חומר רקע
נייר עמדה –
הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות) ,
"התשפ
ב-
2022
הצעת יו"ר ועדת החוץ והביטחון
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ,נספח מס' מ-
1502
'/א
'פרופ
טליה איינהורן *
15
בינואר2025
יו"ר ועדת חו"ב ח"כ בועז ביסמוט וחברי הוועדה נכבדיי–
החיים בארץ אבותינו בדור הזה בישראל–
מדינת הלאום של העם היהודי–
הם זכות גדולה שנפלה
בחלקנו ,, התגשמות חלום הדורות
ואסור שתישמט מידנו. ללא צבא משלנו שיוכל לאויבינו הרבים בכל
.הגזרות לא יהיה לנו קיום כאן
מל
חמת התקומה שנכפתה עלינו לימד
ה
אותנו שאי אפשר להסתפק
בכוח האדם הקיים. גיוס
אחינו ה
חרדים לצה"ל
ושילובם הנכון הוא משימה חשובה ביותר. אין די בגיוס
.שקדם למלחמה
משום כך, בדצמבר2023
מינה שר הביטחון דאז יואב גלנט את אלוף במיל' אליעזר שקדי לעמוד
,בראש צוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. חברי הצוות נפגשו עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון
ומצאו שיש נכונות ופתיחות מצידם
להס
רת
חסמים בגיוס חרדים. פגישות שקיימו עם רבנים חרדים
ומנהיגי קהילות הראו שמדובר בשעת רצון, שהמלחמה הביאה שינוי עמוק בגישה, ושיש פוטנציאל
גדול לגיוס מוגבר. דו"ח הצוות התווה את הדרך לגיוס, כדי להפוך את מה שהיה עד כה קרב פוליטי
.חסר תוחלת לניצול נאות של שעת הרצון
כדי להגדיל את מספר המתגייסים במידה ניכרת יש צורך בהתאמת ציפיות. החרדים חוששים שצה"ל
יחלן את
המתגייסים ,או
לא יאפשר להם לשמר את אורח חייהם–
שקיומו של עולם התורה נשען עליו
ואשר משמר את נצחיותו של עם ישראל. גם רבים בציבור שאינו חרדי מוכנים לקבל פטור של בני
הישיבות שתורתם אומנותם, אך רוצים לראות את אלה שאינם מקדישים את כל זמנם ומרצם ללימוד
בישיבות נכנסים מתחת לאלונקה ונושאים בנטל כמו
יתר
המלש"בים
בני גילם. כל בר-
דעת מבין שאין
פתרון "זבנג וגמרנו" בסוגיה המלווה אותנו מאז קום המדינה. יש לשתף פעולה, להכיר במגבלות הצבא
.ולהרחיב את מספר המשרתים בהדרגה ובהתמדה
.משום כך, קראתי בעיון רב את הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), על תיקוניו בניגוד
למה שמספרים לציבור, הצעת החוק איננה בשום פנים ואופן מתכון להשתמטות. היא קובעת יעדים
ברורים ומשמעותיים לגיוס החל מהיום בו הצעת החוק תאומץ בידי הכנסת, והיא עשירה מאוד
ב
סנקציות חריפות
כלפי מי שלא יתגייס וגם כלפי
ישיבות ו ממלאי תפקידים בישיבות, אשר5%
מתלמידיהן לא יעמדו בתנאים שנקבעו להם .
אלא ששעת רצון מחייבת גם התארגנות של צה"ל לקליטת
חרדים. הכללים לכך נקבעו בסימן ה' (הוראות כלליות), סעיף26כא ואילך
, והערותיי מתמקדות בה
ם .
להלן:הצעותיי לתיקונים הנדרשים לכך
1
.
"החלפת ניסוח "צה"ל יפעל" ל"צה"ל יבצע–
סעיפים
א ופרטיביים
ב סעיף26
כב–
" במקום צה"ל
יפעל לאפשר
שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות
סדיר,"
'צריך להיות כתוב במפורש "צה"ל יאפשר שמירה על אורח חייו" וגו ;
*
,פרופסור למשפטים
חברה קבועה (
titular member
) באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי,
חוקרת בכירה אורחת
בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וח ברה בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
בסעיף26
כג –
במקום
"צה"ל
יפעל להקמת
"מסלולי שירות מותאמים
צריך להיות "צה"ל יקים
"מסלולי שירות מותאמים ;
בסעיף26
כה–
במקום "שר הביטחון
יפעל להקמת מכינות קדם-
"צבאיות
צריך להיות
"שר
הביטחון יקים מכינות קדם -צבאיות."
2
.
סנכרון סנקציות עם מוכנו ת צה"ל–
סעיפי
הסנקציות
לפי הצעת החוק
(סעיף26כו)
,לשם מילוי ההוראות בדבר התאמת הצבא
לקליטת החיילים
החרדים , ימנה הרמטכ"ל ועדה בתוך60
ימים ממועד פרסום החוק, שתפקיד ה ,, בין היתר
לבחון תכניות
שנתיות ו
רב-שנתיות
בצה"ל להקמת מסלולים מותאמים שיאפשרו עמידה ברף
המינימלי לגיוס בכל שנת
גיוס ו מתן מענה לענייני הפרט בדבר תנאים מתאימים לשילוב בוגרי
מוסדות ח
ינוך חרדיים בשי
רות סדיר. כלומר, בעוד של רף
המינימלי ול סנקציות תחולה מיידית
כבר מהשנה הראשונה שתתחיל מיד עם כניסת החוק לתוקף., התאמת צה"ל תחכה
הצורך
בסנכרון
הסנקציות עם מוכנות
,צה"ל קריטי להצלחת הגיוס. משום כך
להורא
ות שעניינ ן
סנקציות אישיות ומוסדיות נכון יהיה להוסיף את ה הוראה הבא
ה שמש מעותה שאין סנקציות
בלי יכולת קליטה מוכחת:
"
הוראות סעיף זה
י
יכנס
ו
לתוקף
רק
לאחר קביעת שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון
,של הכנסת
כי
צה"ל הקים ומפעיל מסלולי שירות מותאמים, מכינות קדם-
צבאיות ונהלי קליטה
ייעודיים ההו למים את
רף הגיוס המינימלי שנקבע לשנה הרלוונטית ".
3
.
הרחבת ההגדרה של שירות אזרחי–ביטחוני
הצעת החוק מאפשרת רק שירות סדיר או שירות אזרחי-
ביטחוני, שהוגדר בסעיף26
ג (סעיף
ההגדרות) באופן צר יותר מההגדרה הקיימת
בחוק שירות לאומי-
אזרחי –
ב הצע ת
חוק הגיו ס
נכללו רק שלוש
מתוך
שמונה האפשרויות שהוגדרו כשירות
אזרחי–ב
יטחוני באותו חוק:
שירות
ביחידות הסמך של משרד
ראש הממשלה
שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה
שותו ,ביה
.במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר
לענ ,"ד בסעיף26
ג יש להכיר גם ב
חמש
האפשרויות הנוספות
הנזכרות בחוק כ שירות
אזרחי-
ב
יטחוני
–
הרשות הארצית לכבאות והצלה; הרשות להגנה על עדים;
המשטרה הירוקה ואגף
ים וחופים במשרד להגנת הסביבה; אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-
1950
; ו גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן
מיידי לזיהוי קורבנות אסון, שקבע השר, בצו, באישור
ועדת הכנס .ת
על אלה ראוי לה
וסיף
גם
מסגרות חרדיות דוגמת איחוד הצלה, זק"א וכל ארגון חרדי מעין
אלה
שפעולתו הוכחה כחשובה
ביותר בעת מלחמ
ה .
4
.
הכללת השירות האזרחי -ביטחוני ביעדי ה גיוס
בעוד שס עיף26יג מתייחס ל
ףר המינימלי ל
גיוס לשירות סד יר או ל
שירות אזרחי –ביטחוני , סעיף
26
(יד
ב) מתייחס
, או,לי בהיסח הדעת
אך ורק לבחינת העמידה ביעדי הגיוס השנתיים לשירות
.סדיר מוצע ש סעיף26
)יד(ב
יותאם לאמור בסעיף26יג " :
מידע( כאמור בסעיף קטן א) לענין
שיעור הגידול באוכלוסיה החרדית, יימסר לשר הביטחון; והוא ישמש לבחינת העמידה ביעדי
הגיוס השנתיים לשירות סדיר ושירות אזרחי
–
ביטחוני."
5
.
ביטול
סעיף מ
יותר היוצר חיכוך איד
י
אולוגי
סעיף26כא
–
"לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם
."של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה
אינני מבינה מה
ל הוראה זאת
ול פרק'ג1
: שילוב תלמי די ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים .
האם הכוונה היא לשלב נשים בכל תפקיד שהוא במסלולי השירות המותאמים? לי היא נראית
יותר כמשקפת את חרדת ה"הדתה" שפקדה את צה"ל ואשר ממנה הוא חייב להיפרד אם
ברצוננו להצליח במשימה
ה
חשובה
כל כך
לכולנו.
6
.
תיקון איסור עבודה גורף לתלמידי ישיבות
לענ"ד,
יש החמרה מיותרת בסעיף26
(ה2
) האוסר על תלמידי הישיבות לעסוק בכל עיסוק
נוסף על הלימודים בישיבה. האם לא די בכך שיעמוד במכסת הלימוד הרצינית מאוד שנקבעה
בס"ק26
(ה1
)? הרי גם סטודנטים בכל המקצועות לומדים שעות ארוכות אך לצד זאת גם
עובדים. יש להקפיד רק שלא יעסקו בעיסו קים בשעות הלימודים. במיוחד לאחר שההצעה
קבעה את גיל הפטור כ-
26, נראית ההוראה כהחמרה מיותרת ואף מזיקה.
:הצעתי
"
26
(ה2
) רשאי מיועד לשירות ביטחון
שהוא נשוי ו
ש מלאו לו22
,שנים
לעסוק בעיסוק נוסף
על
לי
מודיו בישיבה, ו בלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה
(
1
.)
"
" :או, אפשרות נוספת26
(ה2
)
רשאי מיועד לשירות ביטחון לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו
,בישיבה
ו( בלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה1
".)
מ מה אני חוששת באמת? הצעת החוק נראית כאילו נוסחה
לשם מטרה
אחת–
שהחוק שהועבר יהיה
.בגיץ, כפי שמכנים זאת אצלנו משום כך, הוראותיה כה מורכבות שאת חלקן אפילו משפטן מיומן
( יתקשה להבין ר או ס"ק26
()טו(א1
)-(
2
) לדוגמה). אם ההצעה
תאומץ כפי שהיא כעת , רשויות האכיפה
שלנו
יוכלו להסתער
במלוא כוחן על
החרדים
המועמדים לשירות ביטחון במטרה לאכוף את כל
,הסנקציות
קודם שהצבא טרם נערך באמת לקליטתם. שעת הרצון תיבלע
בקרב הפוליטי המיותר כל
כך,
.ואנו נישאר באותו מקום בו היינו מאז קום המדינה
בהכירי ובהוקירי את יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט, אני משוכנעת ש
אתה
מעוניין באמת
בחוק
טוב
וראוי. כדי ל אמץ חוק
שי
אפשר גיוס מוצלח של אחינו החרדים
נדרש מאמץ הן
מציד
ך
ומצד חברי
הקואליציה הן ו דצמ חברי הכנסת של המפלגות החרדיות. זאת אחריות כבדה המוטלת על כולכם ,
והלוואי שתצליחו למען כולנו. שנזכה לבשורות טובות ברוח טובה
.ובאהבת ישראל
מצ"ב כנספח
נוסח ה
מאמר שפרסמ
תי ב
מקור ראשון ב-
16
במאי2025
.
גיוס אחינו החרדים:
שעת רצון או
קרב פוליטי ?
כל בר-דעת מבין שאין פתרון של "זבנג וגמרנו" בסוגיית הגיוס: יש לשתף פעולה, להכיר במגבלות
הצבא, ולהרחיב את מספר המשרתים בהדרגה ובהתמדה
טליה איינהורן ,
,מקור ראשון16
במאי2025
.אין חדש תחת השמש המחלוקת
על
גיוס
ה חרדים מלווה את ישראל
מהקמת המדינה ועד היום .
בעבר
היא הייתה סוגיה פוליטית גרידא ללא מעורבות של מערכת המשפט .שינוי משמעותי חל ב-
1998
,
שכ בג"ץ פסק
כי הפטור הגורף משירות צבאי, שנתן שר הביטחון לכלל תלמידי הישיבות,
אינו חוקתי
בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השיוויון
. מאז פסל בג"ץ את כל ההסדרים
שהכנסת הצליחה לגבש
.בסוגיה
.פסיקות בג"ץ לא שינו את המציאות ,בפועל צה"ל
לקה ב "חרדת ה"הדתה,
והיחס לחיילים ולקצינים
דתיים היה בהתאם. קצינים מהציונות הדתית נתקלו בתקרת זכוכית שחסמה את קידומם. בצה"ל
השתרשה התפיסה שדי לנו ב"צבא קטן וחכם". הצבא ויתר על אוגדות קיימות,
ופטר ממילואים חיילים
.מאומנים וכשירים. גיוס חרדים לא עמד בראש מעייניו
מלחמת התקומה שנכפתה עלינו לימדה אותנו שאי אפשר להסתפק בכוח האדם הקיים ,
וכי
גיוס חרדים
לצה"ל ושילובם הנכון
הו א משימה חשובה ביותר. אין די בגיוס שקדם למלחמה, דוגמת גדוד נצ"ח (נוער
)צבאי חרדי) יהודה בחטיבת כפיר של חיל הרגלים ושח"ר (שילוב חרדים –
מיזם לשילוב חרדים
בשירות חובה במקצועות עורפיים. אלוף אליעזר שקדי, בהיותו מפקד חיל
ה אוויר, הקים את מסלול
,""שחר כחול
שהביא לשירות בחיל האוויר אלפי חרדים,
.שהגיעו גם מהישיבות המובחרות
כדי להגדיל את מספר המתגייסים במידה
ניכרת
יש צורך בהתאמת ציפיות. החרדים חוששים שצה"ל
יחלן את אלה שיתגייסו, ובכל מקרה לא יאפשר להם לשמר את אורח חייהם –
שקיומו של עולם התורה
נשען עליו ואשר משמר את .נצחיותו של עם ישראל
גם
רבים בציבור שאינו חרדי מוכנים לקבל פטור
של בני הישיבות שתורתם אומנותם, אך רוצים לראות את אלה שאינם מקדישים את כל זמנם ומרצם
.ללימוד בישיבות נכנסים מתחת לאלונקה ונושאים בנטל כמו בני גילם מהציונות הדתית
הדרך חייבת להימצא בבניית מסגרות מתאימות, ש
יאפשרו ל מתגייסים החרדים לשמר את אורח חייהם
ובה בעת לתרום תרומה משמעותית לביטחו
ננו . מסגרת קיימת
כזאת
היא מסלול שירות חובה לחרדים
במשטרת ישראל, שבסופו יכולים השוטרים להשתלב כשוטרי קבע במשטרת ישראל. במתכונתו
הנוכחית פתוח מסלול זה רק לבוגרי ישיבות בני21
עד27
הנמצאים
במעמד
"דחיית שירות" מסיבות
של תורתם אמונתם או
במעמד
"פטור", וכן לצעירים בגילאי18
עד21
בתנאי שהם בעלי פרופיל רפואי
( עורפי64
ומטה). ראוי להרחיב
אותה
ללא תנאים לכלל
המועמדים לשירות ביטחון
החרדים
ולאפשר
את
גיוס
ם
.למשטרה ולמשמר הגבול
כשם שמכירים בשירות לאומי-
אזרחי לבנים במגוון רחב של תפקידים
ב ,בתי חולים
ב ,מד"א
ב ,מכבי אש
ב
פנימיות ילדים ונוער ו
ב
מרכזי קליטה,
כך
יש
להכיר בשירות לאומי אזרחי גם במסגרות חרדיות
כ איחוד
הצלה,
.זק"א וכל ארגון חרדי מעין זה שפעולתו לטובת הציבור מוכרת וראויה
דו"ח צוות שקדי
בדצמבר2023
מינה שר הביטחון דאז יואב גלנט את אלוף במיל' אליעזר שקדי לעמוד בראש צוות
לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. חברי הצוות נפגשו עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון,
ומצאו שיש
נכונות ופתיחות להסיר חסמים בגיוס חרדים. פגישות שקיימו עם רבנים חרדים ומנהיגי קהילות הראו
שמדובר בשעת רצון, שהמלחמה הביאה שינוי עמוק בגישה, שו .יש פוטנציאל גדול לגיוס מוגבר
במאי2024
הגיש הצוות דו"ח המפרט את עבודת ו ומסקנות
יו
המעשיות. הצוות בחן את הקשיים לגייס
חרדים, בהם החשש העמוק מפגיעה באורח החיים החרדי; התחושה ש"לא רוצים אותנו, לא צריכים
אותנו, לא מעריכים אותנו" שהתבטאה בין השאר בשיבוצים לא מתאימים ובתפיסה שחרדים אינם
יכולים להיות משובצים במסלולים ובתפקידים נבחרים
בצה"ל למרות יכולותיהם; היעדר כתובת ברורה
וזמינה
המוסמכת
לתת
מענה
לפונה החרדי; אי קיום הבטחות והתחייבויות שניתנו לתנאי שירות
שיאפשרו שמירה על אורח חיים דתי; חוסר מידע וחוסר נגישות
ל רט פ
לגבי תפקידים ומסלולים
המותא
מים למשרת החרדי; תהליכי קליטה ומיון לא מותאמים; צורך בפקודה צה"לית ייעודית,
שניתנת
לאכיפה, ה מגדירה מהי סביבה תומכת אורחות חיים לחייל החרדי הצעיר, הנשוי וזה שמשרת מעבר
.לגיל הפטור
ההמלצות התוו את הדרך הנכונה לגיוס חרדים–
תחילה להתמקד במתגייסים אחרי גיל הפטור . ואכן ,
תוך כדי עבודת הצוות כבר ניתן היה לראות מאות מתגייסים ולובשי מדים חרדים, רובם אבות ,לילדים
שהתגייסו לטירונות ומיד אחר כך שולבו לחודש מילואים בהתאם לצרכים המבצעיים. המטרה הייתה
שהאדם ברחוב החרדי יראה אנשים כמו
ה
ו במדים ו כך
תחושת הניכור לצה"ל
תתפוגג. כשהציבור יראה
.שהצבא מקיים "תו תקן" מחייב לסביבת שירות מותאמת, יהפוך החייל החרדי למליץ יושר לצה"ל
חיבור נכון בין
אנשי
,ארגון ידידים ואיחוד הצלה, על אלפי מתנדביהם
ו
בין סד
ר הכוח של
המילואים
.עשוי לסייע לגייס חרדים לתפקידים צבאיים משמעותיים
המלצות נוספות עסקו בפיתוח כלי מיון והערכה המותאמים למתגייס
החרדי , שיאפשרו איתור
מועמדים
לתפקידים מגוונים
ול
שירות משמעותי המתאים לכישוריהם ו
ל
רצונם ; הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס
החרדי וקליטת מוקדנים חרדים
שישיבו
לשאלות המועמדים לגיוס; הקמת בסיס טירונים ייעודי למתגייס
החרדי בליווי צמוד של פרויקטור חרדי, שבסיומו טקס השבעה בהשתתפות המשפחות ליצירת דינמיקה
חיובית בחברה החרדית; הקמת מכינות למתגייס החרדי שיאפשרו לו להכיר את צה"ל ותרבותו,
ויסייעו
ליכולת השרידות בשירות.
בנוסף המליץ הצוות על
הקמת ישיבות הסדר חרדיות השמות דגש על לוחמה; פתיחת מסלולים
ותפקידים משמעותיים למשרת החרדי; הרחבת ההגנה היישובית על ידי חרדים מעל גיל הפטור והקמת
פלוגות קרביות בסדיר ביישובים החרדים; פקודת מטכ"ל המגדירה
את
הכללים לשמירה על "אורחות
החיים" בסביבת השירות; מינוי לחמש שנים של דמות חרדית בכירה כיועץ לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל
.בנושא חרדים בצה"ל (יוהל"ח), שישמש כתובת פנימית וחיצונית בעלת סמכות לשילוב חרדים
בדו"ח נאמר שאת ההמלצות יש לתרגם לתכנית עבודה מטכ"לית המתייחסת לכלל הזרועות והיחידות
הרלוונטיות, כולל לוח זמנים לביצוע. התכנית תובל בידי סגן הרמטכ"ל,
שיש לו סמכויות רחבות
.וממשקים בצה"ל ובמערכת הביטחון, ותהיה חלק מהתכנית הרב שנתית
האלוף שקדי ציין
כי "אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא על כלל היבטיו השונים למדינת ישראל ולעם
היהודי. קירוב לבבות דורש עוצמה פנימית גדולה, אבל מלחמת אחים היא קטסטרופה. קירוב לבבות
מחייב לראות את האחר, להקשיב לו, להבין, להכיל, לקבל, לא להיות שיפוטי, למצוא דרכים לחיות
ביחד ולפעו ."ל יחד למרות המחלוקות
שר הביטחון גלנט מצידו הבטיח: "יחד עם הצוות המסור ובשיתוף פעולה עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד
הביטחון הבאנו בשורה לעם ישראל כולו,
ובפרט לבני המגזר החרדי–
האפשרות להתגייס לכל יחידה
,בצה"ל ולשמור על אורח חייהם. מערכת הביטחון וצה"ל בפרט ילמדו לעומק את הדו"ח והמלצותיו
ויגבשו
ב ."תוך זמן קצר תוכנית עבודה מקיפה למימוש המסקנות
מאבק פוליטי
בפועל בחר גלנט לבטל את שעת הרצון שהמלחמה זימנה לכולנו, ובמקום זאת ללכת בדרך כוחנית
שתציג את החרדים כמשתמטים שמצוקת אחיהם הנושאים בנטל זרה להם. בקושי יבשה הדיו על
ההמלצות וכבר ביולי2024
שלח השר
צווי גיוס לאלפי
חרדים . רק
כמאתיים
נענו לצווי הזימון. פורסם
כי בתגובה הוציא צה"ל כ-
720
פקודות מעצר לחרדים שלא התייצבו. עוד הוצע
להקשיח את הענישה
,כלפי מי שאינם מתגייסים
למשל ב
פגיעה בזכאותם להוציא רשיונות נהיגה ורשיונות לשאת נשק,
או
.שלילת זכאות בקבלת הטבות שמציעה המדינה
בינתיים הוקמה
חטיבה חרדית ראשונה,
""חשמונאים. למרות ש אין בכוחה לקלוט את כלל המועמדים
החרדים לשירות ,
הפיצה היועצת המשפטית לממשלה גלי
בהר"ב-מיארה ,
הנוהגת בכוחניות מול כל
,ניסיון פשרה
מסמך בו תבעה כי לקראת שנת הגיוס הקרובה "יש לשלוח צווים לכל המועמדים הנכללים
בקבוצה שלגביה הוצא צו הביניים–
כלומר, כלל תלמידי הישיבות–
ולמצות את כלי האכיפה הצבאיים
הקיימים כלפיהם". עוד נמסר השבוע כי צה"ל פתח במבצע אכיפה נגד מיועדים לשירות ביטחון
(מלש"בים) מהמגזר החרדי שלא הגיעו ללשכת הגיוס,
.אף שקיבלו צו
כל בר דעת מבין
ש אין פתרון זבנג וגמרנו לגיוס אחינו החרדים . נראה כי
העיצומים העומד ים
על הפרק
ם אינ משקפ ים
רצון כן לפתור את משבר הגיוס, אלא משתבצ
ים במארג הנסיונות
למוטט את הקואליציה
ולהוביל לבחירות בעת מלחמה קיומית רב-ר זי
תית . הליך הבחירות מטבעו משסה ומקטב, ובסופו
יתברר שגם הממשלה שתקום לאחר הבחירות–
יהא הרכבה אשר יהא–
.לא תוכל למצוא מזור מיידי
על נבחרי הציבור
,מטעם הקואליציה, לרבות חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות ל שתף פעולה בחקיקת
חוק גיוס שישקף את מורכבות הנושא, יכיר במגבלות הצבא לגייס את כלל החרדים וברצון הציבור
החרדי לשמר את אורחות חייו–
ובינתיים להרחיב בסבלנות ובהדרגה את מעגל הנושאים בנטל. רק
כך.
עו"ד
טליה איינהורן היא פרופ סור
למשפטים וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי