חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
11
ב
דצמבר
2025
לכבוד
חה"כ צבי פוגל
יו"ר הוועדה לב
י טחון
לאומי
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה (הוראת שעה–
)חרבות ברזל
(
הפיכת הוראת
השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות"), התשפ
ו – 5
202
סימוכין: מכתב
י
נו מי
מים
27.10.2024
,
26.1.2025
,
16.11.2025
,
8.12.2025
לקראת הדיון הקבוע בוועדה לביטחון לאומי ביום14.12.2025
בהצעת חוק מניעת גוף פגיעת
שידורים זר בב
י
טחון המדינה, תשפ"ו-
2025, פורסם נוסח
עדכני מטעם .יו"ר הוועדה, חה"כ צבי פוגל
החוק המוצע
מבקש לעגן
,בחוק שתוקפו שנתיים גרסה
מרחיבה ופוגענית יותר של חוק מניעת פגיעת
גוף שידורים זר בב
י טחון המדינה (הוראת שעה–
חרבות ברזל), התשפ"ד-
2024
:(להלן הוראת
השעה)
, אשר פקע
עם סיום המצב המיוחד בעורף
בסוף אוקטובר2025
.
כך, מוצע להרחיב את
הסנקציות שניתן יהיה להטיל מכ
ו ח החוק, להאריך את פרק הזמן שסנקציות אלו יחולו, ולאפשר
הטלת
.סנקציות אלו על בסיס חוות דעת של המשטרה לבדה, ללא חוות דעת של גורם בטחוני
המדובר בנוסח חוק המוביל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות
.הציבור לדעת
להלן עמדתנו:
1.
הוראת השעה היתה חקיקה ייחודית וחריגה–
היא אפשרה לגורם פוליטי לחסום באופן מוחלט
את הפעילות של ערוץ תקשורת, זאת בניגוד לתפיסה העקבית בדין הישראלי כי מניעה גורפת של
פעילות של גוף תקשורת גורמת לפגיעה בלתי .מידתית בזכות לחופש העיתונות ולחופש הביטוי
נזכיר כי תפיסה זו הובילה לכך שבשנת2017
הכנסת ביטלה חקיקה המקנה סמכות הטלת
:סנקציות גורפות על גופי תקשורת (ראו בג"ץ6175/14
האגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים
(
11.6.2017); חוק לביטול פקודת העיתונות, התשע"ז-
2017
.)
2.
ב מהלך דיוני
חקיקת הוראת השעה, גם המצדדים בחקיקת
ה
הסבירו באופן חוזר ונשנה כי
ההצדקה לפגיעה קשה בזכויות אדם נובעת מקיומה של מלחמה וכי לעמדתם חוקתיות ההסדר
נובעת בין היתר מזמניותו ותחימתו בזמן לתקופת המלחמה. ראו למשל את דברי המשנה ליועצת
המשפטית לממשלה (משפט צ יבורי וחוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי בדיונים שנערכו בימים
11.3.2024
,
14.3.2024
ו-
16.7.2024
.
3.
בדיון שהתקיים ביום16.7.2024
התייחס נציג שירות הב
י טחון הכללי לחוק ולאיזון בין ההגנה על
:הבטחון לפגיעה בזכויות אדם. הוא הוסיף
עוד סייג שיש לומר אותו, שב"כ תומך בח וק הזה
כל זמן
.שמתקיים צו מלחמה
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
4.
הטענה כי חוקתיות ההסדר נובעת מהזיקה ההדוקה שלו להתקיימותה של מלחמה הועלתה גם
במסגרת תשובת ראש הממשלה, שר התקשורת והממשלה
לעתירה
שהגישה האגודה לזכויות
,האזרח
:אשר תקפה את חוקתיותה של הוראת השעה
הוראת השעה מעניקה אמנם סמכויות
חריגות למתן הוראות שונות, שעניינן בהגבלת
.פעילותו בישראל של ערוץ זר שתכני שידוריו פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה
]...[
מדובר בהוראה שנועדה לתת מענה תחום–
בזמן ובמהות
]...[
בתקופת מלחמה
יוצאת דופן מבחינה ביטחוני ת]...[
מובן וברור לכל כי במשטר דמוקרטי קיים קושי של ממש
במניעת שידורים
מהציבור, לא כל שכן בהסמכת הרשות המבצעת להשפיע על תכנים
,עיתונאיים
ובפרט שידור של ערוץ חדשות
. עם זאת, כפי שיפורט להלן, גם נסיבות השעה
הביטחוניות הן חריגות ביותר וההסדר שנקבע בהוראת השעה מבטא זא
ת היטב .
(פסקה3
לכתב התשובה שהוגש מטעם ראש הממשלה, שר התקשורת והממשלה
ב בג"ץ2859/24
האגודה לזכויות האזרח נ' ראש הממשלה (
6.11.2025
)) .
5.
.אם כן, גם לשיטת המדינה, חוקתיות ההסדר נבעה מזמניותו והזיקה שקיים למלחמה
6.
בניגוד לתפיסה שמנחה גם את פסיקת בתי המשפט, ולפיה
בעתות שגרה האיזון בין זכויות אדם
לאינטרס הב
י טחוני נוטה לטובת זכויות האדם, הכנסת מציעה כעת לחוקק הסדר
פוגעני ו קיצוני
.מזה שנחקק בעת המלחמה .ההסדר, אשר לא היה חוקתי בעת המלחמה, בוודאי שלא חוקתי כעת
7.
כך, החוק המוצע לא כולל שינויים המבקשים להרחיב את ההגנה על חופש הביטוי, חופש העיתונות
.וזכות הציבור לדעת
:להיפך, החוק המוצע כולל הוראות אשר מעצימות את הפגיעה בזכויות
8.
הוספת המשטרה להגדרה "גורמי הב
י"טחון –
,לפי הוראת השעה
תנאי לה נעת ההליך להטלת
מגבלות על גוף תקשורת הוא הצגת חוות דעת של אחד מגורמי הב
י טחון–
שב"כ, מוסד או צה"ל
– כי תכניו המשודרים של ערוץ זר פוגעים באופן ממשי בב
י טחון המדינה. גם אישור הממשלה או
הקבינט להטלת המגבלות על הערוץ איננו מחייב הצגת חוות דעת מכלל גורמי הב
י .טחון כעת, מוצע
.להוסיף להגדרת גורמי הביטחון גם את משטרת ישראל
משמעות הוספת המשטרה
להגדרת
"גורמי הב
י
טחון" הינה כי החשכת ערוץ זר מטעמים ב
י טחוניים תתאפשר על בסיס חוות דעת
של המשטרה בלבד, ללא מעורבות של גורמי הב
י
טחון .
9.
" אלא שתכלית עבודת המשטרה הינה
ב ,מניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין
בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש " (סעיף3
לפקודת
המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-
1971
). המשטרה איננה אמונה על הגנה על בטחון המדינה, ואין לה
את הכלים ואת המיומנויות לקבוע כי תכניו המשודרים של כלי תקשורת זר מסכנים באופן ממשי
את ב
י
טחון המדינה. סגירת כלי תקשורת על בסיס חו ות דעת מטעם המשטרה מלמדת כי תכלית
החוק איננה ב
י .טחונית
10
. הגבלת הגישה לתכני הערוץ המשודרים באמצעות רשתות חברתיות –
החוק המוצע מבקש לקבוע
בסעיף2
()(א1
))(ד
כי שר התקשורת יהיה מוסמך לא רק למנוע גישה לאתר של הערוץ הזר, אלא גם
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
להורות ל
גוף שפעילותו העיקרית הפצת תכ
ני משתמשים באמצעות האינטרנט
להגביל את הגישה
לשידור הערוץ הזר המשודר
באמצעותו בזמן אמיתי במסגרת שידור קבוע ורציף .
11
.
לצד העובדה שלא ברורה ישימות הוראה זו והיכולת לאכופה על גוף שאיננו מאוגד בישראל, הרי
שענייננו בתקדים מסוכן. שר התקשורת יוכל להורות לרשתות חברתי ות שאינן מאוגדות בישראל
להסיר לא רק תכנים נקודתיים אשר פוגעים בב
י טחון המדינה–
אלא למנוע גישה לכלל תכני
הערוץ, כולל התכנים המותרים. מדובר בסכנה ממשית לחופש הביטוי
והרחבת מעורבותו של גורם
.פוליטי בתכנים המופצים על גבי רשתות חברתיות
12
. זאת ללא עבודת מטה, ללא די ון מעמיק בקשיים העולים מהוראה זו–
הקשיים היישומים והפגיעה
בזכויות-
בהתאמתה למדיניות מעורבותה של המדינה בתכנים המופצים על גבי רשתות חברתיות
ובאחריות של רשתות חברתיות לתכנים אלו. מדובר בסוגיה מורכבת, אשר קשורה לרגולציה של
רשתות חברתיות, ואשר לא ניתן לערוך
בה דיון חפוז ולא מעמיק, ללא התייחסות להשלכות הרוחב
שלה,
.תוך שמיעת כלל גורמי המקצוע בנושא
13
. הנחית שר הב
י טחון להורות על
מניעת שידורי לוו
י
ין בישראל ובשטחים בכל אמצעי –
מוצע לקבוע
בסעיף2
()(א2
" ) כי הממשלה או הקבינט יהיו רשאיות
להנחות את שר הביטחון בבקשה שיורה
על
ביצוע פעולות טכנולוגיות שבסמכותו לפי כל
דין למניעת קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר
באמצעות לוויין בכל שטח ישראל ויהודה והשומרון ובלבד שלא יימנעו שידורים של ערוץ
אחר
שלא ניתנה לגביו הוראה כאמור".
14
. אלא שלא ברור מהם האמצעים אשר ישמשו למניעת קליטת שידורי הע רוץ והאם השימוש בהם
הוא מידתי לצורך זה, האם אין אמצעי שפגיעתו פחותה, והאם הנזק עולה על התועלת. העובדה
שסמכות נתונה לשר התקשורת בהקשר מסויים לא הופכת את השימוש בה לחוקתית בהקשר
.אחר
15
.
ההסמכה הרחבה והעמומה הניתנת לשר הביטחון העומדת בניגוד לפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף
8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ה מחייבת כי פגיעה בזכות יסוד חוקתית תיעשה רק באמצעות
" הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית. בתי המשפט עמדו על דרישה זו וקבעו כי פגיעה בזכות חוקתית
דורשת הסמכה
,ברורה
מפורשת ומפורטת
–
ולא ניתן להסתפק בהסמכה כוללנית וגורפת "
(בג"ץ
3390/16
עדאלה נ' הכנסת(
8.7.2021
), פסקה3 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר .
וראו את ההפניות שם. ראו גם בג"ץ7803/06
אבו ערפה נ' שר הפנים (
13.9.2017
), פסקה53
לפסק
.)דינו של כב' המשנה לנשיא (בדימ') פוגלמן
16
. הרחבת סמכויות החוק לשטחים הכבושים :ע ל פי המוצע, החוק יחול לא רק על ערוצים זרים
המשדרים מישראל אל
א
גם
ב
שטחים הכבושים. כן, כאמור, מוצע להסמיך את שר הב
י טחון
.להפעיל סמכויותיו כדי למנוע קליטת שידורי לוויין בשטחים
17
.
נזכיר בקצרה, כפי שהוזכר במכתבינו שבסמך, כי המפקד הצבאי רשאי להפעיל סמכויותיו
.בשטחים רק בהתאם להוראות הדין הבינלאומי
18
.
הדין החל בגדה המערבית הם דיני התפיסה הלוחמתית
ה מעוגנים בעיקר באמנת האג בדבר דיני
המלחמה משנת1907
והתקנות הנלוות לה, בהוראות אמנת ג'נבה
הר
ביעית
בדבר הגנה על אזרחים
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
בעת מלחמה משנת
1949
,
בהוראות המינהגיות הקבועות בפרוטוקולים הנלווים לאמנות ג'נבה
משנת1977
,ובעקרונות כלליים של המשפט הבינלאומי. בנוסף לדיני הכיבוש והתפיסה הלוחמתית
חלות הוראות משפט זכויות האדם כדין משלים.
19
. חופש העיתונות מוגן תחת קורפוס זה .דיני זכויות האדם הבינלאומיים מגנים על חופש הביטוי
(סעיף19
לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מיום
16.12.1966
), וזו
מפורשת
ככוללת הגנה מיוחדת גם על חופש העיתונות–
,הן הגנה על עיתונאים מפני רדיפה מטעם השלטון
והן הגנה על זכות הציבור לד .עת
20
.
הארכת תוקף המגבלות המוטלות על הערוץ הזר לתקופה של90
יום –
הוראת השעה הגבילה את
המגבלות אשר הטיל השר על הערוץ הזר ל-
45
יום, ולאחר מכן ל-
60
ימים. כעת מבוקש להאריך
את תוקף המגבלות לתקופה של90
יום . המשמעות הינה צמצום ההיבט הזמני של המגבלות
והפחתת הפיקוח
והבחינה העיתית של נחיצותן. הארכת תוקף המגבלות לתקופה של שלושה
.חודשים הופכת אותן מאמצעי מניעתי לאמצעי ענישתי
21
.
הנימוק היחיד להארכת תוקפן של המגבלות הוא
הקושי הנטען של גורמי הב
י טחון להתייצב באופן
עיתי מול הממשלה ובית המשפט ולהציג חוות דעת המצדיקה את המשך הגב .לת הפעילות נימוק
ש
מלמד על אחד מ שתי האפשרויות: הראשונה, היא שעניינו בקושי טכני, ניהול זמנים וכיוצא בזה
– טעמים שאינם מהווים תכלית ראויה ואינם מצדיקים את העצמת הפגיעה בזכויות
; ה אפשרות
ה
שניה,
היא שבמהלך חודש וחצי או חודשיים לא משודרים די תכנים הפוגעים באופן ממשי
בביטחון המדינה ואשר יכולים לתמוך בדרישה להחשיך ערוץ תקשורת. אם כך הדבר, הרי שענייננו
.בערוצים שהתכנים הפוגעניים שמשודרים בהם הם ספורדיים ואינם מצדיקים החשכה מוחלטת
לאור זאת, דווקא נדרש ת בחינה עיתית תכופה של המגבלות, ולא מתן פרקי זמן ארוכים כדי לעשות
cherry picking
ולאסוף את מעט התכנים אשר פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה לשם גיבוש
.חוות דעת
22
. סיכום – החוק המוצע הוא חוק העושה שימוש ציני בתכלית הב
י טחונית כדי לכסות על תכליתו
האמיתית– סגירת
.גופי תקשורת והשתקת נרטיבים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדת הממשלה
,העובדה שהחוק איננו מקיים זיקה למלחמה, שניתן יהיה להפעילו ללא חוות דעת של גוף בטחוני
ושהמגבלות המוטלות מכוחו יופעלו לפרקי זמן ארוכים, ללא בחינה עיתית תכופה, מלמדת שאין
ענייננו בהגנה על בטחון .המדינה
23
.
חוק זה הוא חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית וההפיכה התקשורתית. הוא נועד לפגוע
בתקשורת החופשית, היא הרשות הרביעית, ולייצר אפקט מצנן גם על התקשורת הישראלית. הוא
.איננו חוקתי ויוביל לפגיעה לא מידתית בזכויות חוקתיות
בכב
וד
,רב ובברכה
הגר שחטר, עו"ד