הצעת חוק לדיון מוקדם
2238327 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
6458/25/פ
2026–הצעת חוק העונשין )תיקון – עבירת הפרת אמונים(, התשפ"ו
: יבוא284 , במקום סעיף11977–בחוק העונשין, התשל"ז .1
284 החלפת סעיף
– עובד ציבור העושה אחת מאלה, דינו
)א(
מאסר שלוש שנים:
.284"הפרת אמונים
עושה מעשה בקשר עם מילוי תפקידו
(1)
או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור
כשהוא במצב של ניגוד עניינים, המשפיע על
עניין אישי של עובד הציבור או של קרובו;
מקבל טובת הנאה מאדם הנזקק
( 2)
לשירותיו אשר קבלתה מעמידה אותו במצב
של ניגוד עניינים ואינו מדווח על כך;
משתמש במידע פנים שלטוני שהגיע
(3)
אליו במסגרת תפקידו לשם קידום עניין
אישי שלו או של קרובו; בסעיף זה "מידע
פנים שלטוני" – מידע שלא פורסם לציבור,
ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר
תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או
סדרי החזקתו מעידים על החובה לשמרו
בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם;
יצירת מצג שווא כלפי גוף ציבורי או
(4)
מסירת דיווח כוזב או מידע כוזב לגוף
ציבורי, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות
228 ' ס"ח, התשל"ז, עמ1
2
,העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי
והכול בקשר עם מילוי תפקידו או תוך
שימוש במעמדו, וכאשר יש בכך כדי
להשפיע על שיקול דעתו או ביצוע תפקידו
של הגוף הציבורי; בפסקה זו, "גוף ציבורי"
– לרבות הכנסת או ועדותיה, הממשלה,
ועדת שרים או שר שהנושא בתחום סמכותו
או בית משפט שהנושא בתחום סמכותו, וכל
גוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על
פי דין, ומי שפועל מטעמם;
יצירת מצג שווא או מסירת מידע
(5)
כוזב במסגרת תפקידו כעובד הציבור לאדם
שאינו עובד הציבור, לרבות הסתרת מידע
כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל
עליו לגלותו, והכל אם יש בכך כדי להשפיע
על זכותו של אותו אדם.
( שביצע5)-( ו4)(בעבירות לפי סעיף קטן )א
)ב(
נבחר ציבור או מי שפעל בהרשאה ישירה שלו, לא
תיפתח חקירה באזהרה של נבחר הציבור או מי
שפעל כאמור אלא באישור ועדת האתיקה של
הכנסת ולא יוגש כתב אישום אלא באישור ועדת
הכנסת ברוב חבריה."
ד ב ר י ה ס ב ר
,( )להלן – החוק העונשין1977– לחוק העונשין, התשל"ז248 עבירת "מרמה והפרת אמונים" בסעיף
היא עבירה המתייחסת לעובד ציבור. מדובר בעבירת סל עמומה שכיום אין לה כמעט אח ורע במדינות
בעולם. עבירה זו לא עומדת בקנה אחד עם כלל היסוד בשיטת המשפט הישראלית לפיו "אין עונשין אלא
אם כן מזהירין", מאחר והיסוד העובדתי של עבירה זו לא מוגדר באופן ברור ומי שמואשם בעבירה זו לא
יכול לצפות שמעשיו ייכנסו בגדר עבירה זו.
,פרופ' זאב סגל, במאמרו "בית המשפט הגבוה לצדק – בית משפט כמעצב חברתי", )מראה במראה
, התשס"א(, הכליל את המונח "הפרת אמונים" כאחד מ"מקרים קשים" של מושגים עמומים 298 'עמ
שביחס אליהם נדרשות הכרעות פרשניות של בית המשפט. במאמרו "צללים מרחפים על שלטון החוק –
, התשנ"ח(, הוא ציין כי "הניסוח הרחב והגורף של 620 'און ובעקבותיה" )משפט וממשל, עמ-עם פרשת בר
עבירת הפרת האמונים, מביא לכך שבידי רשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר להחליט אימתי להעמיד
3
לדין בגין עבירה זו, ומתי להימנע מכך... משהוגש כתב אישום, בידי בית המשפט נתון כוח רב לצקת תוכן
ל"עבירת סל" זאת".
לדברי פרופ' גבריאל הלוי, במאמרו "מבנה העבירה הפלילית – לקראת חקיקה מחדש
, התשע"ד(, העבירה של הפרת 71 'קודיפיקציה( של דיני העבירות בישראל" )קריית המשפט, עמ-)רה
אמונים היא עבירת מסגרת, אשר יסודותיה העובדתיים אינם מוגדרים דיים. כתוצאה מכך מהווה
האשמה המוסרית אחד המנגנונים לוויסות היקף התפרסותה של העבירה. הואיל ומרכז הכובד של
העבירה הוא באשמתו המוסרית של הנאשם, יש שלצורך התגבשותה נדרש בית המשפט להתחקות אחר
מניעיו של הנאשם. בכך נבדלת עבירת הפרת אמונים שבה יש שמניעיו של הנאשם מהווים חלק מהגדרתה,
מעבירות מחשבה פלילית רגילה אשר בהן המניע אינו חלק מיסודותיהן אלא רק שיקול בגזר הדין.
.לאור כל האמור לעיל מוצע למחוק את עבירה זו מחוק העונשין
עם זאת, לאורך השנים נקבעו מספר מקרים טיפוסיים של הפרת אמונים שלא נקבעה בעניינם עבירה
ספציפית.
אשר על כן, מטרת התיקון, לצד ביטול עבירת הסל, היא לקבוע את המקרים המובהקים, החדים
והברורים, לאור כלל הפרשנות המצמצמת בפלילים, שיהיו אסורים תוך הגברת הוודאות והצמצום של
מרחב הפרשנות השיפוטית הרחבה שהייתה נהוגה עד כה.
על כן מוצע כי "עובד ציבור" יישא באחריות פלילית רק אם ביצע אחד מהמעשים המפורטים
(, כגון פעולה במצב של ניגוד עניינים המשפיע על עניין אישי שלו או של קרובו, קבלת 5) ( עד1) בפסקאות
טובת הנאה מאדם הנזקק לשירותיו ללא דיווח, שימוש במידע פנים שלטוני לקידום אינטרס אישי, או
יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב לגוף ציבורי כדי להשפיע על שיקול דעתו או לאדם שאינו עובד
ציבור כדי להשפיע על זכותו של אותו אדם.
עוד מוצע לקבוע כי לגבי נבחר ציבור או מי שפעל בהרשאתו הישירה, לא תיפתח חקירה באזהרה
( המוצע( או לאדם שאינו עובד 4)(בעבירות של יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב לגוף ציבורי )סעיף )א
( המוצע(, אלא באישור ועדת האתיקה של הכנסת, וכן, לא יוגש כתב אישום אלא 5)(ציבור )סעיף )א
באישור ועדת הכנסת ברוב חבריה. זאת כדי להבטיח איזון בין הצורך באכיפה פלילית לבין ההגנה על
עצמאות הרשות המחוקקת.
הצעת חוק זו נועדה להבחין בין התנהגות פלילית חמורה לבין ליקויים אתיים, מינהליים או
משמעתיים, ולהותיר את האחרונים למסלולי טיפול מתאימים שאינם פליליים, כגון דין משמעתי, בקרה
ציבורית ומנגנוני אתיקה פנימיים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(12.01.2026) כ"ג בטבת התשפ"ו