הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2236240
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת לימור סון הר מלך
צביקה פוגל
יצחק קרויזר
______________________________________________
פ/6353/25
הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ו–2025
דברי הסבר
סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הן כמעט בלתי מוגבלות, ללא אח ורע באף מדינה דמוקרטית, ובין היתר הוא משמש כראש התביעה הכללית מטעם המדינה, כמייצג של רשויות המדינה בבתי המשפט, כיועץ המשפטי לממשלה בעניינים משפטיים, ועמדתו מחייבת.
כך לדוגמה היועץ המשפטי לממשלה יכול לחוות דעתו באשר לסוגיה משפטית של שר במשרד מסוים, וחוות דעתו תחייב את השר, ובמקביל אם תוגש עתירה באשר להפעלת סמכות זו הדורשת לחקור את השר ולפסול את הפעולות המינהליות שבוצעו, היועץ הוא זה שישיב "מטעם המדינה" והוא זה שיקבע האם וכיצד לחקור.
ניגוד העניינים המתואר הוא אינהרנטי לתפקיד, ובשל כך הכנסת מקדמת בימים אלה חקיקה אשר עיקרה היא לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
הדברים נכונים ביתר שאת כאשר היועץ המשפטי לממשלה או בכירים ברשויות התביעה או בגורמי הביטחון חשודים כי ביצעו עבירות פליליות. במקרה זה לניגוד העניינים המוסדי מצטרף גם ניגוד עניינים אישי.
בימים אלה מדינת ישראל מצויה באירוע שיש שיגדירו אותו כקו פרשת המים של מערכת אכיפת החוק בכלל, ומוסד הייעוץ המשפטי לממשלה בפרט.
כשיש חשד שבכירי הפרקליטות הצבאית מעורבים בהדלפת סרטון ודיווח שקרי לבג"ץ – שלטון החוק נפגע; כשיש חשד להגשת תצהיר שקרי לבג״ץ על דעת היועצת המשפטית לממשלה ויש חשש כבד שהיועצת הייתה מודעת לכך – שלטון החוק נפגע; כשהיועצת המשפטית לממשלה מתעקשת להמשיך לנהל את התביעה בפרשה – שלטון החוק נפגע; כשהיועצת המשפטית לממשלה מתעקשת להגיש עמדה לבג"ץ "מטעם המדינה" שאינה בניגוד עניינים וכעבור ימים ספורים נפסק בעניינה כי היא בניגוד עניינים – שלטון החוק נפגע; כשבג"ץ קובע כי היועצת המשפטית לממשלה עשויה, לתת עדות בפרשה – שלטון החוק נפגע. כשהכול קורה יחדיו – שלטון החוק הופך למרמס, אמון הציבור מתרסק, וכנסת ישראל מחויבת להידרש לעניין ולמצוא פתרון על מנת להשיב במעט את אמון הציבור.
כידוע, עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לצערנו הרב האירועים האחרונים מלמדים כיצד כוח רב מדי, עד כמעט בלי גבול, בלי אף גורם מאזן – מוביל למי שאמון על שלטון החוק, להשתמש בכלים העמודים לרשותו על מנת לרסקו.
על כן מוצע להקים מנגנון שיאפשר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת או לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, למנות תובע מיוחד במקרה בו התעורר חשד שבוצעה עבירה פלילית שמעורב בה פקיד בכיר במשרד המשפטים או קצין ביטחוני בכיר. התובע שימונה יהיה בלתי תלוי ויוענקו לו סמכויות של היועץ המשפטי לממשלה בהליכי חקירה פליליים, בהגשת כתב אישום, תיקון כתב אישום, או חזרה מכתב אישום, ובכל החלטה או פעולה אחרת הדורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה, ועניינם חקירה או משפט פלילי המתנהלים נגד אדם. זאת על מנת שיוכל לחקור ולמצות את הדין באותם מקרים מיוחדים בהם אין בשיטה הקיימת את היכולת לבצע זאת בצורה מיטיבה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בכסלו התשפ"ו (08.12.2025)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוועדה לביקורת המדינה של הכנסת; "הוועדה" – הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוועדה לביקורת המדינה של הכנסת;
"פקיד בכיר במשרד המשפטים" – היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, פרקליט המדינה ומשניו, פרקליט מחוז וראש מחלקת הבג"צים; "פקיד בכיר במשרד המשפטים" – היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, פרקליט המדינה ומשניו, פרקליט מחוז וראש מחלקת הבג"צים;
"קצין בכיר" – מי שמשרת בגוף ביטחוני בדרגת אלוף ומעלה או בדרגה המקבילה לה. "קצין בכיר" – מי שמשרת בגוף ביטחוני בדרגת אלוף ומעלה או בדרגה המקבילה לה.
תובע מיוחד 2. התעורר חשד שבוצעה עבירה פלילית שמעורב בה פקיד בכיר במשרד המשפטים או קצין בכיר, רשאית הוועדה למנות תובע מיוחד לחקור את נסיבות העניין. התעורר חשד שבוצעה עבירה פלילית שמעורב בה פקיד בכיר במשרד המשפטים או קצין בכיר, רשאית הוועדה למנות תובע מיוחד לחקור את נסיבות העניין.
בקשה למינוי תובע מיוחד 3. בקשה למינוי תובע מיוחד תוגש על ידי יושב ראש הוועדה או שני שלישים מחברי הוועדה, ותכלול את שמו של התובע המיוחד המבוקש או מספר מועמדים לתפקיד זה. בקשה למינוי תובע מיוחד תוגש על ידי יושב ראש הוועדה או שני שלישים מחברי הוועדה, ותכלול את שמו של התובע המיוחד המבוקש או מספר מועמדים לתפקיד זה.
מינוי התובע המיוחד 4. (א) הוגשה בקשה למינוי תובע מיוחד, תדון בה הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה. (א) הוגשה בקשה למינוי תובע מיוחד, תדון בה הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
(ב) התובע המיוחד ימונה ברוב של שני שלישים מחברי הוועדה. (ב) התובע המיוחד ימונה ברוב של שני שלישים מחברי הוועדה.
כשירות התובע המיוחד 5. אלה כשירים להתמנות לתובע מיוחד: אלה כשירים להתמנות לתובע מיוחד:
(1) שופט בדימוס; (1) שופט בדימוס;
(2) קצין משטרה בדימוס בדרגת ניצב משנה ומעלה; (2) קצין משטרה בדימוס בדרגת ניצב משנה ומעלה;
(3) פרקליט בדימוס ששימש כפרקליט במחלקה הפלילית חמש שנים לפחות; (3) פרקליט בדימוס ששימש כפרקליט במחלקה הפלילית חמש שנים לפחות;
(4) יועץ משפטי לשעבר של משרד ממשלתי או של גוף ביטחוני; (4) יועץ משפטי לשעבר של משרד ממשלתי או של גוף ביטחוני;
(5) עורך דין שעסק ברציפות או לסירוגין עשר שנים ומעלה בתחום הפלילי. (5) עורך דין שעסק ברציפות או לסירוגין עשר שנים ומעלה בתחום הפלילי.
סמכויות התובע המיוחד 6. (א) לשם ביצוע חקירה שהופקדה בידיו, יהיו לתובע המיוחד, ובידיו בלבד, הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה בכל אחד מעניינים אלה: (א) לשם ביצוע חקירה שהופקדה בידיו, יהיו לתובע המיוחד, ובידיו בלבד, הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה בכל אחד מעניינים אלה:
(1) הליכי חקירה פליליים;
(2) הגשת כתב אישום, תיקון כתב אישום, עיכוב הליכים או חזרה מכתב אישום;
(3) כל החלטה או פעולה אחרת הדורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה, ועניינה חקירה או משפט פלילי המתנהלים נגד אדם.
(ב) דין התובע המיוחד כדין עובד המדינה לעניין חיקוקים אלה: (ב) דין התובע המיוחד כדין עובד המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;
(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959;
(5) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963.
תקציב וסדרי עבודה 7. הוועדה תקבע את סדרי העבודה של התובע המיוחד ואת התקציב שיעמוד לרשותו; אוצר המדינה יעמיד את התקציב לרשות התובע המיוחד בתוך 14 ימים מיום אישור הוועדה. הוועדה תקבע את סדרי העבודה של התובע המיוחד ואת התקציב שיעמוד לרשותו; אוצר המדינה יעמיד את התקציב לרשות התובע המיוחד בתוך 14 ימים מיום אישור הוועדה.