הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2238375
הכנסת העשרים וחמש
יוזמת: חברת הכנסת פנינה תמנו
______________________________________________
פ/6431/25
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מתן פסק דין במקרי אלימות קשים), התשפ"ו–2026
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה לתקן את המצב העגום הרווח כיום, שבו נפגע או נפגעת אשר הוגש כנגד בן זוגם כתב אישום בעבירה של ניסיון רצח או בעבירה של חבלה או פציעה בנסיבות מחמירות, אשר בוצעו כלפי בני הזוג, ממתינים במשך שנים למתן פסק דין בתביעת גט שהגישו, ללא הבחנה או התחשבות בחוק במצב הנורא והמורכב בו הם נמצאים.
כיום, כשנפתחת תביעת גט יש לקיים דיון ראשון בו מכירים את הצדדים ושומעים את הטענות. לאחריו מתקיים לפחות דיון הוכחות אחד, ולאחר מכן סיכומים בו ניתנים לכל אחד מהצדדים 30 או 45 ימים למתן מענה לצד השני. תהליך זה נמשך לרוב מעל לשנה ועשוי להגיע לכדי מספר שנים עד למתן פסק דין בתביעה. יש לציין, כי נתונים מדויקים אודות הזמן הממוצע הלוקח לבית הדין לתת את פסק הדין, אין ברשותנו, זאת מפני שהנתונים בנושא אינם שקופים לגמרי והמידע הקיים מבוסס על נתוני ארגוני סיוע כגון מבוי סתום, העוסקים בנושא ברמה היום-יומית.
הצעת חוק זו נועדה, אם כן, לצמצם את מסגרת הזמנים עד למתן פסק דין וזאת מבלי להתערב בשיקול דעתו של בית הדין להחליט איזה פסק דין יינתן. עם זאת, לא מן הנמנע להזכיר כי ברוב המקרים פסיקת בית הדין מסתמכת על דעת גדולים, אשר פסקו כי במקרי אלימות קשים וניסיונות רצח יש לפסוק על גט בחיוב או בכפייה. כך נפסק על ידי כבוד גדולי הדיינים הרב וולדינברג, הרב עובדיה יוסף והרב קאפח, וכלשונם: "... אם מתברר לפנינו שהכה אותה הכאות של מיתה במכשיר כהה וכדומה, והאישה ניצלה ממכות המוות שלו רק בדרך נס, נראה ברור שבכגון דא כולי עלמא יודו שהאישה צודקת לטעון שאינה יכולה יותר להמשיך לדור בכפיפה אחת עם נחש כזה ולאו בכל יומא מיתרחיש ניסא וכופין את הבעל לפטרה בגט פיטורין...".
בהמשך דבריהם כך: "וכללא קיימא לן בכל דוכתא דחמירא לחוש לסכנתא מלחוש לאיסורא, ובסכנתא חיישינן אפילו למיעוטא. ויתר על כן יש לומר דבכגון אמתלא גדולה ומבוררת בכדנא של נדוננו, כולי עלמא לא פליגי ומודים דכייפינן כי גם שבוית חרב אינה נתונה למות בידי שוביה...".
על כן, נראה כי ברוב המקרים מהסוג האמור יש לשער שהדיינים יבחרו בפסיקת גט בחיוב או בכפייה ומטרת הצעת החוק היא לצמצם את הזמן עד מתן ההכרעה המדוברת ולקבוע שפסק דין בעניין כאמור יינתן בתוך 90 ימים.
הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת "פורום מיכל סלע" ועמותת "מבוי סתום".
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת רות וסרמן לנדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3106/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שלי טל מירון (פ/3622/25) ועל ידי חברת הכנסת פנינה תמנו (פ/3685/25; הוסרה מסדר היום ביום ד' בטבת התשפ"ו (25 בדצמבר 2025)).
הצעת החוק זהה לפ/3685/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בטבת התשפ"ו (05.01.2026)
הוספת סעיף 1א 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1993, אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1993, אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1993, אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1993, אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1993, אחרי סעיף 1 יבוא:
"מתן פסק דין במקרי אלימות קשים "מתן פסק דין במקרי אלימות קשים "מתן פסק דין במקרי אלימות קשים 1א. (א) הוגש כנגד אדם כתב אישום בעבירה של ניסיון רצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), או בעבירה של חבלה או פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 לחוק העונשין, ביחס לבן זוגו, והוגשה על ידי בן הזוג תביעת גט, יינתן פסק דין בעניין התביעה תוך 90 ימים מיום הגשת כתב האישום.
(ב) אם לא ניתן פסק דין בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), ייתן על כך המותב הודעה מנומקת בכתב לבית הדין הרבני הגדול וייתן את פסק דינו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה."