חומר רקע
הכנסת
הלשכה המשפטית
עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת //
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
היועצת המשפטית
לוועדת החוץ והביטחון
ירושלים, כה' בכסלו התשפ"ו
15
בדצמבר
2025
לכבוד
חברי ועדת החוץ והביטחון
הנדון: הצעות חוק שירות ביטחון )תיקון מס' 26
( )שילוב תלמידי ישיבות(, התשפ"ב-
2022
1.
לקראת ישיבת ועדת החוץ והביטחון, האמורה להתקיים, מחר, יום שלישי, כ"ו בכסלו
התשפ"ו )
16
בדצמבר
2025
(, מוגשת סקירה בנושא "בוגר מוסד חינוך חרדי" שבסעיף
26יב
להצעת החוק, המונחת על שולחן הוועדה.
2.
למעשה, "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" מהווים את אוכלוסיית היעד אשר עתידה להיספר
במסגרת הרף המינימלי השנתי לגיוס. במילים אחרות, השאלה: האם הייתה עמידה ביעדי
הגיוס נגזרת מן השאלה כמה מבין בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, כהגדרתם בנוסח המוצע,
החלו לשרת בשירות סדיר בשנת גיוס מסוימת.
א. הגדרת "בוגר מוסד חינוך חרדי" המוצעת בהצעת החוק )סעיף 26יב(
3.
הצעת החוק מבקשת לאמץ את בסיס ההגדרה הדומה להגדרה שעוצבה לראשונה בתיקון
19
לחוק שירות ביטחון ומתייחסת ל"בוגרי מוסדות חינוך חרדיים". על פי המוצע, "מי
שלמד בבין גיל 14
עד גיל 18
, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חנוך חרדי",
יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי.
4.
מוסד חינוך חרדי מוגדר בהצעת החוק כ"מוסד חינוך תרבותי ייחודי" המיועד לקבוצת
אוכלוסייה המפורטת בפסקה )1( להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" לפי חוק מוסדות
חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-
2008
)להלן- חוק מוסדות חינוך תרבותיים
ייחודיים(.
למעשה, "מוסד חינוך תרבותי ייחודי" לפי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, הוא
מוסד שלומדים בו תלמידים בכיתות ט-יב, כולן או חלקן, שניתן בו חינוך שיטתי הנובע
מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים.
"קבוצה תרבותית ייחודית" הרלוונטית בעניינו היא "קבוצה שתלמידיה לומדים בישיבה
לימודי קודש לפי ההלכה היהודית".
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
2
5.
לצד זאת, ההגדרה מבקשת להתייחס לאוכלוסיות נוספות שיכללו מוסד חינוך חרדי והן
אלו: מוסד חרדי או חלק ממוסד ללימודי או מסגרת לימודית המיועדים לתלמידים חרדים
ששר הביטחון, קובעם בצו, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר הכלכלה והתעשייה, לפי
העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – ההגדרה זהה למוצע בפרק ג'1 שבוטל.
הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה, בדומה לנוסח בהצעת החוק הממשלתית, מבקשת
להוסיף את האפשרות לכלול גם מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון המיועד לתלמידים
חרדים שנקבע בצו ואושר כאמור.
ב. על ההגדרה "בוגר מוסד חינוך חרדי" בפרשת התנועה לאיכות השלטון )
2017
(:
6.
בפסק דין התנועה לאיכות השלטון השני )2017
(, ציינה הנשיאה דאז נאור כי ישנו קושי
בהגדרתו של סעיף זה המתייחס לשאלה "מיהו חרדי":
7.
כך למשל ציינה כי ״הגדרה זו רחבה יתר על המידה״, ובהמשך דבריה ציינה כי לפי הגדרה
זו
"די בכך שמתגייס לצבא למד במשך שנתיים לפחות, בין הגילאים 18-14
, באחד
המוסדות המוגדרים שם, על מנת שייכלל ביעדי הגיוס. הגדרה זו יכולה להוביל לכך שגם
מתגייס שאינו חרדי ביום גיוסו, יחשב כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס. לצורך
הדוגמה, אדם שלמד בישיבה במשך שנתיים בלבד, מגיל 14
ועד גיל 16
ולאחר מכן פרש
ממנה, ייחשב עם גיוסו כמתגייס חרדי לכל דבר ועניין, ללא כל קשר לאורחות חייו
העכשוויים".
8.
עוד היא ציינה, ביחס לנתון שהוצג בשעתו )נכון למועד פסק הדין( כי מבין תלמידי הישיבות
שהתגייסו כשליש היו אלו שלמדו במשך שנתיים בלבד במוסד חינוך חרדי וכן כי במוסדות
אלה לומדים גם תלמידים שאינם חרדים כי "עובדה זו מעוררת קושי הן במישור של מספר
המתגייסים והן במישור של התאמתן של ההוראות הרלוונטיות בחוק להשגת תכליותיו".
על הקבוצות הנוספות - מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון )תוכנית נוח"ם(
9.
ההגדרה המוצעת בהצעת החוק מבקשת לכלול את מסגרות הנוח"ם לתוך ההגדרה "בוגר
"מוסד חינוך חרדי" כך שגם אלו ייספרו ברף המינימלי לגיוס.
נזכיר כי במסגרת פרשת התנועה לאיכות השלטון, ביקשה המדינה לכלול אוכלוסיות
נוספות כדוגמת: תוכנית היל"ה לנוער חרדי נושר, מוסדות פיקוח חרדי שאינן כלולות בצו
ועולים חדשים שהתגייסו לצבא. בית המשפט קבע כי מאחר שאוכלוסיות אלה לא נמנו
בשעתו במפורש על ההגדרה שבחוק, יש לשקול היטב את המסגרות הנכללות בהגדרה זו,
שכן אם אלו לא יכללו לא ניתן יהיה להכלילן ברף המינימלי לגיוס.
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
3
ג. מחיקת התיבה "תלמידי ישיבות" מן הנוסח המוצע:
10
. נזכיר כי בתיקון מס' 19
לחוק שירות ביטחון והן בהצעת חוק שירות ביטחון )תיקון מס'
26
( )שילוב תלמידי ישיבות( הגדרה זו כללה הן את תלמידי הישיבות והן את בוגרי מוסדות
החינוך החרדיים.
11
. המונח "תלמידי הישיבות" לא הוגדר בפרק ג1 באופן מפורש. אולם, מאחר שבפרק ג'1
נקבעה הגדרה שבמסגרתה הוגדר המונח "ישיבה"
– "ישיבה או כולל שמתקיימים בהם
לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון", הדבר איפשר לכלול
בה גם את תלמידי הישיבות החרדיות הגבוהות. וכך נאמר בפרשת התנועה לאיכות השלטון
)
2017
( בעניין זה:
"לאור לשון הסעיף האמור ולנוכח הגדרת "ישיבה" בסעיף
26ב לחוק, ראיתי לנכון לפרש
את הנתונים לטובת המדינה ולקבל את טענתה כי במניין המתגייסים יש לכלול גם
"מתגייסים שלמדו בישיבות גבוהות חרדיות". המדינה הבהירה כי הכוונה היא למי
שלומדים בישיבה חרדית גבוהה ומקיימים אורח חיים חרדי אך אינם עומדים בהגדרת
החוק ל"בוגר מוסד חינוך חרדי"...״ )פסקה 80
לדברי הנשיאה דאז נאור(.
ד. ועדת נומה להגדרת "מוסד חינוך חרדי"
12
. בהקשר זה, ראוי להזכיר כי בדו"ח "צוות הבדיקה בנושא גיוס חרדים לצה"ל - דו"ח
מסכם" )להלן – דו"ח נומה( לשם בדיקה לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס חרדים
לצה"ל, צוין כי "לאחר שנקבעו בעניין זה כללים חדשים בחוק משנת 2014
, נספרו במסגרת
המתגייסים החרדים גם קבוצות מסוימות שלא עמדו בכל תנאי החוק, בין היתר בשל
קשיים הנוגעים למאגר הנתונים״, וכן לכך כי "בהמשך לאורך השנים התפתחו בקרב
גורמים שעסקו בנושא באכ"א, שיטות של הרחבות בספירת המתגייסים החרדים מעבר
להגדרות המדויקות של "חרדי" בחוק".
13
. עוד צוין בדו"ח נומה כי "הגדרת "חרדי" בחוק, מייצרת מורכבות בתהליך הספירה ואף
יותר מכך, בנראות הציבורית ובמהות הדיווח. בדו״ח צוין כי ההגדרה בחוק מביאה לכך
שנכללים בהגדרה גם חילונים שבאו מרקע חרדי אך אינם מנהלים אורח חיים חרדי בעת
הגיוס. בד בבד מתגייס חרדי בעל אורח חיים חרדי בעת גיוסו, שבגיל צעיר לא למד
במסגרת חרדית לא נספר כ"מתגייס חרדי" לפי החוק".
14
. יש לציין כי במסגרת דו"ח נומה הומלץ לעדכן את מוסדות החינוך החרדיים הכלולים בצו
שר הביטחון, ואף להמליץ בפני הדרג המדיני לתקן את הקריטריונים להגדרת חרדים
שתיכלל בהצעת חוק הגיוס החדש.
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
4
סיכום עמדת צוות הייעוץ המשפטי ביחס לכלל הפירוט שהובא בסקירה זו
15
. לעמדתנו, ישנה חשיבות להגדרה עובדתית מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי
הגיוס והעמידה בהם, על מנת שניתן יהיה לבחון את מנגנון העמידה ביעדים )"יעדים
מדידים"(.
16
. בהצעת החוק הממשלתית ובנוסח המונח כעת על שולחן הוועדה, לא הוצעה הגדרה אחרת,
אלא אומצה ההגדרה שהייתה קיימת בפרק ג'1 לחוק שבוטל, למעט שינוי בהוספת מסגרת
לימודית לנוער נושר. זאת, בשל הערות בית המשפט העליון להסדרה מפורשת של נושא זה.
גם לאורך השנים, בו הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק בנושא, לא הוצעה הגדרה אחרת
בשאלת "מיהו חרדי".
17
. כאמור, לעמדתה של הנשיאה דאז נאור, הגדרת "בוגר מוסד חינוך חרדי", "מעוררת קושי
הן במישור של מספר המתגייסים והן במישור של התאמתן של ההוראות הרלוונטיות בחוק
להשגת תכליותיו שכן היא יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאינו חרדי ביום גיוסו, ייחשב
כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס". לעומת זאת, קיימת גישה לפיה השאלה "מיהו
חרדי" צריכה להיבחן כשאלה סוציולוגית.
לעמדתנו, נכון יהיה כי הוועדה תיתן מענה להערות בית המשפט בפרשת התנועה לאיכות
השלטון )2017
( ותשקול לבחון לצמצם את ההגדרה כך ששנות הגיוס שיובאו בחשבון יהיו
קרובות יותר למועד גיוסו של הפרט.
18
. באחת מישיבות הוועדה עלתה סוגייה לפיה ישיבות תיכוניות דתיות לאומיות מוגדרות
במשרד החינוך כמוסד חינוך חרדי. המשמעות היא שבוגרי ישיבות אלה המתגייסים
לשירות סדיר יכללו במסגרת הרף המינימלי לגיוס. יש לתת מענה לסוגייה זו כך שבמסגרת
ההגדרה של "מוסד חינוך חרדי" לא יכללו ישיבות תיכוניות אלה.
19
. לבסוף, על הוועדה ליתן את הדעת למשמעויות שבמחיקת התיבה "תלמידי ישיבות" והאם
אלו לא משפיעות על האוכלוסייה הנכללת ביעדי הגיוס, ובפרט על משמעותה של המחיקה
ביחס לישיבות גבוהות חרדיות.
אנו זמינים לכל שאלה.
בכבוד רב,
הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון