חומר רקע
הכנסת
הלשכה
המשפטית
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
היועצת המשפטית
לוועדת החוץ והביטחון
,ירושלים
יח 'בכסלו
"התשפ
ו
8 בדצמבר
2025
לכבוד
חברי ועדת החוץ והביטחון
:הנדון
הצע
ו 'ת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-
2022
1.
לקראת ישיבת ועדת החוץ והביטחון, האמורה להתקיים מחר, יום
שלישי ,י"ט בכסלו
"התשפ
ו
(9
בדצמבר
2025), מוגש
ת סקירה לקראת דיון שייועד לנושא השירות הלאומי-אזרחי .
הסקירה
תתייח
ס
:לסעיפים הבאים
סעיף26
ג– הגדרת "שירות אזרחי-
"ביטחוני;
סעיף26ח – "שירות לאומי-
"ביטחוני;
סעיף26
)יג(ב–
"הרף
המינימל
י לשירות לאומי-
"ביטחוני;
סעיף11
להצעת החוק.
השירות הלאומי-אזרחי - ה
מתכונת הקיימת כיום בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-
2014
2.
חוק שירות לאומי-
,אזרחי
התשע"ד–
2014
(להלן–
חוק שירות לאומי אזרחי) נחקק כהסדר
משלים לתיקון19
לחוק שירות ביטחון והוא עוסק במאפייני השירות הלאומי-
אזרחי המיועד
'לתלמידי הישיבות אשר הופנו לשירות זה במסגרת פרק ג1
לחוק שירות ביטחון ומסדיר את
שירותם של תלמידי הישיבות בשירות לאומי-אזרח.י
3.
בשנת2017
ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שקבעה את
'בטלותו את פרק ג1
,לחוק שירות ביטחון. בית המשפט נתן מספר ארכות לחקיקת הסדר חלופי
כש האחרונה שבהן ניתנה עד ליום30
ביוני2023
.
משלא נחקק הסדר חלופי, וכן בשל העובדה
כי הפרק ממילא עמד בתוקפו עד ה-
30.06.2023
–
'פקע תוקפו של פרק ג1
.במועד זה
עם פקיעתו
של פרק 'ג1
פקע גם תוקפו של
חוק שירות לאומי אזרחי.
התיקונים האחרונים לחוק שירות לאומי-
אזרחי–
תיקונים4
,
6
,
7 ו-
8
4.
על מנת
שלא ליצור ואקום בנוגע ל
אפשרות להשתלבות ב שירות
הלאומי-אזרחי , התקבל בכנסת
בשנת2023
', תיקון לחוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס4
)שאי
פשר
באופן
זמני את המשך
ההשתלבות בשירות לאומי-אזרחי, עד להסד .רה כוללת של הנושא לצורך זה, התנאים שנקבעו
'בתיקון מס4 הם כלל התנאים הבאים :
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
2
א.
קביעת גיל21
כ גיל מינימלי
ל
כניסה לשירות לאומי-
.אזרחי
ב.
ההשתלבות בשירות לאומי-
אזרחי תהא רק
בהתאם לבקשתו של המיועד לשירות ביטחון.
ג.
המלש"ב מחזיק ב
צו דחיית שירות שניתן
לו'לפי פרק ג1 לחוק שירות ביטחון לפני פקיעתו.
ד.
הפוקד אישר
לרשות לשירות לאומי-אזרחי
את בקשת המלש"ב
לשרת בשירות לאומי-
אזרחי לאחר שהרשות
פנתה לפוקד לצורך זה.
5.
לאורך השנים מאז התיקון, ובמשך שנתיים וחצי, אישרה הכנסת מספר פעמים הארכות להסדר
.זה ,אך לאחרונה( ביום כ"ז בחשוון התשפ"ו18
בנובמבר2025
) אישרה הכנסת, זו הפעם
,הרביעית,הארכה נוספת בארבעה חודשים. בכך
איפשרה את המשך השתלבותם של תלמידי
הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות לאומי-אזרחי ,
עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו(
31
במרץ2026
.)
6.
לפיכך, כיום, הצטרפות לשירות לאומי-אזרחי אפשרי
ת
רק מגיל21
ומעלה, בשני מסלולים
:אפשריים
א.
שירות אזרחי-ביטחוני
)(בגופים ביטחוניים וגופי הצלה–
מסלול של36
שעות שבועיות
;במשך שנתיים
:מסלול זה מאפשר שירות בגופים הבאים
(1)
יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה
ותושביה;
(2)
משטרת ישראל;
(3)
שירות בתי הסוהר;
(4)
הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(5)
הרשות להגנה על עדים;
(6)
המשטרה הירוקה ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה;
(7)
מגן דוד אדום;
(8)
גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן
.מיידי לזיהוי קרבנות אסון, שקבע השר, בצו, באישור הוועדה
ב.
שירות אזרחי-חברתי
)(בגופים בעלי מטרות חברתיות–
מסלול של30
שעות שבועיות
במשך שנתיים או מסלול של20
שעות שבועיות במשך3
.שנים
סקירת
המנגנונים שבהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה ביחס לשירות לאומי-אזרחי
7.
הגדר
ת שירות אזרחי-ביטחוני , סעיפים26ח,
סעיף26
)יג(ב
וסעיף11
להצעת החוק:
ה 'צעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26
)) (שילוב תלמידי ישיבות המונחת על שולחן הוועדה
מבקשת להמשיך ולעגן את אפשרות השתלבותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות
לאומי-
אזרחי אך במתכונת
מצומצמת
. לפי המוצע בהצעת החוק, שירות לאומי-
אזרחי
יתאפשר, בכל תחום ובכל תפקיד, בחלק מן המסלולים הביטחוניים בלבד,
:והם
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
3
שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה
ותושביה;
שירות במשטרת ישראל;
.שירות בתי הסוהר
הצעת החוק אף קובעת כ
י ניתן יהא להשתלב בשירות לאומי-
ביטחוני החל מגיל20
, ולגבי
נשואים–
כבר מגיל19
(להבדיל, מגיל21
.)כיום
8.
ההשתלבות בשירות לאומי-
בטחוני תהא לבקשת המיועד לשירות ביטחון או לפי פניית הרשות
לשירות לאומי-
אזרחי אל הפוקד, וזאת, רק לאחר שהפוקד בחן את אפשרויות הצבתו של
.המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר
'נזכיר בהקשר זה כי בפרק' ג1
שבוטל לא הייתה
אפשרות לפנייה ישירה אל הרשות לשירות לאומי אזרחי כך שהבקשה
לשרת ב
שירות לאומי-
.אזרחי הוגשה דרך הפוקד בלבד
9.
הצעת החוק אף מבקשת לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון שקיבל את אישור הפוקד להצבתו
בשירות לאומי-ביטחוני יידחה שיר
ותו לצורך ביצוע שירות לאומי-
ביטחוני. עוד מוצע לקבוע כי
לא יבוטל מעמדו עד לאישור הצבתו בשירות לאומי-
.ביטחוני בנוסף
מוצע לקבוע,
כי אם לא
הושלמה תקופת השירות בשירות לאומי-
ביטחוני, הרי שייראו בתקופה זו כתקופה שבה ניתן
צו.דחיית שירות אשר פקע ביום הפסקת השירות
המשמעות היא שאם מיועד לשירות ביטחון
הפסיק את שירותו בשירות אזרחי-
( ביטחוני, הרי שהוא מחויב בשירות סדיר שהרי אין לו צו
.דחיית שירות בתוקף) מכוח הוראות הפרק
10
.
בנוגע לרף
המינימל
י לשירות סדיר שנקבע במסגרת הצעת החוק מ וצע לקבוע כי הוא יכלול את
המשרתים בשירות ל
אומי-
ביטחוני, ובלבד שלא יעלה על10%
מרף הגיוס
המינימל
י
לאותה שנת
.גיוס
ע
ל חלופת השירות הלאומי-אזרחי בפסק דין התנועה לאיכות השלטון (
2017
):
11
.
ביחס
לשירות לאומי-האזרחי
קבע בית המשפט
בפסק דין התנועה לאיכות השלטון (
2017
)
כי
"פ
גיעה נוספת בשוויון
נגרמת בשל הקניית הסמכות להפנות תלמידי ישיבות לשירות
הלאומי-
אזרחי במקום לשירות צבאי" וכך צי
ינה השופטת נאור בפסק הדין:
"טיבו של השירות הלאומי-
אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, בין אם עסקינן בשירות
אזרחי-
חברתי
ובין אם בשירות אזרחי-בטחוני
(שני מסלולי השירות שכונן
חוק שירות לאומי-
אזרחי). גם משכו של השירות האזרחי-
בטחוני הוא קצר משמעותית מהשירות הצבאי על פי
ההסדרים שנקבעו בתיקון19
וב
חוק שירות לאומי-
"אזרחי
(פסקה45
).
(ההדגשה שלנו ואינה
.)במקור
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
4
12
. בהקשר
זה ציינה הנשיאה דאז נאור ז"ל כי "העובדה
שבפני תלמידי הישיבות נפתחו מסלולים
חלופיים ל
שירות הצבאי ,במסגרת השירות הלאומי-
,אזרחי
הנבדל ממנו בטיב השירות ובמשכו ,
ראויה לדיון כשלעצמה בעתיד."
על הקשרה של חלופה זו לצד
תויגוס שבה
ן עסקה הוועדה בהקשר
:"של "מלחמת חרבות ברזל
13
. השאלה בדבר
הכללת
האפשרות בהצעת החוק להשתלב בשירות לאומי-
,אזרחי
גם אם
במתכונת המצומצמת המוצעת של שירות אזרחי-ביטחוני,
צריכה להביא בחשבון את מכלול
ההיבטים
הביטחוניים ב עת הנוכחית
מאז ה-7
באוקטובר2023
–
,בין היתר
הצרכים
הביטחוניים המונחים לפתחו של הצבא ומחסור כח האדם בצה"ל ,. במסגרת זו בקצירת האומר
נציין כי על הוועדה
ליתן דעתה ולהביא
בחשבון את הצורך שהוצג בדיוני הוועדה על ידי צה"ל
ב-
12,000
חיילים
מהם כ-
7,000
לוחמים.
14
.
,לצד אלו יש להביא בחשבון כי על שולחנה של הוועדה מונחת לדיון הצעת חוק שירות ביטחון
'(תיקון מס8 והוראת שעה) התשפ"ד-
2024
שבה מוצע ,בין היתר ,
להאריך את משך שירות
החובה של יוצאי-צבא גברים ל-
36
חודשים.
במסגרת דברי ההסבר להצעה זו נאמר כי"
הארכת השירות הסדיר במסגרת הוראת השעה
.נדרשת באופן מיידי, לצורך עמידה ביעדי צה"ל ולצורך מתן מענה לצורכי הביטחון הקיימים
הערכת הצורך במשאבי כוח אדם עודכנה בעקבו
ת אירועי שבעה באוקטובר
2023
במבט צופה
עתיד, ובהיבטי בניין כוח לנוכח צורכי הביטחון המיידים מעבר לתקופת מלחמת "חרבות
ברזל"; לעניין זה, ובהתייחס להצעת חוק שירות ביטחון)
'תיקון מס26
)
,שילוב תלמידי ישיבות
התשפ"ב-
2022
,
הנדונה בימים אלה בכנסת, ואשר מתייחסת לשילובם של תלמידי ישיבות
שתורתם אומנותם, הרי שגיוסם של תלמידי ישיבות כאמור, תהליך שמערכת הביטחון עמלה
עליו בימים אלה, לא יספיק כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים המיידים כאמור"
.
עוד צוין
" שם כי
שינוי בהיקף המתגייסים עשוי להשפיע בעתיד, תחת הנחות מסוימות, על ייש ום
ההצעה ועל מספר החיילים שניתן יהיה לקצר את שירותם
)(כמוצע בהצעת החוק"
.
,משמע
.ככל שהיקף המתגייסים יהיה גדול יותר, כך הדבר ישפיע על אורך השירות הסדיר של החיילים
15
. לבסוף נציין כי גם היום, קיימת כבר חלופה בחוק שירות ביטחון המאפשרת את שילוב
ם
של
חיילים בשירות סדיר מחוץ לצבא .
לאורך השנים נקבעו, בחוק שירות ביטחון הוראות שונות
המסדירות את הצבתם של חיילים לשירות ביחידות מחוץ לצה"ל (ימ"לים) במסגרת שירות
מוכר ובמסגרת מג"ב, משטרת ישראל (שח"ם) ועד לאחרונה גם בשב"ס (אפשרות זו בוטלה
בפועל
בדצמבר2024
.)
16
.
כלומר, מצד אחד מבוקש בהצעת החוק לאפשר שירות אזרחי ביטחוני לבוגרי מוסדות חינוך
חרדיים,
ומן העבר השני
על שולחנה של הוועדה מונחת הצעת חוק המבקשת להאריך את משך
השירות הסדיר, בשל צורכי כוח האדם של צה"ל.
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
5
17
.
יתרה מזו, הוועדה ממשיכה גם בימים אלה לאשר את "צווי8
"
על מנת לתת מענה לאתגרים
הביטחוניים המונחים לפתחנו בעת הזו.
18
.
גם השופט סולברג
מתייחס
בפסק דינו (בגץ5819/24
שעסק באכיפת חובת הגיוס,)
לצרכים
הביטחוניים בעת הזו:
"
נקודת מוצא שלישית היא שבעת הנוכחית, על הפרק לא רק סוגיה של שוויון, אלא צורך
ביטחוני ממשי. כפי שנמסר מאת גורמי המקצוע בצה"ל, כאמור לעיל, לפי צרכי הצבא
העדכניים נדרשים כ-
12,000
חיילים נוספים בשירות חובה, כאשר למעלה ממחציתם–
,לתפקידי לחימה. מחסור זה בחיילים ובלוחמים בפרט, בא לידי ביטוי לאורך המלחמה, בין
:היתר, בהיקפים יוצאי הדופן של גיוס המילואים; בהעלאת גיל הפטור משירות מילואים (ראו
'חוק שירות בטחון (תיקון מס26
–
הוראת שעה– חרבות ברזל), התשפ"ד-
2024
); ובהקדמת
גיוסם של תלמידי ישיבות ההסדר, המכינות הקדם-צבאיו ת ומבצעי שנות שירות (אף לא למותר
לציין, כי הוכן תזכיר חקיקה להארכת השירות הסדיר; וכי עמדת הממשלה, כפי שהוצגה על-
ידי מזכיר הממשלה, במכתבו אל היועצת המשפטית לממשלה מיום23.10.2025
, היא כי יש
לקדם את "הארכת משך השירות הסדיר ל-
36
חודשים כדי לעמוד בצורכי הסד"כ של צה"ל
,לשנים הקרובות"). ברי, כי בנסיבות אלה, חלה חובה על הרשויות הרלבנטיות להביא בחשבון
במסגרת הפעלת שיקול דעתן, את ה"אתגרים שמונחים לפתחו של הצבא ומערכת הביטחון
בימים אלה", כמו גם את "צרכי הביטחון הקונקרטיים" נוכח ה"המציאות הביטחונית שבה
אנו מצויים בימי
ם אלה ממש."
עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה
19
.
,לאור כל האמור לעיל ישנו קושי לכלול, בעת הזו, את חלופת
השירות אזרחי-
ביטחוני בהצעת
:החוק, מהטעמים הבאים
א.
חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים,
מהווה פגיעה
בשוויון , שכן טיבו של
השירות הלאומי-
אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם
מדובר בשירות אזרחי-בטחוני, בין היתר, לאור משכו של השירות האזרחי-בטחוני, ותויה
רצוני ללא כפייה,
קצר משמעותית מהשירות הצבאי
ו
גם אינו כולל שירות במערך
ה .מילואים
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
6
ב.
,יתר על כן
חלופת השירות האזרחי-
ביטחוני, על אף שהיא קרובה
יותר למרכיב הביטחוני,
ודאי מזו של שירות הלאומי-
אזרחי, אינה עומדת נכון לעת הזו, במבחן הצרכים
הביטחוניים
העכשוויי
ם, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי.
.אנו זמינים לכל שאלה
,בכבוד רב
הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון