .בלבד. בכך מתחדד הפוטנציאל לניגודי עניינים ולפגיעה באובייקטיביות הסיקור גורמי שורש אלו (א-סימטריה במידע וניגוד עניינים פוטנציאלי) הם מבניים וצפויים להי וותר בעינם .בעתיד הקרוב, ועל כן הוא מדובר בבעיה סיסטמטית הנזק כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה הנ"ל הוא מידע לא אמין שגורם לפגיעה בזכות הציבור לדעת .ובשוויון מידע, ואף עלול לגרור אובדן אמון בקרב הציבור יש לשים לב שבעיה זו עשויה להתעורר 35 ,גם אם תהיה תחרות עזה בשוק עם מספר ערוצי חדשות גדול, ועל כן אינה קשורה קשר ישיר לבעיות האחרות. יחד עם זאת, ניתן לומר כי המצב הגרוע ביותר הוא המצב בו גם לא ניתן מענה מספיק טוב לבעיית מהימנות המידע, וגם רמת התחרות נמוכה– כך שהציבור יעמוד בפני מספר קטן של .אלטרנטיבות לא מהימנות 2.1.3 הבעיה השלישית– פער רגולטורי התופעה הבלתי רצויה ה שלישית היא אי- שוויון רגולטורי בין שחקנים שונים בשוק, כמפורט בהרחבה בפרק1.3 , בו מצוינים בין היתר נתונים רב שנתיים באשר להיקף המעבר לשידורים מבוססיםOTT שאינם נתונים לרגולציה, וכן בפרק1.4 בו יש הרחבה באשר לפערים הרגולטוריים הקיימים. בנושא החדשות, הפער הרגולטורי המרכזי בין סוגי הרישיונות מתבטא בדרישה להפרדה תאגידית באמצעות חברת חדשות נפרדת והוצאה מובטחת של לפחות55 מיליון ₪ בשנה לחברת החדשות– חובות אשר אינן מוטלות על בעלי רישיונות זעירים. בנוסף, אין בכלל רגולציה ע ל ערוצי חדשות אשר משדרים ב- OTT בלבד. בשנה האחרונה החל לפעול ערוץ כזה– ערוץi24 . קיימים פערי רגולציה גם ביחס לשאר המדיות: בעוד שבשידורי טלוויזיה קיימת רגולציה מחמירה– שידורי .הרדיו כפופים לרגולציה רכה יחסית ואילו שאר המדיות אינן נתונות לרגולציה כלל גורם השורש שיוצר את התופעה הבלתי רצויה הנ"ל הוא רגולציה מיושנת ולא אחידה היוצרת פער רגולטורי בין חדשות בטלוויזיה, ברדיו, ובשאר הפלטפורמות, וגם בתוך עולם הטלוויזיה בין שחקנים המשדרים באמצעים מסורתיים (כגון כבלים, לוויין, שידורי רדיו) אשר נזקקים לרישיון לשם פעילותם זו, לבין שחקנים המשדרים אך ורק באמצעות תווך אינטרנטי (שחקניOTT ) עליהם .לא חלה רגולציה כלל גורם שורש זה נובע ממאפייני השוק ומן הרגולציה הקיימת, ועל כן הוא מבסס את היותה של הבעיה .סיסטמטית הנזק כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה: יתרון תחרותי לגופים שאינם כ פופים לרגולציה, מה שעלול להחליש גופי חדשות שאופי פעילותם מכפיף אותם לפיקוח ולגרום לשינוי במודל העסקי על מנת ."לברוח מרגולציה", וכן אי ודאות רגולטורית נזק נוסף הוא החרפת חוסר האיזון בין ערוצי החדשות השונים, שכן האסדרה המחמירה הקיימת גורמת לערוצים חדשים לשדר ב- OTT בלבד, כפי שפועל כיום ערוץi24 . עניין זה יוצר עיוותים נוספים, לרבות חוסר היכולת לשדר גם בכבלים ובלוויין, דבר היוצר חסמי התרחבות, כפי שמתואר בפרק1.4 . כמו כן, עם המעבר לצריכת חדשות גם באמצעי מדיה אחרים, בד בבד עם הותרת הרגולציה המחמירה הקיימת על שידור י טלוויזיה מסחריים, מתחדד גם הפער הרגולטורי בין אמצעי המדיה השונים. לעניין זה, חשוב לומר כבר בשלב זה כי עניינה של הצעת חוק זו אינו בפעילות חדשותית ,המתבצעת באתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, קבוצות וואטסאפ וטלגרם וכו'. אולם גם בעת קביעת אסדרה חדשה בשוק הטלוויזי ה, חשוב לקבוע הוראות שיצמצמו את הפערים הרגולטוריים העתידיים, ושככל הניתן יהיו ניתנים ל"תרגום" גם לאמצעי מדיה מסוג זה . לעניין זה יצויין, שכפי שניתן לראות בפרק2.1.4 ,לפי ,סקר שערך הרגולטור הבריטי צריכת החדשות ,באמצעי מדיה כמו אתרי אינטרנט או רשתות חברתיות נמצאת במגמת עלייה. גם בישראל קיימת 36 מגמה דומה. בשנת2022 התפלגות צריכת המידע החדשותי לפי אמצעי המדיה השונים (כמקור עיקרי ושני לצריכת החדשות) הייתה– 57% ,טלוויזיה42% ,אתרי אינטרנט31% ,רשתות חברתיות % 27 ,אפליקציות20% רדיו ו- 10% ;עיתון56 ואילו בשנת2024 ההת פלגות הייתה– 52% אתרי ,אינטרנט51% ,טלוויזיה36% ,רשתות חברתיות26% ,אפליקציות19% רדיו ו- 9% .עיתון57 2.1.4 תחום החדשות בטלוויזיה"כחלק מ"שוק הדעות הרחב יותר בנוסף, יש לנתח את שידורי החדשות והאקטואליה בטלוויזיה, כחלק מתחום רחב יותר– "שוק "הדעות (כאמור לעיל, אין הכוונה לשוק מובחן מבחינה תחרותית. לעניין זה ההגדרה כיום )מצומצמת יותר . שוק הדעות, הכולל את כלל הגורמים העוסקים בעיתונאות ופרסום מידע חדשות י בפלטפורמות שונות חווה מהפכה משמעותית בעשורים האחרונים. בעבר, שוק זה היה ריכוזי ביותר, והתבסס על כל י תקשורת מסורתיים שנשלטו על ידי מספר גופים מצומצם. כך, עד שנות ה- 90 ' פעלו בישראל עיתונים מודפסים מסחריים )ושידורי חדשות ציבוריים (רשות השידור וגלי צה"ל בלבד. בשנות ה- 90 ' החלו לשדר תחנות רדיו מסחריות ובסמוך לאחר מכן החלו לפעול ערוצי טלוויזיה מסחריים. המגוון ברדיו ובטלוויזיה היה מצומצם, בשל תלות במשאב התדר המוגבל. עם התקדמות הטכנולוגיה, ובעיקר עם חדירת האינטרנט והרשתות החברתיות אשר פרצו את התלות בשימוש בתדרים ככלי להפצת מידע, נפתחה האפשרות לכל פרט או ארגון להפיץ מידע בצורה רחבה וזמינה, ללא צורך במתווכים מסורת.יים ,כיום, קיימות 'במות' רבות לצריכת תכני חדשות ואקטואליה: עיתונות מודפסת, שידורי טלוויזיה שידורי רדיו, אתרי חדשות, רשתות חברתיות (רשתX , פייסבוק, אינסטגרם) ואפליקציות להעברת מסרים (וואסטאפ וטלגרם). לא זו בלבד שקיימות במות רבות ומגוונות, אלא שבכל אחת מהב מות .יש מספר אלטרנטיבות לצרכן נוכח היצע הבמות הנרחב, קיימת לצרכן יכולת משופרת לגבש תמונה עובדתית על המתרחש בעולם מתוך מקורות רחבים– כולל מקורות ראשוניים . הרגולטור הבריטי ,לטלקום ושידוריםOfcom ., בחן את הרגלי צריכת החדשות בבריטניה58 הפלטפורמות סווגו לטלוויז יה (ללא צפייה אינטרנטית), רדיו (ללא האזנה אינטרנטית), עיתונות כתובה וצריכה אינטרנטית (הכוללת רשות חברתיות, אפליקציות להעברת מסרים, פודקאסטים ואפליקציות .)נוספות תרשים4 מתאר את התפלגות צריכת החדשות לפי פלטפורמה, בהתאם לסיווג זה. מן התרשים ניתן לראות כי צריכת החדשות מתבצעת משילוב של מספר פלטפורמות. כך, בעוד סך הצריכה האינטרנטית היא71%, היא מורכבת מצריכה בפלט( פורמת האינטרנט בלבד19% ), צריכה ( בשילוב של פלטפורמה אחת נוספת23% ( ), צריכה בשילוב שתי פלטפורמות נוספות20% ), צריכה ( בשילוב שלוש פלטפורמות נוספות14% ). באופן דומה, בשעה שסך הצפייה בטלוויזיה עומד על 66% , הוא מורכב מצפייה בטלוויזיה בלבד (רק9%), צפייה בשילוב ( פלטפורמה אחת נוספת27% ,) ( צפייה בשילוב שתי פלטפורמות נוספות22% ( ) וצפייה בשילוב שלוש פלטפורמות נוספות8% .) תרשים4 :התפלגות צריכת החדשות לפי פלטפורמה ,בריטניה 2024 56 על פי סקר דפוסי צריכת חדשות2022 ', שערכה הרשות השנייה, עמ3. 57 מובא בתרשים6 .להלן 58 :מסקנות המחקר מפורסמות בNews consumption in the UK: 2024; Research findings, sep. 2024 . 37 :מקורSep. 2024 News consumption in the UK, Ofcom, . הרגולטור הבריטי בחן את מגמת צריכת החדשות לפי פלטפורמה, על פני זמן. ב תרשים5 ניתן לראות את צריכת החדשות לפי אמצעי תקשורת בבריטניה, בין השנים2024-2018 . מן הנתונים ניתן לראות כי אמצעי התקשורת המסורתיים– טלוויזיה, רדיו ועיתונות כתובה– נמצאים בירידה משמעותית . כך, הצפיי ה בטלוויזיה ירדה בין9 נקודות האחוז (אם כוללים גם צפייה אינטרנטית בטלוויזיה) ל- 13 נקודות האחוז (אם לא כוללים צפייה כזו), האזנה לרדיו ירדה ב-5 נקודות האחוז וקריאת העיתון ירדה בין17 )נקודות האחוז (אם כוללים גם חשיפה לעיתונות באמצעות האינטרנט ל- 29 נקודות האח .)וז (אם לא כוללים זאת מנגד– האונליין והרשתות החברתיות עלו7 ו- 8 נקודות האחוז, בהתאמה, כאשר שיעור השינוי הולך ועולה עם השנים. תרשים5 : צריכת חדשות בבריטניה ,לפי פלטפורמה ,בשנים 2018 - 2024 :מקורSep. 2024 News consumption in the UK, Ofcom, . גם בישראל, שוק הדעות מבוזר ביותר, לפי הממצאים מהשנה האחרונה. מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה באפריל2024 , 59 עולה כי אתרי חדשות באינטרנט הם אמצעי התקשורת השכיח ביותר בישראל לצריכת חדשות, עם63% .אשר בודקים חדשות באתרים אלה באופן יומיומי לאחר מכן: רשתות חברתיות– 59.5% , טלוויזיה– 58% , אפליקציות להעברת מסרים (וואטסאפ 59 ממצאים עיקריים של סקר שימושי תקשורת, אמון בתקשורת ואוריינות תקשורת ,. המכון הישראלי לדמוקרטיה אפריל2024 .. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ואינה אורלי ספוז'ניקוב 38 )וטלגרם– 52% , רדיו– 36% , עיתונות כתובה– 16% . גם בשאלה מהו המקור העיקרי והשני .בחשיבות ממנו צורכים מידע חדשותי, אתרי האינטרנט מובילים על פני כל שאר הפלטפורמות זאת, כפי שניתן לראות ב תרשים6 .להלן 52% מהאוכלוסייה צורכת חדשות מאתרי אינטרנט ,כמקור מידע עיקרי ושני51% ,בטלוויזיה36% ,ברשתות החברתיות26% ,בוואטסאפ ובטלגרם 18.5% ברדיו ו- 8.5% .בעיתונות הכתובה .מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה השוואה בין הממצא הראשון לבין הממצא השני מלמדת כי בדומה לנתונים באנגליה, גם הצופה הממוצע בישראל צורך את החדשות ממספר במות שונות. כך, הפער בין הצריכה היומיומית של חדשות באתרי אינטרנט לבין צריכת החדשות באתרים אלה כאמצ עי עיקרי ומשני עומד על11% , בטלוויזיה– 7% , ברשתות חברתיות– 13% , בוואטסאפ וטלגרם– 26% , ברדיו– 17.5% ובעיתונות כתובה– 7.5% . הפערים הללו מלמדים כי על אף שחלק מהפלטפורמות לא משמשות כמקור עיקרי או משני לגיבוש התמונה העובדתית– כדוגמת וואסטאפ וטלגרם, רדיו ו עיתונות כתובה– הן .משמשות כאמצעי משלים ותומך לגיבוש תמונה זו לפי ממצאים אלה, רק הטלוויזיה נשארה כאמצעי מדיה עם מעמד גבוה מקרב אמצעי המדיה .המסורתיים לצד זה, קיים קשר ישיר בין גיל הצרכן לבין מידת צריכת החדשות ברשתות :החברתיות60% מבני34-18 ,צורכים חדשות מרשתות חברתיות כמקור עיקרי או משני32% מבני 54-35 ו- 19% מקרב בני55 ומעלה. לכן, ניתן לומר כי מפת הצריכה כפי שהוצגה בתרשים6 תשתנה מהותית בשנים הקרובות , לטובת הסטת שימושים משמעותית בדיגיטל על חשבונם של הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות הכתובה . שוני צפוי נוסף הוא של הסטת הצריכה לוואטסאפ ולטלגרם. כ- 65% דיווחו כי הם משתמשים בוואסטאפ לצריכת חדשות (סך צריכה, ללא חלוקה למקור עיקרי או משני), ו- 44% דיווחו על שימוש בטלג רם. השימוש בטלגרם צבר תאוצה בשנה האחרונה, ככ.ל הנראה בעקבות מלחמת חרבות ברזל .הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק גם את מידת האמון בחדשות בפילוח לפי כלי תקשורת נמצא קשר ישיר בין מקור החדשות העיקרי או המשני אותו אדם צורך לבין האמון שיש לו באותו .כלי תקשורת כך, עיתונות כתובה זוכה ל- 69% , אתרי אינטרנט– 68% , טלוויזיה– 65% , רדיו– 64% , וואטסאפ וטלגרם– 61% והרשתות החברתיות הרחק מאחור עם שיעור אמון של45% ,. מנגד שיעור האמון מקבוצת כלל המדגם היא אחרת לגמרי: אתרי אינטרנט– 57% , רדיו– 56% , טלוויזיה תרשים6 :המקור העיקרי והשני בחשיבות לצריכת מידע חדשותי ,אחוזים מכלל היהודים 39 – 49%, עיתונות כתובה– 45% , ווטסאפ וטלגרם– 36% ורשתות חברתיות– 32% . ממצאים אלה מוצגים ב תרשים7 .להלן תרשים7 :שיעור האמון בחדשות ,לפי פלטפורמה .מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה כאן המקום לציין כי.קיים פער רגולטורי משמעותי באספקת תכני חדשות בפלטפורמות השונות ,שידורי הטלוויזיה נתונים לרגולציה קפדנית אשר נועדה בין היתר לוודא שידורים מהימנים ;מאוזנים, נטולי פניות ומשוחררים מאינטרסים כלכליים שידורי הרדיו נתונים לרגולציה רכה יותר; ואילו שאר המדיות– ללא רגולציה כלל. לא מצאנו הסבר מניח את הדעת לפער הרגולטורי הזה, פרט לקיומן של נסיבות היסטוריות. מכל מקום, ניתן לראות כי הן היקפי הצריכה והן שיעור האמון אינם קשורים לקיומה של רגולציה על תוכן החדשות . לא זו אף זו, לפי המגמות הצפויות אשר פורטו לעיל, ה"אי הרגולטורי" הקיים על תוכן החדשות ילך ויצטמצם, בעוד היקפי הצריכה בפלטפורמות ללא פיקוח– ילכו ויגדלו. בהסתכלות ממוקדת על ענף הטלוויזיה ניתן להצביע על פער רגולטורי בין ערוצים מסחריים שאינם זעירים שה ם בעלי רי ן שיו לשידורי טלוויזיה ולשידורי חדשות לפי חוק הרשות השנייה, לבין הערוצים הזעירים שהם בעלי רישיונות זעירים או זעירים-ייעודיים . בעוד על ערוצים מסחריים שאינם זעירים חלה רגולציה עניפה אשר כוללת בין היתר הפרדה תאגידית בין פעילות החדשות לפעילות העסקית של הערוץ, מ ינוי דח"צים בדירקטוריון חברת החדשות בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הליך מינוי מנהל חברת החדשות, מימון חברת החדשות, הוראות בדבר מהימנות החדשות, איסור פרסומות; על הערוצים הזעירים חלה החובה למנות עורך ראשי, חובה כללית (ללא מנגנון רגולטורי מחייב) להפריד בי ן הפעילות העסקית של הערוץ לפעילות החדשות וחובה למנות דירקטורים בלתי תלויים לדירקטוריון. בנוסף לכל אלה , קיימים ערוצים אשר אינם משדרים כלל על גבי כבלים ולוויין, והם פועלים ללא צורך ברישיון. המשמעותי שבהם הוא ערוץi24 , עליו לא .חלה רגולציה כלל 40 2.1.5 התמודדות עם הבעיות– הקדמה כאמור בפרק הראשון ,, קיימים חששות מסוימים מהטלת רגולציה באופן כללי ובשוק שלפנינו ,באופן ספציפי וביניהם: התערבות ממשלתית גורמת לעיתים לעיוותים גדולים יותר מהכשל שהיא מנסה לפתור; פעמים רבות מופעלת רגולציה במקרים בהם השוק מתקן את עצמ ;ו באופן עצמאי התערבות רגולטורית משמעותית עלולה ליצור חסמים ולהגדיל ריכוזי תו ; והעובדה שהממשלה אינה שחקן נייטרלי בשוק זה .אלא בעלת אינטרסים פוליטיים בהמשך הפרק נבחן את אסדר ת תחום החדשות בראי הבעיות שהוצגו, במטרה לקבוע אסדרה שוויונית ככל האפשר (לאור הבעיה ה ראשונה שהוצגה), תוך התמקדות בשני נושאים שאופן האסדרה שייקבע לגביהם ישפיע על אופן ההתמודדות עם הבעיה השנייה שהוצגה- חסמים רגולטוריים וחסמי שוק המגבילים את יכולת הכניסה וההתרחבות של שחקנים קטנים בשוק :החדשות המשודרות בטלוויזיה. שני הנושאים בהם נתמקד הם(1 )הוראות אסדרה העוסקות ב( ,ריכוזיות ובעלויות צולבות2 ) הקלה בהפצת ערוצי חדשות.קטנים כמו כן, נעסוק בבעיית מהימנות המידע שהוצגה לעיל. לעניין דיון זה, קיים מתח מובנה בין הצורך . להתמודד עם הבעיה הזו, לבין החששות העיקריים העולים מהתערבות יתר החשש הראשון הוא שהתע רבות בהתנהלות הפנימית של הערוצים או בתוכן השידורים שלהם, על ,ידי גוף מדינתי שראשיו ממונים על ידי הממשלה, דווקא יפגע בחופש הביטוי ובשיח. לעניין זה מדינות בהן קיימת רגולציה על התוכן, מתמודדות לא פעם עם ביקורת ציבורית על צנזורה ופגיעה בשיח הדמוקרטי בשל שקילת שיקולים פוליטיים. כך ,לדוגמא ,לרגולטור השידורים הבריטי Ofcom , יש סמכות להתערב בתוכן ולאכוף את חובת האיזון אשר קיימת לכל משדר חדשות ואקטואליה ,. בית הלורדים, לאחר בחינה מקיפה, ביקר את הרגולטורOfcom , על גישתו המחמירה ,באכיפת הרגולציה הקיימת על ערוצים מסוימים באופן אשר עלול לגרום להדרת קול ציבורי מסוים מהמרחב הטלוויזיוני ולהדרת קהל זה מצריכת החדשות בטלוויזיה, באופן אשר יעצב את החברה "במדינה כחברה בעלת "שתי שכבות– שכבה אשר צורכת מידע ממקורות מהוגנים ומפוקחים ושכבה נוספת אשר צורכת מידע ממקורות לא מפוקחים. בנוסף , בית הלורדים מבקר את הרגולטור על כך שאין לו אמות מידה ברורות לאכיפת הכללים לאיזון ולסיקור ללא משוא פנים ועל כך שהוא נעדר שקיפות. כל אלה מעלים חשש לקיומו של רקע פוליטי במוטיבציה לאכיפת הרגולציה על .ערוצים מסוימים60 החשש השני הוא, שהתערבות יתר בהיבט זה תאמי .ר חסמים ותביא לשוק ריכוזי וממועט מתחרים כפי שצוין בעת תיאור הבעיה, המצב הגרוע ביותר הוא המצב בו גם לא ניתן מענה מספיק טוב לבעיית מהימנות המידע, וגם רמת התחרות נמוכה– כך שהציבור יעמוד בפני מספר קטן של .אלטרנטיבות לא מהימנות המתח זה ילווה את הדיון בהמשך הפ רק, כך שיהיה צורך לבצע איזון בין רמת ההתערבות בבעיית .מהימנות המידע, לבין הפגיעה כתוצאה מהתערבות זו בשני ההיבטים האחרים 60 , Nov. 2024 The future of news House of Lords Select Committee, 163 of the - See Sections 161 . 41 2.2 מטרות האסדרה א. :מניעת ריכוזיות ובעלות צולבת עודפת למנוע מצב בו גורם יחיד או קבוצה מצומצמת רוכשים שליטה דומיננטית בכלל ערוצי החדשות המרכז יים בטלוויזיה או באמצעי .תקשורת מרובים, באופן המקטין באופן משמעותי את מגוון הדעות בשוק הדעות הרחב .הרגולציה שואפת להבטיח לציבור מספר מקורות חדשות עצמאיים ומתחרים ב. :עידוד התחרות בענף ערוצי החדשות בטלוויזיה על ידי הגדלת כמות ספקי החדשות אליהם הציבור הרחב מונג.ש בצורה רחבה כל אלה יפחיתו את הריכוזיות הענפית ויגדילו .את מגוון הדעות ג. הבטחת אמינות במידע החדשותי : צמצום השפעות זרות בסיקור החדשותי בידי גופי ,חדשות.באופן שיגביר את אמינות המידע החדשותי המובא לציבור ד. שמירה על חופש הביטוי, הגיוון הדמוקרטי ועצמאות העריכה : הבטחת חופש העיתונות .ומניעת התערבות פוליטית בתוכן המשודר תחת כסות הרגולציה 2.3 סקירה בינלאומית משווה נחלק את הלמידה מהעולם ל-3 :נושאים שונים 1. בעלויות צולבות 2. הפצת ערוצים באופן נרחב 3. מהימנות החדשות 2.3.1 בעלויות צולבות נושא הריכוזיות בבעלות על שוק המדיה מפוקח במדינות אירופאיות רבות נוכח ההשפעה האפשרית .על הפלורליזם ועל חופש הביטוי והמידע61 בישראל קיימות הגבלות גורפות על בעלות צולבת בתוך אותו ענף או בעלות צולבת חוצת- מדיה (דהיינו, בעלות על יותר מאחד מן הבאים: ערוץ מסחרי בעל רישיון, פלטפורמת שידורים בעלת רישיון, עיתון יומ י, תחנת רדיו מסחרי בעלת זיכיון), וזאת על מנת לשמור על ביזור במקטע התוכן, במקטע ההפצה מד ינות מסוימות באירופה מגבילות באופן גורף גם הן בעלות צולבת חוצת- מדיה או בעלות צולבת בתוך אותו ענף .בשל אותם טעמים כאן המקום להדגיש כי דיני התחרות הן בישראל והן באירופה אינם אוסרים באופן גורף קיומן של בעלויות צולבות, אלא הפרקטיקה המקובלת היא של בחינה פרטנית של מיזוגים וללא הטלת .איסורים על צמיחה אורגנית ב טבלה1 מוצג סיכום הסקירה ההשוואתית בעניין קיומ .ן של הגבלות גורפות על בעלויות צולבות מן הטבלה עולה כי ככלל, אין הגבלות מראש על בעלות צולבת חוצת-מדיה , ובפרט– כאשר השידור אינו עושה שימוש במשאב מוגבל, או כאשר קיימת הג.)בלה אחרת בשוק (כמו מכרז לגבי בעלות צולבת תוך-ענפית התמונה דומה: ב- 10 מתוך14 המדינות שנסקרו אין איסור גורף או שהוא קיים 61 עקרונות אלה מעוגנים ב מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי ( Article 11) ו באמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד ( Article 10 .) 42 רק במידה וקיים משאב במחסור (שידוריDTT או רישיונות המוענקים בדרך של מכרז); בשאר .המדינות האיסור הוא נרחב יותר טבלה1 :השוואת הגבלות גורפות על בעלו ת יו צולב ות מדינה בעלות צולבות חוצת מדיה בעלות צולבת תוך-ענפית איטליה אין איסור על ערוץ ארצי המשדר ב- DTT להחזיק גם ערוץ מקומי המשדר ב- DTT אירלנד אין אין בריטניה יש הגבלות על אחזקה ב- Channel 3 ( ITV ) בלבד אין גרמניה אין.הגבלות ברמה הארצית ברמה המקומית, יש אזורים בהם הוגבלו ערוצים מקומיים מלהחזיק עיתון מקומי איסור לקבוצת שידורים לעלות על נתח שוק של30% צופים (נמדד )בממוצע שנתי הולנד אין אין נורבגיה אין (בוטלו בשנת2016 ) אין ספרד אין 1 . איסור על אחזקת2 ערוצים ארציים המשדרים ב- DTT . 2 . איסור על אחזקת אמצעי שליטה באופן שמונע קיומם של3 ערוצים .ארציים נפרדים 3 . איסור על אחזקת2 ערוצים ארציים כאשר אחזקתם תביא לנתח שוק מצרפי של27% .במונחי צופים פולין אין על ערוץ בעל רישיון נאסר לצבור 40% .נתח שוק במונחי צופים הרגולטור יוכ ל לא לחדש את .הרישיון ואף לשלול רישיון קיים פינלנד אין (בוטלו בשנת2017 ) אין צרפת קיימות מגבלות רק בשימוש במשאב תדר מוגבל- בטכנולוגייתDTT ולוויין מותר רישיון אחד בלבד לשידור ב- DTT . קנדה אין אין קרואטיה ערוץ ארצי לא יחזיק יותר מ- 10% ,של עיתון חברת פרסום/רכש מדיה 1 . ערוץ ארצי לא יחזיק25% בערוץ .ארצי נוסף 2. ספק שידורים עם יותר מ- 40% התקשורת הכנסות מכלל לקבל יוכל לא האלקטרונית, אודיו לשירותים זיכיון/רישיון- ויזואליים נוספים שבדיה אין אין שוויץ איסור להחזיק יותר מ-2 רישיונות טלוויזיה/רדיו– רק אם מוענקים בדרך של מכרז :מקור1 . Restrictions on media ownership, Cullen-international, 30 Nov. 2023 . 2 . ממצאי חברתMNS . להלן יובא פירוט לגבי .חלק מן המדינות המופיעות בטבלה 43 :איטליה בעבר נקבעו ספי נתח שוק אשר אם עו ברים אותם בשני סוגי מדיה שונים הדבר נחשב לאחזקה צולבת אסורה . החל משנת2021 , בוטל האיסור מראש ונקבעו אינדיקטורים בסף מקל יותר( אשר קיומם דורש פנייה לרגולטורAGCOM .) אשר יבחן באופן פרטני את הפגיעה בפלורליזם :הספים שנקבעו62 1) ערוץ טלוויזיה עם נתח שוק של25% וגם נתח שוק של20% בשוק התקשורת הא.לקטרונית 2) גוף שבבעלותו ערוץ טלוויזיה/רדיו/אתר עם נתח שוק של8% ,(בשוק מאוחד של טלוויזיה .רדיו ואתר) ובעל אחזקות בעיתון חדשות יומי אירלנד : אין איסור גורף על בעלות צולבת. עם זאת, בעת אישור מיזוגי מדיה, רשות התחרות נדרשת לשקול שיקולים כמו ריכוזיות בשוק התקשור ת, גיוון דעות ומידת הפיזור של הבעלות על אמצעי תקשורת שונים. 63 אנגליה: קיימות מגבלות על בעלויות צולבות בתחום התקשורת באנגליה, שנועדו למנוע ריכוזיות :והשפעה בלתי הוגנת על התוכן המשודר. המגבלות הן בהתאם לסוג הבעלות64 1) גוף המחזיק ברישיון שידור ל- Channel 3 ( ITV ), שהוא ערוץ מסחרי ארצי שמאגד ערוצים מקומיים רבים , אינו יכול להחזיק בעיתון בעל נתח שוק של20% .ומעלה, ולהפך 2) חברות בת של ה- BBC וערוצים אחרים (כגוןChannel 4 ו- S4C ) אינן רשאיות להחזיק ברישיונות שידור שלChannel 3 אוChannel 5 . בנוסף לאיסורי הבעלויות הצולבות , קיימים איסורי בעלות נוספים. סוכנויות פרסום אינן רשאיות להחזיק ברישיון שידור, מחשש להשפעה בלתי הוגנת על התוכן והפרסום. רשויות מקומיות אינן רשאיות להחזיק ברישיונות שידור, כדי למנוע השפעה על סדר היום התקשורתי. גופים פוליטיים אינם רשאים להחזיק ברישיונות שידו.ר, במטרה להבטיח דיווח חדשותי מאוזן ובלתי תלוי :נורבגיה נכון להיום, לא נמצאה בנורבגיה הגבלה חד- משמעית על בעלות במדיה כפי שהייתה בעבר (בה קבוצה יכלה להחזיק לכל היותר בשליש מהשוק). בשנת2016 בוטלMedia Ownership Act ואיתו בוטלה השליטה של רשות השידורים הנורבג ית בנושא הבעלויות בתחום השידורים. משלב זה, שינויים בבעלות על השידורים נתונים לפיקוח של רשות התחרות, כשאר אישורי עסקאות ומיזוגים במשק. במקביל, התקבל חוק חדש במסגרתו רשות השידורים הנורבגית תתרום ליצירת שקיפות, מודעות וידע רב יותר לגבי האינטרסים של בעלי המניו ,ת בתקשורת הנורבגית. על פי החוק הרשות תאסוף ותסדר מידע על מבנה הבעלות, ותעמיד את המידע לרשות הציבור65 . :צרפת( בצרפת קיימות מגבלות על בעלויות צולבות בהפצה קרקעיתDigital Terrestrial elevision T ( ) ובהפצה לווייניתSatellite :) בלבד66 1) אם אדם מחזיק מעל15% בחברה בעלת רישיון לערוץ טלוויזיה שמשדר ב- DTT , הוא אינו יכול להחזיק יותר מ- 15% .מחברה נוספת בעלת רישיון כזה 62 : DECRETO LEGISLATIVO 8 novembre 2021, n. 208 Art. 51. of . 63 Competition Act 2002 Art. 23 of the 64 Ofcom Media Ownership Rules Review . 65 Act relating to transparency of media ownership 66 סעיפים39 - 41 בחוק חופש התקשורת. 44 2) אם אדם מחזיק מעל5% בשתי חברות בעלות רישיון לערוץ שמשדר ב- DTT , הוא אינו יכול להחזיק יותר מ- 5% .בחברה שלישית 3) אם אדם מחזיק יותר משליש מחברה המשדרת בטלוויזיה לוויינית, הוא אינו יכול להחזיק .יותר משליש מחברה נוספת בתחום 4) אם אדם מחזיק מעל5% בשתי חברות טלוויזיה לוויינית, הוא אינו יכול להחזיק יותר מ- 5% .בחברה שלישית רגולציה זו משקפת תפיסה לפיה נדרש להגן מפני ריכוזיות על גבי משאב מוגבל (תדרים אלקטרומגנטיים), אך לא נדרשת הגנה מיוחדת בשידורים באמצעות טכנולוגיה שאינה מתבססת .על משאבי טבע מוגבלים :שוויץ ,הרגולציה מבוססת על חוק הרדיו והטלוויזיה הפדרליRTVA (עודכן לאחרונה ב2024 ) 67 .אשר חל על שידורים לינאריים בלבד .קיימת התייחסות מינימלית לבעלויות צולבות לפי סעיף44 ,לחוק כל גוף שידור או התאגיד שאליו הוא שייך יכולים לרכוש עד שני רישיונות .טלוויזיה ושני רישיונות רדיו, אשר מוענקים בדרך של מכרז בסעיף37 לחוק, על תאגיד השידור הציבורי לקבל אישור ממשרד התקשורת הפדרלי על החזקה בערוצים אחרים שנדרשים לקבל רישיון ממשרד התקשורת. לא מ פורטים התנאים לקבלת אישור .זה סעיף74 לחוק עוסק בסיכון למגוון דעות ותוכן. לפי הסעיף, קיימת סכנה למגוון הדעות והתוכן אם: גוף שידור מנצל את כוח השוק שלו באותו שוק; גוף שידור מנצל את כוח השוק שלו באחד או יותר משווקי המדיה. במקרים אלה קיימת חובת היוועצות של מ שרד התקשורת הפדרלי עם רשות .התחרות שתעריך את המעמד הדומיננטי בשוק של גוף השידור לפי סעיף75 , אם משרד התקשורת מזהה גוף שמחזיק בכוח שוק רב מידי שעשוי לפגוע במגוון הדעות, הוא רשאי לדרוש מהגוף הרלוונטי לתת זמן שידור לגורמים אחרים; לקבוע תקנות עריכה שיבטיחו שמי רה על התוכן .העיתונאי ; לבצע שינוי במבנה העסקי או הארגוני שלו :קנדה לא נמצאו מגבלות ישירות על בעלויות צולבות בין גופי תקשורת. אולם, נמצא כי קיימת .דרישה לשמירה על בעלות קנדית בערוצי הברודקאסט68 לרגולטור קיימת סמכות לקבוע חובת דיווח על בעלות ושליטה בגופי שי.דור ומידע על נתונים פיננסיים ומסחריים69 בנוסף, לרגולטור קיימת סמכות להחיל תנאים מסוימים על ספקי חדשות דיגיטליים, בהתאם למדיניות השידור של .ערוצי הברודקאסט70 ,לא נמצאו מסמכים לפיהם כי הרגולטור עשה כן. לטובת בקרה רגולטורית בעל רישיון השידור מחויב להגיש לרגולט ור, לפי דרישתו, מידע ומסמכים הנוגעים לפעילותו, לרבות .מידע על הבעלות והשליטה במיזם ההפצה71 67 Federal Act on Radio and Television . 68 סעיף3 לחוק השידורים הקנדי. 69 סעיף9 בחוק השידורים הקנדי. 70 חוק הסטרימינג באינטרנט . הסמכות היא בהתאם לקבוע בסעיף3 .בחוק השידורים הקנדי 71 . , Support for news, act. 116 cy CRTC Broadcasting Regulatory Poli 45 מהניתוח ההשוואתי עולה כי באופן כללי, איסורי בעלו יות צולבות הם נדירים בעולם ה- OTT . עם זאת, במדינות רבות, בעת בחינת מיזוגים ורכישות בענף החדשות, נשקלת השפעת העסקה על ה ציבור ועל מגוון הדעות כקריטריון חשוב בנוסף לשיקולי תחרות רגילים. :תוצאות הרגולציה בכל המדינות בהן קיימות הגבלות גורפות הן נשמרות. חסרים נתונים מן העולם לגבי ריכוזיות ענף השידורים או ריכוזיות החדשות בכל המדיות. עם זאת, קיימות דוגמאות באשר למיזוגים שנבחנו על ידי רגולטורים באירופה. למשל, בשנת2021 הוכרז בצרפת על כוונת המיזוג בין קבוצתTF1 (אשר מפעילה5 ערוצים מסחריים פתוחים) בבעלות חברתBouygues לקבוצת M6 (שמפעילה7 ערוצים מסחריים פתוחים) שבבעלות חברתRTL . רגולטור השידוריםArcom בחוות דעתו הביע דאגה מפני פגיעה בפלורליזם ובמגוון התכנים, והדגיש את כוח השוק שיהיה לגוף המאוחד בשוק הפרסום– נתח שוק מצרפי של70% . נוכח עמדה זו רשות התחרות הצרפתית נטתה להתנגד לעסקה. לבסוף הודיעו החברות בשנת2022 על ביטול העסקה, כיוון שהבינו שהרגולטורים .לא יאשרו אותה 2.3.2 הפצת ערוצים באופן נרחב הפצת ערוצים באופן נרחב מתבצעת באמצעות שני רכיבים שונים. הרכיב הראשון מתייחס לצד השידור וההפצה, והוא דואג לכך שהשידור יופץ באופן נרחב ביותר. הרכיב השני מתייחס לקלות גילוי השידור על ידי הצרכן. שידור אשר יופץ באופן נרחב אך הצרכן יתקשה לצפות בו בשל "הסתרתו" במקטע ההפצה ללקוח על ידי פלטפורמה– יחטיא את מטרתו. להלן נסקור את שני .הרכיבים הללו א. חובותMust Carry ו- Must Sell מדינות רבות נדרשו לסוגיית הפצת ערוצים באופן נרחב., ובפרט ערוצי חדשות וערוצי שירות ציבורי רגולצייתCarry - Must .נקבעת במדינות אירופה בהתאם לדירקטיבת התקשורת האלקטרונית72 ה דירקטיבה מאפשרת למדינות לקבוע חובות נשיאה לשידורי טלוויזיה ורדיו, אשר יחולו על .פלטפורמות עם מספר משמעותי של צרכני קצה חובות אלה מתערבות ביחסים המסחריים בין הערוצים לבין הפלטפורמות והן נועדו לאפשר מגוון ערוצים בריבוי פלטפורמות, במטרה להשיג פלורליזם ונגישות גבוהה למידע בקרב הציבור הרחב. זו גם ההצדקה הבסיסית להחלת חובות אלה .בישראל טבלה2 להלן משווה את חובות הנשיאה והמכירה ואת חובת ההפצה ב- DTT . טבלה2 :חובות Carry - Must ו- Sell - Must בין ערוצים לפלטפורמות וחובת שידור ב- DTT מדינה האם קיימת חובת ( נשיאהMust Carry ) האם ערוץ חייב לשלם קיימת האם חובת מכירה ( Must Sell ) האם קיימת חובת הפצה ב- DTT קרואטיה לא חובה, קיימת נוהגת בפועל בקביעת כן. הרגולטור לא לא פינלנד  : ציבורי שידור ערוציYle חינם לא קיימת חובה כללית לכלל זמין להיות הציבור בחינם 72 Directive (EU) 2018/1972 :אשר נקראת גםThe European Electronic Communications Code , בהArticle 114 מבהיר את שנקבע בדירקטיבה הישנה משנת2009 : Directive 2002/22/EC on Universal Service, Article 31 . 46  ערוצי מסחריים ארציים פתוחים אין חובה להגדיל את קיבולת הפלטפורמה לשם מימוש החובה צרפת  : ציבורי שידור ערוציFrance Televisions , ARTE ו- TV5Monde .  ערוצים מסחריים עם מקומיים, של שוק נתח לפחות3% הערוצים כן, .המסחריים הפלטפורמה את קובעת התעריף תחת חובת אי אפליה לכל כן, הערוצים ב שמופצים- DTT הערוצים לכל כן, הפתוחים גרמניה  : ציבורי שידור ARD , ZDF , ARTE , 3sat .  שידור מסחרי של תוכן מקומי שוק חופשי לא כן, רק לערוצי השידור הציבורי אירלנד  : ציבורי שידור ערוציRTÉ , TG4 וערוץ הפרלמנט  מסחרי ערוץ : פתוח ארצי TV3 ( Virgin Media One ) חינם כן הערוצים לכל כן, בעמודה המפורטים הימנית איטליה אין - לא כן, רק לערוצי השידור בפועל הציבורי. המערך קם כתוצאה ממכרזים תחרותיים הוענקו באמצעותו המסחריים לערוצים רישיונות הפתוחים לשידורים ארציים החובה דיגיטליים. קבועה הארצית ברישיונות אלה הולנד שידור ציבורי ארצי ( NPO 1-3) ואזורי חינם לא שידור ציבורי ארצי .ואזורי )אין חובה (או זכות הערוצים לשידור המסחריים פולין  שידור ציבורי  ערוצים מסחריים אשר פתוחים חינם כן כן, לערוצי השידור הציבורי. אין חובה על ערוצים מסחריים 47 ביום שידרו הפעלת ה- DTT (בשנת במדינה 2011 ) ספרד הייתה קיימת הוראה יושמה לא אשר החוק לפי בפועל. משנת2022 – בוטלה הוראתmust-carry - לא לא שבדיה  : ציבורי שידור ערוציSVT  ערוצים מקומיים שמופעלים בידי ארגונים מקומיים נקבע על ידי הפלטפורמה לא לשידור רק כן, ערוצים הציבורי. רשאים מסחריים בתנאי שיקבלו רישיון המדינה כך לכך. כמות את מגבילה הערוצים במערך לפי שיקולים ציבוריים קנדה  : ציבורי שידור ערוציCBC , הפרלמנט ערוץ CPAC  ערוצים מסחריים (כמו ארציים TVA) ו מקומיים  בעלי ערוצים תרומה ייחודית , קנדה (ילידי שמיעה כבדי )וראייה ועוד בכל הן החובות טכנולוגיה הפלטפורמה משלמת לערוץ בעד נשיאתו רגולציית Must-Offer : הפלטפורמה מחויבת להציע לצרכן כשירות .בסיסי ערוצי השידור הציבורי– CBC וכן ערוצי החדשות המסחריים ( CTV , LCN ) כן, לכ ל ערוץ בעל (הרישיון רישיון מאפשר לערוץ להיכלל בחבילה צרה בשאר )הפלטפורמות – ארציים ערוצים מסחריים וציבוריים אנגליה הייתה חובת נשיאה בחינם וחובת מכירה בחינם בשידור :לינארי של הערוצים  שידור ציבורי: ערוציBBC, channel 4  :ערוצים מסחרייםchannel 3 channel 5 בעקבות חקיקתMedia Act 2024 – חובות אלה הומרו בחובה לקיים מו"מ בין הערוצים לבין הפלטפורמות בתום לב ובהוגנות תוך הימנעות מניצול לרעה של כוח שוק או הטלת תנאים מפלים. הרגולטור מוסמך להתערב במקרים "של חוסר הסכמה ומונע "החשכת מסך73 כן, ערוצים הפועלים תחת רישיוןpsb : BBC , channel 3 , channel 4 , channel 5. :מקורCullen-internationl .ונתוני משרד התקשורת כפי שניתן לראות, המדינות השונות באירופה לא מתייחסות באופן שונה לתכני השידור, אלא לסיווג הערוץ– .ערוץ ציבורי או ערוץ מסחרי :הטבלה מציגה ממצאים מעורבים ב-7 מדינות לא קיימת רגולציה כופה במישור היחסים המסחריים בין ערוץ מסחרי לבין פלטפורמה ; ב-5 מדינות קיימת 73 סעיפי362 :בתוךMedia Act 2024 . 48 התערבות בערוצים מסחריים ארציים; במדינה אחת קיימת התערבות בערוצים מסחריים מקומיים; ובמדינה אחת (אנגליה) הייתה התערבות רגולטורית לגבי ערוצים מסחריים ארציים אשר התרככה לא"חרונה אך עדיין מונעת "החשכת מסך . ב. אסדרה הנוגעת לבולטות המעבר מצריכת שידורי טלוויזיה מסורתיים לצריכת תוכן מקוון שינה באופן דרמטי את דפוסי ,הצפייה בשוק האודיו־ויזואלי. אם בעבר התכנים נצרכו בעיקר בשידור חי דרך כבלים, לוויין ( טלוויזיה קרקעיתDTT) ו־IPTV, כיום ,חלק ניכר מהצריכה מתבצע בפלטפורמות מקוונות במכשירי טלוויזיה חכמים ובמכשירים ניידים. תמורה זו מציבה אתגר רגולטורי בשמירה על נראות ( discoverability ( ) ובולטותprominence ) של שירותים ותכנים בעלי חשיבות ציבורית– ,כלומר הבטחה לכך שלציבור תהיה גישה קלה וברורה ,לתכנים חשובים מבחינה חברתית, תרבותית דמוקרטית או חדשותית, גם בתוך שפע התכנים הזמינים. ה- AVMSD מתייחסת לכך וקובעת בסעיף7 א, ובסעיף25 כי המדינות רשאיות לקבוע כללים שיבטיחו מקום בולט בממשקים דיגיטליים (למשל מסכים ראשיים, תפריטי ניווט או תוצאות חיפוש) לתכנים בעלי עניין ציבורי באופן פרופורציונלי ולמען מימוש אינטרסים ציבוריים לגיטימיים כמו גיוון תרבותי ופלורליזם .תקשורתי6 .מדינות באירופה קבעו אסדרה בנושא זה או החלו לקדם זאת בבלגיה (פלמית) החוק מאפשר לקבוע כללים לגבי בולטות, נראות ונגישות לשירותי מדיה בעלי עניי ן ציבורי, הן של גופי שידור ציבוריים והן מסחריים. בשלב זה המדינה עורכת מחקר בנושא .וטרם נקבעה רגולציה מחייבת בצרפת חלה חובת בולטות הן על ערוצי השידור הציבוריים והן על ערוצים מסחריים (ערוצים פתוחים בלבד בשלב זה), כולל שירותיVOD נלווים. הרגולטורArcom מפרסם מדי שנה רשימת ממשקי משתמש שעליהם חלה החובה, כמו טלוויזיות חכמות, קונסולות משחק וחנויות אפליקציות. אמצעי הבולטות כוללים מיקום בולט במסך הבית, בהמלצות למשתמשים, בתוצאות .חיפוש וביישומים ייעודיים בגרמניה " החוק מעניק מעמד שלpublic value" לערוצים שמשודרים מכוח זכייה במכרז (ערוצים ציבוריים ומסחריים). הערוצים נהנים מהעדפה בממשקי משתמש של פלטפורמות מבוססות־ תשתית (למשל כבלים) וגם בפלטפורמות באינטרנט הפתוח (כגוןZattoo ). האמצעים כוללים מיקום .בולט בתוך קטגוריות שידור ותוכן מקוון באיטליה , נקבע כי שירותי מדיה בעלי עני ין ציבורי, ובהם גם ערוצים מסחריים, יוצגו בצורה בולטת באמצעות סרגל ניווט אופקי במסך הבית של מכשירים וממשקים דיגיטליים, עם אייקונים ייעודיים .לשירותים ארציים, אזוריים ולרדיוAGCOM .מפקחת על היישום, והרשימה מתעדכנת מדי שנה באירלנד קיימת לרגולטור סמכות לקבוע כללים לבולטות ערוצים לרבות תכנים לפי קטגוריות תוכן כמו תרבות, היסטוריה, מדע וחדשות עצמאיות. עד כה לא נקבעו כללים מחייבים, אך הנושא כלול .בתכנית העבודה של הרגולטור באנגליה חוק המדיה החדש כולל מנגנון לבולטות ערוצי ה- psb (הערוצים ה )מפורטים בטבלה הפלטפורמות עליהן חלה החובה ייקבעו על־ידי שר התקשורת, ו־Ofcom יגבש קוד התנהגות שיפרט .את האמצעים ליישום 49 .מגמות אלה אינן ייחודיות לאירופה בלבד בקנדה , במסגרת תיקון משמעותי לחוק השידורים ( Broadcasting Act ) שנעשה בשנת2023 באמצעות חוקC-11 (Online Streaming Act) , הוטלה ( לראשונה חובה רגולטורית גם על שירותי סטרימינג מקוונים להבטיח נראותdiscoverability ) ( ובולטותprominence ) של תכנים בעלי עניין ציבורי. סעיף9.1 (1 () e ,) מסמיך את הרגולטורCRTC , לקבוע אמצעים שיבטיחו קידום נאות של תכנים קנדיים בשירותים מק .וונים דוגמאות אלה מצביעות על הבנה הולכת ומתרחבת בעולם כי שמירה על פלורליזם דורשת הן את זמינותם של התכנים אצל ספקי תכנים מרובים והן את הגילוי והבולטות של תכנים אלה על מנת .שיהיו נגישים לקהל הרחב תוצאת הרגולציה : הן הרגולציה הנסקרת בעניין הפצת ערוצים באופן נרחב והן הרגולציה לגבי ( בעלויות צולבות נועדו להשיג שיפור של מדדי הריכוזיותHHI ). עם זאת, נתונים אודות נתחי השוק .של הערוצים השונים אינם זמינים ולא נמצא מקור לחישוב מדדי ריכוזיות שונים74 2.3.3 מהימנות שידורי החדשות האיחוד האירופי מסדיר את תחום השידור והמדיה בעיקר באמצעות דירקטיבת השידורים (" AVMSD )" 75 וכן באמצעות דירקטיבת התקשורת החופשית") EMFA (" 76 אשר עודכנה לאחרונה ב- 2025 . הדירקטיבות האירופאיות מתוות קוויים כללי ים ל חשיבות ה שמירה על ,אובייקטיביות ויושרה בתוכן החדשותי, יחד עם התייחסות ממוקדת יותר להשפעות מסחריות במיוח.ד בהקשר של פרסום וחסויות סעיף34 ב דברי ההסבר ל- EMFA ,מדגיש את הצורך להבטיח חופש עריכה ומניעת התערבות חיצונית בתהליכי קבלת ההחלטות של עורכים. ספקי מדיה מחויבים לנקוט באמצעים שיבטיחו כי החלטות עריכה יתקבלו ללא השפעה פוליטית או מסחרית, תוך שמירה על יושרה עית ונאית ושקיפות בנוגע לבעלות ולמימון של גופי תקשורת. יצוין כי לא נקבעו הוראות או מדיניות מומלצת בנושא זה, אלא הדירקטיבה מותירה את שאלת היישום לקביעות רגולטוריות של המדינות החברות .באיחוד ,בנוסףAVMSD מגבילה השפעות מסחריות על שידורי חדשות בכך שהיא אוסרת על מ תן חסויות ,מסחריות לתוכניות חדשות ואקטואליה77 אוסרת על שיבוץ מוצרים בתוכניות חדשות ,ואקטואליה78 וקובעת כי הפסקות פרסומות בתוכניות חדשות יתאפשרו רק אם משך התוכנית עולה על30 .דקות79 בקנדה יש חובה"להבטיח חופש ביטוי ועצמאות עיתונאית" ולספק לציבור הזדמנות סבירה להיחשף להבעת דעות שונות בעניינים הנוגעים לציבור. 80 בהקשר זה , החוק אינו מספק הגדרה מפורשת לאופן מימוש הסעיף או לדרך האכיפה שלו. לכן הרגולציה בנושא זה נשענת בעיקרה על רגולציה וולונטרית :מרבית הערוצים הפרטיים חברים בארגון ה- Canadian Broadcast 74 ראה למשל בפרק4.2 במסמךigital Era Monitoring Media Pluralism In The D . 75 Audiovisual Media Services Directive אשר עודכנה בשנת2018 . 76 European Media Freedom Act . 77 על פיArticle 10 , סעיף4, בדירקטיבה מ- 2010 . 78 על פיArticle 11 , סעיף3, בדיריקטיבה מ- 2018 . 79 על פיArticle 13 , סעיף20, בדיריקטיבה מ- 2018 . 80 Broadcasting Act , סעיף3. 50 Standarts Council ( CBSC ) אשר מנהל קוד אתיקה שידורי מחייב לחבריו, ובכלל כך החובה כי החדשות ידווחו במדויק, בצורה הוגנת, ללא הוצאת דברים מהקשרם תוך הפרדה ברורה בין חדשות ,לדעות. בנוסף קיימות הטבות מס בחוק לגוף חדשות אשר מבצע רישום וולונטרי כעסק חדשות. על גוף החדשות להעסיק לפ חות שני עיתונאים קנדים, לפעול בתוך קנדה, לא להתמקד בסיקור נושא אחד (כגון ספורט, חדשות התעשייה, פנאי, אמנות, סגנון חיים או בידוק) ולהיות חבר בארגון .עיתונאי מוכר81 בשוויץ , תכניות חדשות ואקטואליה חייבות להציג עובדות ואירועים בצורה הוגנת, כך שהציבור יוכל לגבש דעה עצמאית, אך אין דרישה לאיזון. דעות אישיות ופרשנויות חייבות להיות מזוהות .ככאלה82 חובה זו היא הצהרתית בעיקרה, ולא נמצאו סמכויות לסנקציות כלפיה. כמו כן, פרסום .חייב להיות מופרד בבירור מהתוכן של התוכנית83 בצרפת , פרסום, הפצה או שחזור של חדשות כוזבות שנעשו בחוסר תום לב וגרמו להפרת הסדר הציבורי– .גוררים קנס84 ( הרגולטורARCOM ) אחראי להבטחת יושרה, עצמאות ופלורליזם של .המידע85 ,עם זאת הדגש בצרפת הוא על מנגנונים פנימיים לשמירה על אתיקה ועצמאות . כך, גוף ( שידור שמשדר חדשות באמצעות תדריםDTT) צריך להקים ועדה מיוחדת ש ,תבדוק עצמאות אובייקטיביות ופלורליזם בחדשות. חברי הוועדה אינם מועסקים בגוף המשדר. הוועדה מחויבת .לדווח על חריגות לרגולטור ולפרסם דוח שנתי שכולל גם שקיפות על מבנה הבעלות86 ,בנוסף קיימת בחוק זכות לתגובה כאשר משודר תוכן אודיו-ויזואלי העלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם .או ישות משפטית87 בנורבגיה , לכל גוף תקשורת בכל מדיה ,יש חובה למנות עורך אחראי, אשר תפקידו, בין השאר להבטיח שהמדיה תציין באופן ברור את זהות העורך ופרטי הקשר של הגוף המשדר. העורך נדרש לשמור על הבחנה ברורה בין תוכן שנוצר על ידי משתמשים לבין תוכן עיתונאי, ולוודא שהכללים לניהול תוכן משתמשים מפורסמים וניתנים לאכיפה. בנוסף, החוק קובע כי העורך הוא הסמכות העליונה בנוגע לתוכן החדשותי, ואסור לבעלי המדיה או להנהלה להתערב בהחלטות העריכה או לדרוש אישור מראש על פרסומים . החוק מתייחס לאחריות העריכתית ואינו כולל אמצעים לאכיפה .מנהלית88 ,בנוסף חל איסור על מתן חסויות מסחריות לתוכניות חדשות ואקטואליה, וכן נאסר על .מפלגות פוליטיות לממן שידורים, במטרה להבטיח עצמאות מערכתית של גופי החדשות89 מעבר לכך, במקרים בהם שודר מידע שגוי הפוגע באדם או בגוף כלשהו, החוק מעניק זכות לדרוש תיקון .מהגוף המשדר בתוך פרק זמן מוגדר90 בנוסף, קיים איסור על פרסום סמוי בתוכניות, למעט בשידורי בידור או ספורט. כמו כן, קיים איסור על שידור פרסומות בכיכובם של אנשי חדשות ואק.טואליה, כדי למנוע טשטוש בין תכנים מסחריים לעיתונאות מקצועית91 במקרים של הפרת 81 על פי סעיפים125.6 ו- 118.02 לחוק המס הקנדי . פירוט הגדרתsm organization qualified Canadian journali נמצא בסעיף248 (1 .) 82 Federal Act on Radio and Television , סעיף4. 83 סעיף9 בתוךFederal Act on Radio and Television . 84 סעיף27 בחוק חופש העיתונות. 85 סעיף1-3 שמתייחס לחוק חופש העיתונות. 86 חוק חופש התקשורת , סעיף8- 30 . 87 חוק התקשורת האודיו ויזואלית , סעיף6. 88 Media Liability Act . 89 Broadcasting Act , סעיף4-3 . 90 סעיף1-5 בתוךBroadcasting Act . 91 Regulation relating to broadcasting , סעיף8-3. 51 הנחיות אלו רשות השידור רשאית לגבות קנס מהמפר ואף לאסור עליו שידור פרסומות לתקופת .זמן מוגבלת באירלנד ,חדשות חייבות להיות מוצגות באופן הוגן וללא הבעת דעות אישיות של גופי השידור. כמ ו כן, נושאים אקטואליים יוצגו באופן שמבטא את הצדדים הרלוונטיים, ללא ביטוי לדעות הגוף המשדר עצמו וללא משוא פנים, במיוחד כאשר מדובר בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית. אם לא ניתן לשמור על איזון במסגרת תוכנית בודדת, החוק מאפשר להתייחס למספר שידורים כיחידה אחת, בתנ אי שהם משודרים בפרק זמן סביר. בנוסף, האסדרה קובעת כי גופי שידור אינם רשאים לתת העדפה לא הוגנת למפלגה פוליטית כלשהי, בין אם בהקצאת זמן שידור ובין אם בהצגת .תוכניות פוליטיות בפלטפורמות דיגיטליות92 .לרגולטור קיימות סמכויות לאכוף כללים אלה בנוסף לחובות עריכה כ :לליות (כגון איסור להסית לפשע, איסור על תכנים פוגעניים, מחויבות )לאיזון ואובייקטיביות בעניינים פוליטיים , האסדרה האירית מגבילה את המימון החיצוני של חדשות ואקטואליה, במטרה למנוע השפעה כלכלית על תכנים עיתונאיים: חל איסור על מתן חסויות מסחריות לתוכניות חדשות ו .אקטואליה, ואין לכלול בהן פרסום סמוי או מיקום מוצרים ,בנוסף אין לאפשר למגישי חדשות להשתתף בפרסומות מסחריות, למעט פרסומות ציבוריות .בנושאי חינוך, בריאות או ביטחון 93 בבריטניה ,, גופי שידור מחויבים להבטיח שהחדשות יהיו מדויקות ומוצגות ללא הטיה. בנוסף מחויב דיוק והוגנות בסיקור החדשותי, כולל תיקון טעויות משמעותיות במהירות ובצורה ברורה לציבור. כמו כן, בעת דיווח על נושאים פוליטיים או ציבוריים שנויים במחלוקת, יש להציג מגוון דעות רחב והוגן. בנוסף, על גופי השידור להבטיח שהתוכן העיתונאי יהיה מובדל ולא מושפע מפרסום והפני.ות מסחריות94 הרגולטור אחראי להבטיח כי חדשות אשר מוצגות בשירותי ( הטלוויזיה המסורתייםbroadcast .) יוצגו בדיוק נאות וללא משוא פנים95 במקרה של הפרת חובות אלה, חוק התקשורת מאפשר לרגולטור לפתוח בחקירה כנגד כל ערוצי הטלוויזיה המורשים, לרבות שירותיOTT. החקירה יכו לה להיפתח ביוזמה פנימית וכן בעקבות קבלת תלונה מהציבור. לחקירות אלה נהלים הכוללים סינון ראשוני שלל תלונות הציבור, שליחת מכתב לגוף השידור המבוקש ובו פירוט סעיפי ההפרה שנבדקים. לפי נהלי החקירה, לגוף השידור יש עשרה ימי עבודה להגיב על מכתב זה. כאשר נקבע כי בוצע ה הפרת תקני השידור, הרגולטור מחויב לפרסם זאת. כמו כן, הרגולטור רשאי לשקול הטלת סנקציות חוקיות כנגד גוף השידור ובכלל .זה דרישה לפרסום תיקון הטעות או התנצלות וכן קנסות כספיים ואף שלילת רישיון השידור96 תוצאות הרגולציה: בנושא של מהימנות השידורים, קשה עד בלתי אפ שרי לקבוע באיזו מידה הרגולציה משיגה את מטרתה, שכן קיימים פערי- .מידע מובנים 92 Broadcasting Act 2009 , סעיף39 : Online Safety and Media Regulation Act 2022 , סעיףl 46 . 93 Communications Code General Commercial , סעיפים14.10 , 16.5 ו- 17.2 . 94 The Ofcom Broadcasting Code, Section five: Due impartiality and due accuracy, ו בסעיף5 .שם 95 Communications Act 2003 , סעיף319 (2) ו- 368 . 96 breaches of content standards for television and radio Procedures for investigating , סעיפים1.38 - 1.22 . 52 ,לסיכום חלק זה בעולם קיימים מודלים שונים לגבי רגולציית התוכן החדשותי, ללאBest Practice ברור : מודל בו הרגולטור קובע את הסטנדרט העיתונאי ומפקח בעצמו על התוכן החדשותי (אנגליה ואירלנד, ונזכיר שבית הלורדים באנגליה ביקר את מעורבות הרגולטור בפיקוח על התוכן והזהיר מהסכנות שביישום האכיפה במישור זה); מודל בו נקבע סטנדרט רק למקרי קיצון כ מו שטנה, גזענות ואנ טישמיות בעוד הסטנדרט המקצועי- אתי הכללי בתחום נקבע באופן וולונטרי והרגולטור מפקח על מה שנקבע (צרפת); מודל בו קיימת חובה למנות עורך ראשי שהוא אחראי )לאכיפת הסטנדרט המקצועי (נורבגיה– חובה זו היא בכל מדיה ולא רק בטלוויזיה; ומודל בו הרגולציה נקבעת באופן וולונט רי על ידי גוף התקשורת והציבור הוא זה שמפקח עליו (קנדה, וגם .)שבדיה, פינלנד ובמידה רבה הולנד 2.3.4 סקירת רגולציות מהעולם עליהם מבוססת האסדרה הקיימת בישראל בפרק זה לא רלוונטי לסקור זאת, כיוון שהאסדרה הקיימת נקבעה לפני עשרות שנים וכיוון שהמציאות המסחרית, הטכנולוגית והתחרותית שונות בתכלית. בנוסף לכך, נוכח הזמן שחלף, קשה .להתחקות אחר מקורות האסדרה הקיימת 2.3.5 הרגולציה הנבחרת מהעולם שתשמש תשתית לגיבוש הרגולציה המקומית כיוון ש בכל אחד מהפרקים הללו בוצעה סקירה נרחבת של בין6 ל- 14 מדינות, אנו שואפים לבחור בפרקטיקה שמסתמנת כמקוב .לת יותר בבעלויות צולבות הפרקטיקה המקובלת היא שלא להטיל איסור גורף על בעלות צולבת תוך- ענפית או חוצת- .מדיה בחובות מכירה והעברה הממצאים מראים כי הן דרך ההתערבות והן אי- .ההתערבות הן דרכים מקובלות בנושא הגילוי והבולטות , קיימות6 מדינות שמאסדרות את הנושא, ולכן .גם זו דרך מקובלת בנושא מהימנות שידורי החדשות קיימים מודלים מגוונים ואין .דרך אחת שהיא מקובלת, אם כי ניתן לומר כי הדרך של אסדרה וולונטרית היא רווחת יותר בכל אחת מן המדינות הנסקרות ניתן לטעון שהיא אינה בעלת מאפיינים דומים לשוק הישראלי .ולכן קיימת בעייתיות בבחירת מדינה מסוימת ,מכל מקום על אף פערי גודל השוק, דומה כי קנדה וישראל מתמודדות עם בעיות דומות. בנוסף, הרגולציה בקנדה התאימה את עצמה למציאות המשתנה ממש לאחרונה ולכן זו נקודת ייחוס טובה עבורנו. זאת ועוד, גם קנדה מזהה את תחום השידורים כנושא מיוחד ברגולציה, ולא כחלק מאסדרת ערוצי הברודקאס ט. מכל הטעמים הללו אנו בוחרים.בקנדה כמדינה שתשמש כתשתית לגיבוש הרגולציה המקומית 2.4 גיבוש וניתוח החלופות לאסדרה נבצע תהליך זה לכל אחד מהנושאים שנסקרו בנפרד– בעלויות צולבות, הפצת ערוצים באופן נרחב .ומהימנות שידורי החדשות 53 2.4.1 בעלויות צולבות חלופה0 – :המצב הקיים :איסור על אחזקה צולבת1 . בין רישיון לשידורי כבלים או לוויין לרישיון .לשידורי טלוויזיה2 .. בין רישיון לשידורי טלוויזיה לזיכיון לשידורי רדיו מסחריים3 . בין רישיון .לשידורי טלוויזיה לבין עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה חלופה1 – ללא איסור גורף: הסתמכות ע ל כוחות השוק, על אכיפה כללית של דיני התחרות וחוק הריכוזיות ועל בחינה תחרותית במקרה של רכישת פעילות קיימת . המשמעות היא שאמצעי התקשורת יוכלו לבצע צמיחה אורגנית ללא מגבלה, בעוד שבמקרה של מיזוג תתבצע בחינה תחרותית פרטנית אולם לא מדובר באיסור גורף אלא בחובה לקב.ל אישור מראש חלופה2 – :מודל הרמזור )מסלול אדום (איסור גורף– גורם המחזיק בעיתון ובאתר אינטרנט חדשותי לא יוכל לשדר חדשות בטלוויזיה; מסלול צהוב (רגולטור השידורים ישקול מראש שיקולי )מגוון בעת בקשה לשדר חדשות בטלוויזיה– ,גורם שהוא מחזיק אחד מ: אתר אינטרנט חדשותי עיתון, תחנת רדיו מסחרית בעלת נתח שוק משמעותי, ספק חדשות אחר. מסלול ירוק– .כל השאר חלופה זו נכתבה בטיוטת התזכיר שפורסמה להערות הציבור ביולי2023 . :ניתוח החלופות בנושא זה אנו עוסקים בשאלה האם כניסתם לשוק השידורי ם של שחקנים קיימים בשווקים קרובים תתרום לשוק השידורים או תסיג אותו לאחור. אנו סבורים כי חלף הגבלת הגורמים הפועלים בשוק הדעות באמצעים רגולטוריים נוקשים, יש לקדם סביבה תחרותית המעודדת מגוון דעות ותחרות חופשית. הסרת חסמי כניסה תסייע לכניסת שחקנים חדשים ותקטין את הסיכון של ריכוזיות בשוק. באופן דומה, רגולציה רכה לא תקים חסמי כניסה או התרחבות, ובכוחה להקטין את הנטל הרגולטורי ואת הסיכון של צמצום המגוון. הקלה ברגולציה על שוק הדעות תתרום לצמצום האפשרות להתערבות ממשלתית בתוכן התקשורתי. מאידך, רגולציה מחמירה עלולה להו ות כלי בידי ממשלות או בעלי אינטרסים כלכליים להגבלת ביקורת ולשליטה במסרים המגיעים .לציבור תועלות האסדרה : חלופה0 וחלופה2 משמרות חסמי כניסה רגולטוריים ובכך פוגעות בהתפתחות התחרות בשוק השידורים. לעומת זאת, חלופה1 מסירה חסמים רגולטוריים ומאפשרת לשחקנים הפועל ים במגזר העיתונות הכתובה, אתרי אינטרנט חדשותיים ורדיו להיכנס לשוק, לאתגר את השחקנים הגדולים הקיימים ובכך להפחית את מדד ה- HHI . עלויות האסדרה : אין מדובר באסדרה לה קיימת עלות ציות, שכן משמעות האסדרה היא הטלת איסור לפעול בתחום החדשות המשודרות. לא קיימת עלות בי רוקרטיה, פרט לחלופה2 בה הרגולטור עורך בחינה של ההשפעה של כניסת הגוף החדש על מגוון הדעות. בחלופה זו קיימת התנהלות מול הרגולטור בהגשת בקשה, ניהול הליכים אסדרתיים ומשפטיים ככל שהרגולטור אינו .מאשר את הכניסה לשוק השפעות האסדרה : חלופה0 לא מאפשרת את התפתחות הת חרות בשוק החדשות המשודרות ומנציחה הפרדת בעלות בין סוגי מדיה שונים. חלופה זו משפיעה באופן שלילי על הכלכלה בכך שהיא מונעת שיווקם של באנדלים והצעות ערך מגוונות לצרכן באספקת תכנים באמצעות מספר 54 סוגי מדיה. חלופה2 דומה לחלופה0 אך בעוצמה נמוכה קצת יותר, כיוון שה .יא מגבילה פחות חלופה1 לעומת זאת מאפשרת את התפתחות התחרות בשוק החדשות המשודרות, ומאפשרת קיומם של מודלים כלכליים מגוונים באספקת תכנים על גבי מספר מדיות. בנוסף, התפתחות תחרותית בשוק השידורים עשויה להוביל להפחתת מחירי הפרסום בטלוויזיה. לגבי עלות ממשלתית– חל ופה0 וחלופה1 אינן מקימות עלות שכזו, ואילו חלופה2 דורשת זיהוי של אתר אינטרנט חדשותי ובחינה רגולטורית מקיפה במסלול הצהוב ואלו דורשים משאבים ניכרים מאת הרגולטור. מבחינת התמריצים– במידה בה חסמי הכניסה הרגולטוריים מתבטלים, התמריץ של השחקנים הקיימים בשוק הוא להיות טובים יותר ויעילים יותר, כיוון שתמיד קיים איום לפיו אם השחקנים הקיימים לא יהיו טובים– ייכנס שחקן טוב ויעיל יותר לשוק ויוכל לצבור נתח שוק על .חשבון השחקנים הקיימים לא ניתן לכמת את ההשפעות הללו באופן ריאלי, שכן בעניינים הקשורים להגברת תחרות– הווקטו ר )הכללי ידוע (הגברת תחרות, הוספת שחקן לשוק) אך עוצמת ההשפעה (בכמה המחירים ירדו, למשל .קשורה בפרמטרים רבים לצורך השוואת החלופות, נבחנו ההשפעות הצפויות של כל חלופה מרכזית בהתאם לקריטריונים :הבאים 1) הבטחת המגוון בשוק הדעות הרחב – שמירה על מספר מקורות חדשות עצמאיים ומתחרים . מטרה מרכזית באסדרה. קריטריון במשקל של30% . 2) הפחתת הריכוזיות בענף החדשות המשודרות – מטרה מרכזית באסדרה. קריטריון במשקל של30% . 3) ישימות רגולטורית – עד כמה ההסדר הוא אכיף וניתן ליישום. קריטריון במשקל של15% . 4) התאמה למודלים בינלאומיים – הקריטריון יהיה במשקל של25% , כיוון שמדובר באסדרה .אשר בכוחה למנוע את חופש העיסוק נדרשת מידת התאמה גבוהה למודלים בינלאומיים טבלה3 להלן מרכזת את השקלול בין החלופות לפי הקריטריונים שנבחרו. לכל קריטריון ניתן ניקוד בין1 (נמוך ביותר) ל-5 .(גבוה ביותר), אשר מוסבר גם באופן מילולי בטבלה טבלה3 :שקלול חלופות לבעלויות צולבות קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – ללא איסור גורף חלופה2 – מודל ""רמזור הבטחת המגוון בשוק הדעות הרחב בעוד מספר שנים מועט, עם סיום המעבר לשידוריOTT , "הרגולציה תהיה "אות מתה ,והיא לא תועיל או תזיק. לכן השפעתה היא קצרת- טווח .בלבד ניתוח הטווח הקצר– קיומם של איסורים רגולטוריים אינו מאפשר לשחקנים משוק השידורים לפעול בשוק הרדיו המסחרי מגוון הדעות בשוק השידורים צפוי לגדול, אך עולה חשש מהתחזקותם של שחקנים הפועלים כיום במספר מדיות באופן שעלול בעתיד להקטין את המגוון בשוק הדעות הכולל . ההסתברות להתממשותו של חשש זה אינה ידועה והוא תלוי בדומה לחלופה0 , ייפגע המגוון בשוק השידורים נוכח הצבת חסמי ,כניסה לתחום אך חסמים אלה הם מתונים יותר מאשר בחלופה0 והם תקפים גם .בטווח הארוך 55 או בתחום העיתונות , באופן שמצמצם את המגוון .הפוטנציאלי בנוסף, על שחקני ם שאינם פועלים כלל בשוק הדעות (כמו )הפלטפורמות המסורתיות נאסר לפעול בתחום החדשות. בכך נמנעת הקמת דסק חדשות נוסף אשר יוסיף .מגוון בשוק הדעות כל זאת בעת שדפוסי צריכת החדשות בישראל משתנים ללא היכר, ונודעת חשיבות רבה להתאמת מודלים .עסקיים בסביבה משתנה בעיקר במשתנים כלכליים .שקשה לחזות אותם מצד שני, החשש מצבירת כוח חוצה מדיות הוא הנמוך ביותר .מבין החלופות (2) (3) (4) הפחתת הריכוזיות בענף החדשות המשודרות שלילית, קיימת אפליה בין ,שחקנים ובין טכנולוגיות ללא התאמה לכוח השוק או להשפעה הציבורית מצד אחד, הסרת חסמי הכניסה עשויה להגדיל את רמת התחרות בשוק השידורים. מנגד, עולה חשש משימוש בכוח שוק בתחום החדשות במדיה אחרת באופן שיפגע .בתחרות בשוק השידורים שלי לית. חסם כניסה שמונח דווקא בפני שחקנים הנמצאים על סף השוק (1) (4) (1) ישימות רגולטורית ישימות גבוהה. מדובר .באסדרה קיימת גבוהה . כיוון שאין הגבלות, אין קושי ביישום .האסדרה 1. קיים קושי מסוים בזיהוי " אתר אינטרנט חדשותי " (אתר שמספק חדשות באופן קבוע– קיים פתח נרחב .)לפרשנות 2 . המודל ה"צהוב" דורש ניתוח שוק הדעות ושקילת שיקולי מגוון דעות– רף ניתוח גבוה בתחום שאין לגביו .כתיבה נרחבת (5) (5) (1) התאמה למודלים בינלאומיים בינונית . חלק מהאיסורים .קיימים במדינות מסוימות גבוהה נמוכה . לא נמצאה מדינה בה קיימת בחינה 56 מראש של שיקולי .מגוון דעות (3) (5) (1) ציון כולל 2.4 4.1 1.9 לסיכום, הניתוח המספרי מראה כי חלופה1 היא החלופה בעלת הציון הגבוה ביותר, והיא מציעה את האיזון הטוב ביותר בין הבטחת מניעת הריכוזיות בשוק, השפעה על התחרות בשוק, ישימות רגולטורית.והתאמה למודלים בינלאומיים כמו כן, היא מבוססת על הרגולציה העולמית, ובפרט .על הרגולציה בקנדה 2.4.2 הפצת ערוצים באופן נרחב חלופה0 – :המצב הקיים :תחת חלופה זו ימשיכו לחול ההסדרים הנוכחיים1 . חובת הפצת השידורים של הערוצים המסחריים שאינם זעירים .בעידן פלוס2 . חובת נשיאה של ה שידור הלינארי של הערוצים המסחריים,על גבי הכבלים והלוויין בלבד97 וחובת מכירה של הערוצים אשר מופצים על גבי עידן פלוס לכל פלטפורמתOTT . 98 לא קיימת רגולציית בולטות, אך הערוצים השונים זכו במכרז של הרשות השנייה באפיקים בהם משדרים כיום– 12 , 13 , 14 , 24 . חלופה1 – הפצת ערוצי חדשות באופן נרחב: 1 . חובת נשיאה חינמית של השידור הלינארי של ערוצי חדשות על גבי פלטפורמות רב-ערוציות . 2 .חובת שידור ערוץ החדשות על גבי ה יישומון הציבורי . 3 . החלת רגולציית בולטות ושידור ערוצי חדשות ברצף אפיקים עוקבים לטובת קלות גילוים על ידי .הציבור חלופה2 – חובת נשיאה בתשלום: חובת נשיאה של השידור הלינארי של ערוצי חדשות על גבי פלטפורמות רב- .ערוציות הערוץ י חויב לשלם לפלטפורמה עבור נשיאתו, והתשלום ייקבע על ידי .הרגולטור ללא חובת הפצה בפלטפורמה ציבורית (כמו עידן פלוס או יישומון ציבורי). ל לא רגולציית .בולטות .על הפרת הוראות אלה יוטלו עיצומים כספיים :ניתוח החלופות כאמור בפרק המבוא, שוק השידורים נוטה להיות מורכב מגופי שידור גדולים, אשר צוברים כוח שוק ועשויים לנצל את כוחם לרעה. על אף השינויים הטכנולוגיים אשר גורמים לביזור השליטה של מספר גופים על מקטע ההפצה ומאפשרים לכל מאן דהו להפיץ את תכניו בשידור חי באינטרנט או באפל ,יקציה, צריכת התכנים בישראל מתבצעת עדיין באופן משמעותי באמצעות הפלטפורמות. לכן ספקי חדשות קטנים יתקשו להיכנס לשוק או להרחיב את פעילותם בשוק מבלי שיופצו על גבי .הפלטפורמות 97 קיימת חובת העברה של ערוצים זעירים בכבלים ובלוויין במתכונת שונה, ראה סעיף6 .לד לחוק התקשורת 98 סעיף13 .ג בחוק הפצת שידורים 57 צעדים אשר יסירו חסמי שוק, יעודדו את כניסתם לשוק של שחקנים קטנים חדשים, וזה יתרום לתח.רות ולהפחתת הריכוזיות תועלות האסדרה : התועלת בחלופה0 היא מוגבלת כיוון שחובת הנשיאה בה חלה רק על גבי הכבלים והלוויין ורק ביחס לערוצים בעלי רישיון. לכן, היא לא מעודדת שחקנים חדשים להיכנס לשוק. כמו כן, גם שחקנים קטנים קיימים אינם נהנים מנשיאה בחינם על גבי שי דוריOTT . קיימת בולטות ונגישות מספקת לשלושת ערוצי הברודקאסט, אך אין נגישות ובולטות מובטחת לערוצים אחרים וכן על גבי שידוריOTT . בחלופה1 ,התועלת היא גם תחרותית וגם ציבורית. מבחינה תחרותית האסדרה משחררת צווארי בקבוק בשוק ומטפלת בחסמים הן במקטע המפיץ והן במקט .ע הצרכן מבחינה ציבורית– עידוד כניסת שחקנים חדשים לשוק מגדילה את המגוון. הגדלת המגוון והגברת התחרות אף עשויים לשפר את מהימנות החדשות. בחלופה2 התועלת התחרותית מוגבלת ביותר ביחס לחלופה1 ו ,ללא הטיפול במקטע הצרכן וללא הפצת השידורים באמצעות פלטפורמה ציבורית כלומר המשמעות היא חשיפה יותר מצומצמת של תכני החדשות אל מול חלופות0 ו-1 . עלויות האסדרה : בחלופה0 , קיימת עלות ציות מצד הפלטפורמה אשר חייבת לשאת את הערוץ בחינם בכבלים או בלוויין (עלויות אשר נאמדות במאות אלפי ₪ בשנה), ועלות ציות מצד הערוץ אשר יכול היה להרוויח כסף ממכירת זכות שידור תכניו על גבי הפלטפורמה (קשה לכמת עלות זו כיוון שהיא תלויה בכושר המיקוח של ערוץ ספציפי מול פלטפורמה ספציפית). בנוסף, לערוצים יש עלות בגין תשלום דמי הפצה על גבי עידן פלוס, עלות אשר נאמדת בכ- 2.8 מיליון ₪ בשנה (מפורט בנספח א'). בחלופה1 עלות הציות לפלטפורמה היא דומה לחלופה0 ., וללא עלות ציות מצד הערוץ בנוסף, בנוגע לרגולצ יית בולטות– עלות האסדרה תלויה בפרטי האסדרה שייקבעו. בחלופה2 עלות הציות לפלטפורמה היא אפס .. אין עלות רגולטורית ניכרת לעין בחלופות השונות השפעות האסדרה : חלופה0 מהווה כיום גורם שמרסן את התשלומים אשר דורשים הערוצים המסחריים מאת הפלטפורמות. לכן, חלופה0 מפח יתה (באופן פוטנציאלי) את העלויות של הפלטפורמות, אך לא באופן מובהק כיוון שהחובות השונות הן ביחס לשידור הלינארי ולא ביחס לכל אופני השידור של הערוץ. מנגד, חלופה זו גורמת לתמריץ שלילי עבור הערוצים להשתפר, וזאת כיוון שנפגע להם התגמול הכספי שהם מקבלים מאת הפלטפו רמות. לחלופות1 ו-2 לא צפויות להיות השפעות משמעותיות במישור היחסים הכלכליים בין הערוצים לבין הפלטפורמות, אלא בעיקר השפעה במקטע הערוצים שם הסרת החסמים תתמרץ שחקנים חדשים להיכנס לשוק. בכל החלופות .אין עלות רגולטורית ניכרת לעין לא ניתן לכמת את ההשפעות הללו בא ופן ריאלי, שכן בעניינים הקשורים להגברת תחרות– הווקטור )הכללי ידוע (הגברת תחרות, הוספת שחקן לשוק) אך עוצמת ההשפעה (בכמה המחירים ירדו, למשל .קשורה בפרמטרים רבים לצורך השוואת החלופות, נבחנו ההשפעות הצפויות של כל חלופה מרכזית בהתאם לקריטריונים :הבאים 1) עידוד התחרות בענף ערוצי החדשות בטלוויזיה – קריטריון במשקל35% . 2) תרומה להגדלת נגישות המידע לציבור הרחב – קריטריון במשקל25% . 3) ישימות רגולטורית – קריטריון במשקל20% . 4) התאמה למודלים בינלאומיים – קריטריון במשקל20% . 58 קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – הפצת ערוצי חדשות באופן נרחב חלופה2 – חובת נשיאה חינמית בלבד עידוד התחרות בענף ערוצי החדשות בטלוויזיה חלופה זו מאפשרת לערוצים המסחריים להיות מופצים בחינם על גבי הכבלים והלוויין בלבד, ללא רגולציה דומה על גביOTT . כלומר זו .רגולציה חסרה מנגד, בעולם ה- OTT קיימת חובה חד צדדית – חובת מכירת הערוצים (לערוץ המופץ בעידן פלוס), ללא קיומה של חובה הדדית מצד הפלטפורמות. דבר זה מפחית את התמריץ להיכנס לשוק או לחילופין להיות מופץ על גבי עידן פלוס וככה להיות נגיש לציבורים .נוספים חלופה זו משחררת את חסמי השוק בפני ערוצ ,י החדשות ומאפשרת לערוצי חדשות קטנים להיכנס לשוק ולהתבסס בו באמצעות שידור הערוצים על גבי כל הפלטפורמות, גם בטכנולוגייתOTT . האסדרה מאפשרת לערוץ לחייב את הפלטפורמה לשאת אותו, ובכך מגינה עליו מפני "החשכת מסך". אלא שחובת התשלום עשויה להקים נטל כלכלי גבוה עבו ר שחקן חדש, באופן אשר יגרום לתמריץ שלילי .עבורו להתחרות בשוק (2) (5) (3) תרומה להגדלת נגישות המידע לציבור הרחב הרגולציה מבטיחה את נגישותם של הערוצים המסחריים בכל הפלטפורמות, ובלבד שהם משודרים בעידן פלוס. בפועל, כל הערוצים המסחריים נמצאים בכל הפלטפורמות, גם אם לא .הופצו בעידן פלוס כלומר, האסדרה ככל הנראה לא שינתה באופן מהותי את נגישות המידע .לציבור הרחב הרגולציה מבטיחה את נגישותם של הערוצים המסחריים .בכל הפלטפורמות לצד זה הם יופצו על גבי מערך הפצה ציבורי. כיוון שרגולציה זו מעודדת כניסה של שחקנ ים חדשים לשוק, יתקבל כאן הניקוד הגבוה .לקריטריון הרגולציה מבטיחה את נגישותם של הערוצים המסחריים בכל הפלטפורמות. יחד עם זאת, כיוון שנשיאתם כרוכה בתשלום, יהיה בכך אפקט מצנן לנגישות .המידע לציבור הרחב בנוסף, אי הפצה על גבי מערך ציבורי ושידורים ללא חובות בולטו ת וגילוי, מפחיתים את מידת הנגישות לציבור (4) (5) (2) ישימות רגולטורית ישימות גבוהה. מדובר .באסדרה קיימת ישימות גבוהה. חובות נשיאה קיימות כבר היום. לגבי רגולציית בולטות– הדבר תלוי בפרטי האסדרה שייקבעו על ידי .הרגולטור כיוון שנדרש תשלום ,בעבור הנשיאה הרגולטור יצטרך לקבוע את דמי הנשיאה– עבודת תמחור אשר נחשבת כמורכבת מבחינה כלכלית (5) (5) (1) 59 התאמה למודלים בינלאומיים בינוני. אמנם חובות נשיאה כלפי ערוצים מסחריים קיימות בחלק ממדינות אירופה, אך חובת מכירה היא נדירה .יותר גבוהה. חובות נשיאה הן חובות נפוצות על פי .ההשוואה כמו כן, חובת בולטות היא חובה מקובלת .בעולם גבוהה. בדומה לניתוח בחלופה1 . המדינות מתפלגות באופן שווה בין חובה בתשלום לחובה בחינם ולכן מתקבל אותו .ניקוד לקריטריון (2) (4) (4) ציון כולל 3.1 4.8 2.55 בסיכומו של דבר, חלופה1 היא החלופה אשר מאזנת באופן הטוב ביותר את כלל השיקולים .הרלוונטיים חלופה זו מתאימה למודלים מקובלים בעולם ומתאימה גם לקנדה. אלא שבקנדה קיימת חובת הצעת התוכן באופן בסיסי לציבור. החלופה הנבחרת מכילה גם את זה, כל עוד ייקבע כי ערוצים שהם בחובת נשיאה יהיה אסור לדרוש עבורם תשלום נוסף מהצרכן. באופן זה מתקיימת ( הלכה למעשה חובת ההצעהMust-Offer .) 2.4.3 מהימנות שידורי החדשות חלופה0 – שימור המצב הקיים: החובות השונות של חברת החדשות לערוצים12 ו- 13 , חובת עורך ,ראשי לערוצים זעירים, חובה לשדר שידורים מאוזנים ,חובות אתיקה נרחבות אפס רגולציה על ערוציOTT . חלופה1 – :רגולציה "רכה" המתמקדת בכללי שקיפות ואחריות עצמית ,במקום להכתיב תוכן :הרגולציה תדרוש מספקי החדשות לנקוט צעדים שיבטיחו מהימנות באופן פנימי, באמצעות1 . .פרסום קוד אתיקה2 .. חובת שקיפות של בעלי עניין בספק החדשות, וחשיפת "עץ הבעלות" המלא 3 .. חובת שקיפות של המפרסמים בערוץ הטלוויזיה חלופה2 – : מינוי עורך ראשי+ כללי שקיפות החובות שיחולו– 1 .. פרסום קוד אתיקה2 . חובת ."שקיפות בעלי עניין בספק החדשות, וחשיפת "עץ הבעלות המלא3 . חובת שקיפות של המפרסמים .בערוץ הטלוויזיה4 . חובת מינוי עורך ראשי ללא חובת חברת חדשות (כפי שקבוע היום בתוספת השלישית לחוק)הרשות השנייה באסדרת הערוצים הזעירים. חלופה3 – :החלת הרגולציה הקיימת בנייטרליות טכנולוגית החלת רגולציה של– הפרדה תאגידית בין תכני החדשות לבין תכני הערוץ הכלליים; חובת מינימום השקעה בתכני חדשות; קביעת כללי אתיקה בידי הרגולטור (לרבות חובת איזון דעות) ופיקו.ח על עמידה בהם; חובת מינוי עורך ראשי :ניתוח החלופות כאמור בפרק הראשון ,, קיימים חששות מסוימים מהטלת רגולציה באופן כללי ובשוק שלפנינו ,באופן ספציפי וביניהם: התערבות ממשלתית גורמת לעיתים לעיוותים גדולים יותר מהכשל שהיא מנסה לפתור; פעמים רבות מופעלת רגולציה ב ;מקרים בהם השוק מתקן את עצמו באופן עצמאי התערבות רגולטורית משמעותית עלולה ליצור חסמים ולהגדיל ריכוזי ו ת; והעובדה שהממשלה אינה שחקן נייטרלי בשוק זה .אלא בעלת אינטרסים פוליטיים 60 בתחום החדשות בכלל ובבעיית מהימנות המידע בפרט, קיים חשש שהתערבות יתר בהיבט זה תאמי ר חסמים ותביא לשוק ריכוזי וממועט מתחרים. כפי שצוין בעת תיאור הבעיה, המצב הגרוע ביותר הוא המצב בו גם לא ניתן מענה מספיק טוב לבעיית מהימנות המידע, וגם רמת התחרות נמוכה– .כך שהציבור יעמוד בפני מספר קטן של אלטרנטיבות לא מהימנות תועלות האסדרה : התועלות בחלופות השונות הן מוגבלות ביותר. בעיית הא- סימטריה של המידע (או ניגוד האינטרסים) היא בעיה מובנית ולא נמצא התמריץ שיגרום לגופי החדשות המסחריים .לזנוח אינטרסים צרים ולהעדיף את האינטרס הציבורי הרחב עלויות האסדרה : בחלופה0 ובחלופה3, קיימות עלויות צי ות נכבדות. הכבדה שבהן היא חובת השקעה של55 מיליון .₪ ,לצד זה, גם להתנהלות בתאגיד נפרד קיימות עלויות של כפל בעובדים ציוד, אולפן ועוד. בחלופה2 קיימת עלות בשכירת עובד שיוגדר עורך ראשי. העלות תלויה בקריטריונים שייקבעו, ובכלל זה– .תנאי הכשירות של העורך הראשי לחלופה2 לא קיימות עלויות .ציות השפעות האסדרה : חובת הפרדה מבנית מכבידה על השחקנים בשוק ולכן מפחיתה את כושר התחרות שלהם. בנוסף, ככל שהפער הרגולטורי בין אמצעי מדיה שונים חריף יותר– כך גדל התמריץ לחמוק מהאסדרה וכן לפעול באמצעי מדיה ללא פיקוח. חובת עורך ראשי היא מכבידה פחות ולכן השפעתה קטנה יותר. חלופה1 היא הכי פחות מפחיתה את התחרות הכלכלית בין .הערוצים לא ניתן לכמת את ההשפעות הללו באופן ריאלי, שכן בעניינים הקשורים להגברת תחרות– הווקטור הכללי ידוע (הגברת תחרות, הוספת שחקן לשוק) אך עוצמת ההשפעה (בכמה המחירים )ירדו, למשל .קשורה בפרמטרים רבים :בהערכת החלופות נבדוק את הקריטריונים הבאים 1) הגנה על מהימנות המידע – האם החלופה צפויה לצמצם עירוב אינטרסים זרים בסיקור החדשותי. משקל של30% . 2) השפעה על רמת התחרות בשוק– משקל של30% . 3) התאמה לאמצעי מדיה נוספים – באיזו מידה ניתן יהיה להחיל את הרגולציה בעתיד גם על ספקי חדשות אחרים שפועלים באמצעי מדיה שאינם טלוויזיה, על מנת למנוע פער רגולטורי בין הבמות השונות. משקל של15% . 4) רמת התערבות ממשלתית – משקל של15% . 5) ישימות ואכיפה – עד כמה קל ליישם את המדיניות בלי לגרום נזק משני. משקל של10% . טבלה4 להלן מרכזת את השקלול בין החלופות לפי הקריטריונים שנבחרו. לכל קריטריון ניתן ניקוד בין1 (נמוך ביותר) ל-5 (גבוה ביותר), אשר מ.וסבר גם באופן מילולי בטבלה 61 טבלה4 :שקלול חלופות לרגולציה על תוכן החדשות קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – שקיפות ואחריות עצמית חלופה2 – כללי מינוי+ שקיפות עורך ראשי חלופה3 – החלת הרגולציה הקיימת בנייטרליות טכנולוגית הגנה על מהימנות המידע בעיית הא- סימטריה של המידע וניגוד האינטרסים היא בעיה מובנית, ואנו סבורים שלא קיים פתרון טוב. אחת הראיות לכך היא שלא קייםBest Practice אלא כל מדינה מחילה סט הוראות אחר. גם בוועדת פולקמן עמדו על כך שגם בחברת חדשות נפרדת (חלופה0 וחלופה3 ) קיים חשש ממשי מפני זליגת אינטרסים מסחריים.לסיקור החדשותי99 חלופה1 מבוססת על השקפת מכלול האינטרסים ועל מנגנוני אכיפה חברתית. חלופה2 מתבססת על אחריות העורך .הראשי למלא את תפקידו. לכן כל החלופות יקבלו ניקוד בינוני (3) (3) (3) (3) השפעה על רמת התחרות בשוק .רגולציה מכבידה מקימה חסמי כניסה לשוק ומעמיסה עלויות ציות למפוקחים כל אלה פוגעים ברמת התחרות בשוק. לכן החלופות ידורגו ב התאם לנטל .הרגולטורי שהן מייצרות (2) (5) (4) (1) התאמה לאמצעי מדיה נוספים נמוכה– יהיה קשה לחייב חברת חדשות נפרדת ולפקח על עמידה בכל ההוראות מצד גופים רבים בכל אמצעי התקשורת גבוהה .מאוד קל מאוד לשכפל את הרגולציה גם לרדיו, אתרי אינטרנט ומדיות נוספות בינונית. בחלק מאמצעי המדיה קל לשכפל– ,רדיו עיתון ואתר .אינטרנט חדשותי אך במעבר לגופים רזים– החובות .הללו קשות ליישום כמו חלופה0 (1) (5) (3) (1) רמת התערבות ממשלתית ,פיקוח על מהימנות איזון ועוד עשויים להיות מכשיר פוליטי לפגיעה .בחופש הביטוי בנוסף, קנסות ושלילת רישיון עשויים לפגוע בפלורליזם שמוצג במסך רמת התערבות נמוכה מאוד רמת התערבות נמוכה מאוד כמו בחלופה0 , אך בתוצאה שלילית רבה יותר נוכח חשיפה של גופים רבים יותר לרגולציה (2) (5) (5) (1) ישימות ואכיפה נמוכה– לרגולטור קשה מאוד לקבוע האם חלה הפרה של מהימנות או איזון , וכן קשה לאכוף את כללי האתיקה גבוהה– ניתן לפקח על ביצועם של כללי השקיפות, וקל לפקח על קיומו גבוהה– ניתן לפקח על ביצועם של כללי השקיפות, וקל לפקח על קיומו של תקנון אתיקה . לגבי עורך ראשי– הדבר תלוי בפרטי חובה זו נמוכה– לרגולטור קשה מאוד לקבוע האם חלה הפרה של מהימנות או איזון 99 'ראה לעניין זה בעמ52 - 53 בדו"ח המלצות ועדת פולקמן. 62 של תקנון אתיקה (תנאי כשירות, דרך )מינוי (2) (5) (5) (2) ציון כולל 2.15 4.4 3.8 1.7 ,לסיכום הניתוח המספרי מראה כי חלופה1 – חלופת שקיפות ואחריות עצמית– היא החלופה ,בעלת הציון הגבוה ביותר, והיא מציעה את האיזון הטוב ביותר בין הגנה על מהימנות המידע .שמירה על חופש הביטוי, ישימות רגולטורית והתאמה לאמצעי מדיה נוספים זאת גם בבירור החלופה שמטילה את העל ות הרגולטורית הנמוכה ביותר, מאחר שהיא מתמקדת בהטלת חובות .שקיפות .בנוסף, חלופה זו מתאימה לרגולציה הקנדית כפי שתואר בהרחבה בסקירה הבינלאומית אנו בוחרים בחלופה זו כ- Best Effort לטיפול בבעיה האמורה, תוך נטילת הסיכון כי האסדרה אינה חפה מחסרונות. אך יחד עם זאת, אנו מבכרים רגולציה פרו- תחרותית כתחליף מועדף לרגולציה הנוכחית. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לסגירת הפער הרגולטורי, כולל בין אמצעי מדיה שונים. אנו מצפים להחלת רגולציה פרופורציונלי ת על אמצעי המדיה האחרים במקביל או לאחר החלת הרגולציה האמורה על שוק ה.שידורים 2.4.4 סיכום החלופות שנבחרו  אין איסור גורף על בעלות צולבת חוצת-מדיה או על בעלות צולבת תוך- ,ענפית. כלומר .צמיחה אורגנית מותרת  תחול חובת נשיאה של ערוצי חדשות על גבי פלטפורמות בנייטרליות ט .כנולוגית  .תחול חובת גילוי ובולטות של ערוצי חדשות על גבי הפלטפורמות  .חובת תקנון אתיקה עצמאי שיגובש על ידי הערוץ  .חובת שקיפות של בעלי המניות ושל מפרסמים בערוץ 2.5 עיצוב החלופה הנבחרת 1) :חובת רישום במרשם ספקי החדשות כפי שניתן לראות מפרק2.4.4, ההוראות על ספק חדש ות .מתמקדות בעידוד התחרות במגזר זה על מנת לקיים את האסדרה בתחום החדשות– תחול .חובת רישום על גורם שמשדר חדשות כפי שתואר בפרק2.1.1 , עסק חדשות צריך להפעיל דסק של עיתונאים וכתבים. על מנת להגדיר "דסק" נשתמש במדדים תפעוליים של העסק– גוף שמשדר חדשות40 דקות בכל 'יום בימי א- 'ה , עם הוצאות שנתיות של2 מיליון ₪ ומעלה להפקת תכני חדשות ומעסיק5 .עובדים בעלי תעודת עיתונאי תנאי הסף לרישום במרשם ייקבעו באופן שלא ייצור חסם כניסה מיותרים ,לענף.ובפרט לא ייצרו חובות השקעה לצורך כניסה לענף100 על הפרת חובה זו יחול עיצום כספי בש יעור של1% .מהכנסות גוף השידור 100 יובהר כי גם דרישות המינימום של2 מיליון ש"ח שצוינה אינה יוצרות חסם כניסה לענף, אלא לרישום בלבד. תנאי הסף לרישום מפורטים בסעיף55 להצעת החוק ומ תמקד ים בדרישות הנוגעות לישראליות, דרישות אי הרשעה, איסור על תאגיד העוסק ברכישת אמצעי פרסום או על תאגיד חדל פירעון או בהליכי פירוק .)(ר' גם דברי ההסבר לסעיף 63 2) מגבלת בעלויות צולבות : ,על מנת לעבור באופן מדורג מהרגולציה הקיימת לרגולציה החדשה ב שנתיים הראשונות יאסר לספק חדשות בטלוויזיה על גורם שהכנסתו השנתית מאספקת חדשות בעיתון יומי, אתר אינטרנט או רדיו היא מעל300 מיליון .₪ ,באופן זה התחרות בשוק השידורים תוכל להתבסס לאחר כל שאר שינויי האסדרה שיתבצעו בחוק. רק לאחר מכן .יתאפשר לשחקן גדול כאמור לספק חדשות גם בשוק השידורים 3) לא יחולו מגבלות על פלטפורמת שידורים רב- ערוציים. החוק לא יבחין יותר בין ערוץ לבין פלטפורמה כאמור, ולא תחול מגבלה על אחז קה צולבת בין ספק חדשות רשום לבין ספק תכנים .רשום 4) עסקת רכישה שמתקיימים בה שני התנאים הבאים , תדרוש אישור מראש מרגולטור ,השידורים לאחר בחינה תחרותית : א. עסקה בין ספק חדשות רשום לבין ספק תכנים רשום אחר (לרבות אם הוא גם ספק .)חדשות רשום ב. הרכישה תעלה על שיעור של20% .מאמצעי השליטה של הגורם הנרכש באופן זה לא תימנע צמיחה אורגנית מצד אחד, ומצד שני– רק עסקאות בין גופים בעלי .נפח פעילות משמעותי בשוק ייבחנו בנוסף ומטעמים תחרותיים דומים, המועצה תהיה רשאית לקבוע בכללים הגבלות בדבר מינוי נושאי משרה (למשל, הגבלה על מינוי מנ.)כ"ל שהוא בעל זיקה בספק חדשות מתחרה על הפרת הוראה זו (אחזקה אמורה ללא קבלת אישור הרגולטור וכן הפרת הכללים בדבר מינוי נושאי משרה) יוטל עיצום כספי בגובה1% מסך הכנסות גוף השידור. על הפרת האחזקה הצולבת ניתן .אף לבטל את הרישום במרשם ספקי החדשות 5) התייחסות לגודל : חובת נשיאה תחול כלפי על ספק חדשות רשום אשר אינו מקבל כסף מהפלטפורמה בעד הפצת תכניו . באופן זה מנגנון השוק הוא זה שקובע את "הגודל" או את יחסי הכוחות במו"מ, ואילו הרגולציה חלה באופן אפקטיבי רק על ספקי החדשות אשר צריכים .הגנה רגולטורית בנוסף, חובה דומה תחול כלפי ערוץ הכנסת ותאגיד השידור הציבורי, אשר .אף הם אינם גובים כספים מהפלטפורמות ומשדרים תוכן בעל חשיבות ציבורית 6) איזון הפגיעה בפלטפורמות: על מנת לגדר את העלות לפלטפורמות ולשם איזון הפגיעה הקניינית בהן– תוגדר מגבלת10 ספקי חדשות שי וכלו לי ת הנו מהוראתmust-carry בכל .פלטפורמה במידה שיהיו יותר מ- 10 ספקי חדשות רשומים המעוניינים לממש את חובת הנשיאה מול פלטפורמה מסוימת, ה פלטפורמה תוכל לבחור בעצמה את10 ספקי החדשות )הרשומים שהיא תישא (ערוץ אחד לכל ספק. 7) פלטפורמה תחויב לשאת ספקי חדשות רק אם היא משווקת למנוייה תכני חדשות לינאריים שלה או של אחרים. זאת על מנת להימנע מאפקטים שליליים של שינוי מודלים כלכליים של הפלטפורמה (כדוגמת חיוב ספקי תכנים שמספקים שידוריVOD בלבד לשאת ערוצים לינאריים.) 8) על הפרת חובת הנשיאה יוטל עיצום כספי בגובה1% .מסך הכנסות גוף השידור 9) רגולציית בולטות: ספקי החדשות ימוקמו ברצף אפיקים. ככל שמספרם עולה על10 , הם יחולקו למקטעים של10 רצופים כל פעם. בממשקיOTT תהיה סמכות לרגולטור לקבוע כללי .בולטות מתאימים על הפרה זו יוטל עיצום כספי בגובה0.5% .מסך הכנסות גוף השידור 64 10 ) הפצה ב פלטפורמה ציבורית : חובת ההפצה תהיה ב יישומון הציבורי, ולא במערך ה- DTT של עידן פלוס . החובה תחול רק על ספק חדשות שמשדר באופן פתוח לציבור, וזאת על מנת להימנע .משינוי מודלים כלכליים 11 ) :הטלת חובות הנוגעות לשקיפות, ובכלל זה  שיקוף תקנון שכל ספק רשום יידרש לגבש ולאמץ ולא יהיה נתון לאכיפה של הרשו ,ת או המועצה. מוצע לקבוע רשימה של נושאים בהם יעסוק תקנון האתיקה חלקם נוגעים לחובות כלליות שיש להחיל על כל ספק תכנים וחלקם נוגעים לטיב .ולסטנדרט מקובל לעבודה עיתונאית ללא הטיה לא עניינית של הסיקור :הערה חובה זו תחול גם על ספק תכנים שאינו ספק חדשות, אולם התק נון יתייחס רק לנושאים שעשויים להיות רלבנטיים גם לגביו, שהם מניעת ניגוד עניינים, כללי .גילוי נאות ואתיקה במסר פרסומי  חובת דיווח וחובת פרסום אודות החזקות הנוגעות לספק חדשות רשום, ואודות הגורמים העיקריים שהתקשרו עם ספק החדשות הרשום להכללת מסרים פרסומיים בתכני ו. חובה זו נועדה לשמש כגילוי נאות בדבר האינטרסים השונים של המחזיקים בספק החדשות הרשום, לאור העובדה שתוכני החדשות עלולים .להיות מושפעים מכך על חובה זו יוטל עיצום כספי בגובה0.5% מסך הכנסות .גורם השידור 12 ) איסורים על אספקת תכנים מסוג מסויים יתמקדו רק בגרעין הקשה של שידורים אסורים הנהוגים היום: שידורים של חומרי תועבה או שידור תכנים שיש בהם משום הסתה לגזענות או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני אדם על רקע השתייכות קבוצתית מסוימת . הערה: חובה זו תחול גם על ספק תכנ.ים שאינו ספק חדשות רשום על הוראה זו יחול עיצום כספי בגובה1% .מסך הכנסות גוף השידור 2.6 קביעת יעדים וקריטריונים לאסדרה בתוך3 :שנים מיום תחילת החוק 1) שיפור במדדי אמון הציבור בתקשורת– עלייה מ- 49% (לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה) ל- 60% בלפחות שני סקרים שיבצעו.גופי חברה אזרחית או גופים ממשלתיים 2) 6 שחקנים פעילים.בתחום החדשות בשוק השידורים 3) 5 .ערוצי חדשות נגישים לכלל הציבור, לרבות באמצעות היישומון הציבורי 4) ( הפחתת מדד ריכוזיות מבוסס הכנסותHHI .) בשוק ערוצי החדשות ככל שמדדHHI מבוסס הכנסות בשוק ערוצי החדשות יעמוד על1500 ומטה במשך שנתיים רצופות – .ייבחן מחדש הצורך ברגולציה 65 3 הפקות מקור 3.1 ניתוח כלכלי של התחום והצורך בהתערבות כפי שהוסבר בפרק1 , הפקות מקוריות כגון דרמה, תעודה, סאטירה, ריאליטי ובידור מאופיינות ברמת סיכון גבוהה: מצד אח ד, העלות ידועה– וכרוכה בהשקעה הונית גבוהה; ומן הצד השני– הביקוש אינו ידוע מראש כמו גם היכולת למסחר את התוכן לאחר מכן. כל זאת ביחס לחלופה של רכישת תכנים קנויים מהארץ או מחו"ל , בהם העלות נמוכה עשרות מונים וכבר נבחנה רמת הביקוש .לתכנים אלה במקומות שונים הבי קוש לאספקת תכנים אלה מאופיין בעיקר בשידורVOD , בו ערך ,הפרסום נמוך משמעותית ביחס לערך הפרסום בשידור לינארי. בשונה מתכני חדשות וספורט תכנים מקוריים מוצלחים ניתנים למסחור וקיימות כיום דוגמאות מספקות לתוכן מקורי ישראלי אשר הזכויות לשידורו נמכרו מעבר לים. נוכח מאפיינים אלה, תקציב ההפקה המקומית מושפע מההוצאה על התכנים הפופולריים יותר, בלעדיהם אין "זכות קיום" בשוק– תכני החדשות ותכני הספורט. ההחלטה איזו יצירה תראה אור קשורה לצפי לכדאיות הכלכלית של ההפקה. ככל שתקציב ההפקות יקטן, כך ייגנזו עוד בשלב הרעיון הפקות בעל ות צפי נמוך יותר לכדאיות כלכלית .חיובית. ככל שתתקיים תחרות בין יוצרים, הרי שמצב של ריבוי יוצרים יתורגם לאיכות התוצר תכני דרמה מצויים בתחרות עזה מול ענקים בינלאומיים כדוגמת נטפליקס ודיסני, כאשר תכנים ישראליים עשויים לבדל תחרותית את ספקי התכנים הישראליים מול הבינלאומיים, ומנגד– עשויים להביא את הספקים הישראליים להתמקד בהפקת שעשועונים ותכניות זולות ופופולריות .שאינם תורמים את ההשפעות החיצוניות החיוביות שפורטו תכני תעודה הם בעלי ביקוש נמוך מאוד ביחס לשאר הסוגות ועם זאת, עלות הפקתם היא גבוהה ביותר, במדרג הוצאות דומה לזה של דרמה. לכן, הכדאיות הכלכלית של הפקת תכני תעודה היא נמוכה ביותר, אך השפעתם על עיצוב "הסיפור הלאומי" היא משמעותית .תכנים מקוריים של סאטירה, בידור וריאליטי מאופיינים .בביקוש גבוה ועם עלות הפקה נמוכה באופן ניכר ביחס לתכני דרמה ותעודה101 נהוג להבחין בהפקות המקוריות בין הפקות כלליות לבין הפקות איכותיות– הפקות מקור מסוגה עילית אשר כוללות תכני דרמה ותכני תעודה. הפקות מקור מסוגה עילית מספקות ערך שאינו 101 .נסביר את הבדלי העלויות של הפקות הסוגות השונות:שני סוגי ההפקות בתחום השידורים הם 1 ( . הפקות אולפןStudio Production :) הפקה המתקיימת בתוך אולפן טלוויזיה קבוע, בו מצוי ציוד תאורה, מצלמות וצוות טכני. סוגי התוכן המופקים בדרך כלל בהפקות אולפן כוללים: חדשות, אקטואליה, אירוח, שעשועונים, סאטירה .ועוד 2 ( . הפקות מחוץ לאולפןField Production / Outside Broadcast / On-Location Production :) הפקה שמתבצעת באתר חיצוני, מחוץ לאולפן הקבוע. מתאימה לתכני דרמה, תעודה, סיקורים, שידורי ספורט ולפעמים גם .ריאליטי ,ככלל, הפקות מחוץ לאולפן יקרות יותר מאשר הפקות אולפן נוכח ההוצאות הדרושות לכתיבת תסריט, נסיעות, לינה הוצאות יקרות יותר בגין .תאורה וצילום, טיפול רב יותר בעריכה, תיקון צבע, סאונד ועוד ד ו"ח שהוכן עבור רגולטור השידורים הבריטי , Ofcom מצביע על כך: "הפקות מחוץ לאולפן הן יקרות יותר, זמן 'הצילום ממושך יותר ועלויות הצוות הן גבוהות יותר ולמשך זמן רב יותר" (עמ51 )שם. עוד נאמר בדו"ח זה כי נוכח התייקרות תשומות ההפקות השונות, חלה ירידה משמעותית בהפקות מסוג דרמה ועלייה בהפקות של תכני בידור '(עמ 6). ניתן לראות זאת בתרשים נוסף ב 'עמ12 דו ב "ח נוסף של רגולטור השידורים הבריטי, משנת2023 :(מופיע בכתובת - demand - on - and - radio - data/tv - and - https://www.ofcom.org.uk/siteassets/resources/documents/research sector.pdf?v=330061 - production - tv - uks - sector/understanding - production - tv - research/uk - research/tv ). בהתייחס להעדפת גופי השידור הישראליים להפיק הפקות זולות על פני הפקות יקרות, נציג נתונים לדוגמה מתוך דו"ח הרשות השנייה לשנת2021, שהוא הדו"ח העדכני ביות.ר כמות שעות שידור שהוכרו כהפקות מקור מסוגה עילית– קשת : דרמה– 55:17 שעות, תכניות מיוחדות– 43:19 , סרטי תעודה– 1:11 , תכניות תעודה– 253:12 (מתוכם: תכנית חיסכון– 192:03 .) רשת : דרמה– 5:29 , תכניות מיוחדות– 22:19 , תכניות תעודה– 96:47 "(מתוכם: "לפני החדשות– 39:59 .) .ניתן לראות כי הרוב המוחלט של ההפקות שהוכרו הן הפקות אולפן שהן הפקות זולות יותר כפי שתואר מעלה 66 נמדד אך ורק בכמות הצפיות ,: הן מעצבות את "הסיפור הלאומי", בונות זהות תרבותית משותפת מחזקות שפה, מנטליות ו היסטוריה מקומית, ומאפשרות ייצוג של מאפיינים ייחודיים לחברה המקומית. דא עקא, שוק שידורים ללא רגולציה נוטה שלא לספק את הכמות או את האיכות המספקת של תכנים מסוגה עילית– בעיה אשר ידועה ככשל שוק מסוג תת- אספקה. כשל השוק נובע מכך שתכנים בעלי ערך תרבותי, חברתי, חי ,נוכי וזהותי גבוה נוטים להיות מופלים בשוק חופשי המעדיף הפקת תכני בידור זולים להפקה אשר מושכים קהל רחב, אך ללא ערך חברתי גבוה. בעוד שהפקת תוכן מקומי נחשבת כהשקעה מסוכנת וארוכת טווח, התשואה עליה לרוב נמוכה יותר– הן .מסחרית והן מבחינת יכולת תפוצה חוצה גבולות בנוסף, דומיננטיות של שחקנים גלובליים עלולה ,לדחוק את התעשייה המקומית ולפגוע בגיוון התרבותי ובשידורם של סיפורים מקומיים. בשל כך מדינות רבות קובעות אסדרה שמטרתה לתמוך בהפקות מקומיות, מתוך הבנה שהן מהוות נדבך .חיוני בשוק השידורים בהיבט הציבורי גם בישראל קיימ ת כיום אסדרה נרחבת אשר נועדה לתמוך בהפקות המקומיות. בישראל קיימות .חובות השקעה נפרדות בהתאם לסוג הגורם המשדר ראשית , תאגיד השידור הציבורי "כאן" מחויב להשקיע לפחות210 מיליון ש"ח בשנה בהפקות מקור ובתכניות ספורט, מתוכן לפחות105 מיליון ש"ח להפקות מקור מסוגה ע ילית. 102 שנית , ערוצים מסחריים בעלי רישיון לפי חוק הרשות השנייה חייבים להשקיע15% מהכנסותיהם כאשר כל סכום ההשקעה מיועד להפקות מסוגה עילית– הכוללות דרמה, תעודה ותכניות "מיוחדות". המונח "תכניות מיוחדות" מוגדר בחוק הרשות השנייה103 והוא כולל בין השאר גם תכניות סאט ירה אשר ככלל הן בעלות כדאיות כלכלית להפקה .ואינן נחשבות כסוגה עילית לפי ההגדרות המקובלות שלישית , פלטפורמות בעלות רישיון לפי חוק התקשורת חייבות להשקיע8% מסך ההכנסות מהשידורים בלבד, כאשר לפחות מחצית מהסכום (כלומר4% .מההכנסות) מיועדת להפקות מסוגה עילית הפלט פורמות נדרשות להשקיע27.5% מסך מחויבותיהן בהשקעה בהפקות מקור– .בתכני ילדים, נוער והגיל הרך ל צד זה , שידורים בטכנולוגייתOTT – הן של פלטפורמות בעלות רישיון והן של פלטפורמות שמשדרות רק ב- OTT – אינם כפופים כיום לכל חובת השקעה רגולטורית ביצירה ישראלית, למרות נתח השוק ההולך וגדל שלהם. מצב זה יוצר פער רגולטורי אשר גדל משנה לשנה, ומקטין את החובה בהתאם– כתלות בקצב אימוץ טכנולוגייתOTT . ב תרשים 8 להלן מוצג היקף חובת ההשקעה הכספית בהפקות מקור ובהפקות מקור מסוגה עילית על השוק הפרטי, בין השנים2015 - 2021 (אשר נגזרות מן ההכנסות של השנים2014 - 2020 ). 104 מן התרשים ניתן לראות כי בין השנים2017-2015 חל גידול של10% בהיקף חובת ההשקעה בהפקות 102 סעיף2 של התוספת בחוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד- 2014 .. הסכומים הם לאחר הצמדה 103 ""תכנית מיוחדת- תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות :יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה )(א ;תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות )(ב ;תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות )(ג ,דרמה בודדת דרמה תיעודית וסדרה דרמטית- כל אלה באורך של חצי שעה לפחות. 104 נציין כי לא קיימים נתונים עדכניים יותר, וזאת כיוון שלא פורסמו דוחות עדכניים לציבור מאת הרשות השנייה ומאת המועצת הכבלים והלוויין. זאת, בין היתר כיוון שהכרה בהוצאות מתבצעת בדיעבד, כפי שיוסבר בפסקאו ת .הבאות 67 מקור וגידול של14% בחובת ההשקעה בהפקות מקור מסוגה עילית. לאחר מכן, בעקבות המשבר הפיננסי של ערוץ10 , שהוביל לבסוף למיזוג רשת וערוץ10 , חלה ירידה משמעותית בהיקף חובת ההשקעה– ירידה של32% בחובה הכללית, וצניחה של34% בחובה מסוגה עילית, בין השנים2020- 2017 . בשנה לאחר מכן חלה עלייה אשר מיוחסת לגידול בהכנסותיהן של קשת ורשת אשר גדלו יותר .מצמצום ההכנסות של הוט ויס מאספקת שידורים בכבלים ובלוויין תרשים8 :חובת השקעה בהפקות מקור ,ובהפקות מסוגה עילית ,על הגופים המסחריים 2021-2015, במחירים שוטפים .מקור: דו"חות הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ,כפי שנאמר קיימת מגמה ארוכת שנים של הגירת מנויים לטכנולוגייתOTT ,. כניסתן של סלקום פרטנר וחברות סטרימינג בין-לאומיות חוללו תחרות שאילצה את החברות המסורת יות להוריד מחירים. כתוצאה מכך, הכנסות החברות המסורתיות נשחקו בעקביות, וכפועל יוצא מכך– סך חובת השקעתן בהפקות מקור 'בשנים שבתרשים מס8 . אלא שמאז שנת2020 , הפלטפורמות המסורתיות מצויות בקצב הגירה מואץ ל- OTT , מה שמצמצם דרמטית את חובת ההשקעה 'בהפקות מקור. כפי שהוצג בתרשים מס3 לעיל, שיעור מנוייOTT בפלטפורמות הישראליות עמד בשנת2024 על74% – ,נתח שוק שאינו כפוף כלל לחובת השקעה בהפקות מקור. כך היקף חובות ההשקעה הולך ונשחק באופן שפוגע אנושות באספקת סוגה עילית לצ יבור בישראל וכנגזרת מכך – בכל עולם ה יצירה הישראלית. ,בשונה מהנתונים אודות החובה אשר תלויים אך ורק בהכנסות של שנה קודמת קיימת שונות גבוהה בין השנים לגבי ,ביצוע הפקות המקור וזאת משלוש סיבות מרכזיות: א. הפקות עשויות להתפרס על פני מספר שנות תקציב. ב. ההכרה בהפ קה מתבצעת רק לאחר שידור ההפקה. ג. סכומי ,)ההשקעה מוכרים לפי עיתוי החוזה (על בסיס מצטבר) ולא לפי עיתוי ההוצאה (על בסיס מזומן וניתן לפרוס את ההכרה על פני השנים שבין עיתוי החוזה לעיתוי ההוצאה. לכן, ההשוואה הנכונה לגבי ביצוע ההפקה היא השוואה ארוכת-טווח. בהשווא ה בין שנת2021 לשנת2015 נמצא כי חלה ירידה של26% בביצוע בפועל של הפקות מקור ובביצוע בפועל של הפקות מקור מסוגה עילית. זאת אל מול ירידה בסך החובה של הפקות מקור בשיעור של21% ובירידה בחובה של הפקות מקור מסוגה עילית בשיעור של16% . לפיכך, קיים קשר בין סכומי הה .שקעה בפועל לבין חובת ההשקעה יתרה מזאת, המציאות מוכיחה מזה שנים רבות כי ללא קיומה של חובת השקעה בהפקות מקור 510 559 556 458 410 379 405 361 413 413 322 291 272 302 0 100 200 300 400 500 600 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 חובת השקעה בהפקות מקור חובת השקעה בסוגה עילית 68 ובפרט בהפקות מקור מסוגה עילית– גופי השידור לא מ ,פיקים תכנים אלה. כך סלקום, פרטנר ונטפליקס פועלות בשוק מזה10 -8 שנים, ובמצטבר הפיקו3 הפקות מקור בלב ד. 105 ועדת פולקמן המליצה מספר המלצות בעניין: 106 א. "עקרון "אדישות טכנולוגית– חובת ההשקעה תחול גם על הכנסות משידוריOTT . ועדת פולקמן הבחינה בין ערוצים לבין פלטפורמות, ולכן כלל זה מרחיב את תכולת האסדרה רק .בקרב הפלטפורמות ב. חובת ההשקעה שתיקבע על הפלטפורמות הישראליות תחול באופן שוויוני גם על .פלטפורמות בינלאומיות ג. פלטפורמות בעלות מחזור שנתי של300 מיליון ₪ יחויבו בהשקעה בשיעור של6.5% מההכנסות, ואילו ערוצים מסחריים יחויבו בהשקעה בשיעור של13% . מתווה זה משמר את היקף חובת ההשקעה הכללית שחלה על הגופים הפרטיים ביחס לשנת2019 . ד. חובת ההשקעה תחול על סוגה עילית בלבד– ."דרמה ותעודה, ללא "תכניות מיוחדות ה. .לא תחול חובת השקעה בהפקות לילדים, נוער והגיל הרך ו. תחול חובת השקעה בתכני תעודה בשיעור של15% .מסך חובת ההשקעה בסוגה עילית ז. השקעה כללית.בהפקות מקומיות (שאינן סוגה עילית) תיקבע על ידי מנגנון השוק ח. החובות הן חובות השקעה בלבד, לא יחולו הוראות ל.גבי זמן השידור או מיקום השידור .אלה ייקבעו לפי מנגנון השוק על מנת ,לקדם את כלל ההמלצות של ועדת פולקמן יש לערוך התאמה לגבי הגופים עליהם תחול הרגולציה ו מה יהיה שיעור החובה, כפי שיפורט. נוכח מאפייניהם הכלכליים והתחרותיים של תכני סאטירה, ריאליטי ובידור, כמו גם ערכם הציבורי ביחס לערכם הציבורי של תכני דרמה ותעודה ישראליים– משרד התקשורת סבור כי האינטרס הציבורי אינו מצדיק התערבות רגולטורית להפקת תכנים אלה וכי נכון להשאיר זאת למנגנון השוק. גם תכני הילדים והנוער יופקו על ידי מנגנון השוק .ללא התערבות רגולטורית, מן הטעמים שפורטו בדו"ח ועדת פולקמן מטרת האסדרה היא עידוד היצירה הישראלית בתכנים בהם קיים כשל שוק– תכני דרמה ותעודה .בלבד לא מצאנו לנכון להתייחס באופן פר טני לתכני ילדים ונוער , נוכח המלצות ועדת פולקמן וניתוח הוועדה בדבר הכדאיות הכלכלית החיובית של תכנים אלה , אך תכני ילדים ונוער שהם מסוג .דרמה או תעודה ייכללו באסדרת הפקות המקור 105 ההפקות הן: "משיח", "אזהרת מסע" ו"באש ובמים". יצוין כי הפקות אלה אינן עומדות בהכרח בקריטריונים להכרה כהפקה מקומית. עוד יצוין כי "משיח" הופקה על ידי קשת ועבורה ובשלב מתקדם סלקום הצטרפה במשותף להפקה ומימנה מחצית מהעלות. כלומר, סביר להניח כי ללא החו .בה המוטלת על קשת, הפקה זו לא הייתה מתבצעת "אזהרת מסע" הופקה במשותף על ידי הוט (עליה מוטלות חובות השקעה נכבדות), נטפליקס וערוץ הטלוויזיה הנורבגי TV2 .כיוון שזו הפקה ישראלית- )נורבגית (אשר לא בטוח שתוכר כהפקה מקומית ישראלית– היא עשויה להיות מוכרת כהפקה אירו .פית במדינות האירופאיות השונות המחייבות השקעה בהפקות אירופאיות 106 ראה ב דו"ח המלצות ועדת פולקמן 'עמ10 - 12 , 41 , 57 - 63 . 69 3.2 סקירה בינלאומית משווה חובת השקעה בהפקות מקומיות היא חובה רווחת מאוד במדינות אירו פה. הרגולציה האירופית מבחינה בדרך כלל בין סוגים שונים של שירותי אודיו- ויזואל: שידורים לינאריים ושידוריVOD . 107 ,בדירקטיבה האירופיתAVMSD , נקבעו הוראות מסוימות לגבי השקעה בהפקות מקומיות, אך באופן שונה בין שידורים לינאריים ושידוריVOD . הכללים אשר נקבעו לשירותיVOD : סעיף13 (1) מחייב ששירותי VOD יקצו לפחות30% מהקטלוג ליצירות אירופיות ויבטיחו להן בולטות; סעיף13 (2 ) מאפשר למדינות לחייב ספקי תכנים בהשקעה ישירה או עקיפה בהפקות אירופיות; וסעיף13 (6 ) מתיר פטורים לשירותים בעלי מחזור מצומצם או הש פעה שולית בשוק. הדירקטיבה מאפשרת להחיל את החובות גם על ספקים זרים הפועלים בשוק המקומי, אם החובה מוחלת באופן שוויוני, אם יש להם נתח שוק מהותי או פנייה ישירה .לקהל המקומי יש לציין כיAVMSD מספקת מסגרת, אך היישום הספציפי משתנה ממדינה למדינה. בהתאם להמלצות ועד ת פולקמן שלא לקבוע חובות זמן שידור, התמקדנו בסקירה ההשוואתית בחובות :כספיות. ניתן להבחין בשלוש חלופות עיקריות א. .השקעה ישירה של ספקי התכנים בשיעור מסוים מההכנסות ב. .הפרשת אחוז מסוים מההכנסות לקרן ציבורית ייעודית שתתקצב הפקות מקומיות ג. בחירה בין השקעה עצמית לבין.הפרשה לקרן טבלה5 להלן מפרטת את החובות הקיימות על ספקיVOD במדינות שונות באירופה. בכל המדינות הללו, נקבעו חובות זהות על ספקיVOD זרים. נמצא כי ב- 17 מ דינות קיימות חובות כספיות בהפקות מקומיות. ניתן לראות כי קיימת שונות רבה בשיעורי ההשקעה בין המדינות השונות, והן נעות בין1.5% מההכנסה לעד25% מההכנסה בצרפת. ב- 10 מדינות מתוך ה- 17 החובה היא בהיקף של4% - 5% . טבלה5 :חובות המוטלות באירופה על ספקי VOD לתמיכה בהפקות מקומיות מדינה חובת השקעה/מס צרפת 20% + חובת השקעה5.15% מס גרמניה % 20 חובת השקעה108 מס בשיעור+ על כל הספקים1.8% או2.5% בהתאם להיקף הכנסות איטליה 16% חובת השקעה בלגיה )(צרפתית מתווה מדורג להעלאת אחוזי השקעה/מס בהתאם:להיקף הכנסות 2025 - 1.68% עד5.61% . 2027 : 2% עד9.5% ספרד 5% חובת השקעה/מס הולנד 5% חובת השקעה/מס דנמרק חובות בהיקף של לפחות5%, בחלוקה בין השקעה לבין מס109 107 "במדינות מסוימות קיימת הגדרה של "פלטפורמה– חברה אשר מתקשרת עם ספקיVOD ועם ערוצים לינאריים .במטרה להציע הצעות ערך לצופים 108 .בשלבי חקיקה, טרם נכנס לתוקף 109 :מתווה לעידוד השקעה 2% השקעה ללא חובה. אם ההשקעה היא פחות מ+ מס- 5% , אזי יש חובת מס של3% .נוספים 70 פינלנד % 5 מס. השקעה מעל היקף זה תפחית את המס באותו שיעור110 נורבגיה % 5 חובת השקעה111 פורטוגל עד4% + חובת השקעה1% מס בלגיה )(פלמית 2% - 4% השקעה/מס, בהתאם להיקף הכנסות שוויץ 4% חובת השקעה/מס רומניה 4% חובת השקעה/מס קרואטיה 2% + חובת השקעה2% מס צ'כיה 1.5% + חובת השקעה2% מס פולין 1.5% מס יוון 1.5% חובת השקעה/מס :מקורinternational - Cullen 112 סעיפים16 ו- 17 של הנחייתAVMSD מטילים חובות על ערוצים לינאריים (שידורי טלוויזיה) לקדם יצירות אירופיות. סעיף16 קובע כי על הערוץ לשדר ברוב זמן השידור יצירות אירופאיות, למעט זמן המוקדש לחדשות, אירועי ספורט, משחקים, פרסומות, טלטקסט ושירותי טלשופינג. סעיף17 מ חייב להשקיע10% מתקציב התוכן או שיעור זהה של זמן שידור בהפקה אירופאית שנוצרה על .ידי מפיק עצמאי, שאינו מהערוץ הדירקטיבה מאפשרת למדינות החברות להחיל את החובות גם על ערוצים לינאריים זרים הפונים לקהלים בשטחן. בהמשך לכך נמצא כי מדינות מסוימות החילו חובות כספיו ת על ערוצים לינאריים לתמיכה בהפקות מקומיות: אוסטריה, בלגיה- ,קהילה צרפתית ,קרואטיה, קפריסין, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איטליה, מלטה, פולין פורטוגל, רומניה, ספרד .ושוויץ ברוב המדינות הללו, החובה הכספית על הערוצים הלינאריים זהה לחובה הכספית על ה- VOD . חשוב לציין כי המגמה באירופה היא של הכללת חובות ההשקעה בהפקות מקומיות במדינות .נוספות בהשוואה ליולי2021 , נוספה חובת השקעה בדנמרק, פינלנד, הולנד ונורבגיה; החובה ;)הקיימת הוחמרה והוגדלו חובות ההשקעה בצרפת, איטליה, קרואטיה ובלגיה (צרפתית ופלמית והוחלה החובה ע ל ספקי תכנים זרים– אם בדו"ח ועדת פולקמן (על בסיס ממצאי שנת2020 ) הוצגו 5 מדינות בסה"כ עם חובת השקעה או מס על ספקי תכנים זרים, כיום מדובר על17 .מדינות המדינות המובילות באירופה אינן מסתפקות בכוחות השוק בלבד ומיישמות הסדרים מגוונים להבטחת השקעה מתמשכת בסיפו רים מקומיים, מתוך הכרה בסכנות הגלובליזציה ובחשיבות .הייחוד התרבותי .קיימות חובות השקעה בהפקות מקומיות גם במדינות מחוץ לאירופה בקנדה , החקיקה החדשה– Online Streaming Act – מחייבת ספקיOTT להשקיע5% מהכנסותיהם לתמיכה בהפקות מקומיות שונות. הרגולטור מעריך כי ח ובה זו היא בהיקף של כ- 200 .מיליון דולר קנדי113 110 .בשלבי חקיקה, טרם נכנס לתוקף 111 טרם עבר את כל הליכי החקיקה. יושלם לאחר שה- OECD יחליט בענייןBEPS . 112 ,הדו"חות של חברת הייעוץ נמסרים למנויים בלבד, ואיננו רשאים לחשוף את חומרי הגלם שלהם בפומבי. עם זאת קיים דו"ח של קבוצת הרגולטורים האירופאייםERGA – n Regulators Group For Audiovisual Media Europea Services שסוקר את החובה האמורה. דו"ח זה נכון לשנת2023 ולכן קיימים שינויים קלים בין המידע המוצג בנספח .ב' שם לבין הממצאים אשר הצגנו בטבלה 113 מדיניות רג ולטור השידוריםCRTC מיום4 ביוני2024 . 71 האסדרה באירופה ובקנדה קודמה לצורך הבטחת ה השקעה.בהפקות מקומיות :השפעות האסדרה ככלל, הרגולטורים האמונים על יישום חובת ההשקעה אינם מפרסמים לציבור .את סך ההשקעה שבוצעה בפועל בהתאם לחובה זו לצד זה, לא ידוע על קשיים באכיפה או על .סמכויות שאינן מספקות לאכיפה על ידי הרגולטורים, גם ביחס לספקי תכנים זרים114 על כן, יש .להניח כי סך ההשקעה שבוצעה היא לפחות כמו ברף החובה לא ידוע על השפעות נוספות שנגרמו בעקבות הטלת חובת ההשקעה בהפקות מקומיות. ניתן לטעון כי הטלת חובת השקעה מתערבת בצד הביקוש בשוק היצירה, מה שעשוי להוביל לעליית מחירים .בשוק זה ולהתייקרות עלות ההפקה. בעלי עניין מסוימים טענו זאת בפנינו, מבלי להציג נתונים לכך מנגד, מחקר שבוצע באנגליה מראה כי קיימת אינפלציה בשוק היצירה וזאת מ-4 :סיבות עיקריות אינפלציה עולמית, השפעות ארו כות- טווח של מגיפת הקורונה, מחסור בעובדים מיומנים בתחום .וגידול בצד הביקוש ליצירה עקב כניסת ענקיות הסטרימינג לתחום115 יצוין כי באנגליה לא קיימת חובה כספית להשקעה בהפקות מקור ולכן ככל שלא יוכח מבחינה אמפירית כי חובת ההשקעה מובילה לאינפלציה, ניתן יהיה להסיק כי.ככל שקיימת אינפלציה היא מיוחסת לגורמים אחרים בנוסף, ולשם הזהירות, על מנת שלא תתפתח אינפלציה בשל חובת ההשקעה– בשלב עיצוב החלופה .נעמוד על כך שכל שינוי מהחובות הקיימות יתבצע במתווה מדורג אשר מתפרס על פני מספר שנים סקירת רגולציות מהעולם עליהם מבוססת האסדרה הקיימת בישראל : בפרק זה לא רלוונטי לסקור זאת, כיוון שהאסדרה הקיימת נקבעה לפני עשרות שנים וכי ו ש ון ,המציאות המסחרית הטכנולוגית והתחרותית שונות בתכלית. בנוסף לכך, נוכח הזמן שחלף, קשה להתחקות אחר .מקורות האסדרה הקיימת בסקירה הבינלאומית למדנו כי קייםBest Practice לטיפול בבעיות שהוצגו בפרק זה. צבר המדינות הוא רב וכולל מדינות אירופאיות החברות ב- EU, מדינות אירופאיות שאינן חלק מה- EU ומדינות ביבשות אחרות כמו צפון אמריקה. בחרנו ללכת לפי ה- Best Practice . 3.3 גיבוש וניתוח חלופות בחנו מספר משפחות של חלופות לטיפול בבעיות שהוצגו: א. חובת השקעה ישירה שתחול על ספקי התכנים. ב. ההשקעה בשוק תתבצע באמצעות קרן, אליה יפרישו ספקי התכנים כסף כשיעור מסך .הכנסותיהם. ג. תמיכות ותמריצים ממשלתיים משפחות ב' ו- ג' הן חלופות שאינן ישימות כלל: משפחה ב' אינה ישימה נוכח היעדר הניסיון המצטבר בישר 'אל בהקמת קרן ממשלתית מסוג זה והנחיצות במתן פתרון מיידי לבעיה; משפחה ג אינה ישימה נוכח היעדר מקורות תקציביים לכך. נוכח היעדר הישימות, לא המשכנו לנתח חלופות אלה. משכך, בפרק זה יגובשו וינותחו החלופות השונות אשר קשורות לחובת השקעה ישירה על ספקי התכנים , ואשר נ מצא כי חלופות אלה ישימות. 114 'ראה עמ80 - 88 ב דו"ח של קבוצת הרגולטורים האירופאייםERGA . 115 'עמ17 - 19 בתוך : - data/tv - and - cuments/research https://www.ofcom.org.uk/siteassets/resources/do - production - tv - uks - sector/understanding - production - tv - research/uk - research/tv - demand - on - and - radio sector.pdf?v=330061 72 כיוון שהבעיה עוסקת בתכנים מקומיים מסוגה עילית בלבד וכך גם הוגדרה המטרה– כל החלופות .עוסקות במסגרת זו בלבד חלופה0 – המצב הקיים : שמירה על המסגרת הנוכחית, בה חלות חובות השקעה רק על חלק מהשחקנים (ערוצים בעלי רישיון, פלטפורמות כבלים ולוויין), ללא החלה על שירותיOTT או .הסדרה לפי היקף פעילות חלופה1 – חובת השקעה אחידה על כל השחקנים : חובות השקעה אחידות על כל גורם שמספק תכנים אודיו-ויזואליים, בכל טכנולוגיה, ללא הבדלים בין גודל השחקנים, ולרבות ספקי תכנים בין- .לאומיים חלופה2 – חובת השקעה לפי מבחני גודל : חובות השקעה יחולו בשיעורים שונים על שחקנים בגודל .שונה חלופה3 – חובת השקעה אחיד ה על ספקי תכנים ישראליים, ללא החלת חובה על ספקי תכנים בין- לאומיים :עיקרי תוכן ההוראות 1) על ספק תכנים תחול חובה להשקיע בשנה מסוימת שיעור מסך הכנסתו משנה קודמת. 2) ספק תכנים יידרש לדווח בכל שנה לרגולטור על הכנסותיו משנה קודמת, על מנת לקבוע .מהו סכום ההשקעה שיתחייב לבצע בשנה העוקבת 3) על ספק תכנים אשר לא יעמוד ב הוראות אלה.יוטל עיצום כספי הוראות אלה הן בכל אחת מן החלופות. ההבדל המרכזי בין החלופות השונות נעוץ בשאלה– על אילו ספקים תחול חובת ההשקעה והאם חובה זו תהיה אחידה. כל אחת מן החלופות מעודדת את ההשקעה ביצירה הישראלית בתכנים מסוגה עילית, ואולם חלופה 0 עושה זאת לטווח הקצר בלבד ו.בעוד מספר שנים חלופה זו תחדל לתת מענה לבעיות שהוצגו ניתוח החלופות תועלות האסדרה : הבטח ת רמת השקעה מינימלית בהפקות מקור מסוגה עילית, ב התאם לשיעור החובה שייקבע. הדבר נ כון בכל החלופות, אם כי כאמור, בחלופה0 תועלת זו היא לטווח הקצר .בלבד עלויות האסדרה : העלות הישירה לכל גורם תלויה בהיקף הכנסתו בשנה מסוימת ובשיעור ההשקעה שיתחייב. בנוסף לעלות הישירה קיימת "עלות בירוקרטיה" בגין חוב ו ת דיווח ;שונות התנהלות מול הרגולטור במקום בו קיימות חילוקי דעות בהכרה בהשקעה מסוימת כעמידה בקריטריונים שייקבעו לקיום חובת ההשקעה ; התנהלות מול הרגולטור במקרים בהם מתנהלים הליכי אכיפה מול גורם שהפר את ההוראות השונות. יו ו על ת אלה אינן ניתנות לכימות ריאלי מראש והן תלויות .בכל מקרה לגופו השפעות האסדרה: האסדרה מתמרצת גורמים רבים בשוק היצירה, וז את כיוון שחובת ההשקעה תגרום להפקות בשלב הרעיון להגיע לכדי מימוש, בעיקר הפקות אשר החזר ההשקעה הצפוי עבורן 73 .הוא על סף החיובי בנוסף, חובת ההשקעה תביא להפקת ושידור יצירות רבות יותר מהן תהנה החברה בישראל. ככל שתתפתח תחרות בין היוצרים, הדבר תורם לאיכות ההפקה. ככל שיהיו הפקות איכותיות יותר, הסיכוי שהן יימכרו לגופים זרים וישודרו לעולם הרחב עולה– באופן זה "הסיפור הישראלי" ישודר ברחבי העולם ועשוי לתרום תרומה חיובית להסברה הלאומית. כך גם צפוי לקרות )(וביתר שאת במידה ש חובת ההשקעה תחול באופן ישיר על שחקנים בין- .לאומיים מנגד, להטלת חובת השקעה קיימות עלויות כאמור, ודבר זה עשוי להרע באופן מסוים את מצבם הפיננסי של ספקי תכנים קטנים . לצד זה, הפקות מקוריות משפרות מאוד את הבידול בין השחקנים בשוק, והדבר עשוי לתרום באופן חיובי לתחרות ולכושר התחרות של שחקנים קטנים בשוק. קיימות עלויות ממשלתיות לפיקוח ואכיפת החובה הזו. בחלופה2 ,עלויות אלה הן הגבוהות ביותר כיוון שנדרש לזהות בכל שנה כלפי כל שחקן באיזו מדרגת הכנסה.הוא נמצא השוואה בין החלופות : ב טבלה6 יוצגו ה יתרונות ו ה חסרונות ה מרכזיים בכל חלופה– טבלה6 :יתרונות וחסרונות בחלופות של חובת ההשקעה בהפקות מקור חלופה0 – שימור המצב הקיים חלופה1 – חובת השקעה שוויונית על כלל השחקנים חלופה2 – חובת השקעה לפי מבחני גודל חלופה3 – חובת השקעה שוויונית על שחקנים ישראלים, ללא חובה כלל על שחקנים בינ"ל יתרון מרכזי הימנעות מעלויות רגולטוריות חדשות חובה שווה בין ,השחקנים מייצרת מגרש ,משחקים מאוזן ומונעת תמריצי התנהגות שליליים של חברות לגדול ולהניב הכנסות. הפחתת נטל רגולטורי משחקנים .קטנים ללא אתגרי אכיפה מול .חברות זרות חסרונות מרכזיים  שימור הפער הרגולטורי בין השחקנים .בשוק אתגרי אכיפה מול .חברות זרות  אינו תואם למודלים המקובלים הנצחתו של פער רגולטורי חריף בין שחקן 74  המשך שחיקה בהיקף ה השקעות .בהפקות מקור  חוסר התאמה לעקרונות האיחוד האירופי ולסטנדרטים .בינלאומיים והנפוצים בעולם.  מפחית את התמריץ של השחקנים לגדול ,בפרט כאשר רמת הכנסתו קרובה לסף המדרגה הבאה. ישראלי לשחקן .זר לצורך ניתוח החלופות, נבחנו ההשפעות הצפויות של כל חלופה מרכזית בהתאם לקריטריונים :הבאים 1) עידוד הפקות מקור מסוגה עילית – הקריטריון החשוב ביותר, שכן הוא משקף את מטרת הרגולציה. לכן יהווה משקל של30% . 2) השפעה על התחרות– כאמור, לא סדרה זו ייתכנו השפעות חיוביות או שליליות על התחרות. כיוון שהתחרות היא הבסיס למקסום הרווחה (בתחום השידורים), הקריטריון יקבל משקל של25% . 3) התאמה למודלים בינלאומיים– כיוון שמדובר בחובה משמעותית עם היקף השקעות שוקי פוטנציאלי בסך מאות מיליוני ,₪חשוב במיוחד לבחון את מידת ההתאמה ל- Best Practice . קריטריון זה יקבל משקל של25% . 4) ישימות רגולטורית – עד כמה ההסדר הוא אכיף וניתן ליישום. 20% .משקל טבלה7 להלן מרכזת את השקלול בין החלופות לפי הקריטריונים שנבחרו. לכל קריטריון ניתן ניקוד בין1 (נמוך ביותר) ל-5 .(גבוה ביותר), אשר מוסבר גם באופן מילולי בטבלה טבלה7 :שקלול חלופות אסדרת חובת השקעה בהפקות מקומיות קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – חובת השקעה שוויונית על כלל השחקנים חלופה2 – חובת השקעה לפי מבחני גודל חלופה3 – חובת השקעה שוויונית על שחקנים ישראלים, ללא חובה כלל על שחקנים בינ"ל 75 עידוד הפקות מקור מסוגה עילית נמו.ך ביותר כיוון שהאסדרה כיום חלה לפי סוג טכנולוגיה, צפוי כי תמשיך המגמה של ירידה בהיקף חובת ההשקעה בשוק עד הגעה ל חובה אפסית בעוד מספר שנים מתוך הנחה שרגולציה חדשה תיקבע באדישות טכנולוגית, הרי שבחלופות1 , 2 ו-3 המטרה של עידוד הפקות מקור מסוגה עילית תושג לפי סך החובה .שתיקבע ,לכן במובן הזה אין הבדל בין החלופות הנ"ל .ובכולן הציון הוא גבוה ביותר (1) (5) (5) (5) השפעה על התחרות בשוק האסדרה מטילה חובה גבוהה על מעט מאוד שחקנים ועל שאר השחקנים לא חלה חובה כלל. מצב זה מקשה על כושר התחרות של השחקנים הגדולים .מול הקטנים :למשל ערוצים מסחריים גדולים נדרשים להפיק ולשדר תכנים מסוימים בעוד שלערוצים קטנים קיים חופש בחירה מוחלט– ברצונם הם מפיקים תכניות פופולריות וזולות בלבד ומתאפשר להם הן למקסם רייטינג והכנסות מפרסומות והן לפעול במרווח .תפעולי גדול יותר פלטפורמות הכבלים והלוויין נדרשות לשאת באסדרה אשר אדישה למודל כלכלי, לתווך הטכנולוגי או לגודל השחקן– לא קיימים תמריצים שליליים להתחרות ,בשוק. לצד זה ניתן לטעון כי כושר התחרות של שחקנים קטנים עשוי לקטון בעקבות החלת .החובה עליהם דבר זה נכון בעיקר אם החובה היא נומינלית, א בל כיוון שמדובר בחובה כשיעור מסך ההכנסות– הרי שההשפעה על כושר התחרות היא שווה בין ,השחקנים. משכך חלופה זו תקבל את הניקוד הגבוה ביותר בקריטריון .זה מפחית את התמריץ של השחקנים לגדול ,בפרט כאשר רמת הכנסת ם קרובה לסף המדרגה הבאה. דבר זה משפיע לרעה ,על התחרות ובפרט על שחקנים אשר נוטים בדרך כלל לחולל תחרות נוכח המודל העסקי הרזה ,שלהן. לכן קריטריון זה יקבל ני ק וד .בינוני החרגת הספקים הבין- לאומיים מחובת ההשקעה מחזקת את החזקים ומחלישה ,את החלשים. כך קיימת עלות רגולטורית אשר נופלת על שחקנים ישראליים בלבד בשעה שכושר ה תחרות שלהם אל מול ענקיות הסטרימינג הוא נמוך ביותר– אין ביכולתן להציע עושר תוכני בדומה לענקיות .הסטרימינג לכן, קריטריו זה .יקבל ניקוד נמוך 76 בעלויות רגולטוריות נכבדות, כך שקטנה היכולת שלהם להציע הצעות ערך לצרכן במחירים .תחרותיים לכן קריטריון זה ינוקד בציון הנמוך .ביותר (1) (5) (3) (2) התאמה למודלים בינלאומיים לא קיימת התאמה בכלל. לא נמצאה אף מדינה בה קיימת התייחסות שונה באשר לתווך השידור בנוגע לחובות השונות של .הפקות מקומיות .גבוה ביותר המודל המקובל בעולם הוא מודל של הטלת חובת השקעה שוויונית שאינה מבחינה בגודל השחקן, או בין שחקנים מקומיים לשחקנים בין- .לאומיים בינוני. מתוך 17 מדינות שנסקרו רק ב-4 מתוכן חלה חובה שונה לפי .גודל השחקן מו נ ך. לא מצאנו מדינה אשר הטילה את החובה על שחקן מקומי ולא הטילה חובה זהה על שחקן בין- .לאומי עם זאת, חלופה זו לא נשללה על ידי הדירקטיבה האירופאית ה- AVMSD ולכן הניקוד בקריטריון זה אינו הנמוך .ביותר (1) (5) (3) (2) ישימות רגולטורית .ישימות בינונית מצד אחד , כך פועלת כיום האסדרה, לה נלווה מערך פיקוח .ואכיפה מצד שני, קיים קושי רב בייחוס ההכנסות לפי תווך שידור בחברות ,הכבלים והלוויין שכן הן משדרות גם ב- OTT . .ישימות גבוהה כיוון שהחובה היא אחידה– קל לאכוף זאת על השוק. לצד זה קיימים אתגרי אכיפה מול שחקנים זרים . כיוון שבמדינות בהן קיימת חובה דומה השחקנים הזרים אינם ישימות .בינונית ברגולציה לפי מדרגות הכנסה קיימת מורכבות ,פיקוחית שכן קביעת מדרגת ההכנסה החייבת היא ישימות גבוהה מאוד. הניתוח הוא כמו בחלופה1 , רק ללא אתגרי האכיפה מול .שחקנים זרים 77 ,מפרים את החוק סביר להניח כי גם כאן כך יקרה ולכן ההשפעה של אתגרים אלה היא מינורית שאלה מרכזית באסדרה ובעמידה בחובות .האסדרה (3) (4) (3) (5) ציון כולל 1.4 4.8 3.6 3.5 הניתוח המספרי מראה כי חלופה1 היא החלופה בעלת הציון הגבוה ביותר, והיא מציעה את האיזון ,הטוב ביותר בין קידום תוכן מקומי השפעה על התחרות, התאמה למודלים בינלאומיים מקובלים ו.ישימות רגולטורית .לכן זו החלופה הנבחרת לא מצאנו לנכון להבחין לעניין היקף החובה בין ערוצים ובין פלטפורמות. זאת, כיוון שהגבול בין .ערוצים לבין פלטפורמות נעשה עמום ומטושטש כפי שהוסבר לעיל, אנו מאמצים את עקרון האדישות הטכנולוגית, וסבורים שכיום הוא גוזר התייחסות אחידה לכל גוף שידורים, אשר ייקרא "ספק ."תכנים כך ,החלופה הנבחרת מבוססת על ה- Best Practice כפי שהוצג בסקירה הבינלאומית: קיומה של חובת השקעה שוויונית בין השחקנים, ללא אבחנה לגודל, וללא אבחנה בין לינאר ל- VOD . לעמדתנו, החלופה הנבחרת אינה מהווה אסדרה בעלת השפעה משקית, וזאת לפי המוסבר בפרק עיצוב.החלופה 3.4 עיצוב החלופה הנבחרת 1) :הגופים שיחויבו ברגולציה כל ספקי התכנים להם סך הכנסות של מעל40 מיליון ,₪ לרבות .ספקי תכנים בינלאומיים הסף של40 מיליון ₪ מוסבר בפרק1.5.4 .לעיל להערכת משרד התקשורת, רף חובה זה יחייב לפחות10 גופים בהפקות מקור, וזאת אל מול המצ ב כיום בו חייבים4 .גופים בחובת הפקות המקור 2) חישוב ההכנסה החייבת בהפקות מקור– מפורט בפרק1.5.4 .לעיל 3) שיעור ההשקעה יעמוד על6.5% לכל ספק תכנים רשום. שיעור זה מבוסס על המלצת ועדת ,פולקמן116 .והוא תואם למקובל בעולם הרגולציה תוביל לחובת השקעה בהפקות מקור מסוגה עילית בסכום הנאמד בכ- 320 מיליון ,₪ אשר מחזירה את רמת חובת ההשקעה בסוגה עילית שהייתה נהוגה בשוק בשנת2018 . 116 בוועדת פולקמן נשמרה האבחנה בין ערוצים לבין פלטפורמות. בהתאם לכך, הוועדה המליצה על חובת השקעה בשיעור13% לערו צים ו- 6.5% לפלטפורמות. על פי המוסבר בפרק1.5.4 – אין כיום אבחנה מעשית בין הגופים השונים ולכן אנו מתייחסים אליהם בצורה אחידה, במדרג הנמוך שהוא6.5% . עוד יוער כי בוועדת פולקמן פלטפורמה קטנה תחויב ב- 4% ב-3 השנים הראשונות, ולאחר מכן חובה זו תעלה ל- 6.5%. אנו למ עשה מקלים עוד יותר, כיוון שספקי תכנים אלה אשר כיום לא חלה עליהם חובה– יגיעו לחובת6.5% רק בתום6 שנים כפי שמתואר בהמשך בסעיף8. 78 יתר הפקות המקור שאינן סוגה עילית יתבצעו בידי התחרות שתתחולל בין השחקנים הישראלים והזרים, זאת בנוסף לחובת תאגיד "כאן" להשקיע בהפקות מקור כלליות בסך של 105 מיליון.₪ ב תרשים9 להלן מוצגת חובת ההשקעה בהפקות מקור מסוגה עילית. בשנים האחרונות, לגביהן לא התפרסמו דו"חות של הרשות השנייה או של מועצת הכבלים והלוויין, הנתונים המוצגים הם על פי אומדן של משרד התקשורת. כזכור, דווקא בחמש השנים האחרונות בהן לא פורסמו דו"חות כאמור הואץ קצב המעבר לשידורים בטכנולוגייתOTT , מה שהוביל לצניחה דרמטית בחובת ההשקעה. בתרשים ניתן להתר שם מהצניחה האמורה, וכיצד שינוי האסדרה מחזיר את סך ההשקעה לרמה שהייתה נהוגה בשוק בשנת2018 . מיליוני ,₪מחירים שוטפים .מקור: אומדני משרד התקשורת נוכח נתוני התרשים ,הרי שהאסדרה אינה מהווה אסדרה בעלת השפעה משקית שכן היא מגדילה את החובה הקיימת בפחות מ- 100 מיליון ₪ . 4) חובת ההשקעה תחול על תכני דרמה ותעודה, עם מינימום של10% מתוכה שיוקדש .לתעודה117 .לא תחול חובה על תכני ילדים 5) :יישום חובת ההשקעה גם באפשרות של מימון הפקה חובת השקעה של ספק תכנים תוכל ,להתבצע באמצעות גוף אחר זאת על בסיס ההשוואה הבינלאומית אשר מצביעה על מודלים היברידיים ליישום חובת ההשקעה (מודל של קרן למשל), וכן על מנת לאפשר לגופים שונים להמשיך לקיים בשוק מודלים עסקיים רזים מבלי לכפות את שינוי המודל ה עסקי בגלל.הרגולציה 6) ספק תכנים שעיקר עיסוקו הוא אספקת תכני ספורט, רשאי להשקיע בענפי ספורט אולימפיים שאינם כדורגל או כדורסל גברים וכן בענפי ספורט פארה- אולימפיים. השקעה 117 יוער כי בהמלצות ועדת פולקמן, הומלץ על חובת השקעה מינימלית של15% לתעודה (מתוך סך חובת ההשקעה בהפקות מסוגה עילית). הסיבה לשינו י ל- 10% נובעת מכך שאנו מגדילים מעט את סכום חובת ההשקעה ביחס למה שהומלץ בוועדת פולקמן (חזרה לערכי שנת2018 במקום חזרה לערכי שנת2019 .), ומכך נגזרת ההשקעה לתעודה 361 413 413 322 291 272 302 267 255 240 235 235 320 200 250 300 350 400 450 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 תרשים9 : חובת השקעה בהפקות מקור מסוגה עילית ל גופים מסחריים , 2015 - 2026 79 זו תוכר לעניין חובת ההשקעה בהפקות מקור מסוגה עילית. זאת, כיוון שבוועדת פולקמן הומלץ להבטיח את שידוריהם של ענפי ספורט אלה מטעמים של שוויון ומגוון118 – טעמים .ציבוריים אשר משתלבים עם הטעמים הציבוריים של חובת ההשקעה בהפקות מקור 7) לאור ה חשיבות ה ציבורית בגיוון היצירה והיוצרים ו על מנת להקל על ראשית דרכם של י וצרים חדשים, מוצע לראות בסכום שהושקע בהפקה מקומית של יוצר חדש כאילו הושקעו בהפקה סכום ההשקעה המקורי בתוספת10% מסכום זה. באופן זה מצטמצם הסיכון בקבלת החלטה בדבר ההשקעה בהפקה מקומית של יוצר חדש, וכדאיות ההשקעה .גדלה 8) :מתווה מעבר מדורג לאורך שש שנים  ערוצים מס חריים– מעבר מחובה של15% ל- 6.5% .  פלטפורמות כבלים ולוויין– מעבר מחובת הפקות מקור מסוגה עילית של4% ל- 6.5% .  ספקי תכנים שלא קיימת עליהם חובה כיום ( OTT ) – מעבר מחובה של0% ל- 6.5% . טבלה8 .מציגה את היישום המפורט של המתווה המדורג טבלה8 :יישום מעבר מדורג של חובת ההשקעה בהפקות מקור שנה0 שנה1 שנה2 שנה3 שנה4 שנה5 שנה6 )ערוצים מסחריים (קשת ורשת15% 13.6% 12.2% 10.8% 9.4% 8.0% 6.5% חברות הוט ויס 4.0% 4.4% 4.8% 5.2% 5.6% 6.0% 6.5% שאר ספקי התכנים 2.0% 2.8% 3.6% 4.4% 5.2% 6.0% 6.5% 9) ,השקעה תוכר רק לאחר שספק התכנים נתן אפשרות סבירה לצפות באותה הפקה בישראל וזו האפשרות הראשונה לצפייה בתוכן (שידור ראשוני). כלומר, ההשקעה תיחשב רק לאחר .שהיא שודרה, וזאת בדומה לאופן ההכרה בהשקעה בהפקות מקור בחובה הקיימת היום 10 ) ספקי התכנים יחויבו לדווח בכל שנה אודות הכנסותיהם. דיווח זה ישמש לקביעת סכום חובת ההשקעה. .הרגולטור יודיע לספק התכנים בדבר סכום ההשקעה החייבת 11 ) ספקי התכנים אשר חייבים להשקיע בהפקות מקור, יחויבו להעביר לרגולטור דו"ח המפרט .את היקף השקעתו בהפקות מקומיות מסוגה עלית בשנה שלגביה חלה עליו החובה 12 ) הרגולטור י היה מוסמך להטיל עיצום כספי בגובה1% מהכנסות ספק התכנים, לכל ספק .תכנים אשר לא יעמוד בחובת ההשקעה בנוסף, ל השקעה שלא בוצעה יתווספו ריבית .שקלית ודמי פיגורים מתום השנה שבה דרשה השקעתו ועד למועד ביצוע ההשקעה בפועל .ספק התכנים יידרש להשקיע את הסכום האמור בשנה העוקבת 3.5 קביעת יעדים וקריטריונים להצלחת האסדרה 1) סך השקעה של לפחות320 מיליון ₪ בשנה בהפקות מקור מסוגה.עילית 118 'ראה עמ87 ב דו"ח המלצות ועדת פולקמן. 80 2) .עמידה בחובות ההשקעה של כלל ספקי התכנים החייבים האסדרה תיבחן מחדש בשנת2036 – 10 .שנים לאחר כניסת החובה המעודכנת לתוקף ככל שבמשך3 שנים ברציפות סך ההשקעות בשוק בהפקות מסוגה עילית יעמדו על מעל30% מהחובה, וזאת נוכח השקעה מעל החובה בקרב50% מספקי התכנ ים– ייבחן מחדש הצורך .ברגולציה 4 אסדרת הקשרים המסחריים בין ספקי התכנים 4.1 הבעיה והצורך בהתערבות פרק זה עוסק באסדרת הקשרים המסחריים בין ספקי תכנים, ובפרט בין ספקים המחזיקים בידיהם כוח שוק משמעותי לבין פלטפורמות. כפי שיוסבר להלן, על פי המצב בשוק כיום, ספקים אלו עשויים להיות ערוצי ברודקאסט, הכוללים בשידוריהם שידורי חדשות, או ספקים המחזיקים .בידיהם תכני ספורט משמעותיים כיום, האסדרה החלה היא רחבה ואינה מבחינה בין ספקים עם כוח שוק משמעותי לבין ספקים אחרים. כך, לעניין כללי ה- Must Carry ו- Must Sell הנהוגים בשוק וכן , לעניין ה איסור על ,בלעדיות בשידורי ספורט ,החל כלפי כלל שידורי הספורט (אך לאור אופי האסדרה הנוכחית ב שידורי כבלים ולוויין בלבד). ה התפתחות ה הי סטורית של שוק השידורים מ תוארת ב סעיפים1.1-1.3. כ פי שיתואר בהמשך הפרק , כיום פועלים בשוק הערוצים (ללא ערוצי ספורט) מס פר ערוצי חדשות וכן ערוצים נוספים. הערוץ המשמעותי ביותר הוא ערוץ12 ,, הן מבחינת נתוני הצפייה והן מבחינת נתח שוק מבוסס הכנסות העולה כאמור על50% . הערוץ השני בגודלו מבחינת הכנסות הוא ערוץ13 , ולאחר מכן ערוץ14 שנתח השוק שלו (במונחי הכנסות) עומד על אחוזים בודד.ים בתחום הספורט, השחקנים המשמעותיים הםRGE , המפעילה את ערוצי ספורט5 ומחזיקה בזכויות משמעותיות כגון זכויות ליגת האלופות בכדורגל, ליגת הכדורסל בישראל, המשחק המרכזי של ליגת העל, ועוד, וכן צ'רלטון, המפעילה את ערוצי ספורט1-4 ומחזיקה ביתר הזכויות של ליגת העל בישראל וזכויות נוספות בליגות כדורגל אירופאיות פופולריות. ערוצי ספורט נוספים מופעלים על ידיOne ., והתוכן המשמעותי ביותר בהם הוא ליגת הכדורגל הספרדית יצוין כי ועדת פולקמן דנה בהרחבה בנושא אספקת תכני הספורט, ועיקר ההמלצות שלה היו: 119 א. החלת איסור בלעדיות ואפליה ב.אספקת תכני הספורט לפלטפורמות ב. ביטול מפרט התכנים; אין לבטל את רשימת האירועים המוכרזים, אך נדרש לבצע .התאמות בהוראות ג. .יש לוודא את אספקתם של תכני ספורט נשים וספורט פראלימפי לציבור הרחב כפי שיוסבר להלן, אנו סבורים כי יש לבצע שינויי אסדרה ברוח המלצות ועדת פולק מן, בהתאמה .לממצאים ולניתוח הכלכלי העדכני 119 ראה 'עמ13 , 78 - 87 ב דו"ח המלצות ועדת פולקמן . 81 ב אשר ל שוק הפלטפורמות, פועלים5 פלטפורמות, הוט ויס הן המשמעותיות ביותר מביניהן, והן גם היחידות שמוכרות כיום כבילות "פרימיום" רחבות יחסית. שתיהן מפעילות במקביל גם חבילות צרות יותר ("חבילות דיסקאונט"), באמצעותNext tv וסטינג טי.וי (בהתאמה), לצד שלוש חברות נוספות: סלקום, פרטנר ופרי טי.וי, שבבעלות קשת- 12 ו- RGE . מבדיקת רשות התחרות שהתבצעה בחודשים האחרונים עולה כי אספקת תכני טלויזיה של שירותי צפייה לפי דרישה, כדוגמת , אפל+נטפליקס, דיסניTV ודומיהן, אינן תחליף קרוב לשירות ,שגולל גם שידור ערוצים ליניאריים .בפרט בתחומים כמו חדשות וספורט 4.1.1 ערוצי ברודקאסט שוק השידורים מתאפיין בקיומה של מערכת יחסים תלותית הדדית בין ערוצים מסחריים חינמיים :לבין הפלטפורמות הערוצים תלויים בפלטפורמות לצורך הפצת שידוריהם לציבור רחב, באופן אשר ממקסם שי עורי צפייה והכנסות מפרסום; מנגד, הפלטפורמות נדרשות לכלול בהיצע השידורים שלהן מגוון תכנים רחב ככל הניתן, ובכלל זאת שידורים של ערוצים מסחריים .פופולריים, על מנת להבטיח רלוונטיות ויכולת גיוס ושימור מנויים בתנאי שוק חופשי, מתבצע משא ומתן בין ערוץ לבין פלטפורמה , כאשר התוצאה תיקבע לפי התועלות ההדדיות ולפי כוח המיקוח של כל אחד מהם: כשכוחו של הערוץ גדול– ,הוא ידרוש תשלום מהפלטפורמה בעד השידור וכשכוחה של הפלטפורמה גדול יותר– .היא תדרוש תשלום מהערוץ בעד נשיאתו בתקופה בה הערוצים המסחריים ,)התבססו על שימוש במשאב ציבורי מוגבל (תדרים ההצדקה להתערבות במערכת היחסים העסקית בין הערוצים לפלטפורמות הייתה הצדקה ציבורית– שידורי הערוצים מיועדים לכלל הציבור בישראל, נוכח השימוש במשאב הציבורי, ולכן הם ישודרו בחינם ובכל פלטפורמה שהייתה קיימת באותה עת (כ בלים, לוויין ועידן פלוס). על מנת להבטיח זאת נקבעה חוב( ה על חברות הכבלים והלוויין לשאת את הערוצים המסחריים בחינם חובת ,נשיאה Must Carry ), 120 .וחובת הפצת הערוצים המסחריים על גבי מערך השידור הקרקעי החובה שנקבעה התאימה למציאות הטכנולוגית ולהרגלי הצפייה בשעתו– ש( ידור לינארי ובאיכות רגילהSD .) אולם, בשנים האחרונות חלו שינויים עמוקים הן בטכנולוגיות ההפצה והן במודלים הכלכליים של ( השחקנים בשוק. מעבר רחב לצפייה נדחיתCatch-Up ( ), ספריות תוכןVOD ), שידוריHD ואפליקציותOTT מבוססות אינטרנט שחקו את אפקטיביות ההסדרים הסטטו.טוריים כך למעשה, חובת הנשיאה נשחקה עם השנים בהיעדר הוראה מחייבת כלפי צפייה נדחית או באיכות HD , ואפשרה לצדדים השונים לגבות תשלום בעד השידור, בניגוד לכוונת המחוקק ולתכליות .האסדרה השונות על מנת להסדיר את מערכת היחסים בין הערוצים לבין הפלטפורמות גם בטכנולוג יית ה- OTT , נחקק בשנת2016 תיקון לחוק הפצת שידורים, אשר מטיל על הערוצים המסחריים חובה למכור ,את שידוריהם (חובת מכירהMust Sell ) לפלטפורמותOTT .ללא תמורה121 גם במקרה זה, החובה היא ביחס לשידור הלינארי ובאיכותSD . תחילתו של תיקון זה נדחתה מספר פעמים, כך שהוא נכ נס לתוקף רק בשנת2023 . עד לאותה העת, פלטפורמות בטכנולוגייתOTT נדרשו לשלם לערוצים 120 סעיף6 .כא לחוק התקשורת 121 סעיף13 .ג לחוק הפצת שידורים 82 ,המסחריים עבור קבלת שידוריהם ו זאת בניגוד להסדר האמור של הערוצים המסחריים מול .הפלטפורמות המסורתיות השינויים הטכנולוגיים הפחיתו במידת מה את התלות של הערוצים בפלטפורמות, שכן כל ערוץ יכול להפיץ בעצמו את תכניו. לצד זה, השינויים הטכנולוגיים בשוק הובילו לשחיקת תוקפן של החובות .הקיימות ולצמצום השפעתן בפועל.לאור זאת, נשאלת השאלה האם מדובר בבעייה סיסטמטית אנו סבורים כי אכן כך הדבר. אמנם קיימת כיום אפשרות טכנית להפצה עצמאית בדרך קלה ופ שוטה יחסית לבעבר, אולם הפצה באמצעות הפלטפורמות היא עדיין אמצעי ההפצה המשמעותי ביותר, שבלעדיו לערוץ חדש, וגם לערוץ קיים, יהיה קשה לפעול. הרוב המוחלט של הצופים בערוצים המסחריים צופה בהם באמצעות גישה לטלוויזיה רב ערוצית ולא באופן ישיר. כמו כן, הרוב המכריע של הכנסות הערוצים המסחריים כיום (כ- 90% - 95% ), הוא מפרסומות, כך שפגיעה בהיקף הצופים צפויה להביא לפגיעה קשה בהכנסות. לכן, כיום ובעתיד הקרוב הפצה עצמאית אינה תחליף אמיתי עבור הערוצים להפצה באמצעות הפלטפורמות הרב ערוציות. כפי שצוין גם בפרק החדשות, גם מניתוחים שערכ ה רשות התחרות בחודשים האחרונים, במסגרת בחינת עסקאות בשוק השידורים בין יס לפרטנר ובין הוט לסלקום, עולה כי5 ,פלטפורמות השידורים הקיימות בישראל (הוט, יס סלקום, פרטנר ופרי טי וי) הן שוק רלוונטי נפרד, וכי הפצה ישירה של תכני הערוצים היא עדיין לא תחליף להפצה באמ צעות פלטפורמות השידורים הללו. שוק הפלטפורמות הוא שוק ריכוזי יחסית ( HHI = 3600 ,במונחי הכנסות3060 )במונחי מספר מנויים), עם שתי פלטפורמות מובילות (הוט ויס ושלוש פלטפורמות קטנות עם חבילות "רזות" יחסית- סלקום, פרטנר, ופרי.טי.וי. לאור האמור לעיל המשמעות עבור ,ערוץ של אי הפצה באחת מהפלטפורמות הללו, ובעיקר באחת משתי הגדולות היא פגיעה משמעותית בהכנסותיו. עוד יצוין כי פרי.טי.וי מוחזקת על ידי קשת, שהיא השחקן הגדול .ביותר במונחי הכנסות ורייטינג מקרב הערוצים ננתח את מערכת היחסים בין הערוצים לפלטפורמות בשלושה מקרים שו נים. במקרה הראשון, בו .פערי הכוחות והתועלות ההדדיות הם לרעת הערוץ, סביר שהערוץ יידרש לשלם בעד הפצתו במקרים מסוימים, העלות יכולה להיות משמעותית ביחס לגודלו וליכולותיו הפיננסיות. כאמור בפרק הדן בנושא החדשות, אנו מציעים לחייב את הפלטפורמות ב- Must Carry רק במק רה בו הערוץ משדר תכני חדשות ואינו גובה תשלום בעד תכניו מהפלטפורמה, וזאת בשם הצדקות ציבוריות. במקרים כאלה, אפקט חיובי נוסף של ההתערבות הזו יהיה בקידום התחרות במקטע .הערוצים כתוצאה מהפחתת חסמי הכניסה עבור אותם ערוצים במקרה השני, פערי הכוחות והתועלות ההדדיות מביאים לכך שהפלטפורמה מוכנה לשלם סכום מסוים על מנת לשאת את הערוץ, והערוץ דורש סכום מסוים על מנת שהפלטפורמה תוכל לשאת ,אותו. במקרים מסוג זה, נשאלת השאלה האם נרצה להתערב רגולטורית במשא ומתן בין הצדדים ( למשל בדרך של כפיית נשיאה או מכירה בחינםMust Carry, Must Sell ) או בדרך של פיקוח מחירים. חסרון בולט להתערבות מסוג זה תהיה פגיעה בתמריצים של ערוצים להיכנס לשוק, ליצור תכנים טובים ולפתח מוניטין שיקנה להם את אהדת הצופים. תמריץ כלכלי בסיסי זה הוא המנוע לכניסה לשוק ולרצון התחרותי להצליח בו, ופגיעה בתמריץ זה שלא לצור ך צפויה לפגוע בסופו של יום בתחרות ובציבור. כפי שתואר בפרק החדשות, ההתערבות מסוגMust Carry לא תחול במקרים .אלו, בהם הערוץ דורש כסף מהפלטפורמה 83 ( מקרה שלישי הוא מקרה שבו הערוץ מהווה תוכן חיוניMust Have ) עבור הפלטפורמות, אשר היעדרותו מהיצע התכנים של פלטפורמה עלול לגרום לה לנזק תחרותי משמעותי, המתבטא באובדן מנויים קיימים או בקושי ניכר לגייס מנויים חדשים. בשל כך, לערוץ כזה יש כוח מיקוח רב במשא ומתן מול הפלטפורמות. בהצעת החוק, יכונה ערוץ כאמור ספק בעל חשיבות מסחרית. אינדיקציות להיותו של ערוץ ספק בעל חשיבות מסחרי ת עשויות להיות פופולריות מיוחדת ושיעורי צפייה גבוהים במיוחד בקרב הצופים, כך שהוא מהווה עוגן מרכזי עבור קהל צופים רחב, או לכל הפחות עבור פלח שוק משמעותי שהפלטפורמה אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד; ערוץ שמכיל תכנים שנתפסים כבלעדיים (למשל, זכויות שידור בלעדיות ל)אירועי ספורט מרכזיים , הכנסות גבוהות במיוחד, כל אלה הן אינדיקציות לכוח מיקוח עודף במשא ומתן, שמאפשר לו לדרוש תנאים .מסחריים טובים במיוחד ואף להכתיב לעתים תנאים שעשויים לפגוע בתחרות, ועוד לפיכך, התופעה הבלתי רצויה העולה מן הניתוח שלהלן היא החשש מניצול לרעה של כוחם של ספקים חזקים, שרמת הפופולריות ושיעורי הצפייה שלהם גבוהים מאוד, באופן שעלול להביא .לפגיעה בתחרות בשוק הטלויזיה הרב ערוצית (שוק הפלטפורמות) או בשוק הערוצים מקרים אלו מקבילים למקרים בהם שחקן בשוק מחזיק בכוח שוק משמעותי, קרי כוח שוק מונופוליסטי. לעני ין זה, ראו דברי הממונה על התחרות ב גילוי דעת2/19 בע ניין אופן בחינת כוח שוק משמעותי , מיום21 ביולי2019 : "כוח שוק משמעותי הוא היכולת לקבוע תנאי אספקה שנחותים באופן משמעותי בהשוואה לאלה אשר היו נקבעים בשוק תחרותי– כלומר, היכולת של אדם להרע את תנאי אספקה מבל י לאבד לקוחות רבים מדי לטובת המתחרים, שאלמלא כן המהלך ,לא יהיה כדאי עבורו. בחינה של כוח שוק משמעותי היא תמיד תלוית הקשר. כך ייתכן שכוח שוק משמעותי יתקיים ביחס לסוג לקוחות מסוים בלבד או באזור גיאוגרפי מסוים, וזאת כאשר יש בידי הספק אפשרות להפלות בין סוגי הלק וחות ".השונים בענייננו, העניין ייבחן בהקשר של יחסי הערוץ מול הפלטפורמה, ובפרט ייבחן האם היעדרותו של הערוץ מהיצע התכנים של פלטפורמה עלול לגרום לה לנזק תחרותי משמעותי, המתבטא באובדן .מנויים קיימים או בקושי ניכר לגייס מנויים חדשים כלומר, לאותו ערוץ יש את ה יכ ולת לפגוע באחד או יותר מהמתחרים בשוק הפלטפורמות, או אף לדחוק אותו מהשוק . יכולת זו עשויה להיות מתורגמת ליכולת לגבות מחיר על תחרותי מהפלטפורמה. במקרים בהם ערוץ בעל כוח שוק מחזיק גם בפלטפורמה (אינטגרציה אנכית), עשוי להיות לו תמריץ גדול במיוחד לדחוק פלטפורמה מ תחרה יש שלל דוגמאות מהארץ ומהעולם לגורמים בעלי כוח שוק שנקטו בפרקטיקות מדירות מסוג זה והתבצעה כלפיהם אכיפה. אין דוגמא למקרה שהתבצעה כלפיו אכיפה בשווקי השידורים בארץ , ובהקשר זה יש לקחת בחשבון כי על פי האסדרה הקיימת, הערוצים הגדולים מחוייבים באספקת הערוץ ה ליניארי במחיר0 . מקרה ידוע מתחום התקשורת הוא המקרה בו קבעה רשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים, כשמה אז) כי בזק ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי בתחום ,תשתיות התקשורת הפאסיבית, על מנת להקשות על מתחרותיה בתחום התקשורת האקטיבית שעל מנת להתחרות נדרשים לרכוש תשת ית פאסיבית מבזק. מקרה זה הוא גם דוגמא ליחסי ההשלמה בין רשות התחרות כרגולטור כללי הפועל כגוף אכיפה, לבין רגולטור ענפי בתחום הטלקום 84 .(משרד התקשורת), שבין היתר על סמך מקרה זה, פעל לקבוע הוראות אסדרה מפורטות בתחום זה מקרה נוסף שאינו אגב אכיפה, אליו התייחסנו בפ רק הספורט, אך ממחיש את פוטנציאל הנזק ,במקרים בהם יש תכנים עם כוח שוק משמעותי נוגע לפרטנר, שלא נכללו בשידוריה במשך זמן ממושך תכני הספורט של צ'רלטון, והיא סבלה בשל כך בנחיתות תחרותית מול מתחרותיה בשוק הפלטפורמות, וזאת לאחר שניסיונה לגשת למכרז ספורט כאסטרטגית חדירה לשוק הפלטפורמות הביא להאמרת מחירים משמעותית בשוק. כמו כן, טענה מרכזית של מתחרותיה של קשת לאי אישור מיזם פרי.טי.וי הייתה שכאשר המיזם הזה יצבור נתח גבוה של צופים, הפלטפורמה החדשה תוכל לנקוט בפרקטיקות של דחיקה כלפיהם. זהו חשש מרכזי שנבחן בעת אישור ההסד ,ר 'והתייחסות נרחבת אליו מופיעה בעמ8-12 להחלטת הפטור של רשות התחרות לעניין פרי.טי.וי. על פי הניתוח של רשות התחרות, בשנות המיזם הראשונות, בהן הפלטפורמה אינה צפויה לשרת כמות משמעותית של צופים, חשש זה לא עולה בעוצמה גבוהה. יחד עם זאת, צוין כי בעתיד, וכתלות ב גודל הפלטפורמה לצד שינויים רגולטוריים כגון זה בו אנו עוסקים ושינויים בהעדפות הצפיה של הלקוחות, עשוי להינתן משקל רב יותר לחששות אלו. בנוסף, הוחלט לקצר את תקופת האישור ל- 4 ."שנים, זאת "על מנת לצמצם את החשש מקיומו של תמריץ לדחיקת מתחרים בתקופת הפטור נוכח הא.מור, אנו סבורים כי קיים פוטנציאל של ממש למימוש התופעה הבלתי רצויה שהוצגה גורמי השורש היוצרים את התופעה הבלתי רצויה בהתאם לניתוח, נעוצים בכך שקיימים ספקי תוכן ( אשר מספקים תוכן שהוא חיוני ביותרmust have ) עבור הפלטפורמות ("ספקים בעלי חשיבות ,)"מסחרית המקבילים לקיומו של כוח שוק מונופוליסטי אצל ספקים אלו. ספקים כאמור עלולים לנצל את כוח השוק שבידיהם לרעה ולנקוט בפרקטיקות אנטי- תחרותיות במערכת היחסים מול .הפלטפורמות ,בשוק הישראלי פועלים מספר ערוצים, שלפחות חלקם עשוי להיחשב ספק בעל חשיבות מסחרית במובן שבו הוא הוגדר– ערוץ שהיעדרותו מהיצע התכנים של פלטפורמה עלול לגרום לה לנזק .תחרותי משמעותי, המתבטא באובדן של מנויים קיימים או בקושי ניכר לגייס מנויים חדשים בשיחות רבות שקוימו עם הפלטפורמות (שהן הלקוח הישיר שעלול להיפגע מפרקטיקות של דחיקה), הן טענו כלפי חלק גדו ל מהערוצים (ובכלל זה, כלפי ערוץ12,13 ו- 14 ) כי מדובר בערוצים שהםMust Have .וכי הם עושים שימוש בכוחם במהלך המשא ומתן אנחנו סבורים כי לא יהיה זה נכון שנכריע, כגוף הממשלתי המציע, מי מהם הוא אכן בעל תוכן Must Have – מדובר בעניין הדורש ניתוח מקצועי של המאסדר ושעשוי להשתנות מעת לעת בהתאם לנסיבות. יחד עם זאת חשוב לציין כי ערוצי הברודקאסט, הפונים לציבור הרחב ושכוללים גם שידורי חדשות כשידורי עוגן, הם תחליפים קרובים זה לזה, בעוד שערוצים אחרים כגון ערוצים נושאיים, ערוצי סרטים, דרמות וכו' הם מתחרים רחוקים יותר, שיש ל .הם תחליפים רבים יחסית .זה גם השוק אליו נוהגת רשות התחרות להתייחס בהקשר זה, כולל בבדיקות מהעת האחרונה דהיינו, השוק הרלוונטי כיום לעניין זה כולל את ערוצי12 , 13 , 14 ו- i24 . בהמשך למתואר בפרק החדשות, זהו שוק ריכוזי באופן חריג, עם מדדHHI במונחי הכנסות של כ- 150 5. 122 בנוסף, חשוב 122 מעט גבוה מהמדד( אליו התייחסנו בפרק החדשות5100 ), שם כללנו בחישוב גם את הערוצים המשדרים בשפה .הערבית או בשפה הרוסית 85 לציין כי בשוק זה פועל ערוץ12 , שחלקו בשוק זה במונחי הכנסות הוא הרבה מעל50% , וכן נתוני הצפייה שלו גבוהים בהרבה מאלו של מתחריו. בנוסף, חשוב לציין כי קיימים תכני ספורט מסוימים שהביקוש לצפייה בהם הוא רחב, ואשר אף הם עשויים להיחשב כתכניMust Have , בעיקר נוכח מאפייני הצפייה הליניארית בהם ומאחר ששידורי ספורט מאופיינים בביקוש קשיח, כמפורט בפרק הספורט. גם תכנים אלו הוזכרו פעם אחר פעם על ידי הפלטפורמות כתכנים לגביהם נדרשת ,התערבות רגולטורית, וגם לגביהם אנחנו סבורים שהגורם הנכון להכריע במקרה ספציפי האם מדובר בתוכן שהואMust Have ., הוא המאסדר עוד יצוין כי בהחלטת הפטור בעניין פרי.טי.וי, ציינה הממונה כי תכני הספורט שלRGE ותכני קשת ,המשודרים במתכונת ליניארית ובאמצעות שירותי צפייה נדחית הם תכני עוגן עבור הפלטפורמות כלומר שפלטפורמה ללא תכנים ושירותים אלו עשויה לסבול מנחיתות תחרותית למול מתחרותיה '(עמ5-8 .)להחלטת הפטור הנזק שיגרם כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה בהתאם לניתוח הוא חסימת מתחרים חדשים מכניסה לשווקים אלו, או פגיעה בהתרחבות של שחקנים קיימים, וחיזוק נוסף למעמדם של שחקנים דומיננטיים בשווקים הללו, תוך הפ חתת התחרות בהם ופגיעה בהיצע התכנים ובמחיר לצרכנים. דחיקה של מתחרה מפחיתה בהגדרה את רמת התחרות, ועל כן היא צפויה לפגוע בצרכן בהיבטי המחיר, איכות המוצר, מגוון וכו', ולטווח זמן ארוך. במקרים כאלה, כפי שניתן ללמוד מהניסיון המקצועי בתחום דיני התחרות, הפגיעה בצרכ ן עלולה להיות משמעותית, ועל כן אנו סבורים נדרשת בעניין זה מעורבות ממשלתית, קל וחומר התערבות רכה במובן זה שהיא אינה מטילה חובות ישירות בחוק, אלא נותנת לרגולטור כלים לפעול במצבים בהם יש חשש מפגיעה .בתחרות ,לאור אופי הבעיה סט הפתרונות שיש לבחון לעניין זה אלו פתרונות מעולמות דיני התחרות, ובפרט כללים דומים לאלו החלים על בעלי מונופולין, במטרה למנוע מהם לנצל את כוחם לרעה באופן .שעלול לפגוע בתחרות או בציבור החשש מפני ניצול כוח שוק על ידי ספק בעל חשיבות מסחרית .מצדיק התייחסות מורחבת מעבר לעצם היכולת לגבות מחיר גבוה יחסית עבור העברת הערוץ ,בפלטפורמה ערוץ המחזיק במעמד כזה עלול לנקוט במספר פרקטיקות אנטי- תחרותיות, כגון אפליית פלטפורמות על בסיס גודלן או כוחן המסחרי, הצעת תנאים מועדפים או עסקאות תוכן בלעדיות לפלטפורמות מסוימות באופן המדיר אחרות, או כפיית רכישת חבילות תוכן הכוללות תכנים פחות מבוקשים כתנאי לקבלת התוכן הנחשק. פרקטיקות אלו עלולות להקשות באופן משמעותי על פלטפורמות קטנות או חדשות להתחרות, לצמצם את יכולתן להציע לצרכנים חבילות תכנים אטרקטיביות ומגוונות, ובסופו של דבר לחזק את מעמדם של שחקנים דומיננטיים קיימים משני צ ידי המתרס– הן בצד התוכן והן בצד הפלטפורמות. תת מקרה שצריך להתייחס אליו באופן פרטני, הוא כאשר אותו ספק בעל חשיבות מסחרית מחזיק במקביל בפלטפורמה, כך שהוא גם מתחרה בשוק שבו הוא עלול לפגוע. במקרים אלו, התמריץ של אותו ספק לנקוט בפרקטיקות אנטי תחרותיות גדל, ויכ ולת האכיפה כלפיו עשויה להפוך למורכבת יותר, בשל הקושי של הרגולטור .להבחין בין פעילותו כערוץ לבין פעילותו כפלטפורמה עוד חשוב לציין, כי לקחנו בחשבון את העובדה כי שימוש בסט פתרונות מעין זה עלול להביא לכך שהסמכויות שיוקנו לרגולטור הענפי יהיה לעתים סמכויות מקביל ות לאלו הקיימות בידי רשות 86 .התחרות ,יחד עם זאת פרקטיקה של סמכויות מקבילות ל אלו שיש ל רשות התחרות כרגולטור כללי ולרגולטור ענפי היא פרקטיקה מקובלת יחסית, והיתרונות העיקריים בה הן שהרגולטור הענפי הוא בעל היכרות מעמיקה יותר עם הענף שעליו הוא מפקח, וכן שמבחינת סדרי עדיפויות, פעמים רבות הוא יטה לטפל בנושאים הדורשים טיפול, שלרשות התחרות אין משאבים לטפל בהם, מאחר שהיא מאסדרת את כלל השווקים במקביל ונוטה לפעול באופן נקודתי ולא בליווי של שוק ספציפי לאורך זמן . בנוסף , לרגולטור ענפי יש לעתים כלים מדויקים יותר שמאפשרים לו יעילות גדולה יותר במקרים נקודתיים . דוגמא מתחום התקשורת ליחסי השלמה חיוביים הובאה לעיל לעניין פרשת בזק, שם רשות התחרות הפעילה את סמכותה כלפי בזק, באכיפה הצופה פני עבר, ואילו משרד התקשורת, כרגולטור ענפי, קבע הוראות וכללים מפורטים (כללי השוק הסיטונאי), המסדי רים את .אותו עניין באופן מתמשך ובאסדרה הצופה פני עתיד 4.1.2 תוכני ספורט – היבט מסחרי כפי שיתואר להלן, בעיה דומה לזו שעשויה לעלות במקרה של ערוצי ברודקאסט בעלי כוח שוק משמעותי, עשויה לעלות גם במקרים בהם קיימים תוכני ספורט מסוימים שגם בהם יש כוח שוק משמעותי. לעניין תוכני ספורט אלו , התופעה הבלתי רצויה, הבעיה וגורמי השורש הם דומים לאלו שהוצגו בסעיף הקודם ביחס לערוצים עם כוח שוק משמעותי. ההבדל היחיד לעומת הניתוח לעניין ערוצים הוא שבעוד שבמקרה של ערוץ דיברנו על כוח שוק שבידי הספק עצמו, הנובע משילוב כלל תכניו, כאשר מדובר ,על תוכני ספורט מקור כוח השוק הוא בתוכן עצמו, כפי שיוסבר להלן. קרי עבור מפעל ספורט מסוים שהוא ( Must Have) עבור הפלטפורמות, כלומר, ש היעדרותו מהיצע התכנים של פלטפורמה עלול לגרום לה לנזק תחרותי משמעותי, המתבטא באובדן מנויים קיימים או בקושי ניכר לגייס מנויים חדשים , יהיה זה פחות רלוונטי אם הזכויות לשידור המפעל נמצאות .בידי ערוץ זה או אחר ניתוח זה תואם גם את הניתוח שביצעה רשות התחרות בהחלטת הפטור .בעניין פרי.טי.וי שהוזכרה לעיל .כעת נעבור לדון ביתר הרחבה בתכני הספורט תכני ספורט הם אבן יסוד בתמהיל התוכן של ספקי הת כנים ומשמשים כמנוע משמעותי לצריכת תוכן טלוויזיוני בישראל. חשיבותם נובעת ממספר מאפיינים ייחודיים ההופכים אותם לתוכן בעל .ערך כלכלי וציבורי גבוה ראשית, צריכת תכני הספורט מאופיינת בצפייה ליניארית . תכני ספורט מאבדים מערכם באופן כמעט מיידי לאחר סיום האירוע, שכן התוצאה ידועה והמתח שאפיין את .הצפייה אובד. לכן, ערך התוכן הספורטיבי נגזר גם מהתזמון שבו הוא נצרך שנית, שידורי ספורט מאופיינים בביקוש קשיח . עבור צרכנים מסוימים, בפרט אוהדי קבוצות, לא קיים תחלי ף אמיתי לצפייה באירוע הספציפי שהם מעוניינים בו. גם אירוע ספורט אחר באותו זמן לא נתפס בעיניהם .כתחליף הולם תרשים10 להלן מציג את שרשרת הערך של אספקת תכ ני ספורט משודרים , ה דומה מאוד לשרשרת הערך המסורתית שהוצגה בתרשים1 :לעיל. שרשרת הערך מורכבת מן החוליות הבאות א. בעלי הזכויות123 – מארגני המשחקים, הליגות השונות וכ ד.'ו 123 בעניין זה יוער כי קיימות מספר זכויות שונות: א. הזכות להיכנס לאצטדיון ולצלם. ב. הזכות של המצלם. ג. הזכות של משדר המשחק ("זכות משדרים"), שלא לעשות שימוש פיר.אטי בשידוריו 87 ב. מחזיקי זכויות השידור– "( גופי השידור: אר.ג'י.אי גרופ בע"מ ספורט5 "), צ'רלטון בע"מ "(צ'רלטון ") וערוץONE "(וואן ", וביחד– " "ערוצי הספורט ). כל אחד מגופים אלה מחזיק בזכויות שידור בלעדיות, ומפיק את השידורים– .מספק שדרנים, פרשנים ומעטפת לצופה .כל אחד מגופי השידור הללו משדר כיום באמצעות מספר ערוצים שבבעלותו ג. מקטע ההפצה– מבוצע כיום ברוב המקרים בידי הפלטפורמות– הוט, יס, סלקום, פרטנר ולאחרונה גםFreeTV. הפלטפורמות מספקות לצופה את הגישה ל ערוצים ואינן נוגעות לתוכן ה.שידור החוליה הראשונה מורכבת ממספר רב של גופים– ליגות, מפעלים ותחרויות ספורט. נוכח מאפייני הצפייה של תכני הספורט– ביקוש קשיח וצפייה בזמן אמת– ל בעל זכויות יש פעמים רבות כוח שוק משמעותי כש התכנים הינם ייחודי ים ואינ ם תחליפי ים . לדוגמה– אוהד הליגה האנגלית מעוניין ל צפות במשחקים מליגה זו, ואילו משחקי הליגה הצרפתית אינם מהווים תחליף ראוי כאשר משחקי הליגה האנגלית אינם זמינים. זכויות השידור נמכרות באמצעות מכרז למרבה במחיר. בעלי הזכויות בדרך כלל ממכרזים זכות אחת לשידור לכל מדינה בנפרד, ובבלעדיות לרוכש , באופן שמביא להאמרת.מחירים החוליה השנייה מורכבת מ גופי השידור, אך נוכח הביקוש הקשיח והמכירה הבלעדית של זכויות השידור לכל מפעל– גם חוליה זו מאופיינת במאפיינים מונופוליסטיים. כיום ערוצי הספורט בישראל (כמו גם הליגות בחוליה הקודמת) אינם מספקים בדרך כלל את תכניהם באופן ישיר לצרכן (בשונה ממודלים אחרים הקיימים בעולם) ., אלא מוכרים את הזכות לשידור הערוץ לפלטפורמות ההסכמים המסחריים במקטע סיטונאי זה בין ערוצי הספורט לבין הפלטפורמות מורכבים .ממודלים כלכליים שונים החוליה השלישית מורכבת מהפלטפורמות. כיוון שהפלטפורמות מבססות את המודל הכלכל י שלהן על דמי מנוי, הרי שהן שואפות לספק למנוי מגוון תכנים עשיר ככל הניתן וקיים עבורן תמריץ מובנה לספק תכני ספורט. מעבר לכך, מאפייני הביקוש הקשיח והיעדר התחליף הראוי לתכני ספורט ( מסוימים הופכים את ערוצי הספורט למוצר מהותי ולתוכן נדרשmust have) עבור ספקי תכ נים .המעוניינים להתחרות בשוק הוצאת ערוצים מהחבילות של הפלטפורמות י פחית את היכולת של הפלטפורמה להתחרות בשוק ו י קים חסם כניסה או התרחבות ממשי. בנוסף יש לציין כי קיים יתרון לגודל לפלטפורמה במשא ומתן מול ערוצי הספורט, ולכן בהיעדר רגולציה סביר להניח כי פלטפורמה גדולה תשיג מחיר ותנאים טובים יותר ברכישת ערוצי הספורט לעומת .פלטפורמה קטנה ,לאור האמור קיימת אסדרה אשר קובעת כי ערוצי ספורט לא ישודרו בבלעדיות וכי הם יימכרו תרשים10 :שרשרת הערך באספקת תכני ספורט 88 .בתנאים מסחריים הוגנים ובלתי מפלים לפלטפורמות124 דא עקא, רגולציה זו, כשאר הרגולציה בתחום השידורים, אי נה חלה כיום ב- OTT ,, ולכן אינה חלה על פרטנר, סלקום ופריטיוי. נוכח זאת פרטנר התמודדה במספר מכרזים לרכישת זכויות ספורט במטרה לשדרם באופן בלעדי ולהרכיש ,מנויים רבים מקרב צופי הספורט כ.אסטרטגיית חדירה לשוק בסופו של דבר פרטנר הפסידה במכרז, אך התמודדות זו גרמה לה אמרה משמעותית של מחירי הסגירה במכרזים, אשר בסופו של דבר שורשרו למנויים. מן הצד השני, היעדרו של איסור בלעדיות ב- OTT איפשר לצ'רלטון שלא למכור את ערוצי ה לפרטנר, ובכך פרטנר הייתה בנחיתות תחרותית משמעותית מול שאר הפלטפורמות, למשך כ-4 שנים (עד שנת2021 .) תרשים11 להלן מציג את הוצאות הפלטפורמות על ערוצי הספורט בין השנים2022-2015 . ניתן לראות כי בתקופה שלאחר המכרז שצוין לעיל חלה עלייה של154% בתוך6 שנים( 2015-2021 ) ,בהוצאות על הספורט כשבשנת2022 ההוצאה ירדה .במעט בסך הכל , בשנים האחרונות מדובר על כ- 600 מיליון ₪ .הוצאה בשנים האחרונות בשל העדר סמכות לדרישת נתונים בהיבט זה, אין בידינו נתונים מאוחרים יותר מהשנים2023-2024 , אולם אין בידינו אינדיקציות על שינויים משמע ותיים שהתרחשו בהסכמים בשוק בשנים אלו, ולכן .ההערכה שלנו היא שהיקף העלויות נותר דומה תרשים11 :הוצאות הפלטפורמות על ערוצי הספורט בין השנים 2015 - 2022 מיליוני ,₪מחירים שוטפים .מקור: נתוני משרד התקשורת במשך השנים התפתחו מודלים:כלכליים שונים של אספקת תכני הספורט לצופה א. מודל חינמי: שידור פתוח באופן חינמי לצופה. השידור ממומן באמצעות פרסומות (כמו מודל הערוצים המסחריים) או שהוא משודר בערוץ ציבורי ו ממומן מכספים ציבוריים. ב. תשלום במסגרת חבילת שידורים בסיסית: תכני הספורט משודרים ללא תשלום נוסף מעבר ל דמי המנוי הבסיסיים של פלטפורמת השידורים. במקרה זה השידור ממומן באמצעות .דמי המנוי ולעיתים אף מפרסומות 124 החלטת מדיניות1- 6/00 של מועצת הכבלים והלוויין מיום23 במרץ2000 . 246 325 416 512 565 540 624 582 0 100 200 300 400 500 600 700 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 סה"כ 89 ג. מודל פרימיום: הצופה משלם באופן נפרד על ערוץ או מספר ערוצים ייעודיים, בדרך כלל .בנוסף לחבילת הבסיס ד. ( תשלום לפי צפייהPay Per View – " PPV"): תשלו.ם חד פעמי לצפייה באירוע בודד בתחילה, תכני הספורט שודרו בחינם או במסגרת חבילת הבסיס. עם השנים, וכתוצאה מהביקוש הגבוה לתכני הספורט, מפעלים רבים עברו לשדר במודל פרימיום. על מנת למתן את עליית המחירים "לצופים, הונהגה בישראל במשך שנים רבות אסדרת "חבילת הבסיס– אירועי ספורט שהוגדרו על ידי מועצת הכבלים והלוויין כאירועים שחובה לשדרם במסגרת חבילת השידורים הבסיסית .בכבלים ובלוויין125 ,באופן זה המאסדר התערב וקבעה את המודל הכלכלי של אספקת תכני ספורט רבים, באופן שמחייב את הפלטפורמות לבצע סבסוד- צולב בין תכני הספורט לתכנים האחרים שמשווקים במסגרת חבילת הבסיס. מטרת הרגולציה הייתה להגביר את נגישותם של תכני פרימיום לצרכנים באופן קל וזול, תוך צמצום פערים בין אוכלוסיות שונות. יחד עם זאת, אסדרה זו משיתה עלויות על כלל המנויים, מפחיתה את האפשרות לבצע בידול בשיווק חבילות בידי הפלטפורמ ,ות ומפחיתה את יכולת הבחירה של הצרכן. ביסודו, הסבסוד הצולב של תכני הספורט יוצר עיוות כלכלי שכן העלות אינה מגלמת את המפגש בין הביקוש להיצע. לכן, במבנה השוק המונופוליסטי לעיתים של אספקת תכני הספורט, הסבסוד הצולב מיתרגם לנטילת פרמיה מן הצרכנים, אשר יכולה .להשתרשר לכל אחת מן החוליות בשרשרת הערך נוכח ניתוח זה, ועדת פולקמן המליצה לבטל את מפרט התכנים. בהמשך לכך, במאי2024 החליטה מועצת הכבלים והלוויין לבטל את אסדרת חבילת הבסיס, למעט על ספורט נשים וספורט .פראלימפי, וביטול זה נכנס לתוקף בימים אלה126 יחד עם זאת, סביר כי לא יתרחשו שינויים בשוק בטווח הזמן הקצר שכן ההסכמים בשוק תכני הספורט הם בדרך כלל הסכמים לפרקי זמן ארוכים ביותר. בנוסף, כוח השוק של ערוצי הספורט עשוי לאפשר להם להכתיב תנאים ב שוק שיגרמו להשארת המודל הכלכלי על , גם אם הפלטפורמות לא יהיו מעוניינות בכך. מודל חבילת הבסיס הוא המודל הכלכלי העיקרי בו משווק ים ערוצי ספורט5 , ואילו מודל הפרימיום הוא המודל הכלכלי בו משווקים ערוצי צ'רלטון. מודל הפרימיום נעדר את החסרונות של מודל חבילת הבסיס ,, כיוון שבו לא מתבצעת קשירה בין תכני ספורט לתכנים אחרים. יחד עם זאת מהנתונים שבידי משרד התקשורת עולה כי המחיר שבו מוצעים ערוצי צ'רלטון לצרכן אינם מגלמים את כל התמורה שמועברת מהפלטפורמה לצ'רלטון, כך ש הלכה למעשה מתבצע סבסוד צולב גם במודל הכלכלי של ערוצי פרי מיום בתשלום . טבלה9 להלן מציגה את העלות החודשית המושתת על כל מנוי של הפלטפורמה (גם מי שאינו צופה .בספורט) בגין ערוצי צ'רלטון ]...[ 125 'החלטה מס27/2009 -1 של מועצת הכבלים והלוויין מיום22 במרץ2009 . 126 'החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מס5/2024 -1 מיום16.5.2024 . 90 ע"פ חישוב שערכנו ,ככל שצופי ערוצי צ'רלטון היו משלמים את העלות המלאה בגין ערוצים אלה הרי ששאר מנויי הפלטפורמות יכלו ליהנות מהוזלה של בין3% ל- 15% ממחיר החבילה החודשית. 127 טבלה9 :סבסוד צולב חודשי בגין ערוצי צ'רלטון ,למנוי ממוצע( ,ב- ₪ )כולל מע"מ ]....[ .מקור: עיבודי משרד התקשורת לנתונים שהתקבלו באופן דומה, בדקנו את הסבסוד הצולב בגין ערוצי ספורט5. מודל המכירה של ערוצי ספורט5 שונה :מזה של ערוצי צ'רלטון רוב ערוצי ספורט5 נמכרים במסגרת חבילת הבסיס– שם מתקיים סבסוד צולב בהגדרה– .)ומיעוטם נמכר במסגרת ערוץ בתשלום (מודל פרימיום מאחר שהנתונים שבידינו הם נתונים הנוגעים לכלל ערוצי ספורט5 , איננו יכולים להפריד בניתוח בין ערוצים שנכללים בחבילת הבסיס לבין ערוצי הפרימי ום , ואיננו יכולים לקבוע האם גם ערוצי הפרימיום של ספורט5 הפסדיים עבור הפלטפורמות( דהיינו, האם)ההכנסות בגינם נמוכים מאשר התשלומים בעדם , בדומה לערוצי צ'רלטון, כך שמתקיים גם בהם סבסוד צולב. מכל מקום, בדקנו את הסבסוד הצולב של כלל תכני ספורט5. נוכח היותם של ר וב התכנים המרכזיים בחבילת הבסיס, הרי שכל המנויים נגישים לתכנים המרכזיים של ערוצי ספורט5 ., אך איננו יודעים מהו שיעור הצפייה בהם ניתן להניח .כי קיים שיעור מסוים של לקוחות שאינו צופה בהם ב טבלה10 להלן ניתן לראות כי הסבסוד הצולב החודשי למנוי בשנת2018 ]....[ . טבלה10 :סבסוד צולב חודשי למנוי ממוצע ,בגין ערוצי ספורט 5 ( ,ב- ₪ )כולל מע"מ ]....[ .מקור: עיבודי משרד התקשורת לנתונים שהתקבלו ,בסך הכל העלות החודשית למנוי ממוצע בגין כלל תכני הספורט המשווקים בפלטפורמה, נעה בשנת2022 בין34.2 ₪בחודש ל- 40.3 ₪ . העלות ההולכת וגדלה של זכויות הספורט, הן במעלה הזרם– בהסכמים שבין בעלי הזכויות המקוריי ם לבין רוכשי הזכויות, והן במורד הזרם– ,המחירים ההולכים וגדלים שמשלמים המנויים נובעת משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה– כפי שצוין לעיל, חלק מתכני הספורט הם תכנים שהביקוש עבורם בקרב הצרכנים הוא קשיח יחסית, כשאין תכנים תחליפיים. דהיינו, גם אם היה 127 פירוט החישוב: סבסוד צולב למנוי = הכנסות הפלטפורמה בגין מכירת ערוצי צ'רלטון בניכוי תשלומי ההעברה לצ'רלטון חלקי מספר המנויים הממוצע בשנה חלקי12 חודש בתוספת מע"מ. חיסכון חודשי = סבסוד צולב למנוי חלקי ARPU .)(הכנסה ממוצעת ממנוי) שנתי למנוי שידורים (כולל מע"מ :חישוב החיסכון החודשי הוא שמרני משתי סיבות א. הוא אינו מנכה מה- ARPU .הכללי את התרומה של מנויי צ'רלטון. בARPU לוקח בחשבון הכנסות נוספות של .הפירמה והוא גבוה יותר מאשר מחיר החבילה המשווקת 91 מדובר במוד ל של מכירה ישירה מבעלי הזכויות ללקוחות, ניתן היה לתמחר את התכנים בתמחור מונופוליסטי, כאשר לחלק גדול מהצרכנים יש תועלת גבוהה מרכישת התכנים– ולכן גם במודל זה .המחירים בשוק צפויים להיות גבוהים יחסית הסיבה השנייה שמביאה להעלאת מחירים היא ההשפעה של התכנים הל לו על התחרות במורד הזרם, בין הפלטפורמות. רכישת זכות בתכנים מהסוג שצוין בפסקה הקודמת מעניקה לבעליה החדשים גם יתרון מול מתחרים– ומנגד, ככל שהזכות אינה קיימת בידי מתחרה מסוים, הוא מצוי בנחיתות תחרותית. לכן, ניתן להניח כי פלטפורמות שידורים מוכנות לשלם פרמיה ע ל מחירי זכויות ,מסוג זה, עוד מעבר למחיר המונופוליסטי שצוין בסעיף הקודם. אינדיקציות נוספות לנכונות זו מעבר לניתוח התיאורטי שהובא לעיל לעניין מחירי הפסד עבור הפלטפורמות, ניתן לראות בדוגמה שהובאה לעיל בדבר העלייה המשמעותית במחירי הזכויות לאחר ניסיונה של פרטנר להתמודד .במכרז רכישת הזכויות, וכן מדוגמאות נוספות בעולם של מקרים דומים 4.1.3 תוכני ספורט– היבט ציבורי בהמשך לניתוח ,ההיבטים המסחריים שפורטו הנוגעים לתכני הספורט שלמחזיק בזכויות בהם צפוי להיות כוח שוק משמעותי, והמשותפים לתכנים אלו ולערוצים שהםMust Have, ובפרט לאור העלויות הגבוהות שעשויות להיות כרוכות ברכישה של תכני ספורט, עולה בהקשר לתכנים אלו גם היבט ציבורי נוסף : האם קיימים תכני ספורט שחשוב להבטיח את נגישותם לציבור הרחב , לרבות ציבור שאין באפשרותו לשלם מחירים גבוהים בעבור תכנים אלו? מדינות רבות בעולם קובעות אס דרה ייעודית להנגשה בתפוצה רחבה של תכני ספורט בעלי חשיבות מיוחדת. בישראל קיימת כיום אסדרה בנושא– מועצת הכבלים והלוויין קבעה החלטת מועצת הכבלים והלוויין משנת2002 "( בדבר אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית רבה אירועים מוכרזים )" שנדרש לשדרם בערוץ בחבילת הבסיס או בערוץ חינמי. הרשימה עודכנה בהחלטת מועצה מאוקטובר2009 . 128 ברשימה זו נכללים כיום ,משחקי נבחרות ישראל, המונדיאל, האולימפיאדה משחקי החוץ של הקבוצות הישראליות בשלב המוקדמות של מפעלים אירופאיים, כלל המשחקים של קבוצות ישראליות במקרה שעלו לשלב הבתים בליגות אירופ איות ועוד . ואולם, לאור מבנה האסדרה הקיים, הוראות אלו חלות כמובן רק כלפי שידורים בכבלים ובלוויין, ואינו חלק עלOTT . ,לפיכך, גם בהקשר זה עולות התופעה הבלתי רצויה והבעיה החוזרות כחוט השני לאורך נייר זה :נזכיר אותה שוב בקצרה התופעה הבלתי רצויה היא אי- שוויון רגולטורי בין שחקנים שונים בשוק, כמפורט בהרחבה בפרק 1.3 , בו מצוינים בין היתר נתונים רב שנתיים באשר להיקף המעבר לשידורים מבוססיםOTT שאינם נתונים לרגולציה, וכן בפרק1.4 .בו יש הרחבה באשר לפערים הרגולטוריים הקיימים כאמור, חלק מהשחקנים בשוק הטלו ויזיה נתונים לרגולציה קפדנית, בעוד שחלק אחר אינם נתונים .לכל רגולציה גורם השורש שיוצר את התופעה הבלתי רצויה הנ"ל הוא רגולציה מיושנת ולא אחידה היוצרת פער רגולטורי בין חדשות בטלוויזיה, ברדיו, ובשאר הפלטפורמות, וגם בתוך עולם הטלוויזיה בין 128 החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין2002 / 22 -5 מיום02 30.05.20 ; החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין2009 / 27 -2 מיום22.10.2009 . 92 שחקנים המשדרים באמצ עים מסורתיים (כגון כבלים, לוויין, שידורי רדיו) אשר נזקקים לרישיון לשם פעילותם זו, לבין שחקנים המשדרים אך ורק באמצעות תווך אינטרנטי (שחקניOTT ) עליהם .לא חלה רגולציה כלל גורם שורש זה נובע ממאפייני השוק ומן הרגולציה הקיימת, ועל כן הוא מבסס את היותה של הבעיה .סיסטמטית הנזק כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה ,: יתרון תחרותי לגופים שאינם כפופים לרגולציה, וכן בהקשר הספציפי בו אנחנו עוסקים, ציבור גדל והולך שהאסדרה הזו אינה חלה לגביו, מאחר שהוא צופה בשידורים באמצעותOTT . :בנוסף, עולה גם בעיה נוספת, שהיא המקור לאסדרה הקיימת התופעה הבלתי רצויה היא אי יכולת של חלקים נרחבים באוכלוסייה לצפות בשידורי ספורט .מסוימים בעלי חשיבות מיוחדת, בעלי ערך ציבורי גורם השורש שיוצר את התופעה הבלתי רצויה הוא המחיר הגבוה של תכני ספורט מסוימים, לרבות תכני ספורט שלא ייכללו בהגדרה של תכני ספורטMust Have . גורם שורש נוסף טמון באפשרות כי תכני ספורט בעלי חשיבות מיוחדת ימכרו בבלעדיות לפלטפורמה מסויימת, או שהם ייעדרו .מפלטפורמה מסויימת, כך שלא יהיה למנוי באותה הפלטפורמה יכולת לצפות בהם הנזק כתוצאה מהתופעה הבלתי רצויה : פגיעה בציבור שידו אינו משגת, שלא יוכל לצפות בתכני ספורט בעלי חשיבות מיוחדת שהשיח הציבורי לפני ואחרי צפוי להתמקד בהם, וכן, בנוגע לתכנים ,מסוימים כגון משחקי נבחרות לאומיות וכו', פגיעה בלכידות הלאומית סביב האירוע המודובר .כתוצאה מכך שמעגל הצופים הפוטנציאליים באותו ארוע יקטן ודוק, אירועי ספורט בע לי חשיבות מיוחדת אינם בהכרח אירועי ספורט המהווים תוכן Must Have אשר נידונו בסעיף הקודם, אם כי יכולה להיות חפיפה ביניהם במקרים מסוימים. מוקד הבעיה כאן הוא בחשיבות הציבורית של אותם תכנים עבור הצופים ועבור המדינה, ולא בחשיבותם המסחרית עבור הפלטפורמה. לאור נ קודות המוצא השונות והבעיות השונות, נפריד את הדיון לעניין .אירועי ספורט אלו מהדיון הנוגע לבעיות הקודמות שהוצגו בפרק, המתמקד בהיבטים תחרותיים .לפיכך, השלבים הבאים בניתוח התהליך באשר לבעיה זו יתבצע בסעיף נפרד, בסוף פרק זה 4.2 מטרות האסדרה 1) שימור התמריץ התחרותי.להיכנס לשוק ולשדר תכנים טובים שימשכו קהל צופים רב 2) מניעת פרקטיקות של ניצול מעמד לרעה מצד ספק בעל חשיבות מסחרית, תוך מתן פתרון .גם למקרה הייחודי בו הוא פועל גם כמתחרה בשוק הפלטפורמות 3) הגברת התחרות על המחיר של תכני ספורט משמעותיים : באמצעות הבטחת תחרות שווה במ.קטע הפלטפורמות, על ידי מניעת בלעדיות ותנאים מפלים 4) .קידום הוגנות צרכנית ותמחור מבוסס שימוש: הגדלת אפשרויות הבחירה של הצרכן 93 4.3 למידה מדיני התחרות בארץ ובעולם בסעיף2.3.3 ובטבלה3 הוצגה סקירה לעניין חובותMust Carry ו- Must Sell במדינות שונות ,בעולם. כפי שצוין שם ברוב המוחלט של המדינות שנבדקו לא קיימת רגולציה כופה במישור היחסים המסחריים בין ערוץ מסחרי לבין פלטפורמה , ו ניכרת מגמה של מעבר לרגולציה אשר .תבטיח את שידורם של תכנים בעלי חשיבות ציבורית כללית אך בהתערבות רגולטורית מצומצמת .עם זאת, במדינות מסוימות קיימת הגנה לערוצים מסחריים מקומיים או קטנים באשר לתכני ספורט, ההתערבות המסחרית שמצאנו ב מישור יחסי הגומלין שבין ערוצים לפלטפורמות נגעה .לתכני ספורט ציבוריים, כפי שיתואר בהרחבה בסעיף האחרון לפרק זה אנו סבורים כי הרחבת ה- Must Sell לל לכ השוק יהיה בניגוד ל מגמה העולמית שהוצגה וגם אינה מוצדקת מטעמים תחרותיים. הרחבה כאמור אף עלולה לפגוע בתמריץ של ערוצים להשתפר על מנת שיוכלו לגבות בעתיד סכומים גבוהים יותר מהפלטפורמות. כמו כן, ובהסתמך על הניתוח בסעיפים הקודמים, אין צורך גם בהתערבות מסחרית ממ וקדת בעיית תחרות במקרים בהם התוכן אינו ,מקנה לבעליו כוח שוק. דהיינו לאור הבעיות המוצגות בפרק הנוכחי, אנחנו לא רואים טעם תחרותי להטיל הוראות כלליות במישור זה, על כלל ערוצי הברודאקסט או על כלל שידורי הספורט, ללא הבחנה לגבי כוח השוק שבידיהם. זאת הייתה גם אחת מההערות המרכזיות של רשות התחרות לעניין סעיפים שהופיעו בתזכיר החוק, וחלו באופן רחב. הערת רשות התחרות לעניין זה הייתה כי יש לצמצם את התחולה רק למקום שבו יש לערוץ כוח שוק משמעותי . אנו סבורים כי יש לקבל הערה זו, ולאור זאת ש הבעיה היא בעיה של פגיעה בתחרות בשל נק יטה בפרקטיקה מדירה מצד בעל כוח שוק משמעותי , צריך.למקד את האסדרה בשחקנים מסוג זה נוכח האמור, נבחן את נושא אסדרת הקשרים המסחריים בין ספקי התכנים מנקודת המבט של דיני התחרות, בארץ ובעולם. לעניין ,ניתוח החשש מפני ניצול כוח שוק על ידי ספק בעל חשיבות מסחרית ובחי נת הצורך בהתערבות רגולטורית, ניתן ללמוד רבות מדיני התחרות, הן בישראל והן במדינות אחרות בעולם. דינים אלו פותחו על מנת להתמודד עם מצבים דומים של כוח שוק משמעותי ופוטנציאל לפגיעה בתחרות ובצרכנים. התערבות רגולטורית במקרים אלו אינה שוללת את עצם קיומו של כוח השו,ק .אלא מתמקדת בהסדרת אופן השימוש בו ובמניעת ניצולו לרעה יש לציין כי יש מקומות בעולם (המודל הידוע ביותר בהיבט זה הוא המודל האנגלי) שבהם לרגולטור הענפי ,ניתנת סמכות ליישם את הוראות חוק התחרות הכללי בענף עליו הוא אמון. זהו אינו המצב בישראל אולם בהחלט ניתן ל שאוב השראה מדיני התחרות הכלליים גם על הבעיה בה אנחנו דנים כאן, על .מנת לקבוע הסדר ממוקד שנותן לה מענה ,כפי שצוין בגילוי דעת של הממונה על ההגבלים העסקיים129 תפיסת היסוד של דיני ההגבלים העסקיים היא שצעדים מבניים המקדמים תחרות או מונעים פגיעה בה עדיפים על התערב ות ישירה במחירים. העדפה זו של פתרון היוצר פוטנציאל תחרותי בשוק, ככל שקיים, נובעת בעיקר מהתפיסה לפיה המנגנון התחרותי הוא זה שיביא להקצאת המשאבים היעילה ביותר, ושלא ניתן להגיע לתוצאה דומה באמצעות הכרעה חיצונית בדבר המחיר הראוי. לאור זה, קיימת בעולם הסכמה 129 גילוי דעת1/17 : שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה. 94 רחב ה כי על דיני ההגבלים העסקיים להתמודד בעיקר עם החשש מפני נקיטה בפרקטיקות של הדרה ( Exclusion .) על ידי בעלי מונופולין אחד התחומים המרכזיים שבהם דיני התחרות מטילים מגבלות על גופים דומיננטיים בשל חשש זה נוגע להסכמי בלעדיות. כאשר ספק בעל כוח שוק משמעותי מתקשר בהסכמי בלעדיות , כגון ערוץ ,המתקשר עם פלטפורמות ,הוא עלול לחסום או להקשות משמעותית על פלטפורמות מתחרות במיוחד קטנות או חדשות, מלהשיג גישה לתוכן חיוני זה. התוצאה עלולה להיות צמצום התחרות בין הפלטפורמות, פגיעה ביכולתן להציע חבילות אטרקטיביות לצרכנים, ובטווח הארוך אף עליית מחירים או פגיעה בחדשנות. לפיכך, רגולטורים ברחבי העולם, וכן רשות התחרות בישראל , במסגרת סמכותה כלפי בעל מונופולין לפי סעיף29א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988 )"("חוק התחרות , האוסר על ניצול מעמד לרעה באופן העלול להפחית את התחרות או לפגוע בציב ור, בוחנים בחשדנות הסכמי בלעדיות של תוכן חיוני ועשויים להתערב כדי להגבילם או לאסרם, במיוחד כאשר הם יוצרים חסמי כניסה או התרחבות משמעותיים. באיחוד האירופי, סעיף 102 ל- TFEU אוסר על ניצול לרעה של מעמד דומיננטי, והסכמי בלעדיות מצד גוף דומיננטי עלולים להיחשב כניצול כזה כאשר הם חוסמים מתחרים או מגבילים את יכולתם להתחרות באופן .אפקטיבי פרקטיקה נוספת הנמצאת במוקד תשומת הלב הרגולטורית היא( אפליהDiscrimination ) . ספק בעל חשיבות מסחרית עלול לנצל את כוחו כדי להפלות בין פלטפורמות שונות, למשל על ידי הצעת תנאים מסחריים שונים (מחירים, תנאי תשלום, איכות שידור) שאינם מבוססים על שוני אמיתי ,בעלויות או בסיכון. אפליה כזו יכולה להיות מכוונת לפגוע בתחרותיות של פלטפורמות מסוימות לחזק את מעמדן של אחרות או פשוט למקסם את רווחי הספק על חשבון שוק פלטפורמות תחרותי ויעיל. האיסור על אפלי ה בתנאים דומים הוא עיקרון מוכר בדיני התחרות. כך למשל, סעיף 29 ()א(ב3 ) לחוק התחרות אוסר על בעל מונופולין לקבוע תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסוימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים .בהם לשונו של איסור זה שאובה מסעיף סעיף2 10 (c) ל- TFEU האירופאי130 , ואיסורים דומים קיימים גם בדיני .תחרות נוספים בעולם פרקטיקה נוספת המעוררת חששות תחרותיים משמעותיים היא הפרקטיקה של ( קשירהTying ) . במקרה זה, ספק בעל חשיבות מסחרית מתנה את הגישה לתוכן המבוקש (המוצר הקושר) ברכישת מוצרים או שירותים נוספים, פחות מבוקשים (המוצר הנקשר ) – למשל, דרישה מפלטפורמה לשאת " חבילה שלמה של ערוצים, שרק אחד מהם הואMust Have ". פרקטיקה זו מאפשרת לספק למנף את כוח השוק ש לו מהמוצר הקושר אל שוק המוצר הנקשר ובכך לפגוע בתחרות בשוק השני, לצמצם את אפשרויות ה בחיר ה של הפלטפורמות ו של .הצרכנים, ולהעלות את העלות הכוללת של התוכן דיני התחרות בארץ ובעולם מכירים בפוטנציאל הנזק של הסדרי קשירה. סעיף29 ()א(ב3) ל חוק התחרות , וכן סעיף102 (d )ל- TFEU האירופי131, אוסר ים על בעל מונופולין להתנות התקשרות 130 " applying dissimilar conditions to equivalent transactions with other trading parties, thereby placing them at a competitive disadvantage ." 131 " supplementary making the conclusion of contracts subject to acceptance by the other parties of obligations which, by their nature or according to commercial usage, have no connection with the subject of such contracts ". 95 הנוגעת לנכס או לשירות שבמונופולין, בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים .אינם נוגעים לנושא ההתקשרות ההתמודדות מול שחקנים בעלי כוח שוק, כגון ספק בעל חשיבות מסחרית דורש ו ת מהרגולטור איזון :עדין מחד גיסא, יש לשמר את התמריצים של ערוצים להשקיע ביצירת תוכן איכותי ופופולרי המקנה להם מעמד של ספק בעל חשיבות מסחרית. מאידך גיסא, יש למנוע מהם לנצל מעמד זה באופן שיפגע בתחרות בשוק הפלטפורמות, יקשה על כניסת מתחרים חדשים, ובסופו של דבר יפגע ברווחת הצרכנים ובמג.וון התכנים הזמין להם 4.4 גיבוש וניתוח חלופות לאסדרה חלופה0 – :המצב הקיים: בחלופה זו ימשיכו לחול ההסדרים הנוכחיים חובה על חברות הכבלים ,והלוויין לשאת את הערוצים המסחריים בחינם (חובת נשיאהMust Carry ), חובה הדדית על הערוצים המסחריים למכור את תוכניהם לחברות הכב ,לים והלוויין בחינם (חובת מכירהMust Sell .) בנוסף, חובה על ערוצים המסחריים המשודרים בעידן פלוס למכור את שידוריהם (חובת ,מכירהMust Sell ) לפלטפורמותOTT ללא תמורה. כלל חובות המכירה מתייחסות לשידור הלינארי ולאיכותSD. באשר לתכני ספורט, איסור בלעדיות וחובה למ כירה בלתי מפלה של תכני ספורט, החלה רק על פלטפורמות שידור מסורתיות (כבלים ולוויין), ואינה חלה על שחקניOTT . המשמעות היא שערוצי הספורט יכולים לבחור שלא להציע את תוכניהם לפלטפורמותOTT , גם .כאשר מדובר בשחקנים משמעותיים בשוק חלופה1 – אימוץ כללים תחרותיים מקובלים על ספק בעל חשיבות מסחרית ומתן פתרון ייחודי :למקרה של אינטגרציה אנכית1 ( . ללא הרחבת כללי חובות הנשיאהMust Carry ) מטעמים תחרותיים, יחולו חובות הנשיאה של ערוצי החדשות בהתאם למצוין בפרק 2.4.2 . 2 . ניתוק בין היקף .החובות המוטלות על הערוץ לבין נושא עידן פלוס3 . ללא חובות מכירה בחינם או חובות מכירה .במחיר מפוקח4 ,. החלת חובות תחרותיות מקובלות רק על ספק בעל חשיבות מסחרית או על תוכן ספורט עם חשיב ות מסחרית: איסור על מכירת הערוץ לפלטפורמות בבלעדיות, איסור על הספק להפלות בין הפלטפורמות, מתן סמכות למתן הוראות במקרה שספק כאמור פוגע באופן שעלול .)לפגוע בתחרות (כגון שימוש בפרקטיקות של קשירה באופן שעלול לפגוע בתחרות5 . במקרה בו ספק בעל חשיבות מסחרית פועל גם בשוק הפלטפורמות (אינטגרציה אנכית) ודורש תשלום מהפלטפורמות עבור תכניו– הפלטפורמה שבבעלותו תחויב לאפשר לציבור לרכוש את תכני הספק ואת יתר תכניה באופן נפרד וללא מתן הנחות בגין רכישת כלל התכנים יחד (איסור קשירה .)תמחורית, יורחב בהמשך6. ספק תכנים המספק לצרכ נים תוכן של מפעל ספורט בעל חשיבות מסחרית, יחויב להציעו בנפרד ממוצרי תוכן או שירותים אחרים שאינם תכני ספורט, מבלי לקשור בין שני סוגי התכנים, במישרין או בעקיפין (למשל בדרך של מתן הנחה רק למי שרכש את כלל התכנים). כמו כן, התוכן יועבר בכל אמצעי ההפצה שבשימוש הס פק, כל עוד הדבר אפשרי מבחינת .בעל הזכויות :באופן זה יושגו התועלות הבאות .א הפחתת חסמי כניסה והתרחבות לפלטפורמות קטנות יותר (לא צריכות לממן סבסוד צולב). מאפשרת תחרות על בסיס שירות ומחיר הספורט .עצמו .ב תועלת צרכנית- תתאפשר רכישת תכני ספורט מרכזיים ללא חבילת בסיס כפויה של תכנים .אחרים, שחלק מהלקוחות אינם מעוניינים בהם .ג טיפול בשורש הבעיה של הסבסוד הצולב .שהוצגה בפרק זה 96 חלופה2 – must carry + must sell חינמי / בפיקוח מחירים איסור בלעדיות על כלל תכני+ הספורט :, שיחול על כל השוק ללא התייחסות לעידן פלוס1. ניתו ק בין היקף החובות המוטלות .על הערוץ לבין נושא עידן פלוס2 . הרחבת ההסדר הקיים כיום על כלל השוק, בהתאם לעקרון האדישות הטכנולוגית– הפלטפורמות יחוייבו לשאת את כלל הערוצים בחינם, כלל הערוצים יהיו מחויבים למכור את תוכניהם בחינם לכלל הפלטפורמות, או לחלופין יהיו מחויבים למכור את .תכניהם במחיר שיפוקח על ידי המאסדר חלופה3 – :חובות תחרותיות על כלל ערוצי החדשות וכלל תכני הספורט )(המודל שפורסם בתזכיר – כמו חלופה1 , אולם החלת איסורי הבלעדיות ואי האפליה ללא תלות בכוח השוק, על כלל ערוצי החדשות ועל כלל תכני הספורט. במקרה של ערוץ חדשות הפועל בשוק הפלטפורמות (אינטגרציה אנכית, כונה בתזכיר "ספק אחוד"), הספק יציע את הערוץ לכלל ספקי התכנים ללא תמורה. כאשר ספק כאמור מחזיק בתוכני ספורט, הוא יהיה רשאי לתמחר את הזכות אך ורק ביחס למספר .הצופים שהתוכן הונגש להם ,לצורך ניתוח החלופות:נבחנו ההשפעות הצפויות של כל חלופה בהתאם לקריטריונים הבאים 1) השפעה על התחרות במקטע הערוצים 2) השפעה על התחרות במקטע הפלטפורמות 3) ישימות רגולטורית 4) התאמה לכללים תחרותיים מקובלים ולמודלים בינלאומיים המשקל שניתן לשני הקריטריונים הראשונים, המתקשרים באופן ישיר עם הבעיה שהוצגה בראשית ( הפרק, גדול במעט מהמשקל שניתן לשני הקריטריונים הבאים30% כל אחד לעומת20% .)כל אחד עוד יוער כי מבחינת עלות הרגולציה, יש לקחת בחשבון שהחלופה הנבחרת אינה יוצרת עלות כלשהי עבור המפוקחים, עלות כאמור תיווצר רק לאחר שתוכן מסוים או ערוץ מסוים יחשבו כבעלי חשיבות מסחרית. לעומת זאת, כלל החלופות האחרות יוצרות עלות כלשהי, שקשה מאוד לכמתה מראש. בכל מקרה, החלופה הנבחרת עדיפה על פני החלופות האחרות גם בהיבט זה, וגם לו היינו .יכולים לשקלל במדויק את רכיב העלות, הדבר לא היה משנה את החלופה שנבחרה טבלה11 ל הלן מרכזת את השקלול בין החלופות לפי הקריטריונים שנבחרו. לכל קריטריון ניתן ניקוד בין1 (נמוך ביותר) ל-5 .(גבוה ביותר), אשר מוסבר גם באופן מילולי בטבלה טבלה11: שקלול חלופות לבעלויות צולבות קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – אימוץ כללים תחרותיים מקובלים והתייחסות למקרה של אינטגרציה אנכית חלופה2 – הרחבת המודל הקיים לכלל השוק חלופה3 - חובות תחרותיות על כלל ערוצי החדשות והסדרים מיוחדים לספק אחוד 97 השפעה על התחרות במקטע הערוצים/ תכני ספורט משמעותיים ( 30% ) פגיעה בתמריץ של חלק מהערוצים לגדול ולשפר את איכות התכנים, בשל העדר יכולת לגבות כספים בגין התכנים . כפי שהוסבר בפרק, אחד התמריצים המשמעותיים לכניסה ולהתרחבות של ערוץ טמון ביכולת לגבות תשלום מהפלטפורמה בגין העברת הערוץ, בהלימה לערכו לצרכן .הסופי ככלל, אין התערבות רגולטורית כלפי ,ספקים רק כלפי ספקים עם כוח שוק ובאמצעות כלים מקובלים לעניין זה. כמו הניתוח של חלופה0 רק בקנה מידה רחב יותר– כי יחול גם כלפי פלטפורמות OTT . חובות תחרותיות גורפות מדי, גם במקרים בהם אין לערוץ כוח שוק , צפויות לפגוע במידה מסוימת בתחרות. במקרים אלו, היכולת של הערוץ לפגוע ,בתחרות נמוכה ומנגד, הסדרים כגון הסכמי בלעדיות עשויים דווקא לאפשר יעילות כלכלית שלא תתאפשר ,בלעדיהם מטעמים כגון הבטחת השקעה מצד המפיץ ,)(הפלטפורמה הקלה על כניסה ובניית מותג בצד הערוץ שמע וניין לשכנע פלטפורמה ,להבליט אותו הפחתת עלויות עסקה על ידי התמקדות במפיצים שיותר מתאימים לערוץ (חופש לבחור בפלטפורמות יותר רלוונטיות עבור ערוץ .)מסוים (2) (5) (1) (3) השפעה על התחרות במקטע הפלטפורמות ( 30% ) חסכון בעלויות לכלל הפלטפורמות בשל ה- Must Sell במחיר0 , אולם אין התמודדות עם פרטיקות של דחיקה מהסדרים אחרים בין ערוצים כלים מקובלים להתמודדות עם מקרים שבהם עלולה לה י פגע התחרות בשוק הפלטפורמות- כפי שתואר בהרחבה לעיל זהו תרחיש הנזק המרכזי שאי תו הכלי נועד להתמודד חסכון בעלויות לכלל לפלטפורמות, אולם ללא התייחסות נפרדת לספק בעל חשיבות מסחרית ולכן נמנעת האפשרות להתקשר בהסדרי בלעדיות לגבי תכנים שאין בהם בדומה לניתוח של חלופה2 , עם התייחסות ספציפית למקרה בו יש אינטגרציה אנכית בין ספק ,לפלטפורמה שכפי שתואר בראשית הפרק מגדיל את התמריץ לנקוט בפרקטיקות של 98 לפלטפורמות שאינם חוסים תחת הוראה זו (כגון מכירת תכניVOD / Catch up .) הסדרי איסור הבלעדיות לא חלים כלפי שחקניOTT - ולכן אין כלים להתמודד עם פרקטיקות של דחיקה .בהיבטים אלו מנגד– ההסדר ים הללו רחבים מדי בפלטפורמות ,המסורתיות מכיוון שהם חלים גם על תכני ספורט שאין בהם כוח שוק (ראו לעניין זה הסבר חלופה3 במקטע .)הערוצים כוח שוק, מה שכאמור עלול לפגוע ביעילות הכלכלית וביכולת לבדל ,עצמי (לדוגמא פלטפורמתOTT קטנה שרוצה להתקשר בהסדר בלעדיות לגבי ענף ספורט לא פופולרי וכך לבדל עצמה דחיקה. במקרים אלו הסדר זה קובע מכירה של הערו ץ במחיר0 וכך מקטין את היכולת של אותו שחקן שבאינטגרציה אנכית לדחוק את מתחריו (3) (5) (3) (4) ישימות רגולטורית ( 20% ) בינונית. קיים כיום ולכן ללא אסדרה שינוי להותיר קל ,בעינו. מאידך בחקיקה חדשה להצדיק קשה את ההבחנה בין טכנולוגיות ואת הפצה הסטייה מעקרון האדישות הטכנולוגית בינונית- ,גבוהה קשיים פרקטיים בתהליך החקיקה לאור התנגדויות מצד ערוצים/בעלי תכנים שעשויים להחשב כבעלי שוק כוח משמעותי , אולם יישום ההסדרים נשען על פרקטיקות מקובלות בינונית- גבוהה . הרחבת מחד, ההסדר הקיים על כלל השוק מה .שמקל על יישומו ,מנגד קיים קושי להסביר מדוע ההסדר חל על כלל התכנים בינונית, קשיים פרקטיים בתהליך החקיקה, צפוי קושי ליישם הסדרים תחרותיים מעולמות המונופולין עבור שחקנים ללא כוח שוק (3) (4) (4) (3) 99 התאמה ל כללים תחרותיים מקובלים ול מודלים בינלאומיים נמוכה. חובות מכירה במחיר 0 אינן מקובלות משיקולים .תחרותיים בינונית– גבוהה . מתכתב עם פרקטיקות תחרותיות מקובלות, יחד עם זאת כאן מדובר בהסדר בחקיקה ספציפית שצריך יהיה להסביר (בהמשך למתואר בפרק זה) את הצורך בהוספתו כרובד נוסף על הדין הכללי נמוכה. חובות מכירה במחיר0 אינן מקובלות משיקולים .תחרותיים נמוכה– .בינונית חובות תחרותיות מקובלות, מנגד לא מקובל להחיל אותן על מי שאין .בידיו כוח שוק ( 20% ) (1) (4) (1) (2) ציון כולל 2.3 4.6 2.2 3.1 לסיכום, משקלול הפרמטרים בטבלה, עולה כי החלופה המומלצת היא חלופה מספר1. 4.5 עיצוב החלופה הנבחרת א. ה תועלת ה מרכזית של ה חלופה הנבחרת : מיקוד האסדרה בתכנים שאחזקתם צפויה להעניק לבעל הזכות "כוח שוק", יצירת כללים אחידים וברורים שיחולו על כלל השחקנים בשוק, תוך מניעת אפ ליה, צמצום כוח שוק, והגברת הבחירה לצרכן– .גם בטכנולוגיות שידור חדשות ב. ספקי תכנים יהיו חייבים ברישום מעל סך הכנסות של40 מיליון ,₪ על מנת לאפשר כניסה לשוק ופעילות כשחקן קטן בתחום ללא צורך ברישום. כל הכנסה של אותו ספק, לרבות אדם קשור לו, מאספקה של תכני צפיה ושמע בשנת כספים נתונה, לרבות הכנסה בשווה כסף, תילקח בחשבון לעניין זה, על מנת שלא לאפשר עקיפה של ההוראה על ידי פתיחה של ערוץ חדש, חברה .קשורה או התקשרות עוקפת בשווה כסף ג. ספק זר לא יהיה חייב ברישום, אלא רק בחובה לעניין הפקות מקור, כמתואר בפרק הנוגע להפקות מקו ר. בהתאם, ההוראות התחרותיות לא יחולו על ספקים זרים, למעט אם יחזיקו תוכן ספורט שייחשב כתוכן ספורט בעל חשיבות מסחרית. יש לציין, בהמשך לדיון בראשית הפרק, שלפי הניתוח ספקים זרים אינם מספקים כיום תוכןMust Have ,עבור הפלטפורמות וכי הבעיה שתוארה התמקדה בשוק המוב חן של ערוצי הבודקאסט. יתרה מכך, ספקי התכנים ועוד) נמכרים בדרך כלל לצרכן באופן ישיר+ המשמעותיים הגדולים (כגון נטפליקס, דיסני .ובנפרד מהפלטפורמה, ועל כן התועלת מהחלת הוראות אלו גם עליהם צפויה להיות קטנה לעומת זאת, החלה מלאה של הוראות הרגולציה על ספקים זרים עלולה לעורר קשיים יישומיים ולהאמיר חסמי כניסה עבור ספק בינלאומי, ועל כן משיקולי עלות- תועלת לא מצאנו לנכון להחיל עליהם את האסדרה הקובעת מבחן הכנסות על מנת להחשב כספק בעל חשיבות .מסחרית. מעבר לנושא זה, אין חריגים ופטורים לעניין הוראות אלו 100 ד. הגדרת ספק בעל חשיבו ת מסחרית לפי מבחן הכנסות– סף שישקף כוח שוק במקטע ,התכנים .אך יהיה קבוע ולא ייקבע באופן פרטני לכל ערוץ וערוץ המבחן שנקבע בחוק לעניין זה– הסכום ייקבע על ידי המועצה, לאחר שנוכחה כי התחרות בין ספקי התכנים, בדגש על מקטע הפלטפורמות כמתואר בהרחבה בפרק זה, צפויה להפגע אם תכנים אלו יסופקו בבלעדיות לספק תכנים אחד. לעניין זה תתווסף התייעצות עם הממונה על התחרות על מנת לוודא כי הבחינה נשענת על עקרונות תחרותיים מקובלים. ייאמר כי ניתן היה לקבוע כי הבחינה תיקבע לפי כלל מאפייני הערוץ ולא בהתאם לסף כספי כפרוקסי, אולם הדבר היה כרוך בהשקעת משאבים והתדיינויות מתמשכות ולהקטין את הוודאות עבור המפוקחים. קביעה של סף כספי כפרוקסי .לעניין זה מאפשר איזון בין קביעה של כלל ברור וודאי לבין שמירה על הרציונל העומד בבסיסו ה. לאור זאת שאין מדובר בהטלת חובה בחקיקה, אלא הקניית סמכות וכלים לרגולט ור להתמודד עם מצבים של כוח שוק משמעותי, הוא זה שיאסוף נתונים לצורך הבחינה האמורה והם יהיו .אלו שיתמכו בהחלטתו ו. החלת חובות תחרותיות מקובלות, על ספק בעל חשיבות מסחרית בלבד . איסור על מכירת הערוץ לפלטפורמות בבלעדיות, איסור על הספק להפלות בין הפלטפורמות, מתן ס מכות למתן הוראות במקרה שספק כאמור פוגע באופן שעלול לפגוע בתחרות ,כגון שימוש בפרקטיקות של קשירה באופן שעלול לפגוע בתחרות , וכן צורך באישור מוקדם במקרה של מיזוגים בין שני ספקי תכנים רשומים. יצוין כי מדובר בחובות מקבילות לחובות דומות לאלו שקיימות בדיני התחרות על בעלי מונופולין, אולם פרקטיקה של סמכויות מקבילות לרשות התחרות כרגולטור כללי ולרגולטור ענפי היא פרקטיקה מקובלת יחסית, והיתרונות העיקריים בה הן שהרגולטור הענפי הוא בעל היכרות מעמיקה יותר ,עם הענף שעליו הוא מפקח, וכן שמבחינת סדרי עדיפויות פעמים רבות הוא יטה לטפל בנושאים הדורשים טיפול, שלרשות התחרות אין משאבים לטפל בהם, מאחר שהיא מאסדרת את כלל השווקים במקביל. כמו כן המעטפת היישומית תהיה כזו שעיקר הדגש בהוראות של הרגולטור הענפי יהיה על הוראו ת הצופות פני עתיד– בפרט, בשונה מחוק התחרות הכלכלית, במקרה זה הקביעה לגבי על מי חלה ההוראה תעשה מראש (בעוד שבחוק התחרות הכלכלית הכרזה על מונופול היא דקלרטיבית ואינה מתחייבת על מנת לפעול מולו), וכן, הסמכות העיקרית תהיה בדרך של מתן הוראות ולא תהיה סמכות אכיפ ה בדיעבד בגין ניצול מעמד לרעה במובנו הרחב, למעט מקרים של סטייה מהוראות איסור הבלעדיות / אי .האפליה ז. הסדרים פרטניים שיידרשו ליישום מבחנים תחרותיים, ובפרט איסור האפליה, במקרה ש ל אינטגרציה אנכית : ל ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית שמחזיק גם בפלטפורמה המתקשרת עם מנוי ים , יש תמריץ יתר להפלות בין פלטפורמות. בשונה מהמקרה שבו הוא אינו פעיל בשוק הפלטפורמות, כאשר הוא מתחרה בתחום הוא עשוי להרוויח באופן ישיר משימוש בפרקטיקות מדירות כגון אי אספקה או אפליה. לצד זאת, היכולת לאכוף כלפיו איסורי אפליה היא קשה יותר, מאחר שקשה מאוד לה תחקות אחר מחירי ההעברה הפנימיים של התכנים שבגינם הוא ,נחשב כספק בעל חשיבות מסחרית, והם אף ניתנים למניפולציה בקלות יחסית. נוכח האמור ,ייקבע במקרים אלו הסדר מחמיר יותר, לפיו ספק בעל חשיבות מסחרית המתקשר עם מנויים המספק תכנים בתשלום למתחריו בשוק הפלטפורמות, י חויב בפריקות בבואו להציע את אותם התכנים ללקוחותיו. משמעותה של אותה פריקות היא, שלקוחות הפלטפורמה שבה הוא מחזיק יוכלו לרכוש את חבילת התכנים המוצעת בפלטפורמה שלו ללא התכנים שלו כספק בעל 101 חשיבות מסחרית, ואת התכנים שלו, בנפרד. אותו ספק לא יוכל לתת הנחה בגין רכי שת שני .התכנים יחד, וזאת במטרה למנוע תמחור שאינו אמיתי שיאיין את ההוראה הזו ההתערבות למניעת קשירה תמחורית נועדה לטפל בשורה של חששות תחרותיים , שכאמור עולים במקרים מסוג זה ביתר שאת:  דחיקת ( מתחריםExclusion ) : ראשית, תמחורית משמשת ככלי קלאסי של מונופול לחיזוק.כוחו ולהדיפת כניסת מתחרים  הגבהת חסמי כניסה ו התרחבות בשוק: בהמשך לנקודה הקודמת, קשירה עלולה להציב חסם כניסה גבוה מכיוון שמתחרים חייבים להציע“עסקה שלמה” הכוללת גם .תכנים, כדי להתחרות בשוק הפלטפורמות מול ספק בעל חשיבות מסחרית  ש יפור הבחירה לצרכן וחופש הצרכנו:ת ,מבחינת צרכן הקצהBundling כפוי מגביל את חופש הבחירה שלו לשלם רק עבור מה שהוא רוצה באמת. במצבים רבים, צרכנים .נאלצים לרכוש מוצר מיותר או לא רצוי כדי לקבל מוצר רצוי  :מניעת ניצול כוח שוק כלי ה- Unbundling מונע מצב שבו חברה מנצלת שליטתה בתחום אחד כדי לגבות.מחיר עודף או לכפות תנאים בתחום אחר בו היא פועלת ח. פריקות קמעונאית על כללי תכני הספורט בעלי החשיבות המסחרית- ספק תכנים המספק לצרכנים תוכן של מפעל ספורט בעל חשיבות מסחרית, יחויב להציעו בנפרד ממוצרי תוכן או שירותים אחרים שאינם תכני ספורט, מבלי לקשור בין שני ס וגי התכנים, במישרין או בעקיפין (למשל בדרך של מתן הנחה רק למי שרכש את כלל התכנים). כמו כן, התוכן יועבר בכל אמצעי .ההפצה שבשימוש הספק, כל עוד הדבר אפשרי מבחינת בעל הזכויות באופן זה יושגו התועלות :הבאות .א הפחתת חסמי כניסה והתרחבות לפלטפורמות קטנות יותר (לא צ ריכות לממן .סבסוד צולב). מאפשרת תחרות על בסיס שירות ומחיר הספורט עצמו .ב תועלת צרכנית- תתאפשר רכישת תכני ספורט מרכזיים ללא חבילת בסיס כפויה של תכנים אחרים, שחלק .מהלקוחות אינם מעוניינים בהם .ג טיפול בשורש הבעיה של הסבסוד הצולב שהוצגה בפרק .זה ט. תחולה: ההוראו ת חלות רק על תכנים או ערוצים שזוהו והוכרזו ככאלה שיש להם חשיבות מסחרית, ולא על כלל תכני הספורט או הערוצים . בנוסף, נוכח מאפייני שוק שידורי הספורט בו נהוגים חוזים לטווח של5 שנים ולעיתים אף מעבר לכך, על מנת למנוע עקיפה של החוק באמצעות חתימה מיידית על חוזים ארוכי טווח, יש לקבוע כי רשימת האירועים אשר תיקבע על ידי הרשות תחול גם על חוזים שנחתמו החל מהמועד שבו הונחה הצעת החוק על שולחנה .של ועדת השרים לחקיקה י. חריגים ופטורים: ההוראות אינן חלות על תכנים שלא הוכרזו על ידי המועצה לפי ההגדרות .והקריטריונים הקבועים בחוק לא יהיו פטורים נוספים שיקבעו מראש, אך תינתן למועצה .גמישות בפרסום הרשימות ובשיקול הדעת באכיפתן יא. מנגנוני פיקוח ואכיפה: הרגולטור יהיה מוסמך להכריז על ערוץ או תוכן כבעל חשיבות מסחרי ת , לבחון את תנאי ההתקשרות בין שחקנים, להכריע במחלוקות באשר לתנאים או למחירים מפ לים ., ולהפעיל סמכויות אכיפה בעת הצורך, לרבות עיצומים כספיים יב. מעטפת יישום: תיקבע תקופת מעבר של3 שנים מסיום החקיקה ושל שנה לאחר הקמת הרגולטור החדש, וזאת לצורך היערכות הרגולטור והשחקנים השונים בשוק ליישום ההוראות 102 החדשות. תקופה זו תאפשר לשחקני השוק לבצע התאמות במודלי ההתקשרות, בעדכוני הסכמים מסחריים, בשיטות השיווק והתמ .חור ובאמצעי ההפצה 4.6 קביעת יעדים וקריטריונים להצלחת האסדרה יעד מרכזי למטרת ההתערבות הנוגעת לערוצי ברודקאסט הפחתה משמעותית (כ- 20% ( ) במדד ריכוזיותHHI ) בתחום ערוצי הברודקאסט, במונחי הכנסות ובמונחי צפייה, בתוך3 שנים מיום תחילת החוק- משיעור של5,150 לשיעור של 4,100 (יוער כי מדד .)דומה נקבע בפרק החדשות יעדים מרכזיים למטרות ההתערבות באסדרת תכני ספורט יעד מדד כמותי רף ההצלחה תדירות בדיקה מקור הנתונים פתיחת שוק רכישת התוכן לשחקנים מרובים מספר שחקנים שרכשו זכויות שידור לתכני ספורט לפחות4 ספקים פעילים שנתית דו"חות רכישת זכויות, רשות רגולטורית צמצום הקשירה של תכני ספורט כחלק מחבילה כוללת אחוז המנויים שקיבלו אפשרות לרכישת תוכן ספורט בנפרד יישום מלא ( 100% )מהמנויים שנתית ,אתרי מכירה פיקוח רגולטורי יעד משותף לשני הנושאים ( שימור או הפחתה במדד ריכוזיותHHI ) בשוק הפלטפורמות, במונחי הכנסות (כיוםHHI=3600 ) ובמונחי מנויים (כיוםHHI = 3060 ), בתוך3 .שנים מיום כניסת החוק לתוקף ,באשר לקריטריונים הנוגעים לצורך ברגולציה, נציין כי האסדרה המוצעת אינה קובעת כלל מחייב אלא מקנה כלים לרגולטור בהתבסס על מבחנים הנוגעים לכוח שוק. ככל שלאחר בחינה, יוחלט כי לא קיימים שחקנים/תכני ספורט שעונים על ההגדרה, הרגולציה המוצעת לא תחול למעשה על אף שחק ן. בנוסף וכפי שהוסבר לעיל, ההגדרה של שחקן כספק בעל חשיבות מסחרית, או של תוכן ספורט מסוים כבעל חשיבות מסחרית, היא הגדרה קונסטיטובית הצופה פני עתיד, ולכן ככל ששחקן אינו מוגדר, העלות הרגולטורית המוטלת עליו כתוצאה מההוראה היא0 . 4.7 שיתוף ציבור וגורמים רלוונטיים במהלך גיבוש החלופות הרגולטוריות, פורסמה ביולי2023 טיוטת תזכיר אשר זכתה להתייחסות רחבה מצד גורמים שונים בשוק השידורים ובציבור הרחב. בהתאם להתייחסויות שהתקבלו, בוצעו .התאמות שונות בטיוטה כפי שניתן לראות מבחינת החלופות, החלופה שנבחרה בשלב הטיוטה הוחלפה בחלו.פה אחרת 103 אסדרת היחסים המסחריים בין הפלטפורמות לבין הערוצים הייתה הנושא המרכזי לגביו הובעו עמדות מהשוק, בפרט לגבי הסדריMust sell ו- Must Carry , הצעות שעלו מהשוק לגבי קביעת מחירים, לרבות מחירים בגובה0 , וכן מתן סמכויות בוררות רחבות לרגולטור ביחס למשא ומתן בין ,הצדדים. מטבע הדברים, מצד הערוצים עלתה פעמים רבות דרישה לחובת נשיאה, לרבות בתשלום ומצד הפלטפורמות, עלתה דרישה נגדית לחובת מכירה בחינם של הערוץ הליניארי, ואף תכנים נוספים כגון תכניVOD . ,מעבר להערות הציבור שהתקבלו בכתב נוהל שיח פרטני עם כל גורם שביקש לה יפגש עם נציגי המשרד , ובכלל זה כלל הפלטפורמות ומרבית הערוצים. ההערות והשיח שהתקיים באו לידי ביטוי .בניתוח שלעיל ובסקירת החלופות חלק גדול מההערות שעלו בהקשר זה, נגעו הן לדיון שנוהל בפרק זה והן לדיון שנוהל בהתייחס לפרק החדשות. ברצוננו להביא לידי ביטוי מפורט שתיים מן ההערות הללו, אפשר השפיעו :משמעותית על הניתוח ועל בחירת החלופות בשני הפרקים הללו א. אחד הערוצים הציע להחיל כלל שלMust Sell בתשלום, בליווי כלל לפיו איסור האפליה .יחול גם בכיוון הנגדי לזה שהוצע בפרק זה, קרי פלטפורמה לא תוכל להפלות בין ערוצים לאחר בחינ ה, מצאנו כי גם אם נחיל הוראה כאמור רק כלפי פלטפורמה בעלת כוח שוק משמעותי, הדבר ייצור קשיים יישומיים משמעותיים וכן לא יעלה בקנה אחד עם התערבות תחרותית מקובלת. בקצרה, נאמר כי קיימת הטרוגניות גבוהה בין הערוצים, כך שלא ניתן לטעון שהמחיר שפלטפורמה מוכנה לשלם על ערוץ א' צריך להיות דומה למחיר שהיא תשלם על ערוץ ב', שמאפייניו שונים. כמו כן הסדר מעין זה יפגע בתמריץ התחרותי החיובי שדנו בו בפרק, של כל אחד מהערוצים להשתפר ולהתרחב. עוד הציע הערוץ להתגבר על הבעיה הזו בכלל תמחור הקובע שיחס התשלומים בין שני ערוצים יהיה זהה ליחס הרייטינג. יישום הצעה זו יביא אותנו, הלכה למעשה, למודל של פיקוח מחירים. פיקוח מחירים מסוג זה מעלה אף הוא קשיים יישומיים ועלויות רגולטוריות גבוהות (יחייב קביעה של "מטבע רייטינג" כללי לכלל תכניות הערוץ וצפוי להביא למחלוקות רבות), ופוגע אף הוא במנגנון הש.וק המהווה כאמור תמריץ חיובי להפתחות ערוץ ב. הערת של רשות התחרות הייתה שיש להימנע מהחלת איסורים או כללים תחרותים גורפים על כלל הערוצים או כלל תכני הספורט, ושיש למקד את האסדרה התחרותית בבעלי כוח שוק משמעותי. כפי שניתן להתרשם מהדיון שלעיל, הערה זו מצאה את ביטוי ה בניתוח .שבוצע והחלופה שנבחרה אכן שונה מזו המקורית ותואמת אותה 4.8 תכני ספורט– היבט ציבורי– המשך דיון כעת נשוב לדיון ממוקד בנושא שלא מצא עדיין את ביטויו בניתוח החלופות שלעיל, והוא ההתייחסות לתכני ספורט בעלי חשיבות ציבוריות. כאמור בפרק4.3, תופעה בלתי רצויה אחת עמה אנו מעונינים להתמודד בהיבט זה היא אי- השוויון רגולטורי בין שחקנים שונים בשוק, בעוד התופעה הבלתי רצויה השניה היא אי היכולת של חלקים נרחבים באוכלוסייה לצפות בשידורי .ספורט מסוימים בעלי חשיבות מיוחדת, בעלי ערך ציבורי 104 4.8.1 מטרות האסדרה הנגשה ציבורית: הנגשת .תכני ספורט בעלי חשיבות ציבורית לציבור הרחב 4.8.2 סקירה בינלאומית משווה האסדרה המוצעת מבוססת, בין היתר, על למידה מהרגולציה ממדינות מערביות בעלות שווקים מתקדמים בתחום השידורים, ובהן אנגליה, צרפת, אירלנד, שוויץ, ספרד ונורבגיה. מדינות אלו נקטו בגישות שונות להנגש ת שידורי ספורט לציבור, תוך איזון בין האינטרסים של בעלי הזכויות .לבין האינטרס הציבורי ( יחד עם זאת, המכנה המשותף הרחב(Best Practice שהוא גם התשתית שתשמש אותנו לקביעת הרגולציה, נקבע ב סעיף14 ב- AVMSD קובע כי ככל שקיים חשש שאירועים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת ,לא יסופקו לחלק ניכר מהציבור בשידור בתפוצה רחבה ( תקבע המדינה רשימה של אירועים ייעודייםDesignated Events .) שיהיו נגישים לציבור הרחב132 קיימים4 קריטריונים, אשר עמידה בשניים מתוכם מאפשרת את הגדרת האירוע כאירוע חשוב :ציבורית (i) A special general resonance within the Member State, and not simply a significance to those who ordinarily follow the sport or activity concerned; (ii) A generally recognized, distinct cultural importance for the population in the Member State, in particular as a catalyst of cultural identity; (iii) Involvement of the national team in the event concerned in the context of a competition or tournament of international importance; and (iv) The fact that the event has traditionally been broadcast on free television and has commanded large television audiences. במרבית המדינות שנבדקו קיימת רשימה מוגדרת של אירועים בעלי חשיבות ציבורית הכוללת לרוב טורנירים בינלאומיים, משחקי נבחרות לאומיות, וגמרים מרכזיים. אירועים אלו אינם יכולים להיות משודרים בבלעדיות בפלטפורמות בתשלום, ויש להבטיח את שידורם בע רוץ הנגיש לרוב .הציבור מאחר שמדובר ברגולציה מחייבת, ומאחר שלא מצאנו בבדיקה כל אסמכתא או אזכור לכך שהיא אינה מקוימת, הרי שרגולציה זו מתמודדת באופן ישיר עם הבעיה של אי היכולת של חלקים נרחבים באוכלוסייה לצפות בשידורי ספורט מסוימים בעלי חשיבות מיוחדת, בעלי ער ,ך ציבורי. בכל מקום לפי הרשימה שנקבעה בו לאירועים אלו (עיקרי הרשימה הקבועה כיום בישראל לעניין זה, מפורטת בסעיף4.3 .) ובהתאם לדרך ההנגשה שנקבעה באותה מדינה 132 of the European Parliament and of the Council 13/EU / Directive 2010 Article 14, . 105 :כך למשל באנגליה , האירועים מחולקים לשתי קבוצות– קבוצהA הכוללת אירועים שחובה לשדרם בערוץ חינמי בשיד ור חי (כמו אולימפיאדה וגמר מונדיאל), וקבוצהB , הכוללת אירועים .שאפשר לשדרם בתשלום, אך בתנאי שיש לצדם שידור משלים (לא בשידור חי) חופשי לציבור בצרפת , צו ממשלתי מחייב להציע לגופי שידור חינמיים את זכויות השידור של אירועים בעלי ,חשיבות ציבורית (כמו משחקי נבחרת גמרי גביע, הטור דה פראנס). אם אף ערוץ חינמי לא נענה להצעה, או שהתגובות להצעה אינן עומדות בתנאים הוגנים, מותר לבעל זכויות השידור הבלעדיות .לשדר את האירוע בעצמו בתשלום בשוויץ , רק גופי שידור בעלי כיסוי של לפחות80% מהאוכלוסייה רשאים לשדר אירועים אלו. אם לא, י ש למכור את הזכויות לגוף נגיש יותר, בתנאים הוגנים. דוגמאות אלה ממחישות את החשיבות שמייחסת הרגולציה בעולם לשמירה על גישה ציבורית לאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית או תרבותית מיוחדת, גם בעידן של שוק חופשי .וטכנולוגיות משתנות ?האם השידור הוא חינמי לצופה המודלי ם הקיימים בעולם בשידור האירועים המוכרזים הם: שידור בחינם ללקוח או שידור ללא .תוספת תשלום (מודל חבילת הבסיס). בנוסף, קיימת דרישה לכיסוי משמעותי באוכלוסייה באנגליה , שידור של אירוע מוכרז חייב להיות זמין ללפחות95% .מהציבור ללא תוספת תשלום בנורבגיה , ניתן לשדר אירועים בעלי חשיבות ציבורית רק באמצעות ערוץ או פלטפורמה שמסוגלים להגיע בפועל ללפחות90% .ממשקי הבית במדינה ללא תשלום נוסף בצרפת החוק קובע כי שידור של אירועים המוגדרים כבעלי חשיבות ציבורית יתאפשר רק בערוץ הנגיש לפחות ל- 85% .מהאוכלוסייה בחינם באירלנד , ישנה ח ובה להציע את זכויות השידור לערוץ טלוויזיה אשר קליטתו איננה כרוכה בתשלום וכן שהוא זמין ללפחות95% מאוכלוסיית המדינה. כמו כן, החוק מאפשר לרגולטור לקבוע האם שידור חינמי של האירוע צריך להיות שידור חי, נדחה, או גם וגם, וכן האם .כולו צריך להיות חינמי או רק חלקו תנאים מסחריים בין בעלי זכויות לגופי שידור ברוב המדינות שנבחנו קיימת התערבות רגולטורית ישירה גם בהיבטים המסחריים של שידור אירועים בעלי חשיבות ציבורית. אף שמדובר באירועים בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים, הרי שבפועל, רבים מהאירועים הללו (כגון טור דה פראנס, מש חקי גביע העולם או גמרי טורנירים .אירופיים) מתקיימים במסגרת מסחרית וכוללים התקשרויות חוזיות בין גופים פרטיים בהתאם לכך, הרגולציה בחלק מהמדינות אינה מסתפקת בהגדרת חובת שידור או הנגשה- אלא כוללת אסדרה של תנאי המסחר בזכויות השידור עצמן באמצעות כללים כגון מכיר ת הזכויות בתנאי שוק הוגנים, סבירים ושאינם מפלים וכן מנגנונים ליישוב מחלוקות מסחריות על ידי הרגולטור או .סמכות שיפוטית אחרת למעשה, ניתן לראות בכך ביטוי להתערבות ישירה של המדינה לא רק בהיבטים הציבוריים של השידור, אלא גם בהסדרה של שידורי ספורט מסחריים, כאשר מ דובר באירועים בעלי חשיבות .ציבורית :כך למשל 106 באירלנד , החוק מחייב למכור את הזכויות לגופי שידור נגישים בחינם לציבור ואם יש מחלוקת על המחיר ה נדרש, ניתן לפנות לבית המשפט שיקבע את התנאים המסחריים אשר יכללו קביעת תעריפי .שוק סבירים בגין רכישת זכויות השידור בנורבג יה , בעל זכויות שאינו ערוץ הנגיש בחינם לציבור נדרש להציע את הזכויות לערוץ ציבורי המשדר בחינם ובמידה ונוצרות מחלוקות בנוגע למחיר זכויות השידור הרגולטור יכול להתערב .ולקבוע כללים לתמחור מכירה מחדש של זכויות השידור בצרפת , כפי שצוין לעיל, ישנה חובה להציע תחילה את זכויות השידור של אירועים בעלי חשיבות .ציבורית לערוצים חינמיים, בתנאי שוק הוגנים, סבירים ושאינם מפלים מדינות אלו בחרו להבטיח שבעלי זכויות יפעלו במסגרת תחרותית ושוויונית, שתאפשר לציבור .גישה אמיתית לתוכן חשוב באמצעות הדרישות הללו שואפות המדינות למנוע מצב שבו היבטי עלות .וזמינות פלטפורמות הצפייה מהוות חסם לצפייה באירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית טבלה12 .מסכמת את השוואת הרגולציה בתכני ספורט טבלה12 : השווא ת רגולציה ב תכני ספורט מדינה/פרמטר האם קיימת רשימת אירועי ספורט בעלי חשיבות ?ציבורית האם הרגולציה כוללת התייחסות לתנאים המסחריים בין בעל זכויות ?השידור לגוף השידור האם רשימת האירועים המוכרזים היא בחינם ללקוח או ללא עלות ? נוספת אנגליה קיימת רשימה המחלקת את אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית לשתי ( קבוצותA,B ) לפי חשיבות סוג מפעל הספורט  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים להיות משודרים בחינם ללפחות95% מהאוכלוסייה  "שירותים רלוונטיים" הינם שירותי טלוויזיה מסורתיים או אינטרנטיים הניתנים ע"י ערוצים ציבוריים ללא תוספת תשלום מעבר לאגרה בסיסית קבועה  במידה ושירות בתשלום רוכש זכויות שידור, הוא חייב לוודא שיש שירות טלוויזיה מסורתי או אינטרנטי שמשדר את התוכן בזמן .אמת, ללא תשלום אולם, לא נמצאה התייחסות מפורשת לתנאים המסחריים בין הצדדים לל א עלות נוספת נורבגיה קיימת רשימה  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים להיות משודרים בחינם ל90% מהאוכלוסייה  גופי שידור "כשירים" הם ערוצים הזכאים לשדר אירועים בעלי חשיבות ציבורית. ערוצים אלה הינם ערוצי טלוויזיה שמתקבלים על ידי ( חלק ניכר מהצופים90% ) ללא לא נדרשת תוספת עלות מעבר לעלויות אגרת טלוויזיה או דמי חבילת בסיס לספק הטלוויזיה 107 תוספת תשלום מעבר לאגרה בסיסית קבועה או דמי חבילת בסיס  במידה ובעל זכויות שידור איננו גוף שידור כשיר, עליו להציע זכויותיו הבלעדיות למכירה לגוף שידור כשיר (הצעת מחיר בכתב תוך חודש ימים לגוף שידור כשיר). במקרה של חוסר הסכמה על המחיר, גופי השידור רשאים לפנות לרגולטו ר שיקבע את המחיר לפי עקרונות השוק החופשי ספרד ,קיימת רשימה לא נמצא שהיא נכנסה לתוקף  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים להיות משודרים בחינם לכלל הציבור  במידה ותאושר רשימה אודות אירועים בעלי חשיבות ציבורית, כל גוף שידור המאפשר צפייה חינמית ע"י כלל הציבור יוכל לשדר אירועים אלה  במידה ותאושר רשימה אודות ,אירועים בעלי חשיבות ציבורית בעל זכויות שידור מקומי חייב למכור את זכויות השידור לגוף שידור ארצי או לכמה ערוצים שיאפשרו יחד כיסוי צו פים נרחב ברמה הארצית. אם בעל זכויות שידור הוא ערוץ בתשלום, הוא יכול לבחור האם לשדר את האירוע בחינם לכלל הציבור או למכור את ,זכויות השידור לגוף שידור חינמי תמורת סכום שיקבע בין גופי השידור במידה ותאושר ,רשימה השירות יסופק בחינם לגמרי לכלל הציבור שווייץ קיימת רשימה  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים לאפשר "גישה חופשית לציבור", שהיא שידור ל80% מהאוכלוסייה ללא תוספת תשלום מעבר לאגרה בסיסית קבועה  רק גוף שידור שמאפשר גישה חופשית לציבור יכול לשדר אירועים בעלי חשיבות ציבורית  אם בעל זכויות שידור לא עומד בתנאי הג ישה החופשית, עליו למכור את זכויותיו לגוף שידור אחד או יותר המוגדר כמאפשר גישה "חופשית לציבור, בתנאים "סבירים ללא עלות נוספת צרפת קיימת רשימה  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים להיות משודרים בחינם )(ללא תוספת עלות מעבר למס ל85% מהאוכלוסייה השירות יסופק בחינם 108  אין למנוע מערוץ חינמי לשדר אירוע מרשימת האירועים בעלי החשיבות ציבורית בשידור חי ומלא  החוק מחריג מספר אירועי ספורט בהם רשאי גוף שידור שאינו חינמי לשדר בבלעדיות בחינם ותוך עמידה באחוז הכיסוי דלעיל. אם בעל זכויות שידור לא עומד בתנאי השידור החינמי, עליו למכור זכויות אלו. לצור ך זה עליו להודיע "מראש ובזמן סביר" לערוצי טלוויזיה חינמיים על כוונתו למכור. מכירת הזכויות צריכה להיעשות בתנאי שוק "הוגנים, סבירים ושאינם מפלים". במידה ואף ערוץ חינמי לא נענה להצעה, בעל הזכויות רשאי לשדר את האירוע בעצמו, מבלי לעמוד בתנאים מעלה אירלנד קיימת רשימה  אירועים בעלי חשיבות ציבורית צריכים להיות משודרים בחינם ל95% מהאוכלוסייה ע"י גוף שידור אחד, או משודרים בחינם ל90% מהאוכלוסייה ע"י פחות משלושה גופי שידור  גופי שידור "כשירים" הינם ערוצים המשודרים בחינם ל95% מהאוכלוסייה. אלה יכולים לשדר בבלעדיות אירועים המוגדרים כבעלי חשיבות ציבורית  אם בעל זכויות השידור אינו "כשיר" עליו למכור את זכויות השידור בתנאים "סבירים" לגוף שידור "כשיר". במידה ואין הסכמה על התנאים ה"סבירים" רשאים הצדדים לפנות לביהמ"ש אשר יקבע את תעריף מכירת זכויות השידור השירות יסופק בחינם לטובת הציבור מקור: נתוניMNS consulting . 4.8.3 גיבוש וניתוח חלופות לצורך ניתוח החלופות, נבחנו כלל ההשפעות הצפויות של כל חלופה מרכזית בהתאם לקריטריונים :הבאים 1 ) תרומה להנגשה ציבורית: מידת השיפור בזמינות תכני ספורט בעלי חשיבות ציבורית לציבור הרחב, לל .א תשלום 2 ) ישימות רגולטורית: .רמת המורכבות ביישום החלופה 109 3 ) פוטנציאל חיסכון ותרומה להפחתת יוקר המחיה: הערכת התרומה האפשרית של החלופה להוזלת עלויות עבור הציבור הרחב, בין אם דרך הפחתת מחירי תכנים, צמצום סבסוד .צולב, או הפחתת נטל רגולטורי 4 ) התאמה למודלים בינלאומיים: מידת הקרבה של החלופה למודלים רגולטוריים הנהוגים .במדינות מערביות מתקדמות הקריטריון הראשון, שהוא המטרה המרכזית שאנו מעונינים להשיג, זכה למשקל של40% , בעוד3 הקריטריונים הנוספים הם במשקל20% . חלופה0 - שמירה על המצב הקיים .כיום קיימת רשימה של "אירועים מוכרזים", שמטרתה להבטיח גישה לצפייה ללא תשלום נוסף אולם, חובת ההנגשה חלה רק על פלטפורמות כבלים ולוויין, ואינה חלה על שחקניOTT ,. בנוסף ההגדרה של "ללא תשלום נוסף" פירושה שהצפייה כלולה בחבילת הבסיס– אך אינה חינמית .לחלוטין תועל:ת מרכזית ,הבטחת גישה לצפייה באירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית ללא תשלום נוסף .תוך שמירה על יציבות ומניעת שינויים דרמטיים במבנה הרגולציה חלופה1 – הנגשה בחינם של שידורים ציבוריים באמצעות אפליקציית עידן פלוס כגורם הנגשה מוביל במסגרת החלופה יוגדר "אירוע ספור ט בעל חשיבות ציבורית" כאירוע שעונה על קריטריונים של חשיבות תרבותית, עניין ציבורי רחב, השתתפות של נבחרת ישראל או ספורטאי ישראלי, או מסורת שידור חינמית. יובהר כי סמכות הקביעה פה היא של הרגולטור, בהתבסס על עבודה מקצועית ואיסוף נתונים מקדים. חלופה זו, כמו גם ה חלופות האחרות, אינן יוצרות חובה רגולטורית ואינן כרוכות בעלות בגין הוספתן. החלופה מקנה לרגולטור כלי שהיקף השימוש בו תלוי בשיקול דעתו .וצריך להתבסס בין היתר על שיקולי עלות אל מול תועלת של השימוש בכלי זה בארוע ספציפי  אדישות טכנולוגית : החלת החוק על כל ספקי התכ נים ללא תלות בטכנולוגיה המשמשת לשידור ובכך הכללת שחקני ה- OTT .תחת הרגולציה  שידור חינמי של אירועים ציבוריים ": אירועי ספורט שיסווגו כ"בעלי חשיבות ציבורית יחויבו להיות משודרים ללא תשלום לצרכן, כולל באמצעות יישומון ייעודי- שדי יהיה להסתפק בה על מנת לעמוד בחובה . הכללת אירוע ברשימה תתבצע על בסיס קריטריונים מוגדרים, לרבות חשיבות לאומית או תרבותית, השתתפות ישראלית, עניין ציבורי רחב .ומסורת של שידור פתוח :תועלת מרכזית הבטחת נגישות רחבה ושוויונית לאירועים בעלי חשיבות ציבורית, ללא תלות בפלטפורמה או ביכולת כלכלית. החלת הרגולציה גם על שחקניOTT מונעת עקיפת החובה באמצעות שינוי טכנולוגי, ומאפשרת לכלל הציבור לצפות באירועים מרכזיים– באופן אחיד, נגיש .וללא תשלום חלופה2 - הרחבת תחולת חובת ההנגשה לכל ספקי התכנים 110 חלופה זו מבוססת על המסגרת הרגולטורית הקיימת, תוך החלתה על כלל ספ קי התכנים– לרבות שחקניOTT . בדומה למצב הנוכחי, תישמר רשימת "אירועים מוכרזים", אשר צפייה בהם תתאפשר ללא תשלום נוסף, כלומר במסגרת חבילת הבסיס של השירות. עם זאת, בשונה מהמצב .הקיים, חובת ההנגשה תחול גם על פלטפורמות שאינן מבוססות כבלים ולוויין החלופה אינה כול לת דרישה לשידור חינמי מלא, אלא רק מניעה של תשלום נוסף מעבר לדמי המנוי .הקיימים :תועלת מרכזית יצירת שוויון רגולטורי בין כלל הפלטפורמות, תוך שמירה על מודל הפצה קיים .שאינו דורש סבסוד מלא או שינוי מבני בשוק יובהר כי3 המטרות שהוצעו עומדות במטרה שהוגדרה בסעיף זה, שהיא הנגשת תכני ספורט בעלי .חשיבות ציבורית לציבור הרחב טבלה13 .מסכמת את שקלול החלופות לאסדרת תכני ספורט ציבוריים טבלה13 :שקלול חלופות לאסדרת תכני ספורט ציבוריים קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – רגולציה אחידה על שידורים ציבוריים חלופה2 – הרחבת תחולת חובת ההנגשה לכל ספקי התכנים תרומה להנגשה ציבורית ( 40% ) .בינונית הה נגשה ללא תשלום נוסף כלפי רק תחול של המנויים פלטפורמות כבלים ולוויין ואינה חלה על של מנויים שחקניOTT , כיוםבערך כ- 50% .ממשקי הבית גבוהה .מאוד מרחיבה את חובת השידור החינמי לכל הפלטפורמות, כולל אפשרות צפייה ביישומון ייעודי – שזמינה ללא תשלום נוסף לכל משק בית בעל נגישות לאינטרנט (כ- 90% ממשקי .)הבית .גבוהה מרחיבה את ההנגשה חובת ללא תשלום נוסף תחול לגבי מנויים של כלל ספקי התכנים, כולל פלטפורמות OTT , אך מוגבלת למנוי ים של , הפלטפורמות אחת בערך כיום65-70% ממשקי הבית (3) (5) (4) ישימות רגולטורית ( 20% ) .גבוהה מאוד אין צורך בשינוי המצב הקיים או הקמת אכיפה מנגנוני חדשים .בינונית הקמת דורשת מנגנוני ם שיאפשרו שידור חינמי מלא ואכיפה מול בעלי הזכויות , עם זאת יחד . המנגנון (הפצה המוצע מביא ציבורי) ביישומון לעומת בעלויות לחיסכון ומאפשר הקיים המצב ונוחה זמינה פלטפורמה לשידור חינמי. ייתכן קושי יישומי מסוים מול גופים זרים, אם כי לא קיימים כאלו עדיין ולא ברור עד כמה סביר שיכנסו דווקא למקטע זה של ארועי ספורט בעלי חשיבות .ציבורית ג בוהה . דורשת הרחבת הקיימים המנגנונים יצירת ללא בלבד, מסגרת חדשה לחלוטין . יישומי קושי ייתכן ,מסוים מול גופים זרים אם כי לא קיימים כאלו עדיין ולא ברור עד כמה סביר שיכנסו דווקא למקטע זה של ארועי ספורט בעלי חשיבות .ציבורית 111 (5) (3) (4) פוטנציאל חיסכון ותרומה להפחתת יוקר המחיה ( 20% ) נמוכה- .בינונית אינו מביא לחיסכון המצב לעומת הקיים, אך עשוי להביא לחסכון עבור משקי בית המנויים הפלטפורמות על המסורתיות, לפחות מלא למעבר עד שלהן ל- OTT .גבוהה מאפשרת צפייה מרבית עבור חינמית ה צרכנים בגישה לאירועי חשיבות בעלי ספורט ציב ורית להביא וצפויה , להפחתה במחירי הזכויות .בינונית חוסכת תשלום נוסף עבור לקוחות כלל .הפלטפורמות (2) (5) (3) התאמה למודלים בינלאומיים ( 20% ) .בינונית בנושא האירועים רשימת קיים המוכרזים מודלBest Practice מקובל האדישות בנושא הטכנולוגית, מרבית החלו המדינות למודלים מעבר אחרים .גבוהה מאוד תואם מודלים רבות מדינות של ואת העקרונות של סעיף14 ב- AVMSD ואדיש טכנולוגית .גבוהה מאוד תואם מדינות של מודלים רבות ואת העקרונות של סעיף14 ב- AVMSD ואדיש טכנולוגית (3) (5) (5) ציון כולל 2.6 3.6 3.2 לסיכום, משקלול הפרמטרים בטבלה, עולה כי החלופה המומלצת היא חלופה מספר1. 4.8.4 עיצוב החלופות הנבחרות החלופות הנבחרות כוללות אסדרה רגולטורית חדשה בתחום שידורי הספורט, המבוססת על הבחנה בין שני סוגים של תכנים– אירועים בעלי חשיבות ציבורית ומפעלים בעלי חשיבות מסחרית– תוך קביעת הוראות ייעודיות לכל אחד מהם. אסדרה זו נשענת על עקרונות של הנגשה, תחרות והוגנות צרכ נית, והיא כוללת מנגנוני פיקוח ואכיפה ייחודיים. 1) תחולה ,: בחלופות אלו, האסדרה חלה על בעלי זכויות שידור של מפעלי ספורט בישראל לרבות גופים בינלאומיים ועל ספקי תכנים רשומים המתקשרים עם מנויים לצורך הפצת תוכן ספורט. ההוראות חלות רק על תכנים שזוהו והוכרזו ככאלה שי ש להם חשיבות ציבורית או מסחרית, ולא על כלל תכני הספור ט, ורק אם לא קיימת לגביהם התקשורת קיימת ומחייבת. בנוסף, נוכח מאפייני שוק שידורי הספורט בו נהוגים חוזים לטווח של5 שנים ולעיתים אף מעבר לכך, על מנת למנוע עקיפה של החוק באמצעות חתימה מיידית על חוזים ארוכי טווח, יש לקבוע כי רשימת האירועים אשר תיקבע על ידי הרשות תחול גם על 112 חוזים שנחתמו החל מהמועד שבו הונחה הצעת החוק על שולחנה של ועדת השרים .לחקיקה 2) :ההוראות למפוקחים בהתאם לפירוט החלופות לעיל. עד לעליית יישומון עידן פלוס, תחול חובה להנגיש את השידור בכלל הפלטפו ,רמות ללא תשלום נוסף. לאחר עליית היישומון .ניתן יהיה להסתפק בהנגשת השידור באמצעות היישומון החינמי על מנת לעמוד בהוראה 3) :חריגים ופטורים בחלופות אלו, ישנה הגבלה על מספר האירועים הציבוריים אשר ,מבוססים על השתתפות של ספורטאים יחידים לשלושה בלבד בכל שנה קלנדרית כדי להימנע מהרחבת היתר של החובה לשדר בחינם. כמו כן, ההוראות אינן חלות על תכנים שלא הוכרזו על ידי המועצה כאירועים ציבוריים לפי ההגדרות והקריטריונים הקבועים בחוק. לא יהיו פטורים נוספים שיקבעו מראש, אך תינתן למועצה גמישות בפרסום הרשימות ובשיקול הדעת באכיפתן. 4) :מנגנוני פיקוח ואכיפה הרגולטור י היה מוסמ ך להכריז על ,תוכן כבעל חשיבות ציבורית והוא לא יעסוק לצורך עניין זה ביחסים מסחריים בין גורמים בשוק או בבחינת תנאי ההתקשרות . הפיקוח יתבצע רק באשר חעצם ההנגשה בפלטפורמות/ביישומון, ללא תשלום .נוסל 5) :מעטפת יישום תיקבע תקופת מעבר של3 שנים מסיום החקיקה ושל שנה לאחר הקמת הרגולטור החדש, וזאת לצורך היערכות הרגולטור והשחקנים השונים בשוק ליישום ההוראות החדשות. ,תקופה זו תאפשר לשחקני השוק לבצע התאמות במודלי ההתקשרות בעדכוני הסכמים מסחריים, בשיטות השיווק והתמחור, ובאמצעי .ההפצה 4.8.5 הגדרת יעדים וקריטריונים טבלה14 שלהלן כוללת את היעדים המרכזיים שנגזרים ממטרות ההתערבות (כפי שנקבעו בפרק 4.8.1 .), ומפרטת לכל יעד את אופן המדידה, רף ההצלחה, תדירות הבדיקה ומקור הנתונים טבלה14 : יעדים מרכזיים למטרות ההתערבות באסדרת תכני ספורט יעד מדד כמותי רף ההצלחה תדירות בדיקה מקור הנתונים שיפור בנגישות הציבור לתכנים מוכרזים שיעור האוכלוסייה עם גישה לאירועים ללא תשלום לפחות95% מהציבור שנתית סקרים, דיווחי ספקים יישום אחיד של רגולציה ללא הבחנה בין סוגי הפצה שיעור הספקים מכל ,הסוגים (כבליםOTT וכו') שמיישמים את ההוראות יישום מלא בכל סוגי הפלטפורמות שנתית ,דיווחי ספקים פיקוח רגולטור 113 ,באשר לקריטריונים הנוגעים לצורך ברגולציה, נציין כי האסדרה המוצעת אינה קובעת כלל מחייב אלא מקנה כלים לרגולטור בהתבסס על המבחנים שצוינו. ככל שלאחר הבחינה, יוחלט כי לא קיימים תכני ספורט שעונים על ההגדרה, הרגולציה המוצעת לא תחול למעשה על תוכן. בנוסף וכפי שהוס בר לעיל, ההגדרה של תוכן ספורט מסוים כבעל חשיבות ציבורית, היא הגדרה קונסטיטובית הצופה פני עתיד, ולכן ככל ששחקן אינו מוגדר, וכן ככל שהוא כבר התקשר לפני ההגדרה בהסכם מחייב בנוגע לאותם תכנים, העלות הרגולטורית המוטלת עליו כתוצאה מההוראה היא0 . 4.8.6 שיתוף ציבור וגורמים רלוונטיים במהלך גיבוש החלופות הרגולטוריות, פורסמה ביולי2023 טיוטת תזכיר אשר זכתה להתייחסות רחבה מצד גורמים שונים בשוק השידורים ובציבור הרחב. בהתאם להתייחסויות שהתקבלו, בוצעו .התאמות שונות בטיוטה בנוסף, נוהל שיח פרטני עם כל גורם שביקש להיפגש עם נצ.יגי המשרד דיון עיקרי לעניין זה התקיים,, בכתב ובעל פה ,מול גופי שידור פרטיים המחזיקים בזכויות שידור .בתחום הספורט, שעשויות להיחשב כזכויות של תוכן ספורט בעל חשיבות ציבורית גורמים אלו העלו סוגיות עקרוניות:, העיקריות שביניהן ג. לאור טענות כי הרשימה הנהוגה כיום ר חבה בהרבה מזו הנהוגה באירופה, הוצע לקבוע מראש את רשימת התכנים בעלי החשיבות הציבורית, או למצער לצמצם את מרחב שיקול .הדעת של המאסדר לעניין קביעת הרשימה לאחר בחינה הוחלט להצמד לכללים הנהוגים באירופה ולהותיר למאסדר את שיקול הדעת לעניין קביעת הרשימה, על סמך בחי נה מקצועית ובהתבסס על נתונים עדכניים. יצויין כי אין ללמוד מהרשימה היום, שנקבעה על ידי רגולטור שונה, תחת כלל שונה של אי גביית תשלום נוסף ובעולם בו נהוגות חבילות .בסיס רחבות, על הרשימה שתיקבע לאחר חקיקת החוק ד. נושא נוסף שעלה הוא האם הדרישה לשידור "בחינם" משמע ותה שידור לציבור הרחב גם ללא תשלום נוסף מעבר לדמי מנוי בסיסיים. סוגיה זו נבחנה לעומק וקיבלה התייחסות .במסגרת גיבוש החלופות נספח א': הפצת תכנים פתוחה לציבור– "עידן פלוס" בפרקים הקודמים במסמך פורטה ההתייחסות לענייני האסדרה הנוגעים לחובת ההפצה במערך "ציבורי. נספח זה עוסק באופן ההפצה של השידורים, אשר אינו מהווה "אסדרה 1. מבוא היעדר נגישות חופשית לתכני טלוויזיה מרכזיים במדינת ישראל, בפרט בפריפריה גיאוגרפית או בקרב אוכלוסיות מוחלשות מבחינה חברתית-כלכלית, י צר צורך ממשי בהקמת מערך הפצה לשידורי טלוויזיה בחינם לכלל הציבור. שכן, בהיעדר נגישות כאמור, עלולה להיפגע יכולתם של אזרחים לצרוך מידע ממקורות מגוונים, לרבות תכנים חדשותיים, תרבותיים, ציבוריים וממשלתיים. מצב זה עלול לפגוע בזכות הציבור לדעת– במיוחד בכל הנוגע לתכנים חדשותיים )ולדיוני הכנסת (כדוגמת ערוץ הכנסת– וכן עלול לפגוע בפלורליזם התקשורתי, המהווה רכיב בסיסי בשיח הדמוקרטי, ובשוויון ההזדמנויות של כלל הציבור לקבלת מידע, בפרט עבור אוכלוסיות .מוחלשות בהמשך לניתוח שנערך הן בפרק החדשות והם בפרק שעסק באסדרת הקשרים המסחריים בין ערוצים לפלטפורמות, ולנתונים שהובאו בדו"ח לעניין זה, נציין כי ניכר שיש פער, מבחינת העדפות ( הצרכן, בין נגישות לכל ערוץ וערוץ באמצעים אינטרנטיים, לבין נגישות במקום מרכזי אחדone stop shop) כגון אפליקציה מרוכזת שהביקוש לה צפוי להיות גדול בהרבה מה ביקוש לצריכה ספורדית של ערוץ זה או אחר בתווך אינטרנטי. יתרה מכך, עבור ערוצים מסוימים, עלות ההפצה העצמאית היא גבוהה, עד כדי כך שהם החליטו בעבר שלא לעלות למערך עידן פלוס על מנת שלא לשאת בעלויות דומות. משכך, מערך ציבורי יאפשר לציבור נגישות גם לערוצים קטנים אל .ו במקביל, אם יתר הערוצים, הגדולים יותר, לא יעלו למערך, התועלת לצופים תפחת משמעותית (מאפיין של השוק כשוק דו- .צידי) וגם במקרה זה לא תושג התכלית של הנגשת כלל הערוצים בעקבות החלטת ממשלה133 והסדרה רגולטורית באמצעות חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, ת שע"ב- 2012 "(חוק הפצת שידורים ", בפרק זה– "החוק)" , הוחלט להחליף את מערך השידור האנלוגי שהיה קיים בישראל עד העשור הקודם– שהיה יקר להפעלה, מוגבל באיכות שידור ובזבזני בשימוש במשאבי ספקטרום– ( במערך שידורים קרקעי דיגיטליDTT ) , מערך שמותג :תחת השם ""עידן פלוס. מערך זה מאפשר גישה חופשית וארצית לשידורי טלוויזיה ורדיו, ללא תלות במנוי בתשלום. המערך מנוהל ומתוחזק על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, והוא פועל בפריסה של כ- 70 .אתרי שידור ברחבי הארץ :המערך פועל בשיטה של שידור קרקעי דיגיטלי, באופן הבא השידורים מתקבלים מע רוצי הטלוויזיה באמצעות תמסורת קווית למרכז השידורים של הרשות השנייה. במרכז מבוצע תהליך ( של דחיסת הנתונים באמצעות מרבבMultiplexers ) ושילובם לשידור ''מאוגד'' אשר מועבר לאתרי שידור בפריסה ארצית ונפוץ באמצעות משאבי תדרים מוגבלים– לכל בית בישראל, בחינם וללא הצ פנה . עד שנת2025 פעלו בישראל שני מרבבים, ומאז סוף מרץ2025 המערך התייעל והחל לפעול 133 'החלטה מס2189 מיום12.8.2007 '; החלטת ממשלה מס2832 מיום6.2.2011 בקשר להרחבת מערך השידור .הקרקעי הדיגיטלי 115 .באמצעות מרבב אחד בלבד הקליטה מצד הציבור דורשת ציוד יחסית ''פשוט :" אנטנה (לעיתים נדרשת רכישת אנטנה משופרת מזו המגיעה עם הממיר), ממיר דיגיטלי, או טלוויזיה עם ממיר מובנה (נפוץ בטלוויזיות חדשות אשר נמכרות בישראל ב-7 .)השנים האחרונות הגופים המשודרים במערך כיום לפי חוק הפצת שידורים התקיימה הבחנה בין גופים חייבים לשדר בעידן פלוס לבין גופים רשאים :בלבד :חייבים ערוצי תאגיד השידור הישראלי, ערוץ הכנסת ובעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה ל פי חוק הרשות השנייה– .קשת ורשת :רשאים בעלי הרישיונות הזעירים: ערוץ14 , ערוץ9 , ערוץ24 וערוץ הלא טיוי. פרט לשידורי הטלוויזיה, כלל תחנות הרדיו, הן התחנות הארציות (תחנות התאגיד, גל"צ וגלגל"צ) והן תחנות בעלות זיכיון לשידורי רדיו ("תחנות הרדיו האזורי") רשאיות .להיות מופצות על גבי המערך בשנים האחרונות הופצו באמצעות מערך עידן פלוס רק גופי שידור טלוויזיוניים שחויבו ב כך, תחנות רדיו ארציות ומספר מצומצם של תחנות רדיו אזוריות. הערוצים הזעירים בחרו,, רוב התקופה שלא להיות מופצים בעידן פלוס, וזאת מטעמים כספיים כפי שיפור.ט בסעיף הבא היבטי תקצוב עלות ההפעלה השוטפת של המערך עומדת על כ- 47 מיליון ש"ח בשנה , נכון לשנת2024 . גוף אשר מופץ במערך נדרש לשלם על פי החוק דמי הפצה ב כ סך- 2.8 מיליון ₪בשנה לערוץ טלוויזיה וכ- 50 אלף ₪ לשנה לתחנת רדיו. בנוסף, נקבע כי קשת ורשת יהנו מסבסוד של אוצר המדינה וישלמו סכומים מופחתים המשקפים סכומים ששילמו בעבר , בעוד המדינה תתקצב את המערך בסכום של 5.7 מיליון ₪ בשנה. עוד נקבע כי כל קיבולת פנויה במערך תתוקצב בידי המשדרים הציבוריים– .תאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת המימון מתבצע לפי מתווה מורכב המעוגן בסע יף6 לחוק ומבוטא בחקיקת משנה :לפי החלוקה הבאה תאגיד השידור– כ- 30.3 מיליון.₪ ערוץ הכנסת– כ-6 מיליון.₪ אוצר המדינה– כ- 5.7 מיליון.₪ בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה– כ-4 מיליון.₪ תחנות הרדיו– כ- 1.3 מיליון.₪ דמי ההפצה הגבוהים הקשו על הערוצים הזעירים לה חליט לעלות על המערך, שכן בחלק מן הערוצים כלל ההכנסות השנתיות שלהן עומד על מיליוני ₪ בודדים. לא זו אף זו, נוצר מצב אבסורדי בחסות החוק– הערוצים הזעירים נדרשו לשלם דפי הפצה בשיעור מקסימלי בעוד הערוצים .הגדולים נהנו מסבסוד המדינה ,בהמשך לכך באוגוסט 2024 נקבע כי הוראת שעה אשר מחייבת גם את הערוצים הזעירים לשדר בעידן פלוס, ו לצד זה– פוטרת את כל .הערוצים המסחריים מתשלום דמי הפצה134 זאת, לצד סגירת 134 'חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס7 – הוראת שעה), התשפ"ד- 2024 , הסדר אשר הוארך עד יום15.6.2025 באמצעות תיקון חוק נוסף . 116 אחד המרבבים, כפי שתואר, אשר הפחיתה את עלות ההפעלה השוטפת של המערך בכ-8 מיליון ש"ח .בשנה 2. הגדרת תכלית והצורך בהתערבות מערך עידן פלוס הוקם במטרה להבטיח נגישות חופשית ושוויונית לתכני טלוויזיה ורדיו מרכזיים בישראל, ולצמצם פערים גיאוגרפיים וחברתיים- כלכליים בתחום הגישה למידע. אף שמדובר בתשתית ציבורית חיונית הפועלת לאורך שנים בפריסה ארצית רחבה, המערך במתכונתו הנוכחית מתמודד עם.מספר אתגרים מבניים ותפעוליים ראשית, הטכנולוגיה עליה מבוסס מערך עידן פלוס נחשבת מיושנת ואינה תואמת את ההתפתחות הדיגיטלית ואת הרגלי צריכת התוכן של הציבור כיום– איכות הצפייה המשופרת שנהייתה רווחת ( ביותרHD , 4K ) והצפייה באמצעות מגוון מכשירי קצה. כדי להתאים ,את המערך לצרכים אלה .נדרשים, בין השאר, שדרוג של ציוד השידור המרכזי והתאמת ציוד הקצה הביתי, כגון ממירים שנית, עלויות ההפצה (אשר מבוססות על עלויות תפעול המערך) הן גבוהות אל מול התועלת המוגבלת של המערך הקיים. על פי הערכות משרד התקשורת, רק כ- 5% מכלל האוכלוסיי ה צופים בטלוויזיה באמצעות עידן פלוס. כל זאת בשעה שהמערך אינו נחשב לאטרקטיבי בעיני הערוצים– אשר כאמור עלו רק מתוקף חובה בעוד שערוצים שהיו רשאים לעלות על המערך בחרו שלא להיות מופצים בו– .נוכח טענות להיעדר כיסוי מספק ולטכנולוגיית שידור שאינה מיטבית אינדיקצי ה טובה להיעדר האטרקטיביות וליחס עלות- תועלת שלילי היא– הכישלון בהפרטת המערך. בשנת 2018 משרד האוצר פרסם מכרז למפעיל פרטי לעידן פלוס, אך אף גורם לא הגיש הצעה והמכרז .נסגר ללא רוכש מצב זה מחייב בחינה מחודשת של תכליות הרגולציה ושל המודל התפעולי והתקציבי, על מנ ת לוודא שמערך עידן פלוס ממשיך לשרת את הציבור באופן אפקטיבי, רלוונטי ובר- .קיימא 3. הגדרת מטרות 1) הבטחת נגישות חופשית ורחבה לתכני שידור מרכזיים- שימור והרחבת היכולת של כלל אזרחי ישראל– לרבות אוכלוסיות בפריפריה גיאוגרפית וחברתית- כלכלית– לצפות ולהאזין לתכני שידו .ר מרכזיים ללא עלות 2) חיזוק הפלורליזם התקשורתי וזכות הציבור לדעת- הבטחת ייצוג רחב של תכנים ציבוריים, חדשותיים, תרבותיים וממשלתיים, באמצעות הפצה מגוונת ונגישה לכלל .הציבור, כחלק מתשתית דמוקרטית בסיסית 3) שיפור היעילות הכלכלית והפחתת עלויות תפעול- בחינת דרכים לה פחתת עלויות המערך – לרבות שדרוג טכנולוגי או מעבר למודלים הפצה מתקדמים– על מנת להבטיח את .קיימותו התקציבית לאורך זמן, מבלי לפגוע בהיקף השירות ובאיכותו 4) התאמה להתפתחות טכנולוגית ולהרגלי צריכת תוכן- שדרוג מערך ההפצה באופן שיאפשר התאמה לשינויים טכנולוגיים ולצ יפיות המשתמשים, תוך שמירה על נגישות פשוטה, זמינה .וללא תשלום 117 4. למידה מהעולם האסדרה המוצעת מבוססת, בין היתר, על למידה ממדינות מערביות בעלות שווקים מתקדמים .בתחום השידורים, ובהן אנגליה, צרפת, ספרד, הולנד ושוויץ בפרק זה נסקור את מערכי הפצת השידורים הקיימים בעול ם , לרבות הטכנולוגיה בהם מופצים .השידורים והאם השידור חינמי עבור הצופה טבלה א15 להלן מציגה זאת. בפרק 2.3.2 מובאת השוואה לגבי האם קיימת חובה לערוצים הפרטיים לעלות על מערך ה- DTT . טבלה א15 :מערכי הפצה לציבור במדינות נבחרות מדינה באיזו טכנולוגיה המערך משתמש האם השידור חינמי עבור הצופה אילו ערוצים קיימים במערך אנגליה ( Freeview ) DTTאפליקציה+ מרבית הערוצים ללא תשלום מלבד כמה שירותי טלוויזיה בתשלום (כדוגמת כגוןBoxNation ו- Racing UK ) הזמינים רק למנויים עם ציוד.מתאים 85 ,ערוצי טלוויזיה26 ערוצי רדיו ,דיגיטליים10 ערוציHD , שישה ,שירותי טקסט11 ערוצי סטרימינג וערוץ אינטראקטיבי .אחד :לדוגמה BBC One , BBC Two , ITV1 , Channel 4, Channel 5 , ITV2 , BBC Three , BBC Four , CBBC , CBeebies , BBC News , Sky News , GB News , 4Music צרפת (TNT: Télévision Numérique Terrestre) DTT כל הערוצים חינמיים מלבד5 ערוצים .בתשלום 31 ערוצים ארציים ו- 42 ערוצים :מקומיים . לדוגמה TF1, France 2, France 3, Canal+, M6, Arte, Direct 8, W9, TMC, NT1 ספרד (TDT: Televisión Digital Terrestre) DTT חינמי מעל25 ,ערוצים בהיקף ארצי אזורי ומקומי ו- 14 .תחנות רדיו :לדוגמה LA1 ,LA2 , 24 HORAS , CLAN , DKISS, Telecinco, Cuatro, Boing הולנד ( Digitenne ) DTT ערוצים ציבוריים ארציים– NPO 1/2/3 וערוצים ציבוריים אזוריים ,משודרים בחינם היתר בתשלום מעל30 .ערוצי טלוויזיה :לדוגמהCNN, TLC, RTL, MTV, STAR שוויץ אין מערךDTT או אפליקציה :מקורMNS consulting . 118 מן ההשוואה עולה כי במדינות בהן פועל מערךDTT ., קיימת גישה רחבה לשידורים חינמיים מרבית המדינות מציעות מגוון רחב של ערוצים ארציים ומקומיים, ולעיתים גם גישה דרך אפליקציה בנוסף לשידור הקרקעי. שווייץ היא החריגה מבין המדינות שנבדקו, מאחר שאין בה כיום מערךDTT .פעיל כמו כן, יש לציין כי באירופה מודל ההפעלה הוא שונה ומגוון יותר. שכן, לצד ערוצים חינמיים, ניתן לרכוש תכנים בתשלום כך שלמעשה הצופים יכולים להיחשף באותה הפלטפורמה למגוון תכנים רחב יותר מאשר בישראל. ב- 2018 היה ניסיון של משרד התקשורת להעביר את תפעול המערך לגורם חיצוני באמצעות מכרז אשר כלל גם אפשרות למ כור חלק מהתכנים בתשלום אולם לא הייתה .היענות לכך מצד השוק הפרטי 5. גיבוש וניתוח חלופות מתודולוגיה לבניית החלופות :לצורך גיבוש והערכת החלופות, נותחו שתי סוגיות מרכזיות העומדות בליבת הסוגיה הרגולטורית )(א אמצעי ההפצה – מהם המודלים הטכנולוגיים והמערכתיים שבאמצע ותם ניתן להבטיח הפצה ;חופשית של שידורים לציבור הרחב )(ב היקף הגופים המופצים – מהם הקריטריונים וההסדרים שיקבעו אילו גופי שידור יופצו .באמצעות אותו אמצעי :לצורך ניתוח החלופות, נבחנו ההשפעות הצפויות של כל חלופה בהתאם לקריטריונים הבאים א. תרומה להנגשה ציבורית- מידת השפעת החלופה על היכולת לשמר את הנגישות הציבורית לתכני שידור מרכזיים ואף להרחיבה באמצעות הגדלת שיעור השימוש במערך עידן פלוס .בקרב הציבור ב. תרומה לחיזוק הפלורליזם התקשורתי וזכות הציבור לדעת- מידת השפעתה של החלופה על מגוון וסוג התכנים שישודרו במערך עידן פל.וס ג. ישימות רגולטורית - .רמת המורכבות ביישום החלופה ד. שיפור היעילות הכלכלית והפחתת עלויות תפעול- מידת השפעת החלופה על חיסכון .בעלויות ושיפור באיכות, סוג והיקף התכנים ה. התאמה להתפתחות טכנולוגית ולהרגלי צריכת תוכן- מידת ההתאמה של החלופה לשינויים טכנולוגיים עדכניי ם ולמגמות השולטות בצריכת תוכן בקרב הציבור– הן בהווה .והן בטווח הארוך ו. התאמה למודלים בינלאומיים- מידת הקרבה של החלופה למודלים רגולטוריים הנהוגים .במדינות מערביות מתקדמות חלופה0 - שמירה על המצב הקיים במצב זה, מערך עידן פלוס ימשיך כמערך שידורים קרקעי דיגיטלי ( DTT ). כאמור, המתווה הנוכחי כולל הבחנה בין גופים ה חייבים לשדר על גבי המערך , כמו תאגיד השידור הישראלי וערוצי ם מסחריים שאינם זעירים , לבין גופים רשאים בלבד, כגון ערוצים זעירים ותחנות רדיו. לפי הוראת השעה הנוכחית, כל הערוצים בעלי הרישיון חייבים להיות מופצים בעידן פלוס. לכן, התנאי להפצה 119 הוא קבלת רישיון (לרבות העמדת ערבות, ועמידה בתנאים רגולטוריים), ומכל מקום– המערך מוגבל מאוד בכמות הערוצים שהוא יכול לשאת. :תועלת מרכזית .שמירה על יציבות רגולטורית והימנעות מהתערבות בשוק הקיים חלופה זו אינה דורשת שינוי ח קיקה או פיקוח נוסף, ולכן מונעת עלויות יישום רגולטוריות, חיכוכים .מול שחקני שוק, או פגיעה במודלים העסקיים הקיימים :מגבלות/קושי כפי שהוצג, המצב הקיים כולל מגוון קשיים ואתגרים- תקציביים, טכנולוגיים, אי התאמה להרגלי .צריכת תוכן ועוד חלופה1 – מעבר לשידור באמ:צעות יישומון אחד מרכזי, כאמצעי ההפצה הקמה והפעלה של אפליקציה אחת מרכזית (יישומון), אשר תופעל על ידי רגולטור השידורים או על ידי גורם מטעמו . היישומון יאפשר צפייה והאזנה חינמית בתכני צפייה ושמע, לכלל הציבור בישראל, באמצעות מגוון רחב של מכשירים והתקנים נפוצים135 . הפצת התכנים תבוצע באיכות השידור המקובלת, עם אפשרות להתאים את איכות השידור ליכולת השידור של כל ספק תוכן136 . :ניתן יהיה לבצע את ההפצה בשני אופנים באמצעות הפצה ישירה שתתבצע על ידי הרשות, או באמצעות קישור למקור השידור של הגורם המשדר– כך שיישמר הקשר הישיר בין המשדר לצופה137 . :היקף הגופים/התכנים המופצים :ביישומון יופצו בזמן אמת תכני הצפייה והשמע הבאים - תכני צפייה-ושמע של ספק חדשות רשום - תכני צפייה-ושמע ערוץ הכנסת - תכני צפייה-ושמע של ערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי - תכני צפייה- ושמע של אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית :תועלת מרכזית עלות ה ה קמה ו ה תפעול של יישומון נמוכה באופן משמעותי לעומת מערך השידור הקיים. עלות ההקמה מוערכת בכ- 4.5 מיליון ש"ח, עם עלות שוטפת שנתית הנעה במיליוני ש"ח בודדים, דבר שהופך אותה לזולה משמעותית מהמערך הקיים של עידן פלוס, וגם זולה יותר מאפש רות של ריבוי .יישומונים שיביא להכפלת עלויות ההקמה והתפעול לכל ספק תוכן .תועלת נוספת היא האפשרות לאיכות טובה יותר של שידור והוספה של תכונות מתקדמות מגבלות: תלות בגישה לאינטרנט סלולרי או ביתי (בין היתר בעיתות חירום), דורש אוריינות .דיגיטלית מסוימת חלופה2 – :שילוב בין מערך עידן פלוס ויישומון, כאמצעי ההפצה 135 סוגי.המכשירים הפרטניים אליהם יותאם היישומון ייקבעו על ידי המועצה 136 כדי לא ליצור חסמים בהפצת תכני הספקים .השונים 137 אפשרות זו מפיגה את החששות שהעלו גורמים שונים כי הפצה באמצעות יישומון שתפעיל המועצה מונעת את הקשר הישיר ביניהם לבין הצופה שמקנה להם אפשרויות מיסחור שונות, שכן הפניית השידור שומרת על קישור ישיר בין .המשדר לצופה 120 הפעלת יישומון ציבורי (כמתואר בחלופה1 ) יחד עם המשך הפעלת מערך עידן פלוס הקיים באופן קבוע. מטרת השילוב היא להבטיח רציפות שירות לציבור, במיוחד לאוכלוסיות שלא עברו לצפייה .דיגיטלית, ולספק גמישות בהפצת התכנים :היקף הגופים/התכנים המופצים :ביישומון יופצו בזמן אמת תכני הצפייה והשמע הבאים - תכני צפייה-ושמע של ספק חדשות רשום - תכני צפייה-ושמע ערוץ הכנסת - תכני צפייה-ושמע של ערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי - תכני צפייה-ושמע של אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית תועלת מ :רכזית לצד היתרונות שצוינו בחלופה1 ביחס לשימוש ביישומון, שילוב בין המערך הקיים ליישומון צפוי לאפשר שמירה על כיסוי ונגישות ציבורית קיימת ומספק גמישות בהפצה והתנסות בתפעול היישומון. מגבלות: עלות כוללת גבוהה יותר עקב תחזוקת שתי מערכות במקביל; מורכבות תפעולי ת; צורך ברגולציה .''כפולה'' לשני אמצעי השידור טבלה א להלן מרכזת את השקלול בין החלופות לפי הקריטריונים שנבחרו. לכל קריטריון ניתן ניקוד בין1 (נמוך ביותר) ל-5 .(גבוה ביותר), אשר מוסבר גם באופן מילולי בטבלה טבלה א2 :שקלול חלופות לעידן פלוס קריטריון חלופה0 – המצב הקיים חלופה1 – מעבר לשידור באמצעות יישומון אחד מרכזי כאמצעי ההפצה חלופה2 – שילוב בין פלוס עידן מערך כאמצעי ויישומון, ההפצה תרומה להנגשה ציבורית .בינונית המערך הקיים משמר את הנגישות לציבור, אך אינו מתעדכן בהתאם לצרכים דיגיטליים מודרניים ומגבלות .הציוד .גבוהה היישומון מאפשר גישה נוחה לציבור רחב ומגוון, כולל צפייה חינמית בתכנים באמצעות אינטרנט ובמגוון אמצעי קצה גבוהה. השילוב בין עידן פלוס ליי שומון מאפשר גישה נוחה לציבור מגוון רחב, גם לאוכלוסיות שלא עברו בפלטפורמות מקוונות (3) (5) (5) תרומה לחיזוק הפלורליזם התקשורתי וזכות הציבור לדעת .בינונית ההנגשה תקפה עבור גופי השידור הקיימים, אך אינה מייצרת חידוש או גיוון בתוכן ובאמצעי השידור באמצעותם .מופץ התוכן בינונית- .גבוהה היישומון מאפשר הפצת מידע ,חינמי וזמין, בנוסף ההנחה היא שנגישות גבוהה יותר לצד גיוון ספקי תוכן עשוי לתרום לשיפור המצב הקיים ולחיזוק הפלורליזם התקשורתי. בינונית- .גבוהה הצפייה בטלוויזיה דרך המערך הקיים והיישומון יחד מאפשרת גיוון בתכ נים ומסייעת בהפצת מידע ציבורי רחב. (3) (4) (4) 121 ישימות רגולטורית .גבוהה המערך פועל בהתאם לחקיקה הקיימת, ללא הצורך ,בשינויים רגולטוריים .ולכן ישימותו גבוהה בינונית- .גבוהה ההפצה דרך יישומון ציבורי מצריכה רגולציה מינימלית ויכולה להתבצע בצורה גמישה וקלה יותר לעומת .מערכים אחרים בינונית- .גבוהה השילוב לא מצריך שינוי רגולציה משמעותי וניתן להפעילו בצורה חלקה עם התאמות מינימליות (5) (4) (4) שיפור היעילות הכלכלית והפחתת עלויות תפעול .נמוכה אין שינוי במודל הקיים, מה שמוביל להמשך תשלום הוצאות תפעול ותחזוקה גבוהות, ללא חיסכון וייעול המערך הקיים .גבוהה העלויות נמוכות באופן משמעותי, הן ,בהקמה והן בתפעול בהשוואה למערך עידן פלוס, מה שמסייע .בהפחתת עלויות תפעול .נמוכה מאוד המערכת משמרת את עלויות עידן פלוס הקיימות ומוסיפה עלויות הקמה תחזוקה ותפעול של היישומון (2) (5) (1) התאמה להתפתחות טכנולוגית ולהרגלי צריכת תוכן .נמוכה המערך הקיים לא תואם את ההתפתחות הטכנולוגית, מה שמגביל את יכולת ההתאמה להרגלי צריכת תוכן מודרניים ומשמר את המערך ''כמוצר ''נחות .גבוהה היישומון תואם את ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית ומספק מגוון אפשרויות צפייה בינונית- .גבוהה השילוב מאפשר שימוש ביישומון באופן המותאם להתפתחויות הטכנולוגיות- צרכניות אך משמר את המערך ''הקיים ''המיושן (2) (5) (4) התאמה למודלים בינלאומיים בינונית- .גבוהה בהתאם למודלים במדינות שנסקרו קיים מערךDTT חינמי לצרכנים, אולם היקף ומגוון הערוצים גדול משמעותית .נמוכה מבין המדינות שנסקרו רק באנגליה יש אפליקציה אך בשילוב עם מערךDTT .בינונית מבין המדינות שנסקרו רק באנגליה יש אפליקציה בשילוב עם מערךDTT (4) (2) (3) ציון כולל 19 25 21 לסיכום, משקלול הפרמטרים בטבלה, עולה כי החלופה המומלצת הינה חלופה1. 6. עיצוב החלופ ה הנבחר ת א. :תחולה רגולטור השידורים יופקד על הקמת ו הפעלת היישומון. על גבי היישומון יופצו שידוריהם של כל ספק חדשות רשום, ערוצי תאגיד השידור הישראלי, ערוץ הכנסת ומפעלי .ספורט בעלי חשיבות ציבורית הציבור בישראל יוכל לצפות בתכנים אלה באמצעים ניידים 122 ונייחים. החוק נועד להסדיר את הפצת התכנים החינמיים בזמן אמיתי ובאיכות מקובלת .לכלל הציבור, תוך שמירה על זכויות יוצרים והגנה על השימוש בתכנים ב. :ההוראות למפוקחים בהתאם לפירוט החלופות בפרק4. ג. :חלוקת עלויות המדינה תישא בעלויות ה הקמה ובעלויות.ההפעלה של היישומון ד. :חריגים ופטורים היישומון לא יפיץ תכנים של ספק חדשות רשום שגובה תשלום ייעודי עבור צפייה בשידורי ו בזמן אמיתי בישראל. הרשות לא תטמיע פרסומות ביישומון ולא .תתיר הפצה של תכנים המנוגדים לזכויות יוצרים ה. מנגנונ :י פיקוח ואכיפה הרשות תנקוט אמצעים טכנולוגיים למניעת הפצת תכני צפייה- ושמע מחוץ לישראל, ותשמור על אמצעים למניעת הטמעה לא מורשית של שידורים בשירותים אחרים. הפיקוח יתבצע בהתאם להסכמים עם בעלי זכויות יוצרים ובעלי .זכויות מבצעים ו. :מעטפת יישום היישומון יופעל על י די הרשות או גורם מטעמה, ויכלול תמיכה טכנולוגית לאחסון, הפצה ומעקב אחרי איכות השידור. המערכת תתמוך בהפצת תכנים בזמן אמיתי .ותספק תמיכה טכנית עבור הגורמים המפיצים את התכנים בנוסף, במהלך תקופת מעבר של עד שנה , מערך עידן פלוס ימשיך לפעול במקביל, על מנת שלא לפגו.ע בשירות הניתן לציבור צופי עידן פלוס, עד להטמעת המערכת החדשה 7. הגדרת יעדים וקריטריונים א. הבטחת נגישות חופשית ורחבה לתכני שידור מרכזיים : יעד של100 אלף הורדות של האפליקציה בתוך3 שנים מחקיקת החוק, עם10 .אלפים משתמשים פעילים מדי חודש ב. :חיזוק הפלורליזם התקשורתי וזכות הציבור לדעת הגדלת מספר ערוצי החדשות המסחריים הזמינים לכלל הציבור– מ-5 היום (קשת, רשת, ערוץ14 , ערוץ9 וערוץ הלא טיוי) ל- 10 .ספקי חדשות רשומים 123 נספח ב': השוואת הסדרים מרכזיים הרגולטור והכפופים לרגולציה פרמטר מצב קיים תזכיר (יולי2023 ) הצעת חוק (מאי 2025 ) מספר גופים 2 (הרשות השנייה )ומועצת הכבלים 1 1 יחידת המטה– האם פנים ממשלתי/חוץ ממשלתי מועצת הכבלים : פנים ממשלתי )(יחידת סמך הרשות השנייה : חוץ ממשלתי (תאגיד )סטטוטורי )פנים ממשלתי (יחידת סמך חוץ ממשלתי (תאגיד )סטטוטורי מספר חברי מועצה מועצת הכבלים : 13 הרשות השנייה : 15 9 7 אופן מינוי חברי המועצה מועצת הכבלים : 6 עובדי מדינה: 1 – המלצת שר ;המשפטים 1 – המלצת שר ;האוצר 1 – המלצת שר ;התרבות 3 – המלצת שר .התקשורת 7 נציגי ציבור: 2 – המלצת המרכז לשלטון מקומי 1 – ;מייצג צרכנים 1 – מייצג אמנים ;ויוצרים 2 – נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות (המלצת )שר התרבות הרשות השנייה : 15 נציגי ציבור בעלי רקע תרבותי שהשר הציע לאחר התייעצות עם גופים שונים 3 עובדי מדינה: 1 – משרד התקשורת 1 – משרד האוצר 1 – משרד הכלכלה 6 נציגי ציבור: 2 – תחום השידורים/יצירה שיבחר שר התקשורת 3 – תחום האסדרה 1 – יו"ר המועצה ועדת איתור ליו"ר: ,מנכ"ל משרד התקשורת ,נציב שירות המדינה נציג ציבור עם מומחיות בתקשורת לפי המלצת מנכ"ל ,משרד התקשורת נציג ציבור עם מומחיות בתרבות לפי המלצת מנכ"ל ,משרד התרבות נציג ציבור עם מומחיות רגולציה לפי המלצת מנכ"ל משרד המשפטים ועדת האיתור לנציגי ציבור בתחום האסדרה : נציג ציבור עם מומחיות בתקשורת שיבחר שר ,התקשורת נציג ציבור עם מומחיות ביצירה לפי המלצת שר ,התרבות נציג ציבור עם מומחיות באסדרה לפי המלצת שר המשפטים 3 עובדי מדי נה : 1 – משרד התקשורת 1 – רשות התחרות 1 – רשות האסדרה 4 נציגי ציבור : חבר ,סגל אקדמי בכיר ,תחום העיתונות תחום יצירת תכנים משודרים, תחום )ניהולי (יו"ר ועדת איתור לכל נציגי הציבור: מנכ"ל משרד ,התקשורת מנהל/סגן רשות ,האסדרה ממונה/סגן אגף ,התקציבים ממונה/סגן רשות ,התחרות איש אקדמיה שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת המוכרים על ידי המל"ג 124 מי עומד בראש הגוף :מועצת הכבלים יו"ר שהוא גם מנכ"ל גוף המטה )(עובד מדינה :הרשות השנייה שני גורמים: יו"ר המועצה, מנכ"ל הרשות יו"ר שהוא גם מנכ"ל גוף )המטה (עובד מדינה יו"ר שהוא גם מנכ"ל גוף המטה (לא עובד )מדינה מקור תקציבי :מועצת הכבלים ,תקציב המדינה חובה שיהיה תקציב הולם :הרשות השנייה דמי רישיון של המפוקחים סעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה סעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה מי כפוף לאסדרה פלטפורמות רב ערוציות בכבלים ובלוויין בלבד ( תחת מועצת )הכבלים ערוצים מסחריים שמופצים בעידן פלוס, בכבלים ובלוויין (תחת הרשות )השנייה ספק תכנים: פלטפורמה לאספקת תוכן בכל אמצעי טכנולוגי, עם ממשק בשליטתה, החל מהכנסה של 300 מלש"ח (ספק קטן יותר– רשאי להרשם כדי להנות )מזכויות :ערוץ ישראלי ערוץ מסחרי (עם הכנסה מפרסומות) שמופץ באמצעות ספק תכנים רשום או בינלאומי החל מהכנסות של 80 מלש"ח ספק חדשות שמופץ באמצעות ספק תכנים רשום או בינלאומי :ספק תכנים כל מי שמספק תכני אודיו ויזואל לציבור בישראל, למעט פלטפורמה להפצת תכני משתמשים. רף הכנסה של40 מלש"ח ספק חדש :ות אספקה של חדשות וקריטריונים מצטברים לרמת פעילות ממשית של יצירת חדשות תכני חדשות פרמטר מצב קיים תזכיר (יולי2023 ) הצעת חוק (מאי 2025 ) ממשל תאגידי בעל רישיון– חברת חדשות נפרדת עם מנגנוני הגנה על תקציב ופונקציות העריכה בעל רישיון זעיר– הפרדות ארגוניות (ללא הפרדה תאגידית לחברה נפרדת) ומנגנוני הגנה חלקיים בעל רישיון לשידורי חדשות (חוק )התקשורת– תאגיד ללא חובה לחברת חדשות נפרדת ללא חובה לחברת חדשות נפרדת 125 עצמאי ומנגנונים שונים ריכוזיות/בעלויות צולבות ריכוזיות: כל סוגי הרישיונות מוגדרים כ זכויות בתשתית חיונית שכפופים .לחוק הריכוזיות איסורי בעלויות :צולבות 1. בין רישיון לשידורי כבלים או לוויין לרישיון לשידורי .טלוויזיה 2. בין רישיון לשידורי טלוויזיה לזיכיון לשידורי רדיו .מסחריים 3. בין רישיון לשידורי טלוויזיה לבין עיתון יומי המופץ במרבית רחבי.המדינה ריכוזיות: חובת התייעצות עם ועדת הריכוזיות לרישום גורם ריכוזי :בעלויות צולבות  שיקול דעת לרגולטור אם להתיר רישום במרשם: מי שמחזיק אתר חדשותי, עיתון, ספק חדשות אחר, תחנת רדיו עם נתח שוק של35% בשוק .הרדיו  איסור להירשם : מי שמחזיק בעיתון .ואתר חדשותי הוראות לגבי בעלויות צולבות תקפות ל- 10 שנים, אך בתום5 שנים השר רשאי לשנות את .פרטיהם או לבטלם ריכוזיות: חובת התייעצות עם ועדת הריכוזיות לרישום גורם ריכוזי :בעלויות צולבות :בתוך שוק השידורים  אין מגבלות על .צמיחה אורגנית  עסקת רכישה בין ספק תכנים רשום לספק רשום אחר בשיעור של למעלה מ- 20% טעונה אישור .הרגולטור :בין מדיות שונות  איסור להירשם במרשם ספקי חדשות למי שמספק חדשות בעיתון, אתר או רדיו עם הכנסות מעל300 .מלש"ח (הוראה זו תקפה ל-2 ,שנים בלבד ללא אפשרות )הארכה או שינוי הנגשת תכני החדשות לציבור חובת הפצת השידורים של ערוצים מסחריים .בלבד בעידן פלוס חובת נשיאה של הפיד הלינארי של ערוצים מסחריים על גבי הכבלים והלוויין בלבד חובת מכירה של ערוצים המופצים בעידן פלוס לכל פלטפורמתOTT . לכל ספק חדשות– איסורי בלעדיות ואפליה. סמכות לרגולטור לקבוע מחיר ותנאים. ספקי חד שות ישודרו ברצף אפיקים חובת הפצה בחינם ב עידן פלוס של ספק חדשות רשום שהוא ""ערוץ בקליטה חופשית שמשדר את תכניו באופן חינמי או ללא תשלום נוסף חובת העברה בחינם של ספק חדשות רשומים על גבי ספקי .תכנים רשומים ס פקי חדשות ישודרו ברצף אפיקים , וסמכות לקביעת כללים בענ.יין בולטות חובת הפצה בחינם ב עידן פלוס של כל ספק חדשות רשום (למעט אם משדר במודל של תשלום )נוסף איכות המוצר החדשותי חובת השקעה מינימלית של55 מיליון ₪ בשנה לחדשות– לערוצים מסחריים שאינם זעירים בלבד חובת איזון ומהימנות כללי אתיקה נרחבים שידורים אסורים כל א לה חובות שנתונות לאכיפה קביעת תקנון אתיקה באופן עצמאי דיווח ופרסום בדבר בעלי העניין ללא הוראות בדבר שידורים אסורים קביעת תקנון אתיקה באופן עצמאי דיווח ופרסום של בעלי העניין ושל התאגידים שהספק בעל עניין בהם פרסום של המפרסמים הגדולים אצל ספק החדשות הרשום הוראות בדבר שידורים אסורים 126 הפקות מקור פרמטר מצב קיים תזכיר (יולי2023 ) הצעת חוק (מאי2025 ) שיעור החובה כבלים ולוויין– 8% ,בהפקות מקומיות מתוכן50% בסוגה עילית הרשות השניה– 15% )(לא כולל זעירים בנוסף– חובה שנמדדת בזמני שידור ערוץ עם הכנסות 80-160 :מלש"ח 6% ערוץ עם הכנסות מעל160 :מלש"ח 12% פלטפורמה עם הכנסות300-600 :מלש"ח2% פלטפורמה עם הכנסות מעל600 :מלש"ח4% ספק תכנים רשום (מעל40 :)מלש"ח 6.5% . העברות בין ספקי תכנים רשומים יקוזזו: אם מפעיל א' מעבירX ₪ 'למפעיל ב', אזי תיגרע ממפעיל א הכנסה בגוב הX ותחושב כהכנסתו .'של ב הסדר מעבר להתאמת החובה ל- 6.5% באופן הדרגתי סוג ההפקה הוראות שונות לגבי הסוגות המחויבות .והאפשריות בהפקה ,סוגה עילית בלבד 15% מתוך החובה- בתעודה או ילדים ,סוגה עילית בלבד10% בתעודה ערוצי ספורט בלבד– תוכר כעמידה בחובה הוצאה עבור ספורט נשים וספורט פראלימפי תכני ספורט פרמטר מצב קיים תזכיר (יולי2023 ) הצעת חוק (מאי2025 ) מפרט תכנים היה חובה במשך שנים רבות. בוטל במאי 2025 . אין התייחסות לקיומו- מבוטל אין התייחסות לקיומו- מבוטל אירועים מוכרזים אירועים בעלי חשיבות ציבורית יסופקו לציבור ללא תשלום נוסף על דמי המנוי (מהווה דה- פאקטו )חבילת בסיס אירועים בעלי חשיבות ציבורית יסופקו לציבור בחינם אירועים בעלי חשיבות ציבורית יסופקו לציבור בחינם אירועים אלה ישודרו ביישומון הציבורי הסדרים תחרותיים איסור על בלעדיות שחל על כבלים ולוויין בלבד הסדרים לעניין חובת שידור והעברת תקציבים מכבלים ולוויין לערוצים עצמאיים איסורי בלעדיות ואפליה על כל מפעל ספורט (אלא )אם החריגה המועצה סמכות לרגולטור להתערב .במחיר חובת פריקות לכל תכני הספורט הכלולים בערוץ במקרה של אינטגרציה אנכית )"("ספק אחוד איסורי בלעדיות ואפליה רק על מפעל שקבעה המועצה שהוא בעל .חשיבות מסחרית סמכות לרגולטור לקבוע .תנאים חובת פריקות בין תוכן ספורט חשוב מסחרית לתכנים כלליים. חל על כל ספקי התכנים הרשומים 127 הסדרים תחרותיים פרמטר מצב קיים תזכיר (יולי2023 ) הצעת חוק (מאי2025 ) איסורי בלעדיות ואפליה איסור על בלעדיות, רק ביחס לכבלים והלוויין לפי החלטות, כללים והוראות ברישיון איסורי בלעדיות ואפליה על ספק חדשות רשום .)(לרבות ספק אחוד איסורי בלעדיות ואפליה על כל תוכן בעל חשיבות מסחרית (הרגולטור .)קובע על בסיס הכנסות הוראות נוספות קיימות הוראות שמחייבות ומתמרצות את הכבלים והלוויין לאפשר פעילות של ערוצים עצמאיים הוראות רק על "ספק אחוד" (אינטגרציה :)אנכית חובת מכירה בחינם לפלטפורמות אחרו ת של ,תכני הערוץ שבבעלותו שידור בזמן אמיתי וסמוך לזמן אמיתי חובת נשיאה בחינם של .ספק חדשות רשום אין הוראות מיוחדות .לספק אחוד בתוכן בעל חשיבות מסחרית תחול חובת פריקות– חובה להציע תוכן זה בנפרד משאר .התכנים בחבילה 128 נספח ג': השוואת חובות כספיות ישירות ,במשטר הזיכיונות רישיונות ורישום במרשם בטבלה להלן תובא השוואת חובות כספיות בין משטר הזיכיונות, משטר הרישיונות והצעת החוק (משטר רישום). במשטר הזיכיונות, החובות הכספיות הן על הערוץ, ולכן מתחלקות בין בעלי הזיכיון באותו ערוץ. מטרת המעבר ממשטר הזיכיונות למשטר ה רישיונות הייתה להפחית חסמי כניסה ,לשוק, ולעודד תחרות ומגוון. ואכן, במשטר הרישיונות, הוסרה חובת ההוצאה המינימלית על תוכן מתוך מטרה שהשוק יקבע את רמת ההוצאה הנכונה. עם זאת, שאר חובות ההשקעה נשמרו ברמה גבוהה ולעיתים אף נעשו גבוהות יותר לכל שחקן, אל מול משטר ה ,זיכיונות. כתוצאה מכך .הרגולציה לא הותאמה לשינוי המשטר ולא תמכה בשיפור המצב התחרותי בשוק לצד ההשוואה בין הזיכיונות לבין הרישיונות, ניתן לראות את פירוט עלות הרגולציה במשטר ,הרישום. החובה הכספית היחידה שקיימת במשטר הרישום היא חובת ההשקעה בהפקות מקור והיא בר.מה נמוכה משמעותית מהחובות הקיימות כיום על השחקנים השונים קריטריון לערוץ מסחרי במשטר של זיכיונות בעל רישיון ספק רשום חובת השקעה שנתית בתוכן חדשות 78 מיליון ,₪ ובלבד שהכנסותיו מעל497 מיליון₪ 138 :ערוץ מסחרי78 מיליון ,₪ ובלבד שהכנסותיו מעל497 מיליון₪ 139 אין חובת השקעה שנתית בהפקות מקור 17% מהכנסות או71 מיליון ₪ - הגבוה מביניהם140 :ערוץ מסחרי15% מהכנסות141 רישיון לשידורי כבלים :ולוויין8% 142 (אומדן היקף סך החובה לשנת2024 : 280 מיליון )₪ 6.5% ,מהכנסות לאחר קיזוז (אומדן היקף :סך החובה320 מיליון)₪ הוצאה שנתית להפקת סרטים ישראליים :לכל בעל זיכיון2.5 מיליון( ₪ 75% מהסכום מוכר כהשקעה בהפקות )מקור143 :ערוץ מסחרי5 מיליון ₪ ( 75% מהסכום מוכר כהשקעה בהפקות )מקור144 אין סך ההוצאה השנתית המינימלית לתוכן :הגבוה מבין60% מהכנסות, או313 מיליון ₪ 145 . בחשבון זה יוכרו ההוצאות על החדשות עד סך כל השורות לעיל147 סך כל השורות לעיל 138 סעיף3 :לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה. סכומים אלה הם לאחר הצמדה. הסכומים הנקובים בחוק55 מיליון ₪ו- 350 מיליון ₪ .בהתאמה 139 ראה הערה קודמת. בעל רישיון זעיר או זעיר ייעודי מוחרג מהחובה לשדר חדשות, ומהחובה להשקיע סכום מסוים ככל ובחר לשדר חדשות, ראה סעיף71 .ח(ב) בחוק הרשות השנייה 140 סעיף5 :לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה. סכום זה הוא לאחר הצמדה. הסכום הנקוב בחוק50 מיליון.₪ 141 ראה הערה קודמת. בעל רישיון זעיר או זעיר ייעודי מוחרג מחובת השקעה בהפ קות מקור. קיימת לצד זה חובה להשקיע20% ב"הפקה ישראלית" (מוגדר באופן נרחב יותר מאשר "הפקה מקומית" ומאפשר להשקיע גם בתכניות .)בענייני היום או בתכניות ספורט 142 סעיף6ה1 .בחוק התקשורת 143 סעיף5א לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה. סכום זה הוא לאחר הצמדה. הסכום הנק :וב בחוק2 מיליון.₪ 144 סעיף5 :א לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה. סכום זה הוא לאחר הצמדה. הסכום הנקוב בחוק4 מיליון .₪ בעל .רישיון זעיר או זעיר ייעודי מוחרג מחובה זו 145 סעיף2 :לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה. סכום זה הוא לאחר הצמדה. הסכום הנקוב בחוק220 מיליון.₪ 147 סעיף2 .א לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה 129 שיעור מקסימלי של20% בלבד146 דמי זיכיון/רישיון שנתיים :לערוץ12.7 מיליון₪ 148 :ערוץ מסחרי11 מיליון ₪ 149 אין בנוסף לאלה, הייתה חובת תשלום תמלוגים. לבעלי זיכיון בשיעור של8% מההכנסות, והחל מכניסת ערוץ10 לשוק– שיעור של4% . בשנת2013 בוטלה חובה זו. גם על חברות הכבלים והלוויין הוטלה חובת תמלוגים בהיקף של4% אשר יורד במתווה הפחתה מדורג עד ל- 1% . בשנת2013 בוטלה חובה .זו .בנוסף לאלה, קיימת היום חובת הפקדת ערבויות והמצאת בטוחות לבעלי הרישיונות השונים לחובות אלה יש משמ .עות כספית, אך הן אינן הוצאות בעין. חובות דומות חלו גם על בעלי הזיכיון :החובות כיום לבעלי הרישיון לפי חוק הרשות השנייה הן א. ערבות ביצוע– 29 מיליון.₪ 150 ב. )ערבות להבטחת הוצאות (הפקות מקור וסרטים ישראליים– 22.1 מיליון.₪ ג. פיקדון להבטחת הוצאות– 1.2 מיליון.₪ 151 ד. מכתבי התחייבות של בעלי עניין של בעל הרישיון– 23.3 מיליון.₪ 152 הערבויות כיום לחברות הכבלים והלוויין עומדות על46 מיליןו ₪לחברת יס, ו- 39 מיליון ₪ לחברת .הוט153 .במשטר הרישום אין אף חובה מסוג זה 146 סעיף3 .א לתוספת השנייה בחוק הרשות השנייה 148 סעיף2(ג) לתקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים), התשנ"ב- 1992 . סכום זה הוא לאחר הצמדה ותוספת1% .בכל שנה 149 סעיף2(ג4) לתקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כ ספים), התשנ"ב- 1992 . סכום זה הוא לאחר הצמדה ותוספת 1% בכל שנה. בעל רישיון זעיר או זעיר ייעודי מוחרג מחובה זו, ראה סעיף71 (י2 .) בחוק הרשות השנייה 150 סעיף2 לכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה), תשע"ב- 2011 . סכום זה הוא .לאחר הצמדה :הסכום הנקוב בכללים25 מיליון.₪ 151 סעיף3 לכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה), תשע"ב- 2011 . סכום זה הוא לאחר הצמדה. הסכום הנקוב בכללים: ערבות– 19 מיליון ,₪ פיקדון– 1 מיליון.₪ 152 סעיף5 לכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (בטוח ות לרישיון לשידורי טלוויזיה), תשע"ב- 2011 . סכום זה הוא :לאחר הצמדה. הסכום הנקוב בכללים20 מיליון.₪ יוער כי על פי ביאור14 בדו"ח הכספי של הרשות השנייה לשנת2023 , הרשות השנייה קיבלה ערבויות בנקאיות מכלל בעלי הרישיונות בסכום של16.8 מיליון ,₪ וכתבי התחייבויות בסכום של44.8 מיליון ,₪ וזאת בהתאם להחלטת מועצת הרשות השנייה על עדכון הסכומי.ם, אשר לא פורסמה ברשומות 153 ראה את 'החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מס11/2024 -4 מיום16 בדצמבר2024 ,. כפי שמתואר שם המועצה לשידורי כבלים ולוויין בוחנת את שינוי תנאי.הערבות ואת הסכומים