חומר רקע

לכבוד 14.12.2025 ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת )הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מניעה ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התשפ"ה2024 )נייר עמדה של האחים והאחיות לנשק (ע"ר ''אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה היא עמותה שהוקמה כדי להגן על מדינת ישראל מפני ניסיון ההפיכה המשטרית שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית, ושמה לה למטרה לפעול למען שמירה על ישראל חזקה יהודית, דמוקרטית, ליברלית .ושוויונית לדורות על פי ערכי ורוח מגילת העצמאות מתוקף כך אנו מגישים בזאת נייר עמדה מטעמנו בנוגע להצע ה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי הנזכרת לעיל, הקבועה לדיון .לצורך הכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מבוא את הצעת החוק יש לקרוא בהקשר של מכלול האירועים הנוגעים ליועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, והניסיונות הבלתי פוסקים להדיחה מתפקידה, וזאת גם לאור החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לבטל פה אחד את החלטות הממשלה לשינוי מנגנון הדחת היועץ המשפטי לממשלה והדחתה של היועצת המשפטית לממשלה על בסיס המנגנון המתוקן כאמור. פסק- הדין המהדהד של בית המשפט העליון קובע כי נפלו פגמים רבים בהחלטות הממשלה, וכי הן .התקבלו בחופזה ובלי שום דיון מעמיק הקשר הדברים חשוב, כי מטרתה האמיתית של הצעת החוק הזו היא למצוא דרך חדשה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, לאחר שהיה ברור שהדרך הראשונה שננקטה– פסולה וחסרת תוקף, כפי שאכן פסק- בית המשפט העליון. הרצון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה הפך לאחד מהנושאים העיקריים שבו עוסקת הממשלה והצעת החוק הזו משקפת את סדר העדיפויות המעוות של הממשלה והקואליציה, שמנסים לקדם סדר יום של פגיעה ברשויות התביעה .ובשלטון החוק .הדבר ניכר גם באופן החפוז והרשלני שבו נוסחה הצעת החוק המצב החוקי הקיים הצעת החוק מבקשת לתקן ולהוסיף על סעיף59 הקיים לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב} התשמ"ב– 1982 " :["חסד"פ"). סעיף זה קובע היום נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה " על פי הסעיף ומספר פסקי דין שבהם הוא נדון, למשטרה יש שיקול דעת אם וכיצד לפתוח בחקירה, אם נודע על ביצוע עבירה (למשל: ע"י .הגשת תלונה למשטרה). כלומר: ההחלטה על פתיחה בחקירה מסורה למשטרה, ולא לתביעה 'סע61 לחסד"פ קובע כי לאחר שהועברו חומרי חקירה מהמשטרה לתביעה– רשאי התובע להורות לגוף החוקר להוסיף ,ולחקור. המושג של "פרקליט מלווה" איננו מוסדר בחוק, והפרקליטות איננה גוף חוקר. התפתח נוהג של פרקליט מלווה המנחה את המשטרה בזמן ביצוע החקירה ואולם אין לפרקלי ט מלווה שכזה שום סמכויות מפורשות, למעט הסמכות .להורות על "השלמת חקירה" כאמור לעיל, לאחר שזו הסתיימה והחומרים הועברו לתביעה ההסדר המוצע והפגמים החמורים בו 'כאמור לעיל, ניכר כי הצעת החוק נוסחה בחופזה ובאופן רשלני. לפי נוסח ההצעה, יתווסף לסע59 :לחסד"פ המשפט " ..נודע למשטרה על ביצוע עבירה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי פרקליט המדינה או מי מטעמם ". – ודי ,בכך ששר המשפטים ימנה "תובע לעניין זה". כלומר, די בכך שפלוני יגיש תלונה למשטרה נגד היועצת המשפטית לממשלה ועוד בטרם המשטרה– הגוף החוקר המוסמך- החליטה כלל על פתיחה בחקירה והאם יש הצדקה לעשות זאת– ומיד שר ."המשפטים יכול למנוע "תובע לעניין זה "ההסדר המוצע אינו קובע שום אמות מידה באשר לאיזו עבירה מדובר. כך, למשל, אם תוגש תלונה עבירה מסוג "חטא )(ודי בהגשת תלונה, לא מעבר לכך– הרי שדי בכך כדי למנות "תובע", כאמור– עוד בטרם נפלה שום החלטה לגבי פתיחה .בחקירה " ההסדר המוצע גם קובע שדי בכך שהעבירה בוצעה ע"י מי מטעמם ." של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה עוד מינוח מעורפל שנועד להוריד עד מאד את הרף הנדרש כדי למנות תובע "לעניין זה". הדין מאד ברור בשאלה מי ניתן להאשים בעבירות המבוצעות "בצוותא חדא" ולמרות זאת נבחר מינוח שאינו מתאים כלל לסיטואציה הנדונה, בדמות " הביטוי "מי מטעמם – ביטוי שאינו נוהג במשפט הפלילי. זה מותיר פתח למנות תובע גם במקרה שאדם הכפוף לפרקליט המדינה נחשד בביצוע עבירה – מעצם העובדה שהוא כפוף לו, ללא קשר לשאלת מעורבותו בפועל של פרקליט המדינה בעניין. זה פותח פתח רחב ומסוכן, למינוי תובע ע"י שר המשפטים, כא שר הוגשה תלונה נגד פרקליט זוטר (לא פרקליט המדינה או היועץ המשפטי) בתואנה שאותו פרקליט פעל "מטעמו" של פרקליט המדינה. מתן כוח בלתי מרוסן בידי שר המשפטים, לפעול נגד הפרקליטות באופן הזה, יש בו כדי לפגוע בעצמאות רשויות התביעה, ולפגוע באיזון בין הרשויות .השונות זה מאפשר התערבות פוליטית בחקירות מתנהלות, מתוך שיקולים זרים. במיוחד נכון הדבר שעה שמתנהלות חקירות בשלבים שונים נגד נבחרי ציבור מקרב הקואליציה, ושעה ששר המשפטים הנוכחי מצהיר מפורשות (גם בהצעות .חוק אחרות) על כוונתו להחליש את רשויות התביעה " עוד קובעת הצעת החוק כי לתובע הממונה יהיו כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לעניין חקירה ותביעה כאמור ..." בלי להגדיר דבר לגבי אילו סמכויות מדובר. ראינו לעיל שסמכויות התביעה הן להשלמת חקירה לאחר .העברת חומרי חקירה מאת המשטרה לידי התביעה וסמכויות לגבי העמדה לדין אין סמכות מן החוק להתערב בחקירה משטרה פעילה, והנוהג ללוות חקירה, כאמור, הוא נוהג שהתפתח עם השנים בקשר עם סוגים שונים של חקירות. הותרת הסוגייה של סמכויות "התובע" מעורפלת משקפת גם את הרשלנות שבניסוח הצעת החוק, וגם את הרצון של מנסחי הצעת החוק להשאיר כר נרחב לתובע שכזה, לעשות ככל העולה על רוחו, מתוך הרצון להגשים את המטרה: הדחת היועצת .המשפטית ופגיעה במעמד הפרקליטות ושלטון החוק דברי ההסבר של הצעת החוק משקפים אף הם את הרשלנות שבהצעה על פי דברי ההסבר, יש שני יסודות העומדים בבסיס ההצעה הזו. האחד– שיש כביכול "לקונה" בחוק, כי אין קביעה איך פותחים בחקירה נגד יועץ משפטי לממשלה או פרקליט המדינה. זו קביעה מטעה . אין צורך בהסדר חוקי נפרד באשר לפתיחת חקירה נגד היועץ המשפטי לממשלה, וההחלטה אם לפתוח בחקירה כזו נתונה לגורמי החקירה, על בסיס ראיות שיש בידיהם בהתאם להוראות החוק הקיים. בחקירה הפצ"רית, שהיא הטריגר לכל האירוע האמור, אם היו בידי המשטרה חשדות מבוססים לעבירה שבוצעה ע"י פרקליט המדינה, למשל– הרי שנתונה לה סמכות מלאה לחקור את החשדות האלה. א ין צורך בשום בעל תפקיד נוסף לשם כך וגם אין צורך בהסדר חוקי חדש. שונה הדבר מחקירה של אנשי ציבור מסוימים, שלגביה נדרש אישור יועץ משפטי לממשלה, בשל העובדה שמדובר בנבחרי ציבור, או שופטים– שבהם נדרשת בקרה חיצונית על פתיחה בחקירה לפני שתיפתח, כדי לוודא שאין שימ וש לרעה בכוח סמכות החקירה, או פגיעה .)בהפרדת רשויות (כגון: חקירה נגד שופט מכהן על סמך תלונה גרידא לפי הטענה של "לקונה" הרי שההסדר המוצע יוצר מצב שבו קל בהרבה לפתוח בחקירה נגד יועץ משפטי לממשלה מכהן מאשר נגד כל אזרח אחר, כאשר על סמך תלונה אחת, ממנים מיד תובע שיכול "להורות" (מכוח סמכות מעורפלת) להרחיב את החקירה ולהאריך אותה ככל העולה על רוחו– וזאת עוד ב טרם החליט גורם החקירה המקצועי המוסמך אם יש בכלל .הצדקה לפתוח בחקירה, כפי שנהוג היום לגבי כל עבירה כאשר תעלה השאלה של העמדה לדין של יועץ משפטי לממשלה מכהן– ניתן לפתור אותה נקודתית ע"י אצילת סמכויות אד- .הוק. אין שום צורך בהסדר מיוחד, בוודאי לא הסדר עקום, חסר ורשלני כגון זה המוצע כאן " היסוד השני העומד בבסיס ההצעה מדבר על מצב דברים בו עולה חשש לביצוע עבירה " ע"י היועץ המשפטי לממשלה. זה לא תואם את האמור בהצעת החוק עצמה– הדורשת כי "נודע למשטרה על ביצוע "עבירה". לפי דברי ההסבר די ב חשש " בעלמא כי בוצעה עבירה. קל מאד להיווכח כי ההצעה נוסחה כדי להתאים לאירוע של חקירת הפצ"רית, מקום בו גורמים בקואליציה ובעלי אינטרסים דומים העלו "חשש" שמא גם היועצת המשפטית לממשלה עברה עבירות בנוגע לאירוע זה – דבר שהוביל לכדור שלג מתגלגל שבו שר המשפטים ניסה פע מיים למנות תובע מטעמו, כדי להגשים את המטרה של הדחת היוע .צת המשפטית לממשלה, ולו מכוח העובדה שהיא מושא לחקירה פלילית, כביכול לסיכום מדובר בעוד מהלך ממהלכי ההפיכה המשפטית שמקדמת הממשלה והקואליציה מזה כשלוש שנים. זו הצעת חוק שנועדה להקל על שר המשפטים להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, או לפחות להלך עליה ועל הכפופים לה אימים, כדי להצר את צעדיהם. היא אינה עונה על שום צורך אמיתי וקונקרטי, ומשק .פת סדרי עדיפויות מעוותים של הממשלה והקואליציה ,בכבוד רב איתן הרצל, מנכ"ל אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה