חומר רקע
נייר
עמדה
15.12.202
הצעת החוק לרדיפת
היועמ
״ שית
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ
המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ ה״-
2024
:כתיבה וייעוץ משפטי
״ עו
ד יפעת סולל
פרקטיקה ידועה בתהליכים של הפיכת משטר לטוטליטרי היא
הטלת
ספק ביושרם של בעלי תפקידים
מרכזיים במנגנוני שלטון החוק,
שלאחריה
מוצגים
שינויי חקיקה הנדרשים לכאורה בשל הטלת הספק
האמור. מטרת המהלך
:ברורה העברת הכוח מדרגים מקצועיים ואובייקטיביים אל הדרג הפוליטי,
.והכפפת כלל מערכות החוק לשיקול הדעת הפוליטי שאין עוד בלתו
כזו בדיוק היא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי
לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ
״ה-
2024
,1 שהגישו חברי הכנסת שמחה רוטמן וצבי סוכות ו אושרה
ביום10.12.2025
בקריאה טרומית, וכעת מונחת על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט. ההצעה מעניקה
לשר המשפטים סמכות למנות תובע מיוחד שיוכל לחקור את היועצת המשפטית לממשלה ואת
פרקליט המדינה–
.לפי ראות עיניו וללא כל מגבלות המשמעות היא ש
העלאת חשדות בעלמא על
ידי
מאן דהוא תוכל לה
ביא להחלטה פוליטית לפתיחה בחקירה פלילית, אשר תנוהל על
ידי מי שבעל
.התפקיד הפוליטי ימצא לנכון
,מטרת העלאתה של הצעת החוק היא להסית נגד היועצת המשפטית לממשלה ונגד הפרקליטות
באמצעות הצגת
ן כמי שיש להטיל ספק ביושר;ן ומטרת השינוי המוצע בה היא
לבטל את עצמאות
.הדרג המקצועי ולהכפיף את מערכת שמירת החוק לפוליטיקאים
כיוון שכך, עמדת מכון זולת היא
.כי יש לדחות אותה מכל וכל
הסוגיה שבה
עוסקת הצעת החוק, של מינוי גורם אחר מהיועץ המשפטי לממשלה לשם ליווי הליכי
חקירה, נדונה לאחרונה ב"פסק הדין בבג
ץ בוארון2 ש
עסק ב
פרשת
חקירתה של הפרקליטה הצבאית
הראשית.
בפסק הדין
נקבעו הקריטריונים הנדרשים בעת מצב קיצון זה, שבו יש למנות
גורם השונה
מהיועץ המשפטי מכוח ס
עיף
23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-
1959
,3
הקובע כי כאשר
נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, השר רשאי להטיל את התפקיד על עובד
.מדינה אחר לאחר התייעצות עם נציב השירות
1
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
,)מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה
התשפ
״ה-
2024
,
/פ5196/25
אתר הכנסת– מאגר החקיקה.
2
בג"ץ25
-
11
-
3545
בוארון נ
׳ היועצת המשפטית לממשלה( , פורסם בנבו16.11.2025
.)
3 חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-
1959
.
הצעת
החוק לרדיפת היועמ
״
שית
כב' השופטת וילנר קבע:ה בפסק הדין את הכללים הבאים למינוי
1.
העברת סמכות היועמ"ש ת
י
עשה לגורם מהייעוץ המשפטי או מפרקליטות המדינה,
"בהיותם
;"הגורמים בעלי המקצועיות, המומחיות והאחריות בנושא
2.
;אין לחרוג מכלל זה אלא בהינתן הצדקה מובהקת
3.
הה
עברה ת
י
עשה לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו בעבר או בהווה כרו
ך
.בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית
4.
.לא ניתן להעביר סמכות לעובד מדינה עם שיוך פוליטי, בעבר או בהווה
5.
.לא ניתן להעביר סמכות כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי
בנוסף ציינה כב' השופט כנפי-
:שטייניץ
"מדובר בהחלטה דרמטית, אשר מעוררת קושי רב, בהיותה ניצבת במתח עם עקרון
עצמאות מערך התביעה הפלילית, שהוא עיקרון על בשיטתנו המשפטית; ועם הכלל
הנובע מעיקרון זה, שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות
.קונקרטיות
התערבות פוליטית בעבודת גורמי האכיפה מהווה סכנה חמורה לשלטון החוק וליסודות
הדמוקרטיה. מקום בו חודרים שיקולים פוליטיים להליכי החקירה וההעמדה לדין
".ומשפיעים על ההחלטות המתקבלות, הדבר פוגע בגרעין הלגיטימציה של הליכים אלה
הצעת החוק המונחת בפני הוועדה מבקשת לעשות שימוש ציני באירוע החריג ביותר של פרשת חקירת
הפרקליטה הצבאית הראשית
כדי לפגוע במעמד הציבורי של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל
פרקליטות המדינה,. זאת
כדי להביא לאותה התוצאה
ש
ממנה מזהירים שופטי בית המשפט העליון –
.להתערבות פוליטית בהליכי חקירה והעמדה לדין
ג הצ
תם של היועצת המשפטית לממשלה ו של פרקליטות המדינה כמי שדבק בהם רבב היא חוליה
נוספת בנ
י ,סיון לשנות את המשטר הישראלי ממשטר דמוקרטי
ש ,בו פועלות רשויות שונות ונפרדות
ובו שלטון החוק חל על כולם ובכלל זה על כל נושאי התפקידים הציבוריים והפוליטיים –
ולהפכו
,למשטר טוטליטרי
ש בו החוק משועבד לאינטרסים פוליטיים של ממשלה, הרואה בהמשך שלטונה
.חזות כל
משטר
ש בו
השלטון ו הפוליטיקאים הם
המחליטים נגד מי לנהל חקירות,
ובוחרים את מי
שינהל חקירות אלה, אינו עוד דמוקרטיה .
מכון זולת קורא לייעוץ המשפטי לכנסת להציב דגל שחור מעל נסיונות חקיקה כאמור,
לדחות
מכל וכל את הצעת החוק הבלתי לגיטימית
י לה ו
מנע מכל מצג שו
ו.א של דיון ענייני בקידומה