הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2237560
הכנסת העשרים וחמש
יוזמת: חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי
______________________________________________
פ/6370/25
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים)
דברי הסבר
בדמוקרטיה הישראלית יש שני עקרונות משלימים: מחד, שמירה על זכויות הפרט, ולצד זאת, החובה לעמוד בכללי המשחק הדמוקרטיים. הזכות לבחור ולהשפיע על המשטר היא זכות יסוד, אך היא מתקיימת בתוך מסגרת ערכית של כיבוד החוק ושל השתתפות שוויונית והוגנת בחברה הישראלית.
מי שהורשע בעבירות חמורות ונשללה חירותו לפרק זמן משמעותי, נמצא בתקופה זו מחוץ למעגל האזרחי הפעיל. בעת ריצוי העונש, מתקיים, למשל, צמצום זמני של חופש התנועה שלו, מתוך תפיסה דמוקרטית בסיסית לפיה מי שפגע באופן חמור בביטחון הציבור ובסדר החברתי אינו יכול, באותו זמן, להיות שותף מלא בקבלת ההחלטות הציבוריות.
הצעת החוק הזו נועדה לעגן בחוק יסוד עיקרון שחל כבר היום במספר מדינות דמוקרטיות, ולפיו בזמן ריצוי מאסר בגין עבירות חמורות, אין לאסיר זכות לממש את זכותו להצבעה בכנסת. ההצעה מבטאת את ההבחנה בין זכויות שאינן ניתנות לשלילה, לבין זכויות שמימושן מותנה בקיום אחריות אזרחית בסיסית ובהשתייכות פעילה למסגרת החוק.
הגבלת זכות הבחירה לתקופת המאסר נועדה על מנת לייצר מסר ערכי שלפיו השתתפות פוליטית כרוכה בכיבוד כללי היסוד של החברה. עם תום ריצוי העונש, יוכל האזרח לחזור למלוא זכויותיו, כפי שמתחייב מחובת השיקום ומאמוננו ביכולתו של כל אדם לפתוח דף חדש.
מודלים דומים קיימים בדמוקרטיות מערביות שונות, הנוקטות צעדים מידתיים להגבלת ההצבעה בזמן מאסר בגין עבירות חמורות, תוך שמירה על עקרונות שיקום ושילוב מחדש.
הצעת החוק מאזנת בין הזכות לבחור לבין אחריותו של כל אזרח לכבד את שלטון החוק, ומבקשת לחזק את אמון הציבור במערכת הדמוקרטית כמערכת הוגנת, עקבית ושומרת ערכים, המעניקה משקל הן לשיקום הפרט והן לשמירה על עקרונות היסוד של הסדר החברתי והמשפטי במדינת ישראל.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/6313/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בכסלו התשפ"ו (15.12.2025)
תיקון סעיף 5 1. בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 5, אחרי "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק" יבוא "ובלבד שאינו אסיר המרצה עונש מאסר בפועל, אלא אם הוא מרצה עונש מאסר, בשל ביצוע עבירה שעונשה אינו עולה על שנת מאסר אחת, בשל אי-תשלום קנסות או בשל ביזיון בית המשפט".