חומר רקע

1 ה רפורמה באסדרת שוק השידורים עמדת הרשות השנ יה י הקדמה 1. "( הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הרשות השנייה" " או הרשות ") סבורה כי עדכונה של האסדרה הנוכחית הכרחי עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות ,בשנים האחרונות לרבות הפצת שידורים באמצעות ,רשת האינטרנט השינויים והמגמות בה רגלי הצפייה, ו כניסתם של ספקי תכנים . תמורות אלו בשוק השידורים הובילו לכך שה אסדרה הנוכחית (למרות עדכונה בעבר )תוך מגמה של צמצום האסדרה הפכה למיושנת ואינה יכולה להתמודד כראוי עם השינויים המהותיים האמורים וכשלי השוק שהתפתחו. 2. חשיבותו ומרכזיותו של תחום השידורים אינו נובע מהיקפו הכלכלי של תחום זה, אלא בשל היותו גורם ,מרכזי בעיצוב החברה הישראלית תרבותה ו לכידותה . ענף השידורים מהווה, בין היתר, גורם ראשוני במעלה באספקת מרבית המידע לאזרחים בכל תחומי החיים ; "עיצוב "סדר היום הציבורי באמצעות חשיפתו של הציבור הישראלי למיד ע ו ;לדעות שונות הרווחות בחברה; בעיצובה של התרבות הישראלית וגם ב תרומתו לזהות ישראלית ייחודית אשר מהווה בסיס חברתי, תרבותי ולאומי, .משתף ומלכד 3. הרשות השנייה תומכת ב יוזמה לריכוז האסדרה בידי רשות מאסדרת אחודה, ,סטטוטורית עצמאית , ייעודית ל תחום השידורים המסחריים. רשות שתוכל לתת מענה לצורך החשוב ב א סדרה מקצועית של תחום זה, בראייה כוללת וארוכת טווח , תוך התמקדות באינטרסים הציבוריים החשובים שיפורטו בהמשך מסמך זה. 4. התכלית הכלכלית המרכזית עליה מבוססת האסדרה המחודשת של ענף השידורים היא קידומו ושמירתו של ,שוק חופשי מאוזן ות חרותי , עם חסמי כניסה נמוכים ככל שניתן, ללא חסמי מעבר לציבור הלקוחות ,זאת,, בין היתר באמצעות קביעת מנגנוני הגנה ו איזון כוחות בין הגורמים החזקים לחלשים הפועלים בשוק. באופן זה יובטח האינטרס הציבורי- שוק עם טווח מוצרים (תוכן טלוויזיוני )רחב ואיכותי ,המסופקים לציבור בתנאים הוגנים , תוך חיזוק ושמירה על התרבות והיצירה הישראלית. 5. תזכיר החוק הולך כברת דרך בכדי להגיע לתכלית זו, בעיקר ביחס לביטול ההגבלות הנוגעות למודלים הכלכלים בהם פועלים השחקנים בענף. למרות זאת, קיימות מספר נקודות כשל משמעותיות ,בהן לעמדת הרשות, האסדר ה המוצעת איננה משרתת את התכלית המוצהרת באופן שעשוי לסכן את מטרותיה- .קיומו של שוק חופשי, מאוזן ותחרותי 6. נראה, כי בבסיס המודל אותו מבקש תזכיר החוק להחיל על השחקנים, עומדות הנחות יסוד אשר ספק רב אם יתקיימו. הנחות אלו עלולות לגרום לצמצום מהותי בתחולת החוק (כך שעל חלק מהשחקנים המשמעותיים לא תחול האסדרה), ובאפשרות לעשות שימוש במנגנוני האיזון העיקריים . האסדרה גם מתעלמת למעשה מהאפשרות של התפתחויות ושינויים אפשריים .עתידיים במבנה השוק 2 7. חשוב לזכור שרפורמה מוצלחת איננה 'נכונה לשעתה', אלא אמורה להיות רלוונטית ב מצבים ע תידיים שונים שלעיתים קשה ואף בלתי אפשרי לצפותם מראש. כידוע, שינוי חקיקה ראשית הוא דבר מורכב שאורך זמן רב, ולכן חיוני בנקודת הזמן הנוכחית, בה מבקשים לאסדר את ענף השידורים המסחריים מחדש, לחוקק חוק שידורים שישרת ככל הניתן את התכליות הרלוונטיות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ולהימנע מהשארת 'חורים שחורים' שעשויים לעקר חלק ניכר מהאסדרה. זאת יושג ,, בין היתר באמצעות ""אדישות טכנולוגית וגאוגרפית בו הימנעות מקביעות שאינן עומדות במבחני הזמן (כגון– קביעת רף הכנסה נומינלי ו קבוע שאיננו מתעדכן עם עבור הזמן ושינוי ב נתוני .)השוק 8. ,בתמציתיות העקרונות אשר אסדרה מעודכנת צריכ ה ל התבסס עליהם, כוללים: א. הבטחת קיומו וקידומו של שוק חופשי ,מאוזן ותחרותי – על מנת שיתקיים בו היצע רחב של שידורים מגוונים ואיכותיים בתנאים הוגנים לצרכ נים; ב. צמצום האסדר ה הנוכחית ו מיקודה בהגנה על האינטרסים הצי בוריים החשובים ביותר ,ובהם: • חיזוק ו שמירה על התרבות ו ה יצירה הישראלית ; • ,הקלה על כניסת ערוצים וספקי חדשות ושמירה על שוק מידע ודעות פתוח ,תחרותי ,מגוון , פלורלי סטי, המייצג את כלל הדעות והמגזרים, החיוני לחיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית ולתחושת השייכות של כל חלקיה; • הגנה על ציבור הצופים – ,הגנה על קטינים הבטחת שקיפות ו מניעת הטעיה מסחרית (לרבות )ע"י שיווק סמוי , הבטחת נגישות ל,בעלי מוגבלויות מניעת שידורים אסורים (כגון עבירות פליליות, תועבה, תעמולה מפלגתית; 9. עקרונות אלו צריכים להיות מיושמים באמצעות אסדרה מקלה אך ממוקדת ב אינטרסים הציבוריים ,החשובים ביותר וזאת באמצעות מנגנוני הגנה, אשר יעמדו ככל ה ניתן במבחן הזמן והשינויים אשר .הוא מביא עמו מנגנונים, אשר מרביתם הינם ייעודיים ואינם מצויים בסמכותם או התמחותם של גורמי .אסדרה אחרים 10 . באשר ל יישומם של אותם מנגנוני ההגנה ייעודיים הדר ושים לשם ההגנה על האינטרסים הציבוריים החשובים – ניסיון העבר מלמד )(למשל בשוק הסלולר ,כי הצלח הת של אסדרה ,ובמיוחד בשווקים עם חסמי כניסה גבוהים ומיעוט שחקנים (כבשוק התקשורת,) דורשת כי אלו ייושמו ע"י גורם מאסדר ייעודי ו מקצועי ,ה עוקב ,פועל ומחליט, באופן רציף, ה שוקל במסגרת הפעלת סמכויותיו את כלל האינטרסים הציבוריים, הכלכליים- תחרותיים והאחרים , באופן כולל ומאוזן. 11 . מסמך זה, על נספחיו, כולל את התייחסות הרשות השנייה ל תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג- 2023 "(תזכיר החוק" " או התזכיר )" שהופץ להערות הציבור ביום24.7.2023 . 3 תוכן עניינים הקדמה ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 1 תוכן עניינים ................................ ................................ ................................ ................................ ... 3 'פרק א– תחולת האסדרה ................................ ................................ ................................ ............... 5 תמצית ההתייחסות לתזכיר החוק ................................ ................................ ................................ 5 תמצית עמדת הרשות השנייה לעניין תחולת החוק ................................ ................................ .......... 7 ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע..................... 7 סיווג השחקנים ................................ ................................ ................................ .......................... 9 הערות נוספות ................................ ................................ ................................ .......................... 11 'פרק ב– הכלכלי-תחרותי ................................ ................................ ................................ .............. 12 תמצית ההתייחסות לתזכיר החוק ................................ ................................ .............................. 12 תמצית עמדת הרשות הש נייה ................................ ................................ ................................ ..... 13 ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע................... 13 כשלי השוק ומנגנוני ההגנה ................................ ................................ ................................ ........ 15 'פרק ג– התרבות והחברה הישראלית ................................ ................................ ............................. 17 תמצית התייחסות הרשות השניה לתזכיר החוק ................................ ................................ ........... 17 ו בהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע................... 18 מנגנוני ההגנה ................................ ................................ ................................ ........................... 21 'פרק ד– "שוק "החדשות ................................ ................................ ................................ .............. 24 תמצית ההתייחסות לתזכיר החוק ................................ ................................ .............................. 24 ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע................... 27 מנגנוני ההגנה ................................ ................................ ................................ ........................... 27 היבטים נוספים בתזכיר החוק ................................ ................................ ................................ .... 29 'פרק ה– מאפייני הגוף המאסדר ................................ ................................ ................................ .... 31 תמצית ההתייחסות לתזכיר החוק ................................ ................................ .............................. 31 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 33 'פרק ו– סמכויות הגוף המאסדר ................................ ................................ ................................ .... 34 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 35 'פרק ז– נושאים נוספים ................................ ................................ ................................ ............... 37 מגבלות על תוכן משודר ................................ ................................ ................................ ............. 37 מידע לעניין אמידת נתוני צפייה ................................ ................................ ................................ .. 37 4 הפצת שידורים בידי הרשות ................................ ................................ ................................ ....... 37 'נספח א– מיפוי שוק השידורים הישראלי ................................ ................................ ....................... 38 'נספח ב– פירוט מנגנוני האסדרה לצורך שמירת האינטרסים הכלכליים-תחרותיים............................. 40 תכולת האסדרה בהתאם לסיווג השח קנים ................................ ................................ .................. 40 המחשת האסדרה המוצעת ................................ ................................ ................................ ........ 41 'נספח ג– ניתוח חובות ההשקעה וסיכום עמדת הרשות השנייה בנושא ................................ ............... 42 אומדן כספי של המחויבות להשקעה– ספקי התכנים ................................ ................................ .... 42 אומדן כספי של המחויבות להשקעה– ערוצים ................................ ................................ ............. 44 עמדת הרשו ת השנייה ................................ ................................ ................................ ................ 44 'נספח ד– נתוני הרייטינג בשנים האחרונות ................................ ................................ ..................... 46 ניתוח סך הצפייה ................................ ................................ ................................ ...................... 46 ניתוח ערוצי הברודקאסט ................................ ................................ ................................ .......... 46 נספח ה '- השוואה בינלאומית לרשויות רגולטוריות בתחום המדיה באירופה ................................ ...... 49 סיכום מאפייני הרשויות לא סדרת תחום המדיה באירופה ................................ ............................. 49 פירוט מאפייני הרשויות לאסדרת תחום המדיה באירופה לפי מדינה ................................ .............. 49 נספח ו ' – מפעיליDTT באירופה ................................ ................................ ................................ .... 51 5 פרק 'א– תחולת האסדרה תמצית ההתייחסות לתזכיר החוק 12 . .פרק זה יעסוק בשאלה על מי תחול ועל מי לא תחול האסדרה המוצעת להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק ובין עמדת הרשות השנייה (הבדלים נוספים יפורטו בגוף הפרק ו )בנספחים לעניין תחולת אה סדרה : א. הרף הקובע את תחולת האסדרה תזכיר החוק בתזכיר ומ צע להחיל את האסדרה באמצעות חובת רישום:על (1) ספקי תכנים שנרשמו כספק ,כאשר חובת רישום מוטלת רק על ספק עם הכנסות שנתיות של 300 מ ' ₪ לפח ות; (2) ערוצים וספקי חדשות רק אם הינם מועברים באמצעות ספקי תכנים רשומים. לאי תחולת האסדרה על גופי שידור מסחרי שאינם באים במסגרת הגדרות תזכיר החוק היבטים רבים, בין ב היבט ה חובות ובין ב היבט ה זכויות, אשר יוצרת כשלי שוק, והכל כמפורט בהמשך פרק זה ו ב יתר פרקי ה.מסמך הליקויים/הכשלים בצמצום תחולת החוק המוצעת ,ראשית אי החלת האסדרה על גורמים משמעותיים בענף השידורים, היא תוצאה לא סבירה ולא רצויה. לפי תזכיר החוק, ספקי תכנים המספקים שירות למאות אלפי מנויים יהיו פטורים לחלוטין מהאסדרה , כך ש .יווצר עיוות מלאכותי של מגרש המשחקים בין גופי השידור עליהם לא תוחל האסדרה על פי תזכיר החוק יהיו(1 ) ספקים משמעותיים שרף הכנסותיהם מתחת לרף ההכנסות של300 מיליון ;₪ו-(2 ) ,)ערוצים בעלי היקף הכנסות משמעותי (ואפילו כאלו עם תכני חדשות שאינם מועברים באמצעות ספקי תכנים רשומים (אלא באמצעות ספקים שהכנסותיהם מתחת לרף האמ.)ור ושבחרו שלא להירשם שנית, לא סביר לקבוע את תחולת האסדרה על הערוצים וספקי החדשות הישראליים אך ורק .כפונקציה של היקף ההכנסות של ספק התכנים המעביר אותם הרציונל להחלת האסדרה על ערוצים מסויימים וספקי חדשות אינו נובע מהיקף ההכנסות של המפיץ שלהם, אלא בשל מאפיי ני אותם ערוצים וספקי חדשות .והאינטרס הציבורי הראוי להגנה עמדת הרשות השנייה (1) להנמיך באופן משמעותי את רף התחולה לספקי תכנים (ל- 90 מיליון)₪ ; (2) לקבוע תבחינים ורף תחולת אסדרה נפרדים על כל אחד מסוגי הגופים הפועלים בענף השידורים: ספקי תכנים, ערוצים ישראלים וספקי חד שות- כל סוג בנפרד. באופן זה תחול .'אסדרה על ערוצים משמעותיים גם אם הם מועברים באמצעות ספקי תכנים שאינם 'רשומים ב. ערוצים הכוללים תוכן שיווקי תזכיר החוק התזכיר מחיל את האסדרה רק על ערוצים ישראלים שכוללים תוכן שיווקי . כך, ערוצים שאינם כוללים תוכן שיווקי (למעט ספקי חדשות), נמצאים מחוץ לאסדרה )(לדוגמה: ערוצים בדמי מנוי , .'אפילו אם הם משודרים על ספקי תכנים 'רשומים 6 הליקויים/הכשלים בהצעה זו קביעת אסדרה המתבססת על מודל ההכנסות :של הגוף המדובר (ערוץ) לוקה בשני כשלים ,ראשית היא סותרת את נקודת המוצא בתזכיר החוק המאפשר ת חופש בחירה במודל העסקי של המפוקחים וחוסר ה רלוונטיות של מודל ההכנסות לגבי איפיון הגורם המשדר , ל תחולת ו ל תכול ת האסדרה לגביו. שנית, היא עלולה ליצור גופים (ערוצים) שמחוץ לאסדרה רק בשל בחירת מודל הכנסות שונה מהנ"ל , כך ש שוב ייווצר עיוות מיותר במגרש המשחקים ותמר יץ מלאכותי לבחירת מודל עסקי מסוים כדי לצאת מגדר תחולת האסדרה . שלישית, אפילו סובר תזכיר החוק כי ערוצים בדמי מנוי יחסו תחת האסדרה באמצעות ספק התכנים , סברה זו מוטעית לכל הפחות באשר לערוץ בדמי מנוי שאינו בבעלות ספק תכנים .)(רשום לא סביר כי ספק התכנים יפעל כזר ועו הארוכה של הגוף המאסדר לאכיפת החוק על ערוץ שאינו בבעלותו, ויתר על כן, על ערוץ בדמי מנוי שהפעיל את זכות המעבר שלו כלפי הספק אף ללא הסכם .ביניהם עמדת הרשות השנייה יש להחיל את האסדרה על ערוצים ללא קשר למודל( ההכנסות שלהם עם/בלי תוכן שיווקי), כל עוד הם עומד ים ברף ובהיקף פעילות מסוים (כמפורט ב המשך הפרק) . ג. גופים שפעילותם העיקרית היא הפצת תכני משתמשים תזכיר החוק התזכיר" מחריג באופן מפורש מההגדרה של ספק תכנים" גופים שפעילותם העיקרית הי א הפצה של תכני משתמשים . הליקויים/הכשלים בהגדרה זו ההגדרה גורמת לעיוות בשל הי מנעותה מהתייחסות למאפייני הערוצים המשודרים. קרי, גם ערוצים משמעותיים אשר היו כפופים לאסדרה על פי הקבוע בתזכיר החוק, יוחרגו ממנה רק בשל היקף הכנסות מ עיסוק נוסף של הגורם המשדר, שיהיה גדול מזה של אותם ערוצים המשודרים על .ידו תבחין שאינו רלוונטי לתכליות האסדר .ה מדובר ב ,עיוות נוסף ומיותר של מגרש המשחקים אשר עלול לשמש כר פורה לתכנון עסקי שיאפשר לה וציא ספקים וערוצים מגדר האסדרה ללא הצדקה עניינית. עמדת הרשות השנייה יש לאבחן ולהחיל אסדרה על כל גורם משמעותי שמפיץ ערוצים מרף הכנסות/מנויים מסויים לציבור הישראלי, ללא ק שר להיקפה של כל פעילות נוספת של הגוף המשדר (אשר מן הסתם לא )תילקח בחשבון בהקשר לאסדרה . אין לתת, ללא הצדקה עניינית, יחס שונה לגורמים דומים שמבצעים פעילות אספקה של תכני צפייה-ושמע בישראל , רק בשל קיומה של פעילות עסקית נוספת בהיקף הכנסות גדול מזה של השידורים . ד. קביעת רף ללא סמכות שינוי תזכיר החוק בתזכיר נ קבע רף הכנסות נומינלי וקבוע)(סטטי , לצורך הגדרת גורמים בעלי היקף פעילות .בינוני/גדול 7 הליקויים/הכשלים בהגדרה זו קביעה של רף הכנסות נומינלי, קבוע, ו ללא סמכות שינוי , לוקה בשני כשל ים : ,ראשית השינוי הצפוי בערך הכסף שישנה בהכרח את רשימת וגודלם היחסי של הגופים עליהם תחול האסדרה (שעלולה להיות בניגוד לתכליות החקיקה והאסדרה ;)במועד החקיקה ,שנית השתנות עקומת ההתפלגות של השחקנים בשוק, מספרם וגודלם היחסי על פני זמן , עלול ליצור עיוותים וחוסר יכולת ליישם את המדיניות שנקבעה בח וק. עמדת הרשות השנייה יש להימנע מקיבעון של נתונים מספריים ככלל בדבר חקיקה שיחול שנים רבות לעתיד מבלי לקבוע מנגנון עדכון . רף התחולה צריך להיות דינאמי , כדי להיוותר רלוונטי, ולכן יש להוסיף סעיף אשר מסמיך את המועצה לעדכן מעת לעת את הנתונים המספריים הנקובים בחו ק על מנת ליישם את עקרונות המדיניות שבחוק. תמצית עמדת הרשות השנייה לעניין תחולת החוק 13 . חרף הניסיונות ל קדם באמצעות תזכיר החוק ,שוק חופשי מאוזן ותחרותי , חלק מהאסדרה המוצעת .מייצרת מקטעי שוק מהותיים שאינם נופלים תחת תחולת החוק לאור דברים אלו, עמדת הרשות השנייה ה יא כי נדרש לקיים מודל חליפי :בו יישמרו העקרונות הבאים • יש להגדיר את הפעילויות הרלוונטיות בהתאם לתוצר בלבד, וללא אבחנה גיאוגרפית ,, טכנולוגית ה או מודל ה כלכלי .בו פועלים הגופים • יש להפריד בין ספקי התכנים בין ל ערוצים לבין ספקי החדשות , כך שתחולת האסדרה על הערוצי ם ועל ספקי החדשות לא תהיה תלויה בנתון לא רלוונטי– הפצתם על ידי ספקי תכנים ''רשומים , אלא במאפיניהם. • יש להחיל את האסדרה על שחקנים ברף נמוך משמעותית .מזה המוצע בתזכיר החוק • יש לאפשר דינאמיות .בתבחינים באמצעותם נקבעת תחולת האסדרה ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, ס יכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע 14 . ,כאמור התכלית הכלכלית המרכזית בכל אסדרה כלכלית היא קידומו ושמירתו של ,שוק חופשי מאוזן ותחרותי , עם חסמי כניסה נמוכים,ככל שניתן ללא חסמי מעבר לציבור הלקוחות , עם מנגנוני הגנה לאיזון כוחות בין הגורמים החזקים לחלשים הפועלים בשוק, הן אנכית והן אופקית , לשם הבטחת האינטרס הציבורי- שוק עם טווח מוצרים (תוכן טלוויזיוני) רחב ואיכותי, המסופקים לציבור בתנאים הוגנים. 15 . הנחת הבסיס המעודכנת היא כי ההתפתחויות הטכנולוגיות הובילו לכך שהתשתית באמצעותה מופצים התכנים איננה מוגבלת טכנית ולכן איננו עוסקים במשאב ציבורי מוגבל כבעבר. כמו כן, אין משמעות מעשית למיקומו הגיאוגרפי של הגורם המשדר , אלא לתוצר - שידור תוכן טלוויזיוני ייעודי לציבור הישראלי . 16 . מעבר לכך, גם המודלים המסורתיים של הכנסות הערוצים המסחריים ממכירת זמן אוויר לשידור פרסומות מאותג רים על ידי ,התגברות הפרסום בדיגיטל ההתפתחו יו ת הטכנולוגי ו ת והשינויים בהרגלי :הצפייה, לרבות ,מעבר מפרסמים לפרסום מפולח וממוקד בדיגיטל התגברות צריכת תכנים לפי דרישה 8 ( VOD ;) והאפשרות לצרוך תכנים של ערוצים ליניאריים בצפייה נדחית תוך דילוג על הפרסומות כניסתם לישר אל במהלך העשור האחרון של שחקנים מקומיים ובינלאומיים שמציעים מודלים מגוונים לאספקת תכנים אודיו- .ויזואליים באמצעות רשת האינטרנט1 17 . ,כיום מספר המנויים לספקי שידורים אשר צורכים את התכנים באמצעות רשת האינטרנט, עומד על כמחצית, 2 כאשר מגמ ת צריכת התכנים דרך האינטרנט רק הולכת ומתגברת . 18 . למותר לציין, כי ה על שחקנים הפועלים באמצעות רשת האינטרנט לא חלות חובות אשר חלות על גורמי השידור באמצעות תשתיות הכבלים והלוויין, אך אין חולק שגורמי שידור אלו הם חלק אינטגרלי מענף השידורים, משפיעים עליו ועל יתר הגורמים הפועלים במסגרתו, וכמ.ובן גם על ציבור הצרכנים/הצופים 19 . התוצאה של ההתפתחויות הנ"ל היא, ש כיום מתקיים למעשה בענף השידורים מגרש משחקים מפלה לא ו מאוזן . מצד אחד פועלים בשוק השידורים המסחריים שחקנים ותיקים על גבי תשתי ו ת מסורתי ות )(כבלים ולוויין באופן מוסדר ותחת חובות אסדרה משמעותיות, ו מצד שני, שחקנים אחרים, חלקם בינלאומיים, שפועלים בצורה חופשית ללא אסדרה, וללא מנגנוני הגנה על הציבור . כך התפתח בשנים האחרונות מצב עולם של מגרש משחקים בו מתקיימת תחרות בלתי הוגנת . 20 . ,לאור זאת יש "לאזן את מגרש המשחקים" וליישם אסדרה חדשה, רלוונטית ואפקטיבית, שה יא מוכוונת "תוצר", חלה על כלל השחקנים בשוק, אדישה טכנולוגית (אינה תלויה בסוג התשתית/התווך או הטכנולוגיה באמצעותם מועברים השידורים), ו אדישה ג י אוגרפי ת (אינה תלויה במיקומו של הגורם המשדר), ובלבד שהתוצר או השירות מסופק ו מיועד לקהל הישראלי . ללא איזון כאמור– נפ געת .התחרות 21 . לשם יצירת איזון בשוק השידורים – ,יש להכניס את כלל השחקנים (ערוצים וספקי שידורים לסוגיהם כולל גופים בינלאומיים) לתחולת האסדרה, שתכולתה השונה תקבע לפי מאפייני השחקן ,(סוג השחקן 'ההיקף הכלכלי של פעילותו וכו . נושא תכולת האסדרה ידון בהרחבה בפרק ים הב אים במסמך.) 22 . בכל הנוגע ל מודל ים הכלכלי ים העומדים בבסיס ה פעילו ת יו , עמדת הרשות השנייה היא שאין עוד הצדקה בהגבלת השחקנים ל ,מודל כלכלי זה או אחר. כך ראוי שיבוטלו כל המגבלות, הזכויות ו החובות (הקי י מות במודל הנוכחי) ,שעיקר ן : • לגבי ה ערוצים ה מסחריים ,יבוטלו: (א) הבלע דיות ל הכנסות מפרסום (ב) ה בלעדיות לשידורי ה חדשות )(ג חובת השקעה בחברת חדשות; (ד) חובת מכירה לספקי התכנים ללא תמורה. • לגבי ספקי השידורים באמצעות ה כבלים והלוויין (הפלטפורמות המסורתיות) ,יבוטלו ): (א הבלעדיות לגביית תשלום ממנויים (ב) המגבלה מלשדר פרסומות )(ג ת חוב העברה של הערוצי ם הליניאריים המסחריים ללא תשלום. 1 מודלIPTV – ספקי שידורים על גבי האינטרנט המציעים מגוון ערוצים ליניאריי ם כמו גם יכולות מתקדמות של צפייה נדחית (סלקוםTV , פרטנרTV , STING , NEXT .) מודלSVOD – ספקי תכנים המספקים גישה לפי דרישה לספרי.)'ות תוכן מגוונות (נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים וכד 2 בחישוב האמור נכללים רק מנויים של ספקי שידורים מסוג פלטפורמה רב- ערוצית ולא מנויי "ספריות". ראו פירוט בנספח.'א 9 סיווג השחקנים 23 . הגדרה מדויקת של הפעילויות שמהותם העסקית שונה (גם אם ביכולתם להתרחב ולהפוך לשחקן מסוג אחר) היא חיונית להצלחת האסדרה. יש להגדיר שני סוגי שחקנים שונ ים במהותם( כאשר כל אחד מהם כולל תתי- )סוגים עליה ם תחול האסדרה , ככל והם פונים ומספקים שירות המיועד לקהל הישראלי: .א ערוץ גוף שידור ליניארי רציף של תכנים אודיו-ויזואליים , לרבות אתרי אינטרנט ואפליקציות בהן משודרים התכנים; גם אם בנוסף לשידור הליניארי מוענקת לצרכנים גישה לספרייה, הכוללת תכנים ש משדר הערוץ או כאלו ש .)שידר בעבר (להלן בהתאמה: שידור ליניארי וספריית הערוץ כך לדוגמה: ערוצי הברודקאסט , האפליקציות ואתרי האינטרנט של .ערוצי הברודקאסט תת-ה סיווג :לצורך אסדרה מיטבית של נושא החדשות כפי שיפורט בהמשך בהרחבה , יש להגדיר תתי-סוגים של ערו:ץ ערוץ ללא חדשות ,ו ערוץ עם חדשות. .ב ספק תכנים גוף ה מספק ,למנויים, בתשלום או לא בתשלום תכנים אודיו-ויזואלי ים במגוון סוגות , באמצעות ממשק בשליטתו . יש להבהיר, כי."אתרי אינטרנט ואפליקציות של ערוצים לא יחשבו כ"ממשק תת-וג ויסה: • ספק תכנים מסוג פלטפורמה רב-ערוצית – ספק תכנים מאפשר בין היתר צפייה בשידורים ,ליניאריים של ערוצים לדוגמה: הוט, יס, סלקום- TV, פרטנר- TV, סטינג, נקסט , FreeTV 'וכד; • ספק תכנים לפי דרישה /ספרייה ( On-demand ) – ספק תכנים שמציע גישה לספריות תכנים ,אודיו ויזואליים ולא לשידור ליניארי של ערוצים.+. לדוגמה: נטפליקס, דיסני 24 . יצוין, כי קיימים הבדלים בין הגדרות אלו לה גדרות ש נקבעו בתזכיר החוק . כך, בעוד ההגדרה הנ"ל של "ערוץ" היא מהותית, רחבה, וכוללת גם ממשקים נוספים שבשליטת מפיק הערוץ (אתרי האינטרנט והאפליקציות של הערוץ), בתזכ .יר החוק "ערוץ" מוגדר באופן צר כתוכן המשודר באופן רציף בלבד 25 . יתר על כן, לפי תזכיר החוק, נראה כי גם ערוצי הברודקאסט קשת- 12 ורשת- 13 מוגדרים כספקי תכנים3 (בגלל ה אפליקציות של ה ערוצי ם )"שיש להם "מנויים , ובהתאם צפויים ל ול ח עליהם כללים החלים על ספקי תכנים אשר שעש ויים להיות לא סבירים בעניינם . כך למשל: האפליקציה של קשת- 12 תהיה מחויבת לשדר גם את ערוץ שת ר- 13 . כמובן שכללים מעין אלו מהווים תמריץ שלילי מהותי לפיתוח .והפצה של אפליקציות כאלו .ספק אם זו הייתה כוונת תזכיר החוק 26 . מעבר לכך, הגדרת "ספק תכנים" מחריגה באופן מפורש ג ופים שפעילותם העיקרית היא הפצה של תכני משתמשים (למשל: יוטיוב). כאמור לעיל, עמדת הרשות השנייה היא שגם ספקי תכנים שעיקר פעילותם היא הפצה של תכני משתמשים )(או כל פעילות אחרת , עשויים להיות גורמי הפצה משמעותיים של ערוצים "ישראליים" ולכן במקרה כזה יש להחיל עליהם את האסדרה ולמנוע עיוות במגרש המשחקים. 3 "על פי תזכיר החוק: "ספק תכנים– מי שמספק תכני צפייה-ושמע למנויים, בין בתשלום ובין שלא ,בתשלום, במגוון סוגות באמצעות ממשק בשליטתו , כתחום פעילות מובחן, למעט גוף שפעילותו העיקרית היא הפצה של תכני משתמשים. 10 27 . לשם התמודדות עם חוסר האיזון הנגרם מאסדרה החלה רק על חלק מהשחקנים– יש להחיל את ,האסדרה על כלל השחקנים בשוק השידורים לפי סוגם והיקפם הכלכלי ,, ללא קשר להיבט הטכנולוגי להיבט הגיאוגרפי, או המודל העסקי של הגוף כמצוין לעיל.)(אדישות טכנולוגית, גיאוגרפית ועסקית 28 . האסדרה תחול על הערוצים המיועדים לקהל הישראלי ועל ספקי התכנים הפועלים מול הציבור הישראלי. 29 . בכדי להימנע מעודף אסדרה ו בכדי לה נמיך ככל שניתן את חסמי הכניסה העומדים בפני גופים המעוניינים להתחיל ולפעול בענף או גופי שידור קטנ ים ,, ערוצים או ספקי תכנים יש לקבוע רף היקף פעילות , אשר רק מעליו תחול ה אסדרה .על כל אחד מסוגי השחקנים 30 . הרף צריך להיות אדיש למיקום ה גיאוגרפי (ללא קשר למקום ההתאגדות ,ההתארגנות או הפעילות של הגוף). יש להתחשב רק בפעילות המקומית בישראל של הגופים (אספקה למנויים בישראל או אספקת תוכן הכולל תוכן שיווקי המיועד לציבור בישראל), ולכלול שני תבחינים נפרדים לקביעת היקף הפעילות של גוף :היקף הכנסות ו מספר ה מנויים. ביחס לערוץ עם חדשות יש לכלול תבחין הוצאות/השקעה. 31 . הא סדרה המוצעת על ידי הרשות השנייה היא - כי שחקן זעיר לא יהיה כפו ף ל אסדרה כלשהי (בניגוד ל תזכיר החוק שמחייב רישום של ערוץ קטן אם הוא כולל תוכן שיווקי ומסופק באמצעות ספק תכנים רשום4). יתר ה שחקנים יהיו מחויבים ברישום ואלו יאפשרו אכיפת חובות מינימליות של הגנה על האינטרסים הציבוריים הבסיסיים והצרכניים וכן חובת השקעה בהפקה מק ומית (כפי שיפורט בפרק ג'). גורמים בעלי היקף פעילות משמעותי יהיו מחויבים בנוסף ב חובות העברה/מכירה (כפי שיפורט בפרק )'ב ובהשקעה ביצירה הישראלית (כפי שיפורט בפרק 'ג). 32 . להלן המלצותיה של הרשות השנייה ביחס לתחולת האסדרה .בהשוואה לתזכיר החוק חובת רישום ותחולת אסד רה על עמדת הרשות השנ יה י תזכיר החוק ספק תכנים שאינו רק ספרייה)(כולל זר מרף הכנסות שנתיות החל מ- 30 'מ ₪ או50 אלף מנויים לפחות מרף הכנסות שנתיות של מעל300 'מ.₪ ערוץ ישראלי המשודר באמצעות ספק תכנים כל ערוץ המשודר באמצעות ספק תכנים*( *מרף / הכנסות מס ' מ נויים הנ"ל )של הספק כל ערוץ המשדר פרסומות ומשודר באמצעות ספק תכנים רשום ערוץ )ישיר (לינארי עם חדשות - שאינו משודר באמצעות ספק תכנים רשום מעל רף הוצאה/ השקעה של5 'מ .₪ חל חלקית- רק ערוץ בקליטה חופשית כהגדרתו בתזכיר החוק ערוץ ישיר ללא חדשות - שאינו משודר באמצעות ספק תכנים רשום מעל רף הכנסות של5 'מ ₪ או שיש לו50 אלף מנויים לא חל 4 סעיף33 ב תזכיר החוק. 11 חובת רישום ותחולת אסד רה על עמדת הרשות השנ יה י תזכיר החוק ערוץ ישיר (כולל ספריה) מוגדר כערוץ עלול להיות מוגדר כספק (נתון לפרשנות) ספק תכנים זר מסוג ספריה מרף הכנסות שנתיות של מעל90 'מ₪ או150 אלף מנויים. מרף הכנסות שנתיות של מעל300 'מ.₪ הערות נוספות 33 . תזכיר החוק בוחן במספר מקרים את השוק כפי שהוא מתנהל היום, וקובע אסדרה שתלויה באופן בו מתבצעת פעילות ספציפית. כך תכלית ה אסדרה עשוייה שלא להתקיים בהינתן שינויים עתידיים באופן .ביצוע הפעולה 34 . "בנוגע להגדרת "עיתון– יש לכלול בהגדרה זו גם עיתון דיגיטלי (להבדיל מאתר אינטרנט חדשותי של .)העיתון 35 . הערה נוספת נוגעת לחוסר הבהירות שקיימת בתזכיר החוק לגבי תחולת האסדרה על ספק של ספקים ("סופר אגרגטורים") כמו גם על יצרני טלוויזיות חכמות , אשר כבר פועלים בעולם ומציעים /ממשק 'פורטל' משלהם המאפשר גישה לתכנים ולספ .קי תכנים עמדת הרשות כי בהינתן קיומם והפוטנציאל המשמעותי של שחקנים מסוגים אלו, אשר יבצעו אגרגציה ותיכלול של מספר ספקי תכנים .תחת ממשק או פורטל נפרד, יש להבהיר האם ובאיזה אופן מתקיימת האסדרה לגביהם 12 פרק ב ' – ה כלכלי-תחרותי תמצית ה התייחסות לתזכיר החוק 36 . להלן יפ ורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק )ובין עמדת הרשות השנייה (הבדלים נוספים יפורטו בנספחים בכל הנוגע לאסדרה הכלכלית-תחרותית של ענף השידורים : א. "התמקדות התזכיר באסדרת "ספק אחוד תזכיר החוק התזכיר ממקד את התייחסותו ל" כשל שוק משמעותי העלול לנבוע מקיומו של ספק אחוד " וקובע חובות ההעברה והמכירה (כמעט) רק על שחקנים מסוג ספק אחוד. הליקויים/הכשלים בעמדה זו אכן מדובר בסיכון תחרותי משמעותי אך התמקדות תזכיר החוק (כמעט) רק בו מחמיצה את תכלית החוק המוצהרת בדבר קידום התחרות ואינה מתמודדת עם סיכונים נוספים לרמת התחרותיות הצפויה. תזכיר החוק אינו מבטל או מנמיך חסמי כניסה משמעותיים לשחקנים ,חדשים ,ספקים וערוצים ,ואינו מקדם את התחרות בין שחקנים קיימים בשוק, במספר מישורים כמפורט בהמשך פרק זה. עמדת הרשות השנייה יש להנמיך את חסמי הכניסה לש חקנים חדשים ולחזק את רמת התחרותיות ,בין השחקנים בשוק וזאת באמצעות שימוש במנגנונים המוכרים של- חובות ,העברה מכירה ותשלום. 5 בהתאם, יש :לקבוע (1) חובות העברה רוחביות- על ספקים גדולים שיאפשרו לערוצים להיות מופצים באמצעותם יצוין שחובות אלו חלות רק על השידור הישיר (הלינארי) ו אינן כוללות את כלל השירותים האפשריים כגון בחירת אפיק/מיקום ;מסויים, אפשרות לצפיה נדחית, ספריה וכיו"ב (2) חובות מכירה רוחביות- על ערוצים גדולים שיאפשרו לספקי תכנים להפיץ את הערוצים ;המבוקשים (3) חובת תשלום אשר תאזן את החובות הנ"ל - תשלום אשר י וסכם במ ו"מ חופשי בין הצדדים, עם מנגנון הכרעה במקרים מסויימים על ידי הגורם המאסדר במקרה בו הצדדים לא הגיעו להסכמה )(כמפורט בהמשך. 5 חובת העברה – חובתו של ספק ה שידורים להעביר ערוץ שמעוניין בכך; מצד הערוץ, זו זכותו להיות מועבר ע"י ספק ה שידורים למנו ייו . יצוין, כי נכון להיום חלה על הוט ויס חובת העברה של הערוצים בעלי הרישיון ו בחינם. חובת מכירה – חובתו של ערוץ למכור את שידורו לספק שידורים המעוניי;ן בכך מצד ספק השידורים, זו זכות ו להפיץ למנויי ו את שידורו של ה ערוץ. 13 ב. חובת מכירה בחינם לערוץ חדשות של ספק אחוד תזכיר החוק התזכיר קובע כי על ערוץ החדשות של ספק תכנים מסוג "ספק אחוד" תחול חובת מכירה בחינם .לכל ספק תכנים רשום הליקויים/הכשלים בהצעה זו הכשל הראשון הוא הפגיעה בתמריץ של ספק תכנים קיים להקים ערוץ עם חדשות; כשל נוסף הוא פגיעה כלכלית מוגברת ובלתי מאוזנת בספק ה .תכנים עמדת הרשו ת השנייה ,על מנת לעודד את הקמתם של ערוצי חדשות על ידי ספקי תכנים נוספים יש לאפשר להם להקים ולשדר תכני חדשות בבלעדיות במשך תקופת זמן מוגבלת . יחד עם זאת, ככל וערוץ החדשות של הספק האחוד מתפתח להיות ערוץ מהותי ( must have ) גם עבור ספקי תכנים אחרים, הרי שיש לקבוע חובת מכירה לאותו ערוץ ולאזן את הפגיעה העסקית בספק זה באמצעות הטלת חובת תשלום הוגנת ולא מפלה .לספק האחוד עבור ערוץ זה תמצית עמדת הרשות השנייה 37 . ענף השידורים מאופיין, מעצם טיבו, בחסמי כניסה גבוהים, הן במקטע הייצור– ,הפקת תכנים וערוצים והן במקטע ההפצה– יצירת ממשק לאספקת התכנים ושיווקו ל ציבור ה צרכנים. לכן, עמדת הרשות כי נדרש לק :יים מודל אחר מהמוצע בתזכיר החוק • יש לכלול חובות העברה ומכירה (ללא קשר להיותו של שחקן "ספק אחוד") ביחס לשחקנים בעלי .היקף פעילות משמעותי • יש להנמיך את חסמי הכניסה לערוצים ולקבוע זכויות העברה על גבי ספקי תכנים משמעותיים .)בהינתן סוג הערוץ (עם/בלי חדשות • הקל ות נוספות .יש לתת לספקי תכנים המעוניינים להקים ערוץ חדשות 38 . מנגנונים אלו יקדמו את התחרות והמגוון ביחס לכלל התכנים המוצעים לציבור הצופים ובפרט בשוק המידע הדעות. פירוט הדברים מופיע להלן ובנספח ב.' ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה ה אסדרתי המוצע 39 . אחת המטרות המרכזיות לאסדרה המחודשת של ענף השידורים היא הנמכת חסמי ה כניסה ,לשוק בין היתר באמצעות קביעת מנגנוני איזון בין הגורמים החזקים לחלשים הפועלים בשוק. באופן זה יובטח האינטרס הציבורי- שוק עם טווח רחב ואיכותי של ספקים ו מוצרים (תוכן טלוויזי וני), המסופקים לציבור בתנאים הוגנים. 40 . עמדת הרשות השנייה היא שחרף המאמצים להנמיך את חסמי הכניסה לשוק השידורים במסגרת התזכיר, הענף עדיין יישאר בעל חסמי כניסה גבוהים. כך, חובה לייצר מנגנונים שמטרתם מניעת כשלי שוק קיימים או כשלים העלולים להיווצר בהעדרה של אסדרה .הותרת השוק החופשי ללא מנגנונים אלו יביא ל התגבשות שוק של מעטים בעלי כוח שוק ,דחיקת מתחרים החוצה ,ומניעת כניסתם של מתחרים 14 חדשים לשוק. במצב דברים כזה יתפחו נזקי משנה גם למעגלים רחבים יותר, לדוג' ספקים (מפיקים) של .)יצרנים (ערוצים) ומפיצים (ספקי שידורים 41 . בקב יעת אותם מנגנוני איזון והגנה, יש לקחת בחשבון כי בשוק השידורים קיימים חסמי כניסה גבוהים , כלכליים ומקצועיים, כאשר בעת הזו ,המוצרים של הגורמים הבינלאומיים אינם תחליפיים מלאים למוצרים המקומיים אלא בעיקרם משלימים להם בעת הזו . נושא זה נתמך בנתון שצוין בדו"ח שפור סם :על ידי משרד התקשורת לאחרונה6 " בעוד אין חפיפה גדולה בין מנויים של המתחרים המקומיים, קיימת חפיפה משמעותית בין .מנויי המתחרים הבינלאומיים למנויי המתחרים המקומיים " 42 . כלומר, בעת הזו, רבים מהצופים מנויים הן לספק שידורים ישראלי והן לספק תכנים בינלאומי, עובדה ה ממחישה את יחסי ההשלמה וחוסר התחליפיות בין הספקים (אחרת הצופה היה מוותר על אחד מהספקים). חיזוק נוסף לכך ניתן לראות מהתנהלותם בפועל של ספקי השידורים הישראלים, אשר מציעים חבילות תוכן הכוללות גם מנוי לספקי תכנים בינלאומיים. לדוגמה: הוט מאפשרת הוספת מנוי אמזון- , פרטנר מציעה+פריים על הממיר שלה, יס מציעה את חבילות התוכן של נטפליקס ושל דיסני את נטפליקס, וסלקום את תכניHBO . 7 43 . )בהתייחסות לשאלת התחליפיות / ההשלמה יש להבחין בין זו של (א ספקי התכנים (הישראליים מול )הזרים) לבין (ב התכנים ,עצמם (ישראליים מול זרים). כך העוב דה שספקי הספריות הבינלאומיים אינם תחליפיים בעת הזו ,לספקי השידורים הישראלים אלא משלימים להם אינה מובילה למסקנה כי תוכן זר אינו .תחליפי לתוכן ישראלי, לרבות התוכן האיכותי נושא זה ידון בהרחבה בפרק 'ג. 44 . בהקשר זה ראוי לציין, כי ניתוח נתוני הרגלי הצפייה של שכבות גיל שונות מלמד כי כבר עתה קיימת תחליפיות מסוימת בצריכת התכנים של ספקים בינלאומיים על חשבון המקומיים, במיוחד ככל ששכבת הגיל צעירה יותר. להתפתחות ארוכת טווח זו יהיו השלכות חברתיות-תרבותיות .שראוי לקחת בחשבון 45 . בעת הזו, ניתן לומר כי בניגוד לשווקים אחרים (כגון שוק האופנה למשל), בענף השידורים "היבוא" אינו מוציא מהשוק את המפיצים המקומיים ,ספקי השידורים ,למרות שכבר ניתן לראות התפתחות של תחליפיות , קרי .ירידה מסוימת בהיקף עסקי הספקים המקומיים מול עליית הספקים הזרים במידה ומגמה זו תמשיך לאורך זמן, יהיה בה השפעה משמעות ית גם בהיבט החשוב של סוג התוכן שיסופק לצרכן הישראלי (תוכן זר) והשלכות התרבותיות והחברתיות.הנובעות מכך היבט חשוב זה אינו חלק מהיבטים הכלכליים והתחרותיים של פרק זה וידון כאמור בהמשך המסמך בפרק ג' העוסק ביצירה הישראלית. 46 . בניתוח ההיבט התחרותי, יש לקחת בחשבון כ י קיימים בשוק השידורים שחקנים עם כוח שוק משמעותי (נתח השוק של הוט ויס עומד על כ- 75% ממנויי הפלטפורמות הרב-ערוציות8 ), וערוצי ברודקאסט עם ביקוש גבוה, ולכן בהיעדר אסדרה תוגבל היכולת של שחקנים "מבחוץ" להתגבר על 6 מקור: משרד התקשורת, אגף כלכלה, מסמך בנו שא: "סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת2021 ", נובמבר2022 , בעמוד14 . 7 מקור: אתרי האינטרנט של החברות, ינואר2023 . 8 כוללNEXT, יס-פלוס ו- STING .'. ראו פירוט הנתונים בנספח א 15 חסמי הכניסה הגבוהים ולהיכנס ולהתחרות בשוק. לשם המ חשה– ענף השידורים דומה יותר לענף המזון בו קיימת תחרות מועטה, יצרנים דומיננטיים ו ,התוצאה פרמיה שמשלמים הצרכנים. ככל שאפשר לטפל מראש בכשלי השוק– .כך ייטב לציבור כשלי השוק ומנגנוני ההגנה 47 . באופן כללי, כשלי השוק הפוטנציאלים נוגעים בעיקר ליכולתם של שחקנים להפע יל ולמנף כוח שוק , להקטין את רמת התחרות ובכך לפגוע במתחרים ו בציבור. כשלי השוק האפשריים עשויים להיווצר כל ב אחת מ שתי החוליות :בשרשרת הערך א. בחוליית"ייצור התוכן( " במעלה הזרםupstream ) – ערוץ אשר יש לו ביקוש גבוה והוא למעשה ( ""מוצר הכרחיmust-have ) מבחינת כל ספק שידורים ; ב. " בחוליית ההפצה( " במורד הזרםdownstream ) – ספק שידורים עם קהל מנויים רחב שבהיעדר גישה אלי ו תימנע מ ערוץ היכולת להגיע לחלק ניכר מהצרכנים/ .צופים 48 . ככלל , כוחו של מפיץ-ספק השידורים גדול משל יצרן-ערוץ . גם אם ייטען, כי רשת האינטרנט מאפשרת לכל ערוץ להיות נגיש ישירות לציבור הצרכנים, וזו טענה נכונה בהיבט הטכני , עדיין בהווה ובעתיד נראה לעין, ההנחה צריכה להיות, כי מרבית הצרכנים יתקשרו עם ספק שידורים לצריכת סל של ערוצים (וספריות )תכנים ,דבר שיעמיד בנחיתות ערוץ ישיר שאינו מופץ ע "י ספק שידורים. כלומר קיים פער כוח ות מובנה ותלות בין הערוץ הבודד לספק השידורים ,המנגיש ערוצים רבים לצרכנים. גם כאשר לא מדובר בספק תכנים דומיננטי, עשוי ים לבוא לידי ביטוי פערי הכוחות האמור. החשש בהקשר זה הוא שייחתמו הסכמים ובהם תנאים לא הוגנים ואף סירוב להעביר את הערוץ הבודד, מסיבות שונות, ל רבות ,)משיקולים עסקיים של הספק (לדוגמה מערכת יחסים עסקית עם חברת הפקה דומיננטית כיו"ב המנוגד ים לאינטרס התחרותי והציבורי. 49 . כשלי שוק נוספים עלולים להתעורר כאשר מתקיימת אינטגרציה אנכית – שחקן אשר פועל ללא מגבלה בשתי חוליות הערך . תמריציו של שחקן כזה שונים מאלו של שחקנים הפועלים רק בחוליה אחת בשרשרת. מצד אחד הוא ישקול האם ובאיזה תנאים לספק את הערוץ שלו לפלטפורמות המתחרות בפלטפורמה שלו, ומצד שני הוא יבחן את האופן בו הוא מתקשר עם יצרני ערוצים אחרים שרוצים להעביר את הערוצים שלהם על גבי הפלטפורמה שבשליטתו, והכל בהתיי חס לרווח המצרפי- המאוחד .הצפוי "יצוין כי תזכיר החוק מטפל (כמעט) רק בכשל שוק זה וקובע חובות משמעותיות על "ספק אחוד .אשר פועל הן במקטע הייצור של ערוץ עם חדשות והן במקטע ההפצה 50 . ,לשם מניעה של כשלי שוק הנמכת חסמי הכניסה לשוק וקביעת חובות וזכויות לחיזוק שחקן חלש כ לפי שחקן חזק , יש לעשות שימוש ב מנגנוני הגנה ייעודיי ם לשוק השידורים, הכוללים, בין היתר– מנגנונים של חובות העברה ו ו חוב ת מכירה, כמפורט ל( הלן'נספח ב מפרט את המודל המוצע על ידי הרשות השניה במקביל להבדלים בין עמדת הרשות השנייה לבין תזכיר ה חוק). 51 . קביעת חובות העבר ה לשידור ליניארי (בלבד) של ערוצים תנמיך את חסמי הכניסה לשוק ל ערוצים מגוונים .ובכך תביא להגברת ההיצע והתחרות על לב הצופה תוך השארת תמריץ לערוץ כופה ההעברה לשאת ולתת עם הספק על התמורה הכספית לספק עבור זכויות נוספות (כדוגמת– קביעת האפיק/מיקום הערוץ, צפיה נדח.)ית, ספריה וכיו"ב 16 52 . חובות המכירה יביאו להנמכת חסמי הכניסה לשוק ל ספקי תכנים, ובמיוחד ל ספקים,חדשים תאפשר ,להם להציע את השידור הליניארי של הערוצים המרכזיים לציבור הצרכנים כחלק מהצעת הערך שלהם וכך יתאפשר להם ,לגייס לקוחות ולהתחרות בשחקנים הקיימים ב מודלים כלכל יים שונים , כל אחד לפי )בחירתו (עם/בלי פרסום, עם/בלי דמי מנוי, שילוב ביניהם, וכיו"ב. 53 . חובת התשלום תשמש לצורך האיזון בין הפגיעה הנגרמת למי שנכפה עליו למכור את תכניו לבין הגורם הכופה, הנהנה מקבלת תכנים אלו. יש לזכור כי חובת ההעברה לה צמודה חובת התשלום הינן בי חס ל זכויות ה שידור ה ליניארי בלבד של ערוץ. כאשר ספק שידורים מפעיל את חובת המכירה על ערוץ (זכות ו לכפיית )רכישת הערוץ היקף התמורה תיקבע במו"מ בין הצדדים, ו בהיעדר הסכמה, תהיה סמכות ל גוף המאסדר להתערב ולקבוע את התמורה ותנאיה. 54 . כאמור, חובות העברה/מכירה של ערוצים י חולו רק על שידורו הליניארי של הערוץ, כאשר שאר מוצרי הערוץ (ספריות תכנים, צפייה נדחית, הקלטות, מיקום במסך ספק התכנים וכד') ייקבעו במו"מ חופשי .בין הצדדים הגורם המאסדר לא יתערב .במקרים של אי הסכמה 17 פרק ג ' – התרבות והחברה הישראלית תמצית התייחסות הרשות השניה לתזכיר החוק 55 . להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק )ובין עמדת הרשות השנייה (הבדלים נוספים יפורטו בנספחים לעניין מחויבויות ה השקעה : א. הרף ממנו תחול חובת ההשקעה תזכיר החוק בתזכיר מו צע להחיל את חובת ההשקעה בסוגה ע ילית רק על ספקי תכנים עם הכנסות שנתיות של 300 מ ' ₪ ומעלה, ועל ערוצים ישראלים רשומים עם הכנסות שנתיות של 80 מ ' ₪ ומעלה . יתר על כן, השיעור שנקבע כאחוז מהיקף ההכנסה השנתית של הגורמים עליה חלה החובה משקף ירידה .ברמת המחויבות ביחס לרמתה הנוכחית הליקויים/הכשלים הכשל המרכזי במדרגה שנקבעה הוא הפטור של גורמים משמעותיים בענף השידורים מחובת השקעה. פטור זה מייצר מגרש שאיננו מאוזן שבו קיים יתרון תחרותי לשחקנים בינוניים שאינם קטנים. בכל הנוגע לשיעור המחויבות הנמוך יותר, הרי שעל פי תחשיב שערכנו הוא צפוי לגרום בטווח הארוך .להיקף השקעה נמוך מזה הנוכחי עמדת הרשות השנייה יש להנמיך באופן משמעותי את מדרגת הכניסה ממנה תחול חובת ההשקעה: ספקי תכנים עם הכנסות שנתיות של90 'מ ₪ ומעלה, וערוצים עם הכנסות שנתיות של40 'מ ₪ ומעלה. יצוין כי ניתן לבחון בחיוב דיפרנציאציה (וקביעת מספר מדרג ות) בהתאם להיקפי הפעילות ולגודלם של השחקנים, וזאת על מנת למזער את הפגיעה בתמריצים שלהם להתרחב אם הם קרובים לרף .שנקבע בהקשר זה חשוב לזכור שקייםtrade-off בין השיעור שנקבע כחובת השקעה ובין מדרגת הכניסה שקובעת על אילו גופים תחול החובה. ככל והחובה תוטל על פח ות גופים, הרי ש על מנת לשמר את רמת ההשקעה יהיה צורך לקבוע שיעור גבוה יחסית של חובת השקעה. לעומת זאת, אם מדרגת הכניסה שמחילה חובת השקעה תהיה נמוכה כך שתחול על יותר גופים , ברי שבאמצעות שיעור .נמוך יותר ניתן להגיע לסכום השקעה זהה עמדת הרשות השנייה היא שבהינתן רצון לשמר את היקפי ההשקעה הנוכחיים ביצירה הישראלית , יש לקבוע רף תחולה נמוך יחסית מזה הקבוע בתזכיר החוק ולקבוע אחוז השקעה שונה במדרגות .השונות ב. היבטים נוספים במחויבויות להפקה מקומית תזכיר החוק • התזכיר אינו קובע מחויבויות ל-הפקה מקומית למעט סוגה עילית ; • אינו מתייחס ל עניין הפקות קנויות; • כמו כן, התזכיר משנה את ההגדרה של "הפקה מקומית" כך ששיעור אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקה שהם תושבי ישראל הוא51% לפחות. 18 הליקויים/הכשלים חובת ההשקעה בתכני סוגה עילית ה י א כמובן חשוב ה ביותר לחברה בישראל אך אינ ה עומד ת בפני עצמו. יש לש מר את ענף ההפקות המקומיות ולקדם את התחרות בו– שוק עם מגוון של חברות הפקה מקצועיות ועצמאיות אשר מסוגלות להפיק תכנים ייחודיים המשקפים את התרבות והחברה הישראלית (שאינם רק סוגה עילית). בהיעדר מנגנוני הגנה ייעודיים, צפוי להצטמצם התוצר ו זמן המסך של ההפקות המקומ.יות, כמו גם השימוש בחברות חיצוניות לצורך ההפקה עמדת הרשות השנייה .א יש לקבוע חובה רוחבית בנוגע להפקות מקומיות (מעבר לחובה על הפקה מקומית מסוגה :)עילית (1) לגבי ערוצים– 40% מזמן המסך יהיה של הפקות מקומיות; (2 ) לגבי ספקים– חובת הפקה מקומית בכסף, באופן מ דורג בהתאם להכנסות הספקים: עד90 'מ ₪ - אין מחויבות ; בין90-300 'מ ₪ - 2% , 300 'מ ₪ומעלה- 4% . הכל מעבר למחויבויות .הסוגה העילית (3) לגבי ספקי תכנים ישראליים שמציעים ספריות תכנים– 30% מהקטלוג שיוצע יהיה של .הפקות מקומיות .ב מעבר לכך, בכדי לשמר יכולות ותש תיות עצמאיות של הפקות מקומיות, חלק משמעותי .מההפקות יבוצע על ידי חברות הפקה חיצוניות ולא באמצעות הערוצים עצמם שיעור ההפקות החיצוניות (מתוך סך ההפקות המקומיות) צריך לעמוד על40% ( במונחי זמן)ל , ו א ניתן יהיה לרכוש מגורם אחד יותר מ- 20% (מתוך חובת רכישת הפקות ח יצוניות); ג. יש לשנות את ההגדרה של'הפקה מקומית' כך ששיעור אנשי הצוות שהם תושבי ישראל יהיה 75% לפחות , וכן ששיעור ההוצאות בישראל לא יפחת מ- 75% מהתקציב. 56 . בתמצית , עמדת הרשות השנייה היא כי נדרש להנמיך את רף הכניסה בו יחולו מחויבויות השקעה על השחקנים בשוק, כאשר תתק יים דיפרנציאציה .מבחינת שיעור המחויבות בהתאם לגודלם של השחקנים מעבר לכך, יש להוסיף מחויבויות גם עבור הפקות מקומיות, שיעור מינימאלי לרכישת הפקות מחברות הפקה ( 40% )במונחי זמן., ומגבלה על רכישת הפקות מגורם בודד ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הצ יבורי והמענה האסדרתי המוצע 57 . אין חולק כי נדרשים מנגנוני עידוד והגנה לטובת השמירה על התוכן והתרבות הישראליים ובמיוחד תוכן מסוגה עילית. האינטרס הציבורי הוא המשך קיומה של חברה עם מאפיינים מקומיים ייחודיים משותפים, באמצעות שירותי תוכן ישראלי ויצירה מקומית איכותי.ת 58 . ,אולם למרות ההסכמה הגורפת, קיימות בתזכיר החוק נקודות כשל מהותיות בהן, לעמדת הרשות האסדרה המוצעת איננה משרתת את המטרה– שימור וקידום היצירה המקומית הישראלית. בדומה לפרקים קודמים, גם פרק זה מבוסס על הנחות יסוד שגויות, שספק אם יאפשרו שימור גובה ההשקעה הנוכ חי בסוגה עילית בטווח הזמן הקצר, ובהינתן השינויים הצפויים בענף השידורים, סביר כי בטווח ,הארוך גובה ההשקעה ייקטן משמעותית באופן שיפגע קשות ביצירה המקומית האיכותית. יתר על כן תזכיר החוק איינו קובע כל מחויבות להפקה מקומית שאיננה סוגה עילית כמו גם להפקות קנויות .ומגבלות ביחס לשיעור הרכישה מגורם בודד 19 59 . כפי שכבר צוין לעיל, רפורמה בענף השידורים שמבוצעת באמצעות חקיקה ראשית, צריכה לשרת את המטרות בטווח הארוך. לכן, יש לנתח ולאפיין תרחישים שונים על פי המגמות והשינויים העתידיים בשוק, תוך ניהול מחושב של סיכונים והערכת "מחיר .הטעות" של אסדרה שגויה 60 . כאמור, לשוק השידורים ,חשיבות ציבורית וייחודית. חלק ניכר מהציבור, כיום ובעתיד הנראה לעין נסמכים על הטלוויזיה המסחרית כמקור מרכזי בכדי לצרוך ידע ומידע בתחומים רבים ,, תוכן פנאי תרבות ותוכן בענייני היום. לתוכן מקומי מקורי משמעויות והשלכ ות חברתיות ו תרבותיות. בניגוד לתכנים זרים, הוא גורם תורם ל זהות ייחודית, .אשר מהווה בסיס משותף ומלכד פרק זה יעסוק באינטרס הציבורי בהגנה על התרבות והיצירה המקומיים והמנגנוני ם הדרושים .לשם כך 61 . תכנים זרים הולכים והופכים למוצר זמין, אשר מתחרה על תשומת הלב של הצופ ה הישראלי הן מצד ההיצע- זרם תכנים זר אשר הולך ומתגבר, והן מצד הביקוש- הנכונות של הציבור, ובפרט ככל שמדובר .בקהל צעיר יותר, לצרוך תוכן לא ישראלי 62 . אף אם יש ביקוש לתוכן ו לספקי תכנים ( ישראלים לאור היתרון שלהם על הספריות הבינלאומיות בשל שידור הערוצים המסחריים , ערוצי הספורט ואולי גם תוכן לילדים), אין בכך בכדי להוביל למסקנה בעניין קיומם של תמריצים כלכליים מספיקים להשקעה בתוכן ישראלי. לא ניתן לה עריך בסבירות גבוהה כי ספקי התכנים הישראלים ישקיעו בתוכן ישראלי, ובמיוחד ב תוכן מסוגה עילית שעלות הפקתו גבוהה ,בהיעדר חובה ו/או תמריצים לכך. 63 . הדברים נכונים גם ביחס לערוצים המבוססים כיום על תוכן ישראלי, לרבות על חדשות ו .ענייני היום ,לגביהם עולה שאל ת התמריץ הכלכלי בהיבט נוסף של- תוכן מקומי מסוגה עילית מול תוכן מקומי אחר (לדוג מה תכניות בענייני היום / אירוח וכיו"ב שעלות הפקתם לה זו משמעותית מזו של סוגה עילית). 64 . בתנאי שוק חופשי ללא מנגנוני עידוד ו הגנה , קיים חשש ממשי להתגברות הן של רכש ושידור של תוכן )זר (כולל תוכן איכותי ומושקע בתנאים שהמתחרים בשוק הישראלי לא יכולים לעמוד בהם ו הן הסתפקות ב רכש ושידור תוכן מקומי הדורש השקעה נמוכה . 65 . הס יבה הברורה לכך א הי התמריץ ה כלכלי. כך לדוג מה - עבור ,ספק זר העלות השולית של שיווק לישראל היא נמוכה משמעותית ביחס ל עלות הכוללת של יצרן תוכן מקורי .ישראלי הנחת העבודה הברורה היא כי כל שחקן יפעל בהתאם לאינטרס העסקי- .כלכלי שלו עבור ערוץ ישראלי, עלות הפקה של תוכ ן מסוגה עילית , גבוהה משמעותית מהפקה מקומית אחרת או זרה. כך או כך, התמריץ הכלכלי של השחקנים על ציר הזמן, וודאי שעם התגברות התחרות שמביא ה לירידה בהכנסות ,יעודד רכישת תוכן זר או תוכן מקומי בהשקעה נמוכה, והתמעטות התוכן הישראלי ככלל ו סוגה עילית בפרט. 66 . החשש מקבל משנה תוקף ביחס לתוכן שיסופק ל דור הצעיר בהעדר חובת שידור תכנים מקומיים. בתנאי ,שוק חופשי ללא כל חובה פער העלויות והתמריץ הכלכלי יובילו לכך כי ה ילדים ו ה נוער הישראליים יצרכו ויעוצבו "י ע תכנים זרים מדובבים ,אשר באופן טבעי לא יביאו לידי ביטוי את הזהות הישראלית , ,על ייחודה ,תרבותה ערכי ה ואתגריה. 67 . י וזכר בהקשר זה, כי פעילותם הצומחת של גופים בינלאומיים ,באספקת תכנים לציבור הישראלי יחד ,עם המעבר של הצרכנים לצרוך תכנים דרך ספקי שידורים הפועלים באמצעות האינטרנט מהווה פגיעה ביצירה המקומית גם מצד חובות ההשקעה. 20 68 . ,ראשית חו סר האיזון בין השחקנים - בין גופים מקומיים הפועלים על תשתיות הכבלים והלוויין עליהם חלות חובות אסדרה משמעותיות, בפרט בכל הנוגע לחובות השקעה ביצירה מקומית, ובין גופים ישראלים ו בינלאומיים הפועלים בחופשיות על גבי רשת האינטרנט ללא חובות כלשהן . 69 . שנית, מגמת ההגירה של הצופים לצר יכת תכנים באמצעות רשת האינטרנט מובילה לקיטון בהכנסות "החייבות" של הגופים המקומיים, וכנגזרת מכך גם קיטון בחובות ההשקעה של גופים אלו ביצירה .מקומית מדובר בירידה בחובות ההשקעה המגיעה לעשרות מיליוני ₪ .כל שנה9 מעבר לפגיעה התחרותית (שצוינה בפרק הק ו )דם הנובעת מחוסר האיזון האמור, נגרמת גם פגיעה באינטרס התרבותי- חברתי הישראלי. 70 . בנוסף, היבט ניהול הסיכונים בסוגיה כה חשובה לציבור הישראלי של שימור וחיזוק תרבותו המקומית ,ולכידותו החברתית לרבות בשל החשש הממשי ממחיר הטעות והנזקים הבלתי הפיכים שעלולים להתממש במ צב של היעדר כל מנגנון עידוד ו הגנה, לתשתיות הייצור של התכנים המקומיים ובמיוחד לתכנים האיכותיים, מובילה להעדפת קיומם של מנגנוני עידוד ו.הגנה על היעדרם 71 . כך במצב דברים בו, גם ללא מנגנון חיוב, ירכשו, יפיקו וישדרו גופי השידור תוכן ישראלי ברוב שעות היממה, כולל איכ" ,ותי נזקו " של מנגנון חיוב יהיה מועט . מדובר למעשה ב חובת דיווח ובחינה ע"י הגורם המאסדר - .טרחה ועלות בטלה בשישים 72 . אולם, בהעדר מנגנון חיוב כלשהו לשמירה על מינימום תוכן ישראלי מקומי, לרבות מסוגה עילית , מחירה של הטעות יהיה שינוי מהותי בתוכן שיסופק לציבור הישראל י, יותר תוכן זר (אף אם איכותי בחלקו) ותוכן מקומי אחר , ופחות תוכן מקומי מסוגה עילית . מחיר הטעות כאן יהיה כפול– הן בהיבט של נסיגה של התרבות הישראלית על ייחודה, צמצום הבסיס התרבותי והחברתי המשותף לציבור הישראלי במובחן מאלו של מדינות זרות; והן בהיבט של פגיעה אנושה ב תשתיות הייצור- יצרני התוכן הישראלי לסוגיו, לרבות תוכן מסוגה עילית. 73 . לאור זאת, נדרשים מנגנוני עידוד והגנה לטובת השמירה על התוכן והתרבות הישראליים ובמיוחד תוכן מסוגה עילית ,כולל ל ילדים ונוער . האינטרס הציבורי הוא המשך קיומה של חברה עם מאפיינים מקומיים.ייחודיים משותפים, באמצעות שירותי תוכן ישראלי ויצירה מקומית 74 . הגנה זו על תרבות ויצירה מקומיים אינה אתגר ישראלי בלבד. מדינות נוספות מתמודדות עם אתגר דרמטי זה באופנים מגוונים כגון מענקים ו תמריצים ,להשקעה מקומית קרנות השקעה וכיו"ב . המשותף לכולן הוא השימוש במנגנ וני הגנה על התרבות והיצירה המקומיים מול התחרות העזה והמתגברת מצד ספקי- .על בינלאומיים, אשר משקפים שפה ותרבות אחרות כך למשל, הדירקטיבה האירופאית לשידורים עודכנה בשנת2018 ., כך שגם על ספקי תכנים זרים יחולו חובות השקעה מקומיות10 יצוין כי גופי אסדרה במספר מדינות באירופה כבר קבעו מחויבויות כאלו על ספקי תכנים בינלאומיים, ואלו .פועלים בהתאם לחקיקה המקומית11 9 .'מבוסס בעיקר על נתוני חברת יס מתוך הדוחות הכספיים של בזק. פירוט הנתונים מופיע בנספח ג 10 פרק13 בעדכון הדירקטיב ה האירופאית לשידורים- Audiovisual Media Services Directive :. זמין בקישור- https://eur lex.europa.eu/eli/dir/2018/1808/oj . 11 Komorowski, M., Iordache, C., Kostovska, I., Tintel, S. & Raats, T. (2021). Obligations for VOD providers to financially contribute to the production of European works, a 2021 update. Brussel: imec-SMIT-VUB. 21 וני נ מנג ההגנה 75 . כאמור, מנגנון האיזון וההגנה הראשון לשם"יישור מגרש המשחקים ," מניעת א פליה ופגיעה משמעותית בתחרות, הוא- החלת האסדרה על כ ל ל השחקנים, לפי סוגם והיק ף הפעילות הכלכלי ת ( שלהם היקפי.)הכנסות/מנויים 76 . לא ניתן למצוא הצדקה עניינית ל המשך מתן העדפה ל ספקים ה זרים על פני ה ישראליים . ,יתירה מזאת כאשר מלכתחילה ה ספקים הזרים נהנים מה יתרון ל גודל ו מ עלויות (שוליות) נמוכות על פני אלו של הספקים הישראליים , וכאשר רק הספקים הי שראליים מחויבים ו תורמים תרומה ממשית לביסוסן .וייחודן של התרבות והחברה הישראלית 77 . מנגנוני הגנה לענייננו כולל ים – )(א קביעת חובות ביחס לזמן המסך של תוכן מקומי, כמו גם (ב) קביעת סך השקעה מינימלי לתוכן ישראלי . זאת על מנת להבט י ח מינימום של אספקת תוכן ישראלי, כול ל תוכן מסוגה עילית, לציבור. 78 . יובהר, כי ניתן לעשות שימוש בתמריצים שונים לצד מנגנוני הח ובות הנ"ל או במקומם, ובלבד שיובטח .מקומה של היצירה הישראלית ובמיוחד האיכותית על המסך 79 . ביחס למתודולוגיה המוצעת בתזכיר– אין לרשות השנייה התנגדות כי יתקיים שיעור מסוים עבור ס פקי תכנים ושיעור אחר עבור ערוצים, ללא קשר למקור ההכנסה שלהם (דמי מנוי / פרסומות / תשלומים עבור העברה וכיו"ב). אולם, בנוגע לרף התחולה, עמדת הרשות השנייה היא כי יש להנמיך את רף התחולה לצורך חובת השקעה בסוגה עילית, ולייצר מדרגה נוספת, נמוכה יותר, בה יחויבו ספ קי התכנים :וערוצים, ולקבוע את שיעורי חובת ההשקעה באופן הבא • ספקי :תכנים o ספקים ''זעירים מתחת ל- 90 מ ' ₪ - פטורים מהשקעה; o ספקים ''קטנים בין 90-300 מ ' ₪ - חובת השקעה של 2% ; o ספקים ''בינוניים בין 300-600 מ ' ₪ - חובת השקעה של 4% ; o ספקים ''גדולים מעל 600 מ ' ₪ בשנה - חובת השקעה בשיעור של 6% מהכנסותיהם. • ערוצים : o ערוצים ''זעירים מתחת ל- 40 מ ' ₪ - פטורים מהשקעה; o ערוצים ''קטנים בין 40-80 מ ' ₪ - חובת השקעה של 3% ; o ערוצים ''בינוניים בין 80-160 מ ' ₪ - חובת השקעה של 6% ; o ערוצים ''גדולים מעל 160 מ ' ₪ בשנה - חובת השקעה בשיעור של 12% מהכנסותיהם. 80 . קביעת מספר מדרגות של שיעורי השקעה אשר הולכים וגדלים בהתאם להיקפי הפעילות נדרשת בכדי .שלא יפגעו תמריצי השחקנים להתחרות ולפעול בשוק 81 . מעבר לכך, יש לשמר את קיומן של הפקות מקומיות שאינן רק מסוגה עילית, כמו גם לקבוע שחלק מההפקות המקומיות יבוצע על ידי חברות הפקה חיצוניות (בשיעור של40% במונחי זמן) . כל זאת בכדי ל קדם את ה תחרות ו לשמר את קיומה של תעשיית הפקות עצמאית ומגוונת, נפרדת מהערוצים ומספקי .התכנים ,בנוסף לכך עמדת הרשות השנייה היא כי יש לתת תמריצים לקידום התעשייה המקומית. 22 82 . להלן מצורפת טבלה ובה המלצ ותיה של הרשות השנייה ביחס לאסדרה הרצויה בנושא זה, כמו גם .ההבדלים בין המלצות הרשות השנייה ובין תזכיר החוק נושא המודל המוצע תזכיר החוק סוג ההפקה סוגה עלית בלבד סוגה עילית בלבד ז'אנרים דרמה ותעודה ללא חובה ספציפית על .שיעור ההוצאה בתכניות תעודה יינתן תמריץ להפקת תכנים המיועדים לילדים ונוער (למשל שכל סכום השקעה מסוגה עילית שמיועדים בתכנים )לילדים ונוער יוכרו ביתר דרמה ותעודה תכנית או המיועדת לילדים ונוער ספק גדול ישראלי וערוץ - לפחות 15% מסכום ההוצאה יושקע בתכניות תעודה או בתכניות המיועדות לילדים ונוער. הפק ה קנויה חיצונית לפחות40% )(בכסף,מהסוגה העילית לא ניתן לרכוש יותר מ- 20% מגורם אחד מתוך הסוגה עילית אין חובה שיעור חובת ההשקעה של ספק תכנים בסוגה עילית מתודולוגיה דומה לזו המוצעת בתזכיר החוק ספק ( תכנים קטן90-300 'מ)₪ - 2% ספק תכנים בינוני ( 300-600 'מ₪ ) - 4% ספק תכנים גדול (מעל600 'מ )₪ - 6% ספק תכנים בינוני ( 300-600 'מ )₪ - 2% ספק תכנים גדול (מעל600 'מ )₪ - 4% שיעור חובת ההשקעה של ערוץ רשום בסוגה עילית מתודולוגיה דומה לזו המוצעת בתזכיר החוק ערוץ ( קטן40-80 'מ )₪ - 3% ערוץ ( בינוני80-160 'מ )₪ - 6% ערוץ גדול (מעל160 'מ )₪ - 12% ערוץ ( בינוני80-160 'מ )₪ - 6% ערוץ גדול (מעל160 'מ )₪ - 12% הפקה מקומית של ערוץ ישראלי רשום 40% בזמן מסך, כולל סוגה עילית אין חובה הפקה מקומית ספקים רשומים ספק ( תכנים קטן90-300 'מ)₪ - 2% ספק תכנים בינוני ( 300-600 'מ₪ ) - 4% (מעבר )לסוגה עילית אין חובה הפקה מקומית ספק תכנים מסוג ספרייה מקומי-ישראלי 30% מהקטלוג אין חובה 23 נושא המודל המוצע תזכיר החוק מקומית השקעה ישראלית 75% מהצוות וההשקעה תמריצים נוספים לעידוד תעשייה אין חובה 24 'פרק ד– שוק""החדשות תמצית ה התייחסות לתזכיר החוק 84 . להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק ובין עמדת הרשות השנייה בכל הנוגע לאסד ר ת תכני החדשות : א. ה הגדרה של"תוכנית חדשות" תזכיר החוק הגדרת המונח "תוכנית חדשות" בתזכיר החוק מרחיבה את הגדרתו הנוכחית כך שתכלול גם תוכניות בענייני היום, וגם: "מבזק, תקציר, יומן או עדכון, שהיא תוכן צפייה- ושמע המוקדשת בעיקרה לסיקור אירועים בעלי ערך ציבורי בי שראל או מחוץ לישראל שהתרחשו או צפויים ."...להתרחש במועד קרוב למועד האספקה הראשונה של התוכן הליקויים/הכשלים בהגדרה רחבה כזו הליקוי העיקרי בהגדרה רחבה של "תכנית חדשות" ל לא קביעת תבחין נוסף של משך זמן ה שידור של תכנית חדשות עלולה לייצר תמריץ לערוצים כלשהם לשד ר תוכן חדשותי מצומצם ביותר בהיקפו כדי להיות מסווגים כ- "ספקי חדשות" וליהנות בכך מהזכויות המוענקות לשחקנים מסוג זה (לדוגמה זכות מעבר על גבי ספק שידורים) וזאת מבלי שהגדילו באופן מעשי את היצע ספקי החדשות בשוק. אמנם קיימות גם מגבלות על ספקי חדשות, אך שילוב של ה גדרה רחבה כאמור (הכוללת לדוגמה גם מבזק) בשילוב של אי קביעת תבחין כמותי מינימלי, כגון משך המהדורה העיקרית ו/או זמן שידורי החדשות במצטבר ליום, עלול להביא ל"תכנוני מס" מלאכותיים (לדוגמה שידור מבזק חדשות בודד של מספר דקות ביממה) ולא לשרת את תכלית החקיקה– הרחב.ת המצאי ועידוד התחרות בשוק החדשות עמדת הרשות השנייה הרשות השנייה תומכת בהרחבת ההגדרה של ""תוכנית חדשות גם לתכנים בענייני היום , אך מעבר לכך ולמניעת כשלי שוק כאמור לעיל, קובעת כי יש לקבוע בנוסף תבחינים כמותיים לשם "הגדרת ערוץ כ"ערוץ עם חדשות. ב. זכות/חובת העב רה של ספקי חדשות תזכיר החוק כאמור בפרק ב' (הכלכלי- תחרותי) התזכיר כמעט ואינו מתייחס לנושא זכויות ההעברה של ספקי חדשות, למעט במקרה של"ערוץ בקליטה חופשית " (כהגדרתו ב סעיף2 ב)תזכיר על גבי "ספק "אחוד (בסעיף46 (1 )) בתזכיר. הליקויים/הכשלים באי קביעת חובת העברה רוחבית ,כאמור, אחת התכליות המרכזיות של החוק המוצע היא קידום התחרות והגדלת המגוון לציבור בפרט של תכני החדשות. החוסר בקביעת מנגנון הגנה של זכות העברה לערוץ עם חדשות הוא הותרת חסמי כניסה גבוהים לערוצים חדשים אלו, שתוצאתו היא הקטנת ההיצע של ערוצים עם 25 חדשות בש ל סירוב אפשרי של ספקי תכנים להעברתם, ואף עלול להביא להשתלטות של ספק .החדשות המוביל (והחינמי) על שוק החדשות והדעות עמדת הרשות השנייה יש לקבוע זכות/חובת העברה לספקי חדשות (שהיקף ההוצאה/השקעה השנתית שלהם היא5 'מ ₪ומעלה). באופן זה יגדל המגוון והפלורליזם בשוק הדעות– .אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה ג. מגבלת הבעלויות הצולבות תזכיר החוק התזכיר קובע מגבלות מהותיות ביחס לבעלויות הצולבות של ספקי החדשות. במשך10 שנים יחול ,איסור על מי שמחזיק בעיתון יומי וגם באתר אינטרנט חדשותי, להירשם כספק חדשות. מעבר לכך תזכיר ההחוק קו בע כי מי שמחזיק בעיתון יומי או באתר אינטרנט חדשותי או במורשה לשידורי רדיו עם נתח שוק מסוים, יידרש לאישורה של המועצה. זאת לאחר שהיא שקלה את השפעת .כניסתו של הגורם על קידום התחרות והמגוון באספקת מידע חדשותי לציבור בישראל12 הליקויים/הכשלים בהטלת מגבלות ביחס לב עלויות צולבות ראשית , שחקנים אשר פועלים במדיות אחרות בענף החדשות הם בעלי פוטנציאל ממשי להרחיב .את פעילותם ולהיכנס לשוק השידורים האיסור הגורף על בעלי עיתון עם אתר אינטרנט חדשותי , ללא התחשבות בגודלם , אינו סביר ופוגע בתכלית תזכיר החוק הגדלת המצאי והתחרות בשוק :החדשות, שהרי (1) לכל עיתון יש כיום אתר אינטרנט. כך ש המשמעות המעשית של האיסור הגורף על גוף שפועל גם כעיתון וגם כ אתר היא – אף עיתון, ו נראה כי לא זו הייתה "כוונת המשורר". לו הייתה זו הכוונה, היו מסתפקים בתזכיר החוק בפסילה של כלל העיתונים מבלי הצורך לאזכר את אתר האינטרנט שלהם, ולא כך נעשה. מכאן ניתן להסיק כי הכוונה הייתה שונה, הגבלת גורמים .בעלי עוצמת שוק משמעותית בשוק החדשות ולא כל עיתון יהא גודלו/תפוצתו אשר תהא (2) כמו כן, המתחרים החדשים הפוטנציאלים הם קודם כל גורמים שכבר יש להם מערכות חדשות, עיתונים, או כאלו שישתפ .ו פעולה עם עיתונים הוצאת כל העיתונים מן המשוואה, תקטין משמעותית את האפשרות לכניסת מתחרים חדשים .לשוק החדשות. וכאמור, תעמוד בניגוד לתכלית תזכיר החוק שנית ,משך התקופה בה תזכיר החוק מחיל מגבלות אלו הוא ארוך מאוד ועשוי להותיר את השליטה בחדשות המשודרות בידי מ.עטים זמן רב מדי שלישית ,מתן סמכות למועצה ,לאשר כניסתו של גורם אשר פעיל במדיה מסוימת לשוק השידורים מעלה חשש לאפשרות לשימוש לרעה בסמכות או שיבוש אחר בשל הפעלת סמכות זו, ולכך עלולה להיות השפעה דרמטית על מצאי ספקי החדשות והמגוון. זאת, גם בהינתן מרחב השיקולים שנקבעו בתזכיר שאינם מבחן אוביקטיבי אלא סוביקטיבי , בעיני המתבונן. כך לדוגמה, יכולה המועצה לא לאשר כניסה של בעל עיתון שמעוניין להירשם כספק חדשות מכיוון 'שאינו מוסיף 12 סעיפים37 ,)(ב38 .(ב) והתוספת השנייה לתזכיר החוק 26 למגוון הדעות הקיים' טרם כניסתו בענף השידורים. סמכות רחבה של מועצה להגביל כניסה לשוק החדשות/הד ,עות, אינה מתקיימת, ובצדק, בשווקי החדשות האחרים, העיתונות המודפסת .הדיגיטלית והאינטרנטית עמדת הרשות השנייה ,ראשית דווקא ב הקשר של שוק החדשות / הדעות יש להמנע ממתן סמכות פסילה / חסימה של ספק ע"י מאן דהוא.בשל שיקול דעת רחב או סוביקטיבי לכן, יש לצמצם משמעותי ת את שיקול .הדעת של המועצה ביחס לאישור הרישום של ספקי חדשות שנית, לשם הגדלת המצאי ועידוד התחרות בשוק החדשות יש להנמיך את חסמי הכניסה. למעט מקרים חריגים ביותר, שיחולו למשך תקופה קצרה משמעותית מזו שהוגדרה בתזכיר החוק (לא יותר מ-5 ,)שנים אין מקום להגביל מראש שחקנים הפועלים בשוק המידע והדעות, כגון- אתרי אינטרנט חדשות יים , עיתונים, או משדרים ברדיו- מהקמת ערוץ המשדר חדשות. כניסתם של גורמים אלו לשידורי חדשות צפויה דווקא להגדיל את ההיצע, המגוון והתחרות על ליבו של הצופה הישראלי. מקרים חריגים אלו שיהיו מוגבלים למש ך5 :שנים (בלבד) כוללים (1) גורם שמחזיק באתר אינטרנט גדול ובעיתון; (2) גורם שמחזיק בעיתון גדול ובאתר אינטרנט חדשותי; (3) גורם שמחזיק באתר אינטרנט חדשותי, בעיתון ובתחנת רדיו, כאשר לפחות באחת המדיות .הללו לא מדובר בשחקן קטן לצורך הגדרה מדויקת של מקרים אלו, יש לקבוע תב חינים ביחס לגודל/נתח השוק של השחקנים .במדיות השונות וביחס לאופן המדידה של נתח השוק ד. אתיקה בחדשות תזכיר החוק התזכיר מחייב ספקי חדשות באספקת "תכני חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו ."בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו ובעלי מניותיו13 יודגש כי ח ובה זו באה בנפרד .מהחובה שחלה על ספקי חדשות לאמץ תקנון אתיקה ולפרסמו14 הליקויים/הכשלים בחובה זו למרות האמור" בדברי ההסבר לחוק כי הוראה זו היא בעלת משמעות סמלית בעיקרה ולא צפויה להיות כפופה לאכיפה בידי הרשות", החובה החקוקה ה קבועה בסעיף42 אינה מתבטלת בשל דבר י ההסבר הנ"ל. לכן חובה זו תאפשר ואף תחייב את המועצה לקיימה, קרי לפקח על המשודר ב"חדשות", ומכאן פתוחה הדרך לקביעה כהפרה של החוק, מקרים שקשורים בטבורם לחופש הביטוי. סמכות שתדרש לקבוע אחריות ואף להטיל סנקציות בגין אמירות / דעות / אופן התנהלות 13 סעיף42 .בתזכיר 14 סעיף43 .בתזכיר 27 / עריכה, וכל זאת , על סמך עמדה סוביקטיבית של עובדי וחברי המועצה ולפרשנות שיתנו לאמירות .וטענות אף אם הן מקוממות זאת בניגוד לגישה המוצעת בתזכיר ובדברי ההסבר כאמור. עמדת הרשות השנייה ,על מנת להביא לתוצאה על פי דברי ההסבר לתזכיר כאמור יש לפעול כאמור בסעיף43 ולכלול גם את העק רונות המנויים בסע יף 42 יחד עם אלו המנויים בסע יף 43 . כך שספק החדשות יידרש לכלול בתקנון האתיקה שלו את כל העקרונות והעניינים המנויים בסעיפים אלו. באופן זה, הציבור וגורמי החברה האזרחית יוכלו להעריך ולשפוט האם ספק החדשות עומד בעקרונות האתיים הללו וראוי ,לאמונו.אם לאו המועצה תצטרך לאשר את התקנון האמור, אך היא לא תקיים פיקוח ואכיפה .בגינו ובהרחבה- ניתוח השוק, מגמות, סיכונים, האינטרס הציבורי והמענה האסדרתי המוצע 85 . לתכלית ולאינטרס הציבורי בקיומו של שוק שידורים תחרותי ובמגוון רחב של ספקים יש משנה תוקף באלו המשדרים 'ח דשות' (תחת המושג 'חדשות' כלולות גם תכניות העוסקות בענייני היום). יש לכך :מספר סיבות חשובות א. ההשפעה הראשונה במעלה על עיצוב סדר היום הישראלי- בכוחם של ערוצים המשדרים חדשות .לעצב ולהשפיע על סדר היום הציבורי, וגם על נבחרי הציבור וממלאי תפקידים ציבוריים ב. "אזרחות מיודעת( " Informed Citizenship ) – עבור מרבית האזרחים, שידורי טלוויזיה הם מקור ראשון במעלה של ידע ומידע בכל תחומי החיים. לשידורים יש השפעה עצומה על רמת והיקף הידע של הציבור וגם השפעה על עיצוב תפיסת המציאות שלו ומאפשרים לו לגבש את עמדתו המושכלת בנושאים העומד ים לדיון. ג. פלורליזם - שוק דעות חופשי, מגוון ומייצג- הינו תנאי עיקרי לקיומה של חברה דמוקרטית ולאמון .הציבור במוסדותיה, לרבות באמצעי התקשורת 86 . בשנים האחרונות, עיקר הצפייה היא בערוצי הברודקאסט (כאן- 11 הציבורי, והערוצים המסחריים קשת- 12, רשת- 13 ולאחרונה גם עכשיו- 14 ), שהרייטינג המצרפי שלהם עומד בשעות השיא (הפריים טיים) בשידור הלינארי (לא כולל צפייה נדחית שאינה באותה היממה או צפייה באמצעות הרשתות החברתיות) על כ- 27% .ממשקי הבית היהודים 87 . הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית ועקבית של שיעורי הצפייה (ה רי יטינג) ב.ערוצי הברודקאסט15 מדובר במגמה שאינה ייחודית לישראל והיא נובעת משינוי מתמשך ב הרגלי הפנאי והצפייה של הציבור, ובפרט של ה דור הצעיר. וני נ מנג ההגנה 88 . האינטרס הציבורי ככלל ובשוק החדשות בפרט הינו הגדלת המצאי והמגוון תוך עידוד ושמירה על שוק .תחרותי 15 .'פירוט הנתונים מוצג בנספח ד 28 89 . לשם כך, ס בורה הרשות השנייה כי יש להסיר )(כמעט כל מגבלה ו/ או חסם כניסה לשוק ו להקל ככל האפשר ובאופן די י מי את כניסתם של מתחרים חדשים ל שוק שידורי ה חדשות . זאת כמובן מבלי לגרוע ו בכפוף ל שיקולי ריכוזיות ענפית ו ריכוזיות כלל-משקית, תוך.קביעה של סף כניסה הכרחי מינימלי 90 . בחינת היבטי הריכוזיות הכלל-משקית .מסורה לסמכותה של ועדת הריכוזיות 91 . בחינת הריכוזיות הענפית מסורה כיום לשניים: ,רשות התחרות וגורמי אסדרת השידורים הנוכחיים הרשות השניה ומועצת הכבלים והלוויין. אך בשל האינטרס הציבורי והרגישות המוגברת כשמדובר בשוק דעות וחדשות חופשי מ מעורבות (כמעט) של גורמי השלטון וגם גורמי ,האסדרה, והצורך להימנע כאמור לעיל, משיפוט ערכי או סוביקטיבי על ידי מי מהם, יש לצמצם לכדי מינימום את מעורבות גורמי .האסדרה ובכלל זה המועצה שתקום 92 . כפי ש כיום אין כל מגבלה או אישור מקדים להקמת עיתון מודפס / דיגיטלי או א,תר אינטרנט חדשותי כך ראוי שיהיה גם לגבי שידורי חדשות טלוויזיוניות . עמדה זו מקבלת חיזוק גם לאור ביטול הזכות .הבלעדית לשידורי חדשות של הערוצים והפחתת האסדרה הקיימת לקבל רישיון ייעודי לחדשות בהתאם, אין יותר צורך והצדקה לדריש ה להפרדה מבנית (והקמת חברת חדשות נ פרדת) כמו גם ל חובת ההשקעה המינימלית כפי שקיימ ים היום בשידורי חדשות. קיומ ן של חוב ו ת אלו מ הווה חסם כניסה משמעותי ,לשוק לשחקנים חדשים מחד, וקושי תפעולי וניהולי גם לערוצים קיימים או לפחות לחלקם .ויעמוד בניגוד לתכלית החקיקה 93 . לעניין סף הכניסה המינימלי - יש להגביל רק את כניסתם של שחקנים שיש להם ניגוד עניינים / הטיה מובנית בסיקור, כגון: מפלגה, ארגון עובדים, סוכן פרסום וכיו"ב, וכן להגביל גורם שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון .בנוסף יש להבטי ח אחזקה על ידי אזרח/תושב ישראלי של26% . 94 . בכפוף לשיקולי ריכוזיות ענפית וריכוזיות כלל- ,משקית ולשם עידוד התחרות ,והמגוון החדשותי אין מ קום להגביל מראש שחקנים הפועלים בשוק המידע והדעות - ,כגון אתרי חדשות באינטרנט, עיתונים או משדרים ברדיו- מהקמת ערוץ המשדר חדשות. כניסתם המדורגת של גורמים אלו לשידורי חדשות בשוק השידורים המסחריים צפויה דווקא להגדיל את ההיצע, המגוון והתחרות על ליבו של הצופה ה.ישראלי 95 . קיימים שני היבטים מרכזיים בהם ישנו חשש מפגיעה בתחרות בשוק החדשות: א. שחקנים בעלי ע ו צמת שוק גדולה בשוק החדשות במדיות האחרות (לדוג מה )עיתון גדול; ב. ערוץ עם חדשות משמעותי שימסחר את מהד ו רות החדשות שלו לערוצים אחרים (רא ו את ההתייחסות לנושא "הפריקות" בהמשך הפ)רק . 96 . ככל שקיימים חששות מריכוזיות ענפית )'(בתחום ה'חדשות , יש מקום ל שימוש במגבלת "הבעלויות הצולבות" בא סדרה ,באופן מדורג ( ולמשך זמן לא ארוך5 שנים). כך ,תחילה תתאפשר כניס ה לשוק שידורי החדשות בטלוויזיה של שחקנים שאין לגביהם חשש מיצירת ריכוזיות ענפית ופגיעה בת חרות ובהיצע ,ובהמשך תינתן גם האפשרות לכניסתם של שחקנים מרכזיים שפועלים בתחום ה חדשות במדיות אחרות. ,כך יוכלו להכנס לשוק החדשות ללא המתנה לתום חמש שנים עיתונים קטנים ובינוניים ,אתרי חדשות קטנים ובינוניים .וכיו"ב 29 97 . ,באופן דומה אין צורך להגביל ספקי שידורים מהקמת ערוצים המשדרים חדשות. מדובר בשחקנים חדשים שיש להם פוטנציאל ממשי להיכנס לשוק, באופן עצמאי או באמצעות שיתוף פעולה עם מערכת .חדשות קיימת שאינה פועלת בענף השידורים. והכל, בכפוף לשיקולי הריכוזיות הנ"ל היבטים נוספים בתזכיר החוק 98 . ,מספר חובות המפורטות בתזכיר החוק מייצרות תמריצים שליליים להקמת ערוצים המשדרים חדשות :ודווקא עלולות לפגוע במימוש התכלית של הגדלת ההיצע, המגוון והפלורליזם, כך (א) חובת המכירה של תכני חדשות ללא תלות בדומיננטיות של הערוץ (סעיף44 )בתזכיר; (ב) חובת מכירה בחינם של תכני החדשות של ספק אחוד (סעיף 45 )בתזכיר; (ג) חובת העברה של"ערוץ בקליטה חופשית)" (כהגדרתו בתזכיר על ידי ספק אחוד ללא תמורה (סעיף 46 .) 99 . עמדת הרשות השנייה היא כי הטלת חובת מכירה וחובת העברה כאמור, פוגעת באפשרויות הבידול בין ספקי התכנים. כך, פוחת התמריץ של ספק תכנים להקים ערוץ עם תכני חד )שות (ולהפוך לספק אחוד שמטרתו לבדל את הפלטפורמה מספקי .תכנים אחרים ולהציע הצעת ערך שונה למנויים יצוין כי התייחסות הרשות השנייה ל"ספק אחוד" מפורטת בפרק ב' לעיל. 100 . כאמור, מטרת האסדרה צריכה להיות הגדלת ההיצע והמגוון החדשותי ולא צמצומו. על כן, המלצת הרשות השנייה .היא לאפשר ואף לעודד ספקי תכנים להקים ולשדר תכני חדשות בבלעדיות 101 . עם זאת, בכדי למנוע כשלי שוק שעלולים להיווצר בטווח ארוך, במקרה בו יהפוך ערוץ עם שידורי חדשות של ספק תכנים גדול למוצר הכרחי ( must have ) , ובאופן עקבי עם עמדת הרשות השנייה כפי שפורטה בנספח ב', י היה מקום להחיל על ספק שכזה את חובת המכירה של אותו ערוץ עם החדשות שלו כ מכלול (אם ספק התכנים שיש לו ערוץ חדשות הוא ספק תכנים גדול– מעל300 'מ ₪ או300 .)אלף מנויים " למרות זאת ובכדי לאזן ולעודד את התחרות, הרשות ממליצה לקבוע הגנת ינוקא" 16 על אותם ספקי תכנים גד ולים )"(שהם "ספק אחוד ולאפשר להם בלעדיות בשידור ערוץ עם תכני חדשות למשך3 שנים .)ממועד השידור הראשון (או ממועד הרישום 102 . :בנוסף, הרשות השנייה ממליצה להחיל • חובת העברה על ספקי שידורים מובילים , של כל ערוץ שמשדר חדשות (החל מרף הוצאה/השקעה שנתית של5 'מ ,)₪אשר י חפוץ בכך. בכך תת.אפשר כניסה לשוק לשחקנים חדשים • חובת מכירה על ערוץ דומיננטי שמשדר חדשות (החל מ- 100 'מ ₪ או1 מ' מנויים). חובת המכירה תחול יחד עם "חובת תשלום" שתאזן ותסדיר את היחסים המסחריים בין הערוץ לספק, כפי שפורט .'לעיל בפרק ב 16 "ינוקא" בהקשר של שידורי חדשות .כמובן 30 103 . מעבר לזה, עמדת הרשות השנייה היא כי אין לחייב ואין גם לאפשר פריקות של החדשות . הסיבה לכך :היא כפולה (1 ) .לתכני 'חדשות' המשודרים בערוץ ליניארי ישנה חשיבות מיוחדת חיוב ערוץ בפריקות תכני החדשות שלו יהווה פגיעה משמעותית בערוצים להם מהווה החדשות עוגן למשיכת ציבור הצופים, וזאת ללא הצדקה עני ינית, כאשר מבוטלת הבלעדיות של אותם ערוצים בשידור החדשות ו ה פרסומות . (2) מתן אפשרות לפריקות עלול להביא לפגיעה בתחרות ובהיצע החדשות, כאשר שחקן מוביל עלול .להתרחב גם לספקים ולערוצים נוספים ולהקטין בכך את ההיצע והמגוון החדשותי 31 פרק ה ' – מאפייני הגוף המאסדר תמ צית ההתייחסות לתזכיר החוק 104 . להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק )ובין עמדת הרשות השנייה (הבדלים נוספים יפורטו בנספחים לעניין מאפייני הגוף המאסדר- הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תכני צפייה-ושמע : א. סוג הר שות החדשה ועצמאותה תזכיר החוק תזכיר החוק מציע להקים רשות חדשה כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת (בדומה למועצת )הכבלים והלוויין , שעובדיה עובדי מדינה (כפופים לנציבות שירות המדינה), ותקציבה נקבע בחוק .התקציב השנתי בתחום תקציב נפרד הליקויים/הכשלים בהקמת יחידת סמך גוף פנים ממשלתי , אף אם ה וא מוגדר בחוק כ- ,""עצמאי אינו מנותק מגורמי הממשל ה– הן מהפקידות הממשלתית והן מנבחרי הציבור. יחידת סמך "עצמאית" של משרד ממשלתי כפופה לממשלה בהיבטים מרכזיים לתפקודה והתנהלותה, לרבות מהבחינות- ה ,תקציבית ה ,משפטית בקב י עת מבנ ה היחידה ,בו ניהול כוח האדם שלה. מאפיינים אלו פוגעים משמעותית במידת ה עצמאות של הגוף, אשר הינו גורם חיוני בענף השידורים המסחריים, בשל השפעתו הפוטנציאלית על חופש הביטוי ,בגופי השידור, על הצגת מגוון הדעות והעמדות בציבור יכולתם ל העב י ר ביקורת על מדיניות והחלטות הממשלה כ מו גם על בעלי הון וגופים חזקים אחרים ללא חשש , ועל קידום היצירה והתרבות המקומית. הדברים נותרו נכונים גם לאחר צמצום היקף האסדרה וצמצום שיקול הדעת של הגוף המאסדר .העתידי עמדת הרשות השנייה עמדת הרשות השנייה היא כי בכדי שהרשות החדשה תהיה גוף עצמאי, אין די בהכרז ה על כך ויש להקימה במתכונת דומה לזו של הרשות השנייה במתכונתה הנוכחי (להבדיל ממתכונת המועצה )לשידורי כבלים ולוויין- תאגיד סטטוטורי עצמאי . מדובר במבנה המקובל לגופים האמונים על האסדרה של ענף השידורים (סקירה בינלאומית מצורפת כנספח ה.)' בשל חשיבות התחום לחברה הישראלית ומורכבותו ובשל הניסיון והידע הרב שנצבר בשני גופי ,)האסדרה הקיימים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין המלצת הרשות השנייה היא כי גורם האסדרה הייעודי שיוקם יתן עדיפות ו יתבסס על כוח האדם המקצועי הקיים בהם ויסתמך ו עלי. ב. מאפייני המועצה תזכיר החוק ה תזכ יר מציע שינויים ב מאפייני המועצה: • מספר חבריה - 9 חברים; 32 • הרכב ה- 3 נציגי ממשלה שהם עובדי מדינה מהמשרדים הבאים: משרד התקשרות, משרד ;האוצר ומשרד הכלכלה2 נציגי ציבור לפי בחירת שר התקשורת שאינם נדרשים לניסיון ספציפי ;בענף השידורים ו-3 נציגי ציבור שנבחרים על יד י ועדת איתור; • והליכי מינוי החברים הב. הליקויים/הכשלים במאפייני המועצה נציגות של משרדי הממשלה בהרכב המועצה מקטין 'את עצמאותה, וזאת בנוסף לאמור בסעיף א .לעיל ,)סוג הגוף (יחידת סמך הרכב המועצה (לרבות3 )נציגי משרדים ממשלתיים ואופן המינוי של ה חברים בה עלול ליצ ור רושם בציבור בדבר חשש לעצמאות הגוף ואפילו ל זיקה פוליטית , היכולים להוביל לפגיעה במעמדה הציבורי ,ובשל כך ביכולתה של המועצה ליתן החלטות מקצועיות ואף להגביר את החשש של גופי השידור באופן שעלול להשפיע על פעילותם. עמדת הרשות השנייה הרשות השנייה ממליצה כי המועצה תורכב מ- 11 נציגי ציבור )(בלבד אשר ייבחרו על ידי וועדת איתור אחת (הבוחרת גם את היו"ר- ,מנכ"ל) בה חברים בעלי ניסיון רלוונטי בהליך שקוף ובלתי תלוי. נציגי הציבור במועצה יהיו בעלי ניסיון משמעותי באחד התחומים הרלוונטיים המפורטים בסעי פים 4 ()(א3 )ו-4 ()(א4) אליהם י תווסף תחום השיווק והפרסום ,. כמו כן ניסיון משמעותי יכול להיות גם מחקר אקדמי בתחומים הנ"ל, כאשר כלל חברי המועצה יתנו ביטוי לכל אחד ממקבצי .התחומים בנוסף, על מנת להבטיח ביטוי מגדרי הולם, יש לקבוע כי המועצה תכלול לפחות5 .נשים ג. משך הכהונה וחילופי חברים במועצה ת זכיר החוק תזכיר החוק)קובע כי תקופת הכהונה של חברי המועצה (למעט היו"ר תהיה4 שנים, כאשר השר רשאי להאריך כהונה בשנתיים נוספות. היו"ר יכהן5 .שנים ללא אפשרות הארכה הליקויים/הכשלים במשך הכהונה לפי הצעת התזכיר, קיימת אפשרות סבירה, כי כל או רוב מוחלט של חברי ה מועצה יוחלפו במועד אחד. התוצאה במקרה כזה למרבה הצער תהיה אבדן מיידי של ידע ארגוני וניסיון מקצועי חשובים ביותר לתפקוד המועצה, עקומת למידה ארוכה של חברי המועצה החדשים, ופגיעה ברציפות התפקודית של אורגן חשוב זה לאסדרת שוק השידורים המסחריים. אבדן ידע וניסיון מה ם ניתן .ואף הכרחי להימנע עמדת הרשות השנייה על מנת לשמור על צבירת ושמירת ה ידע והניסיון ה ,ארגוני תפקוד רציף יעיל, יחד עם חיזוק וה ודאות בשוק השידורים המסחריים, יש לקבוע מנגנון של החלפה לסירוגין של כמחצית מחברי ,המועצה בכל מועד סיום ותחילת כהונה. לשם כך יש לקב וע כי 5 מתוך11 חברי המועצה הראשונה יכהנו שש שנים וששת הנותרים יכהנו4 שנים. לאחר התקופה הראשונה , כל חבר מועצה יכהן4 שנים , ללא אפשרות הארכה. 33 סיכום 105 . להלן טבלה המסכמת את מאפייני הגוף המאסדר, בהתאם לתזכיר החוק ולפי המודל המוצע על ידי .הרשות השנייה גורם השוואה תזכיר2023 עמדת הרשות השניה סוג יחידת סמך תחת משרד התקשורת תאגיד סטטוטורי הרכב המועצה 9 חברי מועצה מתוכם3 נציגי משרדי ממשלה 1 מנכ"ל ויו"ר ב תפקיד אחד 11 נציגי ציבור בלבד , מתוכם5 נשים לפחות מנכ"ל ויו"ר תפקיד אחד אופן המינוי 3 עובדי מדינה של משרדי האוצ ,ר הכלכלה והתקשורת (כל שר ימנה ;)את נציגו 2 נציגים שהשר קובע; שר התקשורת ימנה ועדת איתור +שתמליץ על שלושה נציגי ציבור .תוקם ועדת איתור ליו"ר מועצה ,ועדה נפרדת לחברי מועצה וליו"ר הורדת דרישת ניסיון לחברי .הועדה ועדת איתור אחת עם אנשי מקצוע לכל נציגי הציבור וליו"ר בעלי ניסיון רלוונטי רף מקצועי מומחיות בתחומים רלוונטיים ללא ציון קריטריונים ואמות מידה נוספות ניסיון משמעותי בכל תחומי התוכן הנזכרים בתזכיר (בס עיפים4 ()(א3) ו- 4 ()(א4) ): יצירה עריכה ואספקה של תכני ,ושמע, עיסוק בחדשות, עיסוק ברדיו כלכלה, הגנת הצרכן, ,פרסום ושיווק כולל ניסיון אקדמי בנ"ל. משך הכהונה חבר מועצה יכהן4 שנים עם .אופציית הארכה לשנתיים נוספות היו"ר/מנכ"ל יכהן חמש שנים ללא .אפשרות להארכה כדי ליצור המשכיות ומקצועיות- במועצה הראשונה- 6 שנים ל-5 מחברי המועצה ו-4 שנים לשאר6 החברים . ,לאחר מכן כל החברים יכהנו4 שנים .ללא הארכות היו"ר/מנכ"ל יכהן5 שנים ללא אפשרות .להארכה ,תקציב, מבנה הגוף ניהול ה כח ,אדם משפטית , והתקשרויות ייקבעו ע"י משרד ,המשפטים/היועמ"ש לממשלה משרד האוצר (אגף התקציבים והחשב הכללי), ונציבות שירות המדינה תקציב מינימום בחוק. ע צמאות בקיבעת מבנה ההנהלה ובניהול כח ה אדם( בהתאם למנהל תקין ושיא כוח אדם,) ה ,עובדים אינם עובדי מדינה עצמאות משפטית ועצמאות.תקציבית 34 פרק'ו – סמכויות הגוף המאסדר 106 . להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין עמדת משרד התקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתזכיר החוק ובין עמד ת הרשות השנייה לעניין סמכויות הגוף המאסדר : א. סמכויות המועצה ב פיקוח ואכיפה- עיצומים כספיים תזכיר החוק ,התזכיר קובע כי העיצום הכספי, בגין הפרה המפורטת בתוספת הראשונה יהיה סכום קבוע וגבוה , ייגזר כאחוז מהכנסותיו של הגורם המפר, וזאת ללא שיקול דעת. עוד נקבע כי המועצה, בהסכמת שר המשפטים רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי נמוך מהקבוע. הליקויים/הכשלים בסמכויות המועצה ביחס לעיצומים כספיים ראשית, טרם פורסמה התוספת הראשונה ועל כן לא ברור על אילו הפרות ניתן יהיה לתת עיצום .כספי שנית, הסכמת שר המשפטים להפחתת העיצום מוסיפה אף היא לתלות הפוליטית של הגורמים .בענף השידורים ,שלישית יש ללמוד מהניסיון ומ ן ההיגיון, כי עיצום כספי קבוע וגבוה כפי שצוין בתזכיר החוק ("הסכום הבסיסי" כהגדרתו בתזכיר החוק), עלול להביא לתוצאות שליליות. עיצום קבוע וגבוה לא יתאים לסוגי הפרות שונות, לעוצמות שונות של ההפרה או של הפגיעה בציבור, ולא יהיה מותאם לתועלת הכלכלית ש הפיק ה גורם המפר מן ההפרה. הניסיון מלמד כי עיצום כספי קבוע וגבוה אינו ישים וככזה מביא דווקא לתוצאה ההפוכה של אי שימוש בו ו כתוצאה מכך להתרבות מעשי ה הפרה. כמו כן, שימוש בעיצום כספי גבוה עלול לפגוע באופן חריף מידי בגוף המפוקח ולסכנו . מצב דברים קשה זה נבע בזמנו מחוק התקשורת, טרם חוקקה רפורמה מקיפה לעניין .סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת עמדת הרשות השנייה יש לקבוע בחוק עצמו דרגות חומרה שונות של הפר ות החוק וטווח סכומי העיצומים הכספי ים שניתן להטיל בגין כל דרגה , יחד עם אמות מידה )(שיקולים, נסיבות לקביעת סכום העיצומים שבטווח. ב. סמכויות המועצה בחקיקת משנה, קביעת כללים עמדת הרשות השנייה כי יש לקבוע בחוק הוראות בנושאים הבאים ולהסמיך את המועצה ליישמם: • .חירום • .הנגשת השידורים • הגנה על קטינים - .כולל סיווג גילאים • .מסר (תוכן) פרסומי סמוי בהיבטי תחרות והגנת הצרכן, ואופן הצגתו של תוכן פרסומי מותר • .שידורי התרמה 35 מעבר לכך יש לקבוע, כי ס עיף 71 לתזכיר המציין מספר היבטים בהם יש לקבוע כללים בקשר עם מסר פרסומי סמוי (ח וב;ת סימון ויידוע הציבור בנוגע לקיומו של תוכן שיווקי בתוכנית ז הות מממן ;ומפרסם התוכן השיווקי בתוכנית הגבלות לעניין מוצרים מזיקים .)וכיו"ב אלו יחולו גם על ערוץ .)(ולא רק על ספק תכנים רשום וספק חדשות רשום כפי שמופיע בתזכיר החוק ג. סמכויות בהיבט האפיקים של הערוצים ראשית, יש לציין בהקשר זה כי ההתייחסות בתזכיר "ל"אפיקים ממוקדת ב טכנולוגיית ההפצה והזיהוי הנוכחיים .באמצעות כבלים ולוויין כידוע, אנו בעיצומו של מעבר מטכנולוגיית הפצה זו לטכנולוגיית הפצה באמצעות רשת האינטרנט. בטכנולוגיה זו לא מתקיימים "אפיקים" אלא סימנים או סמלילים של הערוצים ,ואשר מיקומם במסך המשתמש נתון לשיקול דעתו של ספק התכנים השולט בממשק. ,לכן לגבי ערוצים של ספקי חדשות , ובשונה מהמוצע בתזכיר החוק, עמדת הרשות השנייה היא כי המועצה תקבע את מיקו מ ם ב מקבץ ו את דרך ההצגה. המקבץ י יקבע ככל שניתן מבלי לפגוע באופן הו פעתם ו/או .מספורם של האפיקים הקיימים היום ,בנוסף המועצה תקבע את אופן הצגתם של .ספקי החדשות כך שאופן הצגתם יהיה שוויוני ככל שניתן ד. סמכויות המועצה בהיבט ניהול הרישום לעניין הפעלת שיקול הדעת של המועצה בענייני ניהול המרשם, עמדת הרשות השנייה היא לצמצם ככל הניתן את אפשרות הפעלת שיקול הדעת וככל שיש צורך בקביעת תבחינים, יש לציין תבחינים כמותיים אובייקטיביים שאינם מצריכים שיקול דעת. בהקשר זה תצוין עמדת הרשות השנייה .'בעניין בעלויות צולבות כנזכר לעיל בפרק ד סיכום 107 . להלן טבלה המסכמת את סמכויות הגוף המאסדר, בהתאם לתזכיר ה חוק ולפי המודל המוצע על ידי .הרשות השנייה גורם השוואה תזכיר2023 עמדת הרשות השניה סמכויות ותפקיד המועצה • אופן ההכרה בחובות השקעה • רישום וביטול רישום במרשם ספקי החדשות, ערוצים וספקי תכנים • מספר אפיקים של ספקי חדשות רשומים וגישה באמצעות השל ט • תוכן שיווקי [ ]פרסומי סמוי בתוכניות • כללים ל הפצת ערו צים בקליטה חופשית ב אמצעות יישומון • כללים לעניין אופן ההכרה בחובות ההשקעה להוסיף סעיף סמכויות בחוק– ""שידורים אסורים– • כגון- עבירות פליליות, חומר תועבה על פי דין, תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי.דין • לאסור תוכן/מסר פרסומי סמוי בחדשות, בתוכניות ילדים ו ב תכניות .צרכנות וכיו"ב • לקבוע בחוק הוראות בנושאים הבאים ולהסמיך את המועצה ליישמם: 1 .. חירום 36 • חירום 2. הנגשת השידורים 3. הגנה על קטינים- כולל סיווג גילאים. 4. מסר (תוכן) פרסומי סמוי מותר בהיבטי תחרות והגנת הצ רכן, ואופן .הצגתו של תוכן פרסומי מותר 5 .. שידורי התרמה אתיקה בחדשות סעיף חוק בעניין חובות אתיות וסעיף לגבי אסדרה עצמית כל ספק חדשות יאמץ תקנון אתיקה .שיכלול את כל עקרונות סעיפי התזכיר אסדרה עצמית. המועצה תאשר את התקנון האמור אולם לא תבצע פעולות פיקוח וא.כיפה עליו עיצומים כספיים הסכום הבסיסי לעיצום כספי שווה ל1% מהכנסתו השנתית. המועצה בהסכמת שר המשפטים רשאית לקבוע כללים בעניין .הפחתת העיצום הכספי לקבוע בחוק את דרגות החומרה להפרות ולטווח הקנסות , ואת אמות המידה (השיקולים) להפחתת העיצום. 37 פרק ז ' – נושאים נוספים מגבלות על תוכן משודר 108 . עמדת הרשות השניה, כי על תזכיר החוק לכלול הוראה האוסרת על שידורים אסורים כגון- עבירות פליליות, חומר תועבה על פי דין, תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין ומניעת .שידורים אסורים 109 . בנוסף יש לכלול בחוק סעיף שיאסו ר על תוכן/מסר פרסומי סמוי בחדשות, בתוכניות ילדים , ב תכניות .צרכנות וכיו"ב מידע לעניין אמידת נתוני צפייה 110 . תזכיר החוק קובע (סעיף81 .בתזכיר) כי המועצה תוכל לדרוש ולקבל מידע לטובת אמידת נתוני צפייה 111 . הרשות השניה מתנגדת כי גורם ממשלתי ינהל את מערכת המדידה (רייטי נג) של נתוני הצפייה או האזנה לערוצי טלוויזיה ורדיו. הפצת שידורים בידי הרשות 112 . תזכיר החוק מציע לבטל את מערך ההפצה הקרקעי החינמי ,הנוכחי ולהקים תחליף בדמות יישומון פתוח .וחינמי הפועל על גבי האינטרנט 113 . עמדת הרשות השנייה היא כי יש לערוך בדיקה מקיפה בכדי לבחון את (1 ) שאלת הצורך בהמשך קיומו או אי קיומו של מערך הפצה חינמי המופעל על ידי המדינה , ו-(2) בחינה של פתרונות חלופיים למערך שכזה (במקרה שייקבע כי קיים בו צורך), טרם קבלת החלטה סופית על סגירה או המשך הפעלת המערך או כל תחליף אחר+של עידן. 114 . נספח ו ' מפרט אודות המפעילי ם והבעלים של מערכי ההפצה הקרקעיים באירופה. 38 'נספח א– מיפוי שוק השידורים הישראלי בהתאם להערכותינו בנוגע לנתונים המייצגים את שנת2022, נראה כי סך המנויים הכולל עומד על יותר מ- 3 מיליון מנויים בישראל. מספר זה כולל בתוכו גם מנויים משולבים של ספקי תכנים מסו ג פלטפורמה רב- ,ערוצית יחד עם ספקי תכנים מסוג ספריה. בהתאם לאמור בדו"ח משרד התקשורת17 קיימת חפיפה משמעותית בין מנויי פלטפורמה למנויי ספרייה. הלוח להלן מציג את התפלגות המנויים והמחירים של .השחקנים הפועלים בישראל מיפוי השחקנים בשוק השידורים- מספר המנויים ומחי ,רי מחירון2022 סוג ספק ספק טכנולוגיה מספר מנויים )(אלפים מחיר חודשי (מחירון )לחבילה בסיסית פלטפורמה רב-ערוצית הוט כבלים 700 189 ₪ NEXT )(תחת הוט IPTV 75 59 ₪ יס לוויין 232 199 ₪ יס פלוס IPTV 240 199 ₪ STING )(תחת יס IPTV 108 59-79 ₪ סלקום IPTV 259 69-99 ₪ פרטנר IPTV 217 69-99 ₪ freeTV IPTV ? 29.9-39.9 ₪ סה"כ מנויי פלטפורמה רב-ערוצית 1,831 מתוכם מנוייIPTV 906 ( 49% ) ספריה נטפליקס SVOD 1,000 32.9 ₪ דיסני פלוס SVOD 200 39.9 ₪ אמזון פריים SVOD ? 5.99 , כ$ - 20 ₪ אפלTV SVOD ? 17.9 ₪ סה"כ "מנויי "ספריות למעלה מ- 1.2 מיליון :מקורות לצורך הערכת מספר המנויים • נתוני הוט- עיבוד,על נתוני משרד התקשורת18 מספר המנויים שלNEXT ; מבוסס על הערכה פנימית • נתוני יס– מתוך הדוחות הכספיים של בזק לרבעון ראשון 2023 ; • נתוני סלקום– מתוך הדוחות הכספיים של סלקום לרבעון ראשון 2023 ; 17 מקור: משרד התקשורת, אגף כלכלה, מסמך בנושא: "סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת2021 ", נובמבר2022 , בעמוד14 . 18 .שם 39 • נתוני פרטנר– מתוך הדוחות הכספיים של פרטנט לרבעון ראשון 2023 ; • נטפליקס ודיסני פלוס– .נתוני משרד התקשורת19 :מקורות לצורך הערכת המחיר החודשי • אתרKAMAZE • YNET מיום27.7.2022 – "המחיר לא יורד: חברות הטלוויזיה בארץ כבר לא חוששות מ" ומנטפליקס+דיסני • גלובס מיום ה- 16.6.2022 – ""מי הכי זולה ובמה אפשר לצפות: המדריך לשירותי הסטרימינג בישראל 19 .שם 40 'נספח ב– פירוט מנגנוני האסדרה לצורך שמירת האינטרסים הכלכליים-תחרותיים תכולת האסדרה בהתאם לסיווג השחקנים להלן טבלאות ובהן המלצותיה של הרשות השנייה ב יחס לתכולת אסדרה, כמו גם ההבדל בין המלצת הרשות השנייה ובין תזכיר החוק: ח ובות וזכויות ערוץ )(העברה/מכירה המודל המוצע תזכיר החוק ערוצי התאגיד והכנסת- זכות העברה יש – [ לכל ספק מעל הרף90 'מ ₪ הכנסות בשנה או150 ]אלף מנויים יש - לכל ספק מעל הרף [ 300 'מ ₪הכנ]סות בשנה ערוץ ללא חדשות – זכות העברה יש – לערוץ מעל הרף [ 10 'מ ₪ הכנסות בשנה או100 ]אלף מנויים אין ערוץ עם חדשות – זכות העברה יש [מעל רף הוצאה/השקעה של5 'מ]₪ יש - רק ע"י ספק אחוד ערוץ עם חדשות של ספק אחוד– זכות העברה יש [ רק לערוץ של ספק אחוד שהכנסתו השנתית מתחת לרף של- 90 'מ₪ ] יש – רק ע"י ספק אחוד ערוץ עם חדשות – חובת מכירה יש – [ לערוץ מעל הרף100 'מ ]הכנסות בשנה או מיליון מנויים יש – לכולם (אם נמכר לספק תכנים רשום חייב להימכר גם לספקי תכנים רשומים )אחרים ,בכל היקף הכנסות פריקות תכני ה חדשות מערוץ עם חדשות אין בסמכות המועצה חובות וזכויות ספק )(העברה/מכירה המודל המוצע תזכיר החוק ערוץ ללא חדשות בגודל מעל הרף– *חובת העברה לספק יש- [ לספק מעל הרף90 'מ ₪ בשנה או150 ]אלף מנויים אין חובת העברה של ערוץ עם חדשות יש– רק לספק מעל הרף הנ"ל (עם חו)בת תשלום רק על ספק אחוד , ללא תמורה חובת הספק להעברת ערוצי התאגיד והכנסת וזכות העברה שלהם יש- רק לספק מעל הרף יש- לכל ספק יש רק לספק רשום- מעל הכנסות של300 מיליון ₪ בשנה יש- לכל ספק זכות לקניית ערוץ עם חדשות ) חובת מכירה של הערוץ( יש– רק של ער וץ עם חדשות מעל הרף אם הערוץ נמכר לספק תכנים רשום אחד אז יש חובת מכירה לכל ספק תכנים רשום אחר 41 ספק בינלאומי המשדר ערוץ ליניארי המיועד בעיקר לקהל הישראלי חובות וזכויות כספק ישראלי אין המחשת ה אסדרה המוצעת להמחשת ה אסדרה המוצעת, ניתן לסווג את השחקנים הקיימ ים כיום בהתאם לעמדתנו ולבחון אילו חובות יחולו עליהם בהינתן ה אסדרה :המוצעת • ספקי תכנים גדולים עליהם תחול חובת העברה: הוט, יס, פרטנר, סלקום. • ערוצים גדולים עם חדשות עליהם תחול חובת מכירה: רשת- 13 ו קשת- 12 . יצוין בהקשר זה, כי תזכיר החוק מקל על השחקנים בענף בשני ה :יבטים מהותיים • הרף הקובע כי ספק התכנים הוא בעל היקף פעילות בינוני עומד על הכנסה שנתית של300 מיליון .₪פרטנר- TV וסלקום- TV אינם עומדים ברף זה ולכן יהיו פטורים מה אסדרה המוצעת ב תזכיר; • לא חלה חובת העברה על ספקי תכנים, גם לא על ספקי תכנים גדולים מאוד, למעט בהק שרים של ( ""ספק אחוד כפי שמוגדר בתזכיר החוק.) מצב של סף כניסה גבוה לשוק, אשר יפחית את .התחרותיות ויביא להתפתחות כשלי שוק 42 'נספח ג– נ יתוח חוב ו ת ההשקע ה וסיכום עמדת הרשות השנייה בנושא אומדן כספי של המחויבות להשקעה– ספקי התכנים המצב כיום 1. כיום, חלה על הוט ויס חובת השקעה בהפקות מקומיות בסך 8% מהכנסות יהן מדמי מנוי, כאשר בסך האמור לא נכללים המנויים הצורכים את התכנים על גבי רשת האינטרנט. מחצית מחובת ההשקעה מיועדת לסוגה עילית, כלומר4% .)מהכנסות החברה מדמי מנוי (ממנויים שאינם על גבי רשת האינטרנט נכון לסוף שנת2021 ,מדובר על הכנסות מוערכות ממנויים בסך של כ- 2.3 מיליארדי ,₪ מהן נגזרה השקעה של כ- 185 מיליוני ₪בהפקות מקומיות, מתוכן כ- 93 מיליוני ₪ .בסוגה עילית 2. אולם, חובות אלו הולכות ומצטמצמות משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא התחרות ההולכת וגוברת מצד פלטפורמות שידורים מתחרות וספקי תכנים בינלאומיים אשר מחייבת את הפלטפורמות המסורתיות להוריד את מחיר דמי המנוי החודשיים (כך למשל בשנים2021-2015 ירדה ההכנסה הממוצעת ממנוי מ- 246 ₪לחודש ל-8 14 ,)₪ 20 הסיבה השנייה היא מעבר של מנויים לצריכת שידורים דרך האינטרנט, שאינה מחילה את החובות האמור ות על הפלטפורמות. וזאת יחד עם הרגלי הפנאי .והצפייה השונים של הדורות הצעירים יותר 3. יצוין בהקשר זה כי חברת יס רואה בהעברת מנוייה לאינטרנט אסטרטגיה מהותית בפעילותה לאור רצונה להתייעל ולהפסיק לרכוש/לחכור מקטעי חלל בלווייני ם לא יאוחר מתחילת שנת2026 . ניתן לראות:את התפלגות מנויי חברת יס בשנים האחרונות בתרשים הבא21 מספר המנויים של חברת יס בחלוקה בין סוגי מנוי שונים, נתונים רבעוניים2020-2023 20 מקור: משרד התקשורת, מסמך בנושא: "סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת2021 ", נובמבר2022 , בעמודים14 - 13 . 21 עיבוד הרשות על נתונים מתוך הדוחות הכספיים של בזק: דוח כספי לרבעון3 2022 , ודוח שנתי2021 . 503 485 462 437 412 387 362 337 311 287 268 250 232 215 9 24 38 56 77 99 119 142 164 186 206 225 240 253 44 48 56 64 70 74 79 84 89 94 101 104 108 111 556 557 556 557 559 560 560 563 564 567 575 579 580 579 0 100 200 300 400 500 600 התפלגות מנויי יס(אלפי מנויים) מנויי הלוויין מנויי יס+ מנוייSTING מספר מנויים(באלפים) 43 4. הנתונים מלמדים כי על אף הגידול (המתון) במספר מנויי יס, כמות המנויים על תשתית הלוויין הולכת ומצטמצמת באופן עקבי ומהיר של כ- 20 ( אלף מנויים ברבעון80 אלף מנויים בשנה), בהתאם לתכנית ו+האסטרטגית של יס. נכון להיום, מספר מנויי האינטרנט של יס (יס- STING ) גבוה משמעותית ממספר המנויים על גבי תשתית הלוויין. משמעות הדברים היא שחובת ההשקעה של יס בתוכן המקומי הולכת ומצטמצמת בכ- 20 מיליון ₪(ל.פחות) כל שנה, מחציתם בסוגה עילית 5. לאור הנ"ל, להערכת הרשות השנייה, היקף ההכנסות של פלטפורמות הכבלים והלוויין ממנויים שאינם מנויי אינטרנט, נכון לסוף2022, עומד על כ-2 מיליארד .₪ מנתון זה נגזרת חובת השקעה של160 'מ ₪ בהפקות מקומיות, מתוכן80 'מ ₪ .בסוגה עילית המצב העתידי 6. תזכיר החוק מרחיב כאמור את תחולת החובה ביחס להשקעה בסוגה עילית. כך, גם ספקים זרים וגם ספקיOTT יידרשו להשקיע בהתאם למדרגות ההכנסה הבאות: ספקים 'קטנים' מתחת ל- 300 'מ ₪ - פטורים מהשקעה, ספקים 'בינוניים' בין300-600 'מ ₪ - שיעור של2% ,מהכנסותיהם ספקים גדולים מעל600 'מ ₪ בשנה– שיעור של4% .מהכנסותיהם 7. בהתאם למדרגות אלו ניתן לסווג את ספקי התכנים .ולהעריך את סך ההשקעה שתידרש מהם • בטוווח הזמן המיידי/קצר- בהתאם להערכות הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על ספקי התכנים, תעמוד בטווח הזמן הקצר על כ- 128 'מ.₪ 22 סכום אשר גבוה בכ- 48 מ' ש"ח מחובת ההשקעה הנוכחית. התוספת נובעת מהרחבת התחולה גם לספקים זרים ולמנויים אשר .)צורכים את שירותי הפלטפורמות המסורתיות על גבי האינטרנט (בעיקר יס • בטווח הזמן הארוך– ,להערכת הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על ספקי התכנים תע מוד בטווח הזמן הארוך על כ- 139 'מ.₪ הערכה זו נובעת מכך שההסתברות כי נראה ספקי תכנים מקומיים גדולים נוספים אינה גבוהה לטעמנו. לכן, בטווח הארוך נצפה לראות גידול מסוים בהכנסות ספקי התכנים בעיקר בגלל תוספת הכנסות שיהיו להם מפרסומות. יחד עם זאת, התפתחות והתגברו.ת התחרות צפויים לגרום להפחתה בדמי המנוי שייגבו 22 יס והוט הם ספקי תכנים גדולים. סך ההכנסות של פלטפורמות אלו עומדות על כ- 2.9 מיליארד ₪ מהן נגזרת השקעה בסוגה עילית של118 'מ;₪ FreeTV שהחלה לפעול לפני חודשים ספורים נחשבת גם היא כספק תכנים גדול מכיוון שתחת הגדרה זו נמצאים גם גופים שהכנסות בעלי זיקה אליהם (ובמקרה הספציפי הזה– קשת12 ) גבוהים מהרף הנקוב. סך ההכנסות שלFreeTV זניחות כיום ולכן בטווח הזמן המיידי למרות שמדובר, לפי ההגדרה, בס פק תכנים בעל היקף פעילות גדול הרי שלא נגזרות מהכנסותיו השקעות ;משמעותיות עדיין סלקום- TV ופרטנר- TV ;הם ספקי תכנים קטנים נטפליקס היא ספק תכנים בינוני. לפי הערכות הרשות השנייה סך הכנסותיה השנתיות של החברה הן כ- 500 'מ ₪ בשנה מהן נגזרת חובת השקעה של כ- 10 'מ₪ ( 2% ;)מההכנסות , אמזון פריים, אפל+שאר ספקי התכנים הזרים (דיסני- TV .וכיו"ב) הם ספקי תכנים קטנים מבוסס על דוחות בזק, סלקום ופרטנר לרבעון2 2023 ; על נתוני משרד התקשורת; וכן על הערכת הרשות ביחס לסך ההכנסה .הממוצעת ממנוי של כל ספק תכנים 44 אומדן כספי של המחויבות להשקעה– ערוצים המצב כיום 8. כיום, חלות על הערוצים המסחריים שהיקף פעילותם הוא לפחות80 'מ ₪ בשנה מחויבויות שונות להשקעה בהפקות מקומיות. מדובר כיום על הערוצים קשת- 12 ורשת13 בלבד. שאר הערו צים .המסחריים אינם עומדים ברף זה ועל כן פטורים ממחויבויות ההשקעה 9. המחויבות המרכזית של הערוצים המסחריים היא להשקעה בהפקות מסוגה עילית סך של15% מהכנסותיהן. נכון לשנת2021 סך הכנסותיהם של הערוצים המסחריים עמדה על כ- 1.2 מיליארד ₪ מהן נגזרה חובת השקעה בסוגה עיל ית בסכום של כ- 160 'מ.₪ המצב העתידי 10 . תזכיר החוק מותיר בעינו את תחולת החובה ביחס להשקעה בסוגה עילית , אך במקביל מפחית את שיעור חובת ההשקעה ,. כך ערוצים מסחריים :יידרשו להשקיע בהתאם למדרגות ההכנסה הבאות ערוצים 'קטנים' מתחת ל- 80 'מ ₪ - ,פטורים מהשקעה ערוצים 'בינ וניים' בין80-160 'מ ₪ - שיעור של6% ,מהכנסותיהם ערוצים גדולים מעל160 'מ ₪ בשנה– שיעור של12% .מהכנסותיהם 11 . בהתאם למדרגות אלו ניתן לסווג את הערוצים .ולהעריך את סך ההשקעה שתידרש מהם • בטוווח הזמן המיידי/קצר- בהתאם להערכות הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על הערוצים, תעמוד בטווח הזמן הקצר על כ- 155 'מ .₪סכום אשר נמוך בכ- 25 מ' ש"ח מחובת ההשקעה הנוכחית. הירידה נובעת מהקיטון בשיעור החובה (מ- 15% ל- 12% ), אשר מקוזזת .בחלקה מתשלומים המועברים לערוצים המסחריים עבור העברתם על ידי ספקי התכנים • בטווח הזמן הארוך– בהתאם להערכות הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על הערוצים, תעמוד בטווח הזמן הארוך על כ- 102 'מ .₪ירידה מהותית ביותר א ש ר נובעת מביטול הבלעדיות מפרסומות (דבר שצפוי להפחית את מחיר זמן האוויר), ביטול הבלעדיות לשידורי חדשות (דבר שצפוי להסיט צופים לערוצים אחרים המשד רים חדשות ), ומהמשך המגמה של .ירידת הרייטינג עמדת הרשות השנייה 12 . בהתאם למדרגות)'עליהן ממליצה הרשות השנייה (ראה בגוף פרק ג ניתן לסווג את ספקי התכנים .והערוצים ולהעריך את סך ההשקעה שתידרש מהם • ספקי תכנים o בטוווח הזמן המיידי/קצר- בהתאם להערכות הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על ספקי התכנים, תעמוד בטווח הזמן הקצר על כ- 204 'מ .₪סכום אשר גבוה בכ- 120 מ' ש"ח מחובת ההשקעה הנוכחית. התוספת נובעת מהגדלת שיעור החובה על ספקי תכנים גדולים (מ- 4% ל- 6% ) ומהרחבת התחולה גם לספקים זרים ולמנויים אשר צורכים את שירותי הפלטפורמות .)המסורתיות על גבי האינטרנט (בעיקר יס o בטווח הזמן הארוך– ,להערכת הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על ספקי התכנים תעמוד בטווח הזמן הארוך על כ- 220 'מ.₪ הערכה זו נובעת מ גידול מסוים בהכנסות ספקי 45 התכנים בעיקר בגלל תוספת הכנסות שיהיו להם מפרסומות. יחד עם זאת , התפתחות והתגברות .התחרות צפויים לגרום להפחתה בדמי המנוי שייגבו • ערוצים o בטוווח הזמן המיידי/קצר- בהתאם להערכות הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על ספקי התכנים, תעמוד בטווח הזמן הקצר על כ- 161 'מ .₪סכום אשר נמוך בכ- 20 מ' ש"ח מחובת .ההשקעה הנוכחית הירידה נ ובעת מהקיטון בשיעור החובה (מ- 15% ל- 12% ), אשר מקוזזת .בחלקה מתשלומים המועברים לערוצים המסחריים עבור העברתם על ידי ספקי התכנים o בטווח הזמן הארוך– להערכת הרשות השנייה, סך חובת ההשקעה שתוטל על הערוצים, תעמוד בטווח הזמן הארוך על כ- 108 'מ .₪כאמור לעיל, ה ירידה נו ,בעת מביטול הבלעדיות מפרסומות ביטול הבלעדיות לשידורי חדשות, ומהמשך המגמה של ירידת הרייטינג. 13 . :סיכום הדברים מוצג בתרשים הבא 14 . ניתן ללמוד מהתרשים כי לפי תזכיר2023 , וביחס לחובה המוטלת כיום, אמנם בטווח הקצר תגדל חובת ההשקעה בסוגה עילית, אך בטווח הארוך היא תיפג ע. עמדת הרשות השנייה משקפת הגדלה משמעותית של חובת ההשקעה בסוגה עילית ביחס להיום, גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך. יצוין כי הצעת הרשות השנייה מאפשרת לקבוע הוראות מעבר הדרגתיות בכדי לא לייצר זעזועים משמעותיים באופן מיידי בענף, במקביל להעלאה מדורגת של .חובת ההשקעה 180 155 102 161 108 80 128 139 204 220 260 283 242 365 328 - 50 100 150 200 250 300 350 400 טווח קצר טווח ארוך טווח קצר טווח ארוך כיום תזכיר2023עמדת הרשות סימולציות חובות השקעה(במיליוני ש"ח) ערוצים ספקים סה"כ 46 'נספח ד– נתוני הרייטינג בשנים האחרונות ניתוח סך הצפייה 1. ניתן ללמוד מנתוני הרייטינג המצרפי כי בשנים2016-2019 היתה מגמת ירידה ברורה בסך הצפייה של משקי הבית בפריים- טיים. שנת הקורונה היתה חריגה, הן בגלל הגבלות היציאה לחו"ל והן בגלל הגבלות ההתק הלויות והסגרים. כך, פעילויות תרבות רבות בוטלו וההישארות בבית גרמה לצפייה מרובה בטלוויזיה. עם הפחתת מגבלות הקורונה, חזרו אמנם שיעורי הצפייה לרמות גבוהות מאלו שהיו בשנת 2019, אך גם להמשך מגמת הירידה. התרשים הבא מציג את סך הרייטינג בפריים- טיים החל משנת 2016 ו עד סוף2022 . ניתוח ערוצי הברודקאסט 2. ניתוח נתוני הרייטינג של ערוצי הברודקאסט קשת- 12 וקשת- 13 מפריד את7 השנים האחרונות ל-5 :תקופות • תקופת "ערוץ2 " בה קשת ורשת שידרו לסירוגין באפיק22 , • התקופה לאחר פיצול ערוץ2 בה פעלו במקביל3 ,ערוצי ברודקאסט • התקופה לאחר ה ,מיזוג בין רשת לערוץ עשר • ,תקופת הקורונה בה מאפייני הצפייה היו חריגים • .תקופת "החזרה לשגרה" לאחר הקורונה 3. .ניתן לראות בצורה ברורה את ההבדלים בין התקופות בתרשים הבא 47 4. בתקופת ערוץ2 הרייטינג החודשי של קשת ורשת היה דומה יחסית, ברמות של בין15 ל- 25 ,נקודות בעוד ערוץ10 עם מגמת ירידה מרייטינג של קרוב ל- 10 נקודות לרייטינג של כ- 6.5 .נקודות 5. .לאחר הפיצול קיימים שלושה ערוצי ברודקאסט כך שמטבע הדברים הרייטינג של קשת ורשת יורד בתקופה זו ניתן לראות את תחילת הבידול בין קשת לרשת (על אף שמהדורת החדשות בשני הערוצים זהה), כאש ר קשת הופכת לשחקן הדומיננטי מבין3 הערוצים. בתקופה זו ערוץ10 ממשיך במגמת הירידה ומגיע לכ-5 .נקודות רייטינג 6. בתחילת שנת2019 רשת וערוץ10 מתמזגים, והשוק חוזר לשיווי משקל של שני ערוצי ברודקאסט מבודלים, כאשר הרייטינג של קשת גבוה באופן עקבי ביותר מ- 50% מהרייט ינג של רשת (ממוצע שנתי 2019 : קשת15.6 נקודות, רשת9 .)נקודות 7. החל ממרץ2020 נכנסים לתקופת ההגבלות של הקורונה, אשר גורמת לעלייה משמעותית בשיעורי הצפייה (ממוצע03/2020-02/2021 : קשת17.3 נקודות, רשת10.7 .)נקודות 8. 2021-2022 מאופיינות כשנות ה"חזרה לשגרה", בהם ני תן לראות מגמת ירידה ברייטינג לרמה נמוכה בכ- 10% - 15% מזו של שנת2019 (ממוצע שנתי2022 'ללא נוב- דצמ': קשת14.7 נקודות, רשת8.8 .)נקודות 9. לסיכום– מצד אחד ניתן ללמוד שאמנם סך הצפייה ברצועת הפריים בשנת2022 עדיין גבוה מזה של שנת2019 , אך מצד שני ערוצי הברודקאסט נחלשו. המסקנה מכך היא שהצפייה בערוצים ליניארים אחרים, שאינם ערוצי הברודקאסט, גרמה לגידול בסך הצפייה הכולל. חלק מעלייה זו ניתן לשייך לערוץ 14 (לשעבר20 ), לערוץ9 ולערוץ24 שהתחזקו משמעותית (גידול כולל של1.3 נקודות), אך חלקה הנוסף של העלייה בסך הצפייה בפריי ם הוא בערוצי "הנישה" של הכבלים והלווין (גידול כולל של2 .)נקודות .נתונים אלו ניתן לראות בתרשים הבא 48 49 נספח ה ' - השוואה בינלאומית לרשויות רגולטוריות בתחום המדיה באירופה23 סיכום מאפייני הרשויות לאסדרת תחום המדיה באירופה מדינה 'מס חברי מועצה כולל יו"ר עצ מאות אוסטריה 5 כן דנמרק 10 כן שבדיה 7 כן ספרד 10, 6, 11* כן הולנד 3 כן בריטניה 9, 16, 9* כן צרפת 7 כן נ הו גריה 5 כן פינלנד 1 יחידה בתוך משרד התחבורה והתקשורת בולגריה 5 כן *קיימ ות מספר רשויות פירוט מאפייני הרשויות לאסדרת תחום המדיה באירופה לפי מדי נה אוסטריה רשות אדמיניסטרטיבית ,, ישות משפטית נפרדת על פי החוק בעלי התפקידים פטורים מהצורך לפעול על פי הוראות הממונים עליהם לשם פיקוח ו אסדרה של מדיה אלקטרונית וקידום מדיה , 5 חברי מועצה, כולם מומחים. יש שלב הצעת מועמדים, הממשלה הפדרלית מציעה והאספה הכללית בו חרת, הנשיא הפדרלי .מחליט בסופו של דבר דנמרק ,מועצה רגולטורית עצמאית, ישות משפטית נפרדת10 חברי מועצה: אחד נציג החברה האזרחית ו-9 .מומחים, שר התרבות מחליט שבדיה רשות רגולטורית תחת משרד התרבות, פועלת על פי החקיקה בפרלמנט .. ישות משפטית נפרדת7 חברי מועצה ממונ ים על ידי הממשלה לתקופה של3 שנים– ,היו"ר והסגנים הם שופטים עם משרות שיפוט גבוהות שאר החברים באים מרקעים מגוונים והם בעלי ניסיון רחב בתחומים החברתיים, התרבותיים והמדיה. ספרד ישות ציבורית עצמאית ונפרדת מהמדינה עם מימון ספציפי ואישיות משפטית ספציפית אבל תחת אסדרה .של המדינה על ישויות ציבוריות בין6 ל- 11 חברי מועצה בדרך כלל מהתעשי י ה או ,מומחים בעלי מוניטין בענף . יש שלב הצעת מועמדים והפרלמנט ממנה, הממשלה- .רק אישור פורמלי 23 :מקורCULLEN . 50 הולנד רשות אדמיניסטרטיבית עצמאית , נוסדה על פי חקיקתMedia Act ב שנת1988 כרשות ציבורית עם אישיות משפטית ,נפרדת3 ,חברי מועצה מומחים כאשר שר החינוך התרבות והמדע ממנה חבר חדש במועצה. בפועל המשרד יחפש הסכמה של חברי המועצה הקיימים ויתחשב בהצעותיהם לגבי חברים חדשים. בריטניה ,תאגיד סטטוטורי, ישות משפטית נפרדת נשלט על ידי מועצה שמורכב ת מחברים שאינם מ נהלים וחברים מנהלים (הרוב לא מנהלים). ללא תלות בממשלה. הממשלה אחראית למנות חברים ל מועצה שלOFCOM ואמורה לדווח לפרלמנט לגבי הביצועים שלOFCOM. מלבד מקרים ספציפי י ם הקבועים בחוק שבהם מזכיר המדינה יכול להורות ל- OFCOM הגוף .אינו תלוי במדינה והוא גוף עצמאי 9 חבר .י מועצה למועצת התוכן (ועדה שהיא חלק מהמועצה שלOFCOM העוסקת בענ י יני תוכן) יש דרישה סטטוטורית שחבריה ייצגו את4 האומות של בריטניה .. יש שלב הצעת מועמדים ופרסום פומבי של התפקידים היו"ר והדירקטורים שאינם מנהלים של מועצתOFCOM :ממונים על ידי שני גורמים בשיתוף מזכירות המדינה לעסקים, יזמות ורפורמות רגולטוריות ועל ידי מזכירות המדינה לתרבות, מדיה וספורט. המנהל הראשי ממונה על ידי וועדת מינויים של המועצה. דירקטורים מנהלים ממונים על פי המלצה של המנהל הראשי ומאושרים על ידי הדירקטורים שאינם מנהלים. צרפת רשות ציבורית עצמ ,אית, ישות משפטית נפרדת7 חברי מועצה החברים לא אמורים לייצג כוח או לובי אלא לפעול על פי מצפונם כדי ליישם את המשימות והתפקיד שלCSA . בפועל, החברים בדרך כלל הם אנשי מקצוע: .מהנדסים, מפיקים, עיתונאים או מומחי מדיה. אף אחד מהכישורים הללו לא מוגדר במפורש בפועל, כל היו"רים שלCSA משנת1989 היו מנכ"לי ם של ערוץ מסחרי גדול לשעבר, עיתונאי ם, עובדי ציבור בכירים ו חברי קבינט . בחוק מוזכר שהם ממונים על פי יכולותיהם בתחום הכלכלה, המשפט או הטכנולוגיה או בשל ניסיונם המקצועי בתחום התקשורת, במיוחד בסקטורים האודיו-ויזואליים או ה אלקטרוניים בענף התקשורת. חברי המועצה- נשיא הרפובליקה בוחר את היו"ר שלCSA , חברי המועצה- מועמדים של נשיא האס י( פה הלאומית3 חברים) ו של( נשיא הסנאט3 חברים), אחרי אימות על ידי הוועדה הפרלמנטרית לענ י יני תרבות ,נשיא הרפובליקה ממנה פורמלית את היו"ר ואת כל חברי המועצה. פינלנד ישות משפטית אבל תחת ניהול המשרד לתחבורה ותקשורת . המנכ"ל ממונה על ידי מועצת המדינה כאשר המשרד לתחבורה ותקשורת מעורב .בבחירה בולגריה גוף מתמחה עצמאי שמאסדר את שירותי המדיה כפי שהם מוגדרים בחוק. ישות משפטית נפרדת עם תקציב משלה . 5 חברי מועצה- 3 מתמנים על ידי הפרלמנט ו-2 .על ידי הנשיא כל חברי המועצה נדרשים למומחיות בנושאים הקשורים למדיה (מדיה אלקטרונית, תקשורת, עיתונות) , משפטים וא כלכלה. 51 נספח ו ' – מפעיליDTT באירופה24 מפעילי רשתותDTT באירופה נותנים שירותי העברת שידורים באוויר עבור טלוויזיה, ר דיו ואפליקציות נוספות. הם מנהלים ומתחזקים רשת של משדרים .על פני השטח הגיאוגרפי שבאחריותם בחלק מה מדינות(קרואטיה, גרמניה, אירלנד, הולנד, ספרד, שבדיה ובריטניה) יש רק מפעיל אחד ל- DTT . ב מדינות אחרות (פינלנד, צרפת, איטליה ופולין) ישנם מפעילים רבים - חלקם ה ברודק אסטרים עצמם (כולל )ברודקאסטרים של טלוויזיה בתשלום. .בטבלה המצורפת מפורטים מפעילי המערכים במדינות השונות, כמו גם הבעלות על מערך ההפצה הקרקעי מדינה מפעילים בעלות קרואטיה OIV החברה בבעלות המדינה פינלנד DNA DIGITA ELISA מפעיל טלקום וטלוויזיה בכבלים מפעיל DTT בלבד מפעיל טלקום וטלוויזיה בכבלים צרפת CNH ITAS-TIM ONECAST TDF TOWERCAST קאנל פלוס חברת בת שלTF1 חברת בת שלNRJ גרמניה MEDIA BROADCAST מפעיל של ערוצים ציבוריים ושידור מסחרי בהסדרים מיוחדים לאזורים במערב גרמניה אירלנד 2RN בבעלות הברודקאסטר הצי בוריRTE איטליה 3LETTRONICA INDUSTRIALE CAIRO NETWORK ELETTRONICA INDUSTRIALE EUROPA WAY חברת מובייל לקבוצתCAIRO יש גם ברודקאסטר בבעלותMEDIA SET בבעלותTELECOM ITALIA MEDIA —מ פעיל DTT ו- GRUPPO EDITORIALE L"ESPRESSO שיש בבעלותו גם ערוצי טלוויזיה RETA CAPRI ערוץ הטלוויזיה הציבורי באיטליה 24 מבו סס על מחקר של חברתCullen מאפריל2019 . 52 PERSIDERA PREMIATA DITTA BORGHINI & STOCHETTI DI TORINO PRIMA TV RAI WAY הולנד KPN BROADCAST SERVICES פולין EMI TEL SP Z.O.O INFO-TV-FM SP.Z.O.O נרכש על ידיCYFROWY POLAST ספרד CELLNEX מפעילDTT טהור שבדיה TERACOM 100% בבעלות המדינה בריטניה ARQIVA בבעלות משקיעים