חומר רקע

22 בדצמבר 2025 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומי שלום רב, הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 4), התשפ"ו-2025 הצעת החוק שבנדון מבקשת להאריך בתקופה נוספת (עד ה-31 ביולי 2026) את ההסדר המאפשר לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים (להלן – "הוראת השעה"). הסניגוריה הציבורית תומכת בהארכת הוראת השעה שתכליתה להקל על הצפיפות הקשה והמחריפה במתקני הכליאה. אלא שלטעמנו ההסדר שעוגן בהוראת השעה, ואשר הצעת החוק מבקשת להאריך כלשונו, מצומצם מדי ורחוק מלתת מענה מספק להפרה המתמשכת של זכויות היסוד של אלפי אסירים. במשך התקופה בה יושם ההסדר ועד ל-31.10.2025, ניתנה חופשה מיוחדת לכ-750 אסירים בלבד, עלייה של כ-120 אסירים בלבד מאז הארכתה הקודמת של הוראת השעה. זאת בשעה שמספר הכלואים מאז פרוץ המלחמה עלה בלמעלה מ-6,000 איש, וכ-60% מכלל הכלואים עדיין שוהים בתנאי צפיפות מחפירים. כפי שציינו בעבר, אנו סבורים כי לאור הפגיעה הקשה והמתגברת בתנאי המחיה המינימאליים של העצורים והאסירים ובעקבות הניסיון שנצבר מיישום הוראת השעה, נדרשים תיקונים משמעותיים של הוראת השעה כך שתחולתה תורחב באופן משמעותי. מהנתונים העדכניים שהועברו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ממשיכה מגמת ההחרפה בבעיית הצפיפות במיוחד ביחס לקבוצת הכלואים הפליליים: בכל יום נתון כ-1,600 עצורים ואסירים פליליים אינם לנים על מיטה, אלא בעיקר על מזרון שעל הרצפה; כ-5,300 כלואים פליליים, המהווים כ-40% מקבוצה זו, שוהים בשטח מחייה הנמוך מ-3 מ"ר. תמונת מצב זו משקפת פגיעה אנושה, חסרת תקדים ומתמשכת בזכותם של העצורים והאסירים לכבוד. לתנאי הצפיפות הללו יש השלכות קשות גם על מצבם הנפשי של הכלואים שחיים בדוחק ומחנק, וכן על תנאי התברואה וההיגיינה בתאים. חלוף הזמן מתחילת משבר הכליאה מחריף בעיות אלה, ומחדד את הצורך בהרחבה משמעותית של השימוש במנגנון חופשה מיוחדת לאסיר. העובדה שיישום ההסדר הקיים הביא לתוצאות פחותות בהרבה מכפי שהוערכו על ידי גורמי המקצוע מחייבת לטעמנו חשיבה מחודשת על מתכונת ההסדר ועל הכנסת שינויים שיגבירו את מידת האפקטיביות שלו. לכל הפחות יש לבטל את החרגתן הגורפת של העבירות הפליליות מן ההסדר (ובפרט של עבירות הרכוש) שחומרתן "על הנייר" אינה מצדיקה בהכרח החרגה גורפת שלהן, לנוכח הצורך הדחוף בצמצום היקף הכלואים במצב החירום הנוכחי. לא זו בלבד שאין מקום להחרגה נרחבת כל כך של ההסדר שעה שמערכת הכליאה מצויה במצב חירום קיצוני כל כך, אלא שאין כל הצדקה להחרגה זו שכן ממילא ההסדר כפוף לשיקול הדעת הפרטני של בעל הסמכות, שבוחן את מידת הסיכון הנשקף מהאסיר. במקביל יש לפעול לאלתר לאיתור והסרת תנאי סף וחסמים אשר מונעים היום שחרור בחופשה מיוחדת של אסירים רבים הנכנסים בגדרי ההסדר. בצד האמור ובהקשר זה, יוזכר כי הסניגוריה הציבורית העלתה הצעות קונקרטיות נוספות ורבות להתמודדות עם משבר הכליאה, אשר עד היום לא נדונו לעומק חרף חלוף הזמן הניכר מאז תחילתו של "מצב החירום הכליאתי": הוראות מכווינות שיקול דעת בדבר מעצר ומאסר בתקופה זו, כדוגמת הדרישה לתנאי של "חיוניות המעצר" כפי שהתקבל בשעתו בחקיקת החירום בתקופת הקורונה, וכן דרישה להטלת עונש מאסר בפועל על ידי בית המשפט רק במקרים שבהם לא ניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת כליאה וכאמצעי אחרון; קידום תיקוני חירום לחוק המעצרים אשר יביאו להפחתת מספר העצורים ו/או לקיצור משכי המעצר; הרחבת השחרור המוקדם על ידי היחידה למאסרים קצרים על ידי קביעת ברירת מחדל של שחרור מוקדם אלא אם קיימת אינדיקציה שלילית מובהקת; הסרת החסמים הקיימים כיום בחוק בעניין מעצר בפיקוח אלקטרוני (למשל מתן שיקול דעת לבית המשפט בכל הנוגע לסוגיית הפיקוח האנושי הרציף); הרחבת השחרור המנהלי של קבוצות אסירים מסוימות ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות; וכיו"ב. כמו כן, הדיונים בעניין יצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בית) טרם נשאו פרי, וכבר עתה מסתמן כי ממילא תיתן מענה מוגבל יחסית לבעיית הצפיפות. בכבוד רב ובברכה, גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד מנהל המחלקה לייצוג אסירים מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית