חומר רקע

הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 1 היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון ,ירושלים כ"ה בטבת התשפ"ו 14 ינואר2026 - 'סקירה מס 15 - לכבוד חברי ועדת החוץ והביטחון :הנדון 'הצעות חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב- 2022 1. לקראת ישיבת ועדת החוץ והביטחון, האמורה להתקיים ביום חמישי ,כ"ו ( בטבת התשפ"ו15 בינואר 2026), מוגשת סקירה לעניין :סעיפים אלה הודעה בדבר מספר המתגייסים בפועל שבסעיף26 ,יח " "הקמת ועדה מייעצת שבסעיף26 ו כו"קביעת הוועדה לעניין פתיחת מסלולי שירות מותאמים" שבסעיף26כו1. לאור הקשר הדברים נתייחס בסקירה זו להקשר ש בין סעיפים 26כו ו- 26כו1 לבין הסדר ים נוספים המוצע ים בהצעת :החוק  סעיף 26 יג שעניינו הרף המינימלי השנתי לגיוס לשירות סדיר ולשירות אזרחי ביטחוני (ראו סקירה שמינית מיום 26.12.2025 ) ;  לסעיף 26 טו הפחתת תמיכה בישיבות בשל אי עמידה ברף המינימלי לגיוס (ראו סקירה 'מס9 מיום 27.12.2025 );  סעיפים 26טז1 עד26טז4 שעניינים שלילת הטבות אישיות במקרה של אי עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס בשנים שונות (ראו סקירה 'מס11 מיום 3 בינואר 2026 );  ל סעיף26 כג בנושא הקמת מסלולי שירות המותאמים לשירות סדיר של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (ראו סקירה 'מס12 מיום 7 בינואר 2026 );  סעיף10 להצעת החוק, המבקש לעגן את מנגנון הארכת ההסדר המוצע בהצעת החוק. רקע 2. כזכור ,בפרשת התנועה לאיכות השלטון ( בג"ץ1877/14 ) בעניין ביטולו של פרק ג'1 , קבעה הנשיאה דאז נאור ,כי אחד הכשלים שהביאו לביטולו של ההסדר בע נ מהעובדה כי חובת הגיוס של אותם תלמידי הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 2 ישיבות תלויה באופן כמעט בלעדי ב רצונו של שר הביטחון, כך שהדבר עלול להוביל לאיון חובת הגיוס ולהעביר את מרכז הכובד והשליטה של יישום החוק לידיו של השר . בהקשר זה קבעה הנשיאה דאז נאור כי : "יש לתהות האם אין בכך ,הלכה למעשה ,כדי להחזירנו שנים רבות אחורנית ,לתקופה שבה מדיניות הפטור מגיוס של תלמידי הישיבות נקבעה על ידי הרשות המבצעת .כידוע ,כבר בפסק הדין בפרשת רובינשטיין ,שניתן בשנת 2000 ,נקבע כי שאלת גיוסם של תלמידי הישיבות החרדים הפכה כזו המחייבת הכרעה באמצעות "הסדר ראשוני" ,המעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת וכי לא די בהחלטה של הרשות המבצעת .כזכור ,בעקבות פסק הדין באותה פרשה נחקק מלכתחילה חוק דחיית השירות שבסופו של דבר הוכרז בלתי חוקתי בין השאר בשל שיקול הדעת הרחב שנמסר בו לשר הביטחון .הנה כי כן ,הסדר הגיוס החדש צועד בתלם של קודמיו ואינו מרפא כשל חוזר ונשנה זה שנפסק כי הוא מהווה "פגם גנטי "בחוק .כפועל יוצא מכך ,נפגמת לא רק היכולת להשיג את התכלית של קידום השוויון אלא גם מתעורר ספק ניכר האם מושגת התכלית של עיגונו בחוק של הסדר גיוסם של תלמידי הישיבות ,כנדרש על פי פרשת רובינשטיין (פסקה64 ,לפסק דינה )ההדגשות שלנו ואינן במקור. 3. גם בפרשת רסלר ( השני בג"ץ6298/07 ) שעסק בהסדר לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, ציינה השופטת בייניש כי בחוק נפל "פגם גנטי", וכי הוא הפך "לכלי להנצחת המצב שהיה ( "קיים עובר לחקיקתו פסקה61 לפסק דינה של השופטת בייני ש.) :וכך נאמר שם המסקנה המתבקשת, לאחר הבחינה המקיפה של הנתונים ביחס למסלולים השונים שהותוו בחוק – כל אחד בפני עצמו וכולם במצטבר – כי האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו ברמת הסתברות ממשית .יישום החוק במהלך תקופת הניסיון הממושכת שניתנה עד כה מצביע על כך שקיימים בחוק חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת להגשים את תכליותי ו. חסמים אלה מונעים הגשמה של תכליות החוק גם אילו היו הרשויות המופקדות על יישומו שוקדות על מלאכתן – דבר שלא נעשה במידה מספקת משך כל שנות קיומו של החוק בספר החוקים ו שלנ. בחלוף תשע שנים היה על המדינה להצביע על הגשמה ניכרת של כל תכליות החוק במשולב, ואין להסתפק עוד במגמות או בתהליכים לשינוי, חשובים ככל שיה יו"... (פסקה56 לפסק דינה של השופטת בייניש , ההדגשות אינן במקור.) 4. קביעת בית המשפט בשעתו, הדגישה כי החוק עצמו כלל מנגנונים ש כשלו ב להגשים את תכליותיו ואינם צפויים לעשות כן בעתיד. תקופת הניסיון הממושכת חשפה חסמים מובנים בחוק עצמו, המונעים את יישומו הלכה למעשה. חסמים אלו, לצד העדר מענה מספק מצד ,הרשויות במימוש החוק לאורך השנים מונעים את השגת מטרותיו באופן אינהרנטי . הדבר נובע לא רק מ אוזלת ידיהן של הרשויות בביצוע החוק, אלא מפגם שורשי בחוק ה מונע את השגת מטרותיו. הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 3 5. ,להבנתנו ק ביעת בית המשפט , ככל שהיא מתייחסת ,להיעדר מענה מצד הרשויות לאורך שנים היא העומדת בבסיס הצעה להקים ועדה מייעצת. תכליתה של הוועדה לשמש ככלי מבקר ומפקח נועד להבטיח את מוכנות צה"ל לקליטת בוגרי מוסדות החינוך החרד םיי ולאתר ו למנוע את החסמים שאפיינו את יישום החוק בעבר. נעבור התע לפירוט ההסדרים: הוועדה המייעצת (סעיף26 )כו 6. בסעיף26 'כו מוצע להקים ועדה מייעצת לשם יישום ומימוש הוראות פרק ג1. הסעיף מסדיר את הרכבה, תפקידיה ,, חובות הדיווח של הוועדה וחובות )בעלי תפקידים בכירים בצה"ל (הרמטכ"ל וראש אכ"א .להעביר לה מידע ולדון בדוחותיה הרכב ה וועדה: 7. בראש הוועדה יעמוד קצין בדרגת אלוף בדימוס שימונה על ידי הרמטכ"ל. לצדו יכהנו שני קצינים בכירים בדרגת אלוף משנה בעלי ניסיון מקצועי רלוונטי: האחד מאגף כוח האדם והשני מאגף התכנון ובניין הכו ח בצה"ל. כדי להבטיח הבנה של צורכי הקהילה החרדית ,מוצע לכלול בהרכב הוועדה גם קצין בדרגת סא"ל בדימוס לפחות ,המקיים אורח חיים חרדי והינו בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי. עוד מוצע לכלול בהרכב ה וועדה, דיין בדימוס מבית הדין הרבני הגדול ,שימונה על ידי הרמטכ"ל , בהמלצת נשיא בית הדין הרבני הגדול. תפקידי הוועדה: 8. תחומי האחריות של הוועדה : החל מ פיקוח מערכתי הדוק על היערכות צה"ל והקמת מסלולי שירות מותאמים לבוגרי מוסדות החינוך החרדיים, עובר ב בחינה מדוקדקת של נתוני הגיוס בפועל בכל שנ ת גיוס ואימות נתוני צה"ל בדבר מספר המיועדים לגיוס, וכלה בתפקודה של הוועדה ככתובת מקצועית למתן מענה לצורכי הפרט . הכל, ב מטרה להבטיח כי תנאי השירות בפועל תואמים את צורכיהם הייחודיים של בוגרי .ם אלה שילוב זה, שבין פיקוח על,הכנה התשתיות המתאימות בראייה צופה פני עתיד לבין ה דאגה לתנאי החייל בקצה, נועד להבטיח כי צה"ל נערך כראוי לקליטת בוגרי המוסדות החרדיים על כל היבטיו. הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 4 א. פיקוח הוועדה על תכנון והיערכות של צה"ל 9. נזכיר כי סעיף26 כג המוצע, מטיל חובה על צה"ל להקים מסלולי שירות המותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, ולהרחבת מסלולים כאמור, בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת ,גיוס המפורטים בסעיף26יג , וזאת במטרה להבטיח את ה עמידה.בהם 10 . על מנת לוודא כי צה"ל יעמוד במשימתו להכשיר מסלולים מותאמים לקליטת בוגרי מוסדות חינוך ,חרדים על הוועדה לבחון את התכניות השנתיות ו הרב-שנתיות של צה"ל להקמת מסלולים אלה. לשם כך הוטל על ראש אכ" א, למסור לוועדה בתוך30 ימים בתום שנת גיוס, את סטטוס מימוש התכניות השונות של צבא הגנה לישראל להקמת מסלולים מותאמים לשירות כאמור בסעיף26כג ( )סעיף קטן (ד). 11 . בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) הוועדה המייעצת תגיש לראש המטה הכללי, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לששה חודשים, דו"ח המפרט את ממצאי בחינת התוכניות השנתיות והרב- שנתיות להקמת מסלולי שירות מותאמים כאמור בסעיף26 כג; דו"ח זה יבחן את היתכנותן של התוכניות להבטחת עמידה ביעדי הגיוס השנתיים, לרבות מוכנותם התשתיתית של המסלולים לקליטת בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. ראש המטה הכללי יקיים דיון אחת לחצי שנה בפורום המטה הכללי במסקנות הדו"ח כאמור, לשם הבטחת יישומן המיטבי של הוראות החוק. .ב פיקוח הוועדה על נתוני הגיוס והקשר ו להודעת שר הביטחון על עמידה ביעדי הגיוס( לפי סעיף26יח): 12 . נוכח השלכותיה המשמעותיות של הקביעה בדבר העמידה ביעדי הגיוס (כדוגמת הפעלת המנגנון )להפחתת תקציב הישיבות ושלילת הטבות האישיות במקרה של אי עמידה ביעדים , והצורך המובהק ( במניעת טעויות ראו דו"ח)צוות הבדיקה בנושא נתוני גיוס חרדים לצה״ל (דו״ח נומה ), מוצע להחיל מנגנוני בקרה הדוקים במיוחד. משכך, הוטל על הוועדה המייעצת תפק יד מפתח: אימות ובחינת נתוני ,הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. לשם הבטחת הפיקוח, נקבע כי על ראש אכ"א למסור לוועדה בתוך30 ימים מתום כל שנת גיוס, נתונים מפורטים הכוללים פילוח של מספר המתגייסים לשירות ))סדיר, לוחמים ותומכי לחימה (סעיף קטן (ד. 13 . עם קבלת הנ תונים תבחן א ותם הוועדה ותגיש, בתוך30 ימים, דוח מסכם לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת .))(סעיף קטן (ד 14 . עוד קובע סעיף26 כו המוצע כי לשם ביצוע תפקיד י הוועדה , יעמיד ראש המטה הכללי לרשות הוועדה את המשאבים והאמצעים הדרושים לה, וחברי הוועדה יהיו זכאים לגמול השתתפות בישיבות ולהחזר הוצאות בהתאם לכללים שיקבע השר; לשם מילוי חובותיה, תהא הוועדה מוסמכת לקבל כל מידע הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 5 הנדרש לה, בעניין מספר המתגייסים , לרבות נתוני גיוס, תוצרי ביקורת של משרד הביטחון ומשרד ,החינוך ותוכניות עבודה צה"ליות וכן כל מידע אחר שנדרש לשם ביצוע תפקידה ובלבד שמסירת המידע תבוצע בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . ג. מענה לפרט 15 . נוסף על המבט המערכתי, הוועדה תשמש גם ככתובת מקצועית למתן מענה לצורכי הפרט, ותבטיח כי תנאי השירות בפועל תואמים את צורכיהם הייחודיים של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים על הקשרו של הסעיף ל הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים בפועל (סעיף26 )יח 16 . עם קבלת נתוני הגיוס מהוועדה המייעצת (כאמור בסעיף13 ,)לעיל יודיע שר הביטחון לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון, על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות. קביעת הוועדה לעניין פתיחת מסלולי שירות מותאמים (סעיף26כו1) 17 . בהתאם להסדר המוצע בסעיף26כו1, הוועדה תהא רשאית לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי בשנת גיוס מסוימת לא עמד צבא הגנה לישראל בהוראות סעיף26 כג לעניין הקמת מסלולי שירות המותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, ולהרחבת מסלולים בהתאמה ;ליעד השנתי של אותה שנה במקרה בו ,קבעה הוועדה כאמור היא ,מוסמכת לקבוע באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, את הרף המינימלי השנתי לגיוס לאותה שנת גיוס. משמעות הדברים כי הוועדה המייעצת תהא רשאית לקבוע ,באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יעד חלופי, אם היא קבעה כי בשנת גיוס מסוימת לא מילא צה"ל את חובותיו לפי סעיף 26כג, לעניין הקמת מסלולי שירות המותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים והרחבתם בהתאם ליעדים השנתיים. על הקשרו של הסעיף ל מנגנון הארכת החוק (סעיף10 ) : 18 . נ ציין כאן את הקשרו של ה מנגנון המוצע בסעיף10 להצעת החוק לפיו שר הביטחון מוסמך להאריך את תוקף החוק, בשנה בכל פעם, בכפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון. סמכות זו מותנית בכך ששיעור העמידה ב רף המינימלי השנתי ל גיוס עמד על95% לפחות בארבע מתוך שש שנות הגיוס שקדמו להארכה )(דיון במנגנון זה ייערך בנפרד. הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 6 הערות הצוות המשפטי 19 . לענ ין י סעיף 26 כו המוצע - תפקידיה של הוועדה: ,לעמדתנו קביעת בית המשפט בפרשת רסלר השני, (בג"ץ6298/07 ) מלמדת כי ישנו צורך לעגן מנגנונים אשר יבטיחו את יישומו של החוק . ,כפועל יוצא מכך ,לעמדתנו הקמתה של הוועדה המייעצת ש ,תכליתה לשמש ככלי מבקר ומפקח נועד להבטיח את מוכנות צה"ל לקליטת בוגרי מוסדות החינוך החרדי . 20 . ,בנוסף לכך לאור משמעותם של נתוני הגיוס והשלכות אי- עמידה ברף המינימלי לגיוס ובהן הפחתת תקציב הישיבות ושלילת הטבות אישיות– קיימת חשיבות יתרה לקיום מנגנון פיקוח חיצוני על נתוני צה"ל. בקרה של ועדה חיצונית תבטיח כי הנתונים אינם נשענים על דיווח עצמי פנים צה"לי בלבד, אלא כפופים לביקורת אובייקטיבית. 21 . לעניין סעיף 26 כו המוצע - הרכב הוועדה: ,כפי שצוין בהצעת החוק מוצע למנות דיין בהמלצת נשיא ת בי הדין הרבני הגדול כחבר הוועדה .ההצעה למנות דיין כחבר ועדה מבקשת לחזק את הנציגות של החבר הנוסף בוועדה – בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי שיש לו רקע מתאים ומקיים אורח חיים חרדי . יחד עם זאת ,ראוי לציין כי מינוי דיין לוועדות סטטוטוריות מוגבל למינוי דיינים ובחירת הרבנים הראשיים כדוגמת ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית או ה וועדה למינוי דיינים. 1 22 . לאור האמור לעיל, לעמדתנו, הכללת דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול, שימונה על יד י הרמטכ"ל בהמלצת נשיא בית הדין הרבני הגדול, היא חריגה ועל כן המלצתנו היא להוסיף נציג נוסף ,במקום הדיין ,שהוא קצין בכיר נוסף בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי שיש לו רקע מתאים ומקיים אורח חיים חרדי (2 .)נציגים 23 . ל עניין סעיף26כו1 – השלכות ההסדר המוצע בסעיף26כו1 על הסדרים נוספים בהצעת החוק כמפורט :להלן א. הקשר שבין סמכות הוועדה לקבוע יעד אחר לגיוס לבין אי חלוקה משנית של יעדי הגיוס: כאמור ,הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הוועדה רשאית לקבוע בשנת גיוס מסוימת רף מינימלי לגיוס אחר מזה הקבוע בחוק ,אם לא הייתה עמידה בחובת התאמת מסלולים מותאמים לשירות חרדים. לעמדתנו ,יכולתו של צה"ל להקים מסלולים מותאמים כרוכה בקשר הדוק בצורך בחלוקה פנימית של רף המינימלי השנתי לגיוס . 1 לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980, ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית היא בת חמישה חברים כוללת יושב ראש שהוא שופט או דיין .(או בדימוס) שממנה שר הדתות לפי ,חוק הדיינים ה תשט"ו- 1955 , הרכב הוועדה הממנה לבחירת דיינים כולל דיינים מכהנים (שני הרבנים הראשיים ושני דיינים מבית הדין הגדול. הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 7 חלוקה זו ,כפי שהוצגה על ידי צה"ל ,היא חיונית שכן היא תאפשר לצבא לתכנן ולפתוח מסלולים העונים על צרכי צה"ל, דבר שיאפשר לו לעמוד בחובותיו על פי הצעת החוק להתאמת מסלולים אלו לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים (ראו עמדתנו בסקירה בסעיף 18 'לסקירה מס 12 מיום12.1.2026 ולסקירה בענייני הרף המינ י מלי השנתי לגיוס מיום26.12.2025 ) .בהיעדר מחויבות זו והסדר מתאים בהצעת החוק ,ספק רב אם צה ל"ל תהא היכולת להיערך מראש ולהקים את התשתיות הנדרשות לפי מחויבויותיו שב סעיף 26כג המוצע . ב. על יכולת הוועדה לקבוע את יעדי הגיוס בשנת גיוס מסוימ ת בשל אי התאמת מסלולים ל מול קביעת יעדים בחקיקה ראשית: ,כפי שציינו בעבר אחד מסעיפי הליבה של ההסדר המוצע הוא חובת העמידה ברף השנתי המינימלי לגיוס. בשונה מהסדרים קודמים, וכדי לחזק את האפקטיביות של החוק, נקבעו היעדים לשנים הראשונות בחקיקה ראשית ולא בהחלטת ממשלה . אי עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס אמורה .להביא, על פי המוצע, להפחתה בתקציב הישיבות ולשלילת הטבות אישיות ,על פי המוצע ה וועדה המייעצת תהא רשאית לקבוע, באישור ועדת החוץ ,והביטחון כי אי- הקמת מסלולי שירות מותאמים מצדיקה את הפחתת הרף המינימלי לגיוס. ,קביעה שכזו מבטלת את קביעת המחוקק בהסדר ראשוני – כלומר, את קביעת המחוקק לעניין הרף המינימלי השנתי שנקבע בכל שנה. יתרה מזו ,קביעה שכזו גם תבטל ,באותה שנת לגיוס את המשמעויות היישומיות של אי העמידה ביעד הגיוס על פי קביעת המחוקק .כלומר ,היא תבטל את מנגנוני הפחתת התמיכה בישיבות ואת מנגנוני שלילת ההטבות האישיות לאותה שנה. לעמדתנו, מתן סמכות לוועדה המייעצת לשנות את יעדי הגיוס שנקבעו בחקיקה ראשית או מתן אפשרות לקביעה בדיעבד כי אי עמידה בהם הייתה מוצדקת בשנת גיוס מסוימת, עלולה להפוך את .ההסדר לחסר תוקף מעשי ג. על הקשרה של הוועדה המייעצת לסעיף 10 להצעת החוק: סמכות הוועדה המייעצת לקביעתה האפשרית של אי העמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס, יכולה להשפיע גם על מנגנון הארכת החוק המאפשר את הארכתו אם הייתה עמידה ב- 95% מיעדי הגיוס במשך ארבע מתוך שש שנים . אם על פי המוצע, הוועדה המייעצת יכולה להפחית את הרף המינימלי בכל שנה שבה לא עמדו ביעדים, הרי שעלול הדבר "לייצר" מצג מלאכותי של עמידה ביעדים המאפשר את הארכת החוק במנגנון המוצע שבסעיף10 , .שוב ושוב בכך ישנו קושי מהותי נוסף, המצטרף לקשיים שפורט ו .לעיל הכנסת הלשכה המשפטית עו"ד מירי פרנקל- // שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 8 24 . ,לאור כל האמור לעיל לעמדתנו, סמכות הוועדה המייעצת לקבוע בשנת גיוס מסוימת יעד אחר לגיוס , בשל כך כי צה"ל לא עמד בחובותיו להקמת מסלולים המותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות ,חינוך חרדיים מאיינת את הניסיון לעצב הסדר הכולל מנגנונים שתכליתם צמצ ו ם אי השוויון בגיוס לשירות סדיר. .על כן הקניית סמכות זו לוועדה המייעצת עלולה לעלות לכדי פגם שורשי ,יחד עם זאת הקמת הוועדה המייעצת היא ,חיונית להבטחת מוכנותו של צה"ל לקליטת בוגרי מוסדות החינוך החרדי בהיותה מנגנון בקרה ופיקוח הכר.חי אנו זמינים לכל שאלה ב,כבוד רב צוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון