הצעת חוק לדיון מוקדם
2238725 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
עמית הלוי
יוזמים: חברי הכנסת
בועז ביסמוט
______________________________________________
6468/25/פ
2026–הצעת חוק השיפוט הצבאי )תיקון – גבולות המעורבות המשפטית בצה״ל(, התשפ"ו
)להלן – החוק העיקרי(, אחרי סעיף11955–בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו
יבוא:136
.1א136 הוספת סעיף
על אף האמור בכל דין, חייל שנחשד בביצוע
)א(
עבירה בגין מעשים שנעשו במסגרת פעילות
מבצעית או פעילות קרבית או במהלך פעילות
חבלנית עוינת, יועמד לדין משמעתי, אלא אם הורה
אחרת מפקד היחידה בה משרת החייל.
.א136
"מעשים שנעשו
במסגרת פעילות
מבצעית
על אף האמור בסעיף קטן )א(, שוטר צבאי
)ב(
או פרקליט צבאי רשאים לפתוח בבדיקה או
בחקירה או להעמיד לדין חייל בבית דין צבאי אם
התקיימו כל אלה:
מפקד היחידה בה משרת החייל נתן
(1)
חוות דעת כתובה באשר לחשדות ובאשר
לחייל;
מפקד היחידה בה משרת החייל
(2)
המליץ להעביר את הטיפול בחשדות לשיפוט
בבית דין צבאי או שהרמטכ"ל אישר את
העברת הטיפול."
.")א( לחוק העיקרי, במקום "על פי המלצת" יבוא "בהתייעצות עם177 בסעיף.2
177 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי יבוא177 אחרי סעיף.3א177 הוספת סעיף
.171 ' ס"ח התשט"ו, עמ1
2
, שר הביטחון, בהתייעצות עם הרמטכ"ל
)א(
ימנה יועץ משפטי צבאי ראשי שהוא בעל ניסיון
משפטי של שבע שנים לפחות.
.א177 "מינוי יועץ משפטי
צבאי ראשי וסגנו
ויועצים משפטיים
צבאיים
הרמטכ"ל, על פי המלצת היועץ המשפטי
)ב(
הצבאי הראשי, ימנה סגן ליועץ המשפטי הצבאי
הראשי שהוא בעל ניסיון משפטי של שבע שנים
לפחות.
הרמטכ"ל רשאי למנות יועצים משפטיים
)ג(
צבאיים ליחידות הצבא, אם ראה צורך לכך, לאחר
התייעצות עם היועץ המשפטי הצבאי הראשי."
: לחוק העיקרי יבוא178 במקום סעיף.4
178 החלפת סעיף
היועץ המשפטי הצבאי הראשי הוא יועצו
)א(
של הרמטכ"ל ושל שאר יחידות הצבא בכל ענייני
חוק ומשפט.
.178
"סמכויות היועץ
המשפטי הצבאי
הראשי והפרקליט
הצבאי הראשי
– הפרקליט הצבאי הראשי
)ב(
מפקח על תקינות ההליכים בדין
(1)
;המשמעתי
רשאי לצוות על עריכת חקירה
(2)
מוקדמת בכל מקרה שלדעתו נעברה עבירה
שבית דין צבאי מוסמך לדון בה;
ראש התביעה הצבאית ובעל כל
(3)
;הסמכויות הנתונות לתובע צבאי
ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו
(4)
".לפי כל דין ולפי פקודות הצבא
:א לחוק העיקרי יבוא178 אחרי סעיף.5
הוספת סעיפים
ג178-ב ו178
3
נתפנה מקומו של היועץ המשפטי הצבאי
)א(
הראשי וכל עוד היועץ המשפטי הצבאי הראשי
החדש לא התחיל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי
הצבאי הראשי מהארץ או נבצר ממנו זמנית למלא
תפקידו, ימלא סגנו את התפקידים המוטלים על
היועץ המשפטי הצבאי הראשי, וישתמש בסמכויות
הנתונות לו לפי כל חיקוק.
.ב178 "העברת סמכויות
היועץ המשפטי
הצבאי הראשי
לסגנו
היועץ המשפטי הצבאי הראשי רשאי
)ב(
לאצול לסגנו מסמכויותיו.
היועץ המשפטי הצבאי הראשי כפוף
)א(
לרמטכ"ל בלבד; אין הוא כפוף ליועץ המשפטי
לממשלה או להנחיותיו.
.ג178
כפיפות הייעוץ
המשפטי הצבאי
וחוות דעתו
חוות דעתם של היועץ המשפטי הצבאי
)ב(
הראשי ושל היועצים המשפטיים הצבאיים תהיה
מייעצת בלבד, לרבות בעניינים הנוגעים לפעילות
מבצעית או קרבית; החלטות יתקבלו בידי המפקד
או הרשות המוסמכת לפי חוק ולפי פקודות הצבא.
, על אף האמור בכל דין, הרמטכ"ל רשאי
)ג(
מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפנות לקבלת חוות
דעת משפטית חיצונית שאינה מטעם הייעוץ
המשפטי הצבאי, לרבות באמצעות יועץ משפטי
חיצוני בעל התאמה ביטחונית מתאימה לעניין;
פנייה כאמור תיעשה לאחר שהובאה עמדתו של
היועץ המשפטי הצבאי הראשי בפני הרמטכ"ל."
" לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "וכשהוא ממלא את תפקידו179 בסעיף
– תימחק.
.6
179 תיקון סעיף
:א לחוק העיקרי יבוא179 אחרי סעיף.7 ב179 הוספת סעיף
יועץ משפטי צבאי ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי
כל דין ולפי פקודות הצבא."
.ב179
"סמכויות יועץ
משפטי צבאי
.)א( לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "את אחד מהם" – תימחק181 בסעיף.8
181 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי יבוא182 במקום סעיף.9
182 החלפת סעיף
,שר הביטחון, בהתייעצות עם הרמטכ"ל
)א(
ימנה סניגור צבאי ראשי שהוא בעל ניסיון משפטי
של ארבע שנים לפחות.
.182 "מינוי סניגור צבאי
ראשי ופקודיו
4
, הרמטכ"ל רשאי למנות סניגורים צבאיים
)ב(
אם ראה צורך בכך, לאחר התייעצות עם הסניגור
הצבאי הראשי. "
: לחוק העיקרי יבוא187 במקום סעיף.10
187 החלפת סעיף
ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים
)א(
שהם:
.187"ועדת הבחירה
שר הביטחון, והוא יהיה יושב ראש
(1)
;הוועדה
;שר המשפטים
(2)
,ארבעה נציגי ציבור שתבחר הכנסת
(3)
שניים ייבחרו על ידי חברי הכנסת מסיעות
הקואליציה ושניים ייבחרו על ידי חברי
הכנסת מסיעות האופוזיציה, בדרך שתיקבע
בתקנון הכנסת;
.הרמטכ"ל
(4)
ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת
)ב(
מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה.
אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט
)ג(
צבאי–משפטאי:
;שר הביטחון
(1)
;הרמטכ"ל
(2)
.שלושה חברי ועדת הבחירה כאחד
(3)
החלטת ועדת הבחירה בדבר מינויו של
)ד(
שופט צבאי–משפטאי תתקבל ברוב קולות חבריה
שהשתתפו בהצבעה.
ועדת הבחירה תקבע את סדרי דיוניה
)ה(
ועבודתה."
משפטאי או-מי שערב חוק זה כיהן כפרקליט צבאי ראשי, כשופט צבאי
)א(
כסניגור צבאי ראשי, יראו אותו כאילו נתמנה לתפקידו לפי חוק זה.
.11הוראת מעבר
5
הרמטכ"ל, לאחר התייעצות עם הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ
)ב(
המשפטי הצבאי הראשי והסניגור הצבאי הראשי, רשאי להורות כי המכהנים
במועד האמור בסעיף קטן )א( כפרקליטים צבאיים, תובעים צבאיים,
סניגורים צבאיים או חיילים המשמשים בפועל כיועצים משפטיים, ימשיכו
בתפקידם, יועברו לתפקיד אחר או יסיימו את שירותם.
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעת חוק זו נועדה להסדיר מחדש את מבנהו, מעמדו וסמכויותיו של מערך המשפט הצבאי, מתוך
מטרה לשמור ולחזק את האחריות הפיקודית של מפקדים בצבא, להבהיר את חלוקת הסמכויות בין
גורמי הפיקוד לבין גורמי הייעוץ והתביעה, ולהתאים את העבודה המשפטית לתפקידו ולמעמדו החוקי
של הצבא בישראל.
ברור לכל כי פעילות בנסיבות מבצעיות שונה מהותית מכל פעילות בנסיבות אזרחיות ומכאן השוני
הקיים במדינות רבות בין חוקי העונשין לבין חוקים העוסקים בטרור, מלחמה ופעולות צבאיות. מלחמת
חרבות ברזל חשפה אולי יותר מאי פעם בתולדות ישראל, את הצורך בשינויים הדרושים במערך המשפטי
הצבאי, לשם יישום החובה לשמור על ביטחון ישראל ושלומם של אזרחי ישראל.
לכן, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי טיפול באירועים שאירעו במהלך פעילות מבצעית או בקשר ישיר
אליה ייעשה, כברירת מחדל, במסגרת הדין המשמעתי הצבאי. הסדר זה נועד לחזק את סמכותם של
מפקדי הצבא, לאפשר בירור מקצועי ומהיר של אירועים מבצעיים ולהבטיח הפקת לקחים מערכתית
במסגרת השרשרת הפיקודית. עם זאת, מוצע לקבוע אפשרות לחקירה של המשטרה הצבאית
והפרקליטות הצבאית, זאת לאחר קבלת חוות דעת של המפקד הצבאי הישיר ובכפוף להסכמת הדרג
הסכמה כזו, קבלת אישור הרמטכ"ל.-הפיקודי הישיר ובמקרה של אי
.עוד מוצע להסדיר הפרדה ברורה בין מערך הייעוץ המשפטי הצבאי לבין מערך התביעה הצבאית
במסגרת זו מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי הצבאי הראשי ישמש כיועץ לרמטכ״ל ולמפקדי הצבא בשאלות
משפטיות הנוגעות לפעילות הצבא, ואילו הפרקליט הצבאי הראשי יעמוד בראש התביעה הצבאית ויהיה
אחראי לניהול ההליכים הפליליים. הפרדה זו נועדה למנוע ניגוד עניינים ואי פגיעה בעצמאותם של מפקדי
צה"ל והמערכים השונים, ולהבהיר את תחומי האחריות של כל אחד מהם.
בנוסף, מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי הצבאי הראשי והיועצים המשפטיים בצה״ל יהיו כפופים
לרמטכ״ל, וכי חוות הדעת המשפטיות הניתנות על ידם יהיו חוות דעת מייעצות שאינן מחייבות.
מטרת הסדר זה היא להבטיח כי ההכרעות המבצעיות והפיקודיות יישארו באחריותם של המפקדים
המוסמכים, וכי הסמכות להפעלת הכוח לא תעבור בפועל מגורמי הפיקוד לגורמים מייעצים. במקביל,
מוצע לאפשר לרמטכ״ל, על פי שיקול דעתו ומטעמים שיירשמו, לפנות לקבלת חוות דעת משפטית
חיצונית, זאת לאחר שקיבל את עמדת היועץ המשפטי הצבאי הראשי.
כמו כן, מוצע להסדיר מחדש את אופן מינויו של היועץ המשפטי הצבאי הראשי, לרבות קביעת תנאי
כשירות מקצועיים, דרך המינוי ותקופת הכהונה, וכן לקבוע הסדרים דומים לגבי מינוי סגנו ובמידת
הצורך יועצים משפטיים נוספים ביחידות הצבא. כן מוצע לעדכן את הוראות החוק הנוגעות למינוי
הפרקליט הצבאי הראשי, לסמכויותיו וליחסי הגומלין בינו לבין מערך הפיקוד.
עוד מוצע לערוך תיקוני התאמה במערך הסניגוריה הצבאית ובמערך השיפוט הצבאי, לרבות הסדרת
אופן מינויו של הסניגור הצבאי הראשי ועדכון הרכב הגוף המוסמך למינוי שופטים צבאיים–משפטאים.
תיקונים אלה נועדו לחזק את אמון החיילים והציבור בהליכי הדין הצבאיים ולהבטיח איזון ראוי בין
הרשויות המעורבות.
לבסוף, מוצע לקבוע הוראות מעבר, שלפיהן בעלי תפקידים המכהנים ערב תחילתו של החוק המוצע
ימשיכו לכהן בהתאם להוראות שייקבעו, וזאת על מנת להבטיח רציפות תפקודית ויישום מדורג של
ההסדרים המוצעים, מבלי לפגוע בהתנהלות השוטפת של צה״ל ובמילוי משימותיו.
כאמור בראשית דברי ההסבר, הצעת חוק זו נועדה להשיב לממשלה ולמפקדי צה"ל הכפופים לה את
היכולת המרבית ליישם את מדיניות הביטחון עליה החליטו, ולהגדיר את העבודה המשפטית בצה"ל
בצורה מאוזנת ההולמת למסגרת הצבאית ולייחודיות של פעולותיה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(12.01.2026) כ"ג בטבת התשפ"ו