חומר רקע
בס "ד
23
נובמבר2025
ג' כסלו תשפ"ו
לכבוד
חברי הכנסת
:הנדון
תגובת
לובי99
"להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ
ה –
5
202
בשם לובי99
(חל)"צ, אנו מ
תכבדים
,)להגיש את עמדתנו בנוגע להצעת חוק התקשורת (שידורים
"התשפ
ה-
2025
(להלן: "הצעת הח
וק .)"הצעת החוק מציעה צעדים חשובים לעדכון המסגרת הרגולטורית
כך שתתאים לאתגרים המרכזיים שמציב שו
ק השידורים המתחדש ,ועל כך אנו מברכים .לצד זאת , טמונות
בהצעה גם סכנות של ממש, אשר עלולות להביא לפגיעה חמורה בשוק השידורים , בדגש על שוק החדשות
והאקטואליה
. כך,
,למשל
ביטול ההפרדה המבנית בין הערוץ המסחרי לחברת החדשות ,מתן
אפשרות
לריכוז
השפעה רבה בידי שחקנים פרטיים בשוק השידורים,
צמצום הפיקוח
מצד הרגולטור ו מינוי גורם
פוליטי ליו"ר ועדת האיתור למועצ
ת הר
שות לתקשורת משודרת –
כל אלה עלולים להוביל למצב שבו בעלי
הון, אינטרסים מסחריים
או קבוצות כוח אחרות ישיגו שליטה על
זרימת
,המידע לציבור
ויובילו
לפגיעה
קשה בחופש העיתונות ו
בעצמאותה . להלן עיקרי הערותינו (עמדות מעודכנות על -
פי סעיפי הצעת החוק
)יישלחו לקראת הדיונים:
א.
ביטול ההפרדה המבנית בחברות החדשות י
וביל לחיזוק
בעלי השליטה והמפרסמים הגדולים
על חשבון הציבור ו
י
פגע בעצמאות העיתונאית
1.
באופן
מסורתי, מי שמחזיק בכלי התקשורת בכלל ובכלי תקשורת בתחום השידורים בפרט, הם בעלי
הון שמניבים מאחזקות אלו – שלאו דווקא רווחיות עבורם –
רווח עקיף בדמות צבירת מנופי לחץ ויכולת
.השפעה על סדר היום הציבורי
עידן עופר, יצחק תשובה, משפחת שטראוס, משפחת ורטהיים (בעלי
השליטה בחברה המרכזית למשקאות קלים–
"קוקה קולה ישראל"), כמו גם נוחי דנקנר ואליעזר פישמן
– כולם
מחזיקים או החזיקו בכלי התקשורת שלעיתים מהווים
פלטפורמה
לקידום אינטרסים כלכליים
אחרים שלהם.
1 לפיכך, כל רפורמה בשוק השידורים חייבת לתת מענה לחשש מפני
הגדלת הכוח של
בעלי השליטה וכן של המפרסמים הגדולים–
,לרוב, תאגידי הענק. ואולם
הצעת
החוק שבנדון, עלולה
דווקא להגדיל את האחיזה של בעלי ההון בכלי התקשורת,
.ודרכם בציבור ובמקבלי ההחלטות
2.
שידורי החדשות בישראל משודרים כיום באמצעות חברות חדשות נפרדות, המופרדות תאגידית
מהערוצים
.המסחריים2
הצעת החוק מבקשת
לבטל
את ההפרדה המבנית הזו, ש נועדה להבטיח את
עצמאות מערכת החדשות ולהפחית את השפעת בעלי השליטה והמפרסמים על התכנים המשודרים,
מה ש
עלול להוביל ל פגיעה במהימנות המידע ולכפיפות מערכת החדשות לשיקולים
זרים.
ביטול
ההפרדה המבנית יוביל לשליטה ישירה של בעלי השליטה והמפרסמים הגדולים בתכני החדשות, לכך
שהמידע יזרום לציבור ולמקבלי ההחלטות דרך"מסננת האינטרסים"
של
אלו ,
ולפגיעה שתתגלגל גם
.לכיס של הציבור
1
,רפורמת השידורים
חוות דעת כלכלית והערכת השפעות הרגולציה , משרד התקשורת, עמוד29
.
כאן
2 חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-
1990
.', פרק ד' סימן ד
כאן
3.
אין חולק שההפרדה המבנית הקיימת היום, איננה מהווה חומה בלתי -
עבירה, וגם היום לעיתים
מתערבבים שיקולים עסקיים מסחריים בתכני חברת החדשות–
אך ביטול ההפרדה יוביל לפריצת הסכר
באופן מוחלט, ועלול להוביל להצפת שידורי החדשות בתכנים המבוססים על אינטרסים מסחריים
.ופוליטיים
4.
הצעת
החוק מקודמת ללא שנבחנו לעומק ההשפעות של ביטול ההפרדה המבנית על מהימנות תכני
החדשות ועל עקרונות כמו חופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור
לדעת.
רשות האסדרה אף
מצאה כי בדו"ח הערכת השפעות האסדרה (דו"ח ה -
RIA
) נפל פגם מהותי בנושא זה ולפיכך נתנה
)להצעה ציון נכשל (אדום3 –
,למרות השיח שהתקיים מול משרד התקשורת
צעד שקרה לראשונה
מאז
הקמת הרשות.
5.
זאת
,ועוד
ביטול הדרישה לחברת חדשות נפרדת מוביל בתורו ל ביטול חובת ההשקעה המינימלית
בחדשות , העומדת כיום על55
מיליון שקלים בשנה .
4
מהלך זה
לול ע
לפגוע באיכות התוכן החדשותי–
שכן הוא יביא
לצמצום עבודת התחקיר ולהעדפת תכנים זולים ופרשניים על פני עיתונות חוקרת .
6.
יתר
על כן, הנימוק המרכזי שביטול ההפרדה יגביר תחרות אינו מבוסס. לא הוצג ניתוח כלכלי המראה
כי מהלך זה יוביל לכניסת שחקנים חדשים, ובפועל הוא צפוי
להביא לתחרות על רייטינג ותשומת לב ,
במקום על איכות ומקצועיות–
תוצאה
אשר עשויה
להעמיק את ההשטחה
והקיטוב
.בשיח הציבורי
7.
נוסף
,על כך
ביטול
"ההפרדה עלול להחריף את בעיית ה"טרמפיסט–
לפיה
גופי שידור ממחזרים תכנים
.חדשותיים שהופקו על ידי אחרים5
ללא
חברת
חדשות עם תקציב מעוגן אשר בכוחה לייצר חדשות
מקוריות, התמריץ להשקיע בעיתונות עצמאית יפחת, והציבור
עשוי
לקבל יותר
מידע ממוחזר, חלקי
.ולעיתים אף מוטה
8.
על
,כן
אין לבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים לחברות החדשות.
,לכל היותר
יש מקום לשקול
ה
קלה ב "קשיחותה" של ההפרדה רק לגבי ספקי חדשות קטנים או חדשים, בכדי
לספק
הגנת ינוקא
–
אך
זאת בכפוף לקיומם של מנגנוני הגנה שיבטיחו עצמאות מערכתית: ועד
ת דירקטוריון
לענייני
חדשות, מנכ"ל ותקציב נפרדים, קוד אתי מחייב שניתן
,לאכיפה על ידי נציב תלונות הציבור וחובת
השקעה מינימלית
הנגזרת
.לפי מחזור ההכנסות
ב.
הסדרי ה בעלויות
ה צולבות
אינם מספקים ומתעלמים ממידת ההשפעה של כלי התקשורת
9.
הצעת
החוק מחייבת דיווח שנתי על בעלי ה עניין ב
ספקי
,החדשות קרי כל מי שמחזיק מעל ל-
5%
,מאמצעי שליטה באותו ספק ובכך מגבירה משמעותית את שקיפות האחזקות והבעלויות בכלי
התקשורת .
6
10
.
,לצד זאת
בכל הנוגע לאיסורים על הבעלויות הצולבות ,בעוד ש
החוק כיום כולל
איסורים קטגוריים
מוחלטים
על אחזקות צולבות באמצעי תקשורת7 – למשל איסור להחזיק בערוץ ובעיתון במקביל , או
3
חוק השידורים- חוות דעת רשות האסדרה , עמוד1.
כאן
4 חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-
1990
, סעיף3
.(א) בתוספת השניה
כאן
5 ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר וד"ר אסף וינר, "ריכוזיות בשוק התוכן העיתונאי-
חדשותי", המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמודים
18-20
.
6
הצעת
החוק , סעיף73
.
כאן
7 חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-
1990
,
סעיף41
.
כאן
בערוץ ותחנת רדיו, וזאת
כדי ל מנוע צבירת כוח תקשורתי חסר פרופורציה –
ה הגבלות
על
בעלויות
צולבות
בהצעת
החוק רכות בהרבה,
.ואין איסור, ככלל, על אחזקה בכלי תקשורת רבים על מנת שספק
,תכנים, כהגדרתו בהצעת החוק8 י ,חזיק במקביל במספר כלי תקשורת שונים כל שנדרש
הוא קבלת
אישור ממועצת הרשות
לתקשורת משודרת
ל רכישת
אמצעי שליטה העולים על20%
בספק חדשות או
.ספק תכנים9
11
. הגבלות אלו אינ
ן מספקות –
,ראשית
יי
תכן מצב שבו ספק תכנים
ירכוש
פחות מ-
20%
,בספק חדשות
אך אחזקתו תהיה הגבוהה ביותר מבין בעלי המניות כך שהוא יחזיק בכוח השפעה דומיננטי .
מצב זה
מאפשר לו להימנע–
ואף לחמוק–
מהצורך בקבלת אישור רגולטורי לרכישה, ובכך
מכשיר
צמיחה לא
אורגנית והרחבת שליט
ה על חלקים נוספים בשוק התקשורת, באופן המעצים את הריכוזיות בו.
12
. שנית ,יש לבחון
.בעלויות והשפעה בצורה מצרפית ולא רק פרטנית מצב שבו בעל שליטה מחזיק במספר
גופי תקשורת באחוזים שונים–
גם אם כל אחת מהאחזקות בנפרד אינה חוצה את הרף הקבוע–
עשוי
.להקנות לו כוח מצרפי משמעותי בשוק התקשורת כולו מודל בחינה מצרפית מסוג זה נהוג בצרפת, שם
מגבלות על בעלויות צולבות נקבעות לא רק לפי שיעורי האחזקה בכל גוף בנפרד, אלא גם לפי ההשפעה
המצטברת והחשיפה הכוללת של כלל
גופי
התקשורת בהם יש לבעל
ה
עניין
.אחזקות10
13
.
התעלמות ממדידת השפעה מצרפית ומכוחם הממשי של בעלי השליטה בשוק התקשורת עלולה לאפשר
השתלטות הדרגתית של בעלי הון על שוק המידע כולו, מבלי שהמאסדר יוכל להתערב במועד הרלוונטי
ולמנוע פגיעה בתחרות ובאמינות המידע המועבר לציבור.
14
. נוסף על כך ., הצעת החוק קובעת הסדרים לניהול מרשמי ספקי התכנים והחדשות על-
אף שרישום ספק
במרשם מעניק לו מעמד בשוק התקשורת , לרבות קבלת אפיק טלוויזיה עם גישה רחבה לציבור11
–
הקריטריונים לרישום דלים, ולא כוללים עריכת שימוע
ציבורי , ובהיעדר שימוע–
ההשפעה של רישום
ספק חדשות מסוים
.על השוק, על התחרות, ועל המידע המגיע לציבור עשויות שלא להישקל כראוי
15
. לפיכך,
יש
לקבוע חובת היוועצות עם רשות התחרות בכל הנוגע
לרישום במרשם ספקי החדשות,
וכן
יש
לעגן בחוק חובה לקיים שימוע ציבורי לפני רישום ספק במרשם.
ג.
הרכבת ועדת האיתור למועצת הרשות לתקשורת משודרת ותפקידי הרשות
16
. על
,פי הצעת החוק תוקם רשות לתקשורת משודרת (להלן: ״
הרשות)״ , אשר תחליף את הרשות השנייה
לטלוויזיה ורדיו ואת מועצת הכבלים והלווין. לרשות תהיה מועצה בת שבעה חברים, אשר ארבעה מהם
יהיו נציגי ציבור ש ו ימ ונ ע"י שר התקשורת, לפי המלצת ועדת איתור .
17
. בהיבטי
ניתוק מהדרג הפוליטי–
מדובר
בשיפור ניכר
מהמצב הקיים ,שבו
כל חברי מועצת הרשות
השניה ומועצת הכבלים והלווין
מתמנים ישירות ע"י השר– ללא המלצות של ועדת איתור. לצד
,זאת
לפי
,הצעת החוק ,בראש ועדת האיתור עומד מנכ"ל משרד התקשורת
קרי
מינוי פוליטי של שר
התקשורת – מה שמייצר חשש כ
י זה יהווה "זרועו הארוכה" של השר ו
יאפשר
כניסת שיקולים פוליטיים
8
כהגדרתו לפי סעיף1 ל הצעת
החוק.
כאן
9
הצעת
החוק , סעיף95
.
כאן
10
Loi Léotard
, סעיפים40
-
38
.
כאן
11
הצעת
החוק , סעיף71
.
כאן
.להחלטות הוועדה על כן ,
לגישתנו
נכון
כי בראשות הוועדה לא יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת, אלא
גורם אח
ר המנוי ברשימת חברי הוועדה או גורם אחר, שאינו מינוי פוליטי של השר .
18
. ככל שהרכב זה לא ישתנה, ומאחר ש
החוק קובע
כי ועדת האיתור תקבע בעצמה את
דרכי
,עבודתה12
יש
כל ל
הפחות
לקבוע
בחוק כי ל
"ר יו ה עד ווה לא יהיו סמכויות יתירות בהליך האיתור , כמו הכרעה במקרה
בו הקולות של חברי הוועדה
שקולים .
13
19
. זאת ועוד, הצעת החוק אינה מגדירה את תפקידיה של הרשות , אלא קובעת כי היא תפעל בהתאם
לסמכויות המוקנות לה בדין– ו זאת בניגוד לחוקים אחרים שמגדירים מראש את תפקידי וסמכויות
.הרגולטור14 לשיטתנו
יש לעגן את תפקידי הרשות, ובהם לכלול קידום של איכות, עצמאות, מהימנות
והוגנות באספקת תכני חדשות .
15
לס
יכום ,
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית אמנם מבקשת להתמודד עם אתגרי השוק המשתנה, אך הלכה
למעשה היא עלולה להביא לפגיעה חמורה בשוק השידורים
בכלל ובשוק החדשות בפרט . במקום לחזק את
עצמאות
ספקי החדשות ,לצמצם את השפעת בעלי ההון על תוכן השידורים
ולפתוח את השוק למגוון
ותחרות–
ההצעה מבטלת מנגנונים שנועדו להבטיח את עצמאות העיתונות בישראל ,
מקלה על כניסת
אינטרסים כלכליים צרים לתחום החדשות והאקטואליה
ומגבירה את הריכוזיות ואת אחיזת בעלי ההון
.במוקדי הכוח וההשפעה אנו קוראים
לכם ,לתקן את ההצעה כך שתחזק את עצמאות מערכות החדשות
תסדיר מנגנוני בקרה אמיתיים על רישום ספקים, תבטיח שוק שידורים הוגן, מגוון ותחרותי, ותמנע
השתלטות
מצד אינטרסים כלכליים ופוליטיים על שוק הדעות הישראלי.
בברכה,
עו "ד לינור דויטש
בעז אקרמן
מנכ"לית
לוביסט ציבורי
12
הצעת
החוק ,
סעיף28
)(ב.
כאן
13
כמו סמכויות יו"ר מועצת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, סעיף20
()(א1) ל
חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-
2014
.
כאן
14 חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-
1990
, סעיף5.
כאן
15
כפי שקבוע ב
סעיפים 5,
24
,
82
ו-
88
לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-
1990
;
וסעיף6ח ל חוק התקשורת (בזק
ושידורים), תשמ"ב-
1982
.
כאן ו כאן