חומר רקע

1 ג תשפ"ה אלול ' 27 אוגוסט2025 5000-5022-2025-087009 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי הנדון: התייחסות נוספת לעניין לפרק אסדרת הקשרים המסחריים מבוא מהדיון שקיימנו עלה שלא קיימים בינינו פערים ביחס לתכני ספורט בעלי חשיבות ציבורית, וזאת .באף אחד משלבי התהליך הפערים שנותרו הם ביחס לספקים בעל חשיבות מסחרית או ביחס תכני ספורט בעלי חשיבות מסחרית– .כלומר הפערים הם רק ביחס להתערבויות מטעמים תחרותיים. נדון בהתערבויות אלו באותו הדיון התחדד שלב הפער בינינו טמון בשאלת "כפל הרגולציה", העולה לכאורה מההתערבות המוצעת בפרק זה. לעניין זה חשוב להבין שההתערבות שאנחנו מציעים בפרק זה היא במידה רבה התערבות משלימה ולא תחליפית, ובכל מקרה היא צרה בהרבה ממתן סמכויות תחרותיות רחבות כפי שיש לרשות התחרות בפרק המונופולין בחוק התחרות הכלכלית (קל וחומר, צרה יותר :בהשוואה לכלל הסמכויות בחוק התחרות הכלכלית), וזאת בכמה ממדים 1. האיסור המוצע צופה פני עתיד וחל רק כלפי מי שהוגדר בעבר /כספק בעל חשיבות מסחרית מפעל ספורט בעלי חשיבות מסחרי. בחוק התחרות הכלכלית האיסורים חלים על כל מי שיוגדר בעל מונופולין במקרה ספציפי– והשאלה האם אדם מסוים הוא בעל מונופולין או לא היא .פעמים רבות החלק המשמעותי ביותר בדיון בשאלה האם הוא הפר את החוק 2. אנחנו מתמקדים באיסור בלעדיות ואיסור אפליה- האיסורים בחוק התחרות לעומת זאת חלים על קשת רחבה הרבה יותר של מקרים והתנהגויות מצד בעל מונופולין, בדגש על כל פעולה שבה בעל המונופולין ניצל את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. 3. אנחנו ממקדים את ההתערבות במקטע שבין בעלי התכנים (הערוצים) לבין הפלטפורמות הרב ערוציות. האיסורים בחוק התחרות הכלכלית חלים על כל מי שמחזיק בכוח שוק, בכל אחד .מהמקטעים בשוק, והם חלים על מעשים שננקטים כלפי כל שחקן או לקוח בשוק 4. בנוסף, הוצע בשיח בינינו לעדכן את האסדרה בעקבות התהליך המתנהל מול רשות האסדרה כך( שאיסור האפליה יטופל רק בדרך של אסדרה מראשante - Ex ( ) ולא של אסדרה בדיעבד- Ex post .) מכאן אעבור להערות ביחס לכל אחד מהפרקים לגביהם ניתנו הערות בחוות הדעת, תחילה בראשי :פרקים ולאחר מכן ביתר פירוט 1. למידה מהעולם – הוספנו הרחבה על הנקודה שחידדתם בפגישה ובחוות הדעת– התייחסויות לסמכויות תחרותיות ישירות של רגולטורים ענפיים בתחום השידורים. בגדול, המודל הבריטי הוא המודל הבולט והוא רחב יותר מזה שאנחנו מציעים כאן, אבל כפי שניתן לראות ישנן .מדינות נוספות שבהן ניתנו סמכויות התערבות ישירות ביחסים שבין ספקי התכנים למפיצים לעומ ת זאת, ישנן מדינות שבהן לרגולטור השידורים אין סמכויות תחרותיות ישירות. בדרך כלל, הסמכויות התחרותיות הניתנות לרגולטורים הענפיים הן סמכויותEx-Ante ,באופיין 2 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי .בדומה להצעה שלנו כמו כן, אנו מציעים להוסיף ולחזק היבט זה ולבטל את היכולת לאכוף .בדיעבד את איסור האפליה 2. ניתוח והשוואה של חלופות : א. פירוט בדבר עלויות– במסמך זה מופיע הסבר כלכלי באשר לסוגי העלויות והתועלות והסבר מדוע קיים קושי לכמתן באופן אמין. לבקשתכם, הוספנו סיכום ובו זיהוי רכיבי .העלות והתועלת הרלבנטיים ב. הניתוח המשותף למקטע הערוצים ולתכני הספורט, ודירוג החלופות בכל אחד מהמקרים: הוספנו ניתוח נפרד לגבי תכני הספורט וערכנו חישוב נפרד של הניקוד בו. חזרנו על עיקרי .הניתוח ההשוואתי בין החלופות ג. טענה על חוסר הסבר מספק בעניין הצורך באסדרה ענפית עם רציונלים תחרותיים: ,אנו מציגים במסמך זה, בצורה מסודרת את היתרונות ואת החסרונות במתן סמכויות .תחרותיות לרגולטור הענפי לאחר בחינת היתרונות והחסרונות, אנחנו סבורים שהכרעה שלא לתת סמכויות תחרותיות מסוג זה לרגולטור תהיה הכרעה שגויה שתפגע בשוק השידורים ובציבור. בכל מקרה, גם אם יש ביקורת כלשהי על ההכרעה הזו, תהליך החשיבה בהיבט זה התבצע וכלל כאמור שקילה של היתרונות אל מול החסרונות, וכן ביצוע שינויים במטרה לנהל חפיפה אפשרית בין פעילות הרגולטור לבין פעילות עתידית ש .ל רשות התחרות בשוק השידורים לעניין זה, אנו מציעים להוסיף חובת התייעצות עם רשות התחרות בעת קביעת רף ההכנסות לספק בעל חשיבות מסחרית ובעת קביעה של תוכן ספורט כתוכן ספורט בעל חשיבות מסחרית . כמו כן, אנחנו ממליצים כי הרגולטור העתידי ( והממונה על התחרות יחתמו על הסכם הבנותMOU .) דו כיווני 3. עיצוב החלופה - רף ההכנסות ועל מי הוא ח ל: הבהרנו כי רף ההכנסות לא חל על פלטפורמות אלא רק ביחס לערוץ. כמו כן, הסברנו מדוע בחרנו באלטרנטיבה של רף זה על פני אלטרנטיבות אחרות כמו קביעה פרטנית לגבי כל ערוץ וערוץ, רף המבוסס על נתוני רייטינג או רף המבוסס על נתח שוק. בנוסף, הסברנו מה הטעמים לכך שביחס לתכנ י ספורט, הרף צריך להיות שונה ומבוסס על בחינה פרטנית של ,התוכן. יחד עם זאת, ולאור השיח עמכם מוצע להוסיף כי5 שנים מיום התחילה של הוראה זו, יבחן הרגולטור, בשיתוף רשות האסדרה, האם נכון לשנות קביעה זו ולקבוע דרך קביעה .שונה לעניין ספק בעל חשיבות מסחרית .כעת, אעבור להצגת הדברים ביתר פירוט 1. למידה מהעולם ראשית, חשוב לציין: הבמה הרחבה שניתנה בדו"ח שלנו ללמידה מהעולם של העקרונות התחרותיים הכלליים היא לא חולשה בניתוח, כפי שהוצג– אלא חוזקה. כפי שהוסבר במליאה ולרשות עצמה– נקודת המוצא שלנו בתהליך הייתה שיש להתערב רק במקום שבו יש הצדקה להתערבות. בעוד שברגולציה הקיימת וגם בתזכיר המקורי איסורים דומים לאלו שאנחנו דנים בהם כאן, שהרציונל שלהם הוא רציונל תחרותי, הוטלו באופן רחב על תכני ספורט ועל שידורי חדשות, גם כאלו שבהם אין חשד לכוח שוק, אנחנו מציעים להתמקד רק במקומות בהם יש הצדקה תחרותית להתערבות- וחשוב להסביר מדוע .זאת הגישה המקצועית הנכונה 3 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי ,באשר לבחינה ההשוואתית לגבי סמכויות תחרותיות ישירות של רגולטור ענפי, הרי שכאמור .קיימים מקומות בעולם שבהם גם לרגולטור ענפי קיימת סמכויות תחרותיות ייעודיות המודל הבריטי הוא הדוגמה המובילה לרגולטור ענפי (Ofcom) המשתמש בסמכויות ייעודיות דומות כדי לכפות גישה סיטונאית לתוכן חיוני, במטרה לפתור כשל שוק תחרותי. בשונה ממה שכתוב בחוות הדעת של הרשות, ל - Ofcom יש גם סמכויות ישירות בחקיקה שלה ולא רק יכולת להפעיל סמכויות מחוק התחרות. קידום התחרות אף מצוין כחלק ממטרותיה בסעיף המטרות בחוק. המקרה המוכר ביותר של שימוש בסמכוי ותOfcom בתחום השידורים הוא מ שנת2010 . ,לאחר חקירת שוק מעמיקהOfcom קבע כי לחברתSky יש כוח שוק משמעותי בשוק הטלוויזיה בתשלום, הנובע משליטתה הבלעדית בזכויות שידור יוקרתיות, בעיקר משחקי .הפרמייר ליג בכדורגלOfcom מצא כיSky ניצלה כוח זה כדי להגביל את התחרות, בכך ( שנמנעה מלמכור את ערוצי הדגל שלהSky Sports 1 ו-2 ) למתחרותיה (כמוVirgin Media ו- BT .) או הציעה אותם במחירים מופרזים, מה שמנע מהן להתחרות באופן אפקטיבי זה גם .מקרה מאוד דומה לסוג ההתערבות שאנחנו מציעים יש מדינות נוספות שבהן ניתן להצביע על רגולטור שידורים פעיל בהקשרים דומים, עם סמכויות ייחודיות לו, ולעומת זאת קיימות גם מדינות מרכזיות אחרות)(כגון גרמניה , בהן הטיפול בסוגיות תחרותיות נעשה בעיקר על ידי רשויות התחרות הכלליו,ת ולא על ידי הרגולטור הע .נפי הרגולטורים הענפיים במדינות אלו מתמקדים יותר בהסדרים שנועדו להבטיח ,פלורליזם ,תרבות וגישה ציבורית (למשל באמצעות סמכויות מהסוג שלMust Carry" " , must Sell " , " "אירועים רשומים – כולם נבחנו בהרחבה במסגרת הדו"ח) . בצרפת, ישנם כללים דומים לאלו שצוינו לעיל, החלים מטעמים ציבוריים, אבל ניתנה לרגולטור .הענפי גם סמכות התערבות תחרותית ישירה, בדיוק במקטע המדובר שבין ספק תוכן למפיץ מחלוקת בין שחקנים בשני המקטעים הללו עשויה לעבור לדיון ב - ARCOM , ובכלל זה כאשר ,יש חשש לפגיעה באיכות ובגוון התכניות, כאשר המחלוקת נוגעת לאופי השקוף, האובייקטיבי ההוגן והבלתי מפלה של התנאים שבמסגרתם מוצעת לציבור גישה להצעת התכניות והשירותים או למספור שלהם, ועוד. גם לרגולטור האיטלקיAGCOM יש סמכות דומה להתערב בחוזים בין ספקי תכנים למפיצים. בנוסף, תיקון לחוק הספורט מעניק לו גם סמכויות משמעותיות למניעת בלעדיות במכירת זכויות במפעלי ספורט קבוצתיים חשובים כמו ליגת העל האיטלקית. באופן דומה, סמכות התערבות בחוזים כאלו ולהכתיב תנאים מסחריים עבור שירותי הפצה, קיימת גם ל- CRTC הקנדית, וגם שם מתאפשרת בדרך זו התערבות מטעמים .תחרותיים 4 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי 2. ניתוח והשוואה של חלופות: א. טענה על העדר פירוט בדבר עלויות : לאחר תחילת החוק וכל עוד לא יוגדר רף הכנסות לעניין ספק בעל חשיבות מסחרית, או כל .עוד לא יוגדרו תכני ספורט בעלי חשיבות מסחרית, לא יהיו עדיין עלויות ציות ברגע שיוגדרו על ידי הרגולטור החדש ספקים או תכנים עם חשיבות מסחרית, בוודאי שיהיו לספקים שיוגדרו עלויות ציות. אלו יהיו ספציפיות לאותם ספקים, כתלות באופי .הפעילות שלהם ובהיקפה אנו סבורים שהקושי בכימות עלויות במקרה זה הוא ברור וכפול: הן מאחר שלא ידוע עדיין על מי יחיל הרגולטור הענפי את ההוראות, והן בשל הקושי הקיים תמיד בכימות עלויות .של איסורים תחרותיים או תועלות של מניעת פגיעת פגיעה בתחרות באשר לזיהוי רכיבי העלות ורכיבי התועלות ולדירוג החלופות, נציג תחילה הסבר כלכלי :ולאחר מכן את סיכום רכיבי העלות והתועלת 1) הסבר כלכלי - הר ציונל הכלכלי והאסטרטגי מאחורי שימוש בפרקטיקות של בלעדיות ותמחור מפלה, ובהתאם גם "עלות האיסור" הנגזרת מרגולציה, משתנה באופן מהותי בהתאם למעמדו של השחקן בשוק. עבור שחקן "רגיל" שאינו דומיננטי, כלים אלו מהווים אסטרטגיות לגיטימיות להתמודדות בסביבה תחרותית. הסכם בלעדיות עם .ספק או מפיץ יכול להבטיח ערוץ שיווק יציב, השקעה בקידום המותג ונראות בשוק ,תמחור מפלה, כגון הנחות כמות או תמחור שונה ללקוחות אסטרטגיים עשויות לאפשר לערוץ מסוים, או למחזיק תוכן ספורט מסוים ,להתחרות על לקוחות גדולים לתגמל נאמנות ולה תאים את עצמו לתנאי השוק המשתנים. במקרים אלו, "עלות האיסור" היא הפגיעה ביכולתו להתחרות באופן יעיל וגמיש. איסור גורף על פרקטיקות אלו יקשה עליו לבסס את מעמדו, יפגע ביעילות התפעולית שלו ויגביל את יכולתו להציע תנאים אטרקטיביים ללקוחותיו. לעומת זאת, כאשר שחקן דומיננטי (בעל ,מונופולין) נוקט באותן פרקטיקות עלולה להתווסף מטרה שונה- ש ימור וחיזוק מעמדו המונופוליסטי על ידי דחיקת מתחרים . ה סכמי בלעדיות והנחות נאמנות אגרסיביות מונעים מלקוחות לעבור למתחרים ויוצרים חסמי כניסה גבוהים ש"נועלים" את השוק. תמחור מפלה יכול לשמש כ"תמחור טורפני" סלקטיבי, המכוון לפגו ע במתחרים ספציפיים מבלי להוזיל מחירים לכלל הלקוחות. במצב זה, "עלות .האיסור" עבור השחקן הדומיננטי היא אובדן היכולת לחסום תחרות באופן מלאכותי הרגולציה מאלצת אותו להתחרות על בסיס איכות, חדשנות ומחיר ("תחרות לגופו של עניין"), מה שעלול להוביל לאובדן נתח שוק ולירי דה ברווחיות המונופוליסטית שנהנה ממנה קודם לכן. ההבחנה בין שני המצבים היא קריטית ומסבירה את ההיגיון מאחורי חוקי התחרות שהוצג בסקירה, ובהמשך לכך מדוע החלופה של אימוץ כללים תחרותיים מקובלים על שחקנים דומיננטיים בלבד עדיפה על פני החלופה של אימוץ גורף שלהם על כלל ערוצי החדשות או על כלל תוכני הספורט. ב חלופ ות בהן מוטלת חובת מכירה במחיר0 , ה עלות הרגולטורית .היא בוודאות הגדולה ביותר העלות כאן אינה רק ב"אובדן של "כלי אסטרטגי לתחרות , אלא השמדת מודל ההכנסות הבסיסי של ערוצי החדשות ממכירת ת ו .כניהם לפלטפורמות 5 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי 2) סיכום רכיבי עלות ותועלת: א) :איסורי בלעדיות ואפליה 1) רכיבי עלות : • .הימנעות מעסקה מסוימת במקרה של ספק באשר להיותה מפלה • .צורך בהתייעצות משפטית לעניין עמידת העסקה בתנאי הדין יצוין כי עלויות אלו פוחתות כאשר ההתערבות היא התערבותEx-Ante כפי שאנחנו מציעים בנוגע לאי אפליה, כשיש לקחת בחשבון שסיטואציות של אי .אפליה הן המקרים שעלולים לעורר ספק משפטי עוד יצוין כי הספק המשפטי פה ש עשוי לעלות נוגע ל שאלה האם איסור אי האפליה חל במקרה נתון, ולא לגבי השאלה האם האיסור חל עליי או לא– וזאת גם אם אני קרוב לרף. זאת, מאחר שהרף הוגדר כך שהוא חל מהרגע שהגעתי לסף הכנסות מסוים, ומאחר שהמידע לגבי ההכנסות מצוי בידי. וכן, מאחר שהקביעה כי ספק כלשהו או תוכן ספורט כלשה ,ו הוא בעל חשיבות מסחרית צופה פני עתיד וההוראות הרלוונטיות חלות רק מרגע זה ולא כלפי הסדר שנערך בעבר. לכן אין פה אי וודאות במובן זה– לא בחוזים בין ערוץ לפלטפורמה, שם ברור במהלך המשא ומתן על איזה ערוץ ההוראות הלל ו חלות ועל אלו ערוצים לא, ולא בחוזים לרכישת זכויות ספורט על ידי ערוץ, שם ההוראות חלות רק לגבי זכויות שעדיין לא נרכשו. באשר לספק (ערוץ) המתקרב לסף שהוגדר כמייצג חשיבות מסחרית, ייתכן וההוראה תתמרץ אותו להקדים הסדרים מסוימים מול פלטפורמות או לקבוע אותם לתקופה ארוכה יותר. ככל שהרף שייקבע מייצג ,נקודה שבה עדיין אין לאותו ספק כוח שוק, ובהמשך להתייחסות הקודמת .התנהלות מסוג זה לא צפויה לפגוע בתחרות • פגיעה ביכולת להתחרות באופן יעיל וגמיש (הסכם בלעדיות עם ספק או מפיץ )יכול להבטיח ערוץ שיווק יציב, השקעה בקידום המותג ונראות בשוק . פחות רלבנטי לשחקן בעל כוח שוק בתחום התוכן, כפי שעולה גם מההסבר .שלעיל 2) רכיבי תועלת - שהם פירוק רכיבי התועלת של מניעת פגיעה בתחרות : א) .מגוון המוצרים המוצע לצרכן הסופי ב) .מחיר לצרכן הסופי ג) מגוון למפרסמים, מחיר למפרסמים. 3) רכיבי עלות בחובת מכירה במחיר0 : א) .אובדן הכנסה לבעלי התכנים הרלבנטיים ב) פגיעה בתמריץ לשיפור התוכן, וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית במגוון .הערוצים והתכנים 6 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי ב. הניתוח המשותף למקטע הערוצים ולתכני הספורט, ודירוג החלופות בכל אחד מהמקרים: אנו סבורים כי מבחינה מהותית מדובר בהתערבות דומה ממניעים דומים, כך שיש הגיון בסיכום זה ובבחינה כמקשה אחת- אנחנו בוחנים האם קיימים תכנים שהםMust Have עבור הפלטפורמות, במובן זה שהתחרות במקטע הפלטפורמות עלולה להפגע אם התכנים .הללו יסופקו בבלעדיות לפלטפורמה אחת הבדל חשוב ביניהם הוא בדרך הזיהוי של תוכן כתוכן שהואMust Have - מבחן הכנסות כ"פרוקסי" לכוח שוק, המתייחס לערוץ בכללותו, במקרה הראשון, ומבחן מהותי המתייחס לתוכן ספורט ספציפי, במקרה השני. הסברנו את הסיבות לשוני כאן– מקורו של כוח השוק של הערוץ הוא במכלול התכנים בערוץ והמיתוג שלו. מקורו של כוח השוק של תוכן הספורט הוא בתוכן עצמו. הסבר נוסף יובא בסוף מסמך זה. הפנינו גם לבחינות של רשות התחרות שבחנו את הדברים באופן דומה, בהחלטת הפטור בענייןFreeTV . לעניין ניתוח החלופות בטבלה (שבכותרתה יש טעות סופר והיא היתה צריכה להיות "שקלול חלופות לאסדרת הקשרים המסחריים בין מקטע התכנים למקטע הפלטפורמות") נוסיף לאור הערתכם ניתוח נפרד להשפעה על מקטע תכני הספורט, שנשמט בטעות עם איחוד :הפרקים 1) באשר להשפעה על התחרות במקטע הערוצים : למעשה הניתוח הקיים בטבלה משקף את ההשפעה במקטע הערוצים. בקצרה, חובת מכירה במחיר0 מבטלת למעשה את היכולת ליצור מודל הכנסות מבוסס תשלום מהפלטפורמות או דמי מנוי ועל כן פוגעת בתמריץ של חלק מהערוצים לגדול ולשפר את איכות התכנים. בחלופה 0 החובה הזו חלה על חלק מה ערוצים, ובחלופה2 על כלל הערוצים, לרבות ערוצים קטנים וחדשים שכיום לא נתונים תחת רגולציה, ועל כן חלופה0 זכתה לציון גבוה מעט יותר לעומת חלופה2 (2 לעומת1 .) חלופה3 טובה יותר בהיבט זה, ועל כן זכתה לניקוד3 , מאחר שלמרות שהיא חלה על .כלל הערוצים, מוטלים בה איסורים רכים יותר של אי אפליה ואיסור בלעדיות הפגיעה בתחרות בחלופה זו נובעת מהפגיעה ביכולת של הערוצים שלא מחזיקים כוח שוק( להתחרות באופן יעיל וגמיש כפי שצוין בחלק המתייחס לכימות העלויות ,שהובא לעיל ,הסכם בלעדיות עם ספק או מפיץ יכול להבטיח ערוץ שיווק יציב )השקעה בקידום המותג ונראות בשוק . חלופה1 היא הטובה ביותר בהיבט זה, ולכן זכתה לניקוד המקסימלי של5 ,, כי היא לא פוגעת ביכולת של הערוצים להתחרות אלא רק מקנה לרגולט .ור כלים מקובלים להתמודדות עם כוח שוק של ערוצים 2) באשר להשפעה על התחרות במקטע תכני הספורט : כפי שנכתב בגרסה הקודמת של חוות הדעת, על פי חלופה0 , המבוססת על ההסדר הנוכחי, תמשיך לחול חובה למכירה בלתי מפלה של כלל תכני הספורט, כאשר חובה זו תחול רק כלפי פלטפורמות שידור מסורתיות (כבלים ולוויין) ולא כלפי שחקניOTT . על פי חלופה2 , חובת המכירה הבלתי מפלה תחול גם כלפי שחקניOTT , כך שערוצי הספורט יחויבו להציע .את תכניהם לכל ספק תכנים המעוניין לרכוש אותם, בתנאים שווים וללא אפליה 7 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי לגבי חלופה3 , לפיה יוטלו חובות תחרותיות על כלל תכני הספורט, הרי שלעניין תכני הספורט מדובר בחלופה דומה במהותה לחלופה2. בשלושת החלופות הללו, בדומה למתואר ביחס לחלופה3 ,במקטע הערוצים נפגעת ה יכולת של בעלי תכני ספורט שלא מחזיקים כוח שוק להתחרות באופן יעיל וגמיש . כאמור לעיל ,, הסכם בלעדיות עם ספק או מפיץ יכול להבטיח ערוץ שיווק יציב השקעה בקידום המותג ונראות בשוק . כך, למשל, הסכם כזה עשוי לסייע בקידום האטרקטיביות של ענפי ספורט עם פופולריות פחותה יחסית. נוכח האמור, ובדומה למתואר ביחס לחלופה3 במקטע הערוצים, חלופות2 ו-3 יקבלו את הניקוד3 . חלופה 0 תקבל ניקוד מעט נמוך יותר של2 : אמנם ביחס לתכני ספורט ללא כוח שוק, היא כן מאפשרת הסכמי בלעדיות, ככל שמדובר בהסכם עם ערוציOTT ,. לעומת זאת ביחס לתכנים עם כוח שוק איסורי אפליה שחלים רק כלפי השחקנים הגדולים בשוק ההפצה– הוט (כבלים) ויס (לוויין) הם איסורים פחות אפקטיביים לעומת איסורים דומים בתחולה רחבה, כפי שניתן להתרשם גם מהתיאור שהובא בפרק לעניין השפעת היכולת של שחקןOTT (פרטנר) לרכוש תכני ספורט משמעותיים על מחיר תכני הספורט. חלופה1 היא הטובה ביותר גם ביחס לתכני הספורט, ולכן זוכה לניקוד המקסימלי של5 , מסיבות דומות לאלו שהוצגו לעיל: היא ממוקדת בתכנים עם כוח שוק בלבד, ומקנה לרגולטור כלים מקובלים .להתמודדות במקרים אלו 3) באשר ל השפעה על התחרות במקטע הפלטפורמות : ההסדר האחיד (ביחס לערוצים וביחס לתכני הספורט) המוצע כחלופה1 מקנה כאמור לרגולטור כלי התערבות ,במקרים בהם עלולה להפגע התחרות במקטע הפלטפורמות. גם הזיהוי של התכנים הן לגבי קביעת הרף הכספי לעניין הערוצים והן לעניין תכני הספורט, יתבסס על בחינה כלכלית שתתמקד בשאלה האם לאחזקה בלעדית בתוכן האמור יש פוטנציאל לפגיעה בתחרות בשוק הפלטפורמות. לכן אנו סבורים כי זוהי החלופה המיטבית, עם ציון5 . גם חלופה3 מחילה הסדר אחיד המבוסס על איסורי בלעדיות ואפליה– אבל ביחס לכלל ערוצי החדשות ו ביחס ל כלל תכני הספורט. כמו בחלופה1 , החלופה הזו מטפלת במקרים בהם מדובר בתכני1 Must Have , ואף יש בה חסכון בעלויות לפלטפורמות במקרה שבו יש "ספק אחוד" כהגדרתו בתזכיר- מאחר שבמקרה זה הוגדר שערוץ חדשות של אותו ספק אחוד יועבר לפלטפורמות במחיר0 , בשל החשש שאותו ספק ינקוט בפרקטיקות של דחיקה שיפגעו בתחרות. מנגד, יש בה הרחבת יתר של האיסורים גם כלפי ער וצים ותכנים שהם לא Must Have , באופן שעשוי לפגוע לא רק ביכולת של ערוצים לבדל עצמם (כפי שהוסבר לעיל), אלא גם וכתוצאה מכך עלול לפגוע גם ביכולת של פלטפורמות לבדל עצמן באמצעות תכנים ייחודיים, באופן שמהווה כאמור לעיל אסטרטגיה לגיטימית להתמודדות בסביבה תחרותית. נוכח האמור, אנו סבורים שנכון לתת לחלופה זו ציון מעט נמוך יותר מהציון שניתן בחלופה1 (ציון4 .) 1 למעט מקרה שבעת הנוכחי נראה שאינו קיים (ראו ניתוח השוק בדו"ח), של ערוץMust Have .שאינו משדר חדשות 8 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי בשונה מחלופות1 ו-3 , חלופות0 ו -2 מציגות כאמור הסדר שונה במהותו בין הערוצים לתכני הספורט– התיאור בטבלה הוא ניתוח אחוד שמייצג את ההשפעה הכללית של שתי החלופות הללו על התחרות בתחום הפלטפורמות. מוסבר שם למה הן פחות טובות בהיבט זה של השפעה על התחרות בין הפלטפורמות (זכו לציון3 ) – ביחס לערוצים- הוראות ה- Must Sell במחיר0 מפחיתה עלויות לכלל הפלטפורמות, ולא מאפשרות דחיקה באמצעות תכנים אלו, אבל החלופה זו חלה על שידור ליניארי בלבד. פרקטיקות של דחיקה יכולות להיות מופעלות גם על ידי תכנים של ערוצים שאינם שידור ליניארי , כמו תכניCatch up אוVOD , וחלופות אלו אינן נותנות מענה לכך. בנוסף, וכפי שצוין לעיל לעניין חלופה3 ,, ההסדר חל על כלל הערוצים לרבות ערוצים ללא כוח שוק. ביחס לתכני הספורט, החלופות הללו מחילות איסורי בלעדיות על כלל תכני הספורט. לפיכך, גם שתי החלופות הללו פוגעות ביכולת של פלטפורמות לב דל עצמן באמצעות תכנים ייחודיים. ההבדל בין החלופות הוא בכך שבחלופה0 ההוראות לא חלות על כלל השחקנים בשוק ב"אדישות טכנולוגית" אלא רק כלפי השחקנים שכפופים כיום לאסדרה, כפי שמתואר בדו"ח. מאחר שלהוראות הללו יש כאמור לעיל הן השפעות חיו ביות והן שליליות על התחרות במקטע הפלטפורמות, אנחנו סבורים כי אין בהבדל זה כדי להצדיק ניקוד שונה ביניהן, ולכן שתיהן זכו לציון3 . 4) לעניין ההשפעה על הישימות הרגולטורית.: אין בחוות הדעת הערות לעניין זה 5) לעניין ההתאמה לכללים תחרותיים מקובלים ולמודלים בינלאומיים : באשר "ל"כללים תחרותיים מקובלים , נחזור שוב על כך שההצגה בפרק של העקרונות "התחרותיים ב"מבט על" הייתה חשובה מאד בעינינו. זאת, על מנת שלא "לערבב באופן שגוי בין שיקולים תחרותיים לבין שיקולים ציבוריים אחרים, ובפרט לנוכח החלופות האחרות שנשקלו ברצינות, לרבות בתזכיר, שחסרון מר כ זי שלהן היה בכך שלא התבצעה בהן הבחנה בין מקרים בהם יש כוח שוק משמעותי לבין מקרים בהם אין כוח שוק משמעותי. זאת גם הייתה עניינה של אחת מההערות המשמעותיות של .רשות התחרות, שהתקבלה בנוסף, התייחסנו בדו"ח לכך שמתן סמכויות תחרותיות זאת פרקטיקה מקובלת יחסית בארץ וליתרונות שיש למודל כזה (ראו סעיף1.7 , עיצוב החלופה הנבחרת, ס"ק ו'). סקרנו במכתבנו למליאה דוגמאות להוראות הקיימות בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982 ומקנות לרגולטור (המועצה לשידורי כבלים ולוויין בתחום השידורים, ומשרד התקשורת בתחום הטלקום) סמכויות התערבות ישירות מטעמים .תחרותיים במאמר מוסגר נציין, כי אנחנו סבורים כי המודל הזה הוא מודל מוצלח שהוכיח את עצמו בתחום הטלקום כמודל שמאפשר את קידום התחרות ומשפר את טובת הצרכן. סמכויות ת חרותיות מוענקות לרגולטורים ענפיים בישראל גם בשלל חוקים נוספים, למשל חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א- 1981 , חוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996 ,, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב התשע"ו- 2016 .ועוד 9 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי ,באשר להתאמה למודלים בינלאומיים, כפי שניתן לראות גם בסקירה המורחבת שלעיל המודל שהוצע על ידינו לפיו גם לרגולטור הענפי יש סמכויות לפעול מטעמים תחרותיים הוא לא חריג גם בהשוואה בינלאומית. כפי שהוצג לעיל, במודל הבריטי סמכויות ההתערבות של הרגולטור הענפי רחבות הר בה יותר ממה שאנחנו מציגים כאן, מודלים שבהם יש לרגולטור הענפי סמכות רחבה של התערבות מראש בחוזים בין ספקי תוכן למפיצים, בין היתר משיקולים תחרותיים (צרפת, איטליה, קנדה), ומודלים שבהם .)הרגולטור הענפי אינו עוסק בתחרות באופן ישיר (גרמניה לאור כל האמור אנו עומדים מאחורי הקביעה, בקריטריון של "התאמה לכללים תחרותיים מקובלים ולמודלים בינלאומיים", כי החלופה שנבחרה היא הטובה ביותר בהיבט זה, בפער ניכר מהחלופות האחרות שנשקלו. לכן היא זכתה לציון גבוה, אם כי לא מושלם, של4 . עוד ,נציין בהיבט זה שבהמשך לשיח בינינו מוצע כי איסור האפליה יטופל רק בדרך של אסדרה ( מראשante - Ex ( ) ולא של אסדרה בדיעבדpost - Ex ) . לעומת זאת, המודלים שמתמקדים בחובות מכירה, מ טעמים תחרותיים , במחיר0 , אינם מקובלים בעולם ובוודאי אינם תואמים כללים תחרותיים מקובלים. לכן הם זכו לציון הנמוך של1 . גם המודל של החלת חובות תחרותיות רחבות על כלל תכני החדשות והספורט לא תואם כללים תחרותיים מקובלים, אם כי יש מקומות בעולם (צרפת, איטליה) שבהם סמכות ההתערבות .מראש בחוזים לא מוגבלת במפורש לתכנים עם כוח שוק2 חלופה זו זכתה כאמור לציון2 . להלן סיכום הניקוד ביחס למקטע תכני ספורט (מודגש בצהוב, יצוין כי הניקוד ביחס למקטע הערוצים נותר כפי שהוא, וכך גם הניקוד בשאר הקריטריונים שרלוונטי גם למקטע הספורט :)כפי שתואר לעיל חלופה 0 1 2 3 ( השפעה על התחרות במקטע תכני הספורט30% ) 2 5 3 3 ( השפעה על התחרות במקטע הפלטפורמות30% ) 3 5 3 4 ( ישימות רגולטורית20% ) 3 4 4 3 התאמה לכללים תחרותיים מקובלים ולמודלים ( בינלאומיים20% ) 1 4 1 2 ציון כולל 2.3 4.6 2.8 3.1 סיכומם של דברים, גם בבחינה נפרדת של מקטע הספורט, חלופה1 .היא העדיפה 2 יחד עם זאת יהיה קשה להצדיק מקצועית הפעלה של סמכויות מסוג זה ומטעמים תחרותיים, כלפי מי שאין לו כוח .שוק 10 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי ג. טענה על חוסר הסבר מספק בעניין הצורך באסדרה ענפית עם רציונלים תחרותיים : פרטנו בדו"ח וגם בשיחותינו בעל פה את הסיבות לכך שאנחנו סבורים שיש צורך גם ,באסדרה ענפית עם רציונליים תחרותיים. כאמור קיימ ות דוגמאות בעולם בהן ניתנו ל רגולטור ענפי בתחום השידורים.סמכויות תחרותיות ייעודיות כמו כן, הסברנו מבחינה מהותית, והבאנו לעניין זה סקירה של דיני התחרות, מדוע נכון למקד את הסמכויות הנובעות מטעמים תחרותיים בשחקנים בעלי כוח שוק, ולא להחיל אותן באופן רחב כך .שיחולו על כלל השחקנים בשוק ,כפי שכתבנו בדו"ח הבדל משמעותי בין אופן ההפעלה של סמכויות על ידי רגולטור ענפי ,לעומת רשות תחרות, בארץ וגם בעולם הוא ב תזמון ההתערבות : רגולציה ענפית מאפשרת שימוש רחב יותר ב פתרונותex-ante ,)(כללים שנקבעו מראש, כמו קביעת מחיר סיטונאי בעוד ש רשות התחרות פועל ת לרוב במודלex-post (טיפול בהפרה לאחר שהתרחשה) או באמצעות ה .)טלת תנאים אגב עסקאות (מיזוגים, הסדרים כובלים שדורשים אישור חשוב לומר– שקלנו היטב את היתרונות ואת החסרונות במתן סמכויות תחרותיות דומות לסמכויות הקיימות בידי רשות התחרות (אם כי כאמור לעיל, צרות בהרבה וממוקדות באכיפה מראש), גם לרגולטור הענפי. להלן, סיכום היתרונות והחסרונות העיקריים. אם יש ביקורת– שגויה מקצועית בעינינו– היא לא יכולה להיות על התהליך בהיבט הזה, אלא רק על ההכרעה לדבוק במודל מקובל ומוצלח לדעתנו של רגולטור ענפי העוסק בין היתר בענייני .תחרות 1) חסרונות אפשריים : א) חוסר ודאות רגולטורית: חברות עלול ות למצוא עצמן מול שני גופים עם דרישות שונות באותו עניין., מה שמקשה על תכנון עסקי ארוך טווח ב) החלטות סותרות: תיאורטית, הרגולטור הענפי יכול לקבוע מדיניות שתתנגש עם עקרונות שהציבה.רשות התחרות, מה שיוצר כאוס בשוק ג) סרבול וחוסר יעילות: הצורך להתנהל מול שני גופים רגולטוריים עלול להכביד .על החברות, לבזבז משאבים ולהאט תהליכים כעת נעבור להצגת הנימוקים לתמיכה במודל (מדוע מתן סמכויות תחרותיות ממוקדות לרגולטור הענפי בתחום השידורים זה צעד הכרחי וחיובי לטעמנו, בין היתר על סמך .)הלמידה מהעולם ומאופן הפעולה בארץ :ראשית נחזור על דברים שהובאו לעניין זה בדו"ח " עוד חשוב לציין, כי לקחנו בחשבון את העובדה כי שימוש בסט פתרונות מעין זה עלול להביא לכך שהסמכויות שיוקנו לרגולטור הענפי יהיה לעתים סמכויות מקבילות לאלו הקיימות בידי רשות התחרות. יחד עם זאת, פרקטיקה של סמכויות מקבילות לאלו שיש לרשות התחרות כרגולטור כללי ולרגו ,לטור ענפי היא פרקטיקה מקובלת יחסית והיתרונות העיקריים בה הן שהרגולטור הענפי הוא בעל היכרות מעמיקה יותר עם הענף שעליו הוא מפקח, וכן שמבחינת סדרי עדיפויות, פעמים רבות הוא יטה לטפל בנושאים הדורשים טיפול, שלרשות התחרות אין משאבים לטפל בהם, מאחר שהיא 11 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי מאסדרת את כלל השווקים במקביל ונוטה לפעול באופן נקודתי ולא בליווי של שוק ספציפי לאורך זמן. בנוסף, לרגולטור ענפי יש לעתים כלים מדויקים יותר שמאפשרים לו יעילות גדולה יותר במקרים נקודתיים. דוגמא מתחום התקשורת ליחסי השלמה חיוביים הובאה לעיל לעניין פרשת בזק, שם רשות התחרות הפעילה את סמכותה כלפי בזק, באכיפה הצופה פני עבר, ואילו משרד התקשורת, כרגולטור ענפי, קבע הוראות וכללים מפורטים (כללי השוק הסיטונאי), המסדירים את אותו עניין באופן מתמשך ובאסדרה הצופה פני עתיד " 2) :סיכום היתרונות העיקריים במודל המוצע א) מומחיות ענפית וראייה רחבה - ל שוק השידורים מאפיינים ייחודיים, שעמדנו .עליהם בהרחבה בדו"ח, והוא שוק מאוסדר בכל רחבי העולם רגולטור ענפי (כמו Ofcom אוARCOM ) מחזיק במומחיות עמוקה המאפשרת לו להבין את הדינמיקה המורכבת הזו. רשות תחרות, לעומת זאת, מתמחה בניתוח כלכלי טהור ועלולה לפספס או לא להביא בחשבון בניתוח שלה את ההיבטים הייחודיים .לשוק עוד נציין כי ( "המומחיות הזו מפחיתה את "פערי המידעAsymmetric Information ,) הקיימים באופן טבעי בין הרגולטור לגופים המפוקחים. כמו כן הראייה הרחבה של הרגולטור הענפי כוללת גם מחויבות למטרות ציבוריות, מה שאין בסל הכלים של רשו .ת התחרות ב) יכולת להפעיל( רגולציה מונעתEx-ante )- רשות תחרות פועלת בדרך כלל בדיעבד ( Ex-post ) – היא חוקרת נזק שכבר נגרם ומטילה קנסות. תהליכים אלו הם לרוב ארוכים ומסורבלים וכוללים ביקורת משפטית "דה- "נובו. רגולטור ענפי יכול ( לפעול מראשEx-ante .). הוא יכול לקבוע כללים שימנעו את הבעיה מלכתחילה רגולציה מונעת עשויה לספק לשוק ודאות ויציבות רגולטורית, המעודדת השקעות לטווח ארוך, בניגוד לחוסר הוודאות הנלווה לאפשרות של חקירה עתידית .בדיעבד ג) פתרונות "מדויקים " יותר - ההיכרות העמוקה של הרגולטור הענפי עם השוק מאפשרת לו לעצב פתרונות יצירתיים ומ ותאמים לסוגיה שעל הפרק, להמשיך לעקוב אחרי יישומם לאורך זמן ולבצע שינויים בעת הצורך . ההחלטה שלOfcom לחייב אתSky למכור את ערוציה במחיר סיטונאי מפוקח (דוגמה1 ) היא דוגמה .לפתרון מורכב שספק אם רשות תחרות כללית הייתה יכולה לעצב ולהוציא לפועל ד) מהירות תגובה– המומחיות הענפית, הכלים הגמישים יותר ויכולת המעקב השוטף של הרגולטור הענפי מאפשרים לו פעמים רבות להגיב בצורה מהירה יותר לסיטואציות תחרותיות, לעומת רגולטור כללי שנדרש פעמים רבות ללמוד נושאים "מאפס" ושכלי ההתערבות שלו פחות גמישים, מוטים יותר לפיקוח "חד ,"פעמי .בדיעבד ה) השקעת משאבים במקרים הדורשים התערבות– רשות התחרות היא רגולטור כללי האמון על כלל ענפי המשק. במרבית המקרים, משמעות החלטת הממונה 12 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי לטפל בתיק מסויים היא השקעה של משאבים רבים לאורך זמן, על חשבון טיפול בנושאים אחרים ובשווקים אחרים. רגולטור ענפי, לעומת זאת, מתמקד בתחום אחד, ו הוא יטה לטפל בנושאים התחרותיים הדורשים טיפול באותו השוק, גם .במקרים שבהם רשות התחרות תבחר שלא להשקיע משאבים 3) אנו סבורים כי היתרונות עולים על היתרונות, וכי המפתח להתחשבות בחסרונות שהוצגו הוא ניהול החפיפה ולא ביטולה :, בכלים הבאים א) צמצום החפיפה: כאמור בתחילת מסמך זה, אנחנו בוחרים להעניק לרגולטור ,הענפי סמכויות תחרותיות משלימות, צרות בהרבה מאלו של רשות התחרות וממקדים אותו בהתערבות מראש ולא בדיעבד במערכת יחסים ספציפית שבין .ספקי התוכן לפלטפורמות ב) מנגנוני שיתוף פעולה :ותיאום מכוח החוק בהמשך לשיח בינינו, בכוונתנו להוסיף חובת התייעצות עם רשות התחרות בעת קביעת רף ההכנסות לספק בעל חשיבות מסחרית ובעת קביעה של תוכן ספורט כתוכן ספורט בעל חשיבות מסחרית . ג) מנגנוני שיתוף פעולה וולונטריים: אנחנו ממליצים כי הרגולטור והממונה על ( התחרות יחתמו על הסכם הבנותMOU ) דו כיווני, בו יעוגנו כללי שיתוף הפעולה הן בקשר להפעלת סמכויות תחרותיות על ידי הרגולטור הענפי, והן בקשר .להפעלת סמכויות הממונה על התחרות בשוק השידורים 3. עיצוב החלופה רף ההכנסות ועל מי הוא חל .ראשית, נבהיר כי הרף האמור לא רלבנטי לפלטפורמות, הוא נקבע אך ורק ביחס לערוצים "המבחן הכלכלי שנקבע לצורך קביעת הרף מתייחס לגופים הללו ש"במעלה הזרם ולפוטנציאל הפגיעה שלהם בתחרות, והוא מבחן שניתן ליישמו באמצעות שימוש בכלים כלכליים מקובלים ולאחר בחינת השוק– אותה צריך לבצע הרגולטור, לו נתונות גם .הסמכויות הרלוונטיות ?מדוע לעניין הערוצים נקבע רף של הכנסות .נבחן לעניין זה מספר אלטרנטיבות. ראשית, בחינה פרטנית של כוח השוק של כל ערוץ וערוץ היתרון לעניין זה שבדיקה ממוקדת כזו אמורה להיות המדויקת ביותר, מאחר שהיא מבוצעת כלפי ערוץ מסוים, ולוקחת בחשבון את כלל מאפייניו וכלל נסיבות השוק. מנגד, לאלטרנטיבה זו מספר חסרונ :ות בולטים1 .. בדיקה נפרדת לגבי כל ערוץ דורשת השקעת משאבים רבה2 . בדיקה מסוג זה יפה לזמן בו היא בוצעה, מאפייניי הערוץ ומאפייני השוק משתנים מעת לעת .כך שבדיקה בדרך זו עלולה "להתיישן" במהירות3 . בחינה פרטנית צפויה לזמן טענות רבות מצד גורמים בשוק (הערוץ שעמד במוקד הבדיקה וצדדים שלישיים), הן לגבי תוצאה של .בדיקה ספציפית והן לאחר מכן, בדרישה לבצע בחינה מחדש עם כל טענה לשינוי נסיבות4 . בדיקה מסוג זה מגדילה את חוסר הוודאות של כל ערוץ ביחס לשאלה האם הוא ייחשב בעתיד .כספק בעל חשיבות מסחרית5. מאחר שסביר להניח שהערוצ ים הרלבנטיים לבדיקה יהיו גם 13 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי גורמים משמעותיים בשוק החדשות, בדיקות פרטניות עלולות לזמן לחצים רבים יותר ולגרום .לכך שיעלו ביתר שאת טענות בדבר השפעה זרה על ההחלטה לעניין זה האלטרנטיבות האחרות הן שימוש ברף מסוים כ"פרוקסי" לכוח שוק, כפי שמקובל בדברי חקיקה רבים. החיסרון בשימוש בפרוקסי הוא כמובן פגיעה בדיוק. מנגד, היתרונות :העיקריים של שימוש בפרוקסי הם תמונת הראי של החסרונות שהוצגו בפסקה הקודמת ,יעילות, חסכון בזמן, והגדלת הוודאות .הן עבור הרגולטור והן עבור הגופים המפוקחים רפים רלבנטיים יכולים להיות רף של רייטינג, רף של הכנסות, או רף של נתח שוק שנהוג לבחון בשוק זה על פי ההכנסות. אנו סבורים שהמדד של רייטינג הוא מדד פחות טוב כפרוקסי :לכוח שוק ממדדים המבוססים על הכנסות, וזאת ממספר טעמים עיקריים1 . מדידת הרייטינג מתבצעת באמצעות מדגם, ועשויות לעלות טענות על טיב המדידה. טענות מסוג זה .לא יעלו במבחן המבוסס על הכנסות2 . רייטינג נמדד ברצף לאורך התכנית, וכן על פני תכניות רבות. תעלה שאלה מתודולוגית מורכבת, שלא תעלה במבחן המבוסס על הכנסות, כיצד לשקלל את כלל תכניות הערוץ– וכן תכניcatch-up ו- VOD - למדד אחד בו נשתמש לצורך .זה3 ,. הרייטינג משקף את כלל הצפייה בערוץ, כך שהמשקל של כל הצופים זהה. לעומת זאת מדד ההכנסות משקף טוב יותר כוח כלכלי, בפרט מול הפלטפורמות- ההכנסות מבוססות על דמי ההעברה שהערוצים מצליחים לקבל מהפלטפורמות, שבינם לבין הרייטינג יש אמ נם ,מתאם חיובי אך לא מלא. יתר ההכנסות, ונכון להיום עדיין רוב ההכנסות, מקורן בפרסום וגם כאן גובהן תלוי לא רק ברייטינג הכולל אלא גם מהיבטים נוספים כמו היבטים דמוגרפיים .של הצופים, סוג התכנית, שיעור הצפייה הנדחית בתוכן, ועוד בנוסף, רף ישיר של הכנסות עדיף בעינינו על רף המבוסס באופן ישיר על רף של נתח שוק (גם כזה המבוסס על הכנסות), מאחר שלאחר שנקבע הרף, הוא ודאי וברור יותר, הן עבור הרגולטור והן עבור הערוץ עצמו, אשר מודע להכנסות שלו ואינו מודע תמיד להכנסות של מתחריו. לעומת זאת, הת רגום של רף נתח שוק לרף הרלוונטי עבור שחקן בודד משתנה כל .הזמן, מאחר שלצורך חישוב המכנה נדרש לבחון בכל רגע נתון את כל השחקנים בשוק לעניין מפעל ספורט בעל חשיבות מסחרית: כאמור לעיל, הרף הנ"ל אינו עוסק בתוכן ספורט בעל חשיבות מסחרית. כפי שתואר בהתייחסות לנושא הספורט בדו"ח, שידורי ספורט מאופיינים בביקוש קשיח, ועבור צרכנים מסוימים, לא קיים תחליף אמיתי לצפייה באירוע ספציפי שבו הם מעוניינים ל צפות. מידת התחליפיות ורמת ה"קשיחות" של הביקוש לא באה לידי ביטוי טוב מספיק באמצעות פרוקסי של רייטינג או מדידת הכנסות, וגם תוכן ספורט "צר" יחסית, עשוי להיות תוכןMust Have עבור הפלטפורמות. מעבר לכך, מאחר שתכני ספורט נרכשים בדרך כלל על ידי ערוצים מבעלי הזכויו ת המקוריים, ורק אז "נארזים" כערוץ ונמכרים לפלטפורמות, חשוב ליצור ודאות לאורך זמן באשר לתוכן הספציפי שיוגדר כבעל חשיבות מסחרית, כך שכבר בשלב המקדמי של רכישת הזכויות יהיה ידוע האם התוכן הנמכר 14 ישראל מדינת התקשורת משרד לשכת המנהל הכללי .מוגדר ככזה3 נוכח האמור, אנחנו סבורים שעל אף השקעת המשאבים הנדרשת והצפי לטענות שיעלו ביחס לכל קביעה פרטנית, לעניין תוכן ספורט יהיה זה נכון שתתקיים בחינה פרטנית באשר לפוטנציאל הפגיעה בתחרות במקטע הפלטפורמות. לפיכך, תוכן ספורט בעל חשיבות מסחרית יוגדר ככזה לאחר בחינה מהו תית פרטנית, כשהמבחן המהותי דומה לזה ששימש לעניין הערוצים: אם בשל מאפייני הצפייה בתוכן זה, התחרות בין הפלטפורמות עלולה .להיפגע אם הוא יסופק באופן בלעדי על ידי ספק אחד, או באופן מפלה סיכומם של דברים, על פי ניתוח הדברים, אנו סבורים כי הרף המתאים ביותר לעניין הקביעה מיהו ספק בעל חשיבות מסחרית הוא רף המבוסס על הכנסות, וכי ביחס לתכני ספורט בעלי ,חשיבות מסחרית, הקביעה צריכה להתבסס על בחינה כלכלית פרטנית. יחד עם זאת ולאור השיח עמכם, מוצע להוסיף כי5 שנים מיום התחילה של הוראה זו, יבחן הרגולטור, בשיתוף רשות האסדרה, האם נכון לשנות קביעה זו ולקבוע דרך קביעה שונה לעניין ספק בעל חשיבות .מסחרית 3 כאמור, אם בשלב זה התוכן לא יוגדר עדיין כמפעל ספורט בעל חשיבות מסחרית, לא יחולו על בעל הערוץ שרכש את .הזכויות במפעל החובות בהן אנו עוסקים, אלא רק על הרוכש הבא של אותן הזכויות