חומר רקע
P.O. Box 8921 Haifa 31090 Israel Tel: (972)-4-950-1610 Fax: (972)-4-950-3140
حـــيــفا
31090
،
ص.ب
8921
هــاتــف
0 4 - 9 5 0 1 6 1 0
فاكس
0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
ח י פ ה3 1 0 9 0
., ת . ד8 9 2 1
ט ל פ ו ן0 4 - 9 5 0 1 6 1 0
פ ק ס0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
Email: [email protected] http://www.adalah.org
13.1.2026
,לכבוד
עו"ד גלי בהר -מיארה
היועצת המשפטית לממשלה
:בדוא״ל
[email protected]
-
Lishka
לכבוד
עו"ד שגית אפיק
היועצת המשפטית לכנסת
:בדוא"ל
.il
[email protected]
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
"ר יו
הוועדה לביטחון לאומי
:בדוא"ל[email protected]
ובאמצעות טופס מקוון
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק עונש מוות לקריאה שנייה ושלישית
לקראת הדיון הקבוע בפני הוועדה לביטחון לאומי ביום13.1.2026
,
הרינו לפנות אליכם בזאת
בבקשה לפעול למניעת קידום הצעת
החוק שבנדון
:(להלן"
"הצעת החוק
)"או "ההצעה,
בהיות
ה
בלתי חוקתי,ת
והכל
כפי שיפורט להלן :
1.
הצע ת החוק
מבקש
ת להוסי
ף
לחוק העונשין
עבירה חדשה שבצידה עונש מוות,
וכן להחיל
באמצעות חקיקה ישראלית, נורמות משפטיות על הפלסטינים בגדה המערבית -
עונש מוות
חובה .
2.
על אף השינויים ,שחלו בנוסח ההצעה
ב
יחס לשתי ההצעות הקודמות -
הצעת חוק העונשין
(
'תיקון מס159
) (
עונש מוות למחבלים,) התשפ"ו–
2025
ו 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס160
)
(עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-
2025
(להלן: "הצעות החוק"
)
- אליה
ן
התייחסנו במכתבנו
מיום18.11.2025
, הצע
ת החוק עודנה לוק
ה בשניים: (א) ה
יא אינן חוקתי
ת ;
(ב) החלת התיקון
:המוצע בגדה המערבית מנוגד הוא למשפט הבינלאומי. ולהלן נפרט
א.
ההצע
ה
ה אינ חוקתי ת
3.
הצע
ת החוק פוגע
ת בערך החיים .מושכלות יסוד הן כי ערך חייו של אדם הוא ערך עליון, ו כי
הזכות לחיים הינה הזכות הבסיסית ביותר והראשונה במעלה העומדת לאדם , ואף נחשבת לאם
כל הזכויו
ת .
זכות עליונה זו עוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והגנה מיוחדת ניתנה לה
כאשר "קד
ו שת החיים" הוכרה כערך
שעוגן
.בסעיף עקרונות היסוד שבחוק
גם הפסיקה הדגישה
זה מכבר
כי ערך ק
דו שת חייו של
ה
אדם הוא ערך ש
אין עליו עוררין
וכי ""יש לשמרו מכל משמר
2
(
בע"א461/62
צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' שושנה מזיאר , פ"ד יז ,ש' ויתקון1319
;
בג"ץ606/93
קידום יזמות ומו"לו בע"מ נ' רשות השידור (, פ"ד מח2
)
1
,
25
(
1982
)). בנוסף,
ש עונ
המוות הינו
אכזרי ובלתי אנושי. ענ
יין לנו ב ,המתה מכוונת, הנעשית בדם קר בעת שלא
נשקפת סכנה מן הנידון למוות,
וכאשר ישנן דרכים אחרות, הומניות יותר, להעניש
מורשע
על
.מעשיו
4.
צע ה ת החוק
פוגע ת בעקרון
ה שוויון
ובאיסור על אפ
ליה גזעית. שכן, ה
יא יוצר ת דין לאזרחים
יהודים ודין ל .פלסטינים
לשון הצע
ת החוק שקובע ת דין מוות למי ["ש
גורם] בכוונה למותו
של
אזרח או תושב
ישראל ...
[כש ,המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור
התשע"ו-
2016
]
"מבחינה באופן ברור בין מי ש
ע ובר עבירה מעין זו כלפי אזרחי ותושבי מדינת
ישראל
לבין עבירות דומות כלפי הפלסטינים
בשטחים הכבושים . דין נפרד זה על רקע לאום או
מוצא ללא ספק פוגע בעקרון השוויון ויוצר דין מיוחד הנשען על
הבחנות לא רלוונטיות
.שבבסיסן השקפות גזעניות
5.
ההצעה מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים ,. תחילה
ג הפ
יעה הטוטאלית בקדושת החיים
והי חס
האכזרי ובהלתי אנושי הגלומים בעונש המוות,, כפי שיפורט להלן ם אינ יכול
ים
לדור בכפיפה
אחת על עקרונות יסוד דמוקרטיים .
מה גם שהדבר מנוגד לעקרונות היסוד שנקבעו בסעיף1
לחוק יסוד:
.כבוד האדם וחירותו שנית, ההצעה לפיה בית משפט יכול לגזור עונש מוות אף ללא
שהתביעה ביקשה זאת,
כמו גם קביעת ,עונש מוות חובה
פוג
עים בעקרון הפרדת ה .רשויות
שלישית, ה
הצעה
מתעלמת
מעקרונות המשפט הבינלאומי , אשר אוסרים על החלת חוקים של
הכנסת
על
התושבים הפלסטינים תחת כיבו
ש , כפי שיפורט
בהמשך, ומנוגד
ת
להצהרות ישראל
בפורומים בינלאומיים אודות מעמד ם של השטחים הכבושים משנת1967
.
6.
ה .פגיעה בזכויות אינה לתכלית ראויה היא נועדה לתכלית גזענית
ו
נקמנית .
,כאמור הצע ת
החוק מכוונ ו ת
בעיקרה
,נגד פלסטינים הן
אזרחי המדינה ו הן תושבי השטחים הפלסטינים
הכבושים משנת1967, כאשר המטרה המוצהרת , כפי שעולה מדברי ההסבר
ל הצעת חוק
העונשין(
'תיקון מס159
) (
עונש
מוות למחבלים,) התשפ"ו–
2025
ו הצעת חוק העונשין (תיקון
'מס160
) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-
2025
,כפי שאושרו בקריאה ראשונה הינה
כביכול
.הרתעה בהקשר זה יצויין, כי ההצע
ה
נה אי משרת ת כל
תכלית הקשורה לתורת הענישה .
שכן ,
.מחקרים רבים מעידים על כישלונו של עונש המוות בהשגת הרתעה1
7.
בנוסף, הצע
ת החוק מנוגד ת חזיתית להוראות המשפט הבינלאומי ולהתחייבויות ישראל על
.פיו הצהרותיה
של ישראל בזירה הבינלאומית לאורך השנים
והצבעותיה בעצרת הכללית של
האו"ם ,באופן עקבי,
היו
בעד ביטול עונש המוות
(החלטות62/149
מיום18
בדצמבר2007
,
63/168
מיום18
בדצמבר2008
,
65/206
מיום21
בדצמבר2010
,
67/176
מיום20
בדצמבר2012
,
1 ראו, למשל“Capital Punishment” Encyclopedia Britannica, 1965 ed., vol
849 ,4 .W. J. ;T. Stellin
-
, 848
Bowers & J. L. Pierce “The illusion of Deterrence in Isaac Ehrlichws work on Capital Punishment” Yale
G. Rahav “The Deterrent Effect of the Death Penalty: A Cross- ;Law Journal, Vol. 85 p. 187 (1975)
.National Study” 6 Isr. Studies in Criminology (1983) 193
3
69/186
מיום18
בדצמבר2014
,
71/187
מיום19
בדצמבר2016
,
73/175
מיום17
בדצמבר2018
ו-
75/183
מיום16
בדצמבר2020
.)
8.
עונש
מוות מהווה הפרה
לאיסורים הבינלאומיים על
יחס אכזרי, לא אנושי
, ו
משפיל וע ולה אף
לכדי עינויים (
:ראו ,דו"ח נציבות זכויות האדם של האו"םA
/
HRC
/
36/27
, פסקה16
,
4
ביולי
2017
;
ראו גם, ECtHR, application No. 61498/08, para. 115 (2010)
Saadoon v. UK
-
Al
;
Öcalan v. Turkey, ECtHR
.)
9.
סעיף6
לICCPR
מעגן את הזכות לחיים ומטיל מגבלות על מדינות אשר טרם ביטלו את עונש
.המוות
לפי הפרשנות
,שניתנה לסעיף
מדינות שהן צד
לאמנה
אינן רשאיות ל הוסיף עבירות
המ
טיל
ות
עונש מוות בגין מעשים
אשר לא ו הי כרוכ
ים ,עם אשרור האמנה
או בכל עת
לאחר
מכן , בעונש
מוות (
CCPR
/
C
/
GC
/
36
, סעיף
34
.)
לאור האמור, הטלת עונש מוות על עבירות
חדשות אסורה בבירור על פי האמנה הבינלאומית
לזכויות אזרחיות ופוליטיות.
לא בכדי אנו
עדים בשנים האחרונות
ל
מגמה
עולמית נרחבת המכוונת לאסור ולבטל כליל
את עונש המוות .
,בעשורים האחרונים
כ-
140
מדינות ביטלו את עונש המוות. 2
כך גם קבעה האמנה האמריקאית
.לזכויות אדם3
10
. עוד יצויין, כי כבר
בשנת2002, האיחוד האירופי
אימץ איסור גורף ומוחלט על השימוש בעונש
מוות בכל הנסיבות.
4
כתוצאה מכך, כל המדינות החברות באיחוד האירופי ביטלו את עונש
המוות. בית המשפט האירופי לזכויות אדם אישר איסור זה בשנת2010
, וקבע כי הטלת עונש
מוות מהווה הפרה של הזכות לחיים, כמו גם של האיסור על יחס או עינויים אכזריים, לא
.אנושיים או משפילים5
גם בית המשפט החוקתי של דרום
אפריקה קבע כי
,עונש המוות
כשלעצמו, מפר את האיסור על עינויים ועל יחס אכזרי, לא אנושי או משפיל , הוא מבטל כליל
,את הזכות לכבוד קיימים באכיפתו.אלמנטים של שרירותיות והוא בלתי ניתן לתיקון6
11
.
למעלה מן הצורך נציין כי
הצע
ת החוק אינ ה עומד
ת במבחן המידתיות . כאמור, לא קיים קשר
רציונאלי בין עונש המוות לבין תכלית הרתעתית ,. יתירה מכך מדובר באמצעי החמור והדרסטי
ביותר של נטילת חיי אדם , כאשר קיימות חלופות בחוק העונשין
בדבר ענישה
ש המדינה פועלת
לפיהן
מזה עשורים .
12
. גם במבחן המידתיות השלישי אין הצע
ת החוק עומד ת. עונש מוות אינו משאיר מקום לתיקון
טעויות ועלול להביא להוצאה להורג של חפים מפשע ובאופן שרירותי.
תוצאה שלה השלכות
2
:אמניסטי אינטרנשיונל
answered/
-
questions
-
your
-
penalty
-
death
-
penalty/the
-
do/death
-
we
-
https://www.amnesty.org/en/what
3
הפרוטוקול של האמנה האמריקאית לזכויות אדם לביטול עונש מוות משנת1990
ש אומץ על ידי העצרת הכללית של
מועצת מדינות אמריקה, קבע את ביטולו של עונש המוות, כאשר הוא מאפשר למדינות שהן צד לאמנה לשמור על עונש
.המוות רק בזמן מלחמה ורק אם הן מסתייגות מכך בעת אשרור הפרוטוקול או הצטרפותן אליו
4
ראו סעיף1
לProtocol No. 6 to the Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental
Freedoms Concerning the Abolition of the Death Penalty, Starsbourg, 29. IV. 1983: “The death penalty
shall be abolished. No-one shall be condemned to such penalty or executed.
5
Bader and Others v.
, ECtHR, application No. 61498/08, para. 115 (2010). See also
Saadoon v. UK
-
Al
Sweden, 13284/04, European Court of Human Rights, 8 November 2005, available at:
.
https://www.refworld.org/cases,ECHR,437dd21dd.html
6
, 1995 SA no. CCT/3/94 (1995)
State v. Makwanyane
4
.הרסניות על מערכת המשפט
עונש זה גם שם את המדינה במעמד נ
קמני -
במקום שתפעל
ל קיום
ענישה הולמת
, מודרנית ושעומדת בעקרונות יסוד של זכויות אדם .
13
. לבסוף נציין, כי דעות בדבר אי חוקתיות עונש מוות הובעו בכתיבה המשפטית האקדמ
י ת. כך
,למשל
כתב השופט חיים כה)ן (דאז
כי
"בראש סולם ערכי "כבוד האדם" עומדת קדושת החיים
בלעדי חייו אין שום כבוד יכול להועיל לאדם. איסור פגיעה בחיי אדם ,כעקרון-
יסוד של המשפט
הציבורי, משמעותו הראשונה היא איסור הטלת עונש מוות" (חיים כהן "ערכיה של מדינה
"יהודית ודמוקרטית: עיונים בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו
הפרקליט/ספר יובל
)(תשנ"ד
9
,
25-26
) .
14
. גם פרופ׳
אהרן
ברק סבר כי חוק המטיל עונש מוות אינו יכול
לצלוח את
מבחני
:פסקת ההגבלה
"
...
חקיקה בדבר עונש מוות עשויה להיכשל בכל אחת מהתחנות של פסקת ההגבלה.
קשה יהיה
לו במיוחד לעבור את הדרישה כי אין הפגיעה למעלה מן המידה הדרושה" (אהרון ברק
"הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-
היסוד והשלכותיה על המשפט
")הפלילי (המהותי והדיוני
מחקרי משפט
יג5
,
19
(
1996
.))
ב.
הצע
ת החוק מנוגד ו
ת לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי ההומניטרי
15
. ההצע
ה
קובע" ת כי
שר הביטחון
יורה למפקד כוחות צבא ההגנה לישראל באזור יהודה
ושומרון
לתקן בצו תוך30
[ימים]
מיום[כניסת] החוק לתוקף, את צו הוראת ביטחון" ולקבוע וע נש מוות
חובה לפי סעיף209
(א) לצו הוראות
ה
בטחון ,ברוב של מותב בית המשפט
, ו ה כי מותב יכול
לגזור עונש מוות אף ללא שהת
ביעה ביקשה זאת.
16
. מעבר לפגיעה ב
עקרון ה הליך
ה הוגן, שבין כה איננו קיים במערכת השיפוט הצבאית בגדה
,המערבית
ההצע
ה מבקש ת
להחיל
על שטחי הגדה המערבית את המשפט
הישראלי, כאשר
כבר
נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "כוחו של המפקד הצבאי בא לו מהמשפט הבין-
לאומי
הפומבי ,הנוגע לתפיסה לוחמתית. משמעותה המשפטית של תפיסה זו היא כפולה: ראשית
המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה ... שנית, המשטר
המשפטי החל באזורים אלה נשלט על ידי המשפט הבין-
לאומי הפומבי העוסק בתפיסה
לוחמתית" (בג"ץ7957/04
מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל(, פ"ד ס2
)
477
,
492
(
2005
,). נזכיר
כי במסגרת בג"ץ1308/17
עיריית סלואד נ' הכנסת (
9.06.2020
)
-
בו נפסל החוק להסדרת
ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-
2017
-
רוב שופטי ההרכב הביעו את עמדתם כי החוק
עומד בסתירה לעיקרון הריבונות הטריטוריאלית,
מאחר שהכנסת קבעה הסדרים בחקיקה
ראשית שיחולו, בין היתר, על מקרקעין המצויים בגדה המערבית וכי קיים קושי בהחלה
האקסטרה-
טריטוריאלית של חוק מעין זה (ראו סעיף32
לפסק דינה של הנשיאה,, דאז
.)חיות
17
. הצע
ת החוק מנוגד
ת ל תקנה43
לתקנות האג . תקנה זו
מהווה כלשונו של בג"ץ "מסגרת מעין
חוקתית של דיני התפיסה הלוחמתית" (בג"ץ2164/09
יש-
דין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה
המערבית
פיסקה8
(נבו26.12.2011
)) ולפיה, המפקד הצבאי הוא המוסמך לנהל את השטחים
הכבושים וחובתו המרכזית היא הבטחת צרכיה של האוכלוסייה המקומית הנמצאת תחת
כיבוש
. במסגרת זו
אסור לו לשקול שיקולי מדיניות הנוגעים לצרכיה של מדינתו. וכפי שנקבע
5
"אין המפקד הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים, הסוציאליים של
מדינתו שלו, עד כמה שאין בהם השלכה על
האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של
האוכלוסייה
( ".המקומית בג"ץ393/82
ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה
אלמסאוליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון(, פ"ד לז4
)
785
,
795-794
(
1983
.)
18
. מסקנה זו עולה מחוות דעתו
המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק(
ICJ
)
מיום19.7.2024
,
בשאלת ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות ומהפרקטיקה של ישראל בשטח הפלסטיני
( הכבוש, כולל מזרח ירושליםLegal Consequences Arising from the Policies and
Practices of Israel in the Occupied Palestinian Territory, Including East Jerusalem
) .
בחוות דעתו התייחס בית הדין הבינלאומי לצדק להחלת מסגרת החוק הישראלי בשטחים
הכבושים וקבע, בין היתר, כי החלה מעין זו מנוגדת לתקנות43
לתקנות האג וסעיף64
לאמנת
ג'נבה הרביעית :
“… the Court considers that Israel has exercised its regulatory
authority as an occupying Power in a manner that is inconsistent
with the rule reflected in Article 43 of the Hague Regulations and
Article 64 of the Fourth Geneva Convention.”
(פסקה141
לחוות הדעת מיום19.7.2024
)
-
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיום19.7.2024
:זמינה בקישור הבא
https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/186/186-20240719-adv-01-00-
en.pdf
לאור האמור לעיל , מתבקשת הוועדה לפעול
לגניזת
הצע ת החוק
ואי קידומ
ה
.לכדי חקיקה
,בכבוד רב
ד"ר סוהאד בשארה, עו"ד