חומר רקע

ח' טבת", תשפ ו 28 בדצמבר 2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון עמדת הסניגוריה הציבורית באשר ל הצע ו ת חוק- יסוד: השפיטה (תיקון– רשות ערעור למדינה )על זיכוי אדם בפלילים הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את תמיכתה העקרונית בהצע ו ת החוק שבנדון , ה מבקש ו ת להגביל את זכות הערעור של המדינה על פסק דין פלילי בכך שתהא טעונה רשות של בית המשפט שלערעור. להלן נ רחיב על הטעמים התומכים בהצע ו ת החוק כפי שהובאו בדברי ההסבר, וכן נ עמוד על ט עמים נוספים המצדיקים לדעתנו את הגבלת זכותה של המדינה לערער על זיכוי: 1. לאורך השנים, הסניגוריה הציבורית הביעה את עמדתה לפיה יש לבטל את זכות הערעור על זיכוי ,ולקבוע במקום זאת מנגנון של ערעור ברשות . הסניגוריה הציעה כי רשות הערעור על זיכוי תינתן מקום בו הכרעת הדין המזכה מעוררת שאלה משפטית-עקרונית המצריכה הכרעה בידי ערכאת הערעור. 2. .הזיכוי הוא אירוע נדיר ודרמטי במשפט הפלילי החלטתו של בית המשפט לזכות את הנאשם למעשה מאששת את חזקת החפות .הספק המתעורר בדבר אשמתו של נאשם כאשר הערכאה הדיונית ה חליטה לזכותו הוא ספק כבד ביותר . ,לטעמנו הרשעה ש באה לאחר זיכוי שכזה מנוגדת לעקרון ההרשעה מעבר לספק הסביר ,כמו גם לעקרונות בסיסיים של הגינות ,אי- התעמרות של שלטונות המדינה באזרח ומניעת "סיכון כפול". 3. אימוץ מנגנון של רשות ערעור יביא לצמצום מספר המקרים בהם נאשם שזוכה על ידי בית משפט בישראל ,ומאמין כי העול והקושי הנוראיים של ניהול משפט פלילי כבר מאחוריו , מוצא עצמו חשוף לאימת המשפט הפלילי פעם נוספת ,והוא עלול שוב להיות מורשע למרות קביעתו של שופט מקצועי כי הוא זכאי . בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מהציפייה הטבעית שנאשם מפתח לאחר הזיכוי שהמדינה לא תגרור אותו להליכים משפטיים נוספים. ערעור מדינה על זיכוי מעצים את המתח הנפשי בו שרוי הנאשם ואת חוסר הוודאות לגבי עתידו. לא אחת, הגשת ערעור מסוג זה מעוררת אצל הנאשם תחושות קשות של רדיפה והתעמרות על ידי התביעה. לכל אלה מצטרפים המחי רים ה קשים ה נלווים להליך הפלילי, שהולך ומתארך ,בעקבות הגשת הערעור הן במישור האישי-משפחתי והן במישור הכלכלי- .תעסוקתי ו יודגש : המנגנון המוצע בהצע ו ת החוק )(ערעור ברשות עדיין יותיר בידי ערכאת הערעור את האפשרות לפקח על הערכאה הדיונית ועל ההלכות היוצאות תחת ידה. 4. הגבלת זכות הערעור על זיכוי נדרשת גם כדי לאזן את כוחה העודף של המדינה בהליך הפלילי. אין חולק כי הנאשם בפלילים מצוי בעמדת נחיתות מובנית אל מול רשויות החקירה והתביעה, אשר מחזיקות בידן סמכויות ויכולות רבות- ,עוצמה. יתרה מכך לאורך השנים חלו שינויים רבים במערכת המשפט הפלילי ת אשר גררו הרעה הולכת וגוברת במצבו של הנאשם: דרישות פורמאליות רבות בוטלו ,מחסומי קבילות הוסרו וסדרי הדין הוגמשו. שינויים אלה הגבירו עוד יותר את חוסר ה איזון ב משפט הפלילי הישראלי .ניתן לראות את אותותיו של חוסר איזון זה ,, בין היתר גם במספר הזיכויים הנמוך .יחסית במדינת ישראל 5. חוסר ההצדקה למתן האפשרות לערער על זיכוי גובר במקרים בהם הזיכוי הוא על רקע של קביעות עובדתיות .כידוע ,לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה בבירור הסוגיות העובדתיות על פני ערכאת הערעור .הערכאה הדיונית ניצבת בהקשר זה בעמדת יתרון מיוחדת ,מצויה בפרטי הראיות ומכירה את נסיבות התיק על דקויותיו ,והיא שהתרשמה באופן ישיר ובלתי אמצעי מהנאשם ומהעדים במשפט .זאת ועוד ,מדיניותה המוצהרת של ערכאת הערעור היא ככלל לא להתערב בשאלות של מהימנות ,וממעטת להתערב בשאלות שבעובדה .נוכח מדיניות זו ,נראה כי קביעה בחוק לפיה אין להתיר ערעור על זיכוי ,שהרקע לו עובדתי ,אינה קביעה מ כה רחיקת לכת, 1 ובכל מקרה היא בוודאי נדרשת למצבים בהם ערכאת הערעור חורגת ממדיניות זו ו בכל זאת מתערבת בהחלטה מזכה מטעמים שבעובדה ובמהימנות. 6. בנוסף ראוי להבהיר כי המחיר ה משפטי וה חברתי של הצע ו ת החוק הוא למעשה מינימאלי : מספר הזיכויים במדינת ישראל קטן ביותר .אם נוסיף לכך את הסיכוי לטעות ,שאף הוא קטן , נקבל סיכוי מזערי ,כמעט זניח ,לזיכוי שטעות ביסודו . 7. ,אכן ,ככל שערכאת הערעור תפרש בהרחבה את מבחני הערעור ברשות על זיכוי קיים חשש כי הקשיים המדוברים במצב המשפטי הקיים לא ייפתרו וכי הרציונאלים העומדים בבסיס הגבלת זכות הערעור של המדינה על זיכוי לא ימומשו. להותרת האפשרות לערער על זיכוי ברשות יש גם מחיר בדמות פגיעה .בעקרון הוודאות וסופיות הדיון על כן, אנו סבורים כי ניתן לשקול גם את ביטול האפשרות לערער על זיכוי במצבים מסוימים. 8. יצוין כי גם במשפט המשווה ניתן למצוא סימוכין לגישה המגבילה באופן משמעותי את האפשרות לערער על זיכוי , וזאת במיוחד במדינות המשפט המקובל: 2 כך למשל בארצות-הברית, בתיקון החמישי לחוקה נקבע כלל האיסור על "סיכון כפול" ,לפיו לא יישפט אדם פעמיים בגין אותה עבירה . ,כפועל יוצא הפסיקה האמריק ית נ קבעה באופן נחרץ כי לא ניתן לערער על זיכויו של אדם ,גם במקום בו נראה כי הזיכוי בטעות יסודו. 3 1 המנגנון המוצע להבנתנו בהצעות החוק נהוג ומקובל גם כיום בקשר לרשות ערעור על החלטה בערעור (ערעור "בגלגול שלישי"). לפי המבחן שנקבע בהלכת חניון חיפה (רע"א103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ), רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, באותם מקרים חריגים אשר מע וררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. 2 עוד יצוי ן כי ישנן מדינות אשר שוללות גם את סמכות התביעה להגיש ערעור על גזר הדין , או שמאפשרות זאת .במקרים חריגים בלבד, המוגדרים בחוק 3 Green v. United States, 355 U.S.184 (1957) . גם באנגליה נקבע באופן.דומה כי אין לכתר זכות ערעור על הכרעת דין מזכה4 החקיקה האנגלית אמנם מאפשר ת לתביעה הכללית להגיש בקשת רשות ערעור ביחס לסוגיה משפטית שהתעוררה בתיק, 5 אולם גם במקרים בהם ערכאת הערעור מקבלת את הבקשה ומקיימת דיון ,בסוגיה החוק קובע כי לא יהיה בכך כדי לשנות את תוצאת הזיכוי. המחוקק הקנדי הגביל את סמכותה של התביעה להגיש ערעור על זיכוי למצבים בהם "מתעוררת "שאלה של משפט בלבד. 6 באשר לתוצאות הערעור, החוק קובע כי ערכאת הערעור .אינה מוסמכת להפוך את הזיכוי, אלא להורות על קיומו של משפט חוזר בלבד ,באוסטרליה ,בית המשפט העליון קבע כי אין לאפשר למדינה לערער על הכרעת דין מזכה אלא אם כן קבע זאת המחוק.ק במפורש7 'בהתאם לכך, נקבע למשל בחקיקת מדינת ניו סאות ,ויילס, חריג המאפשר למדינה להפנות שאלות עקרוניות לבית המשפט לערעורים אשר אין בהן כדי להשליך על תוצאות הזיכוי. 8 בניו זילנד, חוק סדר הדין הפלילי מתיר לנאשם לערער על הרשעתו, בעוד שהמדינה מוגבלת .לערעור על שאלה משפטית בלבד9 במקרים אלו, ערכאת הערעור אינה מוסמכת להרשיע את הנאשם אלא רק להורות על קיום של משפט חוזר. עוד מאפשר החוק לתובע הכללי להפנות שאלות עקרוניות לבית המשפט לערעורים גם במקרה של זיכוי, אולם ההכרעה בה ן אינה משנה את.תוצאות המשפט להשלמת התמונה יצוין כי ב,שונה מהמשפט הישראלי ב מרבית שיטות משפט אלו ניתן להרשיע נאשם רק בהחלטה פה-אחד או ברוב מיוחס משמעותי. 9. לבסוף נציין כי אימוץ הצע תו החוק יביא להסרת אחד העיוותים הקיימים היום בדין הפלילי . כיום נוצרים מצבים בהם נאשם אינו יכול לערער אפילו פעם אחת על הרשעתו בפלילים . הכוונה היא לאותם המקרים בהם אדם מזוכה בערכאה הראשונה ומורשע לראשונה על ידי ערכאת הערעור .כיום ,אדם שזוכה על ידי בית משפט ה שלום ,והורשע לראשונה על ידי בית ה משפט ה מחוזי ,יוכל לערער על הרשעתו ברשות בלבד ,והלכה היא שרשות ערעור ניתנת רק במקרים ספורים בהם עולה שאלה משפטית החורגת מעניינו האישי של הנאשם .המצב חמור עוד יותר מקום בו הערכאה הדיונית הראשונה ששמעה את התיק ,וזיכתה את הנאשם ,היא בית ה משפט ה מחוזי ,וערכאת הערעור שהרשיעה אותו אחר כך היא בית המשפט העליון . במקרה כזה לא יוכל הנאשם לערער אפילו ברשות על הרשעתו ,והוא יאלץ לעמוד במבחנים המחמירים והמצומצמים מאד של עריכת דיון נוסף כדי שעניינו ישמע (להראות כי ההלכה 4 רא ו, למשל : R. v. Middlesex Quarter Sessions (Chairman), ex parte DPP, [1952] 2 Q.B. 758 . 5 Criminal Justice Act 1972, s.36 . מנגד, לנאשם מוקנית זכות לערער על הכרעת דין מרשיעה או על גזר הדין ( Magistrates’ Courts Act 1980, s.108 .) 6 46, s 676(1)(a) - c. C Criminal Code, R.S.C. 1985, . במסגרת פרשנות הסעיף, בית המשפט העליון הקנדי קבע כי התערבות ערכאת הערעור בהכרעת דין מזכה תתאפשר בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: ראשית, על המדינה לשכנע שאילו הדין היה מיושם כראוי, הכרעת הדין לא הייתה נשארת בעינה; שנית, על המדינה להוכיח כי הנאשם היה צריך להימצא אשם אלמלא הטעות המשפטית; שלישית, התערבות ערכאת הערעור תיעשה רק מקום בו כל .הממצאים הדרושים לתמוך בהרשעת הנאשם כבר נקבעו, או שאינם במחלוקת 7 Thompson v Mastertouch Television Service Pty Ltd (No 3), 38 FLR 397, 408, 413 (FCA 1978) . 8 (3A) (3), – Criminal Appeal Act 1912 (NSW) s 5F(2) ; Criminal Procedure Act 2009 (Vic) s 308 . 9 Criminal Procedure Act 2011 (N.Z.), s 296 . שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת ,או הינה הלכה חשובה ,קשה או חדשנית במיוחד .)ברובם המכריע של המקרים לא ניתנת רשות ערעור ולא נערך דיון נוסף , ולנאשם לא ניתנת כל הזדמנות לערער על הרשעתו בפלילים .הגבלתה של זכות הערעור על זיכוי תפתור את עיקרה של בעיה זו . ב כבוד רב וב ברכה, עו"ד ישי שרון מנהל מחלק ה )(חקיקה, תכנון ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית