חומר רקע

דיון משפטי .המחבר בלבד ואינן משקפות את עמדת פרקליטות המדינה סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. הדעות המובעות ברשימה זו הן של * N[N]or shall any person be subject for the same offence to be"- . בחלקו הרלוונטי, קובע התיקון החמישי כיU.S. Const. amend. V (1791)1 ראו 1 ”. למותר לציין כי הסיכון ל"חיים" או ל"איבר" אינו מתפרש באופן מילולי, אלא המשמעות היא העמדת נאשם בפניtwice put in jeopardy of life or limb .”Jeopardy" , הגדרת המונחH. C. Black, Black’s Law Dictionary 749 (5th ed. 1979)9 :סיכון להרשעה פלילית וענישה. וראו לעניין זה .Crist v. Bretz, 437 U.S. 28, 35-36 (1978)8 2 T"The reason for holding that jeopardy attaches when the jury is empaneled :, שכתב את פסק הדין של עמדת הרובPotter Stewart לדברי השופט 3 and sworn lies in the need to protect the interest of an accused in retaining a chosen jury. That interest was described in Wade v. Hunter, supra, as a defendant’s “valued right to have his trial completed by a particular tribunal…It is an interest with roots deep in the historic development of trial by jury in the Anglo-American system of criminal justice. Throughout that history there ran a strong .tradition that once banded together a jury should not be discharged until it had completed its solemn task of announcing a verdict"t ערעורי מדינה לאחר זיכוי: האם לא הגיעה העת לקבוע בחקיקה ראשית אימתי תהא התביעה רשאית לנגוס ?פעם שניה בתפוח *אריה פטר פתח דבר נאשם עומד לדין בגין ביצוע עבירה פלילית. בית המשפט הדיוני מזכה אותו מחמת הספק. התביעה משוכנעת כי בית המשפט טעה טעות מהותית וכי נכון היה להרשיע את הנאשם בדינו. האם יש לאפשר לתביעה להגיש ערעור על פסק הדין המזכה, וזאת מבלי להגביל את העילות לכך בחוק? האם, למשל, יש להתיר ערעור בעקבות זיכוי במקרה שבו נשמעו ראיות התביעה וההגנה עד תום, ובית המשפט כי מתקיים ספק סביר באשמת- השתכנע – לאחר ניתוח כלל הראיות הנאשם? האם יש לאבחן בין המקרה הקודם למקרה שבו הזיכוי מבוסס על יישום מוטעה של אמות המידה המשפטיות, כגון טעות ביחס לטיבה של התוספת הראייתית הדרושה (אם בכלל) לעדות העיקרית שנמצאה מהימנה על בית המשפט? ומה באשר לזיכוי המושתת על ניתוח חסר של הראיות הרלוונטיות, ואולי אף זיכוי המבוסס על טעות בולטת וגלויה על פניה בהבנת משמעותה של ראיה מרכזית? שאלות .אלו תעמודנה במרכזה של רשימה זו כבר בפתח סקירתנו המשפטית יצוין כי החוקה האמריקאית אוסרת לחלוטין על התביעה להגיש ערעור על זיכוי נאשם, גם אם הזיכוי הוא שגוי בעליל; לעומת זאת, המחוקק הקנדי מגביל את סמכותה של התביעה להגיש ערעור לאחר זיכוי להליך המעורר "שאלה של משפט בלבד"; ובישראל, המחוקק המנדטורי נקט בהקשר זה גישה אלא שבשנת- הדומה למצב המשפטי המתואר בקנדה- מצמצמת החליט המחוקק הישראלי לשנות את הדין ולבטל לחלוטין את1965 המגבלות הסטטוטוריות על ערעורי תביעה שהיו אז בתוקף. כפי שנראה בהמשך, דעתי היא כי יש "להחזיר עטרה ליושנה" ולקבוע בחקיקה ראשית כי התביעה תהא רשאית לערער על זיכויו של נאשם רק אם הערעור מעורר שאלה של משפט שאלמלא יישומה השגוי ע"י בית המשפט הדיוני, תוצאת ההליך היתה משתנה. אמנם, לא תמיד יהא זה קל להבחין בין שאלה של "משפט" לשאלה שב"עובדה", אך קושי זה לכשעצמו אינו מצדיק, להשקפתי, הותרת שערי בית המשפט לערעורים פתוחים לרווחה לערעורי תביעה מסוג זה (גם אם בפועל .)התביעה עושה זאת אך "במשורה", כפי שיפורט להלן הדין בארה"ב אישר הקונגרס האמריקאי את עשרת התיקונים הראשונים1791 בשנת )”Bill of Rights"( "לחוקת ארה"ב, תיקונים שנודעו כ"מגילת הזכויות של אזרחי המדינה החדשה. בתיקון החמישי לחוקה, שחשיבותו לזכויותיהם של נאשמים בהליכים פליליים אינה ניתנת להפרזה, נקבע בין היתר כי אדם אינו יכול להיות נתון, בגין אותה עבירה, לסיכון . אלא שכאן מתעוררת השאלה אימתי1כפול לחייו או לאיבר מאיבריו יש לראות נאשם כמי שהיה נתון ל"סיכון" (ראשון) של הרשעה, וזאת "לצורך ההכרעה בשאלה האם העמדתו לדין בשנית יוצרת "סיכון כפול , הבהיר בית המשפט העליון1972 ”). בשנתdouble jeopardy"( בארה"ב כי "סיכון" נוצר בשעה שחבר המושבעים מתכנס ומושבע , וזאת על מנת להבטיח את האינטרס2)”empaneled and sworn"( ולמנוע3של הנאשם להישפט לפני אותו חבר מושבעים שנבחר לשם כך "The underlying idea, one that is deeply ingrained in at least the Anglo-American system of jurisprudence, is that the State, with all its resources and power, should not be allowed to make repeated attempts to convict an individual for an alleged offense, thereby subjecting him to embarrassment, expense and ordeal and compelling him to live in a continuing state of anxiety and insecurity, as well as enhancing the possibility that, even though innocent, he may be found guilty." Green v. United States, 355 U.S. 184, 187-188 (1957) 4 ’| עמ 245-6 הסניגור דיון משפטי כי זכותו של הנאשם להישפט לפני חברHugo Black ), שם הסביר השופטGreen (להלן: פרשת Green v. United States, 355 U.S. 184 (1957)7 ראו 4 P"[P]revents a prosecutor or judge from subjecting a defendant to a second prosecution by discontinuing the trial - המושבעים שהתכנס .)188 '(שם, עמ when it appears that the jury might not convict"t .Martinez v. Illinois, 134 S.Ct. 2070 (2014)4 :וראו לעניין זה 5 T"Thus it is one of the elemental principles of our criminal law that the Government cannot secure a :188 ', בעמ4 , לעיל ה"שGreen פרשת 6 .new trial by means of an appeal even though an acquittal may appear to be erroneous"s .Fung Foo v. United States, 369 U.S. 141, 143 (1962) (per curiam)m ראו 7 ), שם זוכה הנאשם בתום פרשת התביעה מעבירה של הצתת מבנה שאינו ביתEvans (להלן: פרשתEvans v. Michigan, 568 U.S. 313 (2013)3 ראו 8 מגורים, וזאת משום שהתביעה לא הוכיחה שהמבנה לא היה בית מגורים. בית המשפט לערעורים במישיגן קיבל את ערעורה של התביעה, כיוון שהצתת מבנה ”), ומשכך לא רבצה על התביעה חובה להוכיח כיlesser included offense"( שאינו בית מגורים מהווה עבירה קלה יותר שנבלעת כולה בעבירת ההצתה הרגילה יסודותיה של העבירה הרגילה (והחמורה יותר) לא התקיימו; מדובר איפוא בטעות משפטית שאינה נכנסת לגדר הכרעה עובדתית לטובת הנאשם, ואין להחיל את דוקטרינת ה"סיכון הכפול". בית המשפט העליון במישיגן אישר את מסקנות בית המשפט לערעורים. לעומת זאת, בית המשפט העליון בארה"ב קיבל את עתירת I"In the end, this case follows those that have come before it. The trial court’s judgment of acquittal :הנאשם והורה להחזיר את הזיכוי על כנו resolved the question of Evans’ guilt or innocence as a matter of the sufficiency of the evidence, not on unrelated procedural grounds. That judgment, ‘however erroneous’ it was, precludes reprosecution on this charge, and so should have barred the State’s appeal as בשם הרוב כי דוקטרינתAntonin Scalia , שם הטעים השופטSmith v. Massachusetts, 543 U.S. 462, 473 (1978)8 :). ראו גם324 ' (שם, בעמwell"l T"[The Commonwealth has] [a]t most…shown that the ruling :ה"סיכון הכפול" לא הותירה "פתח" לתיקון טעויות משפטיות של הערכאה הדיונית was wrong because the Commonwealth’s evidence was, as a matter of law, sufficient - a point that the dissent emphasizes, echoing the opinion below…But any contention that the Double Jeopardy Clause must itself…leave open a way of correcting legal errors is .at odds with the well-established rule that the bar will attach to a pre-verdict acquittal that is patently wrong in law"w .Sanabria v. United States, 437 U.S. 54, 68-69, 78 (1978)8 ראו 9 , שם סבר בית המשפט הדיוני בטעות כי רצח שבוצע במהלך ביצוע שוד אינו נכנס לגדר נסיבהArizona v. Rumsey, 467 U.S. 203, 211 (1984)4 ראו10 מחמירה שעשויה להצדיק עונש מוות. בית המשפט העליון באריזונה קיבל את עמדת התביעה כי המסקנה המשפטית של הערכאה הדיונית יסודה בטעות והחזיר את הדיון לגזירת הדין מחדש. ואכן, בסיבוב השני גזר בית המשפט הדיוני עונש מוות על הנאשם, אך בית המשפט העליון בארה"ב – בעקבות בית המשפט העליון In making its findings, the trial court relied on a misconstruction of the statute defining":באריזונה – קבע כי דוקטרינת ה"סיכון הכפול" הופרה the pecuniary gain aggravating circumstance. Reliance on an error of law, however, does not change the double jeopardy effects of a judgment that amounts to an acquittal on the merits. “[T]he fact that ‘the acquittal may result from erroneous evidentiary rulings or erroneous interpretations of governing legal principles’ ... affects the accuracy of that determination, but it does not alter its essential .character."…Thus, this Court’s cases hold that an acquittal on the merits bars retrial even if based on legal error"r . במקרה דנא, השופטUnited States v. Perez, 9 Wheat. 579 (1824( שנים, וראו200 כך נפסק בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון כבר לפני כמעט11 קבע כי במקרה שבו חבר המושבעים אינו מסוגל להגיע להכרעה ובית המשפט נאלץ אפוא "לשחררו" משירות, אין להחיל את דוקטרינת ה"סיכוןJoseph Story T"The question, therefore, arises, whether the discharge of the jury by the Court from :)"manifest necessity"( "הכפול" בשל "צורך גלוי giving any verdict upon the indictment, with which they were charged, without the consent of the prisoner, is a bar to any future trial for the same offence. If it be, then he is entitled to be discharged from custody; if not, then he ought to be held in imprisonment until such trial can be had. We are of opinion, that the facts constitute no legal bar to a future trial. The prisoner has not been convicted or acquitted, and may again be put upon his defence. We think, that in all cases of this nature, the law has invested Courts of justice with the authority to discharge a jury from giving any verdict, whenever, in their opinion, taking all the circumstances into consideration, .there is a manifest necessity for the act, or the ends of public justice would otherwise be defeated"d .United States v. Isaacs, 359 Fed. Appx. 875 (9th Cir. 2009)9 ראו12 .People of Illinois v. Merrill, 310 NE 2d 27 (Ill. App. 1974)4 ראו13 .United States v. Davis, 555 Fed. Appx. 767 (10th Cir. 2014)4 ראו14 .People of Colorado v. Moore, 701 P. 2d 1249 (Colo. App 1985)5 ראו15 .22A C.J.S. Criminal Procedure and Rights of Accused § 633 (2017)7 - ראו סקירה כללית ב16 . כפועל יוצא מכך, נפסק4מניפולציות פסולות בידי רשויות השלטון בהמשך כי נאשם שזוכה לאחר השבעת חבר המושבעים ולפני העדת עד התביעה הראשון – למשל, במקרה שבו התביעה לא הצליחה להביא "את המתלוננים לאולם הדיונים – יש לראותו כמי שהיה נתון ל"סיכון .5של הרשעה, הגם שבפועל משפטו לא הגיע לשלב ההכרעה כל עיקר הדגיש בית המשפט העליון כי דוקטרינתGreen זאת ועוד: בפרשת ה"סיכון הכפול" שוללת מהתביעה את היכולת לערער על זיכוי גם אם , ושנים אחדות לאחר מכן נפסק כי האיסור6הזיכוי נראה שגוי לכאורה חל גם אם שופט הנחה את חבר המושבעים לזכות נאשם, עוד בטרם egregiously"( סיום פרשת התביעה, על יסוד טעות מהותית וגסה . לאחרונה, קבע בית המשפט העליון כי7)”erroneous foundation זיכויו של נאשם בשלב ה"אין להשיב לאשמה" עקב פרשנות משפטית מופרכת של סעיף האישום, מהווה אף הוא מחסום חוקתי בפני ערעור של התביעה, הגם שמדובר בטעות משפטית ולא בהכרעה עובדתית . מעבר לכך, דוקטרינת ה"סיכון הכפול" הוחלה על8לטובת הנאשם 9מצבים שבהם נאשם זוכה בשל החלטה שגויה לפסול ראיות קבילות וכן בשלב גזירת הדין, מקום בו פירש בית המשפט הדיוני דבר חקיקה באופן מוטעה, ובכך נמנע מלהטיל עונש מוות על נאשם שהורשע .10ברצח בדרגה ראשונה ושוד מזוין עינינו הרואות אפוא כי מקום שבו זוכה נאשם בדינו לאחר שחבר המושבעים התכנס והושבע, אין בידי התביעה אפשרות בדין לערער על כך. ברם, איסור זה אינו חל בהכרח כאשר משפטו של הנאשם ”mistrial" מסתיים בלא הכרעה לגופה, והמקרה הטיפוסי לכך הוא ”) עקבhung jury"( "שבו חבר המושבעים נותר "תלוי באוויר . זהו הדין גם במקרים אחרים שבהם לא הוכרע11חילוקי דעות בתוכו דינו של הנאשם לשבט או לחסד, כגון מקרה שבו בית המשפט פסל ; מושבע נפסל בשל שיחה12את עצמו מלישב בדין במהלך המשפט ; סניגור שאל שאלות פסולות בחקירה13אסורה שקיים עם עד הגנה ;14) אצל חלק מהמושבעיםprejudice( נגדית ובכך יצר דעה קדומה ) העיר באזני חלק מהמושבעיםbailiff( פקיד עזר של בית המשפט כי הנאשם זקוק לכסא גלגלים עקב פציעתו במהלך קטטה בבית מעצר .16; וכיוצ"ב15בשל עבירה קודמת 5 ’| עמ 245-6 הסניגור דיון משפטי O"[O]ur cases have defined an acquittal to encompass any ruling that the prosecution’s proof :318-319 ', בעמ8 , לעיל ה"שEvans פרשת17 is insufficient to establish criminal liability for an offense. Thus, an ‘acquittal’ includes ‘a ruling by the court that the evidence is insufficient to convict,’ a ‘factual finding [that] necessarily establish[es] the criminal defendant’s lack of criminal culpability,’ and any .other ‘rulin[g] which relate[s] to the ultimate question of guilt or innocence"e T"The state may not appeal from a judgment or verdict of :24 C.J.S. Criminal Procedure and Rights of Accused § 2544 (2017)7 ראו18 acquittal even though there may have been error committed by the court, or a perverse finding by the jury. Thus, no prosecution appeal . ”lies from a not guilty verdict, even where that verdict is based upon an egregiously erroneous foundation"n .Criminal Code, R.S.C. 1985, c. C-46 ראו19 .)R. v. B. (G)G (להלן: פרשתR. v. B. (G.), [1990] 2 S.C.R. 57 ראו20 .Wilson לפסק הדין של השופט12 שם, בפסקה21 . ואילך14 שם, בפסקה22 T"The major submission of the appellants to this Court is that the Court of Appeal exceeded its jurisdiction :. ובלשון פסק הדין19 שם, בפסקה23 .in substituting its own views of the evidence for that of the trial judge"e .29-31 שם, בפסקאות24 .R. v. Morin, [1988] 2 S.C.R. 345 הכוונה היא לפסק הדין של בית המשפט העליון בקנדה בפרשת25 .Wilson לפסק דינו של השופט39-41 , בפסקאות20 , לעיל ה"שR. v. B. (G)G פרשת26 , לקודקס הפלילי דורש, כאמור)a()1(676 על אף שסעיף"question of law" משתמש בקטע המצוטט, פעם ועוד פעם, בביטויWilson יושם אל לב כי השופט27 .)' (ההדגשה שלי, א' פ"question of law alone" .R. v. Morin, [1992] 3 S.C.R. 286 at para. 20-21 : ראו עוד28 והעולה מכאן הוא כי חוקת ארה"ב, כפי שזו מתפרשת בפסיקת בית המשפט העליון, אוסרת על התביעה לערער על זיכויו של נאשם כל אימת שנתקבלה הכרעה שלפיה ראיות התביעה אינן מספיקות , גם אם ההכרעה מבוססת17להוכחת אחריותו הפלילית של הנאשם על "מימצאים מסולפים" של חבר המושבעים או "טעות גסה" – הן .18 של בית המשפט- במישור העובדתי והן במישור המשפטי הדין בקנדה קובע כי היועץ המשפטי19 הקנדיCriminal Code - ל)a()1(676 סעיף לממשלה רשאי לערער על פסק דין מזכה על יסוד "שאלה של משפט a"any ground of appeal that involves a question( "בלבד , המערערים – תלמידים20 ,R. v. B. (G.) 0 ). בפרשתof law alone זוכו מביצוע עבירות מין חמורות במתלונן, תלמיד- בבית ספר יסודי באותו בית הספר. שני עדי התביעה המרכזיים במשפט היו המתלונן שותפם של המערערים שהודה באשמה טרם משפטם. בית ,.C.Z -ו המשפט הדיוני זיכה את המערערים כיוון שמצא שעדות המתלונן אינה מהימנה, וגם כיוון שגירסת השותף עוררה "שאלות רבות מדי שאין . נציגי הכתר ערערו על פסק הדין המזכה ובית המשפט21"להן מענה לערעורים במחוז ססקצו'אן קיבל את הערעור והורה לקיים משפט פי-חדש, וזאת כיוון שהערכאה הראשונה לא בחנה את הראיות על . בעקבות כך, ערערו המערערים22אמות המידה המשפטיות הנכונות לבית המשפט העליון בקנדה בטענה כי בית המשפט לערעורים חרג .23מסמכותו עקב התערבותו בממצאי העובדה שנקבעו בערכאה הדיונית אחד את ערעורם של המערערים, כאשר-בית המשפט העליון דחה פה :Wilson לענייננו, יש להתמקד בהנמקה של עמדת הרוב, מפי השופט “An acquittal based on an erroneous conclusion of reasonable doubt constitutes a question of law where the trial judge has erred as to the legal effect of undisputed or found facts rather than the inferences to be drawn from such facts…A question of law may also arise, it seems to me, when the trial judge misdirects himself or herself with respect to the relevant evidence”24. :ובהמשך “A review of the trial judge’s decision in this case makes it clear that he failed to consider the evidence in its totality. This was the result of misdirection and brought the matter within the jurisdiction of the Court of Appeal…While [the trial judge] did outline the evidence of both key Crown witnesses, he considered their evidence separately and failed to consider their evidence as a whole…I do not believe that the trial judge considered the individual pieces of evidence ‘in the context of all the evidence’. Rather, the evidence was viewed ‘without the support of other evidence’. According to Morin25 this amounts to serious misdirection.”26 , מסקנה שגויהWilson הווה אומר, כעולה מפסק הדין של השופט 27"בדבר קיומו של "ספק סביר" נכנסת לגדר "שאלה של משפט בלבד :המאפשרת ערעור של התביעה, בשלושה מצבים שונים ") בית המשפט הדיוני שגה בדבר ה"השפעה המשפטית1 ”) של עובדות שאינן שנויות במחלוקתlegal effect"( או שהוכחו במהלך המשפט, וזאת להבדיל משגיאה ביחס .) שהסיק בית המשפט מעובדות אלוinferences( למסקנות ,) בית המשפט הדיוני הִ נחה את עצמו, בעת ניתוח הראיות2 misdirection with"( עפ"י אמות מידה משפטיות שגויות .)”respect to the evidence ,) בית המשפט הדיוני לא ניתח את הראיות כמכלול3 considered evidence"( אלא בחן את הראיות בנפרד .28)”separately and not as a whole 6 ’| עמ 245-6 הסניגור דיון משפטי .)R. v. H. (J.M.)M (להלן: פרשתR. v. H. (J.M.), [2011] 3 S.C.R. 197 ראו29 .8-9 שם, בפסקאות30 .11 שם, בפסקה31 .15-23 שם, בפסקאות32 .24-27 שם, בפסקאות33 .)R. v. B.(R.G)G (להלן: פרשתR. v. B.(R.G.), 2012 CarswellMan 15, at para. 71 . כן ראו26-27 שם, בפסקאות34 . ראו"It is only where a reasonable doubt is tainted by a legal error that appellate intervention in an acquittal is permitted" :39 שם, פסקה35 W"Whether :)Gascon לפסק הדין של השופט38 (פסקהR. v. George, 2017 SCC 38 בהקשר זה גם פסק דין חדש של בית המשפט העליון בקנדה בפרשת an error is ‘legal’ generally turns on its character, not its severity…In this case, the majority confused these two concepts; it translated .its strong opposition to the judge’s factual inferences (severity) into supposed legal errors (character)"r Crankshaw’s Criminal Code of Canada 676§4.54;R. v. Wild, [1971] S.C.R. 101 (S.C.C)C (כן ראוR. v. Brodeur, [2014] N.B.C.A. 44 36 .)(2017)7 T"To be frank, the trial judge concluded the police officer perjured himself about virtually every aspect :. ובלשון פסק הדין11 שם, בפסקה37 .of the interception"n .12 שם, בפסקה38 .45-48 שם, בפסקאות39 . שם40 ועל רקע מבחנים אלה, אישר בית המשפט העליון בקנדה את פסק הדין של בית המשפט לערעורים בססקצו'אן, כיוון שפסק הדין המזכה ." עורר "שאלה של משפט בלבד- של הערכאה הדיונית – שבוטל הגיע בית המשפט העליון 29 R. v. H. (J.M.) לעומת זאת, בפרשת לתוצאה אחרת. כאן, המערער זוכה במשפטו- בקנדה – פה אחד מביצוע שתי עבירות של אינוס בבת דודתו הקטינה. אמנם, בית המשפט הדיוני לא האמין לגירסת המערער לפיה לא קיים עם המתלוננת כל מגע מיני, אך מנגד השופט לא השתכנע מעל לספק סביר כי המעשים . בית המשפט לערעורים30המיניים בוצעו בלא הסכמת המתלוננת ,במחוז אונטריו קיבל את ערעור התביעה והורה לקיים משפט חוזר וזאת מכוח העילה השלישית שהובאה לעיל, קרי – בחינה מקוטעת ולא .”p 31"piecemeal approach כוללת של חומר הראיות, שזכתה לכינוי בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחזיר את הזיכוי על כנו, וזאת מאחר והשתכנע – בניגוד לקביעת בית המשפט לערעורים – כי בית p"piecemeal" המשפט הדיוני בחן את כלל הראיות ולא נקט באותו . 32 .approach"h כאן נוסיף כי בפסק הדין התייחס בית המשפט העליון לקטגוריה רביעית שעשויה לבסס את זכות הערעור של התביעה, וזאת כאשר . אלא שבית המשפט הדגיש33ה"ספק הסביר" אינו מבוסס על ראיות בהקשר זה כי על אף שגיבוש ממצא עובדתי בלא תשתית ראייתית תומכת הינה בגדר טעות משפטית, הרי שהכרעת דין מזכה אינה ניתנת "בהכרח לביטול אך בשל היעדר בסיס בראיות, כיוון ש"ספק סביר :Cromwell נגזר הן מהראיות הקיימות והן מהיעדרן. ובלשון השופט “The principle that it is an error of law to make a finding of fact for which there is no supporting evidence does not, in general, apply to a decision to acquit based on a reasonable doubt. As Binnie J. put it in R. v. Walker….at para. 22: ‘A major difference between the position of the Crown and the accused in a criminal trial, of course, is that the accused benefits from the presumption of innocence…[W] hereas a conviction requires the prosecution to establish each of the factual elements of the offence beyond a reasonable doubt, no such requirement applies to an acquittal which, unlike a conviction, can rest simply on the absence of proof.’ The point was expressed very clearly in R. v. Biniaris…at para. 33: ‘…as a matter of law, the concept of “unreasonable acquittal” is incompatible with the presumption of innocence and the burden which rests on the prosecution to prove its case beyond a reasonable doubt.’”34 ובשורה התחתונה, נקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון כי לא קמה לתביעה זכות ערעור על זיכוי מחמת הספק אלא אם כן הזיכוי , ובנסיבות המקרה לא נפלה בפסק הדין35"הוכתם" בטעות משפטית .של הערכאה הדיונית טעות משפטית R. v. H. במהלך שש השנים בקירוב שחלפו מאז פרסום פסק דין , אין פסיקה נרחבת בבתי המשפט לערעורים בקנדה שיש(J.M.)M בה כדי להבהיר אימתי זיכוי מחמת הספק מקים "שאלה של משפט קיבל בית המשפט-36 R. v. Brodeur פרשת- בלבד". באחד המקרים לערעורים במחוז ניו ברונסוויק ערעור על זיכויו של הנאשם מעבירה ק"ג מריחואנה. בית המשפט הדיוני שלא נתן3 -של החזקת למעלה מ ,37אמון כלשהו בגירסת השוטר שמצא את הסם במכוניתו של הנאשם פסל את המריחואנה כראיה במשפט וזיכה את הנאשם. בית המשפט לערעורים קבע, על סמך פסיקה שהיא רובה ככולה קודמת לפסק ", כי זיכוי המבוסס על "השערה אפשריתR. v. H. (J.M.)M דין )”speculation”( "”) או "ספקולציהconjectural possibility”( ,38נכנס לגדר "שאלה של משפט בלבד" המקנה זכות ערעור לתביעה וכי במקרה דנא ממצאיו העובדתיים של בית המשפט הדיוני אכן לקּו . בית המשפט לערעורים הוסיף באמרת אגב כי "הסוגיה39בפגמים אלה היתהR. v. H. (J.M.)M האולטימטיבית" שעמדה על הפרק בפסק דין בעוד- אשמתו או חפותו של הנאשם – נטל הרובץ על התביעה "הסוגיה האולטימטיבית" במקרה דנא היתה ההצדקה לפסילת ראיה .40 נטל הרובץ על הנאשם- )(המריחואנה 7 ’| עמ 245-6 הסניגור .)A.R.D.D (להלן: פרשתR. v. A.R.D., 2017 CarswellAlta 1272 ראו41 .29-30 שם, בפסקאות42 .73 שם, בפסקה43 R"Regrettably, the trial judge engaged in a type of stereotypical thinking. To say that a : לפסק הדין של הרוב61-62 וראו לעניין זה שם, בפסקאות44 particular child’s behavior is incongruous with the stereotypical child victim, and to assess that child’s credibility negatively because of that finding, is a mis-direction and is wrong in law. When, as in this case, the probative nature of the evidence is directly tied to inferences drawn from an expectation or assumption that a sexual assault complainant will predictably and reliably avoid her abuser, .the legal rule against credibility assessments based on stereotypes is breached"d .29 , לעיל ה"שR. v. H. (J.M.)M פרשת45 ., והטקסט הצמוד לה34 לעיל ה"ש46 A"[A]lthough it is trite that reasonable doubt leading to an acquittal can rest on an ‘absence of :45 , בפסקה41 , לעיל ה"שA.R.D.D פרשת47 evidence’, the absence of evidence found here – no evidence of avoidance or change in behavior – appears to be based solely on the trial judge’s impermissible reliance on his own unmet expectation, rather than on a clearly articulated and full assessment of the complainant’s police statement or trial testimony. In the result, the trial judge misdirected himself by basing his credibility assessment .of the complainant not on a proper evidentiary foundation, but on inappropriate judicial stereotyping..."g ."For all of these reasons, the Crown has established an error of law that is directly tied to the acquittals in this matter":72 שם, פסקה48 , שם נתקבל ערעור המדינה עלR. v. James, 2013 CarswellBC 856 ראו עוד בהקשר זה פסק דין של בית המשפט לערעורים בבריטיש קולומביה בפרשת49 .)24-27 זיכויו של הנאשם מתקיפה מינית בשל טעות ביישום אמות המידה המשפטיות על ניתוח הראיות (שם, פסקאות , שם נפסק כי זיכויָם של שני המשיבים מעבירה של שיבוש מהלכי משפט יסודו בטעות בהבנתR. v. Abdullah, 2010 CarswellMan 479 : וראו לעניין זה50 ה"השפעה המשפטית" של עובדות. כאן, המשיבים הפלילו במשטרה שני אנשים בביצוע רצח, אך סירבו לאחר מכן להעיד בבית המשפט. בית המשפט הדיוני זיכה .את המשיבים מפאת ספק סביר ביחס לקיומה של כוונה מיוחדת לשבש את הליכי המשפט, וזאת על רקע התלבטותו בדבר אמיתות הגירסאות שנמסרו במשטרה ,בית המשפט לערעורים ביטל את הזיכוי נוכח מסקנתו כי סירובם של השניים להעיד הוא הנתון החשוב לענייננו, ולא אמיתות הגירסאות שנמסרו במשטרה (שם .R. v. Moquin, 2010 CarswellMan 51:). וראו עוד50 פסקה . כך היה גם במקרים אחרים שבהם בית המשפט הדיוני ביסס את ממצאיו העובדתיים על41 , לעיל ה"ש.A.R.D קטיגוריה זו עמדה בבסיס קבלת הערעור בפרשת51 .51-59 , בפסקאות34 , לעיל ה"שR. v. B. (R.G.)G סטריאוטיפים ודעה קדומה בדבר "התנהגות סבירה" של נפגעי עבירות מין, וראו לעניין זה: פרשת .20 , לעיל ה"שR. v. B. (G)G וראו לעניין זה פרשת52 .41 , לעיל ה"ש.A.R.D פרשת53 .G. J. Kennedy, Persisting Uncertainties in Appellate Jurisdiction at the Supreme Court, 100 C.R. (6th) 97 (2013)3: וראו עוד לעניין זה54 .) שפיטה- (להלן: פקודת הפרוצדורה466-467 ' חוקי ארץ ישראל, כרך א', פרק לו, עמ55 .3 ,1 )21.5.1948( 2 ' לפקודת סדרי השלטון והמשפט, ע"ר מס11 ראו לעניין זה סעיף56 The Attorney General may appeal from a judgment on any of the following grounds - (a) that" :(א). בגירסה האנגלית נכתב67 שם, בסעיף57 .”evidence was wrongly admitted or excluded ."b(b) that the law was wrongly applied to the facts" :(ב). ובגירסה האנגלית67 שם, בסעיף סעיף58 ."c"""(c) that the punishment awarded was insufficient" :(ג). ובגירסה האנגלית67 שם, בסעיף59 זאת ועוד: בימים אלה ממש פורסם פסק דין של בית המשפט לערעורים , שם התקבל – בדעת רוב41 R. v. A.R.D במחוז אלברטה בפרשת –ערעורה של התביעה על זיכויו של המשיב מביצוע עבירות מין בבתו המאומצת במשך כחמש שנים. ערכאת הערעור קיבלה את טענות התביעה כי ממצאי העובדה שבפסק הדין המזכה הושתתו על "מיתוסים" ו"הערכות סטריאוטיפיות" ביחס להתנהגות המצופה , ומשכך הורה על ביטול הזיכוי וקיום משפט42מנפגעת עבירות מין . בפרט, בית המשפט לערעורים קבע כי הערעור מקים שאלה43חדש משפטית, כיוון שה"ספק הסביר" שמצא בית המשפט הדיוני נגזר התחמקותה" של המתלוננת מהמשיב אינה-מסברתו המוטעית כי "אי מתיישבת עם ההתנהגות המצופה מנפגעת עבירות מין ומכרסמת ; ולדעת בית המשפט לערעורים, על אף דברי בית44במשקל עדותה כי "ספק סביר" נגזרR. v. H. (J.M.)45 המשפט העליון בפרשת , הרי שבמקרה דנא ה"ראיות46הן מהראיות הקיימות והן מהיעדרן הנעדרות" נעוצות כולן בציפייתו השגויה של בית המשפט הדיוני למצוא בסיס ל"התחמקות" המתלוננת מהמשיב, ולא בחֶ סֶ ר ממשי . נוכח האמור, ועל רקע העובדה47בתשתית העובדתית המפלילה שהטעות המשפטית של הערכאה הדיונית הובילה במישרין לתוצאה .49, הוחלט כאמור לקיים משפט חדש48המזכה השגויה מכל האמור עולה כי מלאכת היישום של הכללים שהותוו בפסיקה .הקנדית לצורך ההכרעה בשאלה מהי טעות "משפטית" אינה תמיד קלה ככלל, על התביעה להצביע על אחת (או יותר) משלוש הקטיגוריות ,) טעות2 ;50) טעות ביחס ל"השפעה המשפטית" של עובדות1 :הבאות ;51בעת ניתוח הראיות, ביחס לאמות המידה המשפטיות הנכונות ) טעות הנעוצה בבחינת הראיות בנפרד, במקום ניתוח הראיות3 -ו סביר" הנסמך על היעדר-. מעבר לכך, על אף ש"זיכוי בלתי52כמכלול ראיות מספיקות אינו נופל, ככלל, לגדר שאלה משפטית, הרי ש למדנו כי דווקא היעדרן של ראיות שאינן 53 R. v. A.R.D בפרשת נחוצות להכרעה המשפטית כל עיקר, עשויות לבסס "שאלה של משפט בלבד". וכאמור, אבחנות דקיקות אלו יוצרות קושי מעשי בעת בחינת סמכותו של בית משפט לערעורים בקנדה להיזקק לערעור של .54התביעה על זיכוי נאשם הדין בישראל ,המצב המשפטי עד חקיקת חוק סדר הדין הפלילי 1965-תשכ"ה נחקקה פקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה עפ"י כתב1924 בשנת , הוראת חוק מנדטורית שנשאבה לאחר הקמת המדינה לדין55)אישום לפקודה נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי67 . בסעיף56הישראלי :לערער על זיכויו של נאשם בפלילים על יסוד אחד מהטעמים הבאים )2 ;57") "קבלת העדות במשפט או דחיית העדות היו שלא עפ"י דין1 ) "העונש3 ; או58""השימוש בחוק לגבי העובדות היה שלא על פי דין (וכאן יוער, כי לא ברור כיצד עילה זו – שעניינה59"שהוטל אינו די קולת העונש שנגזר על נאשם – נכנסת לגדר עילה ל"ערעור על זיכוי דיון משפטי 8 ’| עמ 245-6 הסניגור .) (להלן: פקודת שיפוט בתי משפט השלום228 ,223 ,1612 ', מס1 ', תוס1947 ע"ר60 T"The Attorney General…shall have the right to appeal…in a criminal case to the District Court :)(א). בגירסה האנגלית נכתב3(12 שם, בסעיף61 .on any of the following grounds…(a) that evidence was wrongly admitted or excluded"d b."(b) that the law was misinterpreted" :)(ב). ובגירסה האנגלית3(12 שם, בסעיף62 ."c(c) that the law was wrongly applied" :)(ג). ובגירסה האנגלית3(12 שם, בסעיף63 .c(c) that the punishment awarded was insufficient" :)(ד). ובגירסה האנגלית3(12 שם, בסעיף64 סמדרסמן). המשיב הואשם בעבירה לפי סעיף ) (להלן: פרשת1950( 86 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נ' בנימין סמדרסמן, פ"ד ג 36/49 ראו ע"פ65 (להלן: פח"פ), בו נקבע כי "הגורם בזדון למות כל אדם שהוא...כדי להקל את עשיית העבירה" יאשם ברצח. העבירה האחרת1936 ,(ג) לפקודת החוק הפלילי214 1977-) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז3()(א300 (א) לפח"פ. כיום, סעיף297 שהמשיב ביקש "להקל את עשייתה" היתה התפרצות לבניין ועשיית פשע בו לפי סעיף .(ג) לפח"פ – קובע כי הגורם למוות בזדון "כדי להקל על ביצועה [של עבירה]" יאשם ברצח214 חליפו של סעיף- )(להלן: חוק העונשין (וראו פרשת24.6.1949 בהרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים ישבו הנשיא ב' הלוי והשופטים א' א' מני וי' איזנברג. פסק הדין המזכה ניתן ביום66 .)' מול האות ג86 'סמדרסמן, שם, בעמ .' שם, מול האות ו67 .' שם, מול האות ז68 .' מול האות ה87 ' שם, בעמ69 .' שם, מול האות ב70 .' שם, מול האות ו71 . מול האות א'. בהרכב השופטים בבית המשפט העליון ישבו השופטים מ' דונקלבלום, ש' אסף, י' אולשן, ש' ז' חשין ומ' זילברג86 ' ראו שם, בעמ72 .' ו- שם, מול האותיות א', ב', ג', ה' ו73 .' מול האות א88 ' מול האות ז' ובעמ87 ' שם, בעמ74 .' מול האות ב88 ' שם, בעמ75 218 זבלודובסקי). המשיב הואשם בעבירה לפי סעיף ) (להלן: פרשת1963( 1061 צבי זבלודובסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז 46/63 ראו ע"פ76 .) לחוק העונשין304 (כיום, סעיף1936 ,לפקודת החוק הפלילי .' מול האות א1063 ' שם, בעמ77 . שם78 .' שם, מול האות ב79 )3(12 הנ"ל). ברוח דומה, סעיף67 בדין", כאמור בכותרתו של סעיף , קבע כי היועץ המשפטי601947 ,לפקודת שיפוט בתי משפט השלום לממשלה רשאי לערער על פסק דין של בית משפט השלום אם "הורשו ; אם61"להיות מובאות או הוצאו מכלל דיון עדות או ראיה שלא כדין ; או אם63"; אם "ניתנה לחוק חלות בשגגה62""החוק נתפרש במעוקם . הווה אומר, המחוקק המנדטורי64"מספיק-"העונש שנגמל היה בלתי קבע כי העילות להגשת ערעור ע"י היועץ המשפטי לממשלה לאחר זיכוי נעוצות כולן בטעויות משפטיות של הערכאה הדיונית, להבדיל .מטעויות עובדתיות שיסודן בהערכה שגויה של אמינות הראיות ומשקלן כך, במדינת ישראל החדשה הועמד לדין נאשם בגין עבירה של "רצח . התביעה ביססה את כתב האישום65"לשם הקלה על ביצוע עבירה על עדותו של שותף לעבירה שהפך לעד מדינה, וכן על ראיות סיוע התומכות בעדות זו. בית המשפט המחוזי שלא האמין לגרסת עד המדינה, וגם לא מצא בראיות הסיוע תמיכה מספקת לדבריו זיכה .66את הנאשם, פה אחד, בדינו היועץ המשפטי לממשלה ערער לבית המשפט העליון על הזיכוי וטען כי פסק הדין של הערכאה הדיונית נשען על "שורה של עקרונות .67"משפטיים מוטעים או פירושים בלתי נכונים לעקרונות משפטיים בפרט, כך נטען, בית המשפט המחוזי בחן "כל עובדה בפני עצמה ; "התעלם" מן "ההלכה שמותר68"בלי כל קשר לכל עובדה אחרת ; וסבר69"לו להסיק מסקנה המשפיעה לרעת הנאשם מתוך שקריו בטעות כי "החוק מחייב אותו למצוא סיוע לכל פרט ופרט של 'עד . בית המשפט העליון נתבקש אפוא "להחזיר את התיק70"'המדינה [לבית המשפט המחוזי, א' פ'] לשם שיקול נוסף של ההוכחות לאור .71"]'העקרונות [המשפטיים הנכונים, א' פ , דחה את ערעורו72בית המשפט העליון, בהרכב של חמישה שופטים של היועץ המשפטי לממשלה. בפסק דין קצר, הטעים השופט אולשן כי לא זו בלבד שהפרשנות של המערער לפסק הדין המזכה אינה המשפט-, אלא ש"אף אם נניח, כי לו ישבנו בתפקידו של בית73נכונה של מטה היינו מעריכים עובדה זו או אחרת באופן שונה וגם היינו באים למסקנה סופית אחרת – אין זה משנה את העובדה שיש כאן רק דין-שאלה של שקילת עדויות וקשה לראות בכך יסוד לערעור על פסק . בית המשפט העליון גם רמז כי ייתכן שהתוצאה היתה74"של זיכוי המשפט כל ספק המתקבל על-אחרת במקרה שבו "לא היה לבית הדעת שהנאשם אשם בפשע, אלא שהוא זיכה אותו רק מפני שחשב – אך לא75"ידי מכשול חוקי שאין להתגבר עליו-כי דרכו נחסמה על .זה המקרה דן בית המשפט העליון בעניינו של נאשם1963 לעומת זאת, בשנת וזוכה בתום76שהועמד לדין בגין עבירה של גרימת מוות שלא בכוונה . בית משפט השלום77פרשת התביעה עקב טענה כי אין להשיב לאשמה קבע כי התביעה לא הוכיחה כי האישה שנפגעה בתאונת הדרכים אכן מתה, ואף לא הוכיחה כי האישה שמתה בבית חולים סמוך לאחר .78"התאונה "היא היא האישה שפגע בה [הנאשם, א' פ'] במכוניתו היועץ המשפטי לממשלה ערער גם הפעם על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כי הגם שבית משפט השלום לא בהכרח שגה בקביעתו שהאשמה לא הוכחה אף לכאורה, הרי ש"שורת הצדק וטובת הציבור מחייבות שבמקרה כגון זה השופט ייתן הזדמנות לקטגוריה להשלים את החסר", ומשכך הדיון הוחזר לערכאה הדיונית לצורך .79השלמת שמיעת הראיות לבית המשפט- שבשלב זה הפך למערער- בערעורו של הנאשם דיון משפטי 9 ’| עמ 245-6 הסניגור לפקודת- )3(12 במקום סעיף- )(ד12 זבלודובסקי מאוזכר בטעות סעיף . כאן יוער, כי בפסק הדין בפרשת60 פקודת שיפוט בתי משפט השלום, לעיל ה"ש80 מול האות ג'). עוד יוער, כי הגם שפקודת שיפוט בתי משפט השלום התייחסה באופן פורמאלי אך לערעורים לבית1063 'שיפוט בתי משפט השלום (שם, בעמ ) "חלות גם על ערעור היועץ המשפטי3(12 המשפט המחוזי על פסקי דין של בית משפט השלום, הרי שהיועץ המשפטי לממשלה לא חלק על כך שהוראות סעיף .))1964( ' מול האות ב21 ,20 )4(היועץ המשפטי לממשלה נ' שלמה ירקוני ושלמה גור, פ"ד יח 325/64 המשפט העליון" (וראו ע"פ-לבית ."the law was wrongly applied" )(ג) לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, לפיו3(12 נדמה כי הכוונה היא לסעיף81 .', מול האות ד76 זבלודובסקי, לעיל ה"ש פרשת82 .' שם, מול האות ה83 ), שם אישר בית המשפט העליון את מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה יש1953( 251 אריה גבוב נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ז 112/52 ראו גם ע"פ84 להחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך שקילת הראיות מחדש, מקום בו בית משפט השלום התעלם לחלוטין מעדותו של עד תביעה בשם שכניק, ו"במקום , מול האות א'). בית המשפט העליון קבע254 'דינו על חומר הראיות בשלמותו, בחר לו רק מקצת מאותו חומר ולא נתן דעתו על היתר" (שם, עמ-לבסס את פסק כי "בית המשפט הדן בעובדות חייב לקבוע את העובדות על סמך חומר הראיות בשלמותו, ואם נתעלם ממקצת העובדות, ולא שקל אותן כלל, לא לטובת הנאשם .)' מול האות א255 'ולא לרעתו, כאילו לא היו קיימות, הרי לא 'התאים' את החוק כהלכה" (שם, בעמ .161 ', עמ458 , ס"ח1965- ראו חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה85 .)4(226 -) ו1(226 ראו הוראת ה"ביטולים", שם, סעיפים86 .200 ,161 ', עמ548 , הצ"ח1963- ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ג87 .200-201 ' שם, בעמ88 .)12.1.2012 , לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (פורסם בנבו3 בפסקה482 )2( סה ,מדינת ישראל נ' פלוני 3250/10 ע"פ89 פלוני נ' מדינת ישראל 7899/13 ). כן ראו ע"פ22.10.2012 , לפסק דינו של השופט י' דנציגר (פורסם בנבו84 פלוני נ' מדינת ישראל בפסקה 4776/10 ע"פ90 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (פורסם32 מדינת ישראל נ' פלוני בפסקה 433/13 ); ע"פ24.6.2014 , לפסק דינו של השופט צ' זילברטל (פורסם בנבו17 בפסקה .)2.6.2014 ,בנבו ' לפסק דינו של השופט י39 בפסקה מדינת ישראל נ' סויסה 814/12 , שם. כן ראו ע"פ89 , לעיל ה"ש3250/10 מדברי השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"פ91 .)25.10.2012 ,דנציגר (פורסם בנבו העליון, נטען כי היועץ המשפטי לממשלה לא היה רשאי לערער על ) לפקודת3(12 פסק הדין של בית משפט השלום נוכח הוראת סעיף , כיוון שזכות הערעור נתונה אך כאשר80שיפוט בתי משפט השלום ; ולגישת המערער "השאלה אם הראיות81""הדין לא הותאם כהלכה המשפט להוכחת עובדה פלונית מספיקות הן-שהובאו לפני בית אם לאו, איננה שאלה משפטית אלא שאלה שבעובדה, ועל כן אין . אלא82"השלום המלומד ולא כלום-אחרי זיכוי המערער מידי שופט שבפעם הזו, קיבל בית המשפט העליון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה לא מדובר אך בשאלה שבעובדה, משום ש"יש לפרש , הנ"ל על דרך הנדיבות ולא על דרך הצמצום"; משכך12 את סעיף "שאלה משפטית היא, אם היה בראיות אלו או אחרות כדי להוכיח עובדה פלונית", והכרעה שגויה של בית משפט השלום במקרה דנא במובנו של סעיף83"משמעותה כי "הדין לא הוחל ולא הותאם כהלכה .84) לפקודה3(12 סדר הדין הפלילי המצב המשפטי לאחר חקיקת חוק , בוטלו85), במסגרת חקיקת חוק סדר הדין הפלילי (הראשון1965 בשנת ,86פקודת הפרוצדורה – שפיטה ופקודת שיפוט בתי משפט השלום וכפועל יוצא מכך בוטלו גם ההגבלות הסטטוטוריות ביחס לעילות שעליהן ניתן לבסס ערעור על זיכוי. עיון בדברי ההסבר מלמד כי המחוקק התכוון לבטל מגבלות אלו ו"להשאיר דלת פתוחה לכל נימוק סביר וצודק", וזאת משום שלהשקפתו "קווים והנחיות בפסיקת בית המשפט לערעורים דייה, ועדיפה היא, כדי למנוע ערעורים שאין להם . עוד נכתב בדברי ההסבר, כי ה"גמישות" שהופעלה ע"י בתי87"יסוד המשפט לערעורים "היתה כה גדולה, עד כי למרות שכל הנימוקים חוק' בלבד, הוחדרו לתוכם אף-המוכרים היום הם עניין ל'שאלות 'שאלות עובדתיות' שהולבשו לבוש של שאלת חוק"; משכך, "מוטב להשאיר לבתי המשפט שלערעור את האפשרות לפעול באופן חפשי . גישה זו אומצה גם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח88"...בעניין זה כי198 חסד"פ), בו נקבע בסעיף : (להלן1982-משולב], תשמ"ב "ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מוסיף כי "הודעת203 מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים", וסעיף ערעור תפרט את נימוקיו" מבלי שקיימת מגבלה חוקית בדבר העילות .שעל בסיסן רשאית התביעה לערער על זיכויו של נאשם אמת, במהלך השנים שחלפו מאז חזר בית המשפט העליון "במאות ההתערבות בממצאי עובדה של- על כלל אי89"אם לא באלפי פסקי דין ,הערכאה הדיונית, אך לצד הכלל התפתחו שלושה חריגים עיקריים :כדברי השופט דנציגר באחת הפרשות "להלכה האמורה התפתחו ברבות השנים שלושה חריגים עיקריים – מצומצמים בהיקפם – אשר בהתקיימם תוכל ערכאת הערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית: הראשון, כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות בכתב ולא על הופעתם, התנהגותם ודבריהם של העדים; השני, כאשר מבוססים ממצאי הערכאה הדיונית על שיקולים שבהגיון; והשלישי, כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת מהימנות העדויות על ידי הערכאה הדיונית, דוגמת מצב שבו הערכאה הדיונית לא נתנה דעתה על כך שסתירות .90"בעדות מסוימת יורדות לשורשו של עניין ההתערבות-אלא שכאן יש לשאול, האם שלושת החריגים הללו לכלל אי הולמים ערעור של התביעה לאחר זיכוי? או שמא יש לקבוע קריטריונים מדויקים יותר, ה"תפורים" באופן ספציפי ל"מידותיו" של ערעור על זיכוי, הן ב"רוח" דוקטרינת ה"סיכון הכפול" (גם אם הדוקטרינה לא אומצה בארץ בהקשר של ערעורים על זיכוי) והן ל"נוכח התוצאה "האפשרית הקשה של ההליך הפלילי, שלילת חירותו של אדם ? דעתי91"ובהתחשב ב"נטל [הראייתי] בפלילים – מעבר לספק סביר .היא כי התשובה לשאלה אחרונה זו היא חיובית, הכל כמפורט להלן המצב המשפטי הרצוי אכן, להשקפתי הגיעה העת "להחזיר עטרה ליושנה" ולתקן את החסד"פ כך שתתווסף הוראה הקובעת באופן מפורש כי התביעה תהא רשאית לערער על פסק דין מזכה, ובלבד שנימוקי הערעור מצביעים ,על שאלה של משפט שאלמלא יישומה השגוי ע"י בית המשפט הדיוני תוצאת ההליך היתה משתנה. משמע, לא די בכך שהזיכוי נראה שגוי דיון משפטי 10 ’| עמ 245-6 הסניגור .27-28 , בפסקאות35 , לעיל ה"שGeorge והשוו: פרשת92 , שם אישר בית המשפט העליון בארה"ב כי דוקטרינת ה"סיכון הכפול" היתה חלה גם אם, למשל, בית8 , לעיל ה"שEvans v. Michigan ראו למשל פרשת93 'המשפט הדיוני היה מזכה את הנאשם בשל פרשנות משפטית מוטעית שלפיה עבירת ההצתה יכולה להשתכלל אך רק אם המבנה שניזוק היה צבוע בכחול (בעמ .)325 הוועדה בהקשר זה אוסיף כי על אף האכסניה הנעימה והמכובדת שניתנה למאמר זה, עלי לחלוק על העמדה שהציגה הסניגוריה הציבורית בסוגיה זו במסגרת94 דו"ח ועדת אנקר), ראו הסניגוריה :) (להלן2010 ,וחשבון (פורסם באתר משרד המשפטים-דין לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט פלילי .)עמדת הסניגוריה הציבורית :) (להלן2009 ,עמדת הסניגוריה הציבורית – הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי (פורסם באתר משרד המשפטים הציבורית ). לעניות דעתי, הפיכת זכות הערעור של13 'עמדת הסניגוריה הציבורית, בעמ( "לפי עמדה זו, יש לקבוע "מנגנון שיאפשר ערעור על זיכוי ברשות בלבד התביעה על זיכוי לערעור ברשות תפר את האיזון הרגיש בין זכות הנאשם שלא להיגרר להליכים משפטיים נוספים, לבין אינטרס הציבור בהענשת עבריינים – לרבות שזיכויָם בערכאה הדיונית שגוי עד מאוד. שכן, מעטים מאוד הם המקרים שבהם ערעורי מדינה על זיכוי יכולים לעמוד באמות- רוצחים ואנסים, כפי שנראה להלן ,), והמשמעות היא כי פושעים אלה1982( 123 )3(חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו 103/82 המידה הגבוהות שנקבעו בהלכת ר"ע המשלמים כיום (או ששילמו בעבר) את חובם לחברה בעקבות הרשעתם בשלב הערעור, היו מצליחים להתחמק מעונש. דעתי היא אפוא כי נכון להגביל את זכות .הערעור של התביעה לאחר זיכוי, אך לא לבטלה כליל ולהפכּה לערעור ברשות ., והטקסט הצמוד לה85 ראו לעיל ה"ש95 ). כן ראו פסק דינה של2003( 214 ,207 )3(מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' וויסמן, פ"ד נז 266/97 מדבריו של המשנה לנשיא (בדימ') ש' לוין בפרשת ע"א96 .', מול האות ה218 ', מול האות ה'; פסק דינו של השופט י' טירקל, שם בעמ217 'כהן, שם בעמ-השופטת ט' שטרסברג ), שם זיכה בית המשפט המחוזי את המשיב מעבירת הריגה בתאונת דרכים עקב קיומו של2005( 71 )1(מדינת ישראל נ' יצחק, פ"ד נט 5302/03 ראו למשל: ע"פ97 ספק סביר בדבר היותו נהג הרכב בשעת התאונה. בית המשפט העליון קיבל ברוב דעות את ערעור המדינה על הזיכוי, וזאת משום ש"התרחיש שהוביל לזיכוי לא 'זו בלבד שלא הוכח כי הינו בגדר אפשרות סבירה, אלא שההיגיון מחייב כי הוא תיאורטי, והסיכוי כי יתרחש הינו אפסי" (פסק הדין של השופט א' א' לוי ז"ל, עמ 4453/16 ו'). ראו עוד ע"פ-' בין האותיות ה82 ' מול האות ז'; דעת המיעוט של השופט טירקל, עמ87 ' מול האות ד'. כן ראו פסק הדין של השופט ג'ובראן, עמ77 ), שם נקבע כי שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי שהחליטו לזכות את המשיב לא נתנו2017 פלוני ) (להלן: פרשת20.7.2017 (מיום מדינת ישראל נ' פלוני ; לפסק הדין של השופט עמית37 את דעתם, בין היתר, להשפעה המשפטית של ראשית ההודיה שלו במהלך עימות שנערכה עם המתלוננת (וראו לעניין זה פסקה .)פסקה שלישית לפסק הדין של השופט סולברג ), שם התקבל ערעורה של התביעה על זיכוים של ארבעת המשיבים בפרשה1993( 302 )1(מדינת ישראל נ' אופיר בארי, פ"ד מח 5612/92 ראו לעניין זה: ע"פ98 שנודעה כ"פרשת האונס בקיבוץ שמרת". בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה את המשיבים כיוון שלא השתכנע מעל לספק סביר כי מעשי הבעילה וניסיונות הבעילה מול האות ד'). בית המשפט העליון קבע כי "לפנינו מקרה, שבו הצביעו הנסיבות לפני מי שלא עצם319 'שיוחסו להם בוצעו בלא הסכמת המתלוננת (שם, עמ , מול האות ה'), וזאת בשל מעשי הכפייה369 'עיניו מראות, לא אטם אוזניו משמוע ולא חתם עצמו מכל תחושה ורגש, כי נעדרת הסכמה חופשית" (שם, עמ ואילך). משמע, אמות המידה המשפטיות שיושמו בפרשה זו ע"י בית המשפט המחוזי בהכרעת370 'הביזוי והאיומים שהפנו המשיבים לעבר המתלוננת (שם, עמ , שם נאמר בדעת הרוב המזכה בבית המשפט המחוזי כי "הבעיה המרכזית בעדותה של המתלוננת97 , לעיל ה"ש2017 פלוני הדין היו שגויות. ראו עוד פרשת נערה" שנפגעה מעבירות מין כדי לפגום-נובעת מדלות תיאורם של המעשים"; אלא שבית המשפט העליון קבע כי מבחינה משפטית, אין בהיעדר פירוט ע"י "ילדה לפסק הדין של השופט עמית). יתר15-18 בעדותה, מה גם שהמתלוננת העידה בפועל על אירועים אחרים אשר "מוסיפים עומק ורוחב לגרסתה" (וראו פסקאות ;חרדית, בצורה "סטריאוטיפית" למדי-על כן, דעת הרוב בבית המשפט המחוזי יישמה אמות מידה משפטיות שגויות בהתייחסה למתלוננת, שגדלה בסביבה דתית .34 , לעיל ה"ש.R. v. B. (R.G.)G לפסק הדין של השופט עמית. וראו עוד לעניין זה פרשת28-31 ,24 ,9-10 וראו לעניין זה פסקאות ערערה התביעה על זיכויים של שני המשיבים מהרצח הטראגי של שקד ), שם2.12.2010 ,מדינת ישראל נ' ז'אנו וגנון (פורסם בנבו 5002/09 ראו לעניין זה ע"פ99 . בית המשפט המחוזי ביסס את הזיכוי, בין היתר, על כך שאיכוני הטלפון הנייד אשר נטען כי היה בחזקתם של המשיבים בעת2003 שלחוב ז"ל באשקלון בשנת (ד) לפסק הדין11 הרצח לא הוכיחו "את מיקומו הספציפי [של הרכב, א' פ'] בתוך העיר, וממילא לא ניתן לומר בוודאות כי הרכב שהה בזירת הרצח דווקא" (פסקה ,של השופט א' א' לוי ז"ל). בית המשפט העליון קבע כי כוחו של האיכון אינו נעוץ במיקומו הספציפי של הרכב בעיר, אלא דווקא "בהצבעה על כיווני נסיעה כללים ... פתח בנסיעה צפונה לכיוון מרכז הארץ...עד ששעה לאחר הרצח23:00 , ובסמוך לשעה22:30 ובהקשר זה מתברר, כי הרכב ובו הטלפון נכנס לאשקלון בשעה ). מכאן49 אוכן הטלפון באזור גבעתיים...מהירות התנועה בין האתרים היא שהצביעה על כך שהאדם שהחזיק במכשיר הטלפון נע באמצעות רכב" (שם, בפסקה 56 הסיק בית המשפט העליון כי "נתוני מחקר התקשורת...הצליחו לקשור את המשיבים ישירות לירי שנורה לעבר הרכב בו נסעו שקד שלחוב וחברתה" (פסקה לפסק הדין של השופט א' א' לוי). השופט עמית הוסיף בסוף פסק הדין כי "איני מקבל את מסקנתו של בית משפט קמא כי התביעה לא הוכיחה מעבר לכל ספק היה בשימושם של ז'אנו וגנון בלבד. דומני כי מסקנה זו של בית משפט קמא, היא שהביאה אותו לשלול את המשקל הראייתי הנכבד שיש לייחס260 סביר כי טלפון לפסק דינו). עינינו הרואות אפוא כי מסקנת בית המשפט העליון היתה כי בית המשפט המחוזי לא הבין את המשמעות3 לראיות החיצוניות כמתואר לעיל" (פסקה האמיתית של איכוני הפלאפון, ומשכך נמנע מלהעניק לנתון זה משקל הולם בהכרעת הדין; ונדמה כי טעות זו נכנסת לגדר "טעות משפטית" עקב ניתוח הראיות .בנפרד, במקום ניתוחן כמכלול על פניו, אלא שיש להצביע על טעות משפטית – להבדיל מטעות עובדתית – בפסק הדין. זאת ועוד: לא די בכך שבפסק הדין נתגלתה טעות משפטית, אלא יש להראות שגם קיימת זיקה בין אותה טעות .92לזיכוי השגוי לשון אחר, הצעתי היא כי יש לאמץ את עיקרה של הגישה הקנדית שהיא גישת "האמצע" שבין הוראות החסד"פ כנוסחן היום (שאינן מטילות מגבלה סטטוטורית כלשהי על ערעורי תביעה) לבין הגישה האמריקאית (השוללת זכות הערעור של התביעה אף כאשר הזיכוי ); ולנוכח הקושי שסובב93מושתת על טעות משפטית קיצונית ובולטת , לחוק הקנדי)a()1(676 את הביטוי "שאלה של משפט בלבד" שבסעיף ,יש לאמץ מבחן שהוא, לדעתי, מדויק יותר. הצעה זו, אם תתממש ,תצמצם בלא ספק את העילות שעל בסיסן ניתן יהא לערער על זיכוי .94וזאת מבלי להעלימן כליל אמנם, כפי שראינו לעיל, לא פעם מתעורר קושי "לקטלג" שאלה כשאלה "משפטית" או "עובדתית", ונימוק זה הוא שעמד ביסוד החלטת המחוקק למחוק אבחנה זו במסגרת חקיקת החסד"פ בשנת . אלא שאיני סבור כי קושי זה מוביל בהכרח למסקנה כי יש196595 ,לפתוח לרווחה את שערי בית המשפט לערעורים עבור התביעה; שכן כפי שהעיר בית המשפט העליון בהקשר דומה, יש להשתדל למצער ') להבחנה בין 'בעיה משפטיתguidelines( '"לקבוע 'קווי הדרכה .96"לבין 'בעיה עובדתית' במקום לקבוע הגדרות מדויקות כך, שאלה "משפטית" בעיניי היא שאלה שעומדת בקריטריונים שהותוו בדין הקנדי, כגון טעות ביחס ל"השפעה המשפטית" של , טעות ביישום אמות המידה המשפטיות הנכונות על עובדות97עובדות , או טעות הנעוצה בבחינת הראיות בנפרד, במקום ניתוח98המקרה . זאת ואף זאת: זכות הערעור של התביעה תּוכר גם99הראיות כמכלול דיון משפטי 11 ’| עמ 245-6 הסניגור דיון משפטי נפלה "טעות מהותית" בקביעת שעת המוות של קרבן רצח, והמשיב ), שם5.1.2009 ,מדינת ישראל נ' אלכסיי וולקוב (פורסם בנבו 5628/08 ראו לעניין זה ע"פ100 ."עצמו הסכים להחזרת הדיון לערכאה הדיונית ל"הערכה מחדש" של "כלל חומר הראיות , כיוון6 ), שם התקבל ערעורה של התביעה על זיכויו של נאשם מעבירות מין בילדה בת1999( 684 )1(פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה 4721/99 ראו למשל ע"פ101 שבית המשפט המחוזי סבר בטעות כי על אף שעדות הילדה מהימנה, לא נמצא לה סיוע (גילוי נאות: מחבר רשימה זו ייצג את הפרקליטות בהליך דנא). כן ראו .88 ', בעמ65 לעיל ה"ש ,סמדרסמן פרשת ), שם זוכו המשיבים כיוון שבית המשפט המחוזי טעה ביישום ההלכה הנוהגת לעניין2.9.2015 ,(פורסם בנבו מדינת ישראל נ' פלוני 4940/15 ראו למשל ע"פ102 מה נוסף". בית המשפט העליון ביטל את הזיכוי והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי "לבחינה קונקרטית של התיק" על יסוד ההלכה הנכונה-טיבו של "דבר .בסוגיה זו ), שם התקבל ערעור המדינה על זיכויו של נאשם בהליך שבו בית המשפט הדיוני החליט16.2.2014 ,מדינת ישראל נ' פקיה (פורסם בנבו 351/14 ראו למשל ע"פ103 להסיר חיסיון מעל הרישום הפלילי של מדובב מבלי לקיים דיון במעמד צד אחד, ומבלי שנשמעו הסבריהם של נציגי התביעה. בית המשפט העליון ראה בהתנהלות (א) לפקודת הראיות מטיל "חובה" על בית המשפט לעיין בראיה החסויה46 זו של בית המשפט המחוזי משום טעות משפטית, כיוון שלפי ההלכה הפסוקה סעיף .)ט"ז-ולקיים דיון במעמד צד אחד (וראו שם, פסקאות י"ד ). וראו שם דבריו המאלפים של השופט סולברג: "אילו דנתי בתיק2012 פלוני ) (להלן: פרשת20.9.2012 ,מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו 6304/11 ע"פ104 ;המידה להרשעה בפלילים היתה זו של 'מאזן ההסתברויות' הנוהג במשפט האזרחי, הייתי מרשיעֹו-בערכאה ראשונה, יתכן והייתי מרשיע את המשיב; אילו אמת אחרי ּכִ כלֹות הכל, גרסתה של הקטינה ר' מסתברת בעיניי יותר מאשר גרסתו של המשיב; ברם, בחינת החומר הראייתי בכללותו מובילה למסקנה כי אין טעות משפטית המאפשרת התערבות ערכאת הערעור בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי – אשר התרשם מן המכלול באופן ישיר – לפיה אשמתו של המשיב לא ."המידה המחייבת במשפט הפלילי-הּוכחה מעבר לכל ספק סביר; וזוהי אמת ערעור התביעה על זיכויו של אהוד אולמרט מביצוע מעשי מירמה- 3-2 ), שם נדחה – ברוב של28.9.2016 ,מדינת ישראל נ' אולמרט (פורסם בנבו 8080/12 ע"פ105 כלפי המדינה וארגונים שונים באמצעות קבלת "מימון כפול" עבור נסיעות שונות לחו"ל (גילוי נאות: מחבר רשימה זו ייצג את הפרקליטות בהליך דנא). התביעה ההתערבות, שעניינו קביעת ממצאי עובדה על בסיס שיקולים שבהיגיון; אלא שגם שופטי המיעוט שסברו-טענה כי יש להחיל במקרה דנא את החריג השני לכלל אי לפסק6 כי יש לקבל את ערעור המדינה על הזיכוי הביעו את דעתם כי מדובר בערעור שנשען, לפחות בחלקו, על התערבות בממצאי עובדה ממש (וראו שם, פסקה .) לפסק הדין של השופט עמית1 הדין של השופט פוגלמן; פסקה ), שם דחה בית המשפט העליון ערעור של התביעה על זיכויו מחמת הספק של המשיב מעבירת21.1.2015 ,מדינת ישראל נ' קריאף (פורסם בנבו 6392/13 ע"פ106 לפסק88 רצח בכוונה תחילה. התביעה טענה כי בית המשפט המחוזי טעה ב"הערכה לוגית והסתברותית של התשתית הראייתית שנקבעה בהכרעת הדין" (פסקה שלבי שנקבע בפסיקה לבחינת ראיות נסיבתיות. השופט סולברג קיבל, בהסכמת השופט-הדין של השופט סולברג), וזאת על רקע יישום שגוי של המבחן התלת שלבי, אך בכל זאת דחה את הערעור כיוון שלא מצא הצדקה-רובינשטיין (כתוארו אז), את הטענה המשפטית של התביעה בדבר יישום שגוי של המבחן התלת ). השופט הנדל129 ידה ונדחו באופן מפורש" (שם, פסקה-להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית, "בוודאי לאור העובדה שהטענות נדונו על .)) לפסק דינו4(שלבי (פסקה ג-הצטרף למסקנה כי יש לדחות את הערעור, תוך הבעת עמדתו כי בית המשפט המחוזי לא שגה כלל באופן יישום המבחן התלת "אגב, על אף שהשופט רובינשטיין סבר כי יש לדחות את הערעור, הוא הדגיש כי "אין לבוא כל עיקר בטרוניה עם התביעה כמייצגת הציבור, על הגשת הערעור .)(פסקה א' לפסק דינו ,)6.8.2014 ,(פורסם בנבו המחלקה הפלילית- דליה כרסנטי נ' פרקליטות המדינה 8150/13 . כן ראו בג"צ43 , בפסקה104 , לעיל ה"ש2012 פלוני פרשת107 לפסק6 דין של זיכוי "במשורה", הרי שאפשרות זו אינה בגדר "הלכה ואין מורין כן" (שם, פסקה-שם הטעים השופט הנדל כי על אף שהתביעה מערערת על פסקי .", שם נאמר כי ערעורי תביעה "אינם בבחינת חזון נפרץ ומספרם מועט ביותר94 דו"ח ועדת אנקר, לעיל ה"ש דינו). ראו גם ., והטקסט הצמוד לה90 לעיל ה"ש108 .)1996( ' מול האות ה146 ,133 )2(שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ 8087/95 בש"פ109 ) (הדגשה במקור הושמטה, א' פ'). כן ראו11.12.2016 , לפסק דינו של השופט נ' סולברג (פורסם בנבו136 אדם איטל נ' מדינת ישראל פסקה 7532/12 ע"פ110 ). יושם אל לב כי דברים אלה נאמרו בהליך ערעורי של6.6.2012 , לפסק הדינו של השופט נ' הנדל (פורסם בנבו4 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 2439/10 ע"פ .נאשם על הרשעה, והם בוודאי נכונים, מכוח קל וחומר, בערעורי תביעה על זיכוי אם ממצא עובדתי מהותי נקבע בלא בסיס ראייתי מינימאלי, בבחינת .100""השערה", "ספקולציה" או "המצאת יש מאין פשיטא גם כי התביעה תוכל לערער על זיכוי המבוסס על טעות מה-או "דבר 101"משפטית מובהקת, כגון טעות ביחס לטיבו של "סיוע ,, מקום בו העדות העיקרית במשפט נמצאה מהימנה. כמו כן102"נוסף התביעה תוכל לערער על זיכוי שבא בעקבות חזרתה מכתב אישום בשל החלטה פגומה של בית המשפט הדיוני להסיר חיסיון, וזאת מבלי (א) לפקודת הראיות46 לקיים את סדרי הדין שהמחוקק קבע בסעיף .1971103-[נוסח חדש], תשל"א לעומת זאת, כאשר זיכוי מבוסס על שאלה שבעובדה או על שאלה משפטית שיישומה השגוי אין בו כדי לשנות את תוצאת ההליך, אין 2012104 להקנות זכות ערעור לתביעה. כך, נדמה כי פרשת פלוני נופלות בקטיגוריה של ערעורי105)אולמרט (ראשונטורס ופרשת משקפת מקרה שבו106קריאף תביעה על זיכויים עובדתיים, ופרשת חרף טעות משפטית של בית המשפט הדיוני, לא היה באותה טעות כדי לשנות את תוצאת ההליך מזיכוי להרשעה. אך דוגמאות כאלה אינן בציינו2012 פלוני רבות, וגם בית המשפט העליון הכיר בכך בפרשת כי פרקליטות המדינה אינה מרבה להגיש ערעורים (מכל הסוגים) על .107"פסקי דין של זיכוי, אלא עושה זאת "במשורה דברים אלה, נשוב ונבחן עתה את השאלה האם שלושת ולאחר ההתערבות בממצאי עובדה- לכלל אי108החריגים שהותוו בפסיקה הולמים ערעור של התביעה לאחר זיכוי. לדעתי, התשובה לשאלה זו .ביחס לחריג הראשון –חריג ה"ראיות בכתב" – היא בוודאי שלילית שכן, מקום בו התביעה נטלה סיכון והסתפקה אך בהגשת מסמכים מתוך חומר החקירה במשפט, אין לאפשר זכות ערעור לתביעה מכוח חריג ה"ראיות בכתב" בלבד. שהרי, כפי שכבר נקבע בעבר, "אין כל אפשרות להשתכנע מעל לכל ספק סביר באשמת נאשם, בלא שנפרסת התשתית הראייתית כולה, בלא שנקבע האמון שניתן לעדים, ובלא . לכן, יש109"שמוכרעת שאלת המשקל שיש ליתן לראיות השונות – לאפשר ערעור מכוח חריג זה רק אם נפל פגם נוסף בהכרעת הדין קרי, פגם המגיע לכדי טעות משפטית. באשר לחריג השני ("שיקולים שבהיגיון") יש "לחדד" ולהבהיר כי התערבות ערכאת הערעור "תהא מוצדקת רק במקרים שבהם 'ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים טהורים שבהיגיון, בנבדל משיקולי התרשמות או מערבוב ; קרי, טעות של הערכאה הדיונית110"'בין שיקולי התרשמות והיגיון בשאלה של משפט. כך גם באשר לחריג השלישי ("טעויות מהותיות בהערכת מהימנות העדויות"): לא די בטעות עובדתית מהותית, אלא יש להצביע על כך שהטעות המהותית בשקילת העדויות נבעה מיישום .של אמות מידה משפטיות שגוי 12 ’| עמ 245-6 הסניגור דיון משפטי .104 , לעיל ה"ש2012 פלוני פרשת111 7156/14 לפסק דינו של השופט עמית; ע"פ5 , בפסקה97 , לעיל ה"ש2017 פלוני לפסק דינו של השופט נ' סולברג. ראו עוד לעניין זה את פרשת41 שם, בפסקה112 ). במאמר מוסגר יוער כי לאחר החלטה אחרונה זו, מחקה29.5.2017 , להחלטתו של השופט ס' ג'ובראן (פורסם בנבו15 מדינת ישראל נ' שלמה ניאמצ'יק פסקה .)16.7.2017 ,מדינת ישראל נ' שלמה ניאמצ'יק (פורסם בנבו 7156/14 המדינה את הערעור שהגישה על זיכויים של המשיבים, וראו את פסק הדין בע"פ . לפסק דינו של השופט נ' סולברג41 , בפסקה104 , לעיל ה"ש2012 פלוני פרשת113 .42 שם, בפסקה114 .'משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק יא הלכה א 115 . לפסק הדין של השופט דנציגר2 , בפסקה104 , לעיל ה"ש2012 פלוני פרשת116 . שם117 ,", שם הטעים כי "ערעור המדינה על זיכויו של נאשם" אינו "מהלך דיוני טריוויאלי97 , לעיל ה"ש2017 פלוני שם. כן ראו דבריו של השופט עמית בפרשת118 .)5 ו"במקרים כאלה שומה על רשויות התביעה לשבת שבעה נקיים טרם תתקבל החלטה לערער" (שם, בפסקה , הומלץ בשורה התחתונה ש"לא לשלול מהמדינה את הזכות לערער על זיכוי", אך חברי הוועדה הוסיפו כי "נוכח מכלול94 אמנם, בדו"ח וועדת אנקר, לעיל ה"ש119 שיקולי הנגד שהובאו בפני הוועדה, הוועדה ממליצה בפני פרקליט המדינה לקבוע בהנחיה פנימית, שהחלטה בדבר ערעור על זיכוי תתקבל רק במקרים חריגים ובאישור דרג בכיר בפרקליטות". למותר לציין כי דברים אלה מוסכמים עלי – וההמלצה לפרקליט המדינה אף מיושמת בפועל – אך בכל הכבוד וההערכה סבורני כי .בכל זאת נכון יותר לקבוע את אמות המידה לאותם "מקרים חריגים" בחוק ): "המדינה נמנעה מלהגיש ערעור29.5.2016 ,ארז (פורסם בנבו- לפסק דינה של השופטת ד' ברק84 נחום בן יצחק נ' מדינת ישראל פסקה 4205/14 וראו ע"פ120 .על זיכויו המוחלט של אוהד. אכן, לפרקליטות יש שיקול דעת רחב בשאלה של הגשת ערעור, ולא כל שכן הגשת ערעור על זיכוי, אשר מחייבת נקיטת גישה זהירה אולם, במקרה שבו הוגש ערעור מצדו של הנאשם הנוסף באותה פרשה, באופן שעלול להוביל לתוצאות סותרות, וכאשר השאלות הנוגעות להרשעתו הן הן השאלות ג' לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: "כאן המקום להעיר, כי תמהנו-'שעומדות בלב הזיכוי, דומה שהיה ערך בהגשת ערעור". כן ראו שם, פסקאות א מאוד על העובדה שלא הוגש ערעור על זיכויו של אוהד...עמדת הפרקליטות שנשמעה לפנינו, שלא היו בפניה הנמקות טובות לערעור, נראית לנו בעייתית...מקום שבו לחמה הפרקליטות בכתב אישום כנגד יותר מנאשם אחד וזוכה או זוכו מי מהם, והאחר – או האחרים – מערערים, כדאי לשקול בכובד ראש, כדי שתצויר נחום בן יצחק 7229/16 התמונה בשלמותה, להגיש ערעור...החלטת הפרקליטות שלא להגיש ערעור על זיכויו של אוהד, מעוררת תהיות כאמור". ראו עוד דנ"פ 1872/16 ). כן ראו ביקורת מרומזת יותר של בית המשפט העליון בפרשת ע"פ3.1.2017 , להחלטתה של הנשיאה מ' נאור (פורסם בנבו31 נ' מדינת ישראל פסקה ,), שם ציין כי "המדינה לא ערערה על זיכויו של עו"ד זהבי18.5.2017 , לפסק דינו של השופט מ' מזוז (פורסם בנבו49 דז'לדטי נ' מדינת ישראל פסקה ניסים ."וזה לא הביא אפוא את טיעוניו בפנינו R. v. B. . כן ראו לעניין זה דבריו של בית המשפט לערעורים במחוז מניטובה בפרשת2 , בפסקה104 , לעיל ה"ש2012 פלוני מדברי השופט דנציגר בפרשת121 T"[T]here are finality and jeopardy concerns which arise when ordering a second trial after an accused :10 , בפסקה34 , לעיל ה"ש(R.G.)G .has already heard the words ‘not guilty’ from a judge, or from a jury of his or her peers"s ., שם2012 פלוני ראו דבריו של השופט דנציגר בפרשת122 חוקית, כגון- למען הסר ספק, מגבלה זו אינה צריכה לחול על התביעה, לדעתי, מקום בו הנאשם הביא לזיכוי במשפטו עקב התנהגותו הפסולה ו/או בלתי123 ,במקרה שבו "הביא לטשטוש או השמדה של ראיות, או מקום שבו...השפיע באופן פסול על עד והניא אותו מלהעיד". וראו לעניין זה פרשת אולמרט David. S. Rudstein, Retrying the Acquitted in England Part III: Prosecution : להחלטת הנשיא א' גרוניס. והשוו16 , בפסקה105 לעיל ה"ש :. כן ראו, במחוז ניו סאות' ווילס, אוסטרליה)Appeals Against Judges’ Rulings of ‘No Case to Answer’, 13 San Diego Int’l L. J. 5 (2011)1 ,, בו נקבע כי התביעה \ רשאית לבקש משפט חוזר לאחר זיכויו של נאשם מעבירות חמורותCrimes (Appeal and Review) Act 2001, Sections 101-102 .) בשל אקט של שיבוש הליכי המשפט"tainted acquittal"( "ובלבד שבית המשפט לערעורים השתכנע כי הזיכוי היה "מוכתם ?נחוץ באמת סטטוטורי תיקון האם שם זיכה בית המשפט המחוזי מרכז את- 1112012 פלוני בפרשת המשיב מחמת הספק – ציין השופט סולברג כי "אין זה מובן מאליו שעל . בהקשר זה, הצביע השופט סולברג הן112"זיכוי שכזה יש זכות לערער , בו נפסק להלכה114 והן על המשפט העברי113על המשפט האמריקאי . השופט115"כי ב"דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה דנציגר הוסיף כי על אף ש"בדין הישראלי אין, לעת הזו, כל מגבלה סטטוטורית מפורשת על התביעה המונעת אותה מהגשת ערעור על , הרי ש"האינטרס הציבורי116"פסק דין מזכה של הערכאה המבררת ,שבמיצוי הדין עם מי שהתביעה סבורה שהיה מקום להרשיעו בדין הוא רק אחד מבין השיקולים הצריכים לעניין ואין לייחס לו משקל ; לכן, על התביעה רובצת חובה, כדברי השופט117"מיוחד או עודף דנציגר, "להפעיל סמכויותיה בסבירות ובמידתיות" ולהתחשב במכלול השיקולים בטרם תחליט לערער על פסק דין מזכה, "גם אם בשיטתנו . על הגשת ערעור כזה118"אין מגבלה חוקית למקרא דברים אלה, עשויה להתעורר השאלה מדוע נחוץ שהמחוקק ישקיע זמן ומשאבים בתיקון החסד"פ בסוגיה האמורה, אם במישור הפרקטי פרקליטות המדינה בלאו הכי כמעט ואינה מגישה ערעורים :שאינם עונים לקריטריונים המוצעים לעיל? לשאלה זו אשיב כדלקמן ,העילות שבגינן רשאית התביעה לערער הן בעלות חשיבות עצומה ,. שהרי, בהיעדר מגבלות סטטוטוריות119ויש לקבען בחקיקה ראשית קיים סיכון מוגבר להגשת ערעור כזה או אחר – כמובן, משיקולים מקצועיים לחלוטין ובתום לב – תוך סטייה מהמדיניות הכללית של התביעה; זאת, בעיקר כשעסקינן בערעורים על פסקי דין מזכים של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. מעבר לכך, ניתן להניח כי דבר המחוקק גם יקרין בעתיד על הביקורת החריגה שהטיח בית המשפט העליון לאחרונה על פרקליטות המדינה בשל כך שנמנעה .120מהגשת ערעור על זיכויו של נאשם קרי, כל המשתתפים בתהליך עשיית הצדק- לסיום, על כולנו לזכור כי הכרזת בית המשפט כאמור בסעיף- בבתי המשפט הפליליים בארץ סיפא לחסד"פ, לפיה משפטו של הנאשם מסתיים בזיכוי, היא182 משמעות ודרמטי ביותר. מטבע הדברים, נאשם השומע-אירוע רב הכרזה על זיכויו מפתח ציפיה כי "לאחר שהתברר עניינו בתום שמיעת תלויים, לא יאלץ-ראיות והוכרע על ידי שופטים מקצועיים ובלתי . אמנם, ציפיה זו אינה יוצרת121"להיגרר להליכים משפטיים נוספים , אך נוכח הביוש, המתח122"אינטרס הסתמכות" שניתן לאכפו בדין הנפשי וחוסר הביטחון המתמשך של הנאשם, כמו גם הוצאות ההגנה הנערמות, על המחוקק להקפיד כי רק במקרים חריגים תוכל התביעה לערער על זיכוי בפני ערכאה נוספת; ומקרים אלה, לדעתי, חייבים ,) הערעור מעורר שאלה של משפט1 :לענות על שני תנאים במצטבר ) אלמלא יישומה השגוי של2 -עפ"י אמות המידה שפורטו לעיל; ו אותה שאלה בערכאה הדיונית, תוצאת ההליך היתה משתנה. ככל ,שאין בידי התביעה להראות קיומם של שני תנאים מצטברים אלה .123יש להגביל בחוק, לדעתי, את סמכותה לערער על הזיכוי 13 ’| עמ 245-6 הסניגור