חומר רקע
1
ט' טבת תשפ"ו
29
דצמבר2025
נייר עמדה–
)הצעת חוק בתי דין דתיים (בוררות
1.
בנייר זה נפרט את ה סוגיות המרכזיות שטרם קיבלו מענה מספק בדיונים שהתקיימו בוועדה
.במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית
2.
בטרם נפרט את הסוגיות נציין כי ארגון עתים מתנגד לקידום הצעת החוק, כיוון שה י ת א סב נזק
של ממש הן למתדיינים בהליך הבוררות והן למתדיינים האחרים בבתי הדין הרבניים ,
שמחויבים להתדיין שם.
מקומן של נשים בהליך
3.
סוגיה זו מתפרטת ל שלושה חלקים–
נשים כמתדיינות, נשים כעדות ונשים כבוררות
–
המחייבים בחינה מעמיקה,
על מנת לוודא שמעמדן של נשים
לא נפגע במסגרת הצעת החוק דנן.
4.
בנייר זה נתמקד בחלק השלישי–
.מינוי נשים כבוררות בבתי הדין הרבניים
5.
כידוע, בבתי הדין הרבניים לא מכהנות דיינות, וזאת על בסיס סעיף7
(ג) ל חוק שיווי זכויות
האשה, תשי"א-
1951
ועל בסיס העמדה ההלכתית
שאוסרת
מינוי נשים לתפקידי שפיטה דתיים
.)"("דיינות
6.
,לעומת זאת, בכל הנוגע להליכי בוררות, כאשר ההליך מתקיים ברצון ובהסכמת שני הצדדים
שבוחרים מרצונם החופשי לפנות לערכה מסוימת, הדעה המקובלת היא שבמקרים אלה גם
.נשים יכולות לדון1 משכך ,
בהליכי בוררות בבתי הדין הרבניים תחול חובה חוקית למנות נשים
.כבוררות
7.
על כן, חייבים לוודא, עוד בטרם החוק נכנס לתוקף, שבבתי הדין הרבניים מכהנות בוררות או
לכל הפחות מתאפשר לנשים לכהן כבוררות. מציאות זו מחייבת את הרבנות הראשית לקבוע
.הליך הסמכה מתאים ושוויוני, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה להם בחוק
8.
בעניין זה נציין כי לאחרונה פנינו לרבנים הראשיים בבקשה שיחלו בהליך לקביעת מסלול
הסמכה מתאי
ם . כמו כן, ח"כ אלעזר שטרן הגיש את הצעת חוק הדיינים (תיקון–
תנאי הסמכה
להליכים מוסכמים והבטחת ייצוג נשים), התשפ"ו-
2025
/(פ6424/25
) שתחייב את בתי הדין
.למנות נשים להליכים אלה, בהתאם להלכה ולחוק
9.
לאור האמור נבקש להוסיף להצעת החוק סעיף תחולה
"שיוודא שהצעת החוק "נכנסת לתוקף
רק לאחר ביסוס מסלול
ה
הסמכה ל נשים .בוררות
עומס תקציבי ופגיעה במתדיינים
10
. בהתאם לעמדת יו"ר הוועדה ,, כפי שהוצגה בדיוני ההכנה לקריאה ראשונה
יש ל
ד ב ן עניין
ההשלכות
התקציבי
ות של הצעת החוק בשלב זה של ה .דיונים
1
;לא כאן המקום להאריך בעניין זה אך רבים קבעו ש"בקבלה" הכל כשרים. ראו בעניין זה למשל: החינוך, מצווה ע"ז
.ערוך השולחן, חו"מ, ז', ד'; הרב אליהו בקשי דורון, שו"ת בנין אב, א', ס"ה
2
11
.
גם אם הצעת החוק לא כוללת
השלכות תקציבי
ו
ת ישיר
ות ,
לא ניתן לטמון את הראש בחול
ולטעון ש ,)לא נדרשת תוספת תקציבית (ולכן לא מדובר בהצעת חוק תקציבית וזאת לאור הגידול
המשמעותי הצפוי בפעילות בתי הדין ולאור העומס הקיים כבר היום על המערכת. התנהלות זו
אינה סבירה ולמעשה מאפשרת לעקוף את הוראות סעיף3
ג לחוק יסוד: משק המדינה, בניגוד
לכוונת המחוקק .
12
.
לעניין העומס הקיים כבר היום בבתי הדין דיי לראות את האמור בכתבה של שילה פריד
,"שפורסמה לאחרונה "ייאוש וסחבת: כך קורסים בתי הדין הרבנייםYnet
,
26.11.2025
.
13
. לא זו אף זו. כארגון שמייצג מתדיינים בבתי הדין הרבניים נאמר ש ,אם לא יוגדלו מספר הדיינים
הצעת החוק תפגע באופן מיידי וקשה במתדיינים שחייבים לפנות לבתי הדין הרבניים על מנת
לברר את עניינים, כגון זוגות בהליכי
גירושין ו
אזרחים שנאלצי
ם
לעבור הליכי .בירור יהדות
14
.
.לכן, או שמדובר בהצעת חוק תקציבית או שמדובר בהצעת חוק שתפגע באופן אנוש במתדיינים
.אין אפשרות שלישית
15
. בעניין זה נוסיף ונציין את עניין האגרות ש
טרם
נדון כדבעי
בוועדה . לעמדתנו, ככול והליכים אלה
אכן יכנסו לתחום סמכותם של בתי הדין יש לקבוע שיעור אגרה ריאלי לכיסוי עלויות של תיקים
מורכבים אלה.
16
.
בדיון הוועדה האחרון עו"ד בלונדהיים, נציגת משרד המשפטים, העלתה את
ה עניין וטענה
שבמקרה בו האגרה
ב הליכי
בוררות בבתי הדין
ת היה נמוכה מהסכום המקביל שתובע צריך
לשלם בבית משפט אזרחי, יווצר עומס גדול בבתי הדין הרבניים כיוון שלאנשים יהיה אינטרס
.כלכלי לפנות לערכאות אלה
17
.
עוד נוסיף ונאמר כי אם תעבור הצעת החוק יש לבחון את המשך קיומו של מבחן התמיכה של
משרד המשפטים "בבתי דין לממונות הדנים לפי המשפט העברי" (תקנה תקציבית08.51.01.53
.)
18
.
בהתאם לאתר מפתח התקציב, התקציב של תקנה זו עמד בשנת2024
על2.2
₪ מיליון . נציין כי
בחודש יוני האחרון פורסם קול קורא בעניין מבחן תמיכה זה
לשנת2025
.
19
.
בסעיף5
של מבחן התמיכה, שעוסק ב"מטרת הפעילות הנתמכת", נכתב כך: "מטרות התמיכה
לפי מבחנים אלה הן להביא לקידום השימוש בהליכים ליישוב סכסוכים חלף
בית משפט
ולהפחתה בעומסי בית המשפט, וכן לקידום היישום והפיתוח של המשפט העברי" .
20
.
הצעת החוק למעשה שומטת את הקרקע מתחת שתי מטרות מבחן התמיכה–
גם הקלה בעומס
.על המערכות הציבוריות וגם הצורך בקידום היישום של המשפט העברי
21
.
לאור דברים אלה יש לקבל את עמדת משרד האוצר ומשרד המשפטים בעניין ,השאלה העקרונית
בעניין גובה האגרה ובעניין מבחני התמיכה .
התנהלות בתי הדין
22
.
לצד דיינים איכותיים שמכהנים בבתי הדין השונים, ישנם לא מעט דיינים שנדמה שלא מבינים
את המקום והמעמד
של תפקידם .עו"ד וטוענים רבניים
שמייצגים בבתי הדין השונים נחשפים
למקרים רבים בהם התנהלות הדיינים עומדת בניגוד לנהלים ולכ
ל .לי האתיקה של הדיינים
3
23
. כך למשל, דיינים שחושפים פרטים אישיים
בהליכים חסויים, דיינים ש"נעלמים" באמצע דיון
.'(במותב תלתא), פסיקות תוך חריגה מסמכות וכד
24
.
בסקר שערך מכון דיאלוג עבור ארגון עתים לפני כשנה בקרב400
נסקרים
שעברו הליך בבית
הדין הרבני בחמש השנים האחרונות עולה כי למעלה מ-
50%
"מהנשאלים העידו על "עוולה
.שנעשתה במהלך הדיונים בעניינם2
בקרב
נסקרים ש
עניינם
התנהל בבית הדין במשך9
חודשים
או יותר
שיעור זה עולה ל -
75%
.
25
.
בסקר זה
עלה גם כי40%
ממתדיינים אלה, ש עניינם
נדון במשך9
חודשים או יותר, מעידים על
כך שבעק
ב ות ההליך בבית הדין נחלש הקשר שלהם עם היהדות ו-
46%
מעידים על שינוי לרעה
ביחס
ם
.לממסד הדתי
26
.
מדברים אלה עולה כי המציאות כיום בבתי הדין הרבניים היא לא תקינה בעליל, הן מצד
הדיינים עצמם והן מצד ההשפעה על המתדיינים. בשל כך, יש לפעול לצמצום הסמכויות של בתי
.הדין הרבניים ולא להרחבתם
27
.
.על הוועדה לשקול גם שיקולים אלה בבואה לבחון את הצעת החוק
,בתודה ובברכה
אוהד וייגלר, עו"ד
מנהל המחלקה למדיניות ציבורית
'
'עתים –
סיוע והכוונה בשירותי הדת
2 בעניין זה "עוולה" הוגדרה בין היתר כ החלטות שניתנו תוך פגיעה בזכות הטיעון, החלטות לא מנומקות, פרוטוקול
'שאינו משקף את מהלך הדיון וכד