חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
7 בינואר
2026
לכבוד
חה"כ
גלית דיסטל אטבריאן
יו"ר
הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
/(מ1898
)
הכנסת
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
– עמדת האגודה לזכויות האזרח
הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-
2025
:(להלן
חוק השידורים , או
החוק ) מבקשת לערוך
רפורמה יסודית בשוק השידורים המסחרי ובאסדרתו. הגם שהאגודה לזכויות האזרח איננה
מתנגדת לעצם עריכתה של רפורמה בשוק זה, בפרט לאור שורה של חוות דעת המלמדות על הצורך
האקוטי ב
אסדרה ה ,מבוססת על אדישות טכנולוגית אנחנו מתנגדים להיבטים בחקיקה אשר
.עלולים להביא לפגיעה בחופש העיתונות ולפוליטיזציה של אסדרת שוק התקשורת המסחרית
א. מבוא
1.
התקשורת בכלל והעיתונות בפרט אינם מוצרי צריכה "רגילים". לצד ההיבטים המסחריים של
מוצרים אלה, לעיתונות קשר בל ינותק לקיומו של
משטר דמוקרטי מהותי ו
ל השתתפות
ה אקטיבית של הציבור האזרחי
בחיים הפוליטיים.
הכרות ומודעות למתרחש בארץ ובעולם הם
תנאי לגיבוש עמדות, אשר מת פתחות ועוברות הערכה מחודשת עקב חשיפה לשיח ציבורי ער, עשיר
וביקורתי (
השוו בג"ץ2996/17
ארגון העיתונאים נ' ראש הממשלה(
23.1.2019
), פסקה2
לפסק
דינה של כבוד השופטת ברק-
:ארז (להלן
ארגון העיתונאים ); ע"א751/10
פלוני נ' דיין(
8.2.2012
)
:(להלן
דיין ); בג"ץ5239/11
אבנרי נ '
הכנסת(
15.4.2015
))
. ואכן, תמונת העולם שלנו מושפעת
מהמדיה ומהמסרים המועברים בה לא פחות משהיא מושפעת מחוויותינו האישיות (
אסף וינר
"ואלעד מן "המחוקק כמאסדר: מגבלות ואילוצי חקיקה באסדרת תקשורת ושידורים חוקים יב
117
,
127
(
2018
:). להלן
ו
ינר ומן)
. על כן, עיתונות חופשית הינה תנאי להתקיימותו של משטר
המבוסס על עקרונות של שקיפות והשתתפות–
.משטר דמוקרטי במובנו המהותי
2.
מטעמים אלו בין היתר, נקבע כי חופש הביטוי
הינו זכות אדם חוקתית, המהווה "את התנאי
"המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות
, ואש ר הוכרה כ"ציפור נפשה של
"הדמוקרטיה (
בהתאמה: בג"ץ73/53
חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים(, פ"ד ז2
)
871
,
878
(
1953
)
;
ע"פ255/68
מדינת ישראל נ' בן משה(, פ"ד כב2
)
427
,
435
(
1968
)) .
3.
נדבך מרכזי לחופש הביטוי הינו
חופש העיתונות
. כאמור, לעיתונות תפקיד מרכזי בהבאת מ ידע
אקטואלי בפני הציבור, וככזאת היא משקפת לא רק את זכות העיתונאי להשמיע, אלא גם את
זכות הציבור לדעת
(עניין
דיין)
" . לאור זאת, במובנים רבים חופש העיתונות משמש מעין נייר
לקמוס של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית–
יש דמוקרטיה; אין עיתונות חופשית–
אין
דמוקרטיה ."
הקשר ההדוק בין התקשורת החופשית לקיומה של דמוקרטיה תוססת הוא שהוביל
"לכינוי התקשורת "הרשות הרביעית
)(שם .
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
4.
"בשל מאפיינים אלו, לא ניתן לראות באמצעי התקשורת "סתם עוד עסק (וינר ומן)
, ונדרשת
התערבות לשם התמודדות עם כשלי השוק המאפיינים אותו. כשלים אלו נובעים ראשי ת מכך
שמדובר בשוק ריכוזי, בו גופי תקשורת מוחזקים על ידי בעלי הון. ככאלה, התכנים המשודרים
בהם מושפעים מהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של בעליהם, אם לעניין תכני אקטואליה
שונים, ואם מבחינת יצירת תכנים לשם רייטינג ומסחר, ללא תמיכה ביצירה מקומית וגיוון. בעיה
נוס פת, אשר מחריפה ככל שכלי תקשורת מונעים רק מאינטרסים כלכליים של רייטינג, היא
( ההפצה ההולכת ונפוצה של ידיעות כזבfake news
), היעדר מהימנות המידע המופץ, והפגיעה
באמינות המידע באופן גורף (איגוד העיתונאים , פסקאות3-4
;לפסק דינו של כב' השופט מזוז וינר
ומן) .יובהר , הבעיה אינה (רק) בחדשות כזב שישודרו בבימת תקשורת שאינה מנוטרלת מהטיות
.פוליטיות, אלא שבעידן של חדשות כזב גדלה מאוד החשיבות של חדשות בשידור ציבורי מהימן
5.
ויודגש, ההפצה של מידע כוזב איננה בעיה שולית. דוח הסיכונים הגלובליים של האו"ם לשנת2024
(
UN Global Risks Report
( ) דירג את ההפצה של מידע כוזבmis and disinformation
) במקום
שלישי מבין הסיכונים החמורים ביותר. זאת לאור העובדה שהפצת מידע כוזב מערערת על היכולת
להבחין בין טענות מבוססות עובדות ונתונים לטעות משוללות בסיס מחקרי, להגדלת הפער
.באמונה בין אוכלוסיות, וכתוצאה מכך לערעור יציבותם של משטרים דמוקרטיים וחברות
6.
,משכך שינוי האסדרה של התקשורת המסחרית בכלל ושל הפצת העיתונות המשודרת בפרט צריכה
להיעשות בזהירות מירבית ותוך שימוש וטיוב מנגנונים המבטיחים את עצמאות, איכות ומהימנות
.החדשות
7.
אלא ש החוק המוצע עושה:את ההיפך ה
וא מ סיר את כל המנגנונים שנועדו להגן על העיתונות מפני
השפעות מסחריות ופולי
טיות ו
מ בטל את החובות האתיות המוטלות על ספקי החדשות ועל
העיתונאים. האסדרה המוצעת
צפויה לה קל על ההפצה של מידע כוזב ושל ידיעות שאינן מבוססות
,)עבודה עיתונאית ממשית (כמו הצלבת מקורות, בקשת תגובה, ומחויבות לדיווח אמין היא
תאפשר עמעום ההבחנה בין תכן שיווקי לתכן חדשותי, תתיר זליגה של אינטרסים פוליטיים
.ומסחריים לחדשות, והכל בשם התחרות
8.
,בנוסף
החוק ה מוצע מבקש להקים רגולטור אשר חשוף להשפעות פוליטיות, דבר אשר חותר תחת
העיקרון של עיתונות חופשית ועצמאית. הקמת רגולטור שאיננו עצמאי וחסר פניות, וציודו
בסמכויות נרחבות הכול
לות הלכה למעשה שליטה בגורמים אשר יכולים לשדר
תכנים אודיו
ויזואליים , תוביל לאפקט מצנן. הידיעה כי הרגולטור חשוף להשפעת השר תחסל כל אפשרות
לביקורת ממשית על השלטון ותומכי ו. כך בפרט לאור סמכות השר לשנות את העילות להטלת
.סנקציות על ספקי תכנים ללא פיקוח פרלמנטרי
9.
בנוסף, עולה חשש ממשי שההסדר המוצע יאפשר התנכלות
ל גופי תקשורת אשר יעזו לבקר את
השלטון ותומכיו, או להציג תכנים ועמדות שאינם עולים בקנה אחד עם עמדות השלטון וקבוצות
בעלות השפעה. בפרט עולה חשש לפגיעה בתקשורת בערבית ובעיתונאים ערבים או כאלה המעזים
לסקר את
ההפליה נגד הציבור הערבי בישראל ואת הפגיעה האנושה בזכויות
הפלסטינים בגדה
המערבית ורצועת עזה .
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
10
.
הדברים אינם בעלמא. הממשלה מחרימה את עיתון הארץ לאור עמדותיו הביקורתיות כלפי
השלטון (נגד ההחלטה תלויה ועומדת עתירה). בנוסף, במסגרת הדיונים בהצעות חוק לצמצום
עצמאות תאגיד השידור הציבורי עלה שוב ושוב כי הצעות אלה נועדו בין היתר למנוע את הפעילות
של ערוץ מכאן
ו" את התמיכה ביצירות אשר מציגות את הקול הפלסטיני, כמו הסרט1948
:
לזכור
."ולשכוח
11
.
הממשלה אף הפעילה את הסמכויות שניתנו לה מכח חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון
המ דינה (הוראת שעה– חרבות ברזל), תשפ"ד-
2024
באופן מאד נרחב וניסתה לסגור את סוכנות
הידיעותAP
אך משום שערוץ אלג'זירה נמנה על מנוייה. גם סגירת ערוץ אלג'זירה נעשתה ללא
שהממשלה חשפה את התכנים בגינם נסגר הערוץ ואת הבסיס לטענה שמדובר בשידורים הפוגעים
י בב
טחון המדינ .ה לצד זאת, בשנים האחרונות עלתה באופן ממשי האלימות המופעלת נגד
.עיתונאים, הן על ידי אזרחים והן על ידי המשטרה
12
.
מכלול הדברים מלמד כי ענייננו בחוק שהינו חלק בלתי נפרד מההפיכה
המשטרית ו
מהווה
צעד
נוסף בהפיכתה של ישראל
לדמוקרטיה לא ליברלית ולצמצ
ו
ם את המרחב הדמוק רטי בכלל ואת
.חופש הביטוי של הציבור הערבי ושל מבקרי המשטר בפרט
נעמוד על הדברים בהרחבה:
ב.
הרשות לתקשורת משודרת
13
.
'פרק ב
לחוק המוצע קובע כי תוקם הרשות לתקשורת משודרת, רשות רגולטורית חדשה שתחליף
.את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין בראש הרשות תעמוד המועצה לאסדרת
תוכני
צפייה-
:ושמע (להלן
המועצה ,)
לה יוקנו לא רק סמכויות לניהול הרשות (כמו אישור תכניות עבודה
שנתיות ותקציב שנתי), אלא גם סמכויות בעלות רגישות גבוהה הנוגעות להשפעה על התכנים
.המשודרים
14
. סמכויות אלו כוללות את ניהול מרשם ספקי התכנים ומרשם ספקי החדשות, אשר הרי שום בהם
הוא תנאי לאספקת תכנים או חדשות. בתוך כך, המועצה תהיה מוסמכת להתלות או לבטל רישום
.במרשמים
:במילים אחרות
היכולת לשדר תכנים אודיו ויזואליים בכלל, וחדשות בפרט, תלוי
ברישום במרשמים אשר נשלטים על ידי המועצה.
,למועצה יוקנו גם סמכויות ענישה מינהלית
לרבות .הטלת קנסות ועיצומים על ספקי התכנים והחדשות
15
.
לסמכויות אלו אופי צנזוריאלי אשר מחייב כי המועצה תהיה גוף עצמאי, חסר פניות, שאיננו חשוף
.להשפעות פוליטיות ומסחריות ויודגש–
אין צורך שהמועצה תפעל למניעת שידור תכנים שאינם
תואמים את עמדות הממשלה. די בידיעה שגורם פ וליטי הוא שמאשר שידור של תכנים כדי לגרום
לאפקט מצנן ולהוביל לכך שספקי תכנים וספקי חדשות יימנעו מקו ביקורתי, כדי שלא לאבד את
האפשרות לשדר את ת
ו.כניהם
16
.
לצד זאת, לאור העובדה שעיתונאים וגופי תקשורת שמציגים עמדות שאינן בקנה אחד עם השלטון
סובלים כבר היום מהתעמרות
וסנקציות, ונוכח הפגיעות הגוברות בעיתונאים, מתעורר חשש
ממשי כי בהיעדר מנגנונים שיבטיחו את עצמאותה של המועצה, היא תשמש להשתקת ביקורת ,
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מניעת סיקור אירועים חשובים ושליטה במידע שהציבור יהיה חשוף לו באופן שהמידע ישרת אך
,ורק את מטרות המשטר וכן
העלמת הציבור הערב
י מהתקשורת ו
השתקת קולו,
בנוסף לשליטה
.בתוכן שיוגש לו
17
. למרות זאת, ה:חוק איננו מציע מנגנונים אפקטיביים להבטחת עצמאות המועצה
.ב1. וא פן מינוי חברי
מועצת הרשות
18
.
על פי סעיף9 ל חוק המוצע, המועצה ,תמנה שבעה חברים: ארבעה נציגי ציבור שימונו על ידי השר
בהתאם להמלצת וועדת
איתור
)(אשר כפי שיתואר, תהיה חשופה עמוקות להשפעות פוליטיות ,
ושלושה עובדי מדינה שימונו על ידי בכירים במשרד/רשות בה הם עובדים. יו"ר המועצה יהיה אחד
מארבעת נציגי הציבור. עליו להיות בעל רקע ניהולי ותואר אקדמי. הגם שניכר כי נעשה נ
י סיון
לבזר את הכוח באמצעות מינו י של חברים
בעלי רקע מוסדי ומקצועי שונה ,
אפן מינוי חברי
.המועצה איננו מבטיח את עצמאותם
.ב1
..א מינוי נציגי המועצה שהם עובדי מדינה
19
. לפי סעי פים9
)(א(2)-9
()(א4)
,לחוק המוצע למועצת הרשות ימונו עובד רשות האסדרה, עובד רשות
.התחרות ועובד משרד התקשורת
20
. נציג משרד התקשורת
ימונה על ידי מנכ"ל משרד התקשורת, מי שממלא משרת אמון אצל שר
.התקשורת ומינויו הוא מינוי פוליטי המשמעות הינה שלשר התקשורת תהיה השפעה על מינוי
.נציג משרד התקשורת
21
. מוצע לשקול מחדש את מינוי נציג המשרד למועצה , ולהחליפו בגורם אחר בעל מומחיות בתחום
התקשורת, אשר אי .ננו כפוף לשר
22
.
לעניין
נציגי רשות האסדרה והתחרות , הרי שקיים חשש ממשי לניגוד עניינים
מוסדי . כך, ייתכן
כי נציג רשות התחרות עלול להידרש לקבל החלטות בעבודתו במועצת הרשות שמנוגדת לתפקידו
.ברשות התחרות
23
. מוצע
.לקבוע מנגנונים אשר ינטרלו ניגוד עניינים זה
.ב1
..ב
מינ
וי נציגי הציבור
24
. ע ל פי סעיף9
()(א1) ל חוק המוצע, נציגי הציבור ימונו למועצה על ידי שר התקשורת, בהתאם
.להמלצות וועדת איתור
הדבר מעורר קושי ממשי שכן מאפשר לשר התקשורת–
גורם פוליטי–
.להשפיע על מבנה מועצת הרשות ופעילותה
25
.
לאור זאת, נדרש שינוי
שיבטיח ש הגורם הממנה יהיה
נקי מא ינטרסים פוליטיים, או לכל הפחות
קביעת מנגנון שיהפוך את החלטת השר לפורמלית בלבד ולא יאפשר לו להתערב במבנה המועצה
ופעילותה. אלא שמנגנון המינוי המוצע לא עושה זאת.
26
. יו"ר וועדת האיתור הוא מינוי פוליטי של שר התקשורת –
סעיף23
()(ב1) ל
חוק המוצע קובע
שבראש
וועדת האיתור יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת–
ממלא משרת אמון של שר התקשורת. משמעות
הדבר הינה שלשר התקשורת תהיה היכולת להשפיע על אופי המועמדים לחברות במועצה, באופן
5
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
.אשר מונע את עצמאות המועצה האגודה לזכויות האזרח רואה בדבר פגיעה קשה בעצמאות
.הרגולטור
27
. מוצע
כי תחת ממלא משרת אמון של השר, יעמוד בראש וועדת האיתור שופט בית המשפט העליון
.או המחוזי בדימוס, שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון
28
. ברירת נציגי הציבור על ידי השר -
מינוי נציגי הציבור למועצה על ידי שר התקשורת מעורר קושי
ממשי, שכן מאפשר השפעה פוליטית של השר על עבודת המועצה. קיימת אפשרות לנטרל קושי זה
באמצעות קביעה שוועדת האיתור תציע מועמד אחד בלבד לכל מקום במועצה. כך המינוי על ידי
.השר יהפוך פורמלי בלבד
אלא ש סעיף27(ג) ל חוק
המוצע קובע
כי וועדת האיתור תהיה רשאית
להציע יותר ממועמד אחד לכל תפקיד, מה שיאפשר לשר לשלוט ולהשפי.ע על הרכב המועצה
29
. מוצע
.כי וועדת האיתור תהיה רשאית להציע מועמד אחד בלבד עבור כל מקום במועצה
.ב2. יו"ר מועצת הרשות הוא מנכ"ל הרשות
30
.
סעיף42
ל חוק קובע שיו"ר המועצה יהיה גם מנכ"ל הרשות. המשמעות היא שהגורם שאמור לפקח
.על פעילות המועצה הוא שעומד בראש המועצה
31
. נוכח הרגיש ות הרבה וההשפעה שיש לפעילות המועצה ולהחלטותיה על חופש העיתונות ועל חופש
.הביטוי, יש לוודא שקיים פיקוח אפקטיבי על פעילות המועצה
32
. מוצע – יו"ר מועצת הרשות לא יהיה מנכ"ל מועצת הרשות.
.ב3. ענישה מינהלית
33
. כאמור, למועצת הרשות סמכות להטיל סנקציות מינהליות
על הגופים המפוקחים, וזאת אם יפרו
הוראות חוקיות הקבועות בתוספ
ו.ת לחוק
,כך על פי סעיף115
,
המועצה רשאית להטיל עיצומים
.כספיים בגין הפרת ההוראות הקבועות בתוספת הראשונה לחוק לפי סעיף45
,
המועצה אף רשאית
להתלות או לבטל רישום של ספק רשום במרשם ספקי התכנים ומרשם ספקי החדשות בגין רישום
,כוזב
כאשר חדל להתקיים אחד התנאים לרישום או בשל הפרה של הוראות הקבועות בתוספת
.השניה
ההוראות הקבועות בתוספות הראשונה והשנייה נוגעות בעיקר לעמידה בחובות
הקשורים
בשמירה על התחרות, חובות דיווח והשקעה ביצירה מקומית,
"ולשידור "שידורים אסורים בניגוד
לקבוע בסעיף70, ה אוסר על הצגת
חומרי תועבה ,
,(יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות או ביזוי
הצגת יחסי מין עם קטינים, או הצגת אדם או איבר מאביריו כחפץ זמין לשימוש מיני), הסתה
.לגזענות או פגיעה ממשית באדם או קבוצת בני אדם
34
. ההסדר המוצע כולל כמה פגמים. ראשית, העילות בגינן ניתן להט יל סנקציות אינן כוללות עבירות
.אתיות. כפי שיוצג בהמשך, מדובר בפגם חמור באסדרה
35
. מוצע –
.להסמיך את המועצה לאכוף את כללי האתיקה
36
.
,בנוסף הגם שלמועצה סמכות להטיל קנסות ועיצומים בהקשרים של איסור על הפצת תכנים
מיניים בוטים
והסתה
, אין מנגנון תלונות ציבור המאפשר להס ב את תשומת לבה של המועצה
.להפרה זו
קיימת חשיבות מכרעת לידיעה של ספקי התכנים ,כי לא רק הרגולטור בוחן את תכניהם
6
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
אלא שהציבור עשוי להלין עליהם באם יפרו את חובותיהם, בפרט אם וכאשר אלו יכללו חובות
אתיות .
37
. מוצע –
.הקמת מנגנון של תלונות ציבור
38
.
כמו כן, החוק מסמיך
את שר התקשורת לשנות את התוספת
בה קבועות העילות לקנסות
ועיצומים,
.וזאת בכפוף להסכמת שר המשפטים מדובר בסמכות נרחבת ומסוכנת אשר מאפשרת
.לשר התקשורת מעורבות פוליטית רבה מידי באסדרת שוק התקשורת המסחרית
39
. מוצע כי שינוי התוספת ייעשה בהליך חקיקה רגיל, תוך מעורבות ה ייעוץ המשפטי של המשרדים
.הרלוונטיים ושל הכנסת, באופן אשר יאפשר פיקוח פרלמנטרי על הדבר
ג.
שינויים באסדרת החדשות
40
. החוק המוצע מצהיר כי בכל הנוגע לשידור חדשות באמצעים אודיו-
ויזואליים, מטרתו להרחיב את
מספר השחקנים בשוק ולעודד תחרות
, וזאת בין היתר באמצעות צמצום החו בות הרגולטוריות
.המוטלות על ספקי החדשות אלא שתחת יצירת הסדר מורכב שיקדם תחרות לצד הגנה על
עצמאות, איכות ומהימנות החדשות, ההסדר המוצע מסיר את ההגנה על הערכים הציבוריים
והדמוקרטיים
,באופן מוחלט לכאורה
בשם התחר .ות :על פי חוות הדעת של רשות האסדרה (להלן
חוות הד
עת ,), הנחות היסוד שמבססות את ההסדרים שנקבעו אינן מבוססות על נתונים ומחקר
המחקר המשווה נעשה באופן פגום, והתוצאה איננה משקפת הליך עבודה מסודר ומגובה במחקר
.ונתונים
41
.
התוצאה הינה הסדר מופקר שנראה שנעשה כלאחר יד, ללא שהושלם
ת הליך העבודה, ואשר יוביל
לפגיעה קשה בחופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. ההסדרים המוצעים יובילו
לשחיקה של מקצוע העיתונות ויאפשרו הפצה נרחבת של ידיעות כזב. ה תוצאה הינה טשטוש
ההבחנה בין אמת לבדיה, ערעור יכולתו של הציבור לגבש עמדה על בסיס עובדות ונתונים, באופן
אשר ייפ.גע בחוסנה המתפורר של הדמוקרטיה הישראלית
הסדרים אלו גם יגבירו את השפעת של
השלטון על התכנים המסוקרים ויאפשרו העלמה של ציבורים שלמים, שכבר היום אינם זוכים
.לסיקור נרחב מסדר היום
שוב, הנפגעים הראשונים יהיו ציבורים אשר מאתגרים את עמדות
השלטון–
החל באוכלוסיות מוחלשות
בכלל ובציבור הערבי ובפרט וכלה במבקרי
השלטון .
.ג1
.
הנחת המוצא השגויה של החוק–
תחרות
תבטיח
מהימנות
42
.
לשיטת מציעי החוק, וכפי שעולה מהדוח הכלכלי של משרד התקשורת, לא קיים אמצעי רגולטורי
.לטיפול בבעיית מהימנות המידע למעט הגברת התחרות
רשות האסדרה העבירה
ביקורת נוקבת
על כך שעמדות אלו לא גובו בנתונים או במחקר, לא הובאו למבחן ולא הראו כי הגנה על מהיימנות
.נעשית באופן מייטיב על ידי תחרות ולא באמצעות רגולציה
43
. עמדת מציעי
,החוק מוקשית עד מאד. ראשית, אם כל רגולציה בהכרח מובילה לצנזורה פוליטית
הרי שאין טעם כלל ברגולציה. גם רגולציה שתכליתה קידום תחרות יכולה להוביל למעורבות
פוליטית בתקשורת ולצנזורה, ולראיה–
הפגמים הקשים בהסדרים הנוגעים לרשות לתקשורת
משודרת, כפי שתואר לעיל. מר גע שהוחלט על אסדרת שוק התקשורת יש להבטיח כי האסדרה
תיעשה באופן שמונע פוליטיזציה של השידורים
ולא
.תאפשר צנזורה פוליטית
7
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
44
.
בנוסף, כלל הגורמים אשר חיזוק העיתונות העצמאית הוא נר לרגליהם
דווקא סבורים כי
קיימים
אמצעים
רגולטוריים
לשיפור
עצמאות, איכות ומהיימנות העית ונות המשודרת, וכי
אלו נחוצים
.לשם ההגנה על ערכים אלו ועל האינטרס הציבורי לאור זאת, אין
אלא
לדחות את הנחת המוצא
.של מציעי החוק
45
.
קיים קושי ממשי בהסרת מנגנונים שנועדו
להג
ן
על זכויות חוקתיות ללא קביעת הגנות אחרות
וללא הוכחה מגובה בנתונים כי ההסדר הקיים פוגעני יותר מהיעדר של כל הסדר. המדובר בחקיקה
שנעשית באופן רשלני וללא הליך למידה מיטבי, באופן
שעלול להוביל
לפגיעה לא מידתית בזכויות
.חוקתיות
.ג2
.ביטול המחויבות לקוד אתי שנקבע ונאכף על ידי גורם שאיננו מפוקח
46
. בניגוד למצב הקיים, בו ר
י שיון לשידור חדשות ניתן בכפוף למחויבות לקוד אתי של גורם חיצוני
(כמו הרשות השני
י
ה או מועצת העיתונות)
,, ואשר נאכף על ידי הרגולטור מוצע כעת כי ספקי
חדשות ייקבעו את כללי האתיקה של עצמם
(סעיף69
) .
אלא שהחוק איננו קובע כל מנגנון המבטיח
את אכיפת החובות האתיות של ספקי החדשות, באופן אשר הופך אותן לחסרות.שיניים
47
.
בהיעדר מנגנוני אכיפת של החובות האתיות המוטלות על ספקי החדשות ועל העיתונאים לא ניתן
יהיה למנוע את ההשפעה של אינטרסים פוליטיים ומסחריים על החדשות. כך למשל, תעומעם
ההבחנה בין מידע שיווקי למידע חדשותי. כן, בהיעדר אכיפת חובות עיתונאיות בסיסיות-
כמו
הצל
בת מקורות ובירור אמינותם וקבלת תגובה מהגורם המסוקר -
ניתן יהיה להפיץ מידע שקרי
.או לא אמין. במצב זה יתקשה הציבור להבחין בין מידע כוזב למידע אמין
48
.
חוות הדעת של רשות האסדרה מצאה כי טענת מציעי החוק כי הסדר זה מבוסס על החקיקה
הקנדית"איננה מדויקת לכל הפחות", ו כי ההסדר הקנדי קובע כי גורם שאיננו הערוץ המפוקח
.יאכוף את כללי האתיקה
49
.
מנגנון אכיפה של כללי אתיקה מחייבים נחוץ במיוחד לאור פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כדי
למנוע מירוץ לתחתית של ספקים המשדרים ידיעות סנסציוניות ללא בדיקה או תחקיר ממשיים
תחת כסות עיתונאית אך כד י להתמודד עם התחרות על הרייטינג, יש להבטיח את קיומם כללי
.משחק ברורים שנאכפים בדווקנות
50
.
האגודה לזכויות האזרח סבורה כי בהיעדר מנגנון המוודא כי הקוד האתי של ספקי החדשות יכלול
חובות מעולם האתיקה העיתונאית, ו בהיעדרו של גורם ,אשר יהיה מוסמך לאכוף חובות אתיות
הח ,וק המוצע יוביל לשחיקת מקצוע העיתונות ולפגיעה בחופש העיתונות ויוביל להפצה נרחבת של
.ידיעות כזב ומידע חסר ביסוס, באופן שיחריף מתחים בחברה ויערער את יסודותיה הדמוקרטיים
.ג3
.ביטול החובה להקים חברת חדשות עצמאית ונפרדת
51
. כיום מוטלת על הערוצים המסחריים המבקשים ל .שדר חדשות חובה להקים חברת חדשות נפרדת
זאת כדי לצמצם את הזליגה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים לשידורי החדשות ולהגדיל את
עצמאות העיתונאים. ביטול חובה זו תהפוך את ספק החדשות לפגיע יותר להשפעות חיצוניות
באופן שעלול לפגוע במהימנות, עצמאות ואיכות החדשות, ולקדם ש ידור חדשות מוטות פוליטית
.ומסחרית
8
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
52
.
ביטול המנגנון הקיים מחייב קביעת מנגנון חלופי אשר יקים חומה סינית בין בעלי
ספק השידורים
.לעיתונאים וימנע השפעה כאמור
.ג4
.
ביטול האיסור על בעלויות צולבות
53
.
האיסור על בעלויות צולבות נועד להגדיל את התחרות ולמנוע השתלטות של מספר מועט של
גורמים חזקים כלכלית על שוק התקשורת בכלל ועל העיתונות המשודרת בפרט. על פי חוות הדעת
לא הוצגו נתונים המבססים כי הסרת איסור זה תוביל להגדלת התחרות במשק. להיפך–
מדובר
במהלך שיגביר ר
יכוזיות
ויחזק את השליטה של מספר מועט של בעלי הון בשוק התקשורת
הישראלי
. בנוסף,
נקבע בחוות הדעת כי בניגוד לטענת מציעי החוק, לא הוצג ביסוס לטענה כי
.מהלך זה יגביר את ההגנה על מהימנות החדשות
ד.
מדידת רייטינג
54
. רייטינג נתפס כמטבע המשמש בהתקשרות שבין גופי תקשורת ופר סומאים לתמחר עלות של
.משבצות פרסום ,היום מדידת רייטינג נעשית באמצעות גורמים פרטיים ללא מעורבות שלטונית
והשיטה הסטטיסטית נבחרת על ידי חברה בעלת מומחיות בנושא, באופן התואם את הפרקטיקה
.בעולם
55
.
הצעת החוק קובעת בסעיף98
כי מועצת הרשות תהיה רשאית לחייב את ספקי התכנים
(פל)טפורמות וערוצים
לפרסם את נתוני הצפייה בהם באופן קבוע. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי
הדבר יעשה "כפי שקבעה [המועצה]", דבר המעורר חשש כי מדובר בקביעת כללים מחייבים לעניין
.אופן המדידה
מאחר ש ,לרייטינג ערך כלכלי שינוי שיטת מדידת הרייטינג מעורר חשש כי יעשה
באופן
מ
וטה, תוך הטית תקציבי פרסום ל ,גורמים שהשלטון רוצה ביקרם או לשם איום בפגיעה
.במבקריו
56
.
.בנוסף נתוני הצפייה הם סוד מסחרי וחשיפתם עלולה להוביל לפגיעה בקניין ובחופש העיסוק
ה. ביטול עידן פלוס
57
.
חלק ניכר מהרפורמה שמבקש החוק לקדם היא רגולציה מבוססת אדישות טכנולוגית, אשר
תאפשר אסדרה גם של תכנים אשר מופצים על גבי רשת האינטרנט. לאור זאת, עידן פלוס, מערך
ההפצה האנלוגי של הערוצים המסחריים והציבוריים הפועל כיום, איננו מאפשר קידום רפורמה
זו. החוק המוצע מב
קש להקים יישומון להפצת כלל הערוצים, באמצעים אינטרנטיים
(סעיף100
) .
58
.
הפצת השידורים המסחריים והציבוריים באמצעים אינטרנטיים בלבד מחייבת גישה יציבה
לאינטרנט ואוריינות דיגיטלית. ביטול האפשרות לצפי
י ה בערוצים באמצעים אנלוגיים תפגע
בגישה של אוכלוסיות חסרות נגישות לאינטרנט יצ יב או בעלות אוריינות דיגיטלית לתכנים אודיו
.ויזואליים. בפרט, ייפגעו יישובים בהם אין תשתית האינטרנט רעועה, וקשישים
ו.
הפגיעה באוכלוסיות מודרות בכלל ובציבור הערבי בפרט
59
.
לשינויים באסדרת שוק התקשורת המסחרית אשר הוצגו לעיל השפעה קשה מאד על .החברה כולה
רגולטור בעל סמכויות נרחבות החשוף להשפעה פוליטית, ביטול המנגנונים שנועדו להבטיח את
איכות, עצמאות ומהימנות החדשות, פוליטיזציה של הרייטינג והפיכת השידורים ללא נגישים
9
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
לאוכלוסיות מוחלשות–
כל אלו ייפגעו בחוסנה של החברה ויפלו ציבורים אשר סובלים גם כך
.מהדרה
60
. הציבור הערבי בי,שראל הסובל גם כך מאפליה קשה ומתת ייצוג בתקשורת , ייפגע במיוחד מהחוק
המוצע
. פוליטיזציה של הרגולטור עלולה להוביל ל שליטה נרחבת ,בתוכן המשודר לציבור הערבי
לצמצם את
היכולת לבקר את יחס השלטון לחברה הערבית
, להעלות נושאים שחשובים ל ציבור
,זה או להציג נרטיב שאינו.בקנה אחד עם זה של השלטון
כמו כן, מהלך זה יביא לפגיעה בסיקור
,בעברית של הציבור הערבי ונושאים הקשורים אליו,סיקור שגם כך נעשה באופן מוגבל ומוטה
ו יחריף את תת
ה ייצוג של .אנשי תקשורת או אנשי מקצוע מהחברה הערבית בתקשורת היהודית
61
. הפצה נרחבת של מידע כוזב או לא מ .היימן יאפשר גם הפצה של תכנים מסיתים ביתר קלות
בהיעדר חובה להצליב מקורות ולוודא את אמינות התכן המשודר, יהיה קל יותר לטפול האשמות
שווא בציבורים שלמים, תוך ביסוס השנאה וההפליה כלפיהם. אכן, גם תחת המשטר הרגולטורי
הנוכחי
פורסמו בקלות שלא תיאמן ידיעות לא מבוססו ת אשר הטיחו רפש בחפים מפשע, כפי
שנעשה בעניינו של יעקוב א
בו א
לקיע
א ן, אשר פורסם כי ביצע פיגוע דריסה נגד שוטרים, למרות
שלמעשה נורה על ידי שוטרים ונהרג ללא שהיווה סכנה לאיש. החוק המוצע יקל על הפצת מידע
שכזה ולהכפיש את שמם של יחידים וציבורים, להשריש גזענות ולעו דד הסתה נגד הציבור הערבי
.בפרט, ומיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות בכלל
ז.
סיכום
62
.
אין חולק כי שוק התקשורת המסחרית צמא לרפורמה באסדרתו ולטיובה. החוק המוצע איננו
.מציע רפורמה שכזאת. ענייננו בחוק מסוכן אשר יוביל לפגיעה קשה מאד בעיתונות החופשית
מדובר בחוק פגום אשר מבוסס
על הליך חקיקה מזורז וחסר, שההסדרים בו איננו מבוססים על
.מחקר ונתונים, ואשר יוביל לפגיעה בערכי יסוד
63
.
בהיעדר עיתונות עצמאית, איכותית ומהימנה, אשר מתווכת לציבור את המציאות באופן אמין, לא
יכולה להתקיים דמוקרטיה מהותית. בהיעדר ביקורת אפקטיבית על רשויות השלטון ונושאי
משרה, על בעלי הון, בהיעדר דיון מלומד גם בסוגיות נפיצות, לא ניתן לפתח עמדות רציניות
.ומעמיקות על המציאות ולגבש עמדה פוליטית ,ביטול המנגנונים המבטיחים עיתונות עצמאית
איכותית ומהימנה גם יקל על הפצת הסתה או שקרים , שליטה בתוכן במשודר והעלמת ציבורים
שלמים
מסדר היום הציבורי או סיקורם באור שלילי
לגבי קבוצות מוחלשות בכלל, ו האוכלוסייה
הערבית .ומבקרי השלטון בפרט
64
.
.החלשת העיתונות והתקשורת החופשית מובילה להחלשת הדמוקרטיה ולפגיעה בזכויות חוקיות
.לאור זאת, האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לחקיקת החוק בנוסחו כעת
בכב
וד
,רב ובברכה
הגר שחטר, עו"ד