חומר רקע
1
הכנסת
הצוות המשפטי
הוועדה לביטחון לאומי
,ירושלים
י"ז בכסלו התשפ"ו
7 בדצמבר
2025
לכבוד
חברי הוועדה לביטחון לאומי
:הנדון
הצעות החוק בעניין עונש מוות למחבלים
1.
על שולחן הוועדה לביטחון לאומי
מונחות3
הצעות חוק,, בנוסח זהה
שעניינן עונש מוות
למחבלים:
הצעת חוק העונשין '(תיקון מס159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–
2025
(כ-
1159
,)
;)שיזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך
'הצעת חוק העונשין (תיקון מס160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–
2025
(כ-
1159
,)
;שיזמו חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת
הצעת חוק העונשין (תי קון– עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–
2023
/(פ2761/18
), שיזם חבר
.הכנסת ניסים ואטורי
2.
במהלך דיוני הוועדה בהכנת הצעות החוק לקריאה הראשונה הצגנו את הערותינו הראשוניות
.להצעות החוק לקראת הדיון הצפוי ביום
י"ח
( בכסלו התשפ"ו8 דצ ב מבר2025), מצ"ב סקיר ה
מפורטת אודות עו .נש המוות בישראל ובעולם, ועמדתנו ביחס לסוגיות העולות מהצעת החוק
רקע–
עונש
ה
מוות בישראל ובעולם
עונש המוות
בעולם
3.
המגמה הרווחת
בעולם בעשורים האחרונים היא ביטול עונש המוות או הפיכתו ל .אות מתה
אמנות בין-
לאומיות שונות אף הן מתוות מדיניות לפיה
השימוש בעונש מוו
ת יעשה באופן חרי ג
.ביותר ובהגבלות יתר
2
4.
.יותר משני שלישים ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות בחוק או בפועל
בהתאם לדו"ח
שפרסם ארגון אמנסטי נכון לדצמבר2024
,
145
מדינות ביטלו את עונש המוות
בפועל או
בפרקטיקה בחלוקה שלהלן1:
-
113
מדינות ביטלו את עונש המוות עבור כ ל העבירות (בשלוש השנים האחרונות הצטרפו
למדינות אלו קזחסטן, א פפו ה גינאה החדשה וזמביה). יש לציין כי מדובר בשינוי דרמטי
שכן עד שנת1977
רק16
מדינות ביטלו
את עונש המוות.
-
ב-9 מדינות עונש
י ה מוות ייחודיים רק לפשעים חריגים במסגרת חוקי הצבא או פשעים
שבוצעו בנסיבות
.)חריגות (ביניהן ישראל ומדינות דרום אמריקאיות
-
23
מדינות לא ביטלו בחוק את עונש המוות, אך
בפועל לא הוציאו להורג במשך עשר השנים
האחרונות ויש להן מדיניות או נוהג מבוסס של אי-
.ביצוע הוצאות להורג
5.
ב-
54
מדינות עדיין קיים עונש מוות
, רובן מדינות דיקטטוריות או בעול ם השלישי, כגון ,סין
מצרים, ירדן, איראן, אתיופיה, עירק, ניגריה, לבנון
ו
קטאר.
שתי הדמוקרטיות המערביות
היחידות שבהן נהוג עונש מוות הן
.יפן וארצות הברית
6.
בארצות הברית נגזרו כ-
9,800
עונשי מוות מאז1972, אך רק ב-
16%
מהמקרים עונש המוות
.אכן בוצע
ב-
48%
מהמקרים ע
ונש המוות בוטל בערעור ,
23%
מהנידונים למוות ממתינים
,לביצוע גזר דינם7%
מהנדונים מתו עוד לפני ביצוע גזר הדין, ב-
3%
מהמקרים הומתק
העונש ,
וב-
2%
מהמקרים הנאשם זוכה לחלוטין2 .
7.
,לעניין ארצות הברית
23
מדינות, וכן מחוז וושינגטון, ביטלו את עונש המוות. ב-
27
מדינות,
,כמו גם במישור הפדראלי
,קיים עונש מוות
אך ב-
11
מהן:, בפועל לא מיושמים עונשי המוות
ב-4 מדינות החליטו המושלים שלא ליישם את עונשי המוות (
אורגון מאז2011
, פנסילבניה מאז
2015
, קליפורניה מאז2019
ואוהיו מאז2020); ב-2
מדינות פסקו בתי משפט כי אין לקיים
עונשי מוו
ת (קנטאקי ב-
2009
ומונטנה ב-
2015
); בצפון קרוליינה אסרה מועצת הרופאים על
הרופאים במדינה ליטול חלק בביצוע עונשי מוות, מה שמנע את האפשרות לבצעם; ב-4
מדינות
נוספות בפועל לא נגזרו עונשי מוות למעלה מעשור (קנזס מאז1965
, ויומינג מאז1992
, נוואדה
מאז2006
ואידהו מא ז2012
) .
,באופן כללי בשני העשורים הראשונים של המאה הנוכחית היתה
ירידה עקבית במספר ההוצאות להורג בארצות הברית ,מ-
98
ב-
1999
ל-
11
ב-
2021
, אך מאז
שנה זו החלה עלייה בהיקף ההוצאות להורג, ובשנת2025
הוצאו להורג44
בני אדם, המספר
הגבוה ביותר מאז2010
3.
8.
ביפן הוצא ו להורג98
אנשים בין2000
ל-
2022
4, ונכון ל-
2025
,
105
נידונים למוות ממתינים
לביצוע גזר דינם5.
1
ber 2024
Abolitionist and Retentionist Countries as of Decem
Amnesty International,
2
census
-
penalty
-
research/data/death
-
and
-
https://deathpenaltyinfo.org/facts
3
https://files.deathpenaltyinfo.org/documents/pdf/FactSheet.pdf
4 /
https://web.archive.org/web/20230101195508/https://www.nippon.com/en/features/h00239
5
execution.html
-
killer
-
serial
-
https://www.nytimes.com/2025/06/27/world/asia/japan
3
9.
המשפט הבין-
לאומי מגנה את עונש המוות אך אינו אוסר אותו באופן מוחלט. אמנה מרכזית
ועיקרית שעוסקת בעונש המוות היא
האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מ-
1966
(
להלן–
ICCPR
)
. אמנה זו קבעה אמנם שמדינות שטרם ביטלו את עונש המוות רשאיות להמשיך
וליישמו
, אך הגבילה את השימוש בו. בין היתר,
הגבילה האמנה את השימוש בעונש מוות
לפשעים חמורים ביותר; שלא בענישה רטרואקטיבית; שהטלתו תיעשה על-
ידי בית משפט
מוסמך ,
ו כן
חייבה לאפשר לנאשם את ה.זכות לפנות להמתקת עונשו
בפרוטוקול השני של
האמנה, מ-
1990
., נאסר עונש מוות לחלוטין92
מדינות אשררו את הפרוטוקול, אך ישראל אינה
.נמנית עמן
10
. בדומה לפרוט
ו ,קול השני לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות פרוטוקול6
לאמנה האירופית לזכויות אדם משנת1983
מת ייחס אף הוא לביטול עונש המוות, למעט בגין
פעולות שנעשות בזמן מלחמה. הוועדה לזכויות אדם של האו"ם ציינה כי יש להגביל את
השימוש בעונש מוות רק לפשעים חמורים ביותר (למשל,
לעניין שוד מזוין מצאה הוועדה כי
הוא מפר את הזכות לחיים), והדגישה את הזכות להליך הוגן שהוא ב ין היתר שיפוט על ידי
טריבונל עצמאי .ומתן אפשרות זכות ערעור בשנת2002
קיבלה מועצת אירופה את פרוטוקול
'מס13
.המבטל את עונש המוות באופן מוחלט ללא כל יוצא מן הכלל
11
. על השינוי שחל בגישתו של המשפט הבין-
לאומי לעניין עונש המוות
ניתן ללמוד גם מ הסמכות
שניתנה לטריבונ לים בינלאומיים במשפטי נירנברג וטוקיו לאחר מלחמת העולם השנייה להטיל
עונשי מוות, לבין הטריבונלים שהוקמו לאחר מכן, כגון בית הדין הפלילי הבין-
לאומיICC
, בית
הדין הבינלאומי הפלילי לי
ו גוסלביה לשעברICTY, ובית הדין הפלילי הבין-
לאומי לרואנדה
ICTR. בכל אלו העונש המ רבי שניתן לגזור בעבירות הליבה הוא עונש מאסר עולם והעונש
המרבי שהוטל באותם טריבונלים על נאשמים שהורשעו בפשעי מלחמה בפשעים נגד האנושות
או בפשע של השמדת עם הוא מאסר עולם6.
עונש המוות ב
משפט העברי
12
.
,בדין העברי קיים עונש מוות, אך הרף הראייתי ליישומו גבוה. ככלל להרשעת אדם לפי חוקי
התורה, כדי להרשיע אדם נדרשת העדתם של לפחות שני עדים, כמאמר הכתוב– "על-
פי שניים
עדים או שלושה עדים יומת המת, לא יומת על-
פי עד אחד" (ספר דברים פרק י"ז, פסוק ו'). סף
.ראייתי זה נקבע כדי למנוע טעות בראייתו, שמיעתו או הבנתו של עד יחיד תנאי
מקדמי נוסף
להענשת הנאשם הוא "התראה". היינו, על-
מנת לבסס את היסוד הנפשי בו עשה הנאשם את
מעשהו, מחויבים אותם עדים להסב את תשומת לב הנאשם לגבי העובדה שהוא עומד לעשות
מעשה "אסור" ולהזהירו שעליו לחדול ממעשהו אחרת הוא עלול להיענש. בית הדין מחויב
לחקור את העדים .אם ביצעו זאת
6
,"יניב רוזנאי והלל סומר, "אם כל הזכויות: הזכות החוקתית לחיים
משפט ועסקים
יט ,)(התשע"ו537
,
572
.
4
13
.
חז"ל החמירו את הדרישות הראייתיות בכל הנוגע לענישת מוות כדי לצמצם את השימוש בה
,)'הלכה למעשה. כך למשל, על הפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ז
דרשו חז"ל שאין דנים דיני נפשות על-פי אומד, או מפי עד, או על-פי השמועה, או על-
פי הנסיבות
בלבד (ראה סנהדרין דפים ד, ה, ל"ז). הרמב"ם לעניין זה פסק ש"אין בית דין עונשין באומד
הדעות אלא על פי עדים ."בראיה ברורה בפסיקתו זו, ובהתבסס על הסיפור התלמודי, המחיש
הרמב"ם סיטואציה שברור ממנה שאדם התחייב בעונש מיתה, אולם הסף הראייתי שהציבו
חז"ל מונע מלהטיל עליו עונש זה. כך למשל כתב "אפילו ראוהו העדים רודף אחר חבירו והתרו
בו והעלימו עיניהם או שנכנסו אחריו לחורבה ונכנסו אחריו ומצאוהו הרוג ומפרפר והסייף
מנטף דם ביד ההורג–
הואיל ולא ראוהו בעת שהכהו אין בית דין הורגין בעדות זו" (רמב"ם
הלכות סנהדרין, פרק כ.)'' הלכה א
14
. לעניין תדירות הוצאה להורג על-ידי הסנהדרין , נחלקו על כך חז"ל והמשנה במסכת מכות
הביאה את עמדותיהן השונות של חז"ל לעניין זה. המשנה שאלה מה תדירות ההוצאה להורג
על-ידי סנהדרין על-
מנת שייחשבו כסנהדרין "חובלנית", היינו שמחבלת ומשחתת את העולם
(לפי פיר .)וש בעל "התפארת ישראל" על המשנה
לשיטתם
של רבי טרפון ורבי עקיבא, "אילו
היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם" (התוספות בדף ז' עמוד א' טוענים שהכוונה היא שרוב
הפעמים לא היו מוציאים להורג ולא "מעולם"). הגמרא במסכת מכות הסבירה שההימנעות
לשיטתם מלהטיל עונש מוות היי תה נעשית באמצעות החמרה יתרה ברף הראיות הנדרשות
לשם הרשעה . רבי אלעזר בן עזריה טען שסנהדרין חובלנית היא כזו שהורגת אחת לשבעים
שנים ותנא קמא סבר
ש .אחת לשבע שנים,לעומתם
רבן גמליאל
ה עמיד את השיקול ההרתעתי
בראש סדר העדיפויות וטוען שלולא ההוצאה להורג אין הרוצחים
.מתייראים
עונש המוות בישראל
15
.
,מערכת המשפט הישראלית ירשה את עונש המוות שהיה קיים בפקודת החוק הפלילי1936
,)ובתקנות ההגנה (שעת חירום1945
(להלן–
)תקנות ההגנה , בעבירות של רצח, בגידה ושימוש
.ונשיאה לא חוקיים בכלי נשק ובחומרי נפץ
16
. לאחר קום המדינה נחקקו עונשי
מוות נוספים: בעבירת בגידה בידי חייל (בחוקת השיפוט
הצבאי, ה
תש"ח–
1948, שהוחלפה בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–
1955
) ובעבירות שנחקקו
מכוח חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י–
1950
וחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע
השמדת עם, התש"י–
1950
.
17
.
בשנת1954
חוקקה הכנסת
את
חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), התשי"ד–
1954
.שר המשפטים, פנחס רוזן, שה ציג את הצעת החוק במליאת הכנסת, התייחס בהרחבה
לסוגיית ההרתעה, והציג מחקרים שמטילים ספק בתועלת ההרתעתית של העונש, וכי במדינות
שבהן בוטל עונש המוות, מספר מקרי הרצח דווקא פח ת. רוזן גם התייחס לחשש מהרשעות
שגויות שיגרמו למותם של חפים ,מפשע
והציג דוגמאות למקרים כאלה שאירעו בעולם.
5
18
.
בין התומכים בביטול עונש המוות נמנו חבר הכנסת זרח ורהפטיג (הפועל המזרחי), שטען שעונש
מוות הוא שריד של רגש הנקמה, ויש להתגבר על כך וחבר הכנסת חיים רובין
(מפ"ם), שטען כי
.עונשים חמורים אינם בהכרח מרתיעים חבר הכנסת יעקב שמשון שפירא (מפא"י) סבר כי
החלופה הראויה לעונש מוות הוא מאסר עולם חובה, כדי למנוע דמורליזציה בציבור נוכח ביטול
.עונש המוות
19
. בין המתנגדים לביטולו המוחלט של עונש המוות בעבירת רצח נמנו חבר הכנ סת בנימין אבניאל
.(חרות), שעמד על האיומים שתחתם נתונה מדינת ישראל הצעירה, ועל ההרתעה הגלומה בעונש
אבניאל הציע להותיר את העונש, אך לא כעונש חובה. חבר הכנסת עזרא איכילוב (הציונים
הכלליים) הציע להותיר את עונש המוות במקרים חמורים, וטען כי גם אם העונש לא ירתיע את
הפושע, הוא עשוי להרגיע את הלך הרוח בציבור. חבר הכנסת יזהר הררי (המפלגה
"הפרוגרסיבית) הציע להותיר את עונש המוות למקרים של "מכת מדינה , אך סבר כי יש להותיר
שיקול דעת לבית המשפט, שכן אם יהיה עונש המוות עונש חובה, יהיו שופטים שיעדיפו לזכות
את הנאשם
מאשר לגזו
ר אותו.
20
.
גם לאחר ביטול עונש מוות בעבירת רצח, נותרו בספרי החוקים של ישראל מספר עבירות
:שהעונש בצדן הוא עונש מוות
עבירה סעיף וחוק העונש סייגים
הוראות
נוספות
בריבונות
פגיעה
או
המדינה
בשלמותה
סעיף97
לחוק
העונשין ,
התשל"ז–
1977
מיתה או מאסר
עולם
ניתן לגזור עונ ש
רק
מוות
בתקופה שבה
מתנהלות
פעולות
של
צבאיות
ישראל או נגדה
כתב אישום
יוגש רק ע"י
היועץ
המשפטי
לממשלה או
בהסכמתו
בכתב
למלחמה
גרימה
לסייע
בכוונה
לאויב
סעיף98
לחוק
העונשין ,
התשל"ז–
1977
מיתה או מאסר
עולם
לאויב
סיוע
במלחמה
סעיף99
לחוק
העונשין ,
התשל"ז–
1977
מיתה או מאסר
עולם
פשעים כלפי העם
וכלפי
היהודי
האנושות בתקופת
הנאצי
השלטון
מלחמה
ופשעי
בתקופת מלחמת
העולם השנייה
סעיף1
לחוק
דין
לעשיית
בנאצים
ובעוזריהם ,
התש"י–
1950
מיתה;
מנויות נסיבות
המשפט
שבית
רשאי בהן להקל
את העונש.
6
עבירה סעיף וחוק העונש סיי
גים
הוראות
נוספות
רצח של אדם נרדף
,באשר הוא נרדף
בתקופת השלטון
הנאצי
סעיף2
(ו) לחוק
דין
לעשיית
בנאצים
+ ובעוזריהם
סעיף300
)(ב
העונשין
לחוק ,
התשל"ז–
1977
מיתה;
מנויות נסיבות
המשפט
שבית
רשאי בהן להקל
את העונש, אך
הוא לא יפחת מ-
10
.שנות מאסר
עם
השמדת
(ובכ ,לל זה קשר
ניסיון
הסתה,
והשתתפות
בהשמדת עם)
סעיפים2
ו-3
בדבר
לחוק
מניעתו וענישתו
הפשע
של
, עם
השמדת
התש"י–
1950
;מיתה
מנויות נסיבות
המשפט
שבית
רשאי בהן להקל
את העונש, אך
הוא לא יפחת מ-
10
.שנות מאסר
עבירות שונות של
שימוש ונשיאה לא
חוקיים של כלי
נשק וחומרי נפץ
תקנה58
לתקנות
(שעת
ההגנה
,)חירום1945
מיתה או עונש
פחות מזה שעליו
בית
יצווה
המשפט.
משפט
בבתי
צבאיים בלבד .
ההרשעה
צריכה להיות
, אחד
פה
והרמטכ"ל
צריך לאשר את
פסק הדין (שתי
הן
ההוראות
כל
לעניין
העבירות
שבתקנות
ההגנה, ולא רק
עבירות
לגבי
)אלה
הדין
גזר
יבוצ ע
.בתלייה
בגידה
סעיף43
לחוק
,השיפוט הצבאי
התשט"ו–
1955
מוות
השיפוט
חוק
הצבאי חל על
.חיילים בלבד
לגזור
ניתן
רק
מוות
בתקופת
.לחימה
לשר
הביטחון
סמכות
.להקל בעונש
הדיון
גזר
יבוצע
.בירייה
7
21
.
.במרבית הסעיפים המפורטים לעיל, מעולם לא נגזר עונש מוות המקרה היחיד שבו נגזר
ובוצע
עונש מוות
הוא החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, מכוחו הוצא להורג אדולף אייכמן ב-
1962
.
כן נגזר מכוחו של חוק זה
עונש מוות על ג'ון איוואן דמיאניוק ב-
1988
, עונש שלא בוצע לאחר
.שזוכה מחמת הספק בערעור
22
. בטרם בוטל עונש המוות בעבירת הרצח, גזרו בתי המ שפט גם עונשי מוות בעבירה זו, אך אף
אחד מהם לא בוצע. חלקם הומרו בעונשי מאסר בערעור, ואת חלקם המתיקו נשיאי המדינה
הראשונים, חיים ויצמן
ויצחק בן-צבי. החוק שביטל את עונש המוות בעבירת רצח ב-
1954
קבע
גם כי מי שנגזר עליו עונש מוות לפני תחילתו, יומר עונשו במאסר עו .לם
23
.
גם בית המשפט הצבאי בלוד גזר לאורך השנים
עונשי מוות,
,בעבירות לפי תקנות ההגנה אך אף
.אחד מהם לא בוצע בחלק מהמקרים העונש הומר למאסר עולם בערעור, במקרה אחד הנאשם
מת לפני ביצוע גזר דינו, ובמקרה נוסף, מ-
1956
., העונש לא בוצע בסופו של דבר
הסיבות שבשלן
ערכאת
הערעור המירה את עונש המוות בעונש מאסר
כללו פגמים בהליך השיפוטי;
מקרים
שבהם ביצוע העבירה לא גרם למוות; תוביסנ הרקמה אל וקידצה רזג ןיד תוומ; םשאנ ןיטק;
החלטת השופטים בערכאה הנמוכה לא ניתנה פה אחד;
וכן בקשת התביעה שלא להטיל עונש
מוות7. בארבעה מקרים נוספים בשנות ה-
80
, בית המשפט הצבאי נמנע מלכתחילה מהטלת
עונ
ש מוות מאחר שהתביעה לא ביקשה זאת8.
עונש המוות באיו"ש
24
.
עונש המוות באיו"ש קיים מכוח שני דינים: תקנות ההגנה, שהזכרנו לעיל וצו בדבר הוראות
'ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס1651), התש"ע–
2009
(להלן–
צו בדבר הוראות
)ביטחון9 .
25
. הצו בדבר הוראות ביטחון קו בע עונש מוות בעבירה של גרימת מוות בכוונה (סעיף209
.)לצו
לפי סעיף165
לצו, ניתן להטיל עונש מוות רק בהחלטה פה אחד של שלושה שופטים בדרגת סגן
.אלוף
26
. יצוין כי לאורך השנים קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות מדיניות באשר לעונש מוות10
.
בתחילה, ב-
1967, נקבע כי התובעים הצבאיים לא יבקשו עונש מוות. ב-
1979
החליטה הממשלה
כי תובעים יוכלו לבקש עונש מוות, רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ואם הדבר תואם
עם גורמים מדיניים. ב-
1985
סיכמו שרי המשפטים והביטחון והיועץ המשפטי לממשלה כי
.התביעה תוכל לנהוג לפי שיקול דעתה העצמאי
7
"עופר בן חיים, "עונש המוות בפסיקת בתי המשפט בישראל ובאזורים המוחזקים
, משפט וצבא
10
(
1989
'), עמ36
.
8
,בן חיים
שם.
9
עקרונית 'החוק הפלילי הירדני מס16
לשנת1960
, הקובע עונשי מוות בגין מספר עבירות, אף הוא בתוקף ביהודה
והשומרון, אך למיטב
.ידיעתנו אין מעמידים לדין לפיו
10
,"בועז סנג'רו, "על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולות טרור בפרט
עלי משפט
,)ב' (התשס"ב127
,
186-185
.
8
27
. בתי המשפט הצבאיים באיו"ש ובעזה דנו באפשרות להטיל עונש מוות
.במספר מקרים
בכמה
מהם גזר ב ית המשפט עונש מוות, אך מאחר שההחלטה לא ניתנה פה אחד, הוא הומר במאסר
.עולם המקרה האחרון מסוג זה היה בשנת2003
, בעניין ראאד שייך, שהורשע בבית המשפט
.הצבאי יהודה בפרשת הלינץ' ברמאללה
בשנת2018
גזר בית המשפט הצבאי עונש של מאסר
עולם על עומר עבד אל-
,ג'ליל, שהורשע ברצח בני משפחת סולומון בחלמיש. אחד השופטים קבע
בדעת מיעוט, כי יש להטיל עונש מוות. בחלק
מהמקרים שנדונו בבתי המשפט הצבאיים לאורך
השנים דנו בתי המשפט בשאלה האם להתחשב בבקשת התביעה ,שלא להטיל עונש מוות ובדרך
כלל הנטייה היתה שלא לגזור עונש מוות מקום שהתביעה לא ביקשה זאת11
.
טיעונים בעד ונגד עונש המוות
28
.
שאלת עונש המוות עוררה לאורך השנים פולמוס נרחב בארץ ובעולם, גם במדינות שהחליטו
.לבסוף לבטלו, וודאי במדינות שבהן הוא עדיין קיים
29
. הנימוקי ם המרכזיים שמציגים התומכים בקיומו של עונש מוות הם הגנה אפקטיבית יותר על
.שלום הציבור מהעבריין, סגירת מעגל לבני משפחתו של הקורבן, הרתעה, גמול ויעילות כלכלית
הנימוקים המרכזיים שמציגים המתנגדים לעונש המוות הם קדושת החיים ואי-
המוסריות
,שבנטילת חייו של אדם אחר אכזריות העונש, חשש מהפיכתה של חברה לאלימה יותר כאשר
היא מקנה לגיטימציה לעונש המוות, חשש מהוצאתם להורג של חפים מפשע והטיות ביחס
לקבוצות אוכלוסייה מסוימות12
.
30
.
,בהקשר הספציפי של רצח בנסיבות של טרור, משקלם של טיעונים מסוימים רב משל אחרים
ומנגד עולים גם טיעוני ם נוספים. כך, למשל, יש הסבורים שעקרון הגמול אינו מצדיק עונש מוות
בכל רצח, אך כן מצדיק זאת ביחס לרצח בנסיבות של טרור. סוגיית ההרתעה בהקשר זה
,מעוררת מחלוקת, שכן יש הסבורים שהיא אינה רלוונטית כאשר המניע הוא אידאולוגי. מנגד
דווקא אצל עבריינים אידאולוגים יש סכ נה רבה יותר שיחזרו לסורם, מה שמחזק את הנימוק
בדבר הגנה על שלום הציבור. טיעון נוסף שמעלים המצדדים בעונש מוות בנסיבות של טרור
הוא החשש שאם הציבור לא יחשוב שהענישה מהווה גמול הולם, הוא עלול ליטול את החוק
,לידיים. לטיעוני המתנגדים לעונש המוות מתווספים בנסיבות של טרור גם החשש שמא במהלך
הזמן עד לביצוע גזר הדין יתבצעו פיגועי מיקוח מתוך כוונה לסכלו, החשש שמא מחבל, ביודעו
שממילא צפוי למוות, יסרב להיכנע וימשיך להילחם ובכך יגרום לנפגעים נוספים, וכן נזקים
מדיניים שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בעונש מוות13
.
11
,בן חיים
שם.
12
להרחבה ראו
,ירון אונגר עונש המוות– רקע תיאורטי וסקירה משווה ', עמ9-
18
, הלשכה המשפטית של הכנסת–
תחום חקיקה ומחקר משפטי, נובמבר2013
.
13
להרחבה ראו
'אונגר, שם, עמ24
.
9
חוקתיות ע
ונש המוות
31
.
סעיף2
לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם
באשר הוא אדם", וסעיף4
לחוק היסוד קובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל
."כבודו
השאלה האם עונש מוות הוא חוקתי טרם נדונה ב
בתי המשפט . עונשי
ה
מוות הקבועי ם
כיום בחוק מעוגנים בהוראות ותיקות שנחקקו טרם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו,
והן נהנות מ הגנת סעיף10
לחוק היסוד, סעיף שמירת
ה
דינים , הקובע כי"אין בחוק-
יסוד זה
כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד".
ממילא גם לא נגזר עונש
מוות בפסק די .ן סופי מאז חקיקת חוק היסוד
32
.
:יש הסבורים כי עונש המוות אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד
כבוד האדם
וחירותו, ומשכך אינו חוקתי . השופט חיים כהן
סבר
כי המשמעות הראשונה לאיסור הפגיעה
בחיי אדם היא איסור הטלת עונש מוות14. לעניין חוקתיות עונש מוות, התבטא השופ ט כהן
באופן נחרץ וציין כי הוא איננו עומד בדרישותיה ותנאיה של פסקת ההגבלה, וכלשונו: ״אבל
,אם ירצה המחוקק להבא להטיל עונש מוות על פשעים או על פושעים נוספים ימצא את
המכשולים של סעיף8 לחוק היסוד נערמים על דרכו״
[סעיף8
" הוא הסעיף הקובע כי אין
פוגעים בזכויות ש
לפי חוק-
יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד
לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת
בו.]"
במאמרו הסביר השופט כהן את ״המכשולים של סעיף8
לחוק היסוד״. כך למשל מנה את
התכליות האפשרויות לעיגון הסדר עונש מו ות, שהן הרתעה, הגנה מפני סכנת פושעים ותכלית
ביעור הרע וטיהור המחנה. לעניין תכלית ההרתעה ציין כי מנתונים סטטיסטיים שקובצו בשנות
החמישים והשישים נראה שהיקף הפשיעה ואכזריותה אינו מושפע מעונש מוות ולעיתים אף
עלול להצמיח ״קדושים מעונים״ המשמשים לחסידיהם דוגמה ו מופת. לעניין תכלית ההגנה
מפני סכנת פושעים ציין כי ״תכלית זו אינה מחייבת עונש מוות דווקא, ועל-
כן יעלה החוק ״על
הנדרש״״. לעניין התכלית האחרונה ציין שהיא ״איננה ״ראויה״ בעליל״. על כל אלו, סבור
השופט כהן שהסדר עונש מוות נופל עוד בשלביו הראשונים של הבחינה החוקת ית והיא
.ההלימה לערכיה של מדינת ישראל
33
.
השופט אהרון ברק התייחס
אף הוא
,לחוקתיות עונש מוות ועמידתו בדרישות פסקת ההגבלה
במידה ויוטל בעתיד על-ידי המחוקק15
:, וציין כי ״קיימת ספרות השוואתית השוללת אפשרות
זו. על-
,פיה חקיקה בדבר עונש מוות
עשויה להיכשל בכל אחת מהתחנ
ות של פסקת ההגבלה .
.קשה יהיה לו במיוחד לעבור את הדרישה כי אין הפגיעה למעלה מן המידה הדרושה״
34
.
אין חולק על כך שגזר דין מוות, מעצם טיבו, פוגע בזכותו של הנדון למוות לחיים. את השאלה
האם פגיעה זו מגיעה כדי פגיעה בזכות לחיים במידה העולה על הנדרש יש לבחון לאור מבח ני
.המידתיות שנקבעו בפסיקה
14
חיים ה' כהן, "ערכיה של מדינה יהודי ת ודמוקרטית–
:עיונים בחוק יסוד
"כבוד האדם וחירותו
הפרקליט
(ספר
,)היובל, התשנ"ד9
,
26
.
15
,"אהרן ברק, "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי
מחקרי משפט
,)יג (התשנ"ו5
,
19
.
10
35
.
.)ראשית, יש לבחון האם יש קשר רציונלי בין האמצעי (עונש המוות) לבין המטרה (הרתעה
בעניין זה, נציין כי
בעבר העמדה המסורתית של גופי הביטחון,
כפי שגם הוצגה בדיוני ועדת
החוקה, חוק ומשפט שעסקה בנושא בשנת2018
, על ידי נציגי השב"כ והמל"ל הייתה כי עונש
מוות
לא ירתיע מחבלים מביצוע מעשי טרור, שכן רבים מהם ממילא יוצאים לבצע פיגוע בידיעה
.שלא ישובו ממנו לאור עמדה זו, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היתה כי בהיעדר קשר
.רציונלי בין האמצעי למטרה, ההסדר אינו חוקתי בדיוני הוועדה לביטחון לאומי בהכנה
לקריאה
הראשונה נשמעה עמדה מרוככות יותר של שירות הביטחון הכללי, ולפיה יש מקרים
.שבהם עונש המוות עשוי להרתיע, שכן יש מחבלים שלא רוצים למות
,לעמדתנו
על הוועדה
לעמוד על השינוי בעמדת השב"כ וכן לשמוע את עמדת צה"ל בנושא, עמדה שטרם נשמעה עד
כה.
36
. שנית, יש לבחון האם יש א ,מצעי להשגת תכלית ההרתעה, שפגיעתו פחותה מעונש מוות. כלומר
,בענייננו על הוועדה להשתכנע לא רק שעונש המוות יגשים את תכלית ההרתעה, אלא גם שאין
אמצעי אחר, פוגעני פחות, שיגשים תכלית זו.
37
.
,לבסוף
יש לבחון את התועלת שבעונש המוות אל מול הנזק שבו .לעניין זה, נציין כי
בדיוני
הוועדה בהכנה לקריאה הראשונה הציג שירות הביטחון הכללי את היתרונות והחסרונות
הגלומים בעונש המוות .מאחר שהדברים נאמרו בדיון חסוי, אנו מנועים מלפרטם כאן.
,לעמדתנו
נוכח החשיבות הציבורית של הסוגיה, על השב"כ להציג את עמדתו, תססובמה לע
תונורתי תונורסחו הלא, גם בדיון פתוח.
עונש המוות – עונש בלתי הפיך
38
.
אחת הסוגיות המרכזיות שמעוררת השאלה העקרונית בדבר עונש מוות, היא היותו של העונש
בלתי הפי ך. משמעות הדבר היא שאם לאחר שהמורשע יוצא להורג יתברר כי לא היה אשם, לא
.ניתן יהיה לתקן זאת
39
.
בארצות הברית נמנו201
מקרים מאז1973
שבהם מורשעים שנדונו למ וות יצאו לחופשי בסופו
של דבר, לאחר מספר שנות מאסר שריצו כנדונים למוות16. ה סיבות
לשחרורם כללו
הרשעה על
בסיס ,זיהוי שגוי, הודאת שווא, ממצאים פורנזיים התנהלות לא תקינה של גופי החקירה
,והתביעה .ועוד
16
research/data/innocence
-
and
-
https://deathpenaltyinfo.org/facts
בסיכומו של דבר, על הוועדה להשתכנע כי עונש המוות ישיג את תכלית ההרתעה, כי לא
ניתן להשיג תכלית זו באמצעי פוגעני פחות וכי התועלת שבעונש המוות עולה על נזקיו . בצד
זאת נעיר, כי אף אם תגיע הוועדה למסקנה העקרונית כי עונש המוות עומד בשלושת ה תנאים
שבמבחני פסקת ההגבלה, נציין כי
הצעת החוק כוללת, מלבד הסוגייה העקרונית, מספר
הסדרים פרטניים, שהכללתם בהצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים ועלולה לפגוע
בחוקתיות ההסדר כולו. את עמדתנו ביחס להסדרים אלו נפרט בהמשך סקירה זו.
11
לשם המחשה, נציין כדוגמה:את שלושת המקרים האחרונים שאירעו
דני אל גווין, שהורשע בשנת1995
במדינת פנסילבניה ברצח בנסיבות מחמירות, הצתה
ותקיפה באמצעות נשק, ונדון למוות, שוחרר
בשנת2024
,
כעבור29
שנים
, לאחר ש התברר
,כי הודאתו היתה כוזבת וניתנה בכפייה התבססה על זיהוי שגוי של עד ראייה וכשלים
.שונים בחקירה
לארי רוברטס, שהורש ע בשנת1983
,במדינת קליפורניה ברצח ,ונדון למוות שוחרר בשנת
2024
,
כעבור41
שנים , לאחר שהתברר כי התביעה השתמשה בראיות שידעה, או שהיה
.עליה לדעת, שהן שקריות
קרי מקס קוק, שהורשע בשנת1978
,במדינת טקסס באונס וברצח ,ונדון למוות שוחרר
בשנת2024
,
כעבור46
שנים
, לא חר שבדיקתDNA
וראיות חדשות שנמצאו הוכיחו את
.חפותו
40
.
גם בישראל אירעו מקרים שבהם נגזרו עונשי מאסר על אנשים, ולאחר שריצו תקופות
ממושכות, נמצא כי לא היה נכון להרשיעם
, והם זוכו .ניתן למנות בהקשר זה,, בין היתר
את
עמוס ברנס, שריצה8.5
שנות מאסר לאחר שהורשע ברצח ;, וזוכה בשל עיוותי דין ועדויות שקר
חברי "כנופיית מע"צ" שריצו תקופות של שנתיים עד חמש שנות מאסר לאחר שהורשעו
בעבירות הצתה, וזוכו לאחר שהתברר כי עדויותיהם נגבו מהם תוך שימוש באלימות, ו כי חלקן
זויפו; עיזאת נאפסו, שהורשע בעבירות בגידה וריגול, ונגזרו עליו18
ש נות מאסר, זוכה
מעבירות אלה כעבור7
שנים לאחר שהתברר כי חוקריו שיקרו והשתמשו בשיטות חקירה
.פסולות
41
.
,במקרים של ברנס ושל כנופיית מע"צ, הזיכוי היה לאחר שכבר ריצו את תקופות המאסר
והמדינה פיצתה אותם בגין תקופות מאסרם. במקרה של נאפסו, בעקבות הזיכוי הוקדם
,שחרורו
ואף הוא קיבל פיצוי. לו במקרים מעין אלה היה נגזר עונש מוות, ומבוצע (נאפסו אף
)הורשע בבגידה, עבירה שכפי שציינו, בנסיבות מסוימות דינה כבר כיום מיתה –
לא ניתן היה
.להשיב את הגלגל לאחור
42
. נזכיר בהקשר זה גם את מאיר טוביאנסקי, האדם היחיד שהוצא להורג בישראל פרט לא ,ייכמן
ולאחר מספר חודשים טוהר שמו. טוביאנסקי הורשע
ב
בגידה בבית דין שדה
במהלך מלחמת
השחרור , ללא הליך משפטי סדור וראוי, ומבחינה זו לא ניתן להשליך מכך על האפשרות שיקרה
,מקרה דומה בישראל כיום. עם זאת ניתן
ללמוד ממנו על ההשלכות הקשות של הוצאה להורג
כאמצעי ענישה
.שאין ממנו דרך חזרה
,לאור הקושי האינהרנטי בגזר דין מוות, שאין ממנו דרך חזרה וכדי לצמצם–
גם אם לא
למנוע לחלוטין–
,את האפשרות שחפים מפשע יורשעו ויוצאו להורג לעמדתנו נכון להקשיח
את התנאים לשימוש ב
עונש מוות ,למשל באמצעות הגדלת ההרכב המוסמך לגזור אותו.
נזכי ר כי גם במשפט העברי, כפי שפורט לעיל, הוחמרו הדרישות הראייתיות נוכח החשש
מהוצאתו להורג של חף מפשע.
12
הדין הבינלאומי ביחס לעונש מוות
43
.
:שתי אמנות בינלאומיות עוסקות בהיבטים של עונש מוות שרלוונטיים להצעת החוק האמנה
הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות
ומדיניות
משנת1966
ואמנת ז'נבה הרביעית מ-
1949
.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
44
.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות
ומדיניות
משנת1966
(להלן–
ICCPR
,)
שישראל
חתומה עליה ואשררה אותה17
,
מחייבת
את ה מדינות
ה חברות
ב-
ICCPR
לכבד שורה של
זכויות אזרחיות ומדיניות מסוגי ם שונים, ובתוכן גם את
הזכות הטבעית לחיים .
45
. החלק השלישי של ה-
ICCPR
מפרט את הזכויות המוגנות באמנה, והוא כולל גם את סעיף6
שמתייחס ספציפית
לזכות הטבעית לחיים.
הסעיף אינו אוסר באופן מוחלט על הטלת עונש
מוות, אך הוא קובע, בין היתר, כי לכל אדם הזכות הטבעית לחיים וכי "אין לשלול משום
אדם את חייו באורח שרירותי ."
46
.
עוד נקבע בסעיף כי באותן מדינות חברות
שבהן לא בוטל עונש המוות עד להצטרפותן לאמנה ,
ניתן יהיה לגזור עונש זה רק לגבי "הפשעים החמורים ביותר בהתאם לדין שבתוקף בעת ביצועו
של הפשע", וכי אפשר יהיה לבצע עונש מו
ות "רק בעקבות פסק-דין סופי שהוצא על-
ידי בית
משפט מוסמך". בנוסף, נקבע כי כאשר אדם נדון לעונש מוות–
"תהיה לו הזכות לבקש חנינה
או המתקת גזר דין", כמו גם כי לא יוטל גזר דין מוות בשל עבירות שנעברו בידי אדם שלא
מלאו לו שמונה עשרה וכי אין לבצע גזר דין כאמור
לגבי
.אישה הרה
47
.
להשלמת התמונה יוער, כי בשנת2018
ניתנה
'הערה כללית מס36
בנוגע לפרשנות סעיף6
מטעם
ועדת זכויות האדם של האו"ם (ועדת מומחים מקצועית
,ועצמאית
הפועלת מכוח
האמנה
ואשר אמונה על בחינת יישום האמנה בידי המדינות החברות; בעבר היו חברים בוועדה
גם משפטנים י שראליים). להערה הכללית אומנם אין תוקף מחייב מבחינת המדינות החברות
באמנה, אך יש לה משקל פרשני מסוים, בהיותה פרשנות של גורם מקצועי-
עצמאי ומוסמך
.העוסק בהוראות האמנה ופרשנותה במסגרת ההערה נקבע, כי לאור אופיו החריג של עונש
המוות יש לפרש את סעיף6 האמור באופן מ
צמצם וזהיר במיוחד . בהערה נקבע כי מדינות
חברות
לא
רשאיות להוסיף עבירות חדשות לרשימת העבירות הקיימת שעונש מוות בצידן, או
להסיר מגבלות משפטיות בעבירות הקיימות כדי לאפשר הטלת עונש מוות במקרים שבעבר
לא ניתן היה להטילו. לפי ההערה, כל פעולה שתוביל להגברת השימוש ב עונש מוות או לצמצום
האפשרות להעניק חנינה או הקלות אחרות תהיה מנוגדת למטרתו של סעיף6
, וזאת לנוכח
.המגמה שביסוד האמנה של התקדמות הדרגתית לביטול עונש זה באופן מוחלט
17 ישראל חתמה על האמנה ב-
1966
ואשררה אותה ב-
1991, האמנה נכנסה לתוקף עבור ישראל ב-
1992
. יוער, כי ישראל
לא חתמה על הפרוטוקולים האופציונליים לאמנה, כולל הפרוטוק ול השני המחייב כי עונש מוות לא יוטל למעט בגין
( ""הפשעים החמורים ביותר בעלי אופי צבאי, שבוצעו במהלך מלחמהOP2-ICCPR
.)
13
48
.
בסעיף2
להצעת החוק מוצע למנוע את האפשרות להקל בעונשו של מי שנדון לעונש מוות בבתי
המשפט הצבא ,יים באיו"ש, בניגוד להוראות האמנה המחייבות מתן אפשרות כזו. בנוסף
הסדרים נוספים בהצעת החוק עומדים בניגוד להערת ועדת זכויות האדם של האו"ם: בסעיף1
מוצע להוסיף עבירה חדשה שעונש מוות בצדה, ובסעיף2
מוצע להסיר את המגבלה המשפטית
של דרישה להכרעה פה אחד בבתי המשפט
.הצבאיים באיו"ש
אמנת ז'נבה הרביעית
49
.
.אמנה נוספת שהוראותיה נוגעות להסדרים המוצעים בהצעת החוק היא אמנת ז'נבה הרביעית
אמנה זו אושררה על-
ידי מדינת ישראל, אך לא נקלטה במשפט הפנים הישראלי. עמדתן
המסורתית של ממשלות ישראל היא כי האמנה אינה חלה באזור, אך י שראל נוהגת דה פקטו
על-
.פי הוראותיה ההומניטריות
לעניין מעמדה של עמדה זו של ממשלת ישראל ומשמעויותיה ,
,השאלה מה מבין הוראות האמנה הן הוראות הומניטריות נתונה לפרשנות אם כי בבג"ץ
390/79
.דויקאת נ' ממשלת ישראל, ניתנה לה פרשנות רחבה גם לעניין הגנה על רכוש
יצוין כ י
עמדת האו"ם , כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה43/58
מ-
1988
,
היא שהאמנה חלה במלואה
באזור.
50
.
סעיף75
" :לאמנת ז'נבה הרביעית קובע כךIn no case shall persons condemned to death
be deprived of the right of petition for pardon or reprieve"
("בשום מקרה אין לשלול
מנידונ.)"ים למיתה את הזכות להגיש בקשת חנינה
51
.
בסעיף2
להצעת החוק מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות
בבית המשפט הצבאי באזור. הוראה זו עומדת בניגוד להוראות סעיף75
.לאמנת ז'נבה הרביעית
לאור כל,זאת
בטרם תקבל הוועדה החלטה ביחס להסדרים המוצעים, עליה לשמוע את
נציגי משרד המשפטים ומשרד החוץ ולהבין מהם מהן המשמעויות המשפטיות והמדיניות
של חקיקה המנוגדת להוראה מפורשת באמנה ומהן המשמעויות המשפטיות והמדיניות
.של חקיקה המנוגדת לפרשנות האמורה של ועדת זכויות האדם של האו"ם
לאור כל ,זאת
בטרם תקבל הוועדה החלטה ביחס להסדר המוצ ע, עליה לשמוע את נציגי
משרד המשפטים ומשרד החוץ ולהבין מהם מהן המשמעויות המשפטיות והמדיניות של
חקיקה המנוגדת להורא
ות אמנת ז'נבה הרביעית.
14
הנסיבות המוצעות לתחולתו של עונש מוות (סעיף1
)המוצע
52
.
בסעיף1 להצעת החוק מוצעים כמה תנאים שמהווים את יסודות העבירה שדינה
:יהיה מוות
א.
;גרימת מוות בכוונה או באדישות
ב.
;המוות הוא של אזרח ישראלי
ג.
;המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור
ד.
.המעשה נעשה במטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו
53
. התנאי הראשון והשלישי מצויים גם כיום בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות לפי ס עיף301
א
לחוק העונשין ,התשל"ז–
1977
(להלן–
,)חוק העונשין ,שדינה מאסר עולם חובה כך שלמעשה
.התנאים שהופכים את העבירה לעבירה שדינה מוות הם התנאי השני והרביעי
54
. התנאי ה
שני
מתייחס
לזהות קורבן העבירה
שבגינה עונש המוות מוטל, והוא קובע כי העבירה
תחול
רק על מי ש"גרם
"למותו של אזרח ישראל ,. כתוצאה מכך
לא ניתן יהיה
להחיל את
הנסיבה המחמירה ולהטיל עונש מוות במקרים שבהם
מדובר בפיגוע טרור ש
קורבנות
יו
הם מי
:שאינם אזרחים, כגון ,תושבי קבע מי שבעלי מעמד ארעי בישראל, או זרים
שא ר נמצאים
בישראל למטרות שונות (עבודה, תיירות
.)וכדומה
55
.
.תנאי זה מתייחס לתוצאת המעשה, ולא לכוונתו של המפגע על פניו, ההגדרה המצמצמת של
סוגי הקורבנות מנוגדת לנימוק המרכזי שמנחה את הצעת החוק והוא הרתעת מחבלים
.פוטנציאליים .יכול מחבל לצאת לדרכו בכוונה לפגוע בישראלים, אך קורבנותיו יהיו זרים ,כך
,למשל
בפיגוע הדריס ה בטיילת
תל ב-אביב
באפריל2023
,אחד הקורבנות היה תייר איטלקי
בפיגוע
ה
דקירה בנמל יפו ב-
2016
נפגעו גם אזרחים זרים, והיחיד שנרצח באותו פיגוע היה
תייר אמריקאי, ועוד . במקרים אחרים, המחבלים ביצעו מעשי רצח אף שהיו מודעים לכך
שקורבנותיהם אינם ישראלים, וזאת מאחר שמט רתם של המחבלים היתה פגיעה במדינת
ישראל, אליה כיוונו באמצעות טרור חסר אבחנה. כך אירע בטבח ה-7
באוקטובר, במהלכו
נרצחו גם עובדים זרים רבים . מעבר לכך, החרגת קבוצות אלה מתוך ההסדר המוצע מעוררת
שאלות על שוויוניות ההסדר ועל יישומו האפשרי העתידי ביחס לקבוצות ספציפ.יות בלבד
56
.
התנאי
הרביעי
שבסעיף1
עוסק
במטרת עבירת גרימת המוות –
"פגיעה במדינת ישראל
ו ."בתקומת העם היהודי בארצו מטרה זו כוללת שני יסודות מצטברים: הראשון, כי העבירה
נעשית במטרה לפגוע במדינת ישראל; והשני, כי היא נעשית
גם
במטרה לפגוע בתקומת העם
.היהודי בארצו
ה מטרה האמורה לא קיימת כיום בדין הישראלי, והיא מנוסחת בצורה עמומה
המקשה על פרשנותה .
57
.
מכיוון שמדובר בהסדר פלילי, העוסק בקביעת נסיבה מחמירה חדשה לעבירה קיימת (וביתר
שאת, בשל העונש החמור המוטל בגין עבירה זו), רמת ההוכחה שתידרש לרכיבים אלה
המהווים את יסודות הנס יבה המחמירה, תהיה רמת ההוכחה הדרושה לצורך הרשעה בהליך
פלילי, על כל המשתמע מכך. הניסוח העמום של רכיבי המטרה והעדר עוגן פרשני קיים
15
בחקיקה הישראלית, יביא לקשיים בהפעלת ההסדר ובהוכחת שני רכיבי יסוד המטרה של
העבירה באופן מצטבר, עד כדי הפיכתו של ההסדר החדש ל"אות
."מתה
עונש מוות כעונש חובה (סעיף1
)המוצע
58
.
בסעיף1
להצעת החוק מוצע לקבוע כי בהתקיים הנסיבות האמורות, עונש המוות יהיה עונש
.חובה
59
. ככלל ,, העונשים הקבועים בספר החוקים של מדינת ישראל הם עונשי מקסימום בהתאם
להוראות סעיף35
,לחוק העונשין והעונש שגוזר בית המשפט נגזר ממערכת עקרונות ושיקולים
'הקבועים בסימן א1 שבפרק ו' לחוק העונשין,
שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה. לעקרון
היסוד בדבר עונשי מקסימו ם יש מספר חריגים. אחד מהם הוא קביעת עונש מזערי בעבירות
,)מסוימות (למשל בעבירות מין מסוימות, בעבירת גביית דמי חסות או בעבירת סחר בבני אדם
אך גם במקרים אלה
נתונה
לבית המשפט הסמכות לגזור עונש נמוך יותר, מטעמים מיוחדים
.שירשמו
מקרה חריג יותר הוא עונש חובה, ממנ .ו בית המשפט אינו יכול לסטות הוראה כזו
קבועה כיום לגבי :עבירות ספורות, שבהן נקבע עונש מאסר עולם חובה עבירת רצח בנסיבות
מחמירות (סעיף301
,)א לחוק העונשין עבירה של חטיפה ממשמורת כדי לרצוח או כדי להעמיד
בסכנת רצח
(סעיף373(ב) לחוק העונשין), ועבירות מסוימות לפ ,)י חוק הטיס (עבירות ושיפוט
התשל"א–
1971
.אם גרמו למותו של אדם
60
.
באף אחת מהעבירות הקיימות בחוק הישראלי ושדינן עונש מוות, כפי שפירטנו לעיל, לא
נקבע כי העונש הוא חובה, אפילו לא בחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם . תמיד נשמר שיקול
.דעת לבתי המשפט לגזור עונש קל יותר
61
.
גם בארצות הברית עונש המוות אינו עונש חובה. בשנת1976
קבע בית המשפט העליון
האמריקאי כי חוק של מדינת צפון קרוליינה שקבע עונש מוות כעונש חובה בעבירה של רצח
מדרגה ראשונה נוגד את התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית האוסר על ענישה "אכזרית
"( "ובלתי רגילהcruel and unusual
)"
( , ופסל אותוWoodson v. North Carolina
,). בנימוקיו
קבע בית המשפט כי בטרם מתן גזר הדין יש לשקול את נסיבות המקרה ואת הרקע ונסיבותיו
.האישיות של הנאשם
לעמדתנו, על יסודות העבירה להתייחס לכוונת מבצע העבירה ולא לתוצאות העבירה, וכן
."נכון יהיה להשמיט את התנאי של "מטרה לפגוע בתקומת העם היהודי בארצו ניתן לייחד
את העבירה שתחול כך שתבוצע מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל, כפי שמוצע בהצעת
החוק, או, לחלופין, ל קשור את ההסדר להגדרה של "מעשה טרור", הקבועה בחוק המאבק
בטרור, התשע"ו–
2016, כפי שהוצע גם בהצעת החוק שנדונה בוועדת החוקה ב-
2018
.
16
62
.
נציין כי בדיוני הוועדה בהכנה
לקריאה
ראשונה גם גורמי הביטחון הביעו התנגדות לקביעה
לפיה העונש יהיה עונש חובה, וסברו כי נכון להותיר לבית המשפט שיקול דעת. עמדתם המלאה
של גורמי הביטחון הוצגה בדיון חסוי, ומשכך אנו מנועים מלהציגם כאן, אך נציין את דבריו
של
מתאם השבויים והנעדרים, תא"ל (במיל.) גל הירש, בדיון הפתוח, ולפיהם"
למתאם
השבויים והנעדרים ולמי שעוסק בנוש א של הלוחמה בטרור, במציאות המאוד מורכבת שנגזרת
ונגזרה על מדינת ישראל, צריכה להיות היכולת לפנות לבית המשפט עם דוח חסוי מטעמם קודם
קבלת החלטה, וזה צריך להיות חלק מהחוק".
מנגנון החקיקה באיו"ש (סעיף2
)המוצע
63
.
בסעיף2
להצעת החוק מוצע לקבוע כי שר הביטחון יורה למפקד הצבאי באזור יהודה
והשומרון (להלן–
,האזור) לקבוע הוראות שונות בצו. עוד בטרם נתייחס להוראות לגופן
נתייחס למנגנון זה
, שהוא מנגנון ייחודי שא
ין כמוהו כיום בחקיקה הישראלית .
64
. כידוע, עקרון התחולה הטריטוריאלית הוא עקרון יסוד בחקיקה, ולפיו הנורמות הנקבעות על-
ידי המחוקק חלות אך ורק .בשטח הריבוני של המדינה כל עוד לא נקבע במפורש אחרת
לפיכך,
ככלל, הדין הישראלי
כמכלול אינו חל בשטחי האזור. הדין החל באזו
ר הוא
שילוב בין חקיקה
מלפני1967
(עות'מאנית, מנדטורית וירדנית) לבין תחיקת הביטחון המורכבת צווים ומנשרים
של המפקד הצבאי באזור . משכך, ככלל, דרך המלך לשינויי חקיקה באזור היא באמצעות
.צווים ומנשרים של המפקד הצבאי באזור
65
.
במקרים מסוימים חוקקה הכנסת
חוקים העוסקים ישירות באזור .
ככלל, חוקים אלה הוגבלו
לעניינים בעלי תחולה ישירה על אזרחי מדינת ישראל המתגוררים או שוהים באזור ואשר
הכנסת היא הגוף המחוקק הנבחר על-
ידם (לדוגמה: בתחומי המיסוי, הדין הפלילי, שירות
הביטחון, בחירות וכדומה), או לחקיקה שתכליתה המרכזית הייתה הסדרת
יחסי הגומלין
המשפטיים עם האזור, ובתוך כך עם הר ,שויות הישראליות הפועלות בשטח זה (המפקד הצבאי
ראש המנהל האזרחי, בתי המשפט וכדומה) או עם הרשות הפלסטינית.
66
. יי סוג
ת סמכות הכנסת לחוקק בשטחי האזור נדונה ב"שולי פסק הדין שניתן ביחס ל חוק
ההסדרה( "
בג"ץ1308/17
עיריי
ת סלואד
), אולם לא נקבע תקדים מחייב בנושא זה
.בפסק הדין
שתי העמדות המרכזיות שהוצגו בפסק הדין נבדלות ביחסן להיקף הקשיים הנוצרים מחקיקה
,כאמור של הכנסת באזור
אך
;שתיהן מבוססות על העמדה כי חקיקה כאמור אפשרית
,בתמצית ,הנשיאה (דאז) חיות
שניסחה את דעת הרוב, קבעה
:כי
"
אין זה המקרה הראשון שבו מחוקקת הכנסת חוקים אשר להם תחולה ישירה
בשטחי האזור ...
אך חקיקה זו–
בשונה מחוק ההסדרה שלפנינו–
נועדה
קביעת העונש כעונש חובה עשויה ,לעמדתנו לפגוע באיזונים החוקתיים שבהצעת החוק
ולעמדתנו אין
לכלול הוראה זו בהצעת החוק.
17
,בעיקרה ליצור האחדה בדין החל על ישראלים בשטחי האזור ובשטחי ישראל
ולאפשר למדינה לאכוף את שלטונה וחוקיה על אזרחיה תושבי האזור.
..
הקושי
בהחלה האקסטרה-
טריטוריאלית של חוק ההסדרה מתעצם לנוכח התפיסה
הנורמטיבית שעליה עמדנו, לפיה המסגרת המשפטית שחלה בשטחי האזור
היא זו הקבועה בדיני התפיסה הלוחמתית...
המפקד הצבאי הוא אמנם אורגן
מינהלי הפועל כחלק מהרשות המבצעת והוא נתון למרות הממשלה, הפוע לת
מכוח אמון הכנסת...
. אך בהינתן הגישה של ממשלות ישראל לדורותיהן
ולאורך עשרות שנים כי המפקד הצבאי הוא בעל סמכות החקיקה באזור, קיים
קושי רב לשנות את נורמת הבסיס הנוהגת באשר לזהות הגורם המוסמך
,לחוקק באזור בעקיפין ובדרך של קביעת הסדרים פרטניים. בנסיבות אלה
ס וגיית סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים אשר להם תחולה ישירה באזור, כמו
גם שאלת כפיפותה של הכנסת בחקיקה מעין זו לכללי המשפט הבינלאומי
,החלים בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית מעוררות קשיים לא מבוטלים ואינן
נקיות מספקות...
."
לעומתה, באופן מעט שונה אך עם תוצאה דומה בכל הנג וע לסמכות הכנסת, קבע השופט
:סולברג, שניסח את דעת המיעוט, כדלקמן
"
,סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים שלהם תחולה ישירה באזור עשויה לעורר
קשיים מעשיים..
.
אולם אין בכוחם של הקשיים הללו כדי לגרוע מעצם קיומה
של הסמכות
; הסמכות שרירה וקיימת... המפקד הצבאי נתון למרותה ש ל
הממשלה; הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. אלה הן מושכלות יסוד. אם
.מבקשת הכנסת להחיל את חוקיה על האזור, יהי כן..
"
67
.
לכאורה, הצעת החוק מתבססת על העיקרון לפיו החקיקה באזור היא באמצעות צווים של
ה מפקד
הצבאי
,באזור
שהיא,
,כאמור אכן
דרך המלך המקובלת והנהוגה לאורך ה שנים
לחקיקה ב
שטחי ה
אזור. עם זאת , לאור העובדה כי הסעיף המוצע קובע מראש את תוכן
החקיקה שעתידה להיות מעוגנת בתחיקת הביטחון, וזאת ללא הותרת שיקול דעת לשר
הביטחון או למפקד כוחות צה"ל באזור
, הרי שניתן
לראות את התיקון
כ סוג של חקיקה
ישירה של הכנסת ב שטחי
ה
אזור .
68
. ב
הקשר זה יודגש, כי למרות שקיימות דוגמאות להפעלת סמכויות החקיקה החוץ-
,טריטוריאליות של הכנסת גם בשטחי האזור המקרה הנוסף
ו היחיד בספר החוקים שבו ננקט
דפוס חקיקה
,דומה הוא חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור
התשנ"ח–
1998. ואולם, בחוק זה דובר
על
מתן ה
נחיה ביצועית
לשר הביטחון להורות למפקד כוחות
,צה"ל באזור להסיר מצבות זיכרון שהקמתן מהווה עבירה ולא
בקביעה ישירה
של תוכן
הנורמה בשטחי האזור, תוך התערבות
בסמכויות החקיקה
שהותרו, ככלל, עד היום בידי
.המפקד הצבאי
69
.
,בענייננו
החריגה האמורה מדפוס החקיקה הנהוג משמעו
תית במיוחד,
לנוכח העובדה
שההסדרים המוצעים בסעיף2
,להצעת החוק
משפיעים במישרין על
זכויות נאשמים בהליכים
18
המתנהלים באזור.
יתרה מכך, השפעתם של ההסדרים המוצעים תהיה בפועל
אך ו רק על
זכויותיהם של תושבי האזור הפלסטינים ולא על זכויות ישראלים באזור
(אשר עומדים לדין
לפי הוראות
חוק העונשין ו בפני בתי
ה משפט
ה
אזרחיים בישראל)
. בכך
יש
חריגה משמעותית
מן המדיניות
הזהירה שננקטה עד עתה
,ותוארה לעיל ולפיה, הכנסת נמנעה, לרוב, מהחלה
ישירה של חקיק
ה
על האזור, בפרט כאשר חקיקה זו עסקה
בזכויותיהם ו
ב חובותיהם של מי
שאינם אזרחי ישראל.
70
. מע ,בר לכך הצעת החוק
אף יוצרת
חוסר בהירות נורמטיבית עבור
המפקד הצבאי,
וזאת בשל
הכפפת
תחיקת הביטחון לחקיקה ישירה של הכנסת
, בד בבד עם כפיפותו של המפקד הצבאי
ל דיני התפיסה הלוחמתית
ו
המשפט הבינלאומי
, כפי שכבר תואר לעיל ,. בהתאם לדינים אלה
החקיקה באזור נבחנת לאור הו ראות המשפט הבינלאומי, ובפרט תקנה43
לתקנות האג,
הקובעת כי "בעבור סמכות השלטון החוקי למעשה לידי הכובש, עליו לנקוט בכל האמצעים
שביכולתו על מנת להחזיר ולהבטיח במידת האפשר את הסדר והחיים הציבוריים, תוך כיבוד
"החוקים שבתוקף בארץ אלא אם כן קיימת מניעה מוחלטת לכך .
ההסדר המוצע עשוי ליצור
מתח בין שתי מערכות הדינים
האמורות
ולהותיר כאמור את המפקד הצבאי במצב של חוסר
בהירות
כ.מי שבידיו סמכויות החקיקה באזור
,נזכיר גם את שתי האמנות שהזכרנו לעיל
ICCPR
.ואמנת ז'נבה הרביעית, שאף הן עשויות להציב קושי בפני המפקד הצבאי
71
. נציין ג ם כי עד כה ההוראות הקבועות בצו בדבר הוראות ביטחון בעניין עונש מוות נהנו מהגנת
סעיף שמירת הדינים שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שינוי בהוראות אלה עשוי לפתוח
.לבחינה חוקתית גם את ההוראות הקיימות
הרוב הדרוש להכרעה בבית המשפט (סעיף2
)המוצע
72
.
סעיף165
" (א) לצו בדבר הוראות ביטחון קובע כי
לא יוטל על הנאשם בבי
ת משפט צבאי גזר-
דין מוות, אלא אם כן היה מותב בית המשפט הצבאי מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה
פחותה מסגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד ."
בסעיף2
להצעת החוק מוצע לקבוע כי הדרישה
לגזר דין פה אחד תתבטל, וניתן יהיה לגזור עונש מוות גם ברוב רגיל .
73
. נציין כי גם באר צות הברית הדרישה, הן ברמה הפדרלית והן ברוב רובן של המדינות בהן יש
.עונש מוות, היא להכרעה פה אחד שתי
המדינ
ות היחיד
ות שחריג
ות בהקשר זה ה
ן
אלבמה, וגם
בה דרוש רוב מיוחס של10
מתוך12
מושבעים כדי לגזור עונש מוות , ופלורידה, שבה מאז2023
דרוש רוב מיוחס של8
מתוך12
.מושבעים
לאור ייחודיות מנגנון החקיקה המוצע בהצעת החוק
, משמעויותיו מבחינ
ת הדין הבינלאומי
והקשי
י ,ם שהוא עשוי להציב בפני המפקד הצבאי באזור על הוועדה לשמוע את עמדותיהם
הצ של"ל ו
משרד
י ןוחטיבה, המשפטים וץ חהו בנושא.
19
ביטול האפשרות להקל בעונש (סעיף2
)המוצע
74
.
סעיף184
(א) לצו בדבר הוראות ביטחון קובע כי
מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להקל על
תנאי בעונשו של מי שנידון בידי בית משפט צבאי או לחון אותו על תנאי . סמכות זו נתונה
בישראל לנשיא המדי נה, מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה. בהיותו של המפקד הצבאי הריבון
.באזור, מקנה לו הצו סמכות זו לגבי מי שהורשע בבתי המשפט הצבאיים באזור
75
. הקלה בעונש אינה זכות מוקנית
, ואף מורשע אינו יכול לצפות לכך שיהנה ממנה ,. יחד עם זאת
כפי שציינו, סוגיית עונש המוות מעוררת
קשיים חוקתיים ואינהרנטיים, וקשיים אלה
מתעצמים כאשר נקבעים הסדרים ספציפיים
החורגים מהמקוב.ל
,בנוסף, כפי שציינו לעיל
הוראה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות
ומדיניות ועם הוראות אמנת ז'נבה הרביעית, ויש בכך כדי לעורר קשיים נ.וספים
חוסר קוהרנטיות בהסדרים המוצעים
76
.
עמדנו על ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, והצגנו את הקשיים החוקתיים והיישומיים
שעולים
מחלקם. עניי
ן
נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא ההבדלים בהסדרים המוצעים בין
ההסדר
המוצע בישראל לבין ההסדר המוצע באיו"ש. איננו פוסלים על הסף את האפשרות
שיהיו הסדרים שונים, והרי כבר כיום יש הבדל בין הדין
ב ,ישראל לבין הדין באזור. עם זאת
אם כבר נדרשים לתיקון אחד בשני ההסדרים, במטרה להשיג את אותן
תכליות
בשניהם, נכון
יהיה שגם שתהיה הלימה בינ.יהם
,כאמור לעמדתנו נוכח הבעייתיות האינהרנטית שבעונש מוות, בהיותו בלתי הפיך, נכון
להקשיח את התנאים להטלת עונש מוות, ולא להקל עליהם . בנוסף, כפי שציינו, יש לבחון
את משמעויותיהן המדיניות והמשפטיות של חקיקה בניגוד ל 'הערה כללית מס36
בנוגע
לפרשנות סעיף6 ל-
ICCPR
מטע ם
ועדת זכויות האדם של האו"ם.
נוכח הקשיים שמציב הסדר זה, לעמדתנו לא נכון לכלול הסדר זה בהצעת החוק . אם
הרציונל בבסיס ההצעה הוא החשש שמא יוקל בעונשו של הנדון למוות כדי שניתן יהיה
לשחררו בעסקה מדינית, ייתכן שהפיתרון לכך הוא באמצעות תיקון סעיף8
ב לחוק
הממשלה, התשס"א–
2001, המסדיר את
סמכויות הממשלה בנושא, וקובע גם סייגים
לשחרור אסירים בנסיבות כאלה.
20
77
.
:אלה עיקרי ההבדלים בין ההסדרים המוצעים
חוק העונשין
)(ישראל
צו בדבר הוראות
)ביטחון (איו"ש
הערות
יסוד
ות העבירה ע ונש המוות יחול רק
בנסיבות העבירה
המוצעות בהצעת
החוק: "הגורם
בכוונה או באדישות
למותו של אזרח
ישראל כשהמעשה
נעשה מתוך מניע של
גזענות א ו עוינות
כלפי ציבור... ומתוך
מטרה לפגוע במדינת
ישראל ובתקומת
העם היהודי
בארצו."
לא מוצע שינוי
בהסדר הקיים בצו
בדבר הוראות
ביטחון, לפיו עונש
מוות חל על עבירת
:רצח באשר היא
"הגורם
בכוונה
למותו של
אחר."
ביסודות העבירה
ניכרים3
הבדלים
עיקריים: היסוד
הנפשי הדרו
ש
ו זהותו של
הנפגע.
נסיבות נוספות
גם אם גרימת
המוות נעשתה תוך
ביצוע עבירה או
תוך הכנות לביצועה
כדי להקל על
ביצועה, וכן אם
גרימת המוות
נעשתה כשנעברה
עבירה אחרת, כדי
להבטיח בריחה או
.הימלטות מעונש
ב חוק העונשין
קיימות הוראות
דומות לגבי רצח
בנסיבות
מחמירות שדינו
מאסר עולם
.חובה
שיקול דעת בית
המשפט
עונש חובה לא עונש חובה
הקלה בעונש מותרת אסורה
אופן ביצוע עונש המוות
78
.
.במהלך דיוני הוועדה התעוררה שאלת אופן ביצוע עונש המוות ףיעס 7 קוחל יתב טפשמה
(עבירות שעונשן מוות), התשכ"א–
1961
, שנחקק לקראת משפט אייכמן, הקים לתחייה את
סעיף
38
לפקודת החוק הפלילי,
1936
, שקבע כי "עונש מיתה יוטל ע"י תליית העבריין בצווארו
דע תאיצי ותמשנ". תקנות בתי הסוהר מ-
1925
קובעות פרטים נוספים לעניין אופן הביצוע.
21
חר
יג לכך הוא עונש מוות בעבירות לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–
1955
, שסעיף493
בו
קובע כי ה.עונש יבוצע בירייה
79
. בצו ב ,דבר הוראות ביטחון לא נקבעו הוראות לעניין ביצוע עונש המוות באזור יהודה והשומרון
אך סעיף52
ל.תקנות ההגנה, שאף הן חלות באזור, קובע כי העונש יהיה בתלייה
80
. במדינות ארצות הברית יש הסדרים שונים באשר לביצוע עונש המוות, ךא יעצמאה ץופנה רתויב
הוא זריקת רעל. סקירה מפורטת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין שיטות ההוצאה
להורג בארצות הברית, שנערכה לבקשתנו, הופצה בנפרד. ביפן, השיטה היחידה לביצוע עונש
מוות היא תלייה18
.
81
.
נציין בהקשר זה, כי אף בתקופות שבהן עונש המוות רווח בעולם, במאות השנים האחרונות
נעשו מאמצים להפוך את אמצעי הענישה לכזה הגו רם פחות סבל. אפילו הגיליוטינה, שבה נעשה
לראשונה שימוש ב-
1792
, פותחה במטרה ליצור אמצעי מהיר שיפחית את סבלו של המוצא
להורג19
. גם זריקת הרעל, בה נעשה שימוש לראשונה בארצות הברית ב-
1982
, היא שיטה
שפותחה מטעמים אלה, הגם שאף היא אינה חפה מבעיות, ובארצות הברית אירע ו מקרים בהם
סיבוכים שונים
ומרג ךכל ש הליך ההוצאה להורג
ךשמנ כמה שעות, ו
במקרים אחרים
איבה אף
לביטולה20
.
82
.
לעמדתנו, לא בטוח שהצעת החוק הנוכחית היא המסגרת הנכונה להסדרת אופן ביצוע עונש
המוות, בהינתן העובדה שהיא עוסקת בעונש מוות בעבירות מסוימות, בעוד שבעבירות אחרות
יוותרו ההסדרים
.הקבועים כיום בחקיקה הישראלית, כלומר, תלייה או ירייה לכמ םוקמ, םא
יוחלט לעשות כן, הדרך לעשות זאת היא באמצעות תיקון חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן
מוות).
,בברכה
הצוות המשפטי
הוועדה לביטחון לאומי
18
,"
n
a
p
aJ n
r
e
d
o
M
ni n
oit
u
c
e
x
E f
o s
d
o
h
t
e
M
ni s
e
g
n
a
h
C :g
nig
n
a
h o
t g
nid
a
e
h
e
B
m
o
r
F
" ,a
t
a
g
a
N
ijn
e
K
Kansai Univ. Rev. L. & Pol. 44, 2023
19
,קובי חוברה
המתה בלי חסד: היסטוריה של הוצאות להורג ,
Think& Drink Different
2019
', עמ47
-
50
.
20
'חוברה, שם, עמ72
-
73
.