הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2236861 הכנסת העשרים וחמש יוזמות: חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר יסמין פרידמן ______________________________________________ פ/6368/25 הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025 דברי הסבר חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק), נועד לסייע למי שנפסק לזכותו פסק דין למזונות שאינו מבוצע על ידי החייב בתשלום. החוק קובע כי מי שניתן לזכותו פסק דין למזונות והוא תושב ישראל, זכאי לבקש תשלום חודשי מהמוסד לביטוח לאומי, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין. במקביל לתשלום האמור לזכאים, המוסד לביטוח לאומי פועל כדי לגבות את דמי המזונות מהחייב. ואולם, שיעור התשלום תלוי במבחן הכנסה של הזוכה. מבחן ההכנסה המחמיר מהווה אתגר לזוכה. עקב הפרידה או הגירושים, הזוכה נדרש לכלכל את עצמו וכן את הילדים שלו ושל החייב. אילו החייב היה עומד בחובת תשלום דמי המזונות לפי דין, היה הזוכה מקבל את דמי המזונות שנקבעו בפסק הדין מבלי שיופחתו על פי מבחן הכנסה. כמו כן, הפחתת התשלום בשל ההכנסה כאמור, מעמידה את הזוכה בבחירה לא הוגנת בין הרצון לקבל את התשלום המלא מהמוסד לביטוח לאומי, באופן תואם יותר לתשלום שהוטל על החייב בפסק הדין למזונות, ובין מימוש הפוטנציאל הכלכלי–יצרני שלו. קיזוז התשלום המגיע מהמוסד לביטוח לאומי עם היציאה לעבודה משמעותו הפחתה בפועל של שווי המשכורת החודשית. לכך מתווספים שיקולים מרתיעים כגון הוצאות על שמרטפות, הוצאות נלוות לעבודה ואי-זכאות לזכויות סוציאליות אחרות הניתנות לפי מבחן הכנסה. בתנאים של יכולת השתכרות נמוכה וחוסר יציבות בשוק העבודה, הזוכה יעדיף להישאר בבית ולהבטיח כי ישולם לו בעד ילדיו תשלום נמוך אך קבוע, במקום למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו. יתר על כן, היות והתשלומים אינם בסכום גבוה מספיק כדי להבטיח קורת גג ופת לחם, ישנן אימהות שיוצאות לעבוד בעבודה לא מוצהרת שאינה מאפשרת קבלת זכויות סוציאליות לפי חוק, לרבות צבירת זכויות פנסיוניות. ממסמך שנכתב על ידי אילנית בר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2025 לבקשת חברת הכנסת יסמין פרידמן, בנושא "נתונים על נשים המקבלות דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי", עולים נתונים הממחישים את התופעה. לדוגמה, ממסמך זה עולה כי מרבית מקבלות דמי המזונות מהביטוח הלאומי בין השנים 2022-2024 לא עובדות, ושיעור הנשים שמשתכרות יותר מ-6,000 שקלים חדשים בחודש הוא פחות מ-10% בכל שנה. לפי הנתונים באותו מסמך, אישה מתחת לגיל 55 עם ילד אחד זכאית לדמי מזונות מרביים בסך 3,397 שקלים חדשים, כל עוד הכנסתה החודשית נמוכה מ-932 שקלים חדשים. ככל שההכנסה החודשית עולה, דמי המזונות פוחתים בהדרגה. כך למשל, אישה שהכנסתה החודשית עומדת על שכר מינימום (6,247 שקלים חדשים), תהיה זכאית לתשלומים בסך 1,458 שקלים חדשים. אישה מתחת לגיל 55 עם שני ילדים או יותר זכאית לדמי מזונות מרביים בסך 3,954 שקלים חדשים, כל עוד הכנסתה החודשית נמוכה מ-932 שקלים חדשים. עם עליית ההכנסה מעבר לסכום זה, דמי המזונות פוחתים בהדרגה באותו מתווה שהוצג למעלה ועד להכנסה של 9,603 שקלים חדשים בה מתאפסת הקצבה. אישה עם שני ילדים או יותר שהכנסתה החודשית עומדת על שכר מינימום זכאית לדמי מזונות בסך 2,015 שקלים חדשים. מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לזכאים לתשלומי מזונות מהביטוח הלאומי לצאת אל שוק העבודה בצורה יעילה, מבלי שיצטרכו לחשוש כי ההשתלבות בשוק העבודה תוביל לפגיעה בילדיהם. לשם כך, מוצע לקבוע כי בשבע השנים הראשונות לזכאות לקבלת תשלומי המזונות מהביטוח הלאומי, הכנסה בסכום השווה לשכר המינימום לא תובא בחשבון בחישוב התשלום, וכי מחלק ההכנסה העולה על שכר המינימום יובאו בחשבון רק 25% מכל שקל. החלת הסדר זה בשבע השנים הראשונות שלאחר אישור הבקשה לתשלומי מזונות מהביטוח הלאומי תואם את המחקרים המראים כי השנים הראשונות הן הקשות ביותר לאחר הגירושים. ההסדר המוצע יתרום לשילוב הזכאים לתשלומי מזונות מהביטוח הלאומי בשוק העבודה, ומדינת ישראל אף תזכה בתמורה של עובדים ועובדות חרוצים שיוכלו לממש את הפוטנציאל היצרני הטמון בהם. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטיה (פ/1090/24), על ידי חברת הכנסת אפרת רייטן מרום (פ/1158/24), על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/1780/24) ועל ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר (פ/3252/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר (פ/22/25), על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/1233/25), על ידי חברת הכנסת יסמין פרידמן (פ/1327/25), על ידי חבר הכנסת אלי דלל (פ/1890/25), על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2406/25) ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/2686/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בכסלו התשפ"ו (15.12.2025) תיקון סעיף 3 1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במשך שבע שנים מהמועד שבו אושרה בקשה כאמור בסעיף 5, לא יובאו בחשבון כל אלה בחישוב התשלום המגיע לזוכה לפי חוק זה – "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במשך שבע שנים מהמועד שבו אושרה בקשה כאמור בסעיף 5, לא יובאו בחשבון כל אלה בחישוב התשלום המגיע לזוכה לפי חוק זה – (1) הכנסה בסכום השווה לשכר המינימום לחודש, כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987; (2) 75% מחלק ההכנסה העולה על שכר המינימום."