חומר רקע

עמד ה משלימה מטעם ""יד לאישה" בעניין הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות), התשפ ה– 5 202 לקראת דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט– 06/01/2026 האם על פי ההלכה בית הדין יכול להימנע מלדון בענין שהגיע לפתחו ? בדיון שהתקיים ביום30/12/25 נדונה .השאלה האם יש להגדיר את הצעת החוק כהצעה תקציבית עמדתנו י הי תה ועודנה ל כי הצעת החוק השלכות תקציביות וודאיות, ו פ רטנו על כך בארוכה בני י ר .)העמדה הקודם שהוגש לועדה (מצ"ב כנספח לעמדה זו ב מהלך הדיון על וה הת ה טענה לפיה ,מאחר ו הצעת הח וק אינה מחייבת את בית הדין הרבני לעשות שימוש בסמכותו " ונוקטת לשון רשאי" , הרי שב מצבי עומס ב תי הדין ימנעו מלדון בתיקי בוררות , ומשכך אין צורך לה וסיף תקנים ו להצעת החוק אין .השלכות תקציביות אנו סבורות כי טיעון זה לא יעמוד במבחן המציאות. בפועל בתי הדין לא ימנעו מלדון בתיקי הבוררות שיגיעו לפתחם גם במצבי עומס קשים, ו כתוצאה מכך תיווצר פגיעה ב כלל ה מ תדיינים . הסיבה לכך שורשית .היא נעוצה בהלכה יה לפ בי"ד שהינו בעל מעמד קבוע, המוגדר כ"ממונה "לרבים, .אינו רשאי להימנע מלדון בענין המגיע לפתחו בתי הדין הרבניים בישראל בניגוד לבתי הדין הפרטיים נחשבי ם בעלי מעמד של בי"ד קבוע ולפיכך מנועים על פי ההלכה שלא להיזקק לדי ן. 1 פסיקה ענפה ומרובה של בית הדין הרבני תומכת באופן ברור בגישה זו , וכמפורט להלן: כך למשל נפסק על ידי בית הדין הגדול ב ערעור בתיק 0719-21-1 ע "י כבוד הדיינים הרב שרמן, הרב איזרר ו הרב אלגרבלי שפסקו ביום29/05/08 כדלקמן : " יש לתת את הדעת גם על כך שבית הדין מנוע על פי ההלכה מנטישת הדין כאשר שני הצדדים מסכימים לסמכותו והיה על בית הדין לעשות הכל כדי להשלים את הדיון". כך גם נקבע לאחרונה בפסק דין של בית הדין הגדול בערעור בתיק1447260/1 מפי כבוד הדייינים הרב ,שפירא, הרב לוז, והרב בן יעקב מ יום05/03/2025 : "נתינת הסמכות ל בית הדין לא רק מאפשרת לו לדון בקיום הצוואה, אלא שהיא אף מחייבת אותו לעשות כן, ו בית הדין אינו יכול להשיל ממנו את חובתו וסמכותו". בהמשך לכך הפנה בית הדין לפסיקה קודמת, בין היתר בתיק 1408278/4, שם נקבע : " הדיון וההכרעה במה שנתון לסמכותו של בית הדין ,הם חובתו בין על פי דין תורה שמשהוגש הדין לפניו חובתו לדון בו ואינו רשאי להסתלק ממנו אף כשיש לו טעם לחשוש )מלדון אלא אם התקיימו שני תנאים מצטברים: (א) שאינו יודע להיכן הדין נוטה, (ב שאינו דיין קבוע וממונה לרבים– תנאי שלעולם אינו מתקיים בבתי הדין הרבניים... ". דברים דומים הובאו באריכות גם בפסה"ד בתיק 1260508/1 (נבו12.7.2020 ) : "בית הדין... הוא שקנה הסמכות... ומשקנה סמכות הוא שחייב לממש את סמכותו, ואין הוא יכול לפרוק ולהשיל את סמכותו... על פי דין תורה משבא הדין לפני הדיין אין הוא "רשאי להסתלק ממנו בכל עניין, מכיוון דאיכא מצות עשה של "בצדק תשפוט עמיתך"... . 1 'ראו סדר הדין בבית הדין הרבני, פרופ' אליאב שוחטמן, כרך א עמ423 . גישה זו קיבלה ביטוי נוסף בתיק1196126/3 בפסק דין מיום04/09/19 ,של ביה"ד האזורי בירושלים2: " מאחר וקיימת סמכות לדון, ובידי בית הדין היכולת לעשיית צדק, ממילא חלה על בית הדין החובה לדון, וקיים איסור על הדיינים, הממונים לדון, להימנע מלדון דין הבא לפתחם.... ." ובהמשך פסק הדין :נקבע כי " במקום שקיימת סמכות לדון בבית הדין, ונמצאת מסגרת דיונית מתאימה, שיש בה יכולת לעשיית צדק, מנוע בית הדין מלסרב לדון בהליך שבא לפניו. לדיין קיים איסור להסתלק מהדין במקום שיכול לבררו. סעיף12 ל חוק הדיינים, תשט"ו- 1955 :קובע" אין על דיין .מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן " הציווי על הדיינים לדון נלמד מהאמור בספר דברים פרק א :פסוק טז " וָאֲצַוֶּה אֶּ ת שֹׁפְ טֵ יכֶּם בָעֵת הַ הִ וא לֵאמֹׁר שָ מֹׁעַ בֵין אֲחֵ יכֶּם ושְ פַטְ תֶּ ם צֶּדֶּ ק". לדייני בתי הדין הרבניים מעמד של ממונים לרבים, בעניינים שבסמכות בית הדין. ב שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן יב סעיף א מבואר :שקיימת חובה על הדיינים הממונים, להיזקק לדון, וכך נפסק "שנים שבאו לפניך לדין ... .ואם היה ממונה לרבים, חייב להזקק להם" הדיינים הממונים הינם בבחינת עבדים המשועבדים לציבור ואין בכ ו חם להסתלק מלדון דין הנמצא בסמכותם שעה שקיימת מסגרת לניהול הדיון וקיימים הכלים לעשיית הצדק. ".. . ה נה כי כן מן הפסיקה עולה י בב רור כי הגישה ההלכתית המקובלת בבתי הדין הרבניים היא כי משהגיע ענין לפתחו של בית הדין הרבני, ובהיותו מ מונה ,לרבים אסור לו על פי ההלכה להימנע .מלדון בענין ויודגש ,ב ית הדין רואה עצמו כמ מונ ה לרבים גם בהקשר של ,הצעת החוק דנן ואין בהגדרת ה כ סמכות של בוררות בלבד .בכדי לשנות תפיסה זו3 נוכח גישה זו, הבאה לידי ביטוי ב פסקי דין רבים נוספים , ברי כי כאשר יגיע ענין אזרחי מכח הצעת ,החוק דנן לפתחו של ביה"ד יראה ביה"ד עצמו מחוייב לדון ב,ו ולא ימנע מכך גם אם משמעות הדבר תהיה הגדלת העומס הכללי על בתי הדי ן ופגיעה במתדיינים ב עניינים מכ ס שב ות החובה של ביה" .ד לאור האמור , אנו חוזרות על עמדתנו כפי שהובא ה הן בעמדות קודמות והן במהלך הדיונים הקודמים, ולפיה אין מנוס מלקבוע כי מדובר בהצעת חוק בעלת השלכות תקציביות. הנסיון להימנע מ הגדרה זו צפוי לפגוע בסופו של דבר במתדיינים ב תיקי גירושין ובראש ן נשים עגונות ומסורבות .גט אנו שבות וק וראות לחברי הועדה לראות את הצעת החוק כהוויתה, ולא ל הסתתר מ אחורי טיעונים שאינם משקפים את המצי,אות ו אשר תכליתם אחת – ,העברת הצעת החוק בכל מחיר מבלי ל התמודד עם ה פגיעה ה וודאית הצפויה .כתוצאה ממנה 2 גישה זו אמנם הובאה בדעת המיעוט א ך .המחלוקת עם דעת הרוב היתה במישור הפרקטי ולא העקרוני ודוק 3 ( ראו דברי פרופ' שוחטמן בהקשר זה בספרו לעיל ה"ש1 ') בעמ427 . נספח1 עמד ת ""יד לאישה" בעניין הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות), התשפ ה– 5 202 לקראת דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט– 02/12/2025 בהמשך לעמדתנו שהוגשה לקראת הדיון שהתקיים ביום11/12/2024 , אשר במסגרתה הובעה ,הסתייגות מקידום הצעת החוק ולעמדה המשלימה שהוגשה לקראת הדיון שהתקיים בועדה ביום 05/03/2025 , מובאת להלן עמד תנו עם דגשים לקראת הדיון העתיד להתקיים ביום2/12/25 בהכנה ל:קריאה שניה ושלישית של הצעת החוק, וכמפורט להלן ארגון "יד לאישה " ה וא ארגון שטח , המונה צוות של טוענות רבניות ועורכות דין ה מייצג ו ת מידי יום נשים מסורבות גט ועגונות בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ .מעבר להתנגדו תנו העקרונית להצעת החוק כפי שפרטנו בארוכה בעמדות שהגשנו בעבר, ומתוך הכרות מעמיקה עם מערכת בתי הדין, אנו מבקשות ל הצביע על חשש ממשי לפגיעה בכלל המתדיינים , ככל שהצעת החוק שבנדון תעבור ללא הגדרתה כהצע ת חוק תקציבית . הסמכות הנתונה לביה"ד בענייני נישואין וגירושין הי א סמכות י י חודית, ולציבור המתדיינים בנושאים אלו אין אפשרות לפנות לערכאת שיפוט אחרת. ציבור זה סובל כבר היום מעומס כבד ומעינוי דין, וזאת עוד מבלי להרחיב את סמכויותיו של בית הדין לנושאים נוספים . 4 העברת החוק ללא הוספת תקנים ומבנים בהתאם להגדלת היקף הפעילות הנובעת מהרחבת הסמכויות שבהצע ה , תוביל בוודאות לפגיעה נוספת בציבור המתדיינים, ובפרט ת וסיף עינוי דין וסבל רב לנשים עגונות ומסורבות גט . נושא התקציב עלה מס' פעמים ומפי גורמים שונים בדיונים שהתקיימו בועדה בהכנה ל קריאה ראשונה .של הצעת החוק כך, בדיון שהתקיים בו ו עדה ביום10/06/2025 אמרה נציגת משרד " המשפטים עו"ד יעל בלונדהיים כי לעמדתנו זאת הצעה תקציבית. נצטרך לחזור לוועדת שרים" . גם יו"ר הועדה,, חה"כ שמחה רוטמן התייחס לנושא בדיון שהתקיים ביום1/7/25 " :באומרו זה .דבר שדיברנו גם לנושא העלות התקציבית.. אמרנו כבר בדיון הקודם שלקראת השנייה והשלישית נצטרך לקבל החלטה ואם זה יהפוך את זה לתקציבית נצטרך לקבל את ההחלטה בהתאם לכללים של תקציביות שזה לא יהיה סמכות רשות אלא סמכות חובה בשיעור מסוים... הדבר הזה יצטרך לקבל את המענה שלו בין הראשונה לשנייה ושלישית.".. גם בגלגולה הקודם של הצעת החוק ב מהלך שנת2017 , היה ברור למקדמי החוק כי ההצעה דורשת התייחסות תקציבית ובהתאם לכך היתה נוכחות של נציג אגף התקציבים בדיונים שהתקיימו .בוועדה זאת ועוד, בדיון שהתקיים בוועדה ביום12/12/2017 אמר באופן ברור ,חה"כ דאז ושר האוצר היום בצלאל סמוטריץ , כי אין לאפשר ל הצעת החוק לפגוע :בפעילות השוטפת של בתי הדין, וכלשונו 4 ראו לדוגמה כתבה שהתפרסמה בYNET , ביום26/11/2025 שכותרתה: "יאוש וסחבת: כך קורסים בתי הדין ."הרבניים ynet.co.il/judaism/article/yokra14592176?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm _campaign=whatsapp&utm_term=yokra14592176&utm_content=Header " אני כן אומר לבתי הדין הרבניים- וצריך לשקול לעגן את זה, אדוני היושב- ראש, גם בחוק הזה – שצריך שיהיה ברור שקודם כול התפקיד הקלאסי הוא החובה שלכם, ואחר כך, אם נשאר זמן וככל שנשאר זמן- לבוררויות. אם לא נשאר זמן- לא מקבלים תיקים, שלא יהיה מצב שלוקחים בוררויות וזה גורם לסחבת או לעיכוב בתיקים שהם המחויבות הראשונה שלכם. זה ודאי דבר שחייבים לוודא שלא קורה." כאז כן עתה - יפים דבריו של שר האוצר, ויש לוודא שהצעת החוק לא תגרום לפגיעה ב מחויבות הראשונה של בתי הדין . ,על אף שהדברים ברורים למדי בתי הדין מעדיפים לפוגג חששות כבדים אלו ול יצור מצג לפיו לא תהיה להצעת החוק השפעה משמעותית על פעילותם, וב כך לגרום לקידום ההצעה מבלי להידרש לשאלת התקציב. .אין לתת לכך יד כך למשל , בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב : "הצעת החוק מעגנת בחקיקה את המצב הנוהג ממילא בבתי הדין הרבניים ולפיכך לא תידרש תוספת תקציבית לצורך יישום החוק בבתי הדין ."...הרבניים זוהי אמירה החוטאת לאמת. זהו אינו המצב הנוהג כיום בבתי הדין. מאז פסיקת בג"צ בענין סימה ,אמיר5 בתי הדין הרבניים אינם דנים בנושאים אזרחיים ואף לא קיימת אפשרות טכנית לפתיחת תיק בין מתדיינים שאינם בני זוג, או ב נושאים .שאינם ענייני נישואין וגירושין כך גם בדיון בועדת חוקה שהתקיים מיום11/07/17 ,בגלגולה הקודם של הצעת החוק , אמר מנכ"ל בתי הדין הרבניים דאז " :, עו"ד שמעון יעקובי, כי אנחנו לא זקוקים לתקציב נוסף לצורך הפעלת החוק הזה כפי שהוא, אני מדבר כרגע. ... כ- 700 תיקי בוררות נידונו בבתי הדין הרבניים מידי שנה עד פסק הדין של סימה אמיר .זה פחות מ- 1% מסך התיקים הנידונים בבתי הדין. ."... ואולם הצגת הנתונים באשר להיקף התוספת הצפויה מטעה ואינה משקפת את תוספת העומס .האמיתית גם אם מספר התיקים שיתווספו הוא– 700 בשנה בלבד, הרי שתיקים אזרחיים אלו אינם דומים לרבים מן התיקים הנספרים במערכת כיום, הכוללים תיקים רבים שאין בהם פעילות שיפוטית מהותית (כדוגמת אישור הסכ מי ,י ם ,שוב סכסוך .)'הצהרות דת וכד תיקים אזרחיים הינם תיקים מורכבים עתירי מחלוקת, וגוזלים זמן שיפוטי רב. ,בהקשר זה ראויים לציון דבריו הנכוחים של ד"ר רפי רכס, יועמ"ש בתי הדין יום כ , כפי שנאמרו בדיון שהתקיים בהצעת חוק בתי המשפט (פרסום פסיקה בענייני משפחה) ביום16/7/25 : " במילים פשוטות, ואני אגיד את הדברים בצורה בוטה אולי, אם מדינת ישראל מעוניינת שפסקי דין יתפרסמו... ,צריך פה כוח אנושי. מדינת ישראל צריכה להשקיע. אנחנו, בתי הדין הרבניים מפרסמים בין200 ל- 300 .פסקי דין, בתת תקינה, אין לנו כמעט מי שיעשה את זה. זה בלתי אפשרי .אי אפשר להוציא חוק שהוא לא מתכתב עם היכולת אנחנו לא רוצים להפר חוק, אנחנו רוצים .לקיים אותו לכן חייבים שהחוק יהיה מתואם לתקינה ולתקציבים שמועברים, אחרת אי אפשר .יהיה לעשות את זה " 5 בג"צ8638/03 אמיר נ' בית הדין הגדול(, פ"ד סא1 ) 259 . מה שנכון לגבי תיקון החקיקה בענין פרסום פסיקה, אשר אין חולק על נחיצות ,ו נכון שבעתיים לגבי הצעת החוק דנן, ש יש חולקים רבים מאד באשר לנחיצותה. אם לא ניתן לקדם תיקון נחוץ ללא תקינה ותקצוב, כיצד ניתן לקדם הצעה המרחיבה את סמכויות בתי הדין באופן מהותי ללא תקינה ?ותקצוב נוכח כל האמור ברי כי יש להתייחס להצעת החוק כהצעת חוק תקציבית, וכי אין לקדם תיקון חקיקתי ללא התאמה לתקינה ותקצוב . לאחר זאת :עולה שאלה ערכית מהותית האם בעת הזאת, לאחר שנתיים של מלחמה קשה , כאשר הציבור קורע תחת הנטל הכלכלי, ובפרט ציבור משרתי המילואים– האם זו העת להוציא מקופת המדינה תקציב ציבורי למטרה שאינה חיונית ושאינה משרת ת אלא פל ח ?צר מאד של החברה הישראלית .אנו סבורות שלא :ומכאן קריאתנו לחברי הועדה יש לראות את הצעת החוק כהוויתה – כהצעת חוק תקציבית ה דורשת משאבים של תקינה ומבנים על מנת שהרחבת הפעילות מכח הרחבת הסמכויות שבהצעת החוק לא תפגע ב כלל ציבור המתדיינים. הקצאת תקציבים בעת הזאת לצורך שאינו הכרחי ו שאינו משרת אלא אחוז קטן ב מן הצבור ה אינ ראוי ה ., ולפיכך אין לקדם את הצעת החוק