חומר רקע
1
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-
2023
ד"ר עו"ד גדעון פישר ועו"ד יערה חיימי *
א.
מבוא
1.
ביום16
בינואר
2023
,הונחה על שולחן הכנסת ה-
25
,
לדיון מוקדם, הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים
(בוררות), התשפ"ג-
2023
:(להלן""הצעת החוק
), על ידי
,יו"ר סיעת יהדות התורה
ח"כ
ישראל יצחק
.אייכלר
2.
מטרת הצעת החוק
להעניק ל
בתי דין דתיים
סמכות להתמנות
כבוררים
בעניי
נים אזרחי
ים , אשר
הוגדר
ו באופן שיורי .
1
,יוער, כי בעוד הצעת החוק הראשונית כללה בתי דין רבניים, שרעיים ודרוזים
כאחד, נוסח הצעת החוק העדכני ת
כולל
ת רק את בתי הדין הרבניים והשרע
י ים ולא את בתי הדין
.הדרוזיים, לבקשת נציגיו
3.
,בהתאם להצעת החוק במידה ובית הדין ירכוש את סמכות הבוררות, בתנאים אשר יפורטו בפרק ב
להלן, אז י יהא רשאי,)(אך לא חייב
.לפסוק על פי הדין הדתי שחל בו
4.
בדברי ההסבר
הובהר, כי הצעת החוק נועדה לעגן נוהג קיים, במסגרתו ד
ן יב ת ה דין
הרבני , בהסכמת
.הצדדים, בעניינים שאינם מוגבלים רק למעמד אישי
5.
כן הובהר, כי הצורך בהצעת החוק, עולה מפסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ8638/03
סימה
אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים,
(סא1
)
259
(
2006
), במסגרתו הורה בית המשפט העליון,
כי
אין לבית הדין הרבני סמכות לדון כבורר או בנושאים נוספים, מלבד מעמד אישי , לאור העובדה שאין
מקור חוקי המסמי כו
לכך .
2
1 כל עניין שאינו פלילי, מנהלי, בסמכות שיפוט של בית דין לפי חוק
)(ובכלל זאת, בית הדין לעבודה ,
קשור
להליך בין בני זוג נשואים או שהיו נשואים, המדינה או
ר
שות מקומית צד לו
'(ר' ס1
.)להצעת החוק
2
'ר בג"ץ8638/03
סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, סא(1
)
259
(
2006
)
בפסקה15
:
"אין בידי
ערכאת השיפוט אלא מה שהחוק שהקימה היקנה לה, וככל שמוטלת עליה אחריות להכריע במחלוקת
במסגרת הסמכות שהוקנתה לה, כך חלה עליה חובה הנגזרת מן החוק ומתפיסת הממשל הדמוקרטי, שלא
לדון ולא להכריע בענין המצוי מעבר לסמכותה על פי חוק."
:'ובהמשך אותו ס
"משאין לערכאת השיפוט
ממלכתית אלא סמכות עניינית שהוקנתה לה בחוק, אין
קנויה לה סמכות לדון ולהכריע בענין בתורת בורר
מכח הסכמת הצדדים, אלא אם
ניתנה לה סמכות כזו במפורש בחוק. דרך כלל, אין ערכאת שיפוט אמורה
לפסוק בענין המובא בפניה כבורר. אולם, בנסיבות מסוימות , הכיר החוק במפורש בכוחה של ערכאה
אזרחית להכריע במחלוקת בסטייה מכללי הדיון הרגילים. כך, למשל, בתחום התביעות הקטנות, הורה חוק
בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-
1984
בסעיף65
לו, כי אם הוגשה תביעה לבית המשפט לתביעות
קטנות רשאי השופט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתבי ,עה כבורר, והוראות חוק הבוררות יחולו על הענין
בסייגים מסוימים; בנוסף לכך, בית משפט הדן בענין אזרחי הוסמך, בהסכמת הצדדים, לפסוק בענין
שלפניו על דרך הפשרה (סעיף79
א לחוק בתי המשפט) או להעביר ענין, בהסכמת הצדדים, לבוררות או
לפישור (סעיפים79
ב, ו-
79
ג לחוק בתי המשפט). הסמכויות האמורות ניתנות כולן לבית המשפט מכח
החוק, ומניחות כי נושא המחלוקת מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט הדן בענין, אלא שניתנים בידו
2
6.
ביום22
בפברואר2023, הצעת החוק עברה במליאת הכנסת,
ברוב של57
בעד למול
44
נגד ,
והועברה
.לוועדת הכנסת
ב.
התנאים המצטברים ההכרחיים למינוי בית דין דתי- כ
בורר
7.
סעיף2
להצעת החוק
מורה, כי בית דין רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי, ב התקיים
שני תנאי ם
:מצטברים
8.
,האחד כל הצדדים הנוגעים בדבר, הביעו את הסכמתם לכך בחתימה על טופס בוררות;
9.
,והשני
לבית הדין יש סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי, לפחות כלפי אחד מהצדדים, או שכל
.הצדדים הינם תאגידים
10
.
כלומר, בית הדין יקנה את סמכותו רק בהסכמה כתובה של שני הצדדים להתדיינות, ובלבד, שלפחות
.אחד מהם, בן הדת הרלוונטית בה מתמחה בית הדין
11
.
,כך בעוד
ש
בהצע
ת החוק המקורית , תאגיד המבקש להתדיין בבית הדין, בעל השליטה בו היה צריך
,להיות בן הדת הרלוונטית
הרי ש
בהצעת החוק כנוסחה היום, אין כל דרישה כז
את . כך, יכול באופן
תיאורטי להיווצר מצב, בו תאגיד המצוי בשליטה של בן הדת המוסלמית, יבחר להתדיין דווקא בבית
הדין הרבני ולא השרעי, לצורך העניין, במידה והדין העברי
.מתאים יותר לעניינו ופועל לטובתו
ג.
תנאים לפסיקת בית הדין
12
.
בהתאם לס
עיף 3(ב) להצעת החוק, בית הדין
לא יוכל ליתן כל פסיקה, הפוגעת בזכויות מהותיות של
הצדדים, הקבועות באחד החוקים הבאים: חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-
1951, משפט העבודה
המגן על זכויות העובדים, חוק המגן על זכויות אדם עם מוגבלות, חוק החוזים האחידים, התשמ"ג -
1982, ו"
סעיף סל " לפיו
הוראות כל דין,
.החלות על אף כל ויתור והסכם נוגד
13
.
,כלומר, בפסיקת בית הדין, בהליך בוררות שיבוא בפניו
לא יהא רשאי לפגוע בזכויות מהותיות של מי
מהצדדים, הקבועות בהוראות כל חוק ישראלי, גם אם הצדדים יוותרו על זכויות אלו מראש , בהיותן
זכויות קוגנטיות .
14
.
בהתאם לס
עיף
4(2
) להצעת החוק, בנוסף לעילות הביטול הקבועות בס
עיף
21
()(א)(ג1) ו-
24
לחוק
הבוררות תשכ"ח-
1968
:(להלן""חוק הבוררות ), תתווסף עילת ביטול לפסיקת בית הדין בהליך
,בוררות כדלקמן""אם בית הדין פסק בניגוד להוראות חוק זה .
,כלומר אם חלילה בית הדין יפגע
בזכויות המוגנות של הצדדים, פסק
דין ה
,ייחשב בטל ומבוטלAB INITIO
., מלכתחילה
ד.
התוספת הראשונה-
טופס בוררות בבית הדין הרבני
.אמצעים דיוניים מיוחדים שנועדו להקל ולייעל את תהליך ההכרעה במחלוקת, ולהביא לתוצאה צודקת
ערכאות השיפוט למיניהן לא הוסמכו על פי הדין בהסמכה כללית לדון ולהכריע מכח הסכמת הצדדים
בעניינים שאינם כלולים במסגרת סמכותם העניינית, בין כבוררים ובין בדרך אחרת. משלא הוק נתה להם
סמכות כזו, ממילא היא נשללת ואינה קיימת."
3
15
.
עיף ס
2
()(א1
,) להצעת החוק מורה על
החובה,
כי כל הצדדים יחתמו על טופס הבוררות, כנוסחו
.בתוספת הראשונה
16
.
טופס הבוררות
.של בית הדין הרבני כולל את פרטי הצדדים, והסכם בוררות
17
.
במסגרת הסכם הבוררות, הצדדים מסמיכים את בית הדין כבורר בעניינם ו נעשה כלפיהם גילוי נאות
.לגבי אופן ההליך
18
.
,יוער, כי בעוד בהליך בוררות רגיל
ככלל לא קיימת זכות ערעור ,
אלא אם הצדדים ציינו זאת במפורש
בהסכם ביניהם
, כחריג , כמתואר בסעיף21
,א לחוק הבוררות
בהליך דנא, אופציית הערעור קיימת
כברירת מחדל
, בהתאם לסעיף 6 להסכם הבוררות בתוספת הראשונה .
ה.
הצעות
מחברי מאמר זה לשינויים ב הצעת החוק
19
.
מש
וועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת
החליטה
לקדם את הצעת החוק לקריאה שניה ו שלישית
ובמסגרת
,זו מוצע, כי
יקבעו ב
הצעת החוק ש
ני קריטריונים קרידנליים, כדלהלן :
20
.
ה
תנאי ה
ראשון :
רק דיין שעבר בהצלחה הכשרה
בקורס בוררות
ועבר מבחן בהתאם-
יהא רשאי
לדון כבורר.
,לא מן הנמנע, כי כתוצאה מחקיקה של הצעת החוק, יגדל הביקוש להתדיינות בבתי הדין
בנושאים אזרחיים. לכן, מן הראוי כי הדיינים יעברו ,קורס בוררות אשר יקנה ל
ה ם הכשרה מקצועית
מתאימה .וכלים להתמודד עם הליכי הבוררות שיבואו לפתחם
21
.
ברי, כי קבלת ההכשרה
תקנה לדיינים נופך מקצועי ואמין, גם בעיני הצדדים אשר יבקשו להתדיין
בפניהם. על כן, נראה, כי הדרכה מתאימה ת .ועיל לכל הנוטלים חלק בדבר
22
.
הת
נאי השני :תינתן לצדדים האפשרות לער
ע ר
על פסיקתו של בית הדין כבורר, לא רק בתוך גבולות
בית הדין, אלא אף
בפנ י בורר
חיצוני, בהתאם לס
עיף
21א לחוק הבוררות ,
כמוזכר לעיל.
אכן, הסכמת
הצדדים לדון בפני בית הדין
אינה מהווה הסכמה הכרחית .לכבול עצמם לבית דין זה גם בשלב הערעור
קל וחומר, כאשר אחד ה עניי
נים ה
מהותי ים ה עומד
ים
בבסיס
שיטת ה בורר
ות
הינו
הזכות לבחור
את
זהות ה בורר. במסגרת ההליך המוסדר בהצעת החוק, הצדדים מוותרים על הזכות למנות בורר
לבחירתם, וחלף זאת, מקבלים את הזכות להתדיין בפני בית הדין, אולם, אין בכך כדי לגרוע מזכות
הצדדים לערער בפני
בורר אחר, שאינו מ צוי בערכאות הערעור של אותו בית דין, ובלבד שהדברים
.נעשים בהסכמתם המפורשת בכתב ומראש
*ד"ר עו"ד גדעון פישר,
בעל תוארPh.D
בבוררות מאוניברסיטת בר-
אילן ותוארLL.M
מאוניברסיטת
קיימברידג', הינו יו"ר לשכת הבוררים בישראל, יו"ר משותף של ועדת הבוררות בלשכת עוה"ד בישראל, מחבר
ספרי רב מכר בבוררות ומרצה באוניברסיטת רייכמן בבוררות במסגרת לימודי תואר שני. ד"ר פישר כיהן כשופט
בבית הדין לבוררות מסחרית בינלאומית בארגוןICC
. עו"ד יערה חיימי הינה ליטיגטורית במשרד עוה"ד ד"ר
.'גדעון פישר ושות